עה״ת– הק' החיים אור בפי' שבועי שיעור פרשת טבדי בנימין הרב ▪ תשפ״ב תשא יכ
הלוחות מעלת
לב פרק שמות
)(טו הָהָר מִּן מֹשֶה וַיֵּרֶד וַיִּפֶן לֻחֹת בְׁיָדוֹ הָעֵּדֻת לֻחֹת שְׁנֵּי ו מִּזֶה עֶבְׁרֵּיהֶם מִּשְׁנֵּי כְׁתֻבִּים
כְׁתֻבִּים הֵּם ו: מִּזֶה )(טז הֵׂמָּה אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה וְהַלֻּחֹת
א הו לֹהִים א מִכְתַב ֱוְהַמִכְתָּב
הַלֻּחֹת… עַל ת חָּרו
החיים אור שם
אלהים. כתב כתובים הם כי מעידים שהם העדות באומרו כן גם שרמז אולי העדות. לוחות
שאין מה בהשואה ומזה מזה מופלא כתבם היות לצד מכתב מעשה ידי על להיות יכול זה
אדם האחר. מעבר צורתה תשתנה האות כי,
(מגי ז״ל מאמרם גם מ שאמרו א) ג לה עומדים. היו בנס שבלוחות וסמ״ך "ם
הלוחות- מעשה אות עם יצטרף הזה שהאות ואולי פחות עדות שאין לעדות האותות ב' והיו
אלהים מעשה והלוחות אומרו והוא מב', אלהים מכתב והמכתב א עד 'הרי ב:'עד
יח פסוק לא פרק שמות
אֱלֹהִי: ם בְאֶצְבַע כְתֻּבִים אֶבֶן לֻּחֹת הָּעֵׂדֻּת לֻּחֹת שְנֵׂי סִינַי בְהַר וֹ אִת לְדַבֵׂר כְכַלֹתוֹ מֹשֶה אֶל וַיִתֵׂן
החיים אור שם
אלהים. באצבע כתובים ז״ל אומרם דרך על בזה הכונה כבודו כסא מתחת נחצבו הלוחות כי עקב) פ' (תנחומא
באומרו שרמז הוא זה כי ואולי יתברך, אלהים מעשה
מעשה ירוש פ והבן. הכסא הוא אלהים
בסוד הקדושה אורות רבות בחינות יש כי נתפרש וכבר
וגבוהים. וגו' גבוה מעל גבוה כי ה') (קהלת
(ח״ב הקדוש הזוהר בספר שהובא הנפלא ה ממעש ולמד וצא ואחר וכו' סנד״ל במלאך ופגע למרום משה כשעלה א) נ״ב
שלמעלה מה של מאשו מלאך ירא והיה מט״ט במלאך כך
וכו וכן ישרפהו פן,'ממנו
הוא אוכלה אש אלהיך ה' כי ד') (דברים הכתוב אמר, והנה
וב הכת והודיע זולתה, אש כל אוכלת היא הקדושה אשו כי
ואמר נכתבו במה הלוחות כתיבת אופן באצבע כתובים
אלהים כביכול באצבעו האות צורת מצייר ה' היה כי פירוש כנגד אצבע בדמות יתברך מאורו אחד אור בחינת פירוש חרות יהיה שלא כדי האותיות אברי שטח כשיעור הלוח
כנגדו. יצייר אשר את אלא
יכול הלוחות של אור היה לא יתברך אורו תוקף עוצם ולצד נאכל והיה אלהים אצבע כנגדו יכוין אשר המקום בכל עמוד
חלול דו כנג יצטייר אשר כל נשאר והיה לצדדין מתצמצם או
עבריהם. משני נכתבו ולזה
ט״ז ל״ב (לקמן אומרו )והוא הלוחות על חרות אמר ולא
חרות אלא בלוחות החרות שעשה נשמע שיהיה לוחות ב, על
מניח שהיה פירוש צורת בדמיון הלוחות על ב״ה אצבעו
הדברים עשרת של האותיות נחרתו ובזה: האות
דברים י ט,
בְיוֹם הָּאֵׂש וֹךְ ת מ בָּהָּר עִמָּכֶם ה' דִבֶר אֲשֶר הַדְבָּרִים כְכָּל וַעֲלֵׂיהֶם אֱלֹהִים בְאֶצְבַע כְתֻּבִים הָּאִבָּנִים חֹת לו שְנֵׂי אֶת אֵׂלַי ה' ֲוַיִתֵׂן
הַקָּהָּל…
שם החיים אור
אלהים באצבע כתובים מאמר פירשתי ח) י (י״א תשא בפרשת הנה ועליהם". אומרו לדעת. צריך וגו ועליהם וגו' 'כתובים חרות וכאומרו חקוק מקום ונשאר לצדדין נסמך שכנגדו את היה ובזה האות בצורת הלוח כנגד אלהים אצבע מכוין ה' שהיה
היה אלהים אצבע מאור נוצץ אשר אורו גבה אבל הלוח מקום נחקק החקק שמקום והודיע כאן הכתוב בא, הלוחות על עליו נראות אותיות חקוקות שהיו הגם נות אומרו והוא, ה דבר אשר הדברים ככל 'ועליהם 'וגו הדיבור שהיה כדמיון פירוש
והבן הלוחות על ועלה אור בלוח אלהים בנגיעת נחצב כן כמו קדושה בריה ממנה: נוצר
שבירת פריחת ו הלוחות חז״ל בדברי האותיות
ב עמוד פז דף פסחים מסכת בבלי תלמוד
דאמר אלכסנדרי, דרבי והיינו למטעתן חזרו שלשה: … לוחות וכתב מצרים, כסף ישראל, הן: אלו, הלוחות- כתב דכתיב
נשברו לוחות תנא: לעיניכם. רם ואשב פורחות. ואותיות
ירושל תלמוד ד פרק תענית מסכת (וילנא) מי
שנאמר שישברם לו אמר הוא ברוך הקדוש ישמעאל רבי תני ב י ][דברים הלחת על היו אשר הדברים את הלחת על ואכתב
לו אמר שברת אשר הראשונים ורחבן טפחים ששה אורכן היו הלחות יונתן ר' בשם נחמן בר שמואל ר' ששיברת. עשית יפה
ברוך הקדוש ביקש מעשה אותו ישראל שעשו כיון באמצע ריוח וטפחיים בטפחיים והקב״ה בטפחיים תפיש משה והיה שלשה ואומר בסוף משבחו שהכתוב הוא ממנו וחטפן משה של ידו וגברה משה של מידו לחוטפן הוא יב לד ][דברים החזקה היד ולכל
מינאי עליה דגברת ידה על שלמא. ייא רב בשם יוחנן רבי אביי בר יוסה י תופשן משה והיה לפרוח מבקשין היו הלוחות א״ל
דכתיב יז ט ][שם הלחת בשני. ואתפש סימון רבי בי יהודה ר' בשם עזרה ר' פרח. עצמו הכתב נחמיה ר' בשם תני היו הלוחות
כיון סובלן היה והכתב סאה ארבעים משאוי ונשתברו: ונפלו משה של ידיו על כבדו הכתב שפרח
א עמוד פז דף שבת מסכת בבלי תלמוד
דברים שלשה דתניא: מדעתו משה עשה את ושבר האשה, מן ופירש מדעתו, אחד יום הוסיף עמו: הוא ברוך הקדוש והסכים
. הלוחות
מסעי פרשת בחיי רבינו
בראותו נאמן וציר הלוחות את מידיו השליך פורחות. , אותיות
שבירת פריחת ו הלוחות האותיות בדברי אור- הק 'החיים
לב פרק שמות
כַאֲשֶר וַיְהִי )(יט הָּהָּר תַחַת אֹתָּם וַיְשַב: ר הַלֻּחֹת אֶת מִיָּדָּיו <מידו> וַיַשְלֵׂךְ מֹשֶה אַף וַיִחַר מְחֹלֹת ו הָּעֵׂגֶל אֶת וַיַרְא הַמַחֲנֶה אֶל קָּרַב ֵׂ
)(כ יִשְרָּאֵׂל בְנֵׂי אֶת וַיַשְקְ ה: מַיִם פְנֵׂי עַל וַיִזֶר דָּק אֲשֶר עַד וַיִטְחַן בָּאֵׂש וַיִשְרֹף ו עָּש אֲשֶר הָּעֵׂגֶל אֶת ַוַיִקַח
יט פסוק לב פרק שמות החיים אור
צער. לשון ב) י' (מגילה ז״ל אמרו ויהי. רע מאורע על יכוין
מהם שפרחו בלוחות שאירע האותיות (שמו״ר ז״ל כמאמרם
)פמ״ו.
המרים מכוסות אנחנו גם אבותינו שטעמו מה כל לנו גרם וזה
הראשונים הלוחות היו אם כי, ממות ומר עצמה המיתה (שם המות ממלאך אפילו וחירות העולם מן צרה פסקה
ויהי… קרות יאות ולזה טובה, פסקה עתה והן פמ״א),
וישלך. משה אף ויחר בשבירת משה של טעם לדעת צריך דבר יעשה שלא ופשיטא מופלג להפסד חש ולא הלוחות
ע״ה. צדד אשר המועיל ובצדדי גדול באומד לא אם קלקול
אמרו ז״ל ורבותינו פ״ב: )(אדר״נ
ר אמר וכן הגבורה, מפי לו שנאמר עד שבר 'א ל מאיר (דברים ציוני כאשר שם ויהיו שנצטוה ה') י'
ע״כ הלוחות, ושבר
הטוב מנע למה עליון לאל טעם וצריך. לתת
כמאמרם זוהמתן פסקה זרה עבודה שעבדו קודם כי ונראה
על חרות כתוב משפט להם ה' עשה ולזה א), קמו (שבת ז״ל
מיתה כלום כי פמ״א) (שמו״ר המות ממלאך חירות הלוחות ה לצד למה זו זוהמתן. פסקה כבר אלו הזוהמא פרדת
ומעתה בהם דבקה החטא זוהמת הרי העגל את כשעשו ולזה
על ממש הזוהמא חזרה שלא הגם המות למלאך, צריכים התורה קבלת קודם שהיתה לכמות העגל ידי כן פי על אף
ממלאך חורין בני שיהיו עוד להם זה דין אין כי שברם כי שנאמר יהיה לו ה ז, ולטעם מלכיות ומשעבוד המות קושיא: כאן אין מתחילה עשה עצמו מדעת משה
ט פרק דברים
)(טו יָּדָּי שְתֵׂי עַל הַבְרִית חֹת לו שְנֵׂי ו בָּאֵׂש בֹעֵׂר וְהָּהָּר הָּהָּר מִן וָּאֵׂרֵׂד: וָּאֵׂפֶן )(טז לַה חֲטָּאתֶם וְהִנֵׂה 'וָּאֵׂרֶא עֵׂגֶל לָּכֶם עֲשִיתֶם אֱלֹהֵׂיכֶם
אֶתְכֶם ה' צִוָּה אֲשֶר הַדֶרֶךְ מִן מַהֵׂר סַרְתֶם: מַסֵׂכָּה )(יז לְעֵׂינֵׂיכֶם וָּאֲשַבְרֵׂם יָּדָּי שְתֵׂי מֵׂעַל וָּאַשְלִכֵׂם הַלֻּחֹת בִשְנֵׂי: וָּאֶתְפֹש
החיים אור שם
וגו. בשני 'ואתפש יד על גבוהות הלוחות היו ישראל חטאו כשלא ואולי היו. בידו והלא לתופשם הוצרך למה לדעת צריך
זה שלפני ק בפסו לומר שדקדק וכמו אותם, לקחת משגת ידו היתה ולא משה ידי שתי על הלוחות ושני אמר ולא ידי בשתי
או מידיו למעלה גבוהות אלא ממש בידיו היו שלא לומר נתכוון אלא, בידי, עצמן נושאות והיו כח הוסר העגל שראה ואחר
בידו: לתופשם והוצרך קדושתם
ו התורה אותיות אותיות כתרי
א עמוד יח דף זרה עבודה מסכת בבלי תלמוד
לרבי מצאוהו ובחזרתן גדול, הספד והספידוהו לקברו רומי גדולי כל והלכו קיסמא, בן יוסי רבי שנפטר עד מועטים ימים היו לא והקיפוהו בס״ת, וכרכוהו הביאוהו בחיקו. לו מונח וס״ת ברבים קהלות ומקהיל בתורה ועוסק יושב שהיה תרדיון בן חנינא
בהן והציתו זמורות בחבילי מהרה נשמתו תצא שלא כדי לבו, על והניחום במים ושראום צמר של ספוגין והביאו האור, . את מי עמי, וס״ת נשרף שאני עכשיו לי, קשה הדבר היה לבדי נשרפתי אני אילמלי לה: אמר בכך? אראך אבא, בתו: לו אמרה
נשרפין גליון להן: אמר אה? רו אתה מה רבי, תלמידיו: לו אמרו עלבוני. יבקש הוא ס״ת של עלבונה שמבקש. פורחות ואותיות
בעצמו הוא יחבל ואל שנתנה מי שיטלנה מוטב להן: אמר האש! [בך] ותכנס פיך פתח אתה. אף
ב עמוד כט דף מנחות
שיושב להקב״ה מצאו למרום, משה שעלה בשעה רב: אמר יהודה רב אמר
וקושר לו אמר ידך? על מעכב מי רבש״ע, לפניו: אמר: , לאותיות כתרים שעתיד שמו יוסף בן, עקיבא ו דורות כמה בסוף להיות שעתיד יש אחד אדם
הלכות. של תילין תילין וקוץ קוץ כל על לדרוש. . של רבונו לפניו: אמר
חזור לו: אמר שכרו, הראני ורתו, ת הראיתני עולם, לאחוריו חזר, . לאחורך
א״ל שכרה? וזו תורה זו רבש״ע, לפניו: : ר אמ במקולין, בשרו ששוקלין ראה
, שתוק לפני. במחשבה עלה כך
א עמוד פט דף שבת
שעלה בשעה לוי: בן יהושע רבי ואמר הוא ברוך להקדוש מצאו למרום משה
קושר שהיה לו אמר: . לאותיות כתרים בעירך- שלום אין? משה, : ניו לפ אמר לו אמר לרבו? שלום שנותן עבד יש: כלום יגדל ועתה לו: אמר מיד לעזרני. לך היה
דברת כאשר ה' כח. נא
ב עמוד כא דף עירובין מסכת בבלי תלמוד
וקוץ קוץ כל על לדרוש שיש מלמד עוקבא: מר אמר חסדא רב אמר תלתלים. קווצותיו תילים תילי הלכות. של
פט/א דף שבת על ה' חפץ ספר
שישב עתה ש נתחד ומה מוכתרת מהיותה הלא גם ומה ה' קשרם לא שנה אלפי' זה איך תיקשה כתרים. קושר שהיה גמרא. שם
כתרים לה לכתור. הב״ה
שפירשתי ובמה והו, א שפיר, אתי לעיל בתכלית- רוחנית להיותה לישראל התורה לתת הקב״ה רצה דכאשר הלבישה האיכות וגדולי הכמות הקטני כתרים באותם לרומזם שמקומ' התורה מסודי סודות ואית נסתר התורה ועיקר התורה בפשטי
ולא הקריאה במבטא אינם העלימם וב ולר בתורה רמוזות כולן הסודות וסודי התורה סודי כל לנו לתת מכתירה היה ולזה
דטעמים בתנועות ופשוט ע״ה. רשב״י הרב של ובתיקונים הזוהר בס': ועיין
פקודי פרשת החיים אור
אין כי לנו שקדם מה לפי נראה עוד ההשכלה פרטי בה שאין מצוה לך
מיעוט אלא בתורה תב נכ ולא ס (גיטין בהניזקין יוחנן ר' 'כמאמר
… )ב הוא המכתב כי ואשכילך
והמושכל המופעל מבחינת מושלל
מהתקבל ההפעל בבחינת מקצתו רחוק כי הנדבר מבחינת גם ומקצתו ה רמז וקצת הדרגות, בב' 'הוא צורת בסוד נראה ואינו נראה בנפעל שעל ועטרות וטעמיהם האותיות בחינת ומעשיהם התגין ראשיהם
בסיני למשה ונגלה יקראו חשבה מ ר מדרשת ולמד וצא פלאות, 'פלאי מאות ג' ק״ו) (סנהדרין עקיבא ראו המה למ״ד, של בעליונו הלכות
ה… 'מעשה
החיים אור יג לא, שמות
וכל ספורות ואותיותיה מזוקקים דבריה שתתעלה תורתינו כי ואות אות מגדת אופנים וארבעה פנים בשבעים רבה בחכמה האדון בה יסד כאשר ונפלאות הלכות
בכמ נתיב וכל נתיבות ול״א שבילין. ה
בפסוק פי״ט) (במד״ר ז״ל מאמרם ולמד וצא מועט. במקרא והכל וגו' אלפים שלשת
נברא אדם כל חובת שהם בתורה ודקדוקים דרשות שיש לדעת לך שיש אלא
הלכות, בהם שיש דברים והם להכירם
כל חובת בהם שאין ויש אדם.
תעלומות מהם להעלים לעבדיו כה יעשה למה האלהים לפני לדבר לבך יקחך ואל
מפרש. בכתב דבר כל הודיע ולא חכמה
עיניך לנוכח תשובתך הנה מאמר ולמד וצא, ספר יכילם שלא דברים הם כי מספיק אינו כו' גוילים הרקיעים יהיו אם אומרים שהיו פכ״ה) (אבדר״נ קדמונינו רמוז והכל עליו, אמר תלמידו וכן מהים טפה ממנו חסר ולא מרבו שלמד מה לכתוב
שאין מה השמיע ובו מועט מקרא כתב אשר תבונות ורב אדונינו גדול במקרא שר יו והכל הדורות כל סוף עד הארץ על אדם אלהים ברוא מיום לכתוב בנבראים כח
בסינ…י למשה נמסר
החיים אור א ז, במדבר
משה. כלות ביום כתיב כלת פי״ב) (במד״ר אמרו, רז״ל
בוא״ו. כתובה תורה בספר כי ורואני
נמסרים אינם באלו וכיוצא כאלו תורה דברי כי אומר ואני הכפירה הדבר יסובב כי התורה, בתופשי יד מרים לכל תורתינו סדר כי לדעת לך ויש מורים, בכבוד והזלזול
חצובות מזוקקות ספורות יותיה ואות ותיבותיה הקדושה פליאות ויותר בהם למכיר המה נפלאים ונורא קדוש ממחצב יש כי תמצא הלא והוא אחד גרגיר ואעירך כל, מעין נעלמים
אותיות כי יהושע כגון בכתב ואינם התיבות במבטא נרגשות ואינה לעי״ן שי״ן בין הוי״ו אות של להרגש ישנו במבטא
לשי״ן ה״א בין שהיא נרגשת, ינה שא במקום וישנה במכתב, ספורות אותיותיה כי להכיר משכיל דעת תכונן זאת והערה תצטרך כי הגם אחת אות אפילו להוסיף אפשר ואי מזוקקות ותהיה כתובה, שאינה הגם נקראת ותהיה הקריאה למבטא
להעיר במקומה שלא הוא״ו התורה וקבעה כתיב, ולא קרי
שלשה לצרף שנתכוון ך השכיל מזה כי ואולי בנסתרות, ועי״ן שי״ן ולסמוך צדיק, של בשמו יתברך משמו אותיות היתה במקומה וא״ו מסדר היה ואם נהורין, ש״ע אל להעיר מערכות מביני והנה פורש, לא כי בדבר הידיעה נפסדת כתיב כלת כי האומרים והם משבצותם ישכילו המה האותיות
והמשכיל בהשאלה, שם מושאלת היא והוא״ו הוא כי יבין גבר תסובב נקבה בו וקיימה לו מתיחדת אשר משה של סודו של זו תיבה פירוש כתיב כלת הדברים שיעור וזה לא), (ירמי' תכוין אשר שתבין כדי כלת מהכתוב קח פירושה זה כלות נעלם סוד והוא החתן, בחינת היא הוא״ו ואות התיבה אליו
אם מדעתו דורשה אדם אין זו ודרשה והבן. כלת תוך וא״ו מקבלי מפי ואמיתותם בוריין על בדברים ההכרה תקדים לא
ורמזיה וסודותיה: תורה
ב חיים לרבנו מאירות התורה אותיות עטר ן
הקדמה החיים אור
גנוזות חמדות ה' בהם ה' ואמרות הוא אלהים מכתב המכתב
רבי דרש זו את מהם למעלה וציהן וק למו יגידו והאותיות החיה רוח ואל יכספו סודם אל הכסף נקודת עם עקיבא
לחיים ה' יראת דעת רוח שאפה נפשם אות. כמהלכת
רבו כי השבילים וסעיפי החכמה בשבילי השביל על במכתב אלפים שלשת להבין לשלמה חכמה נתן וה' למעלה למעלה
והיא אחכמה י אמרת אמר ההוא ואלף חמשה שירו ויהי משל
החיים עץ דרך את ממני. רחוקה
בני עם הן בה למחזיקים היא חיים עץ יה״ו לחז״ק מכתב בא וזה מאורשה בטענת בא זה דורות דור ועצום רב ישראל לי ארשתי אשר נתנה למנה לי אקח בבתוליה אשה בטענת
חיים רוח נשמת אשר כל נפשי אמרה ה'. חלקי
הנה ליטול הבא איש פני עבר אל עבריהם משני כתובים יקרא וההוא פניו לשחר לו נתיחדה אשר תורה זו אתו שכרו ממנה נזונים העם ואילך מכאן כלי עשאה אשר תורה בעל
חיים רוח בו אשר. הבשר
במלה מלה אלהים מפי הזאת התורה את משה ויכתוב דעות ספורות ימלל זה מי אותיותיה מנויות תיבותיה ספורות
בדבור יחד באו חי כל מעיני נעלמה בחכמה הכין אשר אחד
חיים מים באר. שם
בסדר יתיר הן חסר הן קדוש מפי הדברים נאמרו ככתבן להטיבו ידרושו ואליו מדבר אלהים קול עם השמע להשכיל אלהים מושב במושבו אליו ונהרו ה' בהר יהיה נכון באחריתו
. חיים
להופיע הבאה אדם לנפש תורה מאור קו נטה להורותם כתב מוכן נר להיטיב להשכיל גבורותיו הן הן גבר תסובב נקבה רם מהאשל מן חצב אשר הגדולים מאורות בב' להעלותו מקור חכם תורת משלו גדול שלה כי עולים טפיים נכון ולצלע
. חיים
ישבני אומר אחד וכתוב וחיה דורשני אומר אחד כתוב
ואותו עירו בה יבין ולבבו אליו יגש דברים בעל ומי ואתישב הרוח שמה יהיה אשר אל בוריין על הדברים והעמיד ידרוש
חיים. . תוצאות ממנו כי דעת. רוח
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה