בס״ד תורה לימוד לשמה
לשמהא. תורה לימוד חשיבות א משנה ו פרק אבות מסכת משנה
עֹוד, וְֹלא הַרְבֵה לִּדְבָּרִּים, זֹוכֶה לִשְׁמָּה בַּתֹורָּה הָּעֹוסֵק כָּל אֹומֵר מֵאִּיר רַבִּי
, נִּקְרָּא לֹו הּוא כְדַאי כֻּלֹו הָּעֹולָּם שֶכָּל אֶלָּא, הַמָּקֹום אֶת, אֹוהֵב, ָאהּוב ַרֵע
, הַבְרִּּיֹות אֶת אֹוהֵב, הַמָּקֹום אֶת ַמְשַמֵח, ּומַלְבַשְּתֹו הַבְרִּּיֹות אֶת ַמְשַמֵח
, הַחֵטְא מִּן, ּומְרַחַקְּתֹו וְנֶאֱמָּן יָּשָּר חָּסִּיד צַדִּיק לִּהְיֹות, ּומַכְשַרְּתֹו וְיִּרְָאה עֲנָּוָּה
, שֶּנֶאֱמַר בִּינָּהּוגְבּורָּה וְתּושִּּיָּה עֵצָּה מִּמֶּנּו, וְנֶהֱנִּין זְכּות לִּידֵי ּומְקָּרַבְּתֹו
יד) ח (משלי מַלְכּות לֹו,"וְנֹותֶנֶת גְבּורָּה לִּי בִּינָּה אֲנִּי וְתּושִּּיָּה עֵצָּה: לִּי "
הַמִּתְגַבֵרּוכְנָּהָּר כְמַעְיָּן, וְנַעֲשֶה תֹורָּה רָּזֵי לֹו, ּומְגַלִּין דִּין וְחִּּקּור ּומֶמְשָּלָּה
וְאֶרְֶך צָּנּוע, וְהֹוֶה שֶאֵינֹוּפֹוסֵק, ּומְגַדַלְּתֹוּומְרֹומַמְּתֹו עֶלְבֹונֹו עַל, ּומֹוחֵל ַרּוח
כָּל עַל. הַמַעֲשִּים
ב. א עמוד ז דף תענית מסכת בבלי תלמוד
לו נעשית תורתו לשמה בתורה העוסק: כל אומר בנאה רבי, היה תניא
, לשרך תהי רפאות, ואומר בה למחזיקים היא חיים עץ, שנאמר חיים סם
סם לו נעשית לשמה שלא בתורה העוסק. וכל חיים מצא מצאי כי ואומר
לקחי" כמטר "יערף, שנאמר המות, שנאמר הריגה אלא עריפה, ואין
בנחל". העגלה את שם "וערפו
ג. ב עמוד מט דף סוכה מסכת בבלי תלמוד
על חסד ותורת בחכמה פתחה "פיה דכתיב: מאי אלעזר רבי ואמר
: תורה? אלא חסד של שאינה תורה ויש חסד של תורה יש וכי לשונה"
של שאינה תורה היא זו - לשמה, שלא חסד של תורה היא זו - לשמה
חסד.
ד. ב עמוד צט דף סנהדרין מסכת בבלי תלמוד
של בפמליא שלום משים לשמה בתורה העוסק: כל אלכסנדרי רבי אמר
שלום לי" שלום יעשה במעזי יחזק "או, שנאמר מטה של ובפמליא מעלה
, שנאמר מטה ושל מעלה של פלטרין בנה: כאילו אמר. רב לי יעשה
ארץ." וליסד שמים לנטע כסיתיך ידי ובצל בפיך דברי "ואשם יוחנן רבי
כסיתיך." ידי: ובצל, שנאמר" כולו העולם כל על מגין: אף אמר: אמר ולוי
את". עמי לציון "ולאמר שנאמר הגאולה: את מקרב אף
ה. א עמוד סב דף נדרים מסכת בבלי תלמוד
: תניא יאמר שלא - בו" ולדבקה בקולו לשמוע 'אלהיך ה את "לאהבה
זקן שאהיה, אשנן רבי שיקראוני, אשנה חכם שיקראוני: אקרא אדם
: , שנאמר לבא הכבוד וסוף מאהבה למד, אלא בישיבה ואשב על "קשרם
לבך" לוח על כתבם אצבעותיך: , ואומר נועם" דרכי "דרכיה: , ואומר "עץ
מאושר" ותומכיה בה למחזיקים היא חיים: אומר 'צדוק ר בר אליעזר. רבי
להתגדל עטרה תעשם, אל לשמם בהם, ודבר פעלם לשם דברים עשה
שלא בלשצר: ומה וחומר, וקל בו עודר להיות קורדום תעשם, ואל בהם
, המשתמש העולם מן נעקר - חול כלי שנעשו קדש בכלי אלא נשתמש
. וכמה כמה אחת על - תורה של בכתרה
א׳ו. הבנה א עמוד סב דף נדרים מסכת רש״י
" לשם דברים עשה שמים. לשם - פעלם"
לשמים. כוונתך כל שתהא - שמים" לשם בהן "ודבר
ז. א עמוד ז דף תענית מסכת רש״י
להקרות כדי ולא 'אלהי, ה צוני כאשר משום - "לשמה". רבי
ח. ה הלכה י פרק תשובה הלכות רמב״ם
זה הרי פורענות עליו תגיע שלא כדי או שכר לקבל כדי בתורה העוסק כל
מפני אלא שכר לקבל ולא ליראה לא בה העוסק, וכל לשמה שלא עוסק
עוסק זה הרי בה שצוה הארץ כל אדון אהבת. בה
ב' הבנה
ט. תתקמד סימן - חסידים ספר
לשמה, ללמוד אדם חשב אם כיצד? מה כל כשילמוד בלבו יחשוב
שאלמוד. אקיים
י. חכמה– ראשית הקדמה
המעשה לקיום להביאה הוא התורה עסק שעיקר אמת, היות …נודע
לא ללומדיהם עושיהם לכל טוב שכל ה' יראת חכמה "ראשית "שנאמר:
וכל לשמה, שלא לעושים ולא לשמה, לעושים "לעושיהם" אלא נאמר,
היא לשמה, תורה שעיקר ללמדנו נברא… שלא לו נוח לשמה שלא עוסק
לקיימה כדי לומד שאדם. התורה
יא. ב אות - אור תורה הברכה וזאת - של״ה
לידי שמביא גדול תלמוד, כי מעשה לידי שיבא הוא הלימוד ותכלית
שמוזכר. וכמו למעשה מלימוד מתפשט,)ואז ב מ (קידושין מעשה
הנקרא,'וזהו ולקיים ולעשות לשמור וללמד 'ללמוד רבה אהבה בברכת
בה הכתוב שיקיים מנת על שלומד 'הוא 'לשמה. ופירוש לשמה לימוד
שמצוה מה לעשות שרוצה זה לשם המלך כתב, כקורא לומד זה ולשם
המלך.
יב. חסידות– שערי חמישים קלד עמ'
• טובה מדה איזו ישיג הלימוד שמכח היינו לשמה, תורה לימוד
קעט ב, הבעש״ט )(ס'
• מנחם (ר' אותה לקיים שיבוא עד לשמה, תורה נקראת אינה
מרומנוב )מנדל
ג' הבנה
יג. ב עמוד קס דף ג כרך - זוהר
בקודשא מתקשרי דהא לשמה באורייתא דמשתדלי דאינון חולקהון זכאה
)למען קכב (תהלים דכתיב הוא הדא ורעים אחים ואקרון ממש הוא בריך
בך. שלום נא אדברה ורעי אחי
יד. לו אות ואתחנן - טוב שם בעל
פנימיות אל עצמו את שידביק ותפילה תורה עסק שעיקר ממורי קבלתי
לימוד נקרא, שהוא והתפילה התורה אותיות שבתוך סוף אין אור רוחניות
לדברים זוכה לשמה בתורה העוסק כל מאיר רבי אמר, שבזה לשמה
וכל עתידות שידע לומר,)'רצה,'א ו 'אבות וכו( תורה רזי לו ומגלין הרבה
, 'יתברך ה ועבודת בתורה יתנהג איך, וידע התורה מתוך מאורעותיו
מעלה. של עולמות שרואה מה ומלבד
טו. ה פרק - אמרים ליקוטי תניא
שכלו. כפי איש התורה השגת 'ע״י לה נפשו לקשר כדי היינו לשמה
טז. מג סימן השמועה שער - הזקן האדמו״ר שו״ת
לכוון אפשר אי התורה בפשטי בלימוד היטב הדק בעיון שבאמת אף
הקדוש ליחד לשמה הוא הלימוד התחלת כוונת עיקר מקום מכל לשמה…
כו'. ושכינתו הוא ברוך
יז. ה עמ' ראשון קונטרס - אמת1 דברי יושר
הולך הכל כי אחד, סוג הכל הנסתרת תורה הן הנגלה תורה הן באמת
לשום זוכה אינו עני י ניה לידע בה האדם כוונת אם בה האדם כוונת אחר
דבר… לזה ואין לו מרכבה להיות בהשי״ת לדבק שחושק כוונתו אם אבל
כ דרך תורה ע״י הן הנגלית תורה ע״י הן אזי והמצות התורה ידי על אם י
א ידבק הנסתרת יותר. נפלא לדביקות יזכה הנסתרת שע״י, רק עצמו ת
יח. שלח עמ' ויחי - יוסף2 יעקב תולדות
,'וכמ״ש ית בו לידבק שיזכה כדי אלא ניתנו לא והמצות התורה כל תכלית
, כ). י (דברים תדבק ובו
הבנהד'
יט. א עמוד סב דף נדרים מסכת הרא״ש פירוש
הכל שפעל הוא ברוך הקדוש של. לשמו פעלם לשם דברים עשה
לשם יהיה תורה בדברי ומשאך דבורך. כל לשמן בהן ודבר למענהו:
ולהתגאות: לקנטר ולא ופלפול לקח ולהוסיף ולהבין לידע כגון התורה
כ. החיים3 נפש – שער ב-ו פסקה ד
כמו דבקות, פרושו אין לשמה כי הברור, האמת לשמה, התורה עסק ענין
דבקו פירושו שלשמה נאמר ואם רוב…העולם עתה שסוברים ת, דוקא
נפלא יותר דבקות אין הלא התורה, עסק עניין עיקר כל תלוי בזה ורק
היום כל כראוי תהילים. מאמירת במסכת הדבקות, לעניין די היה כי וגם
בדבקות ימיו כל בה שיעסוק אחת, משנה או פרק או. אחת, האמת אבל
לקח ולהוסיף ולהבין, לידע כגון התורה… לשם פירוש "לשמה" ענין כי
ולהתגאות לקנטר ולא. ופלפול
( ת״ק בשנת בערך נולד מזבוריז הלר הלוי משה אהרן ב״ר פייבוש 'משולם לר 1 1740 )
( תקנ״ה בשנת נפטר שבגליציה, בסניאטין 1795 בנגלה כתביו. רוב זבוריז בעירו )ונקבר
. השונים בספריהם וחסידות בהלכה מתורתו הביאו, ותלמידיו אבדו ובנסתר
. שימש ממזריטש 'דב ר המגיד עם הבעש״ט תלמידי גדול )היה (כ״ץ הכהן יוסף יעקב לרבי 2 ( תק״ל, ומשנת קהילות בכמה כרב 1770 ( תקמ״ב בשנת נפטר, שם )בפולנאה 1782.)
'תולדות בהם, המפורסם ספרים כמה. כתב רחבה לתנועה החסידות הפיכת על מאוד השפיע
יוסף.' פורת,'ו׳בן פסים,'כתונת פענח' 'צפנת, וכן שנדפס הראשון החסידות,'ספר יוסף יעקב
הגאון של תלמידיו גדול שהיה מוולוז׳ין חיים הרב של החצי-קבלי ספרו הוא החיים נפש 3, האל, גדלות האדם גדלות על נסב, ותוכנו וולוז׳ין ישיבת ומייסד וולוז׳ין העיר, אב״ד מווילנא
היהדות של יסוד לספר היום ]עד מקור נחשב[דרוש. הספר התורה וגדלות התפילה גדלות מבריסק.) (הרב בהשקפה ערוך שלחן גם ונקרא הליטאית
כא. תורה ליקוטי הזקן )(לאדמו״ר – א ה, ויקרא
עצמה התורה לשם ר״ל לשמה בתורה עוסק פירוש. וזהו
ה' הבנה
כב. - טל4 אגלי הקדמה
השכל מדרך טועין אדם בני קצת ששמעתי מה אזכור זכור דברי ומדי
ומתענג ושמח חדושים ומחדש הלומד, כי ואמרו תוה״ק לימוד בענין
בפשיטות לומד היה אם כמו לשמה כ״כ התורה לימוד זה אין בלימודו
ומתענג הלומד. אבל מצוה לשם רק והוא תענוג שום מהלימוד לו שאין
. מפורסם טעות זה. ובאמת עצמו הנאת גם בלימודו מתערב הרי בלימודו
ומתענג ושמח שש להיות התורה לימוד מצות עיקר היא זה כי ואדרבא
הוא תורה מדברי שנהנה. ומאחר בדמו נבלעין תורה דברי ואז בלימודו
מחמת רק הלימוד מצות לשם לא דהלומד ומודינא לתורה… דבוק נעשה
מצה דאוכל, כהא לשמה שלא לימוד נקרא זה הרי בלימודו תענוג לו שיש
אדם יעסוק לעולם אמרו, ובהא אכילה תענוג לשם רק מצוה לשם שלא
לשם הלומד. אבל לשמה בא לשמה שלא שמתוך לשמה שלא בתורה
התענוג גם כי קודש וכולו לשמה לימוד זה הרי בלימודו ומתענג מצוה
. מצוה
ו' הבנה
כג. שופטים פרשת דברים - ושמש5 מאור
, ונכסף סודותיה מחמדי לבוש יוסיף, למען לשמה התורה עסק ענין
בזוהר. ואמרו ושיעור ערך לזה אין, אשר קָּדְשָּּה בחצרות לבוא ומתאווה
אור בנעימות להתעדן ויותר יותר להשיג נכסף שיהיה מה שכל הקדוש
שְכָּרֹוּופְעֻּלָּתֹו הנה - חוקו ישלים טרם העולם מן יפטור כי, הגם התורה
הִּשְלִּים ולא נפשו וְקִּּוְתָּה אִּּוְתָּה אשר אז ולהשיג הַּיָּמִּין לְקֵץ לַעֲמֹד לְפָּנָּיו
התורה. אור בנעימות יתעדן, ואז חֻּּקֹו
ז׳כד. הבנה התורה– אורות א פסקה ב פרק
יתברך ה' רצון הוא חכמה ה מציאות כי התורה. לשם לשמה- תורה ענין
שאפשר מה מכל ומעולה חמדה נ יותר מציאות והיא בפעל, שתהיה
אנו אין בגוף שקועים היותנו שמצד מצדנו, אם י כ החסרון ואין להחשב,
כ מכירים הגילוי יא ה הרי התורה וחכמת מציאותה. ועילוי וחוזק ענין ל
תורה הלומד כל והנה תלמודנו. ו עבודתנו מצד הבא ית' רצונו כפי האלהי
אינו ובודאי נפשו, מצד חכמתה מציאות את פעל ה אל מהכח מוציא הוא
לאור ה דומה זו לנפש התורה חיבור מצד המתחדש אור
התורה מגדיל הוא כן ואם אחרת, לנפש התחברותה מ הנולד
הישר הדרך תורה, שיגדיל רוצה שהקב״ה וכיון למודו, ב ממש
ש הוא גילוי ב השי״ת שרוצה הגדול, האור את אהבתו מצד האדם ילמד
שכן ומכל ויותר. יותר שיתגדל מציאותו,
ממש התורה הגדלת ודאי שהוא תורה, ב לחדש
כפול. באור
, (ה׳תקצ״ט מסוכטשוב בורנשטיין אברהם רבי 4 1839, 'ה׳תר״ע א באדר י״א - 20 במרץ
1910."נודע נזר "ו״אבני טל: אגלי הספרים", מחבר סוכטשוב חסידות ומייסד אדמו״ר,)היה
בפולין. והפוסקים הלמדנים מגדולי כאחד
( תקי״א בשנת בקרקא נולד עפשטיין הלוי קלמן 'קלונימוס לר 5 1751. היה 'אהרן ר )לאביו
בשנת. נפטר החסידות מגדולי ועוד מלובלין החוזה ושל מליזנסק 'אלימלך ר של תלמידם
( תקפ״ג 1823 בחסידות. היסוד מספרי אחד 'נחשב ושמש 'מאור.)ספרו
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה