בס״ד
המנחות – מהותן ומשמעותן
1. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות פרק יב
הלכה א
המנחות הם מן הקרבנות, והמנחות הבאות בפני עצמן ואינן באות משום נסכים, מהם מנחת צבור, ומהם מנחת יחיד.
הלכה ב
וכל המנחות סולת חיטין חוץ ממנחת סוטה ועומר התנופה שהם מן השעורים.
הלכה ג
שלש מנחות לצבור:
עומר התנופה …ושתי הלחם …והמנחה השלישית הוא לחם הפנים …
הלכה ד
ותשע מנחות היחיד וכלן קריבין למזבח ואלו הן:
מנחת חוטא …מנחת סוטה …המנחה שמקריב כל כהן תחילה כשיכנס לעבודה שמקריב אותה בידו והיא הנקראת מנחת חינוך, המנחה שמקריב כהן גדול בכל יום והיא הנקראת חביתין, …מנחת הסולת…מנחת המחבת והיא באה בנדר ונדבה, מנחת המרחשת …מנחת מאפה תנור. . מנחת רקיקין…
הקירבה בין עולה למנחה
2. ויקרא פרק א
(א) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיקֹוָק מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: (ג) אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ …
ויקרא פרק ב
(א) וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַיקֹוָק סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ
3. אברבנאל ויקרא פרק ב
(א) ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה' עד ואם זבח שלמים קרבנו. זו היא המדרגה הרביעית מהעולות הבאות בנדר ונדבה והיא המנחה…
והנה נזכרו המנחות קודם השלמים לשני טעמים כדי לסדר מדרגות העולות כמו שזכרתי למעלה. ויען היתה המנחה מכללם לכן אחרי שזכר עולת הבקר היותר משובחת ועולת הצאן שהיא במדרגה אחריה ועולת העוף שהיא אחריה. זכר המנחה שהיא גם כן עולה ומדרגתה אחרי עולת העוף כי החי מאיזה מין שיהיה הוא משובח מהצומח.
4. תלמוד בבלי מסכת מנחות דף קי עמוד א
מתני'. נאמר בעולת בהמה אשה ריח ניחוח, ובעולת עוף אשה ריח ניחוח, ובמנחה אשה ריח ניחוח, לומר לך: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.
5. ויקרא רבה (וילנא) פרשת צו פרשה ח סימן ד
ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי אמר בוא וראה כמה חס הקדוש ברוך הוא על ממונם של ישראל אמר להן מי שנתחייב להביא קרבן יביא מן הבקר אם עולה קרבנו, ואם לא מצא מן הבקר יביא כבש אם כבש, ואם לא מצא מן הכבשים יביא מן העזים ואם עז, ואם לא מצא מן העזים יביא מן העופות ואם מן העוף, ואם לא מצא מהעוף יביא סלת סלת מנחה תמיד
6. תלמוד בבלי מסכת מנחות דף סג עמוד א
מה בין מחבת למרחשת? מרחשת יש לה כיסוי, מחבת אין לה כיסוי, דברי ר' יוסי הגלילי; …
גמ'. מאי טעמא דרבי יוסי? אילימא מרחשת דאתיא ארחושי הלב, כדכתיב: רחש לבי דבר טוב, ומחבת דאתיא אמחבואי הפה, כדאמרי אינשי: מנבח נבוחי,
7. פירוש המשנה לרמב״ם מסכת מנחות פרק א משנה ג
ודע שיחס קמיצת המנחה לגבי המנחה כיחס שחיטת בעלי חיים לגבי הזבחים,
ונתינת הקומץ בכלי כמו קבלת הדם,
וההולכה כמו ההולכה,
והקטרת קומץ ולבונה כמו זריקת הדם.
והקומץ והלבונה עצמם כמו הדם והאמורים בזבח,
והשירים מן המנחה כמו שאר בשר הזבח שהוא נאכל,
ונמצא אמרך בזבחים שוחט ומקבל ומהלך וזורק כמו אמרך במנחות קומץ ונותן בכלי ומוליך ומקטיר, כל מעשה הדומה לו, וכו'.
ההבדלים בין מנחה לעולה
8. ויקרא פרק ב, ג
(ג) וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְקֹוָק: ס
9. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ג הלכה ב
ואחד אנשים ואחד נשים או עבדים מביאין כל הקרבנות, אבל העכו״ם אין מקבלין מהן אלא עולות בלבד …אבל אין מקבלין מהן שלמים ולא מנחות ולא חטאות ואשמות, …
10. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות פרק יד הלכה ב
שנים מתנדבין או נודרין קרבן אחד עולה או שלמים אפילו פרידה אחת של תורים או בני יונה מביאין אותה בשותפות, אבל המנחה אינה באה בשותפות, ודברים אלו הן דברי קבלה.
משמעות מנחה ומהותה המיוחדת
11. רש״ר הירש בראשית פרק ד
משמעות "נחה": להנהיג. הרועה ינחה את העדר, והמצביא ינחה את צבאו, - כללו של דבר: מנהיג ומצוה ינחה את פקודיו. אולי זו גם משמעות המנחה: המקריב נכנע להנהגתו ולמרותו של אחר, או מכיר בריבונותו; הוה אומר: המנחה היא אות של קבלת מרות.
12. בראשית פרק מג פסוק יא
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים:
13. שמואל א פרק י פסוק כז
וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ: פ
14. דרוש נאה למהר״ל, עמ' רט״ז
אמנם הפרשה השניה שהיא מדברת מן המנחה, מדברת מצד שהאדם הוא עובד ה' יתברך, ולפיכך מביא מנחה, כי העובד ה' יתברך הוא נכנע, ולפיכך קרבנו מנחה,
שהמנחה שפלה, שהרי היא מצה ולא חמץ, וזה כי הנכנע לא הוגבה כמו חמץ,
השני – כי אין בו שאור שהוא יצר הרע, כי הנכנע מסולק מן היצר הרע, ומצד הזה מביא קרבן מנחה אל ה' יתברך.
…
ואין חילוק בין פרשה זאת לפרשה הקודמת, רק כי הקודמת מביא האדם הקרבן מצד שהוא מלך בתחתונים, ואצל השי״ת אין חשיבות לשום נמצא, לכך הקרבן כולו כליל.
ואילו פרשה זאת מדברת מצד בחינה אחרת, כי האדם הוא עבד השי״ת, ונחשב מצד עצמו מנחה.
ולכך אלו שתי פרשיות הם זו אחר זו.
5 סוגים לתיקונים שונים
15. בלבבי משכן אבנה, הרב אודס, עמ' 171
נסכם את ההבדלים בין מיני המנחות השונים: במנחת הסולת אין אפיה ואין טיגון; במנחת מחבת ובמנחת מרחשת יש טיגון אך אין אפיה; ובמנחת מאפה תנור יש אפיה ואין טיגון, ואין בה אלא מתן שמן אחד: בחלות – בלילה בסולת, וברקיקין – משיחה לאחר האפיה.
לעומת זאת, במנחות האחרות יש שלוש מתנות שמן: מתן שמן בכלי לפני מתן הסולת, מתן שמן לבלילה בסולת עצמה, ולבסוף, מתן שמן על הסולת או על המצות המוכנות.
16. העמק דבר ויקרא פרק ב
(א) ונפש כי תקריב וגו'. לשון נפש מלמדנו דמנחה בא לרצות על הנפש, … אכן לא נתבאר על איזה דבר הוא בא, ונראה מסוגי' דקראי שבא להשיג כפרה ורצוי על השחתת הנפש במדות, …, ועי' מש״כ בס' במדבר ט״ז במאמר משה רבינו אל תפן אל מנחתם.
ובאשר השחתת המדות בא ע״י אחת מארבע מרות,
כמו מרה שחורה אם מתגברת מולידה עצבון,
ולבנה מולידה ציהוב ושמחה יתירה,
וירוקה מולידה תאוה,
ואדומה מולידה כעס,
מש״ה יש ד' מנחות, ובימי המקדש ידעו לכוין איזו מנחה מועיל לפי אופן השחתה שבנפש…
17. תניא ליקוטי אמרים פרק א
ביאור הענין על פי מ״ש הרח״ו ז״ל בשער הקדושה [ובע״ח שער נ' פ״ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות …נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף …וממנה באות כל המדות רעות מארבע יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר.
רכיבי המנחה
18. ויקרא פרק ה פסוק יא
וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִוא:
במדבר פרק ה פסוק טו
וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן:
19. דרוש נאה למהר״ל, עמ' ריז
ותמצא כי יש שלושה דברים במנחה:
האחד הוא סולת שהוא נקי וזך, והוא כנגד הגוף הנקי מכל פסולת,
ועליו השמן אשר הוא נקי וזך, הוא השכל הזך,
ועליו לבונה זכה, והוא זכות המעשים…
20. ספר החינוך פרשת ויקרא מצוה קכה
משרשי המצוה, לפי שהשמן רמז למעלה ולגדולה, שאם אתה מערבו בכל משקין הוא צף על כולן, והוא דבר חשוב מאד, וידוע הוא חשיבות שמן הטוב, ולכן ימשחו בו המתחנכים למעלת מלכות או כהונה, על כן אין ראוי לתת ממנו במנחת החוטא הצריך להראות בעצמו דאגה ושפלות על שבא דבר עבירה לידו.
21. ויקרא רבה (וילנא) פרשת ויקרא פרשה ג סימן ז
ואמרו חכמים במשנה מרחשת עמוקה מעשיה רוחשין מחבת צפה מעשיה קשין כדי שלא יאמר אדם אלך ואעשה דברים מכוערים ודברים שאינן ראויין ואביא מנחה על מחבת ואהיה אהוב לפני המקום אמר לו הקדוש ברוך הוא בני מפני מה לא בללת מעשיך בדברי תורה שאין שמן אלא תורה ואין שמן אלא מעשים טובים…
מרחשת עמוקה מעשיה רוחשין, כיצד יש בו באדם תורה יהיה נזהר שלא יבא לידי עון וחטא אמר לו הקדוש ברוך הוא ברוך אתה ותהיה לך קורת רוח ויטמנו דברי תורה בפיך לעולם אשרי אדם שיש בו דברי תורה ושמורים בידו ויודע להשיב בהן תשובה שלימה במקומה עליו הכתוב אומר (משלי כ) מים עמוקים עצה בלב איש ואומר (תהלים קל) ממעמקים קראתיך ה'
22. אברבנאל ויקרא פרק ו
הנה נזכרה כאן באריכות עשייתה לפי שמנחת החביתין היתה משונה במעשיה שהיה בה מעין המנחות כלן כי הנה המנחות של סולת שזכר הכתוב היו ד'. מנחת הסולת. ומנחת מאפה תנור. ומנחת מרחשת. אבל זו מנחת החביתין היו בה ד' צדדין להדמות בהן לד' מנחות וזה כי היא היתה סולת. ובזה תדמה למנחת הסולת והיתה על מחבת בשמן דומה למנחת מחבת. והיתה מורבכת חלוטה ברותחין רכה כמ״ש הראב״ע ובזה תדמה למנחת מרחשת. והנה תופיני שפירש״י אפויה אפויות הרבה אחר חליטתה אופה בתנור וחוזר אותה על המחבת ובזה היתה דומה למנחת מאפה תנור. הרי שהיתה דומה לכל ד' מנחות. וטעם עשייתה באופן הזה הוא כדי לעשות בכל יום ויום מנחה כנגד כל המנחות לעמוד במקום כלם כאלו הקריב בכל יום כל ד' מיני המנחות
23. העמק דבר ויקרא פרק ו
ונראה דמשום דבמנחת חביתין נכלל כל ד' מנחות של יחיד, מתחלה היה עשרון סלת, ואח״כ היא מורבכת ואח״כ היא מעשה מאפה תנור ואח״כ היא מעשה מחבת, ואמר הכתוב אחר פרשת וזאת תורת המנחה שכולל כל הד' מנחות, וזה מעשה מנחות כולם היא קרבן אהרן ובניו. ובדרך דרוש יש להבין טעם שצוה הקדוש ברוך הוא על הכהנים להביא בכל יום מעין ד' מנחות, דכבר ביארנו ענין ד' מנחות הללו בא לכפר על השחתת מדות בני אדם בקלקול אחד מד' מרות, והנה חובת הכהנים בישראל להיות על פיהם כל ריב, היינו שעליהם לראות שלא יהא ריב בין אדם לחבירו ולתקן כל משחתם של ישראל, כמו שביארנו לשון המקרא בפ' שופטים, וא״כ צריכים המה הכהנים כפרה על עצמם במה שמזדמן בישראל השחתת המדות והחולי הבא עי״ז, מש״ה מביאים קרבן כולל הכל:
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה