בס״ד
העצמאות יום על זצ״ל יוסף הגר״ע של דעתו
1. ביום זצ״ל יוסף הגר״ע של דרשתו מתוך
תש שנת העצמאות "ט ס בטחתי– בחסדך "ואני אומר: המלך "דוד פחות לא אני
"יגל הכי: אפילו בך. בוטח אני גם מחזקיה, לבי אני שירה אומר אני עלי". גמל כי לה' אשירה בישועתך, מודה אני לעולם טובה כפוי לא שירה מלומר חודל לא היה זכות, עליו לימדנו כי אם כך, עשה לא חזקיה לך. לומר צריך היה הכי אפילו הופתע, לא בטוח, היה טוב,
. שירה
להתנוסס נס לעבדיך "נתת שירה. תמיד לומר צריך "אדם
– ואז לקב״ה להודות צריך נס משמים לו עשו
""להתנוסס- בא ילד למשל גדול יותר נס עוד לו. יהיה אומר לו. נתתי סוכריה לקחתי סוכריה. רוצה: אצלי
, אמרתי ומברך. ומברך ומברך ומודה עומד רבה", "תודה קופסת לו אתן אני מחר עשה, כך סוכריה לו נתתי זה
י יעשה, מה יודע מי שוקולד. רקד
נס עושה שירה ואומרים נס לנו עושה כשהוא הקב״ה: כך לקב״ה להודות צריך תמיד להתנוסס. נס גדול, יותר
ה' ברוך אנחנו כן גם עלי". גמל כי לה "אשירה אנשים.
אומרים" " העצמאות חג זה מה עצמאות? חג חג לא זה פה שיש זה הדבר: עיקר על חושבים אנחנו העצמאות
האנגלים אלה המנדטורים, פה? היה ה מ יהודית. ממשלה ישראל, שונאי שמם ימח צריך לארץ לבא שרצה מי כל
"סרטיפיקט" וזה וזה פרוטקציות ייכנס, לא זה. בלי
צרורות צרות לו עושים היו פה בא שהיה איש. כל יהודים שיבואו בשביל רק אם יהודית מדינה משנהייתה
כמה שיש הוא האמת אבל דיינו. שרוצים כמה. מיליונים
היה650 המדינה קום לפני המנדט שהיה בזמן איש אלף
ישראל650, בכל מיליון מחמישה למעלה ועכשיו. אלף. אחריתנו שיוסיף לקב״ה עוד מתפללים אנחנו זה? … ומה כולם שמיים יראי שכולם ממשלה לנו ויהיה לראשיתנו
מתפללים אנחנו כך התורה, את אוהבים כולם. צדיקים
אבל, ה' ברוך הקב״ה. לנו שעשה לנס להתכחש לנו אסור
ה' הרבה זרעך את ארבה, איתנו״הרבה. מרוב יספר "ולא רוצה בחו״ל שנמצא יהודי כל וכהנה. כהנה יהיה עוד לא לפניו. שערינו כל לו פותחים וסהלן, אהלן לבא,
כך" תביא כך, תביא סרטיפיקט, לו״תביא אומרים לא.
אותו רואים אם יביא. לפה שיבוא ברכה. זה
מעט לא זה בעיניכם? מעט זה. כן?
לא תורה תלמודי היה לא המנדט בזמן דברים. כמה עוד אלפים עשרות יש העצמאי החינוך עצמאי. חינוך. היה
תורה רק לומדים כולם אלפים. עשרות יש תורה. תלמוד ה ברוך לקב״ה, להודות צריכים אנחנו זה. היה לא ´קודם
תורה להרבות חיל לעשות לנו. כוח נתן מצוות לעשות
וכהנה כהנה הקב״ה יעשה כן טובים. . ומעשים
2. ו- חלק העניינים תוכן אומר יביע 'שו״ת אורח
חיים
שהוקבע באייר ה' ביום הלל אמירת בדבר מא. סימן ליום יש אם ישראל, בארץ ישראל מדינת של העצמאות חג
"קריאה דרך לאומרו שאפשר,"העלה "בברכה,"לאומרו עליו לברך אין, אבל שמים שם נושא הוא עליו והמברך הלל לומר חז״ל תיקנו לא כי לבטלה. ברכות ומברך לשוא לכל הנס נעשה כן אם אלא מצרותיהם, ישראל גאולת על
כמבואר ישראל, ועוד החיד״א מרן פסק וכן בראשונים, ורק באייר, ה' בליל הלל לומר שאין שכן ומכל אחרונים. של החזרה אחר ברכה בלא לאומרו רשאים אייר ה' ביום עלינו לאחר אלא לאומרו שלא יותר וטוב שחרית, תפלת
ז״ל החיד״א מרן וכמ״ש. לשבח,
3. ו- חלק אומר יביע שו״ת מא סימן חיים אורח
במלחמת לנו שנעשו והנסים שהואיל נראה ה "ומעת ושונאינו אויבינו מידי השי״ת שהצילנו הקוממיות חסדו עלינו גבר כי עצתם, הפר וה' להכחידנו, , שזממו
הלל לומר שנכון, אפשר ישראל לכל הנס היה שלא, כיון
הנ״ל" הראשונים וכל המאירי כמ״ש ברכה בלי. אבל.
החיד״א למרן חזי דשפיר "ועינא ח״ב שאל חיים בשו״ת שניצולו נס לישראל שנעשה בעיר שנשאל יא), (סי' דפסחים הסוגיא והביא הלל, לומר להם יש אם מצרתם, השמיטו והרא״ש הרמב״ם שהרי״ף והעיר הנ״ל, (קיז) צריכים מצרתם נושעים הצבור שכאשר כתבו ולא זה, דין והרמב״ם להרי״ף דס״ל שנ״ל כתב ולכן הלל, לומר
"והרא … דוקא ישראל לכל היתה נביאים שתקנת ש ולא
. ז״ל" כהמאירי ס״ל
" וכזה כזו כי הטבע, דרך היה שהנס הקוממיות במלחמת ישראל במערכות נפלו יקרות נפשות וכמה החרב, , אכלה את יטוש לא כי יתברך לאל תהלות דבר של בסופו כי אם
הדבר אין מ״מ ישראל וגבר הגדול, שמו בעבור, עמו
בברכה" הלל ע״ז לקבוע אין ולכן הטבע מדרך חורג.
" ועצומים רבים אמנם הן כי לומר יש זה כל ומלבד דגאולה אתחלתא המדינה בהקמת רואים ישראל, מגדולי בן ור״ש חייא ר' ברכות), (ריש בירושלמי מ״ש וכעין אורה בוקע שהיה השחר איילת וראו מהלכין הוו. חלפתא
של גאולתן היא כך י ברב חלפתא בן לר״ש ר״ח א״ל היא הולכת שהיא מה כל קימעא קימעא בתחלה ישראל
2 ובמגילה לי. אור ה' בחשך אשב כי מ״ט, והולכת, רבה כשר והגר״מ היא. דגאולה אתחלתא נמי מלחמה (יז:)
שעד- (עמודים הגדולה התקופה בספרו שליט״א )שעח כל כמעט עליו שחתומים תורה, דעת בשם כרוז הביא
בשם ישראל מדינת הקמת את וקוראים דור, ה גדולי הדרך רב ועדיין הואיל מקום מכל דגאולה, אתחלתא מבחינה הן הנחלה, ואל המנוחה אל להגיע כדי לפנינו
אין לפיכך ורוחנית, מוסרית מבחינה והן וצבאית, מדינית
ההלל לגמור לחייב (פ״י בירושלמי וכמ״ש. בברכה ברכו עם בהתנדב ל בישרא פרעות בפרוע ה״ו), דפסחים תהיו נסים, לכם עושה כשהקב״ה עם, ראשי התנדבו ה', אמרו (שלא מצרים, גאולת והרי התיבון שירה. אומרים העדה קרבן הים, על אלא ממצרים כשיצאו תיכף )שירה תחלת רק היתה (שהיא גאולתן. תחלת שהיא היא שנייא קה״ע הים. מן שיצאו עד הגאולה נגמרה ולא.)גאולתן
התבוסות למרות ערב, צבאות מנהיגי הרי כאן אף ו לצאת והערב השכם מאיימים עודם שנחלו, והמפלות ובקשתותיהם בחרבותיהם ומנפנפים נגדנו. , למלחמה וכי שלום אני תשברנה, וקשתותם בלבם תבוא חרבם נחשבות שהיו נאורות מדינות וכמה למלחמה. המה אדבר
במלחמות פנים ולא עורף פנו לישראל, כידידותיות מלחמת קדש, מבצע הקוממיות, מלחמת עלינו, שעברו מלחמת הכביד והאחרון ההתשה, מלחמת הימים, ששת רוגז ויבא נחתי ולא שקטתי ולא שלותי לא הכפורים, . יום צור ע״י האמתית ישראל ישועת אל עינינו תכלינה ועודנו רגלינו למוט נתן ולא בחיים נפשנו השם וגואלו, ישראל
רוחנית ומבחינה בלעונו. חיים אזי לנו שהיה ה', ולא ל אנו ועדים אחורנית, מעלות אלף ירדנו ירוד אשר גוברת המתירנות מדהימה, מוסרית להתדרדרות צניעות חוסר חוצות, כל בראש משתוללת, וההתפרקות מבישים קולנוע וסרטי פורנוגרפיה, ספרי פריצות, , בגדי
בממדים טריפה איטליזי פתיחת בפרהסיא, שבת חילולי אלפי שמאות הכל ועל וכהנה, כהנה ועוד מבהילים,
לא- חינוך במוסדות מתחנכים ישראל, ולומדים דתיים, לצור עורף ולפנות ישראל, קדשי לכל להתנכר שם מים מקור עזבו ישראל, בית הגוים ככל ולהיות מחצבתם, יכילו לא אשר נשברים בורות בורות להם לחצוב חיים
בזקן הנער ירהבו ישעיהו: נבואת ונתקיימה מים, ה ובעקבות (יד) בחגיגה חז״ל וכדרשת בנכבד, והנקלה ומדלדלא אזלא דארעא ועמא ישגא, חוצפא, משיחא צפינו הלזה מט:), (סוטה וכו' ילבינו זקנים פני נערים הרמב״ם כ' והרי גלותינו, שנות כאלפיים במשך וקוינו
לימות ישראל נתאוו א ל ה״ב): תשובה מה' (בפ״ט להם מניחות שאינן ממלכיות שינוחו כדי אלא המשיח תרבה המשיח ובימי כראוי, ובמצות בתורה לעסוק הארץ מלאה כי שנאמר והאמת, והחכמה והדעה האמונה למקטנם אותי ידעו כולם כי מכסים, לים כמים ה' את דעה ישראל אמוני משלומי הרבה אלה ומסיבות גדולם. ועד
1 גמור הלל אומרים אין. הערה:
אשר לומר שלא נוהגים בגלותא, שכינתא שעדיין רואים לרוב עמם ונימוקם וטעמם העצמאות, ביום בכלל הלל כיום בו נתונים אנו אשר הרוחני מצבינו על וצערם, יגונם וידעו הכירו העם שכל חנוכה לנס דמיון כל לזה ואין באמת ה' עובדי היו וכולם עליהם, השי״ת בהשגחת
ראיתי וכיו״ב ובתמים. (חאו״ח ח״ו עבדי ישכיל בשו״ת תפלת בתוך ההלל לגמור שאין העלה שג״כ ז) אות י סי' אויבינו שעדיין מפני ברכה, בלא אפי' העצמאות יום מרובה קללתו שאין יום לך ואין לכלותינו, עלינו קמים בעוכרינו הצורר היצר כי אלה, הטו ועונותינו מחבירו,
אלא כאן שאין מכיון ו וכו', ה' מדרכי ישראל את להסית ישראל עם לכל שלמה גאולה ואינה דגאולה, , אתחלתא בלי אפי' התפלה בתוך גמור הלל לומר לתקן אין לכן התפלה סיום לאחר ההלל מזמורי לומר אפשר ורק, ברכה, לבטלה ברכה בספק להכנס לנו שאין פשוט כי ברכה, . בלי
ם ישנ הנ״ל, הצללים כל עם באמת כי אכחד ולא. עכ״ד ישראל מדינת כי מהם, להתעלם לנו שאין גדולים אורות חמד בחורי ורבבות כולו, בעולם התורה מרכז היא כיום בישיבות ולילה יומם בתורה עוסקים היקרים בנינו מטובי לך שאין שלה, אכסניא על מחזרת והתורה הקדושות,
ישראל ארץ כתורת, תורה סוף דנדרים (פ״ו ובירושלמי
קטנה כת עלי חביבה הוא, ברוך דוש הק אמר ה״ח), לארץ שבחוץ גדולה מסנהדרין בא״י, בתורה. שעוסקת בניהם את מחנכים ישראל אמוני משלומי ורבבות כי יכירום רואיהם כל הקדושה, תורתינו ע״פ ובנותיהם ואף זרעו. מפי תשכח לא כי וכאמור: ה', ברך זרע הם
וכמהה שוקקה קשבת אזן מוצאים אנו העם המון אצל
ישראל גדולי מפי ודעת תורה, לשמוע של הנפלא כחזונו לא בארץ רעב והשלחתי ה' נאם באים ימים הנה עמוס: ה דברי את לשמוע אם כי למים צמא ולא ללחם.'רעב רוח עלינו יערה שהשי״ת תפלה ואנו קלח:). שבת (וע' בתשובה כולנו ונשוב ובינה, רוח תועי וידעו ממרום,
התחלה רק היה וכאן נמצא וכאן הואיל ועכ״פ. שלמה. " בברכה הלל לומר חיוב אין מש״ה טובה,
ת״צ (סי' א״ח הב״י מרן לפמ״ש עוד י״ל ולכאורה,)(ו) שאין שהטעם הרנינו, מדרש בשם הלקט השבולי שכ'
הלל1 אומרים המצרים נטבעו שאז לפי פסח, של בשביעי בפסיקתא וכ״ה ע״כ. תשמח. אל אויבך בנפול וכתיב בים, פסחים (סוף המאורות בס' וע״ע כט). (פיסקא כהנא.)דרב ברית מבני רבים נהרגו המלחמות שע״י בנ״ד ולפ״ז ע״ש.
. . שירה לומר אין ברית, בני. ומשאינם שכמה מכיון ומיהו
בית מאחינו אלפים ה ישראל במערכות נהרגו 'ישראל
. . בברכה הלל אמירת לקבוע לנו אין דמם. ינקום אין מ״מ
בברכה הלל לדורות לקבוע מהולה שהשמחה מכיון
חשש ב להכנס בנפשו עוז ירהיב אשר זה הוא ומי. בתוגה ואפילו מאד, חמור שאיסורו לבטלה, ברכות איסור
לעשות שאין האחרונים כתבו ספיקא ספק במקום מעשה
. . לברך. שהמברך נראה הנ״ל תריצי טעמי הני מכל ולכן שאינה ברכה מברך הוא הרי העצמאות בחג ההלל על שיש פי על ואף אמן, אחריו לענות ואסור צריכה,
לברך שיש שסוברים דורינו, מאחרוני קול בשו״ת וכמ״ש מ״מ ועוד. לו). (סי' מטעי נצר ובשו״ת כא), (סי' מבשר
יביע בשו״ת וכמש״כ לקולא. דאזלינן אמן ספק הו״ל.". . ע״ש יד). אות כט סי' (חאו״ח ח״א. אומר
" דמי שפיר ומיהו ][=מותר דרך ההלל מזמורי לומר
מכדי (פב) בב״ב כיו״ב וכמ״ש. לא ותו בעלמא קריאה בתורה כקורא דהוי רשב״ם, ופירש ליקרי. נינהו. פסוקי
שמבואר אלא ע״ש. ח). (סי' הדשן התרומת כ' וכיו״ב שיש יא), (סי' ח״ב שאל חיים בשו״ת החיד״א מרן בדברי במקום י״ח תפלת אחר ההלל מזמורי לומר שלא ליזהר שכל נודע כי ור״ח, טוב ביום הלל לומר חז״ל שתקנו כמ״ש עולם, רזי אדני על ומיוסדים בנויים התפלות עניני מתוקן שהכל ז״ל, האר״י /ובכתבי/ ובכתבו בזוה״ק
טוב ביום תיקנו וחז״ל ונשגבות, עליונות וונות בכ ומסודר ואנן כמוס, לסוד י״ח תפלת אחר הלל אמירת ור״ח שייכא מישך הלל אמירת אם נדע לא ואנחנו אנן, הדיוטות התפלה סיום לאחר אלא יאמרוהו לא ולכן הזה, במקום הנ״ל י) (סי' ח״ו עבדי ישכיל בשו״ת וכ״כ ע״ש. . כולה.
שאם נלע״ד ומ״מ. ע״ש בלא הלל לומר רוצים הקהל דר״ח הלל שהרי בידם, למחות אין י״ח תפלת אחר ברכה
."… בעלמא מנהג הוי
4. חלק דעת יחוה שו״ת ב שנדפסה יד מכתב תשובה הערה6 פא סימן ז'
ולעני ן ירושלים וביום העצמאות ביום תחנון, אמירת מעיין מישיבת תשע״א, בניסן כ״ח ביום בזה רבינו נשאל
השאלה לשון וזו באשקלון. ושלום: חיים
שליט״א] יוסף הגר״ע מרן "[לכבוד לשאול בזאת הננו. העצמאות ביום לנהוג עלינו כיצד עליון, דעת לדעתו,
מידי כרגיל התפלל ול תחנון לומר האם ירושלים, וביום נודה אחרת? ! לנהוג או הקדושות, בישיבות כנהוג יום,
."ן בעני ברורה תשובה ישיבנו אם מאד
בתשובתו רבינו לשון: וזו
הנ״ל הימים בשני תחנון לומר. אין
. כרגיל להתפלל
. עוז ויתר שאת ביתר בהתמדה וללמוד
יוסף. עובדיה
5. מסקנה יוסף עובדיה הרב לציון הראשון דעת ל כי נראה שעשה הניסים על לקב״ה להודות חובה יש זצ״ל, אין לשיטתו, ירושלים, ויום העצמאות ביום עמנו. אמנם בברכה. ההלל את לגמור ואין תחנון, , לומר ההלל את לומר ועדיף ברכה. בלי הלל לומר מותר
הלל לומר רוצים הקהל אם אבל לשבח, עלינו אחר
בר בלא. בידם למחות אין י״ח תפלת אחר כה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה