ליל הלכות שבת במוצאי שחל פורים
אבוקרט אבינדב, הרב שמואל — קהילת ׳גבעת יגל אברהם׳
לפורים משבת הכנות
א. מגילה על קלף איננה מוקצה ומותר לטלטלה בשבת (משנ״ב תרפ״ח יח), ואף להכין באמצעותה את קריאת הטקסט, משום שיש בזה לימוד תורה (ש״כ הערה כח קסט).
ב. מותר להביא מגילה (כשרה או מודפסת) לבית הכנסת בשבת, רק אם יש לו כוונה וזמן ללמוד בה בשבת (שע״ת תרצ״ג ב ספ״א; תרפ״ח יח). ויש שהתירו זאת רק כשיש טרחה רבה שכ הביא את המגילה (ידי על להביאה כתב א תרצ״ג; וביקו״י ה תרס״ז; משנ״ב ג תרצ״ג; ערוה״ש א תרצ״ג) רק במוצאי שבת (קטן).
ג. בסעודה שלישית יש להזכיר ׳רצה׳ בברכת המזון, ואין לומר ׳על הניסים׳ (שו״ע קפ״ח י; משנ״ב קפ״ח לג).
ד. אין עושים כל הכנה לפורים במהלך השבת, כולל החלפת בגדים ולבישת תחפושות במטרה לחסוך זמן בצאת השבת (אג״מ או״ח ד מ״ג).
ה. בצאת השבת מיד (בשעה 18: 23) אומרים: ״ברוך המבדיל בין קודש לחול״ (שו״ע רצ״ט י), ורק לאחר מכן אפשר להתחיל בהכנות לפורים ובעריכת הבדלה.
הבדלה¹
ו. במוצאי שבת עורכים הבדלה פעמיים:
בצאת השבת, לפני הליכה לתפילת ערבית ומגילה וקריאת מגילה.
מנהג הספרדים, לבית הכנסת — מברכים ברכת ׳בורא מאורי האש׳ לפני שאר המגילה (יבי״א או״ח כד, עט–פח).
מנהג האשכנזים — עורכים את כל ההבדלה לאחר קריאת המגילה (ערוה״ש תרצ״ג ג).
וכשחוזרים לבית, ניתן לערוך הבדלה לבני הבית שלא הבדיל בתפילה או בצאת השבת.
סדר התפילה
ז. תפילת ערבית נדחית זמן לאחר הגעה לבית הכנסת, כדי לאפשר עריכת הבדלה, הכנות וצאת השבת. קריאת המגילה נעשית לאחר תפילת עמידה של ערב, לפני אמירת ׳ואתה קדוש׳.
ח. המקפידים על זמן צאת שבת לפי רבינו תם (בשעה 18: 58) — אי אפשר לקרוא מגילה לפני זמן ר״ת, אולם ילד שידליק את נר ההבדלה לפני הקריאה (חזו״ע פורים).
---
¹ הפוסקים נחלקו אימתי יש לעשות הבדלה במוצאי שבת שחל בפורים (כלבו שע״ת ב; תרצ״ג):
1. לאחר כמה שניתן את יציאת השבת (משנ״ב תרצ״ג ב; אגודה א; רמ״א תרצ״ג א) — לאחר קריאת המגילה, בשל הרצון לאחר את השתייה מיין משכר שהאדם נמשך בשתייתו ועלול להתפלל כשהוא שיכור (שו״ע צ״ט א; משנ״ב רל״ב א). בנוסף, ישנה הסתייגות קבלית מהדלקת נר לפני אמירת קדושה בתפילת ערבית (כה״ח תרצ״ג ז).
2. לפני תפילת ערבית (אבודרהם; מג״א תפ״ט מ״ג; שו״ע רצ״ד א; משנ״ב רצ״ג ב; ה״ח תרצ״ג כ; תפ״ט יח) — בפועל, איחור ההבדלה אינו מאחר את יציאת השבת, משום שמיד בצאת השבת מתחילים בעשיית מלאכה גמורה [סידור הבית, הכנה לתחפושת, הגעה ברכב לקריאה והרעשה בהמן], ואדרבה ראוי לעשות הבדלה על הכוס לפני עשיית מלאכה גמורה. לדעות אלו, בביין של מצווה לא חוששים שהאדם ימשך בשתייתו, וכמו כן מינו בי (ע״פ מג״א רצ״ט יז; ושעה״צ רצ״ט נא; באהלה של תורה ב קג). כמו כן, יש חשש שבני הבית ישכחו להבדיל כשיחזרו לביתם לאחר קריאת המגילה (חבל נחלתו ד כא, י).
3. ברכת ׳מאורי האש׳ לפני קריאת המגילה, ושאר ההבדלה לאחריה (כלבו מא; ב״י תרצ״ג; ברכ״י תרצ״ג א) — משום שהאדם נהנה ממאור האש בעת קריאת המגילה, ולכן נכון שיברך עליו תחילה, ואת שאר ההבדלה עושים מאוחר ככמה שניתן.
למעשה, מחלוקת זו נוגעת לאופן ההבדלה כשמנהג בית הכנסת הספרדים הינו כדעה השלישית, ומנהג האשכנזים הינו כדעה הראשונה; אבל לגבי בני הבית, ניתן לעשות הבדלה לפני הליכה לתפילת ערבית וקריאת מגילה, בשל הנימוקים של הדעה השנייה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה