מחשבה לידי מעשה - חידא לפרשת ויקהל

מעשה לידי מחשבה

הל ויק לפרשת חיד״א

כט לה שמות לַה נְדָּבָּה יִׂשְרָּאֵל בְנֵי הֵבִיאו מֹׁשֶׁה בְיַד לַעֲׂשֹות ה' צִוָּה אֲׁשֶׁר הַמְלָּאכָּה לְכָּל לְהָּבִיא אֹתָּם לִבָּם:'דַב נ אֲׁשֶׁר וְאִשָּה אִיׁש ָּכָּל

קדומים נחל ו ויקהל נפש תעוררהו האדם הנה כי אפשר יתחרט, או יסתפק ותכף מצוה או צדקה לעשות ו לפעמים מחשבתו יקיים אם אף דבר וסוף בשבח הכתוב בא ולזה הניכר. דבר והוא לשמה. שלא קצת הוא שעושה ומה ינכ״ה לו ונכ״ה חשב כאשר שלמה תהיה לא

רבבות, כמה ישראל בהמון פלא והוא ישראל, " וז״ש לשמה. וגם הכל הביאו בלבם- שעלה מה כל אשר אֲׁשֶׁר וְאִשָּה אִיׁש כָּל

אֹתָּם" לִבָּם נָּדַב וְאִשָּה" אִיׁש לבם״כָּל על עלה אשר כל הביאו וגו' ה, לשם לה' נדבה היה סוף ועד 'ומתחילה בכל פלא והוא

לה נדבה שלמה וכונתם ומקצתה מינה לא אנוש בחר״ט בהם אחד היה שלא ישראל אלפי רבבות:'ההמון

ויקהל הפטרת שלל ארי צו ו חוצב חוצב ממנו הצור קדמת ממעל אלוה חלק הקדושה הנשמה מ טובות מחשבות לאדם יש דלפעמים לרמוז אפשר ועוד

לאבות, , וכיוצ צדק' ולעשו' ללמוד 'ויחשוב להקים גדול כח וצריך וטענות בתואנות חשב אשר ומבטל היצה״ר זדון בא. ואח״ז

דעתו יתקרר ולא לבו מחשבות הכתוב. . בעניותנו פירשנו וכאשר. רבבות ברובי אשר ישראל לב וישרת צדקת הכתוב מגיד

ארצה, ממחשבתו נפל לא להביא בלבו שהרהר מי כל ישראל אלפי שנתחרט אחד שום נמצא שלא ישראל המון בכל פלא והוא

" לִבֹו נְׂשָּאֹו אֲׁשֶׁר אִיׁש וז״ש״כָּל דבר בשום " אלא עוד ולא להתנדב דבר נפל ולא הביאו כל ה כא )ה ל (שמות רוחֹו" נָּדְבָּה אֲׁשֶׁר וְכֹל

הביאו הכל את גם כי דבר מקצת. או כלומר נחשת עמוד יהיה ולצדקה ולתעודה לתורה בלבו יכין שאם יכין דהיינו ה' עבודת גדול עמוד בחכמתו שלמה רמז וזה

בו שיהיה ריך שצ עז בו כלומר בועז רמז וזה יצה״ר מבטלת שהתורה התורה ע״י והכל לבו. מזימות הקימו ועד עשותו עד חזק. ולעשות ללמוד לבו על עלה אשר כל למעשה לצרף נחשת עמוד ויהיה הכל יקים התורה באמצעות ואז תורה אלא עז אין תורה

לא ב הימים דברי אנך חומת ז״ל[ הכהן יהודה כמהר״ר המובהק הרב שפירש מה מקומות בכמה שכתבנו - י לג גדולים הגדולים שם ת״ו ירושלים עה״ק מרבני אחד

" מֵהֶׁם יִרְחַק נַפְׁשֹו עִקֵׁשׁשֹומֵר בְדֶׁרְֶׁך פַחִים "צִנִים הכתוב מ״ש הרמב״ם] על גדול חבור חיבר חדש פרי הרב של מדרשו מבית ה כב )(משלי

חלק ישראל ונשמת רוח דנפש ללמוד טובות מחשבות בלבו יעלה ישראל איש ולכן הקדושים האבות מגזע חוטר ממעל אלוה כולה ההיא המחשבה שתתבטל עד וספקות באמדנות מעט מעט חומו מקרר היצה״ר אך מצות. איזה וכיוצא צדקה לתת או

וז״ש מקצתה או פַחִים" "צִנִים נפש״ו שומר יצה״ר מה עִקֵׁש" זהו״בְדֶׁרְֶׁך ומצוה תורה תלמוד מחשבת מחמימות קרירות

עכ״ד. צינ״ה ועבר מהם ירחק דייקא

המלך לחזקיהו הכתוב משבח זה וכלפי - ע״ה לֵאֹלהָּיו לִדְרֹׁש ובַמִצְוָּה ובַּתֹורָּה הָּאֱֹלהִים בֵית בַעֲבֹודַת הֵחֵל אֲׁשֶׁר מַעֲׂשֶׁה ל ָּובְכ

וְהִצְלִיח עָּׂשָּה לְבָּבֹו ַבְכָּל כא לא ב הימים )(דברי להוסיף והצליח והחל שחשב מה עשה יצריו בשני לבבו בכל אלא חומו נתקרר לא

נושא פעם שום היה ולא בכל היה שכך פלא והוא שחשב מה על עוד והצליח עשה אלא: הצינ״ה

קדושים דוד ראש

. . מתרשל כן ואחרי לעשות, החלו וזה ובמצוות בתורה האדם יחשוב מחשבות רבות כי הכתוב השבי״ח השב״ח אשר וזהו

יותר. . והוסיף לבבו עם היה כאשר חסיד גמר החל אשר מעשה כל המלך חזקיה אך לפועל, מחשבתו כל יצא ולא, ומתקרר לא ומימיו פסיק ולא תדיר היה שזה פלא והוא יותר, והצליח חשב אשר עשה רק כלל חומו נתקרר ולא לפניו רוח קור״ת היתה

ישראל. . בני את השבי״ח השב״ח דין מן. . וכל נתעצל, לא ואשה איש כל כי קדושים, ישראל טהור לב צדקת גלה הכתוב, או בכל נתחרט אשר ונשים אנשים עם ריבוי בכל היה לא להביא, וחשבו שנתעוררו לבם נדב אשר ישראל אלפי ברבבות

קיימו בלבם שעלה מה הכל רק במקצת, לה נדבה והביאו כלם.'הכל

איוב נך א חומת ו כז

שז״ש" ואפשר הֶׁחֱז ַבְצִדְקָּתִי קְּתִי" מִיָּמָּי" לְבָּבִי יֶׁחֱרַף לֹא אַרְפֶׁהָּ "וְלֹא החזקתי טובה לעשות מחשבה לי כשבא מהטוב אטה שלא

דלא הימים כל זה שנהג עצום ושבח גדול דבר והוא ימי כל טוב מה נטיתי ולא ונתקררתי נתרפיתי ולא שהתחלתי או שחשבתי

. להשנאה

השירים שיר אנך חומת ב ה

- עֵר" וְלִבִי יְׁשֵנָּה "אֲנִי תכף ללמוד או מצוה לעשות האדם לב על יעלה כאשר כי דעת ללמד מכללא אתיא המשל פשט בכללות

אֶׁלְבָּׁשֶׁנָּה" אֵיכָּכָּה כֻּּתָּנְּתִי אֶׁת דרך״פָּׁשַטְּתִי על היצר בטענות יתעצל ולא ההוא בהתעוררות יחזיק ההתעוררות יתבטל אי וכו'

ע״ד" עָּבָּר" חָּמַק וְדֹודִי אזדא מיניה. ומילתא

אבות ים עינ פתח / כ ה טז בחקותי בהר בטן חדרי ח״ו ואם ותתקרר. הצינ״ה שא נו תהיה בטרם כצבי רץ תהיה מצוה לעשות או ללמוד ברצונך כשעלה דתיכף כצבי רץ וז״ש שעם כארי תהיה שנצטננ' עתה וגם גבור הוא זה כל ועם פחים צינים לו שיש דייקא כארי גבור תהיה להצטנן התחלת כבר מבהמות מלפנו ע״ד מהחיות אלו מדות ויתבונן והלימוד. המצוה ולקיים להתגבר כמוהו ותהיה גבור הוא פחים בצינים היותו

בוראו את לעבוד בהם שיש טובה מדה שילמוד כדי האדם: שביל ב נברא והכל הארץ

תהלים אנך חומת ג ב- סה נודר שיהיה צריך אמאי צרה בעת לנדור מצוה וכן. שפתים בביטוי להתפלל צריך דאמאי לחקור דיש ז״ל האר״י רבינו פירש כליות רואה הוא ברוך הקדוש הרי בפה. להתודות צריך אמאי האדם כשמתודה וכן בפה להתפלל טוב והלא מחשבות ויודע ולב

. מחשבות שיודע ומתפרסם כבודו יתרבה בזה כי שמים כבוד והיה בלב. להתודות וכן בלב לנדור וכן בלב

שנודר עתה אבל החמור נדרים עון לו ויהיה משלם היה ולא מתחרט היה אח״כ בלב נודרים היו שאם הוא לזה והתשובה. נדרו לשלם ישתדל לו הן שומע כי ביודעו מעצמו הוא וגם לשלם הו יכריחו או יזכירוהו השומעים בפה היה אם בזה וכיוצא

הדיוטות, הרבה בלב התפלה בשוקים ירצה האיש בשוק״י חשכים הלך ולבם ידמו לארץ ישבו כנישתא לבי האישים הלכו הלך

לעשות חשבו ואדרבא בלב תודו ה שכבר יאמרו בוידוי וכן התפללו שכבר ויאמרו מחשבות ורבות תועבות ושבע ורחובות

באמת מתודים ולהיות להתפלל צריכים בקול והודוי כשהתפלה אכן חדשות. . עבירות

" תְהִלָּה דֻּמִיָּה "לְָך וז״ש תְהִלָּה דֻּמִיָּה כן""לְָך ואם לבות כי אף מחשבות יודע כי הוא וכליות לבות בוחן כי מתפרסם. שבזה

בפה? להתודות וגם בפה ולהתפלל בפה לידור צריך אמאי כן ואם נֶׁדֶׁר" יְׁשֻּלַם לז״א״ולְָך שלמ״א יהא בפה נודר שהוא דבזה

טעמא״ׁשֹמֵעַּתְפִלָּה" והיינו נדרים. עון לו יהיה ולא " סיבה דזה בקול להתפלל שצריך ב כָּל ָּעָּדֶׁיָך יָּבֹאו" ׂשָּר ואם כלם ויתפללו

ברחמיך ואתה בפה. להתודות עונות דברי וכן יבואו. בשר כל בדיבור שהתפלה עתה אך התפללנו כבר אומרים ההדיוטות לאו

זצ״ל האר״י רבינו עכ״ד תכפרם אתה: פשענו

זכו״ר לשבת יז- אחדים דברים לאדם. . גדול צורך הוא ההתבוננות כי דבר, ונבון בבינה, ה' לו וחלק לדזכי, , טוביה ולהנצל היצה״ר במוקש יפול שלא להתבונן,

אילנות ונוטע ינה ג זרעוני לזורע ומחשבותיו האדם הרהורי המחקר חכמי המשילו וכבר האדם. חטאות והברקנים מהקוצים טובות מחשבות ויחשב ויהרהר יתבונן האדם וכן הזרעים. ומפסיד ברד או שדפון בא ולפעמים פירות, ועושים יום יום הגדלים

נאות פירות יעשו אשר עד ולעוקרם, וליבשם לדחותם היצה״ר וטמא ערל בם יבוא ושלא מגודלים כנטיעים בקיומן, , ויזהר

ל ויוציא ויקצרם, וטובות ולא טובות, מחשבות לצדקה, לכם זרעו שזש״ה, אפשר, וזה לבהלה. ילד ולא לריק יזרע ולא, פועל חסד לפי וקצרו פרי, ועשה יגדל רק הזרע, ויפסיד הקדמוני נחש קדים רוח. יבא

" וז״ש מחשבות. לחשוב נפשו, בעניני ובפרט דבר, שבכל ההתבוננות הוא העיקר. . כי וְלִירוׁשָּלִַם יְהודָּה לְאִיׁש ה' אָּמַר כֹה כִי

" נִיר לָּכֶׁם נִירו ג ד )(ירמיה קֹוצִים" אֶׁל טובה״וְאַלּתִזְרְעו ולעשות ולהתבונן, מחשבות בלבב, לחרוש לא למצוה חשבתם שאם,

יעשה הזרע העיפוש כל לנכש בלב חורשים שאתם דכיון זרע, ה שמאבד קוצים אל כזורע תבונתכם זריעות ויהיה בכם תחזרו

המגונות המדות ועשבי רעות, האמונות מכם תסירו שלא עד תזרעו שאם, קֹוצִים אֶׁל קצירה""וְאַלּתִזְרְעו לידי ויבא. פרי נדחות" יהיו מהיצה״ט לכם הבאות המחשבות וכן לאיבוד, ילך הזרע הרע ולחרוש מהטובה. לחזור עָּרְלֹות וְהָּסִרו לַה' הִמֹלו

" לְבַבְכֶׁם (שם)ד " אמר ולכן פניה, איזה ביצה״ט ערלה וגם רע, שכלה היצה״ר ערלת שתסיר דהיינו, , דהיינו, לְבַבְכֶׁם "עָּרְלֹות

מַעַלְלֵיכֶׁם" רֹעַ מִפְנֵי כָּאֵׁש. . ויצה״ר״פֶׁןּתֵצֵא. יצה״ט וכיוצא יוהרא, איזה שבמצות, הרוע: ,

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות