גניזה

בגניזה הצורך

האיסור מקור 1.

יב פרק דברים

הָּרָּמִיםְְּעַל הָּרִים ה עַל אֱֹלהֵּיהֶם אֶת אֹתָּם יֹרְּשִים אַתֶם אֲשֶר הַּגֹויִם שָּם עָּבְּדּו אֲשֶר הַמְּקֹמֹות כָּל אֶת תְּאַבְּדּון אַבֵּד ֶ(ב)

רַעֲנָּן עֵּץ כָּל: הַּגְּבָּעֹותְְּתַחַת אֱֹלהֵּיהֶם בָּאֵּשּופְּסִילֵּי תִשְּרְּפּון מַצֵּבֹתָּםְַאֲשֵּרֵּיהֶם אֶת חֹתָּםְְּשִבַרְּתֶם מִזְּב אֶת ְּ(ג)ְְּנִתַצְּתֶם

הַהּוא הַמָּקֹום מִן שְּמָּם אֶת: תְּגַדֵּעּוןְְּאִבַדְּתֶם א- לַיֹקוָֹק כֵּן תַעֲׂשּון לֹא (ד): ֹלהֵּיכֶם

ד פסְק יב פרק דברים רש״י

מן אְ המזבח מן אבן השםְלנְתץ את למְחק אזהרה כן, תעשְן לא שמם את מזבחְתםְאבדתם את )(דְנתצתם כמעשיהם, ְיגרמ תעשְ שלא אלא המזבחְת, את נְתצין שישראל דעתך על תעלה ישמעאלְכי רבי אמר ְהעזרה.

שיחרב אבְתיכ: ם למקדש עְנְתיכם

סה תעשה לא מצְת לרמב״ם המצְְת ספר יתעלה האל עבְדת בתי מנתְץְמאבד שהזהירנְ היא הס״ה ְהמצְה הנבואה ספרי ומאבד השמְת ְמלמחְק אחר אלהיכם לי״י כן תעשְן לא ראה) (ר״פ אמרְ הְא הענין בזה שבאה האזהרה לזה. ְלשְן הנכבדיםְהדְמה

האזהרה כְלםְבאה בתיהְמזבחְתיה שמהְלהרְס את זרהְלמחְת עבְדה בד לא קפה) (ע' הצְְי [שם] שקדם להם ההיכלְהמזבחְהדְמה מן דבר שְם שיהרְס כגְן זה דבר על שעבר מי אלהיכם. ְכל לי״י כן תעשְן לא ְאמר

לְקה י״י משמְת שם שימחה. אְ

האיסור אופן 2.

ב עמְד קכ דף שבת מסכת בבלי תלמְד

- בשר1 על לְ כתְב שם שהְיה הרי דתניא: ל נזדמנה הטינְפת. במקְם יעמְד יסְךְלא ירחְץְלא לא זה ְהרי

מצְה- של טבילה ישפשף- שלא כדרכְ, ְבלבד יְרדְטְבל לעְלם אְמר: יְסי רבי גמיְיְרדְטְבל. עליה! כְרך

קרא דאמר התם שאני יב+ ל+דברים כן תעשְן לא ההְא המקְם מן שמם את ְאבדתם א- ה' הְא עשייה להיכם,

גרמא-, דאסְר. שרי

קס מצְה קטן מצְְת ספר לא. מדעת שלא אבל מדעת שנכת' השםְמיירי את למְחק ראה) פרשת (ספרי אזהרה

פרק התְרה יסְדי הלכְת רמב״ם ְ א הלכה בְדת בע אְמר הְא שהרי התְרה, מן לְקה הקב״ה בהם שנקרא הטהְרים הקדְשים השמְת מן שם המאבד כל

א- לה' כן תעשְן לא ההְא המקְם מן שמם את כְכביםְאבדתם. להיכם א-לְה, ְא- א-ד-ני, ְא-ל, הנכתב אְ המפְרש, השם ה״אְהְא ה״אְא״ְ יְ״ד הנכתב השם הם, שמְת ְשבעה, להים

ְש-די, ְצ- לְקה אלְ משבעה אחת אְת אפילְ המְחק כל. באְת,

מ מלפניְ לשם הנטפל כל מבא- מליהְהְבי״ת למ״ד כגְן למְחקְ ְתר השם, ְכל כקדְשת אינן בהן להיםְכיְצא

א- של א-להיךְכ״ם של ך' כגְן מאחריְ לשם הנטפל של אְתיְת כשאר הם נמחקיםְהרי אינם בהן להיכםְכיְצא

מכין אבל לְקה אינְ הנטפלְת האְתיְת אלְ המְחק למְחקם שנתקדשְְאסְר מקדשם, ְאע״פ שהשם מפני שם

מרדְת מכת. אְתְ י- נמחק, ְאצ״ל אינְ מיהְה ה״א יְ״ד מא-להים למ״ד אל״ף כתב מקצת השם שזה מפני עצמְ, בפני שם שהְא ה

נמחק. זה הרי מצבא-ְת בי״ת צד״י משדי דל״ת שי״ן הכְתב אבל הְא, המפְרש שם

הגדְל חנְןְרחְם כגְן הקב״ה את בהן שמשבחין הכינְיין שאר הן הרי בהן קנאְחזקְכיְצא הנאמן הגבְרְהנְרא

למְחקן הקדשְמְתר כתבי. כשאר מרדְת2 מכת אְתְ מכין ביד בידְהמאבדן לאבדם אְ לשורפם אסור וביאוריהן ופירושיהן כולן הֹקדש כתבי במה, עםְ אְתְ שְרפין תְרה ספר שכתב ישראל אפיקְרְס אבל בקדְשה ישראל שכתבם הקדש בכתבי אמְרים דברים

… שב האזכרְת אבל גְי שכתבן אְ שבלְ הקדש כתבי אְתְ, ְכן גְנזין השם את שכתב גְי. ְיגנז

ְ נמחקים… שאינם שמְת משבעה אחת אְת אפילְ למחְק אסְר רע: סימן תְרה ספר הלכְת דעה יְרה ערְך שְלחן

1 האזכרְת קדְשת עם כדינְ נכתב שלא לשם ביחס גם קיים דאְריתא שדין. מְכח

ב בכך להקל מקְם היה 2. דאְריתאְהְתר איסְר שהְא השמְת איבְד מדין בק״ְ גרמא שממילא בכתב מדְבר כי כתב יז ס' הנְ״ב (אמנם

מצְְה לצְרך הבשרְמְחק על הְא כי.)ימחק אטְמה שקית אְ שקיְת בשתי עטיפה על הבנְיְת ל בתחְמין שהְפיעְ ההצעְת שדברי

לפח ישירְת הדפיםְזריקה בין מקְפלים התְרה לפסְקיםְכד׳ְשהם יחס ב ברְב ביטְל על לסמְך ניתן כן, כמְ נייר למיחזְר זר. יקה אְ

ביזי מנהג בהם ינהג שלא אְלםְרק קדְשה, לשם נכתבְ לא יח.). יז- א, יצחק (מנחת גנאי כתשמיש ממש של ן

יב ס״ק רעְ סימן דעה יְרה ש״ך

כ- למחְק אסְר 'ְיב כגְן הקדְשים כשמְת נכתב שהְא אלא חְל של דשם אלְְהעלתי בדינים הארכתי בתשְבה

למחק מְתר כאלהיםְכה״ג ְְהייתם דוֹקא תיֹקון לצורך למחֹקו מותר לשםֹקדושה נכתב שלא שלֹקודש שם וכן

אסְר. תיקְן לצְרך לגְזְלגנְז אפי' קדְשתְ לשם בנכתב אבל תיקְן, לצְרך שלא אפי' שרי לגְזְלגנְז אבל

יא ס״ק רעְ סימן דעה יְרה תשְבה פתחי

שמְת- משבעה (יא) בל״א גא״ט כגְן חְל בשם שנכתב דשם בפשיטְת שכתב י״א ס״ק קע״ט סימן לעיל עש״ך מפני למחקְ דאסְר אפשר אשְרית בכתב גא״ט כתב דאם כתב ק״ְ סימן יאיר חְת בתשְבת אכן למחקְ מְתר

להחמיר ע״שְיש קדְשה תמְנה עם כתבְ בעת הכְְנה

גניזה חובת 3.

א עמְד קטְ דף שבת כת מס בבלי תלמְד לשְן בכל שכתְבים פי על אף בהן. קְרין שאין בהןְבין שקְרין בין הדליקה, מפני אְתן מצילין הקדש כתבי כל

גניזה טעְנים

יב סעיף שלד סימן שבת הלכְת חיים אְרח ערְך שְלחן

בהם הדליקהְקְרין מפני האידנא מצילין הקדש כתבי, כל לשו בכל כתובים אפי' ובסיֹקרא בסם כתובים ואפי' ן התְרפה מקְם הדליקהְמכל מן אְתם מצילין חכמים, שטבעְ ברכְת מטבע דבר. ְכן צבעְנים)ְבכל מיני (פי' תרגְם שכתבְ להְן, ְעברי תימרְן שהדְתאְכדנא יגר כגְן עברי, שכתבְ תרגְם מגְלהְהפקר); ְכן מקְם (פירְש

ב שיש אְ שלמְת תיבְת מתְך אְתיְת פ״ה ללקט בְ שיש תְרה ספר בְְ; ְכן בקיאים העם שאְתְ אחר בלשְן אְ

אְתה מצילין. אזכרה,

לא ס״ק שלד סימן ברְרה משנה

האידנא- מצילין (לא) הדבר לשְןְכְ׳ְביאְר בכל כתְבים אפילְ לסיים דרצה משְם האידנא בלשְן דנקט הא

[היינ שבע״פ ס״ת]ְבלשה״קְתְרה של הכתב [הְא כתבְאשְרית אלא כְתבין אין שבכתב תְרה הדין מצד דהנה א בכתבְ כדין שלא שכתבְ שבכתב תְרה הן שינה בע״פְאם אְתם קְרין אלא לכתְב אסְר הספרים] ְהש״סְכל אבל כלל לטלטלם דאסְר הדליקה מפני בשבת אְתם מצילין אין בהםְגם קְרין אין שבע״פ כתב אם אְ בלשְנְ

כתבְלשְןְגם בכל ישתכחְְגם שלא כדי שבע״פ תְרה לכתְב הְתר הדעתְהזכרְן נתמעט כי יבא ל דבציר האידנא כל וסמכו הֹקודש בלשון בֹקיאין הכל אין כי התורה דברי את העם כל שיבינְ כדי כתב לשְןְבכל בכל שבכתב תְרה מפני אותן ומצילין בהן ולכןֹקורין תורתך הפרו לה' לעשות עת דכתיב מה על זה בשבת. הדליֹקה

לב ס״ק שלד סימן ברְרה משנה

בסםְכ- כתְבים 'ְ(לב)ְאפילְ קאי לשון בכל אכתובים בהן לקרְת הְתר לא בלשה״ק התנ״ך כתְבים היְ אם אבל לעשְת עת משְם לשְן שאר דהְתר הקְדשְבדיְְנהי בלשְן תנ״ך לכתְב צריך דמדינא בדיְ שלא כתְבים היְ אם

הצלה לענין אבל בהם לקרְת לענין רק הְא בסי״ג]ְכ״ז [מ״א דיְ להשיג דקל הְתר לא מדיְ שנְת ל אבל כנ״ל לה'

הדליקה מפני וסיֹקרא בסם כתובין אם אפילו הוא גניזה לענין וכן: ][מ״אְש״א

לט סימן ד חלק חיים אְרח משה אגרְת שְ״ת תְרה איסְר דבר זה היה אדרבה הלמְד ן עני שבלא הלמְד בשביל רק הְא הספרים דכתיבת המצְה שכל נמצא כלל לכתְב הְתר לא שבע״פ שלמים, ְתְרה ספרים הספרְבדיְְדְקא על אשְרית בכתב אלא הְכשר שלא, שבכתב הלמְד מצְת לקיים שיְכל עְשה זה דהרי בכתיבתן גם מצְה ממילא איכא לכתְב שהתירְ הלמְד מצד. ְדְקא

שוב שייך כשלא וממילא דוֹקא, בהם ללמוד שנעשו מצד נמי הוא אלו רים ספ על שנעשה הֹקדושה גם ודאי וא״כ דאזלאֹקדושתיה לומר לנו יש הרי בהם, ללמוד

א סימן ג חלק אליעזר ציץ שְ״ת שנשלכיםְנקרעים יְם בכל שמעשים שבקדְשה, מדברים דפְס הגהְת עלי בנידְן ההלכה את לבררְללבן נשאלתי

אחר בעליהן ידי על ְנשרפים: האחרְן מהדְר גדְלים רְעים שלשה מצאתי זְ בשאלה …בעייני הגהתן י רי״א הגאְן ח״ב דבר משיב בספרְ ז״ל הנצי״ב הגאְן תנאי. ע״י המתיר ז') ה׳ְ' (סימנים חאְ״ח יצחק עין בספרְ ז״ל מקאְְנא

בספר ז״ל אליעזר לי' א ר' הגאְן לגמרי. המתיר כ״ג) סימן ג' (מערכת השדה בפאת חמד בשדי מְבא פ') (סימן ע״י לשרְף לעכְ״ם אמירה ע״י המְבחר גרמא, ְמן ע״י גניזה, ְמתיר האְסרְמצריך מ״ה) (סימן חיְ״ד אחיעזר

לשרְף אחר נכרי ע״י לנכרי לצְְת ביְתר אְ. גרמא,

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות