בס״ד
פסח– בליל צלי זרוע אכילת אסור או? מותר
מר״ץ– כולל שבתאי, שלו ציון מבשרת
פסח בליל צלי אכילת
א. המקדש בית בזמן פסח קרבן
הקדושה בתורתנו: כתוב
חַּג הַּזֶה לַּחֹדׁש יוֹם עָשָר:'הֶּובַּחֲמִשָה ַּל פֶסַּח הָעַּרְּבָיִם בֵּין לַּחֹדֶׁש עָשָר בְַּארְּבָעָה הָרִאׁשוֹן "בַּחֹדֶׁש 'ה ַּל הַּמַּּצוֹת תֹאכֵּלּו" מַּּצוֹת יָמִים ׁשִבְּעַּת 1. הערבים. בין רש״י: ופירש " ולמעלה. שעות משש פסח
פסח" ששמו קרבן הקרבת.'לה 2.
פסח קרבן את מקריבים ו הי קיים המקדש בית כשהיה ב ניסן, י״ד הרמב״ם: וכלשון
לחדש עשר בארבעה הפסח את לשחוט עשה "מצות מן אלא שוחטין ואין חצות. אחר ניסן
זו" במצוה חייבין האשה ואחד האיש ואחד שנה. בן זכר בלבד העזים מן או הכבשים 3.
ל מצוה זה, קרבן הפסוק כלשון שלם כשהוא לצלותו ומצוה: , ניסן ט״ו בליל האש על צלי אוכלו
" קִרְּבו" וְּעַּל כְּרָעָיו עַּל רֹאׁשוֹ אֵּׁש צְּלִי אִם כֹי בַּמָיִם, מְּבֻשָל נָאּובָׁשֵּל מִמֶּנּו תֹאכְּלּו ִַאל 4. כתב וכך
: הרמב״ם
" שנאמר עשה מצות עשר חמשה בליל הפסח בשר אכילת, יב (שמות אֶת לוּ אָכ ו ' )ח
לֻהו'" יֹאכ רֹרִים מ עַל וּמַצּוֹת אֵשׁ לִי צ הַזֶּה לָה בַּלַּי ּהַבָּשָר 5.
מקולס "גדי."נקרא: זה חז״ל בלשון
ב. מקולס גדי
א (עד, פסחים )במסכת הגמרא מקולס גדי מהו שמגדירה ברייתא מב: יאה
הזה? בזמן פסח בלילי לאכול דאסור מקולס גדי איזהו "ת''ר: כאחד. כולו שצלאו כל
אבר ממנו, נשלק אבר ממנו נחתך מקולס." גדי זה אין –
ה- כג, ויקרא 1. ו
שם 2
3 א הלכה א, . פרק פסח קרבן הלכות תורה, משנה, רמב״ם,
4 ט יב, . שמות
5 א הלכה ח, פרק פסח, קרבן הלכות תורה, משנה. רמב״ם,
שהיו כדרך לו, חוצה לו תלויים מעיו ובני קרבו, ועל כרעיו על ראשו צלוי, כולו שהוא גדי, כלומר גוף על ככובע תלויים היו שהמעיים לפי מקולס", "גדי נקרא בירושלים. הפסח קרבן את צולים
נרא והיה הגדי, בגליית הכתוב נחושת" "כובע שכן עליו, שנשקו כגיבור ה ה- יז, א )(שמואל
וקול תרגומו: דנח סא מכובד פירושו: "מקולס" הרמב״ם, . לדעת. ו שא6
ג. וחכמים גמליאל רבן מחלוקת ביהמ״ק חורבן לאחר
מקולס גדי לאכול מותר אם לחכמים גמליאל רבן בין מחלוקת הייתה המקדש בית שחרב לאחר
בליל דף גמרא ז; משנה ב פרק ביצה מסכת במשנה מובא וכך פסח. ( אומר גמליאל שרבן:) ע״ב כב
שם רש״י והסביר אוסרין". וחכמים פסחים בלילי מקולס גדי "ועושין והיו גמליאל רבן שלדעת "
שדומה מפני כן לעשות אוסרים חכמים אמנם,". קרבו" ועל כרעיו על בו שכתוב למקדש זכר עושין
לקדשים בחוץ" קדשים ולאכול להקדיש מותר ויאמרו כחכמים7 נפסקה. והלכה. יוצא כן אם
פסח בליל מקולס גדי לאכול. שאסור
ד. המקדש בית חורבן לאחר צלי בשר אכילת
, השני המקדש בית שחרב לאחר שקרבן מפני פסח, בליל צלי בשר לאכול שלא שנהגו מקומות היו
והיו ירושלים. לחומות מחוץ הפסח מבשר אוכלים ו כאיל נראה זה והיה צלי, נאכל היה פסח שלם שה לצלות שלא נזהרו ורק פסח, בליל צלי לאכול שנהגו מקומות שזה מפני, מקולס )(גדי
. כדלקמן בירושלים המקדש בבית שלא הפסח את שעושים כמי ממש נראה היה אכן
ב הדין מובא וכך דף פסחים גמרא ד; משנה ד (פרק פסחים מסכת משנה ב: )נג,
פסחים בלילי צלי לאכול שנהגו "מקום לאכול שלא שנהגו מקום אוכלין, –." אוכלין אין –
שם בגמרא: ומובא
" הוא- לפסח זה בשר שיאמר לאדם לו אסור רב: אמר יהודה רב אמר שנראה מפני
חיטי- אבל בשר, דוקא פפא: רב אמר בחוץ. קדשים ואוכל בהמתו, כמקדיש, לא
קאמר". לפסחא דמינטר
לפי כלומר, שיטת שהבהמה למרות לפסח, שהוא בשר על שיאמר לאדם אסור רב, נשחטה כבר
שנראה לחשוש יש ואז פסח קרבן בדמיה לקנות בהמתו את כמקדיש שנראה מפני, שם )(רש״י
ראויים שאינם חיטים אבל בשר, שדווקא פפא, רב ומדייק המקדש. לבית מחוץ קדשים כאוכל
את שהקדיש שיאמרו לחשוש אין כי לפסח", אלו "חיטים עליהם: לומר מותר פסח, רבן לק בכלל כי ברור אלא פסח, קרבן לצורך דמיהם. בפסח לאוכלם ומשומרים מוצנעים שיהיו כוונתו
6 ב עמוד כב דף ביצה, מסכת. רש״י,
7 לקמן רמב״ם. עין
הגמרא: לשון וזו לפסח"? זה "בשר בשר, על לומר אסור האם הגמרא ומקשה
" לא-? ובשר תודוס יוסי: רבי אמר מיתיבי גדיים לאכול רומי בני את הנהיג רומי איש
אתה- תודוס אלמלא לו: שלחו פסחים, בלילי מקולסין מאכיל שאתה נדוי, עליך גזרנו
ישראל את להאכיל קרוב אימא: אלא דעתך? סלקא קדשים בחוץ. קדשים ישראל את
בחוץ. קדשים מקולס- מקולס- שאין אין, ! לא- מקולס- אמרי: לא אמר שנא לא
פירש- מקולס, שאינו אמר. לא שנא לא". פירש– לא אין,
ברומי8, שהיה חשוב ישראלי הוא רומי איש שתודוס רש״י הסביר רומי בני את הנהיג תודוס ואותו
ואמרו פסחים. בלילי פסח קרבן את צולים שהיו כדרך בשלמותם (צלויים מקולסין גדיים )לאכול
בחוץ קדשים ישראל את מאכיל שאתה נדוי, עליך גזרנ. ו אתה- תודוס אלמלא חכמים: לו ומבררת
להאכיל קרוב שהוא הכוונה אלא המקדש? לבית מחוץ קדשים שהאכילם דעתך על עולה הגמרא: שהוקדשו הרואים ויחשבו פסח, קרבנות כמו נראים מקולסים גדיים כי בחוץ. קדשים ישראל את
ש בעיניהם ונראה לפסח, הוא בחוץ קדשים. מאכיל
מקולס– שאין אבל לפסח, זה בשר להגיד אסור מקולס בשר על שדווקא הגמרא ומדייקת אין בין לפסח זה בשר אמר אם בין אופן בכל אסור שמקולס רב, לשיטת הישיבה בני ותירצו חשש. זה בשר ואמר פירש הוא אם מקולס שאינו בשר בחוץ. קדשים כאוכל שנראה משום אמר לא אם
לפסח– זה בשר פירש לא אם אבל בדבר, איסור יש לפסח, חשש. אין
הזה בזמן מקולס גדי לאכול ניתן לא חכמים שלדעת ללמוד ניתן תודוס עם מהסיפור מקום, מכל
. וחכמים גמליאל רבן במחלוקת לעיל שהבאנו וכמו
ה. למעשה– הלכה פסח בליל צלי אכילת
פסק הרמב״ם חכמים כדעת מרן וכן השו״ע בעקבות א )(תעו, הרמב״ם: לשון וזה יו.
" גזירה אוכלין אין לאכול שלא שנהגו מקום אוכלים, פסחים בלילי צלי לאכול שנהגו מקום
מפני זה בליל כאחד כולו צלוי שה לאכול אסור מקום ובכל הוא, הפסח בשר יאמרו שמא
והוא אבר בו שלק או אבר ממנו שחסר או מחותך היה ואם בחוץ, קדשים כאוכל שנראה
מחוב שנהגו" במקום מותר זה הרי ר 9.
: תודוס היה מי אפשרויות שתי ב) (נג, מובא הגמרא בהמשך 8 " בעל או הוה, רבה גברא רומי איש תודוס להו: איבעיא
הוה-? אגרופין תא רו איש תודוס דרש זו עוד שמע, מי… חכמים תלמידי של לכיס מלאי מטיל אמר: אבין בר יוסי רבי
תודוס– דרש זו עוד אומרת שהברייתא ממה ומובן שם. עיין …" היה בר יוסי ר' דברי לפי וגם בתורה גדול אדם שהיה
חשוב אדם היה. אבין
לעיל שהזכרנו מהגמרות הרמב״ם דברי מקור את שהביא. שנה מ מגיד ועיין יא. הלכה ח פרק ומצה חמץ הלכות 9
בפוסקים מצאנו המקומות. במנהג תלוי פסח בליל צלי בשר שאכילת אנחנו רואים כן אם
"ואשכנז– תעו): (סימן הטור שכתב כפי פסח בליל צלי לאכול נהגו לא אשכנז שבארצות מקום
הוא10 צלי לאכול שלא "שהגו הספרדים ואצל. א ס״ק (שם וכה״ח א) ס״ק (תעו, משנ״ב ועיין ). ביום11 והן בלילה הן צלי מאכילת לגמרי להימנע שנהגו כאלה יש מנהגים, חילוקי מצאנו ויש,
ביום13. הן בלילה הן צלי לאכול שנהגו ויש מותר12, ביום אך לאכול אין שבלילה שכתבו
פסח בליל צלי זרוע אכילת
א. פסח בליל צלי זרוע
הצלויה הזרוע בשר אכילת דין מה לדון יש פסח. ל בלי צלי בשר אכילת דין מה שביארנו לאחר אסורה או אכילתה מותרת האם הסדר. ? שבקערת
פסק ד (תעג, ערוך השולחן:)מרן
" אחר ירק או וכרפס וחרוסת ומרור מצות שלש בה שיש קערה הבית בעל לפני מביאין
וביצה… בבשר ונהגו לחגיגה זכר ואחד לפסח זכר אחד תבשילין ושני מלח) מי או (וחומץ
מבושלת תהיה והביצה הגחלים על צלי יהיה שהבשר ונהגו זרוע שיהיה נהגו והבשר
בעירנו נוהגין וכן צלויה הדין:)(והוא
כמובן לאסור. שנהגו מקומות והיו פסחים בלילי צלי לאכול שנהגו מקומות שהיו הזכרנו, כבר
פסח– בליל צלי לאכול לא שנהגו במקומות הזרוע אכילת גם אסורה בפוסקים. פשוט וכן הצלויה
פסח– בליל צלי בשר לאכול שנהגו מקומות אותם של דינם מה לדון יש אך האם להם ותר ה
? הצלויה הזרוע את לאכול
שנהג למי מותרת פסח בליל זרוע אכילת לעיל הנזכרים והשו״ע הרמב״ם הגמרא עפ״י, לכאורה, אוכלים. . פסחים בלילי צלי לאכול שנהגו: מקום האמור" עפ״י פסחים בלילי צלי בשר לאכול ואם
." שנהגו במקום מותר זה הרי מחובר והוא אבר בו שלק או אבר ממנו שחסר או מחותך היה
לכאורה ולכן שלם, גדי זה ואין הצלי, מבשר קטן חלק הינה והזרוע הזרוע אכילת. מותרת
10 עמ456 ד, פסקה ל, (פרק וישראל יהודה מועדי בספרו שליט״א זולדן יהודה הרה״ג של במאמרו עוד 'ועיין לגבי )
אשכנז. מנהג
11 הבן ג״ע מדברי משמע וכן א), (תעו, יוסף בברכי החיד״א והביאו נא), סימן (או״ח עייאש יהודה בית בשו״ת עיין
מותר פסח בערב הזרוע צלה ולא שכח ואם במים, שלוקה והביצה צלי הזרוע לעשות ומנהגינו שכתב ל) (צו, חי: איש "
מרדכי ומאמר ב) ס״ק (תעו, בכה״ח עוד ועיין ". ראשון ביום גם צלי אוכלין דאין גב על אף פסח, בליל לצלותו
קכה וסעיף יד סעיף יד (פרק וימים.)למועדים
12 ו.) סעיף קד עמ' ב, (חלק פסח עובדיה חזון ועיין ב) ס״ק (תעו, כה״ח עיין
13 פסח בליל הזרוע אכילת לעניין לקמן כמובא פוסקים ועוד ישראל, ארץ מנהג לגבי א) ס״ק (תעו, חיים. ארץ
ב. האוסרי פוסקים זרוע אכילת ם
צלי באכילת היתר שנהג למי אף פסח בליל הזרוע אכילת את אסרו פוסקים שכמה לדעת יש אך
פסח בליל מובא וכך וייל14 מהר״י בשו״ת קצג:)(סימן
נ הכי משום הזרוע. לצלות "ונהגו לי ראה בלילה בין הראשון בלילה בין לאכול שאסור
ל זכר שהוא כיון השני שנ במקום ואפי' פסח." צלי לאכול הגו
לאכול שנהגו במקום אף לאכלה אסור לפסח זכר נעשית הזרוע שצליית כיון שיטתו לפי כן, אם
. צלי הרב15 בשו״ע זלמן רבינו הגאון פסק וכן יעקב16 החק כתב וכן כא סעיף תעג )(סימן יז.)(ס״ק
שמשמע ד) ס״ק הב ז (משבצות מגדים פרי ד), ס״ק (תעג, חדש ופרי ד) ס״ק (תעג ט״ז עוד ועיין לפסח זכר שהוא בקערה שמניחים הצלוי הבשר את כלל לאכול שאין. מדבריהם דבריהם והובאו
ג ס״ק תעו סימן ועיין סא; ס״ק תעג (סימן.)בכה״ח אחרונים ועוד בני עד דורנו17 פוסקי הביאו
למעשה להלכה. דבריהם
ג קג:)סעיף עמ' ב, (חלק פסח עובדיה, בחזון יוסף הגר״ע כתב כך ו
כיון פסח. בליל לאכלו אסור מקום בכל הסדר, של בקערה ולהניחו לצלותו שנהגו "הזרוע
לפרסם מצוה הזרוע, לאכול שנהגו במקום ולכן טפי. בה חיישינן לפסח, זכר שנעשה
הפסח אכילת "על ברכת עליו לברך שאסור שכן וכל הזה, המנהג לבטל שחובה,"ברבים
להזכיר מבלי פסח בליל לאכלו מותר מבושל, הזרוע אם אולם. מנאץ אלא מברך זה ואין
כלל פסח שם "עליו
14 מולין יעקב (ר' )"ל המהרי אצל למד רט״ז1456), ה״א שנת לפני בגרמניה שחי (מהרי״ו), וויל יהודה בן יעקב רבי (
בדורו אשכנז מגדולי אחד. והיה
15 מכל בלילה צלי בשר באכילת היתר שנוהגין במקום אפילו הזה בלילה לאכלו נוהגין אין הבשר "אבל לשונו: וזה
קדשים כאוכל נראה יהא זה בלילה יאכלנו אם לפסח זכר אותו שמביאין הבשר זה מקום."בחוץ
16 לפסח זכר שהוא לפי צלי שאר לאכול שנהגו במקום אפילו המנהג וכן אוכלין צלוי."אין "והבשר לשונו: וזה
17 ציון בן והרה״ג, למעלה הנז' עובדיה ובחזון כז סימן ג (חלק דעת יחוה בשו״ת יוסף הגר״ע פסק מהם)כן כמה: ונציין
שבקערת הזרוע את פסח ל בלי לאכול אפשר האם נשאל: כ) שאלה טו פרק ג חלק לציון אור (שו״ת זצ״ל שאול אבא
זצ״ל הלוי דוד חיים הרה״ג פסק וכן לאכלו". מותר מבושל ואם לאכלו, אין צלי הוא הזרוע בשר "אם והשיב: הסדר?
וציין פסח" בליל לאכלו אסור פסח לקרבן זכר שהוא הזרוע "בשר יג): סעיף קנח, פרק ד, (חלק השלם חיים במקור
מאזוז( הגר״מ נשאל וכן ד סעיף [תעג שם בשו״ע מרן דברי על."]נים האחרו גדולי "רוב דעת שזוהי במקור שו״ת מקור
ת סימן ב, חלק נאמן), וכן לפסח. זכר שהוא לפי פסח בליל הזרוע את לאכול שלא "הנכון והשיב: זה מנהג אודות
ועיין עכ״ל האחרונים". הסכימו יג סימן ב (חלק למשה תפלה ב.)שו״ת עוד
ג. זרוע אכילת המתירים פוסקים
מעדות כמה עוד על ברור מנהג שמעתי וכן ותימן כורדיסטאן יוצאי בקהילות נוהגים ראיתי והנה
ישראל ב)ארץ הספרדים מנהג היה וכן חלאב, לוב, (טריפולי, ישראל הבשר את לאכול שנוהגים, ותלמידי הרבנים גם אלא גרידא, הארצות עמי של מנהגי זה ואין פסח. של א' בליל צלי הזרוע
פסח בליל הזרוע את אוכלים היו. חכמים
דנא מקדמת עוד הופיע זה מנהג ובאמת חיים18 בארץ שמובא כפי: א )(תעו,
דאף סק״א יעקב חק עיין וכו'. אוכלים פסחים בליל צלי לאכול שנהגו "מקום במקום
מ״ש ועיין לפסח זכר שמביאין צלויה הזרוע לאכול אסור מקום מכל צלי לאכול שנהגו
מורינו אך ד'. סעיף תעג סימן לעיל האחרונים דחה ע״א ריש כא דף בקודש מלכי הרב
לאכלה נוהגים שאנחנו כתב דבריו ובסוף."זה
טו): אות כורך, דיני ע״א קלה (דף הבחירה בית בסידור מובא וכן
צלי לאכול שנהגו מקום תעו סימן בש״ע כמ״ש הזרוע אוכלין הכריכה אכילת "אחר
פס בלילי לאכול נהגו חל״ב אר״ץ ובארצנו אוכלין, ."ים ח
' עמ (ח״ג גאגין טוב שם כתר בספר כתב וכן 165 ):
הסעודה באמצע הצלוי הזרוע לאכול ישראל בארץ הספרדים.""מנהג
מצנ צלאח הר״י כתב וכן אוכלים כורך )שאחר ע״ב כה דף ח״ב חיים (עץ דפסחא באגדתא עא
לק (ח המקוצר בשו״ע כתב וכן והצלי, הבשר יוצאי נהגו ושכן התימנים מנהג שכן 'מט), עמ ג
', עמ לאל (השבח זצ״ל חיים בן שבתאי הרה״ג זקני מו״ר הביא. וכן טריפולי 102 ) את בפסקיו
לשונו: וזה בכורדיסטאן, המנהג
" לאכול שנהג מי ה את צלוי זרוע ה פסח– בליל להמשיך. במנהגו יכול דווקא זה אך
, כך שנהגו במקום ותימן כורדיסטאן יוצאי כגון: ל ואין. זה אדם לחשוש "אוכל כ שהוא
בחוץ, "קדשים מכיוון ש ש מדגישים אנו היא זו אכילה פסח. לקרבן "זכר "רק ורבני
כורדיסטאן ל נהגו וחכמיה אכ ו ליל ב הזרוע את ל יו״ט לילות (משתי הראשון פסח ה
חששו ולא,)שבגלויות המנהג. על ז״ל האחרונים שהעלו לספקות לאכלה נוהג אני וכן
פסח ליל."בכל
18 מצפת סתהון חיים, הרב נפטר כ- לפני 80. שנה
: לסיכום
א. אוכלים אין לאכול שלא שנהגו מקום אוכלים. פסחים בלילי צלי לאכול שנהגו מקום
זה בלילה כאחד כולו צלוי שה לאכול אסור מקום ובכל הוא. פסח בשר יאמרו שמא גזירה
אבר בו שלק או איבר ממנו שחסר או מחותך היה ואם בחוץ, קדשים כל כאו שנראה מפני שנהגו במקום מותר זה הרי מחובר והוא א. תעו, )(שו״ע
ב. הספרדים עדות רוב נהגו וכן פסח בליל צלי לאכול שלא האשכנזים. מנהג לאכול לא ש
פסח ביום גם צלי לאכול לא שנהגו ויש פסח, בליל. צלי
ג. הספרדים אצל עדות יש חלאב טריפולי, , מן, תי (כורדיסטאן, פסח בליל צלי לאכול שנהגו
היה ן וכ ה צלי. ולאכול במנהגם להמשיך יכולים עלמא ולכולי צפת הקודש ב)עיר מנהג
ד. אחרונים ועוד זצ״ל יוסף הגר״ע לדעת בליל הסדר בקערת המונח הצלי הזרוע לאכול אין
לדעת אמנם ממנו. לאכול מותר פסח ביום אך מנהגו, לבטל עליו כך שנוהג ומי פסח, כמה
למעשה נהגו וכן חשש שום בזה ואין פסח בליל הצלי הזרוע את לאכול מותר מהאחרונים טריפולי, חלאב תימן, כורדיסטאן, יוצאי, בקהילות היה וכן מנהג ה צפת הקודש ב. עיר
ויהי ה מן שם ונאכל הבחירה בבית ולהיראות לעלות שנזכה רצון ו הפסחים ומן זבחים לה 'ה נוד
נפש פדות ועל גאולתנו על חדש שיר אכי" קריב ובזמן בעגלא נו. ר
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה