בס״ד זצ״ל שאולי הרב ע״ש מדרש בית
אם פונדקאית
1 כא ל )בראשית
דִּינָָֽה׃ אֶת־שְמַָּ֖ה וַתִּקְרָָ֥א בַַּ֑ת יָָ֣לְדָה וְאַחַַ֖ר
יהונתן תרגום מִּנִּי דִּיהֹון יְיָ קֳדָם מִּן הּוא דִּין אַמְרַת אֲרּום דִּינָה שְמָּה יַת בְרַתּוקְרַת יְלֵידַת כְדֵין בָתַר ּומִּן אַמְהָתָא מִּן חָדָא מִּן דִּנְפָקּו הֵיכְמָא שִּבְטִּין תְרֵין יִּפְקּון אַחֲתִּי רָחֵל מִּן בְרַם שִּבְטַיָא פַלְגּות
דְרָּחֵל בִמְעָּהָּא יֹוסֵף יָּהִיב וַהֲוָּה בִמְעֵיהֹון עּובָּרַיָּא וְאִיתְחַלְפּו דְלֵאָה צְלּותָא יָ י קֳדָם מִּן ְּושְמִּיעַ דְלֵאָּה. בִמְעָּהָּא וְדִינָּא
2 ) (ס ברכות בבלי ). תלמוד
ואחר1 מאי דינה". שמה את ותקרא בת ילדה "ואחר רב? אמר דין לאה שדנה לאחר מן וארבעה ממני, יצאו ששה מיעקב, לצאת עתידין שבטים עשר שנים ואמרה, בעצמה
השפחות– נהפכה מיד השפחות. כאחת רחל אחותי תהא זכר–לא זה אם עשרה, הרי, לבת
דינה שמה את ותקרא. שנאמר:
3 ) לא נידה אגדות (חידושי ). מהרש״א
בזכרים ונקבות בנקבות, זכרים תלה ביתו דינה ואת להקשות יש ונהפכה היה זכר דינה הא תחילה הזריעה ולאה היה, זכר יצירתה עיקר כן ואם הרואה, בפרק כדאיתא לנקבה,
רזי "פענח ספר "ובשם בדחוקים תירצו והרא״ם האימהות. תפילת ידי על לנקבה. ונהפכה
לאה– שבבטן שהזכר היינו בת ל דינה דנהפכה הא לתרץ: שמעתי והנקבה רחל, בבטן ניתן
כאן עד נקבה, דינה של יצירתה עיקר שפיר אתי דהשתא, לאה בבטן ניתן רחל– שבבטן דברי מוכיחין וכן דבריו. השנה ראש של ביוצר הפייטן ביום ציבור שליח לחזרת (פיוט
אשכנז בקהילות הנאמר השנה ראש של ראשון אורחות לה ("זכור: ה") נשיי צוק חוג "אבן
עובר יושר), להמיר סילוף להאחות), זכרה היום (חישבה אחות, בבטן ביהוסף דינה
"להנחות.
1 בת- ילדה ואחר התוס מבעלי זקנים בעל:'פירוש בת– היתה לידה בשעת משמע בהריון. ולא
ח סימן ויצא פרשת (ורשה): תנחומא לנקבה שבמעיה העובר ונתהפך תפילתה הקב״ה שמע מיד
בת- ילדה "ואחר "שנא': כאן- כתיב אין נקבה) בלשון (פירוש: ואחרת ואחר. אלא
4 י מו )בראשית
בֶן־הַָֽכְנַעֲנִָּֽית׃ וְשָאַּ֖ול וְצַּ֑חַר וְיָכִָּ֣ין וְאַ֖הַד וְיָמִִּ֛ין יְמּואֵֵ֧ל שִּמְעֹ֗ון ּובְנֵָ֣י
רש״י
- הכנענית" "בן עד לצאת רוצה דינה היתה לא שכם את כשהרגו לכנעני שנבעלה דינה בן (ב״ר שישאנה שמעון לה.)שנשבע
התוספות מבעלי )(עה״ת זקנים מושב
ותימה נח לבני אסורה האם מן אחותו והלא אחותו, את שמעון נשא. איך
היה רחל בבטן דינה של הריון, שעיקר לומר יש אלא יוצר בכלי טבע הפייט שייסד וזהו
. העביר
ריב״א בשם (עה״ת השלם התוספות )ספר
שמעון נשא, ה איך בעיני גדולה ותימה האם ומן האב מן היא אחותו. הלא לומר ויש דעיקר
רחל בבטן היה. הורתה
5 ) לנדא- יחזקאל ר' קמא סימן יו״ד (תנינא ביהודה )הנודע
והכל שבהם המשלים ועל הרמזים ועל המוסר על כוונתם עיקר והאגדות המדרשים אבל
הלכות פסקי על כוונתם אין אבל הדת, , עיקר כלל. הלכה לפסק מהם למדים אין לכן
6 ) שטרנבוך– משה הרב תרפט סימן (ח״ב והנהגות תשובות )שו״ת
הסברא שיסוד נסים, ממעשה להוכיח ואין הראיה לדחות ונראה היא הביצית שבעלת הוא
הוולד– הועתק שבנס בדינה אבל כמוה. ובפרטים בוולד חלק לה שיש האמא, נקראת הרי
כלל להוכיח ואין לבד רחל של הוולד ולכן לאה, לביצית עוד זכר ואין עמו, הועתק, הכל
. ניסים ממעשה
7 ) אליעזר– ציץ שו״ת מ סימן יט, (חלק ולדינברג יהודה אליעזר )הרב
: שאלה עם שלה ביצית במבחנה ומפרים בהריון, ולהישאר להיכנס יכולה שאיננה אישה (פונדקאית שניה אישה של לרחם "התינוק" את מעבירים ימים וכעבר בעלה, של,)זרע
הזמן– בבוא ותולידו התינוק את תישא שהיא הנשים לשתי התינוק של היחס. מה
: תשובה לשאלת בנוגע ההלכה וביררתי דנתי כבר הנה לכתחילה זאת מותר אם …בנוגע
המבחנה– אותה של בגופה הביצית את זמן לאחר ולהשתיל בלחזור כשהמדובר אפילו
נוטלת– שממנה אישה העליתי זאת ובכל מה, סימן טו חלק אליעזר ציץ שו״ת בספרי נותן הבעל אחרי הוולד לייחס אפשר אם הרבה פקפקתי וגם בחינות, מכמה לאיסורא
וכדעתי אעמודה, משמרתי על ואנוכי ורביה פריה מצוות כך ידי על שמקיים ולהניח. . הזרע
עתה דעתי כן. אז נידוננו כגון לאל זאת לעשות שאסור שכן, מכל דעתי לפום כן, , ואם
של ופעילותה כוחה על נוסף בזה, מעורב אחרת אשה של אחר כח כשגם כשהמדובר
גופה אל. שירות י זרעו זרע לא הבעל אשר המבחנה,
בהוולדו התינוק את לייחס יש הנשים משתי למי המעשה, נעשתה כבר? …באם
אבן שו״ת בספר יעויין הקודם: בדור נידונה שכבר מצינו השאלה לזאת בדומה והנה ב)
, שנשאל כט ס' בח״ג והגליל) טשערנאוויץ קודש (להראב״ד יקר אשר תחבולה דבר על כך ידי ועל עקרה, אישה בגוף ולחברם חיה מאישה ההולדה כלי לחתוך הרופאים, המציאו
להוליד– מוכשרת תהיה או הראשונה זו, תחבולה ע״י יוולד אשר הילד אם היא מי
לדינא מינות נפקא כמה אשר. השניה?
לשונו וזו: , והשיב בדבר סכנה יהיה לא, אם אף, כן לעשות אסור בוודאי לכתחילה הנה
, הראשונה האישה סירוס מטעם ולדעת מדרבנן, פנים כל על אסור האישה סירוס שגם
, עשה באיסור קצת ועשו– עברו אם אך לכל השניה האישה של בן הוא הולד דעתי לעניות
דבר… אותם ומחברים אישה, של מגופה הניטלים ההולדה כלי שדין לנכון, לנו מתבאר הרי
לגופה בזקנה שסבכה ילדה כדין הוא אחרת, אישה של על שהרכיבה צעירה נטיעה (פירוש:
דין הו לזה בדומה נמי דהכי משם, ולמדים. לזקנה מתבטלת שהילדה זקנה– נטיעה )גבי שמתבטלים אחרת אישה של לגופה אותם שמשתילים האחת האישה של ההולדה, כלי
. ובלידה בהיריון העיקרית האחרת האישה של לגופה המה
ומשתילים אחת, אישה של מגופה הניטלת בביצית הדין דהוא ומינה, מינה דון כן אם
וללידה- להיריון אחרת אישה של בגופה אותה האישה של לגופה הביצית שמתבטלת
השנייה– לאישה מתייחס והוולד האחרת, והוולד הפונדקאית, זאת היא בנידוננו אשר
. אחריה אפוא מתייחס
8 ) נבנצאל– אביגדור הרב מז עמ' כצבי ברץ המובא (מכתב ירושלים העתיקה העיר )רב
אלישיב הגרי״ש מרן את לשאול פעם נשלחתי כי רייזמן) (הרב לכת״ר לספר ברצוני והשתילו בעלה, בזרע ממנה ביצית והפרו ללדת, יכולה אינה שאשתו כהן בדבר (שליט״א)
עצם על הרב וכעס גויה, בפונדקאית בנים (שלשה שהולדות הורה אבל המעשה, )עשיית
בזה הספק צד להבין זכיתי ולא ספק, הוא כהונה לעניין שדינם אמר אך כדין, . ימולו
הוא בזה והנלענ״ד אינקובטור כמו היא והפונדקאית, דבר לכל האם היא הביצים דבעלת
חולים. בבית
האם כלבלב, ותלד ישראלית, אית בפונדק שישתילו וכלבה, כלב זרע יקחו אם בעצמך, והגע
בטנה בפרי האם "ותגל ויגידו לשמונה, אותו?"ימולו
9 ) אריאל– יעקב הרב עמ355 ע סימן ח״א תורה, של באהלה (שו״ת גן רמת העיר 'רב )
אברהם סופר אברהם, הרב אברהם בנשמת ( הגרש״ז בשם כתב טז) עמ' ה' ס' אה״ע ח״ד
החומרות את עליו להטיל ויש מסופק, דינו פונדקאית לאם שנולד שילד, זצ״ל אויערבך הטבעיות התחושות מבחינת שגם (ונראה יולדתו. ואמו הורתו אמו האמהות, בשתי, שיש
הא לשתי תיהן לש העובר את המייחסת וההלכה העובר. כלפי אימהית תחושה יש מהות
לב זאב פרופ' הרב אך תחושותיהן את גם.)תואמת הגרש״ז עם כן מ לאחר ששוחח לי מסר
והגרש זצ״ל, "אויערבך הור ז ל ה ו את הקובעת היא הביצית) בעל (דהיינו: הטבעית שהאם
העובר. ייחוס
האם של ברחם ולא הטבעית האם של בביצית תלוי שהייחוס לומר יותר מסתבר למעשה
. היולדת ביצית להעדיף אולי יש ולכן אש של ה גר יהיה שיולד הילד כך וע״י. נכרית, שלא כדי נקבה, בת על זכר בן להעדיף יש מלאכותית, היא ההפריה הכי שבלאו ומכיוון ולהודיע משפחתו שם את להחליף עליו כהן, הבעל ואם לכהונה. אותה להשיא בעיה תהיה
ישא שמא החשש שאז מאחותה, ביצית תורמת להעדיף לש ואולי כהן. שאינו לבנו את אח
וצ״ע לכולם, ידוע והדבר המצומצמת המשפחה בתוך נעשה הכל כי קיים, לא. אחותו
10 ) שטייינברג– אברהם פרופ' הרב עמ856 (ח״ב רפואית הלכתית 'אנציקלופדיה - 855 )
רבים פוסקים לדעת הפעולה בעצם מהותי איסור אין אסור שהדבר סבורים הם אך
לכתחילה ישא שמא והחשש יוחסין ערבוב בעולם לאנדרלמוסיה חששות מטעמי בעיקר
אחותו את …אח
, ואמנם דורנו פוסקי רוב לדעת (הערה111 אוייערבך הרב אליעזר, הציץ אלישיב, הרב, :
הלכתיות בעיות בגלל ביצית בתרומת משימוש או מפונדקאות להימנע עדיף אליהו )הרב אלו פוריות ששיטות שונות מעוררות (הערה113 נמנע שהוא אוייערבך הרב בשם שמעתי:
לפונדקאות הנוגעת שאלה לכל.)מלהזדקק
מדובר שאם שכתב מי יש אכן עבורם היחידה הדרך היא שהפונדקאות ילדים חשוך בזוג הפיקוח שתהליך בתנאי זאת לעשות להם להמליץ מקום יש לעולם, ילדים להביא
ייעשה הפונדקאות של והרישום תורמת או הגנטיים ההורים שיירשמו היינו כהלכה,
עריות וגילוי יוחסין בעיות בעתיד שתמנע. בדרך הפונדקאית האשה או הביצית מדובר ואם להליך נזקקים הם נוספים ילדים לידת שלצורך אלא אחד ילד כבר להם שיש בזוג
, פונדקאות לכתחילה זאת לעשות להם להמליץ, אין אבל מאוד מאוד בכך רוצה האשה אם
– זאת לעשות. מותר
שכתב מי יש וכן לפרצות מחשש לאסור מקום יש זרה מאשה ביצית בתרומת מדובר שאם
בזה מורה הוא אין אך שונות איסור ולא היתר לא תז. סימן ח״ג והנהגות תשובות )(שו״ת
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה