ששון ושמחה – מהלך השיעור
בתוך הסיפור בגמרא על ניסוך המים מובא מקרה מוזר על שני מינים ״ששון״ ו״שמחה״, והוויכוח ביניהם.
שאלה: מה ההבדל בין ששון לשמחה?
שם משמואל: ששון זה פתאומיות, משהו חיצוני. ושמחה זה עבודה של תהליך. שמחה – זה תהליך מלמטה למעלה, ששון – זה פתאומי, מלמעלה למטה.
״אשר ברא ששון ושמחה״ – שמחה: אין שמחה אלא בבשר ויין, שמחה היא כל אחד מה שמשמח אותו, תהליך שמשמח את האדם. ששון זה רוח הקודש, קבלה מלמעלה. ״כמוצא שלל רב״ – ששון זו התרגשות פתאומית, כשאדם מוצא שלל רב הוא מתרגש. שמחה – מציאות חדשה. ששון – התחדשות, התרגשות.
היה לי רעיון להסביר כיוון הפוך: שמחה – חיצונית, ששון – פנימי. שמחה – יין, ששון – מים (פסוקים). שמחה – יום טוב, ששון – מילה. שמחה – משתנה (כשאוכלים ושותים), ששון – קבוע (מילה).
אולי שמחה – מוסלמים (הכל מן ה׳, סעודות גדולות, מעשים, העיקר שאתה מאמין ומתפלל), ששון – נוצרים (נזירות לכל החיים, התבדלות, התנזרות, העיקר הכוונה שלך, לא צריך לעשות מעשים). תורת ישראל טוענת שחייבים גם זה וגם זה: גם התחדשות וגם קביעות, גם מעשים (שמחה) וגם כוונה פנימית (ששון).
בשמחת בית השואבה, שואבים את המים (הקובעים והרגילים) מתוך התחדשות והתרגשות. לוקחים את הדבר הקבוע, והופכים אותו למיוחד. את הפנים הופכים לחוץ. והמים חוזרים אל השיתין, אל האדמה, אל הפנים. מים – זה רבים של ״מה״.
בריאת העולם ביום השני – ה׳ מבדיל בין המים העליונים למים התחתונים. מים עליונים – גשם (התחדשות, שמחה). מים תחתונים – מי תהום (קבועים, ששון). שמחת בית השואבה מחברת בין המים התחתונים למים העליונים.
הוויכוח בין שני המינים: האם צריך לשמוח על המציאות המתחדשת, או על הדברים הקבועים והפשוטים. מין אחד – שמחה על ההתחדשות, זה מה שחשוב (החגים, הבשר, היין). מין שני – הדברים הקבועים זה מה שחשוב (המים הרגילים).
אומר ר׳ אבהו לאותו מין (כנראה נוצרי): אתה מזלזל במעשים שלנו, חושב שהעיקר זה הפנימיות ללא חיצוניות. אנחנו נשתמש בעור שלך, בחיצוניות שלך, כדי לעבוד את ה׳. כי פנימיות ללא חיצוניות היא חסרה. בעם ישראל יש תנועה מהפנים לחוץ וחזרה לפנים: מוציאים מהשילוח מים, מנסכים בגלוי על גבי המזבח, והמים חוזרים עד תהום.
| | שמחה | ששון | |---|---|---| | | הדרגה | פתאומי | | | כלים | אורות | | | עבדו את ה׳ בשמחה | השיבה לי ששון ישעך | | | אוכל, תכשיטים, בשר, יין – תהליך שמביא לשמחה | רוח הקודש – פתאומי | | | יין – תהליך, לוקח זמן להכינו, ניסוך קבוע, סוד | מים, טבעיות, כניסה חד פעמית למקווה ונטהרים | | | לימוד תורה | ״אומן״ | | | שכל | רגש | | | מי תהום – מעשה האדם | גשם – מעשה אלוקים | | | כלים | אורות | | | מלמטה למעלה – עבודה | מלמעלה למטה – ברק – פתאומי | | | שמחה אוכל לשמח עצמנו | רוח הקודש מלמעלה | | | פנימי – יין – נכנס יין יצא סוד | חיצוני – מים | | | מתחדש | קבוע | | | יום טוב | ברית מילה | | | מעשה | כוונה | | | (כנגד האיסלם) | (כנגד הנצרות) |
נשלח על ידי: הלל מרצבך
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה