📜 *שמחת תורה – השבר בסיום התורה* 💔
התורה מסתיימת במילים:
״וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה… וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה *לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל*״.
אולם *רש״י* הביא דרשה בסיום התורה שנראית קצת עצובה:
_״לעיני כל ישראל – שנשאו לבו *לשבור הלוחות* לעיניהם, שנאמר ׳ואשברם לעיניכם׳. והסכימה דעת הקדוש ברוך הוא לדעתו, שנאמר ׳אשר שברת׳, יישר כחך *ששברת*״. _
סיומה המרשים של התורה מעורר *תמיהה*:
מדוע בחר *רש״י* לסיים את פירושו על התורה בדרשת חז״ל על *שבירת הלוחות? * 🤔 מדוע להזכיר שוב את *חטאם של ישראל* ואת המעשה העצוב של שבירת הלוחות הראשונים?
ואולי *אפשר להציע* שרש״י ביקש ללמדנו *מסר עוצמתי וחשוב*:
משה רבנו *שבר* את התורה, וכעת התפקיד שלנו הוא *לאסוף את השברים* ולבנות אותה מחדש. 🧩
ללקט ממקום למקום, לחבר חלק לחלק, וללמוד אותה *אריח על גבי לבנה*, עד שנזכה לקבל תורה שלמה. 📖
התורה כבר אינה רק בתוך שני לוחות אלוקיים מושלמים. היא דורשת מאתנו *לחפש ולחפור*, כמו ארכאולוג המוצא שברי חרס ומנסה לחברם מחדש לכד נאה ושלם. 🏺
וכפי שאומרים חז״ל:
_״דברי תורה עניים במקומן, *ועשירים* במקום אחר״_ (ירושלמי ראש השנה, ג, ה).
רק מתוך *לימוד מקיף*, העמקה וחיבור בין חלקי התורה, נוכל להבין את כוונת התורה ואת רצון ה׳ מאתנו.
🕺 בשמחת תורה אנו רוקדים עם ספרי התורה שבידינו, אך זוכרים ששברי התורה עדיין *מפוזרים*. התפקיד שלנו הוא לאסוף אותם, לחברם, ומתוך *עמל ומאמץ* לכוון לרצון ה׳ בשלמות.
✨ אולי זו המשמעות העמוקה של השמחה שלנו בתורה: לא רק לשמוח במה שכבר קיבלנו, אלא גם לשמוח בזכות ובשליחות *להמשיך לבנות אותה*.
*חג שמח, הלל מרצבך*
נשלח על ידי: הלל מרצבך
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה