🌾 *פרשת כי תבוא – מההתחלה ועד הסוף*
פרשתנו פותחת במצוות *ביכורים* הכוללת בתוכה את מצוות *מקרא ביכורים* שנאמר במקדש, ומיד לאחריה מופיעה מצוות *ביעור מעשרות*, הכוללת בתוכה את *וידוי מעשרות* שגם נאמר בבית המקדש.
*והשאלה הגדולה*: מדוע זכו דווקא שתי המצוות הללו להיכתב *יחדיו*, ומה עניינן של מצוות אלו, שבשתיהן ישנו קטע שאותו האדם צריך לקרוא במקדש?
ונראה להציע: שאלו שתי המצוות *המשלימות* זו את זו: ביכורים הם *ההתחלה של התהליך*, ווידוי מעשרות הוא *הסיום של התהליך*.
במצוות *ביכורים* חז״ל מתארים זאת *במשנה*: ״יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה קושר עליה גמי ואומר הרי אלו ביכורים״. 🌱 האדם לוקח את פירותיו הראשונים ואומר: ״וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת *רֵאשִׁית* פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה׳״.
לעומת זאת, מצוות *וידוי מעשרות* מגיעה *בסוף התהליך*: ״כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ״. האדם מסתכל לאחור ואומר את נוסח הווידוי: ״עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי״. הסיום מעיד על סגירת התהליך כולו.
💡 תהליך משמעותי נמדד מתחילתו ועד סופו. במקרא הביכורים האדם מכוון את הדרך *בתחילתה*, בווידוי מעשרות הוא מעיד על *הדרך כולה שעבר*.
לפעמים ההתחלה טובה, אך בדרך ישנם *נפילות*. לשם כך באה בסוף מצוות *ביעור מעשרות*, שבה מתוודים ומכוונים את המעשה שלנו למקום הנכון.
אנו כעת *בסיומה* של שנה, ולפנינו שנה *חדשה*. אנו מכריזים שהכוונה הראשונה שהייתה לנו בראש השנה עדיין בראשנו כעת. גם אם בדרך היו נפילות, הראשית והאחרית מעידים על הרצון השלם שלנו.
שנזכה שהביכורים של השנה יהיו טובים, ושנגיע לסופה מתוך אותה כוונה, אמונה וקרבת ה׳ שבה התחלנו.
_שבת שלום, ושנה טובה ומתוקה 🍎🍯, הלל מרצבך_
*להרחבה: *
https: //hillelmer. blogspot. com/2026/08/blog-post_28. html
*להצטרפות לקבוצה לקבל ד״ת שבועי*
https: //chat. whatsapp. com/ERbDiptkuBGFGyCDjv4Dk1
נשלח על ידי: הלל מרצבך
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה