בס״ד תשפ״א אייר א' העצמאות יום מהלכות
העצמאות יום מהלכות – יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
העצמאות יום או העצמאות? חג
1. קטז עמ' לעמים ישראל בין הלוי, הגרח״ד לחוג ה' בחסדי זכינו בו. ונשמתה נגילה ה' עשה היום זה
המחודשת מדינתנו של העצמאות חג יום הזה היום את המדינה של המחלט בביסוסה לראות זכינו שטרם אעפ״י
… בחינותיה מכל
2. הגרח״ד ו- חלק רב לך עשה שו״ת, הלוי שאלות
נט סימן בקיצור ותשובות. בלבד רגלים לשלשה אלא "חגים" לקרוא אין מאשר הנני אפשר אם בשאלתך דנא, אייר ח' מיום מכתבך קבלת
לימים- "חג" המלה את להצמיד כתובים שאינם טובים וכו העצמאות, חג חנוכה, חג הפורים, חג כגון.'בתורה,
הפשוט הטעם משום חגים, הנ״ל לימים לקרוא, ניתן לא על- נקרא חג ששם מקריבים שהיו חגיגה קרבן שם הם ולכן וסוכות, שבועות פסח רגלים, בשלשה במקדש "ותתן בתפלה אומרים בהם ורק חגים, נקראים בלבד ואילו לששון". וזמנים חגים לשמחה מועדים לנו…
ים- ימ שהם אף ויוהכ״פ, השנה בראש- מקראי טובים קרבן בהם הקריבו שלא כיון בתורה, הכתובים קודש ליום לקרוא שאין פשוט ולכן חגים, נקראו לא חגיגה,
חג ימי ופורים חנוכה ולימי. העצמאות
בדגלים הכנסת בית קישוט
3. מו סימן א חלק חיים אורח משה אגרות שו״ת
בענין וממדינת מאה״ב הדגלים שם שהועמדו ביהכ״נ אם שם להתפלל אחדים רוצים אין זה שבשביל ישראל
ממש… בזה יש יש ממש איסור איזה מובן לא ובעצם שהם דברים להכניס איסור ליכא הא הדגלים בהעמדת
להביהכ״נ… צורך שום בהן שאין אף חולין שאלו ואף
מכל רשעים, יו ה ישראל למדינת וסימן לדגל זה שעשו חשש שיהיה שנימא קדוש, לדבר זה החזיקו לא הא מקום בעלמא לסימן זה שעשו לכל וידוע זרה, דעבודה גרירה שם ג״כ שהוא אה״ב דגל וגם חול. דבר ככל זה והוי קדוש לדבר זה שמחשיבין בשביל זה הכניסו שלא מוכיח זו מדינה שמחבבין ביהכ״נ מנהלי על לסימן שהוא אלא
אף ולכן רואים. במקום זה להראות וחפצו ישראל נת ומדי
1 כי ומסופר אבוחצירה ישראל רבי אמר שפיוט זיע״א סאלי" "הבבא
ישראל. מדינת להקמת בשמים רבות פעל נו ב שחיבר זה
מקום שהוא בביהכ״נ להכניס הוא הראוי מן לא שודאי אצל לא וכ״ש בקביעות שם להניחו שאין וכ״ש קדושה אלא ע״ז לומר שייך לא ממש איסור אבל הקודש, ארון
ושטות… הבל ענין שהוא
שלא כדי הדגל ענין לעקור מחלוקת בלא כח היה ואם לעשות נכון אולי ג״כ היה הרשעים למעשה זכרון, יהיה
בזה מחלוקת לעשות ח״ו. אבל
4. תשמ״ח- הראשי, הרב שו״ת קיט סימן תשמ״ט,
הערה2 לקראת בדגלונים או המדינה בדגלי הכנסת בית את לקשט
. , מותר כך נהגו אם וכדומה- העצמאות יום
5. פתח של הראשי (רבה זצ״ל מלכה משה הרב
כא עמ' ה חלק המים מקוה שו״ת, )תקוה הוא הכול במדינה, כאן וקורה שקרה מה שכל הוא העיקר
אלהית… בהשגחה מדינת של ותפארתה כבודה זהו להוכיח כדי הקודש, ארון גבי על דגלה שיתנוסס ישראל היינו ישראל וארץ ישראל שתורת והעדות העמים קבל
. ישראל לתורת קשור שיהיה צריך ישראל דגל וכי הך,
6. מאיר ר' א בוחצירא רם "יחיד פיוט, מאיר )(הבבא
חושף1 "יערות
יָסַד בְּלִימ עַל ָאֶרֶץ, ה הָָאמ בֶן אֶת נָא ָגָרֵׁש, ה יִשְּרָאֵל דֶגֶל
ָהָרִימ ה, הָד אִיהּו ָדֵין ר, מְּהֻד ָיָפֶה ר, בְּעָלְּמ ָיִתְּגַדֵלׁשִמְָּך, א
יִתְּהַד ָיִתְּעַלֶה. ר
והלל תחנון
7. א עמוד קיז דף פסחים מסכת בבלי למוד ת לישראל להן תקנו שביניהן נביאים אמרו? מי זה, והלל וצרה צרה כל ועל ופרק פרק כל על אותו אומרין שיהו
גאולתן על אותו אומרים ולכשנגאלין עליהן, תבא. שלא
8. ו הלכה י פרק פסחים מסכת ירושלמי תלמוד שירה אומרין תהו ניסים לכם עושה הוא ברוך כשהקדוש
העצמאות יום מהלכות – יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
9. יא סימן ב חלק שאל חיים שו״ת פסחים סוף כ״י בחיבורו ז״ל המאירי להרב ראיתי אמנם
שאירעתהו יחיד כל ז״ל שכתבו עצמו לקבוע רשאי צרה בכל הדין וכן מברך שאינו אלא יום באותו הלל לומר ממנה כשנגאלים צרה כל על נביאים יסוד הי' כך צבור שדעת לדעת הראת בזכרונותי) כתבתי אשר (כפי עכ״ל על מקום בכל צבור דכל כפשוטן שהדברים ז״ל הרב נעשה שאם ז״ל הרב סבר יחיד וגם הלל. יאמרו תשועתם
לו ונראה יום. באותו הלל לומר לקבוע רשאי וניצול נס שקורין ההלל קריאת על יברכו לא צבור שגם הרב מדברי ליחיד צבור דהשוה דמוכח שונא מיד נפשם בתשועת
יברכו לא צבור גם דעתו לפי דאף ש״מ. ומדסת'
10. עמ100 ומדינה, דת הלוי, 'הגרח״ד ב״צ הגר ורבנן מרנו קבעו כבר הלל ברכת לענין אך
זצ״ל הרצוג והגריא״ה עחיאל הראשית הרבנות שיאי נ ואולי ברכה בלא לקראו שיש לישראל היה שנימוקם פשוט כדבר לכאורה נראה החיד״א…מכאן מרן מתשובת
אייר וכ״ח בה' שאומרים ההלל על לברך. שאין
11. ג הצופה, עיתון לישראל, הראשית הרבנות 'תקנת
שחרית סדר – תש״ט אייר
במידת האפשר ות, אחד מנין רק הכנסת בבתי עורכים טובים. וימים בשבתות לתפילה הקבועה בשעה אחרי
2 הרב שו״ת בספרו התפרסמה זיע״א אליהו מרדכי הרב מרן של דעתו מתוך הלכה פסקי בצורת זאת הבאנו להלן מקומות. ובעוד הראשי
בספריו למקור עם. הפניה אליהו" "גאולת הסידור
3 החיים, כף ט ס״ק ריח; סימן הראשי הרב שו״ת תשמ״ח-, , תשמ״ט
עמ458 קפח, 'סימן; מרדכי- מאמר כב פרק החול לימות, הלכות
מ. סעיף
להלל, , להודות חייבים "אנחנו אומרים: עשרה שמונה למי ולקלס לעלה, לברך, להדר, לרומם, לפאר לשבח, הוציאנו האלו הנסים כל את ולנו לאבותינו שעשה טוב ליום ומאבל לשמחה, מיגון לחרות, , מעבדות
לפניו ונאמר לגאולה ומשעבוד גדול, לאור, ומאפלה
." הללויה חדשה שירה ברכות (בלי השלם.)הלל בניגון מקריאים קדיש. חצי
של אחרון (הפטרת וכו' לעמוד בנוב היום "עוד רה: הפט בחו״ל.)פסח שבירך "מי ולממשלה. לנשיא תשועה" "הנותן ברכת בכל התורה גדולי ולכל בא״י הראשית הרבנות לנשיאי
ואתר. אתר השואה לחללי "יזכור" עריכת הרב. דרשת, בגולה עצמאותנו על במלחמה חלל שנפלו ישראל, ולגיבורי
להזכיר במיוחד לפני יום שנפלו "עציון" קדושי את אחרי לציון. ובא אשרי הרחמים. אב העצמאות. הכרזת סעודת וכו'". המשיח בביאת מאמין "אני שירת התפילה
בערבית כנ״ל חגיגית. מצווה
12. מהדורת לאל, השבח זצ״ל, חיים בן שבתאי הרב
עמ103 'תשע״ב,
" לומר״תחנון שלא נוהגים הלל לומר יש כן כמו זה. ביום לנו ואל העצמאות, ביום שחרית בתפילת ברכה ללא
בברכה הלל ולומר הפוסקים, במחלוקת ראשינו להכניס
הסכימו וכן להקל". ברכות "ספק כי רבני מ רבים
. הספרדים
13 ', הל אליהו גאולת סידור אליהו, מרדכי הרב. יום
ירושלים2 ויום העצמאות
• ביום וידוי אמירת ירושלים– ויום העצמאות אין אלו בימים
לישראל3. ניסים בהם שנעשו כיון וידוי אומרים נוהגים שאין ויש
כן4.
• שהוקדם– העצמאות ביום תחנון אמירת ביום חל באייר כשה' יום אזי אייר), (ד' חמישי ליום הוקדם העצמאות ויום שישי
שישי וביום תחנון, בו לומר אין אייר) (לד' שהוקדם העצמאות העצמאות יום בה שנה בכל לפיכך תחנון. אומרים אייר) (ה'
המקורי5. באייר ה' ביום תחנון לומר יש נדחה, או מוקדם
• העצמאות– ביום אחיד נוסח לכל אחיד נוסח נקבע לא עדיין
ישרא קהילות ממקום שונים תפילה וסדרי רבות נוסחאות יש. ל
4 סידור א סעיף קנו עמ' תשס״ב, מהדורת. , אליהו קול
הראשי הרב שו״ת 5 עמ307 ', קלג סימן תש״נ-תשנ״ג, , - 306; שם
תשמ״ח- עמ458 קפח, סימן 'תשמ״ט, הערה6.
העצמאות יום מהלכות – יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
להתפלל ובו קבוע אחד נוסח וע לקב ראוי חדש בישוב למקום.
הבאות6. בשנים
• – ירושלים ויום העצמאות יום חגיגות אלו שבימים ספק כל אין לכלותינו עמדו רבים שהרי ונפלאות, ניסים ולנו לאבותינו, נעשו על גברה וידינו מהם שניצלנו סייע הקב״ה דלים ובאמצעים
שנ הוא ברור אויבינו. י נעשו, ותנו בזכ לא לנו, שנעשו אלו סים יחדיו7 כולם שצורפו אבותינו ואבות אבותינו בזכות אלא.
על- לפיכך, ההלכה8 פי להודות חייב נס, לו שנעשה מי כל מיוחדים פרקים התקין המלך דוד ה'. את ולרומם לשבח ולהלל,
. נס9 לו שנעשה מי ע״י שייאמרו בתהילים
• – ברכה בלי הלל אמירת עצת מו החליטה ה׳תש״ט ניסן בי״ח שחרית בתפילת ברכה ללא הלל לומר שיש הראשית הרבנות
העצמאות10 ביום. ויש ברכה, בלא הלל לומר נהגו הספרדים לכך הנימוק לציון". "ובא שלאחר "תתקבל" קדיש אחר, לאומרו התפילות על להוסיף ואין המקורית, מהתפילה חלק זה אין כי
נוהגים שאין ויש הגדולה11. כנסת אנשי שתיקנו הלל12 לומר.
• העצמאות– ביום הלל לאמירת טעמים תקנה הראשית הרבנות מעבדות יצאנו הבאות: מסיבות העצמאות ביום הלל לומר לכל פתוחים הארץ שערי עצמאי, לשלטון זרים משלטון לחרות, היה שלא לומר שאפשר עד בארץ, התורה מוסדות וריבוי יהודי
כדורנו בו שיש וכו– תורה ומוסדות ישיבות הרבה כך 'כל אלו
ודאיים13 גאולה סימני הם.
• יום בליל בברכה הלל לומר נוהגים בה בישיבה הנמצא תלמיד
ירושלים– יום ובליל העצמאות את עמהם לומר חייב אינו
הברכה14.
• – העצמאות ביום התורה קריאת במיוחד תורה ספר להוציא אין יום חל אם העצמאות. ליום מיוחדת קריאה לקרוא מנת על
את דהיינו הסדר, על ורה בת לקרוא יש ה', או ב' בימים העצמאות
שבו אותו של הפרשה ע15.
• העצמאות– ביום הפטרה מה רק אלא ברכה, שום לברך אין קריאת על מברכים אין לפיכך הגדולה. כנסת אנשי שתיקנו את לשבח נביא פרקי לקרוא אדם ויכול העצמאות. ביום ההפטרה
הקב״ה, כך16 על לברך אין אך.
• ספר מוציאים בהם חמישי או שני בימים חל העצמאות כשיום גם
ההפטרה17 על לברך אין תורה, .
שם 6 תשמ״ח-, עמ365 קנ, סימן 'תשמ״ט, - 364.
עמ457 קפח, סימן ', שם 7 ג. סעיף
לט ט, ס״ק החיים. שם כף ריח סימן חיים אורח; , ערוך שולחן 8 9 הערה7 לעיל, ראה זצ״ל "והרב שליט״א: אליהו שמואל הרב הערת;
פסח– של 'הגדה כמו לעשות צריך 'כי אומר היה העצמאות יום, על
האחרונים בדורות לנו עשה שה' הגדולים הניסים כל."על
10 הראשי הרב שו״ת תשמ״ח-, עמ371 קנג, סימן 'תשמ״ט, - 370.
11 הראשי הרב שו״ת תשמ״ח-, עמ458 קפח, סימן 'תשמ״ט, - 457;
תשמ״ו-, שם עמ512-513 ריא, סימן 'תשמ״ז עיין; מאמ - מרדכי ר
ל סידור טז; סעיף א פרק, וימים מועדים תשס״ב מהדורת, , אליהו קול
א סעיף תשב. עמ'
14. יוסף, הגר״ע פא סימן ז' חלק דעת יחוה שו״ת
הערה6
לענין ירושלים וביום העצמאות ביום תחנון, אמירת מעיין מישיבת תשע״א, בניסן כ״ח ביום בזה רבינו נשאל
השאלה לשון וזו באשקלון. ושלום: חיים
" לנהוג עלינו כיצד עליון, דעת לדעתו, לשאול בזאת הננו תחנון לומר האם ירושלים, וביום העצמאות ביום
או הקדושות, יבות ביש כנהוג יום, מידי כרגיל ולהתפלל ברורה תשובה ישיבנו אם מאד נודה אחרת? ! לנהוג
."ן בעני
בתשובתו רבינו לשון: וזו הימים בשני תחנון לומר אין
. כרגיל להתפלל. הנ״ל ויתר שאת ביתר בהתמדה וללמוד
יוסף. . עובדיה עוז
15. ו- חלק העניינים תוכן אומר יביע 'שו״ת אורח
חיים
מא. סימן ליום שהוקבע באייר ה' ביום הלל אמירת בדבר יש אם ישראל, בארץ ישראל מדינת של העצמאות חג
"קריאה דרך לאומרו שאפשר,"העלה "בברכה,"לאומרו עליו לברך אין, אבל שמים שם נושא הוא עליו והמברך הלל לומר חז״ל תיקנו לא כי לבטלה. ברכות ומברך לשוא
לכל הנס נעשה כן אם אלא מצרותיהם ישראל גאולת, על ועוד החיד״א מרן פסק וכן בראשונים, כמבואר ישראל, ורק באייר, ה' בליל הלל לומר שאין שכן ומכל אחרונים. של החזרה אחר ברכה בלא לאומרו רשאים אייר ה' ביום עלינו לאחר אלא לאומרו שלא יותר וטוב שחרית, תפלת
ז״ל החיד״א מרן וכמ״ש. לשבח,
16 סוף ד חלק השלם, חיים מקור י, הלו הגרח״ד. קצה18 פרק לא ואבל, צער כימי נקבעו שבתודעתנו העומר ספירת ימי הם וראשונה בראש האומה, של ראשיתה בימי היו כאלה זיו נאה "הדור השנה, של ביותר היפים הימים האביב, ימי
"זיו19 בשם אייר חודש נקרא רבותינו ובפי "העולם", ,
ניכרים הצמחים עולם, של זיוו שבו רבותינו ופירשו
ניכרים20 והאילנות "והימים חג ימי הם זאת גם אף. והשמיני הראשון בין מועד של כחולו בינתיים הספורים
12 סידור שם; מרדכי מאמר אליהו קול. שם
13 הראשי הרב שו״ת תשמ״ח-, עמ371 קנג, סימן 'תשמ״ט, - 370.
14 שם תשמ״ח-, עמ33 ז, סימן 'תשמ״ט, - 32.
15 שם תש״נ-, עמ377 קסז, סימן 'תשנ״ג, - 376.
16 שם תשמ״ח-, עמ21 א, סימן 'תשמ״ט, - 20.
17 שם.
18 העצמאות יום על לבאר האריך י״ג מאמר ומדינה דת ובספרו כן כמו זה, ביום התפילה לסדרי הצעות והציע והלכותיו. משמעותו
בעמ113 שם (כמובא בברכה הלל לומר יש 'לדעתו.)
19 מלכים- א פסוק ו פרק. א
20 י״א שם בבבלי ועיין ה״ב. דר״ה פ״א. ירושלמי
העצמאות יום מהלכות – יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
4 תורה21 מתן והוא "בחג אירעו אשר שלפני ספק ואין. ימי היו לעצרת, פסח בין מעציבים מאורעות אותם
חול ימי כ חגיגיים לאומה, וקדושים יפים ימים הספירה
. המועד
עמנו ימי בתולדות ורעננים חדשים וגלים ה' זיכנו ועתה
שדבקו והעצבות האבל משקע את לאטם וגורפים באים שאפפה הקדרות מן אט אט אותם מטהרים אלה, לימים וזוהר זיו ימי הקדומה, רעננותם את להם ומחזירים אותם
ישראל. לעם
ישראל מדינת הקמת להכרזת ה' ברצות זכינו אייר ה' ביום המשתמעת העצומה החגיגית המשמעות כל עם (תש״ח) והודיה הלל ליום קבעוהו דור שבאותו ורבותינו ממנה.
מצוה וסעודות חגיגיות בתפלות. לה'
ששת במלחמת גדולים לנצחונות ה' ברצות זכינו ושוב ואיחוד הבית הר כיבוש שבהם הכותרת וגולת הימים
קבעו אותו שגם תשכ״ז) אייר כ״ח ביום ירושלים, ( חגיגיות בתפלות לה' והודיה הלל ליום שבדור. רבותינו
צביונם את אלה ימים קבלו טרם הלכתית מבחינה אך שמצפונו כפי אלה ימים עושה בציון היושב העם הסופי. ה ביום נסים, ושעשה שהחיינו, המברכים יש לו. 'מכתיב
ויש הימים, בשני וברכה הלל וכן ומלכות, בשם אייר עצמם דעת על והפטרה תורה ספר הוצאת הנהיגו, שכבר חלוקה התורה חכמי דעת ואף אחרת. בדרך הנוהגים. ויש חיבור במסגרת אלה ימים להכניס אפשרות עדיין אין לכן,
פסוקה בהלכה העוסק. זה
משמעותם אייר וכ״ח ה' ימי על הפרטית דעתנו
בספרנו רך באו כתבנו בלבד הצעה בחינת והלכותיהם
ומדינה.""דת
העצמאות ביום גילוח ו תספורת
17 תצג סימן פסח הלכות חיים אורח ערוך שולחן.
סעיף: א ל״ג עד לעצרת פסח בין אשה לישא שלא נוהגים
עקיבא… רבי תלמידי מתו זמן שבאותו מפני לעומר,
: ב סעיף שאומרים לעומר, ל״ג עד להסתפר שלא נוהגים אלא בבקר ל״ד יום עד להסתפר ואין מלמות, פסקו שאז כבוד מפני בו מסתפרין שאז שבת ערב ל״ג יום חל א״כ
…. השבת: הגה מותר בנו, מל או ברית בעל שהוא ומי
מנהגים. (הגהות המילה. לכבוד בספירה )להסתפר
: ג סעיף וטעות אייר, חדש בראש להסתפר נוהגים יש
בידם. הוא
18 חי לכל מועד. פלאג׳י חיים )(הרב ח סעיף ו סימן פורים להם שיש משפחות איזה יע״א אזמיר בעירנו נהגו שנעשה יע״א כיאו א״י מאנשי והם אייר לחודש ח' ביום יש כן וכמו לדורות, פורים היום אותו וקבעו נס להם
ביום פורים להם ויש אנגורה שי מאנ דבאים משפחות ויש תחנונים בהם אומרים ואין הזה לחודש עשד אחד
הוא שלהם טוב יום כי בהם שמסתפרים. מהם
19. זצ״ל ניסים יצחק הרב (הראש״ל טוב יין )שו״ת
יא סימן או״ח ב חלק להנשא להתיר יש הספירה, בימי שאירע נס יום ולהסתפר כי צפייתנו היתה אמנם הנה העצמאות: ליום באשר בו. המדינה שהנהגת רוחנית בגאולה תתלווה התקומה וערכיה היהדות עקרי על מושתתים יהיו חיינו, וארחות שמחת על להעיב בו אין זה ענין אולם לכך. זכינו ולא הם עשויים שהלקויים משום כשלעצמה, התקומה
השלמה לגאולה השי״ת יזכנו כי ותפילתנו לחלוף,
בקרוב. והאמיתית
20 ', הל אליהו גאולת סידור אליהו, מרדכי הרב. יום
יד סעיף ירושלים ויום העצמאות כי לכך, הסיבה העצמאות. ביום ולהתגלח להסתפר אין לנהוג שיש שלמים ימים ושלושה שלושים שיהיו צריכים בימים להתגלח או להסתפר אין ולכן אבלות מנהג בהם
. אלה
21. מהדורת לאל, השבח זצ״ל, חיים בן שבתאי הרב
עמ103 'תשע״ב, יום לכבוד ולהסתפר להתגלח להקל ניתן הדין מעיקר
העצמאות, לציון הראשון כדעת לישראל הראשי והרב
מתגלחים ולא מחמירים יש אמנם, זצ״ל ניסים יצחק הרב
. כמנהגו יעשה אדם וכל בעומר. בבוקר ל״ד עד
21 לו כג, ויקרא עה״ת. הרמב״ן
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה