הַנִּסִּים" לתפילת״עַל נות תוב אבוקרט אבינדב /הרב
"עַל " הַנִּסִּים עליהם וחולמים ניסים אוהבים ניסים, רוצים. כולם לגובה החיים מקשיי האדם את שמרים אירוע הוא נס
ובהדר בגאון יתנוסס. שממנו מביא גם שהנס לזכור כדאי אבל אתו אדם מחויבות. בצורה להתנהל צריך יותר, גבוה במקום שנמצא
הוא אחרת, אחריות. חושת ובת שאננות ללא אחרת- כספם את שאיבדו לוטו זוכי אלפי כמו יסיים
. בהימורים לאחר בקרוב, שיבוא הנס על לנו מבשר הראשון הנר הכמיהה מעכשיו, כבר הקטן. בכד הכמות שתיגמר איך יראה. של בתחושה מלווה להיות צריכה לנס
לו ראויים נהיה האם הקרוב, החנוכה עלינו. . ? יעבור
זוכה מהשמיים שירא מי רק לניסים, נזכה ך כ רק " אליהם- להגיע לְהִּתְנֹוסֵס" נֵס לִּירֵאֶיָך נָתַתָה (תהלים
. ו )ס
" הַפֻּרְק וְעַל " ן הכ בחושך לחדר כשנכנסים שחור אחד גוש נראה ל ו רבים חפצים מתגלים אור כשנדלק. אבל החשוכה המציאות את לפרק היכולת הוא האור
יתרונות פתאום רואים הזה, באופן נפרדים. לחלקים באפילה שנבלעו טובים דברים. רבים, וחילוק הפרדה רק אינה דברים לפרק. היכולת מתפתחת עלילה מייצרים בספר הקיימים. הפרקים
מפותלת תנועה מאפשרים האדם בגוף. הפרקים
לחלקים- עולמו את ולפרק להאיר שידע מי טובים
ורעים- המוסיף אור של מופלאים תהליכים יגלה
. והולך
" רו הַגְבו וְעַל " ת משינוי או מאתגר בורחים מקושי, נרתעים. רובנו
שאלה- כשיש נכונה לא שהיא להוכיח מנסים, מיד
שינוי- כשיש המוכר לדבר לחזור מחפשים תמיד
. והנוח שוכנת שגבורה מי אבל בלבב משינויים חושש לא. , ו למדרגה יביא הזמני שהקושי מבין הוא יותר גבוהה אור יצא המריר מהחושך אז, עצמו. על כשיתגבר
ביותר. מתוק הדפנה- זרי על לנוח הרצון על ההתגברות מגלה
היא חדשים. עולמות שאפשרה להתייאש לא למכבים ששרוי שלם מקדש בית בתוך טהור קטן פך ולמצוא
. בטומאה
" עו הַתְשׁו וְעַל " ת אבל עזרה. לבקש או בחולשה להודות חוששים אנו
- והאגו הבושה על נתגבר אם את לבטא נצליח
כאשר באה ישועה ישועה. ולמצוא האמיתית גשתנו הר " - מתייעץ אלא ל ו הכ יודע שאתה חושב אינך ּותְׁשּועָה
. . יד) יא (משלי יֹועֵץ" בְרֹב
בעקבות מגיעה התשועה ׁשַוְעָה - של חריף תיאור עצם לפעמים פתרון. לנסח חייבים תמיד לא מצוקה. כדי יספיקו ובכנות בגלוי ואמירתה בבעיה ההכרה
לעזרתנו יחלץ. שהשני
לא זו במצרים לקח ישראל לבני קלה, מלאכה אבל האלוקים. אל שוועתם שעלתה עד שנה מאתיים
חולשה- לבטא נחשוש לא רק אם לנס. נזכה " ת שווע
ותושיע תקשיב תשמע. . אתה."עניים
" או הַנִּפְל וְעַל ת" ניסים לראות זוכים איננו בימינו גלויי לא הלחם. ם
יד בהינף חולים ש. מרפאים אנשים ואין מהשמים יורד טובים דברים בנפלאות, רצופים חיינו אבל ברגע כשניצלים השטח. לפני מתחת המתרחשים עבודה הצעת על שמענו כשבמקרה מתאונה, , האחרון
להשתפר פתאום החליט. כשהילד
לפקוח כדאי עיניי ם להודות בנפלאות, ולהבחין
מקיומם להתפעל. עליהם, יומי היומ קיומנו עצם הלא תקינים בחושים מורכבות, במערכות מתפקד, גוף עם
עצום פלא הוא פיזיים. וכוחות הבורא שעשה פלא
ו בחכמה… האדם את יצר "אשר מפליא."לעשות
"עַל " מו ת הַנֶּח חוזרים שבגללה כחולשה בעינינו נתפסת נחמה לא והמת ישתנה לא שהמצב מיואשת הבנה לשגרה.
יקום לתחיי. ה תכונה זו לחרטה. נרדפת מילה היא ביהדות נחמה אבל הקודמת למציאות לחזור שמבקשת נפשי חוזק של
שהיית ה יותר. טובה להתנחם לדעת! צריך להיות בזמן, אחורה לחזור משבר מעל להתעלות מעשה, על להתחרט מסוגלים
לרעה מהשינוי. ולהתעלם באפשרות לבחור במקום להתנחם, ידעו המכבים
ולשקוע הקלה בייאו ישראל מלכות את החזירו הם, ש
. לתפארתה
" וְעַל ת" הַמִּלְחַמו מהגרסאות )(חלק שהגיעו אנשים מעריכה האנושות להישגים- כבשו נישאו התלמוד, כל את ללמוד סיימו הרים, פסגות
ילדים. וילדו שמבינים העת. כל שנלחמים אלו את גם להעריך כדאי יש אבל בכלל, אם רב, זמן בעוד יגיעו והנס שהניצחון
כ להם להילחם להמשיך. ח ו איבד שלא בלימוד, שמתמיד ללכת, שממשיך מי גם
מרפא- צוא למ או בית להקים תקווה נס של סוג. הוא משדה יום תוך ששב מי עם רק נמצא לא אלוקים להחזיק שמצליח מי את גם מחזק הוא כמנצח, הקרב
ארוכות שנים מעמד. בו
ת" הַפְדו "וְעַל מהגרסאות )(חלק לכל חינם. ארוחות בעולם שאין הוא המפורסמות מן
חסרון מקביל יתרון לכל מחיר, יש. דבר בעולמם גם
הללו הכללים חלים הנסים. של
- גאולה כל - מצריים יציאת ועד שבויים מפדיון חליפין סחר של הדדי תהליך שיש כיון 'פדות': נקראת את המחליפה דתית מחויבות השבוי, תמורת כסף
הפיזית. העבדות ניסיונו רצופים שחייו מי ת אחרים עם להיטיב
אבל יקרים. ם מחירי כך על משלם דעת ולהוסיף והתקדמות להצלחה לגאולה, זוכה הוא. תמורתם
" תֵינו" לַאֲבו שִּית שֶּׁע הוא לאביו הצלה נס בו שנעשה במקום עובר כשאדם
הזה במקום נס לאבי שעשה "ברוך."מברך: נשאר האבא הנס, שבזכות היא הסיבה לכאורה,
, יהם חי על גם השפיע הנס לכן, בניו. את והוליד בחיים
. בעקיפין הנס שאירע לפני שנולדו ילדים שגם הוא הדין אבל
- לאביהם לברך! צריכים ההודאה הורים. כיבוד הוא לברכה שהטעם כנראה, העצומה מההערכה נובעת שלנו לאבא שקרה הנס על
לו רוחשים. שאנו עברו בשנים לפנינו שחיו אנשים עוד אינם, אבותינו אנחנו לכן שאנחנו. למי והתשתית לקיומנו היסוד הם
לאבותינו "שעשית הנסים על ושוב שוב."מודים
" " ה הַז בַזְמַן הֵם ה מִּים בַי ֶּ סותרות עולם תפישות שתי קיימות לזמן: ביחס דברים בו נעשו אם רק חשיבות לזמן מייחסת האחת,
למסורת לשמרנות, לנוסטלגיה, תשאף היא. חשובים.
השניי פוטנציאל בו כשיש רק לזמן חשיבות מעניקה, ה החלומות החדשנות, את תעריך היא ליצירה.
. והיוזמה הימים בין הקצוות. בין לשלב מבקשת היהדות לפעולה שמזמין הזמן ובין זרמו שכבר העתיקים
. מחודשת
" ה/ מַתִּתְי בִּימֵי " ל דו ג הֵן כ ן נ ח יו בֶּן הו מַתִּתְי
, למעשה מתתיהו עבר הוא גדול. כהן היה לא מעולם הלניסטית לעיר הפכה ירושלים כאשר למודיעין
לאלוהיהם שעבדו יוונים היו. ובמקדש
, אבל מתתיהו מעשיו על גדול' 'כהן לכינוי זכה הכהן להקריב כשסירב המרד את שהחל הוא המופלאים.
יוון לאלוהי. קרבן אביו לו שקראו בשם להיות יכולה אדם של גדולתו
להפוך יכול אדם אבל בירושה. שקיבל במעמד מו, וא י המיוחדת ויוזמתו האישיים מעשיו בזכות גם. לגדול
" יו נ ב ו נַאי חַשְׁמו אִּי/ נ "חַשְׁמו
" - חנוכה נר וביתו- "איש הבית של חגו הוא, חנוכה העדות מן ולחלק הבית של חובתו היא הנרות הדלקת
- כולה המשפחה בני. עבור מוסד את למוטט מכוונות היו היוונים גזירות כלות אונס מהדלתות, הבריחים עקירת המשפחה:
המילה וברית השבת ביטול חופתן, . בליל חנה אמא משפחה: בני היו המרד גיבורי שגם פלא, לא המכבים בניו. חמשת עם האב ומתתיהו בניה ושבעת
חשמונאי- כבית כמשפחה, פעלו על המצביע שם עם
הגיאוגרפי. וצאם מ שייכות מרגישים שהילדים ביתיות, תחושת כשיש
- למשפחתם לגרום ההורים של היכולת גוברת ברורים הבית כשגבולות בעקבותיהם. ללכת, לילדיהם רק נעשה לא הנס אז שליחות בתחושת מלא כשהוא
'בניו ידי על גם אלא 'חשמונאי' ידי.'על
אֵל" יִּשְר עַמְך עַל ה ע רְשׁ ה ן ו י ת מַלְכו ה מְד "כְשֶּׁע של עמדה מבטא קבוצה, או אדם על" "לעמוד הפועל
כלפיהם המופנים גדול. מאמץ אברהם- את מתארת התורה כך עליהם עומד "והוא
- מארח שהוא האנשים על עומד אברהם לשמשם";
גדולים ודאגה בהשקעה אותם לשמש. כדי היוונים אדיר. במאמץ ישראל על עמדה יון מלכות גם מחשבה השקיעו אלא למלחמה נקלעו סתם לא
היהודית הקדושה לריסוק מתוחכמות. בגזירות ומאמץ זמן משקיעים ישראל אויבי ימינו, ועד מאז "הבה שאמר מפרעה מחושבת. בצורה לנו להזיק כדי מפורטות תוכניות שהגה היטלר דרך לו", . נתחכמה
הוא ברוך והקדוש לכלותינו עלינו עמד אחד "שלא
מידם."מצילנו
ם/ "לְשַׁכְח / ך ת ר ו ת ם ְלְהַשׁכִּיח ך" ת ר ו ְמִּת או טעויות עושה שאדם חושבים אנחנו רבות פעמים מכיר היה רק אם מספיק. למד לא הוא כי חטאים
מדהים- ספר קורא או מסוים אדם הופכים היו חייו
. למאושרים רבים כוחות כבר ישנם שבאדם היא, האמת אבל
הנשמה משבר. כל עם ודד להתמ יכול הוא שבזכותם - התמים והלב הטבעיות התחושות האלוקית, כולם
עילאיים כוחות לאדם. נותנים תכונותיו את שוכח אדם שוכח. שאדם היא הבעיה
הרוחנית מעלתו את ומהותו, שמו את. הטובות, ללמד דווקא לאו מזה, יותר צריכים היו לא היוונים רק אחרת. בתיאוריה לשכנע או חדשה תפישה הייחודיות את שלהם, התורה את מישראל להשכיח
הנפלא יתרונם את. שלהם,
" ך" נ רְצו מֵחֻּקֵי ם לְהַעֲבִּיר ְו בנפש בנו החקוקים דברים שיש אותנו לימדו. רבותינו
חותם ולהותיר העולם את תקן ל טוב, לעשות הרצון שלנו מהמהות חלק. הם מבקשים הם "דווקא", לנו לעשות רוצים לא ילדינו שבהם בטוב שלנו האמון קלות. בדרכים לב תשומת
בליבם החקוקה לאמת אותם. יחזיר אותנו לנתק משם. אותנו להעביר ניסו היוונים הם אבל תלוש. למקום בתוכנו הבוער מהרצון
חקוקים בהווייתנ לא או מחיר גובים כשהם גם, ו
הגיוניים- יעבור ולא.""חוק
" ם ת ר צ בְעֵת הֶּם ל מַדְת ע רַבִּים, ה בְרַחֲמֶּיך ה, "וְאַת כתקלות בחיים הקשיים את לראות רגילים, אנו כדאי אולי אבל מלמעלה. התערבות פעם לא ודורשים
- החיים של בתחילתם האלה ברגעים להיזכר. בלידה
ללדת המקשה באישה בקושי, מלווה ולם לע יציאתנו שעלינו מבינים כולנו במאמץ. לצאת המנסה ובעובר במשיכה בעצמנו אותו להוציא לא אך לעובר. לסייע או הזמן לפני נולד לא הילד שבה ללידה מצפים אנו
כירורגית. בהתערבות שהם רצה הוא המכבים, במקום נלחם לא הקב״ה
להם- עמד הוא בעצמם. יתאמצו להם סייע ורק לצידם
וגבורה אמונה. כשהפגינו היולדת של לצידה העומדת כמיילדת נדמה הוא בכך, המיצר מן והרחמים, הרחם מן שבה לידה בלידה.
והצרה- גדולה ישועה לה. נולדת
ם" רִּיב אֶּת "רַבְת של ריבם את לריב החליט ה' כי מעידה התפילה לשון
לעשות יצטרכו שהם במקום היוונים, ם ע החשמונאים של כזו התערבות מציין שהתנ״ך המקומות בכל כן. שיכול מישהו להם שאין באנשים מדובר הקב״ה
משענת עבורם. לשמש - היתומים על משלי בספר מובא למשל כך ''ּובִּשְדֵי רִּיבָם אֶת יָרִּיב הּוא חָזָק, גֹאֲלָם כִּי תָבֹא. . אַל יְתֹומִּים
יא כג "ְך)(משלי ָאִּת וְאַל דָל. . תִּגְזָל "אַל הדלים על או
רִּיבָם יָרִּיב ה' כִּי בַשָעַר עָנִּי "תְדַכֵא כב- (משלי )כג. בעיני החשמונאים מעמד של מופלא גילוי בכך יש תמיכה חסרי מוחלטת, בדידות הרגישו הם עצמם. זו הייתה ושמא היוונים. נגד מעשיהם על וגיבוי רחבה היוונית האימפריה בכלל כולה האומה של. הרגשתה ומשום עליו, לסמוך שיוכלו אדם שאין ידעו היהודים
- עבורם לריב וכל שי היחיד על נשענים כשהם פעלו כך
ישראל. אלוהי
" ם דִּינ אֶּת "דַנְת ומשפט דין כעשיית החשמונאים ניצחון של תיאור מגלה התלמוד מיוחדת. מבט נקודת הוא
גם אלא ולוחמים כהנים רק היו לא שהחשמונאים
חשמונאי של דינו "בית את שהקימו."דיינים
למלחמה לצאת, ר מות שבשבת חידש שלהם הדין בית את והחמיר מילה ברית קיום על לכפות שניתן
נוכריות נשים עם יחסים בקיום. האיסורים אלוקית החלטה רק לא כן אם היה היוונים של הדין שותפות גם אלא הרעים, מעשיהם על אותם להעניש בית של החידושים עם מעלה של דין בית של והכרעה
חשמונאי בית של. הדין
של האחרון הדין פסק הוא שלה השיא ש הכרעה החשמונאים- והודאה להלל החנוכה ימי קביעת בית של הדין קיום על נברך שבה הדלקה הנר. והדלקת
מהתורה- מצווה זו הייתה כאילו חשמונאי 'קידשנו
וציוונו. !'במצוותיו
ם" ת נִּקְמ אֶּת קַמְת "נ לעומת מידה' כנגד ידה 'מ ליריב נזק גרימת היא נקמה לגרום היכולת היא לנקום היכולת גרם. שהוא הנזק על שלו הסיפוק את לחלוטין לבטל ובכך לאויב חסרון
לעתיד שלו המוטיבציה ואת. העבר ביטול היה החשמונאים של שהניצחון לנו ברור הייתה מה אולם ירושלים, וכיבוש היווני השלטון
שלהם. ? הנקמה הייתה שלהם שהנקמה מסביר ' אמת ה׳שפת בעל זאת חנוכה. וייסוד המצוות קיום המנורה, הדלקת מרצונם ההפך ליוונים נגרם שבכך משום נקמה
. המקורי מצוות לבטל אחד, מקדש בבית חושך להוסיף רצו הם
יהודי- שנה ולוח נוספה בית, בכל מאיר האור ועתה
חדש חג ונוסד חכמים מדברי הדלקה. מצוות
, למעשה במפורש מוזכרת שאינה המנורה הדלקת אלו במילים נרמזת להיות יכולה הניסים' 'על. בנוסח במקומות ואפילו בית בכל אור להוסיף היכולת המלחמה השלמת היא ביותר החשוכים ובזמנים
הנקמה היא ההיא, . הפיזית
" שִּׁים חַל בְיַד ורִּים "גִּב היו הם מיוחדת, גבורה ברוח ניחנו החשמונאים בשדה וביוזמות המלחמה בתכסיסי ונועזים אמיצים
התפילה זאת, למרות הקרב. כחלשים אותם מכנה
הגיבורים היוונים. לעומת של תחושותיהם את מתארת התפילה הנראה, ככל כלל סמכו ולא כחלשים עצמם את שראו החשמונאים,
מול הקרב לפני בנאומו המכבי יהודה גבורתם. על להושיע שמים לפני מעצור ואין ". . לעם: מתאר סירון
המלחמה ניצחון חיל ברוב לא כי ם, במעטי או ברבים הגבורה השמים."ומן הגבורה השמים "מן המכבי: יהודה של "הצהרתו טקטיקות בגיבוש מאמצים השקיע שהוא למרות באה יודע שהוא משום זאת נועזת. נפש ובמסירות, לחימה
מי כחלש. יחשב עדיין הוא שמימית עזרה שללא
שיזכה זה הוא השמים למול חלש עצמו את שרואה
הניצחון יבוא שבכנפיה שמימית. לגבורה
" מְעַטִּים בְיַד "וְרַבִּים הרבים הלוחמים מול מעטים היו אכן החשמונאים של מהנס כחלק זאת מציינים אנו בתפילה יוון, מצבא לשדה רק נוגעת לא המספרית הנחיתות אבל, הניצחון.
באותם הכולל למאבק גם אלא הקרב. ימים עמם בקרב אפילו אידיאולוגי מיעוט היו, החשמונאים את שינתה ירושלים ומיושנת. כקיצונית נחשבה דעתם
החדשה התרבות אחרי נמשך והעם. צביונה היא ומהפכה מרד לחולל החשמונאים של היכולת רבים לבבות סחפו המכבי יהודה של נאומיו נס. ממש
שכמעט המעטים השומעים. את ומגנטו למול ונעלמו
הנסחף הרוב את לבסוף ניצחו הגזירות. . שטף
" צַדִּיקִּים בְיַד עִּים רְשׁ "ו
מה אבל מובנת, והחלשים המעטים ניצחון על התודה
השבח עזר ב הגדול ה לצדיקים? ה רצ׳ון את עושים ש עזר שהקב״ה כך על היא התודה כאן, אולי
שלא תמימים, כוהנים צדיקים! . אר להיש לחשמונאים היו המלחמה, ותכסיסי הקרב שדה למראות הורגלו
עשתונות ולאבד מוסרית להתדרדר בקלות. יכולים על שומר הקב״ה מצווה, מלחמת כל של כדרכן אבל, בן חיים רבי שמתאר כפי לוחמיו. של הרחום ליבם האדם בלב האכזריות טבע יוליד זה "מעשה, . . , עטר:
הרחמים מקור האכזריות, בהם יוליד שהטבע הגם האכזריות כוח לבטל מחדש הרחמים כוח בהם ישפיע
המעשה מכוח בהם."שנולד על גם אלא הניצחון על רק אינה כן אם התודה
בעקבותיו שנשמרה והרוחנית המוסרית. השלמות
טְהורִּים" בְיַד טְמֵאִּים "ו בשדה הצבאות של כוחות ה יחסי של הארוך התיאור על רק היא שלנו שהתודה רושם להותיר עלול הקרב החשמונאים מלחמת בקורות עיון הצבאי. הניצחון המיליטריסטי לניצחון מעבר הרבה ראו שהם. מגלה
בטהרה- ויפעלו טהורים יהיו לא הם שאם ידעו הם
הושלם לא. ההישג י אידיאולוג מאבק ובעיקר גם היה ביוונים המאבק על התודה באה כאן בו! . שניצחנו כך על ותודתנו המשפחה טהרת הטומאה. כוחות על הטהרה ניצחון והבית השמן טהרת ההלניסטית, הזנות את ניצחה את ניצחה המחשבה טהרת החושך, טומאת את ניצחה
יון וחכמת הכפירה. מחשבות
" תֶּך" תור עוסְקֵי בְיַד וְזֵדִּים
הֱלִּיצֻנִּי 'זֵדִּים בתהלים: פסוק על מבוססת ההקבלה זו למעשה, . נא נָטִּיתִּי)(קיט לֹא מִּתֹורָתְָך מְאֹד, 'עַד
שעוסק למי ההפך מדוע תמוהה, מעט הקבלה בתורה
ובכלל- בזדון? שחוטא מי הוא היוונים דווקא מדוע
זדון אנשי. ? מכונים מעשיו את שמתכנן מי הוא לשוגג, בניגוד המזיד, במלחמת כך מחושבת. בצורה אותם לבצע ומתכוון אלא והשחתה הרס מחשבת סתם כאן אין זדון, על להשפיע רצו היוונים ובנויה. סדורה תודעה מלחמת
והמקום הזמן הגוף, תפישת על. שראלית, הי המחשבה ליצנות- ידי על זאת עשו הם דבר לכל וציני חיצוני יחס
. שבקדושה אקראי לימוד רק לא בתורה, העסק היא לכך התשובה כמי הוא בתורה שעוסק מי וולונטרית. דעת הרחבת או ללימוד מתייחס הוא משגשג, כלכלי עסק שמנהל
שלו התורה בהתאמה, ק. ומעמי שורשי מתוכנן, באופן והתבוננות עיון מלאת אלא וטכנית חיצונית אינה
. פנימית בא יון למלכות החשמונאים בין ההבדלים תיאור מחייב הזה התיאור ביותר. השורשית בנקודה לסיומו לליצנות בורחים אנו האם עצמנו את לשאול אותנו עסקם שכל כאנשים עצמנו את רואים או וראווה
תורה של אור להוסיף. קדש מו ומרצם
" " ך מ ל בְעו שׁ דו וְק ל דו ג שֵׁם שִּית ע לְך ְו
ב נס ביותר מופלאה בצורה השם קידוש נעשה. החנוכה הניצחון גם הבורא, של שמו התקדש בנס רק לא אבל
ישראל אלוהי של שמו את להגדיל דרך הוא. חמה במל החשמונאים של מלחמתם הרי של קיומו על להגן ועדו
בשמו 'אל' שם את שנושא, העם ו. קיומו על מעיד בוני דברי את לנו מזכיר 'עָשִּיתָׁשֵם' התפילה נוסח
ל- בב מגדל אותה. ד יא לָנּוׁשֵם)(בראשית וְנַעֲשֶה "" הם לחלוטין הפוכה מגמה אבל. לשון, לבנות ו קש יב שם לעצמם לעשות כדי ומרשים, גדול בנין ואילו
החשמונאים הגמור ההפך את ומבקש. המקדש
המקדש- את לטהר מבקשים לא ומרשים, גדול בנין
יתברך. מו לש אלא הפרטי שמם לטובת דור דווקא בכל ונפוצו נעלמו האישי לשמם מגדל שבנו הפלגה
ולעומתם- העולם עולם לשם זכו. החשמונאים
, המקדש את לבנות שרצה המלך דוד זכה, כמותם
אֲׁשֶר הַגְדֹלִּים כְׁשֵם גָדֹול לְָךׁשֵם וְעָשִּתִּי התבשר "
. ט ז ב "בָאָרֶץ)(שמואל הקב״ה של לשמו שדואג מי לשם שיזכה זה הוא ובמקדש, ישראל בעם המתגלה
. ! ולגדולה
" הַזֶּה ם ו כְהַי ן פֻּרְק ו ה ל גְדו ה ע "תְשׁו
ענק, ניצחון מתאר גְדֹולָה ""תְׁשּועָה של התיאור גם הוא חנוכה אבל מידה קנה בכל. ן דופ ויוצא מפתיע רק אינם הַזֶה" "הַּיֹום המילים הַזֶה", כְהַּיֹום "פֻרְקָן
שלו תיאור גם אלא הניצחון. תאריך חד ברק רק היה לא חשמונאי בית מלכות של הניצחון
גדולה בחולשה שמתחיל היום, כאור נמשל הוא. י פעמ
בצהרים כשמש ומסנוור חזק לאור מתעצם. אך מתפתחת ושושלת ארוכים קרבות של מתמשך תהליך
מלכים. של
לבסוף, חשמונאי בית וכב שקע ה הממלכה בהתפרקות לדורות יזכרו עוד והתשועה הפורקן אבל והתייוונות.
והולך- ה׳מוסיף ההדלקה 'במעשה צַדִּיקִּים "וְאֹרַח
" הַּיֹום נְכֹון עַד וָאֹור הֹולְֵך נֹגַּה, כְאֹור. יח ד )(משלי
" בֵיתֶּך" יר לִּדְב נֶּיך ב או ִּב - בדביר הטיהור מלאכת את התחילו החשמונאים המקדש בבית ביותר הפנימי המקום הקודשים, . קודש הקודש כלי עם ההיכל אל חוץ כלפי יצאו הם משם,
עצמו למבנה שמחוץ הגדולה. החצר אל ולסיום מדוע בירור, צריך כזה פעולות שסדר לנו ברור
ההליכה- סדר לפי התחילו לא החשמונאים מהחצר והמקודש הפנימי לחדר ועד ראשונים מגיעים שאליה את לבטא ביקשו הם הזו, שבבחירה כנראה ביותר. היא ביון להילחם היכולת יון. בתרבות המלחמה אופן
אם רק והמרוממת המקודשת המוצא מנקודת יוצאים וינקת הקודשים בקודש שפתחת אחרי רק ביותר. לצדדים לצאת תוכל וההשראה, הכוחות את ממנו
יון מטומאת אותם ולטהר המציאות של. החיצוניים
" לֶּך" הֵיכ אֶּת ו פִּנ ו משיקוצי ההיכל את לפנות החשמונאים כשבאו
אבני המזבח. את גם לפנות צריכים היו הם היוונים, עליהם הקריבו שהיוונים בגלל משוקצים היו המזבח לשבור ארץ דרך זה אין ומאידך זרה, עבודה לשם החשמונאים חול. לתשמישי אותם ולהשליך אותם
המקדש בבית הלשכות באחת האבנים את לגנוז. בחרו החותמות לשכת הייתה זו שבלשכה אומרים, יש המבקש הקורבן לבעל חתום שובר נתנו שבה כלומר זו שבלשכה אומרים, אחרים למנחה. וסולת יין לרכוש שממנה היא מדורה הייתה שבו המוקד בית היה
יום מדי המזבח אש את. הדליקו נים אב לגנוז בחרו שהחשמונאים לראות, מפליא הוא שלה שהשימוש בלשכה יוון בטומאת טמאות
האנטי- בדיוק שביקשו הם היוונים. למעשי תזה אור את ולכבות הקנקנים חותמי כל את לפתוח שבה לשכה להפך. הפועלת ללשכה ישמשו המנורה אש מוצתת שממנה או קורבן למקריב חותם ניתן המנורה את שמדליקה האש נלקחת שממנו. במזבח
השיקוץ לתיקון מחושב באופן נעשה יכל הה פינוי. והטומאה
" דְשֶּׁך" ק ת בְחַצְרו ת נֵרו וְהִּדְלִּיקו המקדש בחצר ולא הפנימי בהיכל דולקת המנורה הרי את שהדליקו אומרים אנו כן אם מדוע החיצונית.
. ? בחצרות הנרות מובא בגמרא ועוד, זאת
כן אם מה ברזל, של שיפודים הדליקו ונאים שהחשמ המנורה עם? עשו בגאונות מתרץ סופר') (ה׳חתם סופר משה רבי
במקביל הדלקות שתי היו. שבמקדש כשנוכחו רצו הם ההיכל, במנורת נס שמתרחש החשמונאים לחצר יצאו הם כך, לשם רגע. באותו הנס את לפרסם
שמן עם מברזל אחד שיפוד במקביל והדליקו וכך רגיל.
הוסיפו יום, בכל החשמונאי ם שדלק נוסף שיפוד
. בחצר ההדלקה את לא בתפילה מציינים שאנו כן, אם נמצא המופלאה ההודיה הדלקת את אלא בהיכל הניסית
בחצר. שנעשתה הפסוק- את החשמונאים קיימו בכך בְבֵית "ׁשְתּולִּים
יד). צב (תהלים יַפְרִּיחּו אֱֹלהֵינּו בְחַצְרֹות "ה'
" " ו אֵל ה חֲנֻּכ יְמֵי נַת שְׁמו בְעו וְק מהעם חלק סוערים. היו הרגשות הנס התרחשות בזמן
היה מתייוו, ן רוחנית באקסטזה דווקא היו אחרים, הסתיים לא הצבאי והאתגר נמשכו, הקרבות. גדולה.
. בערבוביה שמשו רוח וסערת התרגשות בלבול, להם שיש ימים לעשות ימים, לקבוע רצו חכמים בלי מתינות, בלי להיות יכול לא כזה דבר קביעות.
עברה- שלמה שנה לכן, דעת. שיקול בלי שלווה, כל על
וזמניה- עונותיה אלו שימים החשמונאים נוכחו ואז
קבוע דבר אלא חולפת אפיזודה. אינם, המדינה להקמת שלנו ביחס אם לשאול נותר וכעת, להודות ולמדנו מבוכה של שנה אותה את כבר. . עברנו
" לְהַלֵל ו ת דו "לְהו הודיה שונות. אך דומות פעולות שתי הם והלל הודיה
היא בא תודה קרבן אחד. למעשה מכוונת, ספציפית ניסים ארבע על מסוימים כללי דבר הוא הלל, בלבד.
הילה- מלשון האור. למקור מסביב הארה המעשים שני את לחזק אותנו מלמדים החנוכה ימי את לדייק קטן, מעשה על תודה לומר לדעת הללו. לדעת גם אבל הסביבה. כלפי שלנו ההודיה אמירת
טוב של כוללת מציאות על ההלל את. לגמור
" " ה סֶּל ל דו הַג לְשִּׁמְך דֶּה וְנו לעולם היא, ונית הלש במשמעותה "סלה" המילה מוזיקאלי- תפקיד גם יש זו למילה אבל לתמיד. היא
ותפילה למזמור סיום כתו. משמשת של הגבהה מסמלת הזו המילה מוזיקאלית, מבחינה הבא גבוה סלסול הוא סלה השיר. סוף לציון הקול
נגמר שהמזמור למאזין. להמחיש הזה- במסר חותמת הניסים' 'על תפילת התודה המתפלל ומתגברת. הולכת רק היא נגמרת, לא לעולם קולו את להגביה ממשיך גדול, בקול והולך מוסיף
. בתודה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה