עה״ת– הקדוש החיים אור בפירוש שבועי שיעור תשפ״ב וארא פרשת
ממילא לרשעים נגרר והרע הטוב, רק מגיע מהקב״ה
וארא פרשת החיים אור
אלהים וידבר הדרך זה על ירצה עוד משפט אתו דבר פי'
ה ואמר׳אני הנשמעת טענה טענו כי המשפט הוא ומה למה אלי ותאמר ב״מ רעה מדה לי מייחס אתה איך פי'
הרעתה ה והלא׳אני וטוב והרחמים החסד מדת ומדתי
ג" (איכה הנביא אמר שכן וכמו לכל, )'אני לא עליון מפי
הרעות" תצא אם כי הטובות.
שם״והטוב" שאמר ומה אחד טוב פרט בחינת על הוא
כל ביד אלא כן ר דב ה' יגזור לא צדיק אדם להיות שהוא
בטוב לבחור. אדם
לעושי הרע תשלום זכרון ה' שיזכיר פעם שבכל ותמצא
רשע," יצא מרשעים כד״כי (ש״א לומר ידקדק )רשעה וכן
רעתך" ב״תיסרך (ירמי' אומר )'הוא ס״ד (ישעי' ),
"ו עונינו" ביד תמוגנו פשעם". ביד ח״וישלחם (איוב )',
הטוב" יתן פ״ה״ה' (תהלים הטוב כן שאין )מה (שם
לכל". ה' )קמ״ה״טוב
היו אם יודע מי ישראל על צרה שעברה יהיה לו ומעתה
גרם, ועונם כן חייבין או גזירת לתשלום הקודם לצד
וכדומה כראוי האמינו שלא מהם ק, צת לצד או, העינוי
משה עם הלכו ולא לאחוריהם חזרו הזקנים כי רואה והנך עליהם ה' והקפיד פ״ה) (שמו״ר ז״ל כאומרם פרעה לפני דברים מפיו הוציא ואיך זה, דבר להם יצא מהם כי באופן
לומר נכרים הרעתה. למה
בא פרשת החיים אור
בכור. כל ומת ה 'כי להיות וגו' כל והרגתי אמר ולא
פועל הוא ברוך בידו הטוב יצו הרע פעולת אבל
והרגתי אמר לא לזה, יעשו והם דברו עושי למשרתיו
זכרת ה המה ה', ומעשה שליח, ידי על פירוש ומת אלא ישחיתנו המשחית כי גורם וזה הוא זה הבכורות הודעת
אומרו פירוש יתגלה ומזה ומת, והכיתי ידי על שהוא
: שליח
עיניה ביה יהב א) ל״ד (שבת ז״ל אומרם דרך על ירצה עוד אלו דברים והנה עצמות. של גל ונעשה אמרו גם וקטליה, ראיית תהיה איך כי השכל ירחקם ראשונה בהשקפה
יבורך הוא עין טוב כ״ב) (משלי כתיב והלא, לרעה צדיק לרע רי״א) ח״ג (זהר ז״ל יוחאי בן שמעון ר' ציין גם עין
רע חלק הוא כי בעינו. המזיק
לו היה עיניה יהיב אומרם בדקדוק ההשקפה אחר אכן שבעולם רע חלק כל כי להיות אלא בעיניו, בו ראה לומר
שהוא כל המעמיד דבר לו יהיה כי בהכרח שהוא מהחיוני
ואיך לו יש מיתה שם הרע חלק כי הטוב בחינת וילך שיתנועע לומר צריך ואין במציאות ויהיה יחיה
שהוא כל חלק בו שיהיה בהכרח לזה, חיים כבעלי טוב חלק וזה חיים הנקראת. מבחינה
לעתיד כי א) נ״ב (סוכה ז״ל מאמרם להבין תשכיל ובזה
ו לס״מ הוא ברוך הקדוש יביא לבא במעמד חטנו יש
כאן עד וכו'. הצדיקים
שחיטה יוצדק לא כי משמעות להם אין אלו ודברים
יסיר כי הכוונה תהיה שהקדמנו ולמה, למלאך זו הטוב חלק ממנו ובהסרת המחייהו חלק ממנו
שחיטתו: היא
וזה וישאבנו, למינו ישאף מקור כל כי לדעת לך יש עוד
נשמות באמצעות הקדושה ניצוצי בירורי בחינת סוד הוא יכירו קדמונינו העצומים והצדיקים תורתם, ועסק ישראל בחינת שהוא החיוני כח ממנו לברר רשע באדם בהביטם החכמה בעין יביטו אשר הדקה הראיה באמצעות הטוב הקדושה ענף למול כשיתכוין כי ההוא הטוב חלק להוציא לברזל השואבת אבן כמעשה הצדיק נפש בו תעשה
שם שנקבע ממקום שתוציאנו בלע״ז מיט״ע קאל הנקראת בתורת אדם להאמין בעולם נות דמיו עשה וה' בראיה,
. חכם
באומרו אלהים דעת נמצא ומעתה בכור כל ומת כי פירוש כל מעצמו ימות בזה מצרים בתוך עובר שאני באמצעות של גל אותם ועושים ברשעים חכמים של עין כנתינת בכור
החיוניות, מהם יצא כן באמצעות כי עצמות
כל ם ש העברתו באמצעות מהם שיפריד הזה הדבר כן כמו
הדברים. . והבן הבכורות. נשמות
ואלוקים– הוי״ה בזה זה הכלולים ורחמים דין
וארא פרשת החיים אור
וגו. אלהים 'וידבר. . פ״ג ז״ל)(במד״ר אומרם דרך על ירצה עוד
בפסוק בכושרות אסירים מוציא ושירות למצרים בכי
אמר ולזה רחמים, ומדת ין הד מדת מדות ב' והם לישראל אמר המצריים את לדון שהכין מה כנגד הכתוב וידבר
אלהים לישראל להטיב שרצה מה וכנגד הדין, בחי' שהוא
אמר ה. אני אליו 'ויאמר
על לבא המוכנות הגדולות המכות כי לו רמז זה ובכלל וישראל מצרים כל על כלל דרך שיבואו הגם המצריים
המשחית אין כי ידוע ודבר וכם בת המה נתונים נתונים
הכל, ומחבל מבחין דרך יחשיך כי בודאי כי נותנת הדעת החשך בבא ובפרט
ארץ יושבי לכל, כלל
הכין אשר אלהים בשם הרמוזים הדינים ערך כי אמר לזה לערך הרחמים מדת תשמש המצריים את להשקות ה'
ולכל כג אומר)(לקמן הוא וכן. ה אומרו׳אני והוא ישראל, בני
ו אור)(ט היה, ישראל וגו מת לא ישראל.'וממקנה
פל״ג ז״ל)(ב״ר אומרם דרך על ירצה עוד מהפכים הרשעים כי כאן הכתוב שאמר עצמו והוא הדין, למדת הרחמים מדת הוא וזה במצרים, דין לעשות הסכימה הרחמים מדת גם כי
אליו ויאמר לדין כינוי שהוא אלהים וידבר הכתוב שיעור
'אני וגו משם היא זו הדין מדת כי מודיעך הוי״ה שגם
לדין עליהם נתהפכו: הרחמים (שם ז״ל אומרם דרך על ישראל כנגד כן גם ירמוז )עוד רחמים למדת הדין מדת שמהפכים הצדיקים, אשריהם
ויאמר אלהים וידבר אומרו והוא זו הדין מדת פי' וגו'
בשם המתכנת רחמים נעשית רואה שאתה הויה.
פרעה רעת דין גזר נחתם כי בדעתו משה יחליט זה ומ טובת דין גזר ונחתם הרחמים בהסכמת אפי' ידיו תחזקנה ובזה הדין במדת אפי' ישראל בשליחות…
האלהי הוא אומרו׳ה' סוד ה' רמז עוד אומרו והוא, יח )(מ״א
, ה אני וגו' ויאמר אלהים 'וידבר ה יחוד גילוי הוא 'וזה
ביתו: נאמן נביאו עבדו אל סודו ה' גילה אשר
… נודעתי לא ה' ושמי באומרו ירצה עוד הודעת פי' וגו'
וידבר כאומרו לך שנודעתי ה' שמי שהם יחד שמות ב' יחוד
, האלהים הוא ה' יח אומרו)(מ״א סוד והוא, ה אני 'אלהים להם נודעתי, לא אחד ושמו אחד ה' יד אומרו)(זכרי' סוד והוא אלהים שהם ה', שמי, יחד, שמות ב' סוד פי' להאבות
לא משפט יעשו ורחמים רחמים יעשה שהדין הוי״ה והב. ן נודעתי
בראשית פרשת החיים אור
הכתוב שאמר מה דרך על תתפרש עוד י) והכוונה, האלהים הוא ה' י)ח א' (מלכים שמותיו וכל הוא, רחמים כן פי על אף הדין אל יתייחס אלהים ששם שהגם היא
מעשה דלצד אלא ולהתחסד להטיב יחד יכוונו לטובה הוא ברוך דוש הק של ליסר. שראוי למי ליסר הדין יצא האחרונים אומרו והוא להטיב, מדתו אלקים שם גם זה וזולת אלהים ברא בראשית שם כי לך ואין וארץ שמים לשוכני ולהטיב ולרחם לחון עולם וברא הטיב אלהים
כח כז הכתוב)(בראשית שאמר והוא מזה, גדולים רחמים שגם הרי האלהים לך ויתן לעשות יסובבו רשעה שעושי אלא חנם מתנת בתורת לטובים יטיב אלהים שם
כן המקווה לבא ולעתיד מוסר, אלהים להם אחד: ושמו אחד ה' יהיה
יתרו פרשת החיים אור
טעם. וגו הדברים כל את וגו' 'וידבר
שם זכרון אלהים לומר תורה, בנתינת
וממדת הדין ממדת נתנה התורה י כ הדין מדת הרחמים, , אלהים וידבר
סוד הודיע עוד, ה רחמים׳אנכי מדת
אומרו דבר כי, האלהים הוא ה' י)ח (מ״א
שאנו מה והוא, ה אלהים׳אנכי שמע בפ באהבה פעמים 'מיחדים
אחד: ה' אלהינו ה' ישראל
ואלוקים– הוי״ה שמות הגאולה לדרכי במקביל
ה אור וארא פרשת חיים
פ״ו ז״ל)(שמו״ר אומרם דרך על ירצה עוד כי הם כי ואולי זה, בפסוק נאמרו גאולות ד' דבריו פתח ה' שאמר הוי״ה בשם רמוזים
שם זה ולצד ה אני ישראל לבני 'אמור זה ולפי גאולות מיני ד' יפעל. הפועל
אומרו ידוייק על לאלהים לכם והייתי
כי רונה אח ה״א בחינת הבאה גאולה לאנשי כידוע אלהים שם תקרא
אחר באומרו נתכוון לזה כי ואולי. אמת כי וידעתם גאולה של לשונות ד' שסדר ד האות לך וזה פי' הוי״ה שם 'אני
: גאולות
בלק פרשת החיים אור
שם ז״ל)(סנהדרין דבריהם ע״פ יתבאר הלשון, ושינוי הענין וכפל שאם שאמרו
ויתגלה במעלה מופלא הדבר יהיה ישראל ת זכו באמצעות הגאולה תהיה ריב וח״ג קיט. (ח״א הזוהר בספר כאמור ואות במופת השמים מן ישראל הגואל
תהיה לה ראויים ישראל ואין הקץ מצד הגאולה כשתהיה כן שאין מה, )ב ט נאמר)'(זכרי' ועליה אחר באופן מה והוא חמור, על ורוכב עני יבא שהגואל שרמז ישראל זכות באמצעות שהיא אחישנה גאולת כנגד כאן שאמר
אמר עתה ולא אראנו במאמר כוכב דרך רמז גם השמים, מן הגואל שיזרח
וכנגד, הזוהר)(שם בספר כאמור מופלא לנס השמים באמצע היוצא לכוכב
במאמר שרמז בעתה גאולת קרו ולא אשורנו ב אמר מישראל שבט וקם דרך על טבע, דרך בעולם הקמים כדרך מישראל אחד שבט שיקום פירוש
ג אומרו)(דניאל ויקום חמור על ורוכב עני שיבא עלה, יקים אנשים ושפל
בסמוך שנאמר מה ויעשה: וימלוך
משפטים פרשת החיים אור
הדרך זה על הפרשה תרמוז או איש ימכור וכי הקדוש זה
וא ה ברוך בתו את הקדושה, אומה לאמה להיות פירוש כו בבל גלות מצרים גלות ישראל על גליות עברו 'שכבר דבר ואין אחת לאומה אלא ישראל נשתעבדו לא וכולם החל בגלות אבל ישראל, על עבדות שם קריאת סובב זה בכל אומות ע' לכל ישראל משתעבדים עתה בו שאנו
ושפל הוא בזוי עברי שם אשר מקום וחוזר בוזז אחד וכל גדול בנסיון בהם ויסמן ינסה זה ודבר ליקוטי בתר ליקוטי
אומרו והוא מובהק וסימן לאמה זה בגלות אומתינו כי
שם קנתה אמה נפשינו ופדיון גאולתינו בבוא גם ומעתה
ע שם האומה קנתה כבר בדות.
הלז האומה גאולת כי הבטחה הוא ברוך הקדוש אמר לזה
עבדים מבית ממצרים ה' הוציאנו אשר כדרך תהיה לא והוא, העולם בכל בפרסום מופלגים בנסים אלא
אומרו העבדים כצאת תצא לא ב כ' בתורה)'(לעיל הרמוזים באומה אלא פלאיו ה' הפליא לא שאז וגו' עבדים מבית וגו ושרותיהם אומניך מלכים והיו העולם בכל ואז 'אחת,
א. ישעיה)(מ״ט בספר ככתוב ארץ מלכי כל וישתחוו
וגו רעה ואומרו׳אם כי הזוהר מאמר פי על יתבאר באמצעות תהיה אם ישראל גאולת תשתנה קץ השלמת לצד תהיה לאם הטובים מעשיהם
הגואל יבא ישראל הכנת באמצעות תהיה אם כי, הסתום ואם בשמימה, וראשו ארצה מוצב אש בעמוד ה' מלאך
עני ט') (זכרי' מר נא עליו לו ראוים לא וישראל הקץ לצד הקץ לצד הגואל ביאת כנגד אומרו והוא חמור, על ורוכב
לו ראוים ישראל שאין הגם פירוש וגו רעה 'אם
הקץ כשיגיע אדוניה בעיני רעה תהיה אם אפילו ראויה שאינה ירצה באל״ף ולא ליעדה קצב אשר
כן פי על אף רעה היא כי ליעודיו פירוש והפדה
הדבר יהיה לא אבל פנים כל על לה יושג פדיון לעם ואמר. הגאולה בעת רעה תהיה לא אם כדרך
וגו 'נכרי הגם נכרי לעם המכר יהיה לצמיתות לא כי פירוש
כ״ח הכתוב)(איוב כמאמר בה שיבגוד לחושך שם. קץ
יא פסוק מט פרק בראשית
תו עֲנָבִים: ֹסו בְדַם ו לְבֻשׁוֹ בַיַיִן כִבֵס אֲתֹנוֹ בְנִי ֹרֵקָה וְלַש עִירוֹ לַגֶּפֶּן אֹסְרִי
ויחי פרשת החיים אור
ביין כבס.'וגו פרשת (ז״ח ז״ל אומרם דרך על יתבאר צריך העצום הגואל יגלה שבו ד' גלות כי בראשית)
יתעכב זה וזולת התורה ק עס מצות ישראל ביד שתהיה
כבס באומרו רמז ולזה מבוא, 'וגו המלך של כחו כי פירוש שיתעסקו התורה עסק בחינת הוא שמו שילה המצופה בפסוק שפירשו מה ועיין תורה, של ביינה ישראל באמצעותה כי ואמר היין, בית אל הביאני פ״ב) (שהש״ר
לבושו יהיה ללובשו. אליו נכון למלכות כינוי שהוא
ענבים ובדם ואומרו 'וגו זמן יגיע אם כי לומר נתכוין
ימצא ולא הגאולה יין הגאולה תהיה תורה בנו שאין פי' האומות יצירון אשר הגלות ותוקף עול באמצעות קץ כשיגיע כי ב) צז (סנהדרין ז״ל כאומרם לישראל מלך להם יעמיד לגואלם זכות בישראל יהיה ולא הנחתם
והו וכו', כהמן קשה ענבים ובדם אומרו א באמצעות כי
כדרך הקדושה ניצוצי ויתבררו הנפשות יזדככו היסורין
מלאכתו שזו אלא התורה בחינת באמצעות שיתבררו
נאה בלתי מלאכתו וזו. נאה
ענבים ואומרו כגמר הכנתה תגמר היסורין באמצעות כי
הענבים שהם הגפן פרי. בישול
או אילן לזמור ם ד לשפוך האומות ישלטו לא כי רמז וגם
גרגרין פירוש ענבים אלא אשכול א. ו ענף
סותה ואמר למטה קטנה מדרגה לרמוז כי מהכסות
הסות לשון ההכרחי כיסוי לשון ירצה בזה והכוונה, מסוה באמצעות הגאולה תהיה אם בין יהיה גדול הפרש כי
עליון, מלכות בגילוי יגלה אז והמצות התורה ותהיה
עני בבחינת יהיה בישראל היה ת אשר הנקמה באמצעות
וגו:'ורוכב
השער הוא החמישים שער ה״קשה" ביותר– ובו הגאולה טמונה
שמות פרשת החיים אור
שערי בנ' שנטמעו הניצוצות לברר הוא הגלות עיקר כי לנו שקדם למה הנה אם כי השאלות בב' דעת ינוח בזה פעמים כמה זה דבר שציינתי וכמו טומאה
השיגו ה' שעם ותדע ההוא החלק בירור מפסידים היו זה קודם מוציאם, היה שערי מ״ט השגת עמו בשם שנתיחס במשה הכלול כללותם בבחינת אלא המושג שאין לצד הוא החמישים שער השיג שלא וטעם בינה,
לברר טומאה שערי בנ' נכנסו לא שישראל ולצד המשיג בהשתדלות לבוא לעתיד כי והובטחנו שכנגדו, הקודש בחינת השיגו לא אותו הוא והשגתו החמשים שבשער חיים תורת עליון אל בנו ישפיע
הדבר. משיגים אנו האחרון גלות ובפרט הגליות באמצעות
מה תורה ני ב היו שלא לצד הנ', שער בבירור במצרים ישראל שנסתכנו וטעם ולהוציא הנ' לשער ליכנס ישיגו תורתם באמצעות האחרונים דורות כן שאין
הטומאה בחינת תמו ספו ואז בולעו. מפיו,
הבירור ממעטים היו שהוא כל זמן קודם ישראל מוציא ה' שהיה כל ומעתה שיכנסו וקודם מ״ט של האחרונה בנקודה הוציאם ולזה במושג מתמעטים והיו
הרמב״ם לגי' מ״ה פ״י (פסחים מיד וגאלם ז״ל אומרם ו:)הוא הנ', לשער
שמות פרשת החיים אור
ועוד עמי עוני ראיתי ה חלק 'שהם כי במצרים הם אשר הוא והעוני עמו הם עוד מתעכבים ישראל אם ז״ל אומרם דרך על ב״מ נאבדים ברוך הקדוש הוציא לא ואלו (הגדה) וגו עדיין ממצרים אבותינו את 'הוא
כי עוד שם מתעכבים היו אם טומאה שערי בנ' נכנסים היו גאלם לזה תקומה היתה ולא שיעור אפי' שהו ולא מיד להחמיץ בצקם שיספיק הגם שרי והיו מהם עבודה בטלה שכבר והוא עינוי, גורם הוא המקום צוען יכלו ולא לט) יג (לקמן אומרו טעם חכם פי שרמז והוא להתמהמה,
במצרי. ם אשר הוא ברוך
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה