בס״ד
**הרב שוקרון חנן**
**פרק הגאולה**
**1. ירמיה בתהליך נשים**
לִּבְֵּך שִּתִּי תַמְרּורִּים לְָך שִּמִּי צִּיֻּנִּים לְָך הַצִּיבִּי {כ} דֶּרְֶּך לַמְסִּלָה אֶּל שּובִּי יִּשְרָאֵּל בְתּולַת שּובִּי שֹׁובֵּבָה הַבַת תִּתְחַמָקִּין מָתַי {עַד: כא} אֵּלֶּה עָרַיְִּך
גָבֶּר: תְסוֹבֵּב נְקֵּבָה בָָארֶּץ חֲדָשָה ה׳ בָרָא כִּי
**2. ספר שמות, פרק א: **
וַיֹאמֶּר {טו} מֶּלְֶּך מִּצְרַיִּם לַמְיַלְדֹת הָעִּבְרִּיֹת אֲשֶּר שֵּם הָָאחַת שִּפְרָה {וְשֵּם הַּׁשֵּנִּית תִּפּועָה} וַיֹאמֶּר: {טז} בְיַלֶּדְכֶּן אֶּת הָעִּבְרִּיוֹת וּרְאִּיתֶּן עַל הָָאבְנָיִּם אִּם הּוא בֵּן וַהֲמִּתֶּן אֹתו {וְאִּם הִּוא בַת וָחָיָה}: {יז} וַתִּירֶּאן הַמְיַלְדֹת אֶּת הָאֱֹלהִּים וְֹלא עָשּו כַאֲשֶּר דִּבֶּר אֲלֵּיהֶּן מֶּלְֶּך מִּצְרָיִּם וַתְחַיֶּין אֶּת הַיְלָדִּים.
**3. מדרש רבה שמות א, יג: **
שִּפְרָה. דָבָר אַחֵּר: שִּפְרָה — שֶּּפָרּו וְרָבּו יִּשְרָאֵּל עָלֶּיה. שֶּּׁשִּּפְרָה אֶּת מַעֲשֶּיה לִּפְנֵּי הָאֱֹלהִּים. ּפּועָה — שֶּהוֹפִּיעָה לֵּאֹלהִּים.
יִּשְרָאֵּל — עַמְרָם שֶּהָיָה רֹאש סַנְהֶּדְרִּין. כֵּיוָן שֶּגָזַר פַרְעֹה: כָל הַבֵּן הַיִּלוֹד, אָמַר עַמְרָם: וְלָרִּיק יִּשְרָאֵּל מוֹלִּידִּים? מִּיָד הוֹצִּיא אֶּת עַצְמו מִּתַשְמִּיש הַמִּטָה, וְגֵּרַש אֶּת יוֹכֶּבֶּד אִּשְתו, וְגֵּרְשּו כָל יִּשְרָאֵּל אֶּת נְשוֹתֵּיהֶּן.
אָמְרָה לו בִּתו: ״גְזֵּרָתְָך קָשָה מִּּׁשֶּל פַרְעֹה! שֶּּפַרְעֹה לא גָזַר אֶּלָא עַל הַזְכָרִּים, וְאַתָה עַל הַזְכָרִּים וּנְקֵּבוֹת. פַרְעֹה הּוא רָשָע, סָפֵּק מִּתְקַיֶּמֶּת סָפֵּק אֵּינָּה מִּתְקַיֶּמֶּת, וּגְזֵּרָתְָך אַתָה צַדִּיק וּגְזֵּרָתְָך מִּתְקַיֶּמֶּת״!
עָמַד הּוא וְהֶּחֱזִּיר אֶּת אִּשְתו, וְהֶּחֱזִּירּו כָל יִּשְרָאֵּל עָמְדּו אֶּת נְשוֹתֵּיהֶּם.
**4. ספר שמות, פרק ב: **
{א} וַיֵּלְֶּך אִּיש מִּבֵּית לֵּוִּי {וַיִּקַח אֶּת בַת לֵּוִּי}: {ב} וַתַהַר הָאִּּׁשָה וַתֵּלֶּד בֵּן וַתֵּרֶּא אֹתו כִּי טוֹב הּוא {וְֹלא יָכְלָה עוֹד: ג} הַצְפִּינו וַתִּקַח לו תֵּבַת גֹמֶּא וַתַחְמְרָה בַחֵּמָרּובַזָפֶּת וַתָשֶּם בָּה אֶּת הַיֶּלֶּד וַתָשֶּם בַּסּוף עַל שְפַת הַיְאֹר {יְרָחִּים שְֹלשָה}: {ד} וַתֵּתַצַב ֹאֲחֹתו מֵּרָחֹק לְדֵּעָה מַה יֵּעָשֶּה לו {וַתֵּרֶּד: ה} בַת פַרְעֹה לִּרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶּיה הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶּא אֶּת הַתֵּבָה בְתוְֹך הַּסּוף וַתִּשְלַח אֶּת אֲמָתָּה וַתִּקָחֶּה}: {ו} וַתִּפְתַח וַתִּרְאֵּהּו אֶּת הַיֶּלֶּד וְהִּנֵּה נַעַר בֹכֶּה וַתַחְמֹל עָלָיו וַתֹאמֶּר: זֶּה מִּיַלְדֵּי הָעִּבְרִּים {וַתֹאמֶּר: ז} ֹאֲחֹתו אֶּל בַת פַרְעֹה הַאֵּלְֵּך וְקָרָאתִּי לְָך אִּּׁשָה מֵּינֶּקֶּת מִּן הָעִּבְרִּיֹת וְתֵּינִּק לְָך אֶּת הַיָלֶּד}: {ח} וַתֹאמֶּר לָּה בַת פַרְעֹה לֵּכִּי וַתֵּלְֶּך הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶּת אֵּם הַיָלֶּד.
{כב} וַיִּתֵּן הָאִּיש אֶּת צִּּפֹרָה בִּתו לְמֹשֶּה. וַיוֹאֶּל מֹשֶּה לָשֶּבֶּת אֶּת הָאִּיש.
**5. מסכת סוטה, דף יא, ב: **
דרש עוירא רב: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים. בשעה שהולכות, היו שואבות מים ושופתות ובאות, והקב״ה מזמן להם קטנים דגים בכדיהן, ושואבות מחצה מים ומחצה דגים, ומוליכות אצל בעליהן לשדה, ומרחיצות אותן, ומאכילות אותן, ומשקות אותן, וסכות אותן, ונזקקות להן בין שפתים, שנאמר: ״אם תשכבון בין שפתים״ (תהלים סח, יד).
בשכר ״תשכבון בין שפתים״ — זכו ״כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ״ (שם). וכיון שמתעברות באות לבתיהן, וכיון שמגיע זמן מולדיהן, הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר: ״תחת התפוח עוררתיך״ (שיר השירים ח, ה).
**6. מדרש רבה שמות א, ח: **
כָלַאחַת וְַאחַת יָלְדָה שִּּׁשָה בְכֶּרֶּס אֶּחָד, וְיֵּש אוֹמְרִּים שְנֵּים עָשָר. שֶּנֶּאֱמַר: ּובְנֵּי יִּשְרָאֵּל פָרּו וַיִּשְרְצּו וגו׳. דִּכְתִּיב: פָרּו שְנַיִּם, וַיִּשְרְצּו שְנַיִּם, וַיִּרְבּו שְנַיִּם, וַיַעַצְמּו בִּמְאֹד מְאֹד שְנַיִּם, וַתִּמָלֵּא הָָארֶּץ אֹתָם שְנַיִּם, וַיַעַצְמּו שְנַיִּם — הֲרֵּי שְנֵּים עָשָר. וְיֵּש אוֹמְרִּים שִּּׁשִּים בְכֶּרֶּס אֶּחָד. וְַאל תִּתְמַּה, שֶּהֲרֵּי עַקְרָב שֶּהִּיא מִּן הַּׁשְרָצִּים יוֹלֶּדֶּת שִּבְעִּים.
**7. ילקוט שמעוני בראשית, רמז סד: **
כשבאו משה ואהרן אל זקני ישראל ועשו אותות לעיניהם, הלכו זקני ישראל אצל סרח בת אשר. אמרו לה: בא אדם אחד ועשה אותות לעינינו כך וכך. אמרה להם: אין באותות הללו ממש. אמרו לה: כך וכך אמר. אמרה להם: הוא האיש הבא לגאול את ישראל, שכך שמעתי מאבא — פקד אמר ״פקד פקדתי״ (פקוד=פ״ף). מיד ״ויאמן העם. ״
**ספר שמות, פרק ד: **
{כד} וַיְהִּי בַדֶּרְֶּך בַמָלוֹן וַיִּפְגְשֵּהּו ה׳ וַיְבַקֵּש הֲמִּיתו: {כה} וַתִּקַח צִּּפֹרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶּת עָרְלַת בְנָּה וַתַגַע לְרַגְלָיו וַתֹאמֶּר כִּי חֲתַן דָמִּים אַתָה לִּי: {כו} וַיִּרֶּף מִּמֶּנּו אָזָא אָמְרָה לַמּוֹלת חֲתַן דָמִּים.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה