״סוכת דוד הנופלת״ — שיעור לסוכות
הנביא עמוס אומר במקום אחד ״נפלה לא תוסיף קום״, ובמקום אחר ״אקים את סוכת דוד הנופלת״ — אז מה בעצם ההבטחה: שהנפילה תיפסק, או שהיא תוך כדי הנפילה עצמה?
למה מלכות בית דוד נקראת דווקא ״סוכה״ — דבר שעשוי ליפול מטבעו — ולא ״בית״, מבנה של קבע? האם הארעיות היא פגם, או שהיא-היא הסוד?
הזוהר מתעכב על כל מילה מיותרת בפסוק — ״את״, ״פרציהן״, ״הריסותיו״ — ומגלה שגם דקדוק הלשון (יחיד/רבים, זכר/נקבה) מסתיר תשובה. מה קורה כשקוראים את הפסוק הזה כמעט מילה-מילה?
בואו לגלות איך התשובות משתלבות זו בזו — ולמה דווקא נקודת השפל היא רגע הקימה.
נשלח על ידי: אריאל
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה