עה״ת– הרמב״ן בפי' שבועי שיעור תשע״ט ראה 'פ
מצוות מקור ביאור: שיעור ב מרכזי נושא - המדוייקת תכילה על ועמידה כספים, מעשר צדקה למטרת תורה ללימוד או
1 כב-כה יד, פרק. דברים
( )כב שָּם שְּמוֹּ לְּשַכֵּּׂן יִבְּחַר אֲשֶר בַּמָּּקוֹּם אֱלֹּהֶיךָּ ה' לִפְּנֵּׂי וְּאָּכַלְּתָּּ )(כג שָּנָּה שָּנָּה הַשָּּדֶה הַיֹּּצֵּׂא זַרְּעֶךָּ תְּּבוּאַת כָּּל אֵּׂת תְּּעַשֵּּׂר: עַשֵּּׂר
בְּּקָּרְּך וּבְּכֹּרֹּת וְּיִצְּהָּרֶךָּ תִּירֹּשְּךָּ דְּּגָּנְּךָּ ָּמַעְּשַר הַיָּּמִים כָּּל אֱלֹּהֶיךָּ ה' א: ת לְּיִרְּאָּה תִּלְּמַד לְּמַעַן ֶוְּצֹּאנֶךָּ
)(כד אֱלֹּהֶיך)(כה ה' יְּבָּרֶכְּךָּ כִּי שָּם: ָּשְּמוֹּ וּם לָּש אֱלֹּהֶיךָּ ה' יִבְּחַר אֲשֶר הַמָּּקוֹּם מִמְּּךָּ יִרְּחַק כִּי שְּאֵּׂתוֹּ תוּכַל לֹּא כִּי הַדֶּרֶךְּ מִמְּּךָּ יִרְּבֶּה וְּכִי
בּו אֱלֹּהֶיךָּ ה' יִבְּחַר אֲשֶר הַמָּּקוֹּם אֶל וְּהָּלַכְּתָּּ בְּּיָּדְּךָּ הַכֶּסֶף וְּצַרְּתָּּ בַּכָּּסֶף ָּּוְּנָּתַת: ֹּה
2 ראה פרשת. רמב״ן
תעשר- עשר ל כז אמר)(ויקרא כי שיבאר, מצוה זו גם וכל לה קדש הוא לה' העץ מפרי הארץ מזרע הארץ,'מעשר
ממע איש יגאל גאל ואם לא פסוק ואמר)(שם וסף י חמשיתו שרו
. עליו
" לא יח נאמר)(במדבר בו כי הלוים, מעשר זה ואין אותו ואכלתם
מקו בכל ם" לפדיונו טעם ומה חולין, והוא. ,
זרעך תבואת כל לעשר יחייב הוא כ, י באר ועתה
– השם לפני ובניו עצמו הוא אותו שיאכל
– השם" את ליראה תלמד "למען
לפני שם העומדים והשופטים הכהנים כי התורה מורי השם
והמצות. התורה ויורוהו יראתו ילמדוהו
יהיה לפעמים כי בעבור שם, הזכיר אשר הפדיון בטעם ופירש וטוב ממנו, רב יהיה והדרך השם יברכך כי הרבה המעשר
הפדיון כסף שם ולהעלות בכסף לפד. ותו
הוזכר שכבר החומש, הזכיר: ולא
השדה- היוצא וטעם כאשר השדה, היוצא וכל מזרע אמר
הארץ היוצא׳מן' וטעמו העץ, מפרי. השדה
מכל התבואה כל שיעשר זרעך" תבואת "בכל הכונה ואין
שנה שנה השדה מן היוצא כל ולא זרע. , אשר
כל במעשר המחוייבים במינים שיעשר הכתוב, טעם אבל הבא מן יעשר שלא יזהיר השדה, מן בהן היוצא וכל תבואתו המדות בין יעשר אבל המקצת, לו ויפטור המקצת מהם בידו
באמונה הכל עליהם הנתוסף בין: שזרע
כג כך)(פסוק ואחר מעשר להתעשר, המחוייבים המינים הזכיר
ויצהרך ותירשך דגנך - יז יב מקום)(לעיל בכל יזכיר וכן לא
מעשר בשעריך לאכל תוכל ויצהרך ותירשך דגנך וכן וגו',
יב יח כהונה)(במדבר מתנות בפרשת אמר חלב כל יצהר וכל
חלב ודגן תירוש לה יתנו אשר,'ראשיתם
התורה. . מן ובמעשרות בתרומה החייבים הם בלבד אלו. כי
ופירוש׳דגן' ה בלשון קדש - הידועין המינין שת חמ
בתבואה.
' ופירוש׳תירוש - היקבים. ישיקו אשר החדש היין
' 'ויצהר - בהן השמן. אשר
מן חייבין האילן פירות ובכל הזרעין בכל אחר מין ואין ברייתות ויש במעשרות, ולא בתרומות לא כלל התורה
ט יב פרק כהנים)(בחקותי בתורת שנויות קה )(ראה ובספרי
לאס מוטעות וה. ן מכתות,
הדבר אבל המתבאר א לו הבבלי)ברכות התלמוד מן בגמרא (
ה״ד פ״ד והירושלמי)(חלה שאפילו הוא כך מקרא של, ופשוטו שיעשו עד התורה מן אינו שלהם מעשר וענבים זיתים
ויצהר. תירוש מגדולי בו טעו שכבר נזהר, בזה ותהיה
ה״א: פ״ב תרומות הלכות רמב״ם המחברים)(עי'
שנה" וטעם״שנה - כן זו, אחר זו שנים שתי אותו שיעשר
ב… יב רבותינו)(ר״ה קבלת
יח ראה חכמים)(בתנחומא ומדרש תעשר": בלשון״עשר
רמז תתחסר שלא עשר שתתעשר, בשביל, עשר
ימים למפרשי מעשרה אחד להוציא תורה. לעמלי
3. רבה בראשית עב פרשה ויצא פרשת
" תבא אלי "ותאמר - צרך לפיכך שבטים להעמיד מנת על אלא כונתה היתה שלא הוא ברוך הקדוש צפה אבהו ר' אמר
דודאין של סרסרותן היתה יפה מה וראה בוא לוי ר' אמר תבוא. אלי לומר הכתוב - ידי שעל גדולים שבטים ב' עמדו דודאים
יששכר, וזבולון, יששכר בישראל וזבולון בתורה עוסק מפרש בים (שה״ש ריח נתנו הדודאים בישראל רבה והתורה לו ונותן ובא
יד. ז השירים= )=שיר
ויצא פרשת 4. רמב״ן
אברהם״דודאים" רבי וכתב ישמעאל, בלשון יקראו וכך המתרגם״יברוחין", אמר ויש
יש כי אדם בן צורת על והם ריח נתנו הדודאים יד) ז (שה״ש כתוב וכן טוב, ריח, להן
וידים ראש דמות. להן
ויצא פרשת הטורים 5. בעל
דודאים - "כאדם": בגימטריא
6 הברכה וזאת פרשת הירש. רש״ר
יג- מט, (בראשית יעקב בברכת נאמר כבר ואילו האניות, תנועת על וחולש ימים לחוף שוכן שזבולון יד) יששכר יושב הוא
שם פי' (ראה הנפש מנוחת מתוך הרו.)ח בעבודת העוסק ארץ, שוכן בית,
אחת בברכה שניהם כלולים כאן נחל. תם בארץ גם שכנים שהם כדרך,
אולם ומוסרית רוחנית השפעה יוצאת ומשניהם וכשכנים, כאחים אחת בעצה פועלים שהם בכך תלויה בברכה ות השותפ העולמי. המסחר במסגרת במגע עמם הבאים הנכר עמי על שהוא ידי על לו גומל והלה הרוח; נכסי על בנווהו השוקד האח לשבט ברכושו מסייע והוא מסחר, לצורכי בים מפליג זבולון
ברווחה חלק נוטל וזבולון במסחרו, מפתח שזבולון וההגינות היושר ברווח חלק נוטל יששכר הרוחניים. ישגיו מה לו חולק ב המקיפה הדעת ובהרחבת הרוחנית. עבודתו את יששכר משכנות
א עמוד ט דף 7. תענית
תעשר " עשר" - בשביל עשר לינוקא יוחנן רבי אשכחיה שתתעשר.
דריש לי אימא ליה: אמר לקיש,
! פסוקיך
- תעשר עשר ליה: . אמר
תעשר עשר ומאי ליה: אמ? ר
- שתתעשר בשביל עשר ליה: . אמר
- לך מנא ליה: ? אמר
- נסי זיל ליה: . אמר
- להקדוש לנסוייה שרי ומי ליה: אמר
ה את תנסו לא והכתיב הוא? !'ברוך
- חוץ הושעיא: רבי אמר הכי ליה: אמר
שנאמר" מזו, המעשר כל את הביאו
האוצר בית אל ובחנוני בביתי טרף ויהי אפתח לא אם צבאות ה' אמר בזאת נא לכם והריקתי השמים ארבות את לכם
די" בלי עד ברכה די בלי עד מאי? ,
שיבלו עד רב: אמר חמא בר רמי אמר
די מלומר. שפתותיכם
- להאי התם מטי הות אי ליה: אמר
פסוקא- לך צריכנא הוית לא
רבך. ולהושעיא
8 תע מסכת. תוספות א עמוד ט דף נית
תעשר עשר - בסיפרי: איתא הכי
" שנה שנה השדה היוצא זרעך תבואת כל את תעשר "עשר - אלא לי אין
מנין? רווחים שאר וכל ופרקמטיא רבית במעשר, שחייב זרעך תבואת ת״ל
כל". "את
תבואתך" למימר״את מצי דהוה " מאי״כל - דבר וכל ופרקמטיא רבית לרבות
בו. שמרויח
בהגד איכא נמי והכי … ה אלף שעשתה שדה לו והיה עשיר שהיה אחד באדם מעשה
נו עשיר אותו והיה כור ימיו. כל עשה וכן ושנה, שנה כל ומפריש למעשר כורין ק' טל שנה בכל עושה לך מוריש שאני זו ששדה דע בני לו ואמר לבנו קרא למות כשחלה
כורין אלף ושנה - עשיתי, כאשר כורין ק' שתפריש הזהר הבן ועמד האיש אותו ומת
ממנה והפריש האב בחיי עושה היה כאשר כורין אלף השדה ועשה במקומו כורין. ק'
יפריש. שלא ואמר גדול דבר היה שמעשר הבן וראה נסתכל שניה בשנה אחרת לשנה
עליו. נצטער כורין מאה אם כי עשה ולא השדה נתמעט
ושמחים. לבנים מלובשים אצלו כולם באו מעשר הפריש ולא מיעט שכך קרוביו ושמעו
כל לך רמת ג כי עליך נצטער לו אמרו בקלקלתי. שמחים שאתם לי כמדומה להם אמר היטב. כראוי מעשר הפרשת לא מה ומפני הזאת הרעה
המעשר שהיה כהן והקב״ה הבית בעל היית לידך השדה כשבא מתחלה כי וראה בא
לו חלקו הפרשת שלא ועכשיו לעניים ליתן חלקו - הבית בעל הוא ברוך הקדוש היה
מא לך והפריש כורין אלף מתחלה עושה שהיה מה עושה שדך שאין כהן ואתה כורין. ה
" יהיו לו קדשיו את "ואיש ה דכתיב)(במדבר והיינו - יהיה לא כהוגן מפריש כשאינו כלומר
המעשר… כלומר הקדשים אלא לו
9 א עמוד ט דף תענית מסכת שדה. מרומי
שתתעשר בשביל. עשר ובתנחומא כספים. למעשר מקור מכאן
לעמלי מעשרה אחד להפריש ין פרגמיטיט נהגו מכאן אי' ראה פ'
. תורה מיירי זו דפרשה משום היינו תורה, לעמלי ביחוד דנהגו והא
במע שלא כ״ד דף קדושין בתוס' והובא בספרי ותניא, שני שר
מע ניתן גם ומשו״ה אלא, בד״ה שם עי', תורה לעמלי אלא "ש
תורה עמלי בשביל תכליתן כספים מעש. ר
אכן הל״א א' פרק פאה בירושלמי כספים למעשר רמז, למד
מדכתיב" מהונך ה' את כבד תבואתך" כל ומראשית … והביאו
המרדכי בשם רמ״ט סי' ביו״ד זצ״ל הגר״א - מיקרי וכיבוד
לעניים. בצדקה י״ד" במשלי כדכתיב עשהו חרף דל עשק
אביון" חנן ומכבדו.
10 ב עמוד פח דף מציעא בבא מסכת הרמב״ן. חידושי
וענבים" לפרש״זתים ויש - ויצהר, תירוש מדכתיב" הבית פני בראית אלא חייבים ואינם דאוריתא שלהם שמעשר מן הקדש בערתי
הבית" רחמנא״ביקב" דתלנהו גב על ואף, פני ראה דכבר בבית יקב עשאן א״כ אלא במעשר חייבים שאינם כלומר תלאן, שבבית ביקב,
הבית… בגור דגן אבל כלל, בבית תלויים אין הילכך בבית, ולא בשדות אלא גורן ואין רחמנא תלייה ן אלמא ומיקבך מגרנך כתיב דהא
בשדה… וזהו במעשר חייבין גורן משעת
דאפילו ואפשר תורה דבר במעשר חייבין לאכילה שחשבן וענבים זתים תבואה, בכלל שהם מפני לא מיהו אלא, דתירוש דכיון אלא
ויצה המעשר… מן נפטרו לא לאכילה עליהם שחשב פי על ואף עומדים, הם ויצהר לתירוש שהרי חייבין הן אף חייב ר
שמורות הזכויות ©כל טבדי בנימין הרב ועריכה: כתיבה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה