בס״ד
בס״ד מקורות דף וצר- ירושלים
1. כו פרק יחזקאל לֵּאמֹר אֵּלַי יְקֹוָׁק דְבַר הָׁיָׁה לַחֹדֶש בְאֶחָׁד שָׁנָׁה עֶשְרֵּה בְעַשְתֵּי וַיְהִי: (א) לְאָׁה אֵּלָׁיָׁאִמ נָׁסֵּבָׁה הָׁעַמִים דַלְתֹות נִשְבְרָׁה הֶאָׁח יְרּושָׁלִַם עַל צֹר אָׁמְרָׁה אֲשֶר יַעַן אָׁדָׁם בֶן (ב)
: הָׁחֳרָׁבָׁה לְגַלָׁיו הַיָׁם כְהַעֲלֹות רַבִים עָׁלַיְִךּגֹויִם וְהַעֲלֵּיתִי צֹר עָׁלַיְִך הִנְנִי יְקֹוִק אֲדֹנָׁי אָׁמַר כֹה לָׁכֵּן: (ג)
סָׁל: ע לִצְחִיחַ אֹותָּׁה וְנָׁתַתִי מִמֶנָׁה עֲפָׁרָּׁה וְסִחֵּיתִי מִגְדָׁלֶיהָׁ וְהָׁרְסּו צֹר חֹמֹות וְשִחֲתּו ַ(ד) לַּגֹויִם לְבַז וְהָׁיְתָׁה יְקֹוִק אֲדֹנָׁי נְאֻם דִבַרְתִי אֲנִי כִי הַיָׁם בְתֹוְך תִהְיֶה חֲרָׁמִים מִשְטַח: (ה)
יְקֹוָׁק אֲנִי כִי וְיָׁדְעּו תֵּהָׁרַגְנָׁה בַחֶרֶב בַשָׁדֶה אֲשֶר: (ו)ּובְנֹותֶיהָׁ
2 כז פרק. יחזקאל
לֵּאמֹר: אֵּלַי יְקֹוָׁק דְבַר )וַיְהִי (א קִינָׁה: צֹר עַל שָׁא אָׁדָׁם בֶן )וְאַתָׁה (ב ) (ג צֹור יְקֹוִק אֲדֹנָׁי אָׁמַר כֹה רַבִים אִיִים אֶל הָׁעַמִים רֹכֶלֶת יָׁם מְבֹואֹת עַל הַיֹשֶבֶת לְצֹור ָׁוְאָׁמַרְת
ְאַת יֹפִי: כְלִילַת אֲנִי ְאָׁמַרְת
יַמִים )בְלֵּב (ד ִּגְבּולָׁי יָׁפְיְֵּך: כָׁלְלּו בֹנַיְִך ְך
עָׁלָׁיְִך: תֹרֶן לַעֲשֹות לָׁקָׁחּו מִלְבָׁנֹון אֶרֶז לֻחֹתָׁיִם כָׁל אֵּת לְָׁך בָׁנּו מִשְנִיר )בְרֹושִים (ה מֵּאִיֵּי אֲשֻרִים בַת שֵּן עָׁשּו קַרְשְֵּך מִּׁשֹוטָׁיְִך עָׁשּו מִבָׁשָׁן )אַלֹונִים (ו >כִתִיִים: <כתים
מְכַסְֵּך: הָׁיָׁה אֱלִישָׁה מֵּאִיֵּי וְאַרְּגָׁמָׁן תְכֵּלֶת לְנֵּס לְָׁך לִהְיֹות מִפְרָׁשְֵּך הָׁיָׁה מִמִצְרַיִם בְרִקְמָׁה )שֵּש (ז חֹבְלָׁיְִך: הֵּמָׁה בְָׁך הָׁיּו צֹור חֲכָׁמַיְִך לְָׁך שָׁטִים הָׁיּו וְאַרְוַד צִידֹון )יֹשְבֵּי (ח גְבַל )זִקְנֵּי (ט מַעֲרָׁבְֵּך: לַעֲרֹב בְָׁך הָׁיּו הַיָׁםּומַלָׁחֵּיהֶם אֳנִיֹות כָׁל בִדְקְֵּך מַחֲזִיקֵּי בְָׁך הָׁיּו ָׁוַחֲכָׁמֶיה
הֲדָׁרְֵּך: נָׁתְנּו הֵּמָׁה בְָׁך תִלּו וְכֹובַע מָׁגֵּן מִלְחַמְתְֵּך אַנְשֵּי בְחֵּילְֵּך הָׁיּו וְלּודּופּוט )פָׁרַס (י חֹומֹו עַל וְחֵּילְֵּך אַרְוַד )בְנֵּי (יא סָׁבִיב חֹומֹותַיְִך עַל תִלּו שִלְטֵּיהֶם הָׁיּו בְמִגְדְלֹותַיְִך וְגַמָׁדִים סָׁבִיב תַיְִך
יָׁפְיְֵּך: כָׁלְלּו הֵּמָׁה
עִזְבֹונָׁיְִך: נָׁתְנּו וְעֹופֶרֶת בְדִיל בַרְזֶל בְכֶסֶף הֹון כָׁל מֵּרֹב סֹחַרְתְֵּך )תַרְשִיש (יב וָׁמֶשְֶך תֻבַל )יָׁוָׁן (יג מַעֲרָׁבְֵּך: נָׁתְנּו נְחֹשֶת אָׁדָׁםּוכְלֵּי בְנֶפֶש רֹכְלָׁיְִך ה ֵּמָׁה
עִזְבֹונָׁיְִך: נָׁתְנּו סּוסִיםּופָׁרָׁשִיםּופְרָׁדִים תֹוגַרְמָׁה )מִבֵּית (יד שֵּן קַרְנֹות יָׁדְֵּך סְחֹרַת רַבִים אִיִים רֹכְלַיְִך דְדָׁן )בְנֵּי (טו הֵּשִיבּו >וְהָׁבְנִים <והובנים ֶא שְכָׁרְֵּך:
בְעִזְבֹונָׁיְִך: נָׁתְנּו וְכַדְכֹד וְרָׁאמֹת וְרִקְמָׁהּובּוץ אַרְּגָׁמָׁן בְנֹפְֶך מַעֲשָׁיְִך מֵּרֹב סֹחַרְתְֵּך )אֲרָׁם (טז נָׁתְנּו וָׁצֹרִי וָׁשֶמֶן מִנִיתּופַנַגּודְבַש בְחִטֵּי רֹכְלָׁיְִך הֵּמָׁה יִשְרָׁאֵּל וְאֶרֶץ )יְהּודָׁה (יז ֵּמַעֲרָׁב ךְ:
צָׁחַר: וְצֶמֶר חֶלְבֹון בְיֵּין הֹון כָׁל מֵּרֹב מַעֲשַיְִך בְרֹב סֹחַרְתְֵּך )דַמֶשֶק (יח הָׁיָׁה: בְמַעֲרָׁבְֵּך וְקָׁנֶה קִדָׁה עָׁשֹות בַרְזֶל נָׁתָׁנּו בְעִזְבֹונַיְִך מְאּוזָׁל וְיָׁוָׁן )וְדָׁן (יט חֹפֶש בְבִגְדֵּי רֹכַלְתְֵּך )דְדָׁן (כ ָׁלְרִכְב ה:
סֹחֲרָׁיְִך: בָׁם וְעַתּודִים וְאֵּילִים בְכָׁרִים יָׁדְֵּך סֹחֲרֵּי הֵּמָׁה קֵּדָׁר נְשִיאֵּי וְכָׁל )עֲרַב (כא עִזְבֹונָׁיְִך: נָׁתְנּו וְזָׁהָׁב יְקָׁרָׁה אֶבֶן בֹשֶםּובְכָׁל כָׁל בְרֹאש רֹכְלָׁיְִך הֵּמָׁה וְרַעְמָׁה שְבָׁא )רֹכְלֵּי (כב וְכַנֵּה )חָׁרָׁן (כג ֶוָׁע רֹכַלְתְֵּך: כִלְמַד אַּׁשּור שְבָׁא רֹכְלֵּי דֶן
וַאֲרֻזִים חֲבֻשִים בַחֲבָׁלִים בְרֹמִים וְרִקְמָׁהּובְגִנְזֵּי תְכֵּלֶת בִגְלֹומֵּי בְמַכְלֻלִים רֹכְלַיְִך )הֵּמָׁה (כד בְמַרְכֻלְתְֵּך:
יַמִים: בְלֵּב מְאֹד וַתִכְבְדִי וַתִמָׁלְאִי מַעֲרָׁבְֵּך שָׁרֹותַיְִך תַרְשִיש )אֳנִיֹות (כה
בס״ד
אֹתְָׁך הַּׁשָׁטִים הֱבִיאּוְך רַבִים )בְמַיִם (כו יַמִים: בְלֵּב שְבָׁרְֵּך הַקָׁדִים ַרּוח
ג פסוק רש״י - העמים רוכלת רשאין היו לא מדרום וזה מצפון זה לה הבאים סוחרים מנהגם היה כך
לו העיר יושבי אלא זה עם זה סחורה לעשות לזה: ומוכרין מזה קחין
כל )משוש ב (איכה יופי כלילת ירושלים 'על אומרי הכל עכשיו עד - יופי כלילת אני אמרת את בי: כלול היופי גמר סוף היופי כלילת אני לומר מתגאה את )עכשיו מח (תהלים הארץ
3 יצחק מעל וישלחם ד״ה סא )פרשה (תיאודור-אלבק רבה. בראשית
שכת צור כל 'אלעזר ר )אמר ח ז כג 'ישעיה וגו( המעטירה צור על זאת יעץ מי שלם במקרא וב
הכת ברומי, חסר 'מדבר הכת המדינה בצור מדבר. וב
4. ב עמוד מב דף פסחים מסכת בבלי תלמוד מיהודה- נסכים מביאין כשהיו בתחלה, יצחק): (בר נחמן רב ױאמר יהודה של יינם היה לא
אדומיים של יינם אין ועכשיו סתם. חומץ אותו קורין והיו ורין, שע לתוכן שנותנין עד מחמיץ כו) שנאמר(יחזקאל מה לקיים האדומי. חומץ אותו וקורין שעורין, לתוכן שנותנין עד מחמיץ
זו- מלאה אם, החרבה אמלאה זו- מלאה ואם זו, חריבה אמר יצחק בר נחמן רב זו. : חרבה
כה) מהכא(בראשית יאמץ מלאם. ולאם
רש״י בתחילה- ביינם טעם היה הנסכים ובזכות מיהודה, נסכים מביאין היו קיים, המקדש כשבית
כו מחמיץ היה.'ולא
החרבה- אמלאה של חורבנה מן אתמלא וגו' האח לירושלים צור אמרה יען דקרא רישא
היא מאדום וצור. ירושלים,
יאמץ- מלאם ולאם יחד מתקיים שני. הם מלכות אין חלש- יעקב גבור כשעשו
, א ט תענית מסכת תוספות 5. ' ה הר שקראוהו אברהם שם על שנקרא ירושלם דזה י״מ - לישראל הוראה ממנו שיצאה הר ונקרא שלם מלך צדק )ומלכי יד (שם כדכתיב שלם כבר נקרא היה )והעיר כב (בראשית יראה בירוש יו״ד נותנין אנו אין לכך שלם שם ועל יראה שם על ירושלם שם על למ״ם למ״ד בין לם
(דברים וכתיב תורה תצא מציון )כי ב (ישעיה כדכתיב תורה שם על מוריה נקרא וההר שלם
סיני. זה המוריה הגזית לשכת והוא ליעקב משפטיך )יורו לג
6. א עמוד רלה דף פקודי פרשת (שמות) ב כרך זוהר
דא ורזא גדול אקרי ודאי כח, ורב נינו אדו גדול קמז) (שם דכתיב גדול דאיהו בגין כבודו גדול אקרי איהו דא כל ועם ודאי, הוו גדולים הגדולים המארת שני את אלהים ויעש א) (בראשית דכתיב בהאי אלא גדול אקרי לא הוא בריך וקודשא כח ורב אדונינו גדול דאתמר כמה גדול
בעיר א) ה (ויקרא ול גד איהו במה קדשו הר אלהינו בעיר מאד ומהלל יי' גדול מח) (תהלים ברכתא איהו דהאי בגין ברכות תשיתהו כי לעד, ברכות תשיתהו כי כא) (שם קדשו, הר אלהינו והיה יב) (בראשית דא ורזא ברכה איהו ודא נפקי מהכא עלמא דכל ברכאן וכל עלמא דכל ברכה אקרי דא ועל עלמא לכל נפקי ומהכא דלעילא ברכאן כל שריאן הכא דהא, ברכה
דזמין בגין יתרו ויחד יח) (שמות התם וכתיב בשמחה תחדהו הכא כתיב בשמחה ו תחדה ולחדתותי דימינא ברזא בה ולאתקפא מעפרא ישראל לכנסת לה לאקמא הוא בריך קודשא ולמהוי קמך למהוי פניך את פניך, את בשמחה תחדהו כתיב בשמשא, דסיהרא חדתותא לה
מקדשא בי דאתחרב בזמנא דהא זמנא, הוא בה דאשתלים שלימו בההוא אנפך לקבל בחדו וכתיב השבעה, יולדת אמללה טו) (ירמיה אמר דאת כמה דאתמליא מה מכל אתרקינת
כו )(יחזקאל החרבה. אמלאה
7. קטז פרק תהלים
בס״ד
) (א תַחֲנּונָׁי קֹולִי אֶת יְקֹוָׁק יִשְמַע כִי: אָׁהַבְתִי
אֶק: רָׁא לִיּובְיָׁמַי אָׁזְנֹו הִטָׁה כִי ְ(ב) אֶמְצָׁא וְיָׁגֹון צָׁרָׁה מְצָׁאּונִי שְאֹול מָׁוֶתּומְצָׁרֵּי חֶבְלֵּי אֲפָׁפּונִי: (ג)
נַפְשִי מַלְטָׁה יְקֹוָׁק אָׁנָׁה אֶקְרָׁא יְקֹוָׁק: (ד)ּובְשֵּם
מְרַחֵּם וֵּאֹלהֵּינּו וְצַדִיק יְקֹוָׁק חַנּון: (ה) יְהֹושִי: ַע וְלִי דַלֹותִי יְקֹוָׁק פְתָׁאיִם שֹמֵּר (ו) עָׁלָׁיְכִי יְקֹוָׁקּגָׁמַל כִי לִמְנּוחָׁיְכִי נַפְשִי שּובִי: (ז) מִדֶחִי רַגְלִי אֶת דִמְעָׁה מִן עֵּינִי אֶת מִמָׁוֶת נַפְשִי חִלַצְתָׁ כִי: (ח)
יְקֹוָׁק לִפְנֵּי אֶתְהַלְֵּך (ט) הַחַיִים: בְאַרְצֹות
8. ט פסוק קטז פרק תהלים רד״ק
לפני אתהלך )(ט 'ה ולפי שם. ששכינתו ישראל בארץ ה' לפני אתהלך עוד, החיים בארצות ארץ ונקראת החיים, ארצות הם ישראל וערי זה. אמר ובברחו פלשתים, בין גולה שהיה חמדת היא כי יב), ג, (מלאכי חפץ ארץ ט), כה, (יחזקאל צבי ארץ שנקראת כמו חיים ישראל
כי חיותם, עד ח): ה, (יהושע כמו בריאות, ענין חיים ובריאים חיים הם בה והיושבים. הארצות יפה ג) מח, (מזמור בפסוק שפירשנו כמו ב), קנח, (ב״ב הארצות מכל טוב אוירה ישראל ארץ השוכן כלומר, חליתי, שָׁכֵּן יאמר ובל כד): לג, (ישעיה עליה נאמר וכן הארץ. כל משוש נוף
לפי חיים ארץ נקראת היא כי ד) ט, לאים כ (ירוש' אמרו ורז״ל חליתי. יאמר לא בירושלם כי שאמר מה כנגד החיים, בארצות אמר כי מפרשים ויש המתים. בתחיית חיים שלה שמתים רמז החיים, בארצות ה' לפני אתהלך א): קיח, (פסחים דרשו ז״ל ורבותינו ממות. נפשי חלצת
המתים בתחיית ה', לפני הצדיקים, לפני מתהלך שיהיה: בו
9 א עמוד עא דף יומא מסכת בבלי ד. תלמו. שווקים מקום: זה יהודה רב אמר - החיים 'בארצות ה לפני אתהלך
רש״י שווקים- מקום זה מתפלל היה ונד נע מטלטל דוד שהיה ולפי מזונותיו, לקנות מוצא שאדם
הדבר. על
10. ה״ג יב פרק כתובות מסכת ירושלמי תלמוד
יי לפני אתהלך אמר 'רשב״ל ב החיים ארצות וקיסרין צור אלא החיים ארצות אין והלא
טעמא מה המשיח לימות תחילה חיים שמתיה ארץ קפרא בר בשם רשב״ל.'וכו וחברותיה מהלך הוא הקב״ה סימאי ר' אמר הפסידו שבבבל רבותינו מעתה עליה לעם נשמה נותן
טעמא מה עמהן נפשותיהן ישראל לארץ שמגיעין וכיון כנודות מתגלגלין והן הארץ אל לפניהן
וחייתם. בכם רוחי ונתתי אדמתכם אל אתכם והבאתי
11. תתקמז רמז משלי שמעוני ילקוט
שנאמר ישראל היא, חיים עץ שנאמר תורה חיים, אלהים הקב״ה חיים, נקראו דברים עשרה
עץ יק צד פרי צדיקים חיים, מקור חכם תורת שנאמר חכמים וגו' חיים וגו' בה' הדבקים ואתם ה לפני אתהלך ירושלים חיים, בארץ צבי ונתתי ישראל ארץ הגן, בתוך החיים ועץ עדן גן 'חיים
חיים מים מקור שנאמר מים מחיים, חסדך טוב כי שנאמר חסדים גמילות: , החיים בארצות
12. א עמוד ו דף מגילה מסכת בבלי תלמוד
אל שתיהן- חרבו אדם: לך יאמר אם וירושלים, קסרי שתיהן- ישבו תאמן, חרבה תאמן. אל
קסרי- וישבה ירושלים חרבה ירושלים, ישבה ו קסרי אמלאה כ״ו) שנאמר(יחזקאל תאמן.
בס״ד
זו- מליאה אם: החרבה מהכא אמר יצחק בר נחמן רב זו. חרבה זו מליאה אם זו. : חרבה
כ״ה) (בראשית יאמץ מלאם. ולאם
13 כג פרק. ישעיהו
צֹר )מַשָׁא (א ֵּה לָׁמֹו: נִגְלָׁה כִתִים מֵּאֶרֶץ מִבֹוא מִבַיִת שֻדַד כִי תַרְשִיש אֳנִיֹות ילִילּו
מִלְאּוְך: יָׁם עֹבֵּר צִידֹון סֹחֵּר אִי יֹשְבֵּי )דֹמּו (ב סְחַרּגֹויִם: וַתְהִי תְבּואָׁתָּׁה יְאֹור קְצִיר שִחֹר זֶרַע רַבִים )ּובְמַיִם (ג צִידֹו )בֹושִי (ד בַחּורִים גִדַלְתִי וְלֹא יָׁלַדְתִי וְלֹא חַלְתִי לֹא לֵּאמֹר הַיָׁם מָׁעֹוז יָׁם אָׁמַר כִי ן
בְתּולֹות: רֹומַמְתִי
צֹר: כְשֵּמַע יָׁחִילּו לְמִצְרָׁיִם שֵּמַע )כַאֲשֶר (ה אִי: יֹשְבֵּי הֵּילִילּו תַרְשִישָׁה )עִבְרּו (ו עַלִיזָׁה לָׁכֶם )הֲזֹאת (ז ִמ קַדְמָׁתָּׁה קֶדֶם ימֵּי ָׁיֹבִלּוה לָׁגּור: מֵּרָׁחֹוק ָׁרַגְלֶיה
אֲשֶר הַמַעֲטִירָׁה צֹר עַל זֹאת יָׁעַץ )מִי (ח שָׁרִים ָׁסֹחֲרֶיה אָׁרֶץ: נִכְבַדֵּי ָׁכִנְעָׁנֶיה
אָׁרֶץ: נִכְבַדֵּי כָׁל לְהָׁקֵּל צְבִי כָׁל לְחַלֵּלּגְאֹון יְעָׁצָּׁה צְבָׁאֹות )יְקֹוָׁק (ט ) (י ְעִב עֹוד: מֵּזַח אֵּין תַרְשִיש בַת כַיְאֹר אַרְצְֵּך רִי
לַשְמִד כְנַעַן אֶל צִּוָׁה יקֹוָׁק מַמְלָׁכֹות הִרְּגִיז הַיָׁם עַל נָׁטָׁה )יָׁדֹו (יא ָׁמָׁעֻזְנֶיה:
צִידֹון בַת בְתּולַת הַמְעֻּׁשָׁקָׁה לַעְלֹוז עֹוד תֹוסִיפִי לֹא )וַיֹאמֶר (יב >כִתִים <כתיים ִקּומ י
לֹא שָׁם עֲבֹרִיּגַם לְָׁך: ַיָׁנּוח
הֵּקִימּו לְצִיִים יְסָׁדָּׁה אַּׁשּור הָׁיָׁה לֹא הָׁעָׁם זֶה כַשְדִים אֶרֶץ )הֵּן (יג עֹרְרּו >בַחּונָׁיו <בחיניו
לְמַפֵּלָׁה: שָׁמָּׁה ָׁאַרְמְנֹותֶיה
: ס מָׁעֻזְכֶן שֻדַד כִי תַרְשִיש אֳנִיֹות )הֵּילִילּו (יד ) (טו ָׁוְה יִהְיֶה שָׁנָׁה שִבְעִים מִקֵּץ אֶחָׁד מֶלְֶך כִימֵּי שָׁנָׁה שִבְעִים צֹר וְנִשְכַחַת הַהּוא בַיֹום יָׁה
הַזֹונָׁה: כְשִירַת לְצֹר
תִזָׁכֵּרִי: לְמַעַן שִיר הַרְבִי נַּגֵּן הֵּיטִיבִי נִשְכָׁחָׁה זֹונָׁה עִיר סֹבִי כִנֹור )קְחִי (טז )וְהָׁיָׁה (יז מַמְלְכֹות כָׁל אֶת וְזָׁנְתָׁה לְאֶתְנַנָׁה וְשָׁבָׁה צֹר אֶת יְקֹוָׁק יִפְקֹד שָׁנָׁה שִבְעִים מִק ֵּץ
הָׁאֲדָׁמָׁה: פְנֵּי עַל הָׁאָׁרֶץ
יִהְיֶה יְקֹוָׁק לִפְנֵּי לַיֹשְבִים כִי יֵּחָׁסֵּן וְלֹא יֵּאָׁצֵּר לֹא לַיקֹוָׁק קֹדֶש וְאֶתְנַנָּׁה סַחְרָּׁה )וְהָׁיָׁה (יח: פ עָׁתִיק וְלִמְכַסֶה לְשָׁבְעָׁה לֶאֱכֹל סַחְרָּׁה
טו פסוק ישעיהו רש״י כאן: הניתן הזה הסימן מהו יודע ואיני היו שנה שבעים דוד ימי - אחד מלך כימי
טו פסוק ישעיהו רד״ק
שנה שבעים נשכחת שתהיה עליה נגזר יהיה צור שתחרב ביום - ההוא ביום והיה (טו) תבנה: שלא
, הזה הסימן נתן למה פירשו, ולא דוד מלך כימי המפרשים ופירשו - אחד מלך כימי, כמו ברוב שנה שבעים הם האדם שימי לפי אחד מלך כימי אמר כי בעיני והנראה
שהיתה, ולפי ממלוכה תשבת זה זמן כי, ואמר שנה שבעים בהם שנותינו ימי שאמר
ומל מלכה לחיות שיוכל כמו, כלומר גדול וכבוד גדולה מלוכה לה מאין תהיה כן כותה
היה דוד שמלך לפי הטעם לי נראה דוד מלך כימי שפירשו המפרשים, ולדברי מלוכה
לישראל והרעו הברית שמרו לא ושלמה דוד מות ואחרי צור מלך חירום עם ברית לו מלכם עם לו שהיה דוד ברית שיזכרו כדי מלכותם תשבת זה זמן כי, ואמר יכולתם כפי ו הברית שמרו לא והם שנה שבעים, מקץ הזאת הגזרה להם בא עון באותו כי ידעו
והממלכות הגוים ומכל הסחורה רבת צור שהיתה, לפי הזונה כשירת לצור יהיה
בס״ד
ופעמים רבים אדם בני אליה שיבאו לזונה אותה דמה בסחורה לה ובאים לה יוצאים הסוח והם אחריה הזונים מן שתשכח צור תהיה, כן אחד אליה יבא ולא תשכח, רים
זמן נשכחת שתהיה אחרי הזונה, כי הזונה שירת כמו פקידה לה יהיה 'שנה ע ובסוף
, כן אליה שיבאו כדי בשיר קולה מרימה היא אליה יפנו ולא עוברים הזונים ורואה רב כדי בשיר קולה הרימה היא כאלו אליה הסוחרים וישובו תבנה שנה שבעים לסוף צור אליה: וישובו אליה שיפנו
14 א עמוד צט דף סנהדרין מסכת בבלי. תלמוד ארבעים צ״ה) (תהלים, שנאמר שנה ארבעים המשיח: ימות אומר אליעזר, רבי תניא
והיה כ״ג) (ישעיהו, שנאמר שנה: שבעים אומר עזריה בן אלעזר. רבי בדור אקוט שנה
הז אומר הוי - מיוחד מלך. איזהו אחד מלך כימי שנה שבעים צר ונשכחת ההוא ביום, שנאמר דורות: שלשה אומר, רבי משיח ירח ולפני שמש עם +ייראוך ע״ב +תהלים
. דורים דור
15 כל ד״א ט ד״ה א )פרשה (וילנא רבה. קהלת
אדום ומלכות אדום למלכות אלא עולה אינו הממון כל הים אל הולכים הנחלים כל ת לא האדם )ועיני כ״ז (משלי כתיב לוי דא״ר לעולם מתמלאת אינה אדום ועיני שבענה
מקום אל ת״ל לבעליו חוזר אינו שוב באדום נכנס משהממון תאמר תשבענה לא אדום למלכות מתכנס שהממון למקום ללכת שבים הם שם הולכים שהנחלים
קדש ואתננה סחרה )והיה כ״ג (ישעיה דכתיב המשיח לימות מתפזר הוא משם בעוה״ז
כ״ג/ /ישעיהו (שם דכתיב דין מהו ליה 'אמר ר קמיה בעא 'יוסי בר 'ישמעאל,'ר 'וגו לה )
בך כיוצא סדינים עטופי ושני וחבריך את כגון, א״ל סחרה 'יהיה ה לפני ליושבים כי, כלום בעצמכם חשובים אתם שאין
16 יד סימן בלק )פרשת (ורשא תנחומא. מדרש
לפני כתלמיד הקב״ה לפני יושבין שישראל עינו ראתה ולישראל ליעקב יאמר כעת (ישעיה אומר הוא, וכן נכתבה למה ופרשה פרשה כל ממנו ושואלין לבא לעתיד רבו
) ל (ישעיהו, ואומר עתיק ולמכסה לשבעה לאכול סחרה 'יהיה ה לפני ליושבים )כי כג לכם הורה מה שואלים השרת, ומלאכי מוריך את ראות עיניך והיו מוריך עוד יכנף ולא ליכ יכולין שאינן, לפי הקב״ה מה ולישראל ליעקב יאמר כעת, שנאמר למחיצתן נס
אל. פעל
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה