1/5
בראשית פרשת חג- שבוע כל – שבת
drashotforyou. blogspot. com/2016/10/blog-post_30. html
של נפלאה תקופה עברנו דשמיא בסייעתא חג יום לנו נתן בחסדו ה' בחושך, נשארנו לא אבל חגים
בשבוע! פעם
בראשית יֹוםַהְּׁשִביִעיַוְיַקֵּדׁשֹאתֹוִּכי "ַוְיָבֶרְךֱאֹלִהיםֶאת (ב, ג): רָּבָראֱאֹלִהים בֹוָׁשַבתִמָּכלְמַלאְכּתֹוֲאֶׁש
."ַלֲעׂשֹות
החגים מכל קצת בשבת שיש לומר: אפשר
אפי' כהלכתו שבת המשמר כל יוחנן א''ר אבא בר חייא ר' אמר:): שבת אנוש" כדור ע''ז עובד (קיח מחללו וגו' זאת יעשה אנוש אשרי נו, ב) (ישעיה שנאמר לו מוחלין מחילת – לו" מחול אלא מחללו תקרי אל
עוונות כיפור ביום. כמו
כמו המלכה שבת הקב״ה- של המלכה "ִיְׂשְמחּוְבַמְלכּוְת שבת: בתפילות אומרים אנו לכן השנה, בראש
."ׁשֹוְמֵריַׁשָּבתְוקֹוְרֵאיֹעֶנג
שנאמר ולשון אומה בהן שלטה לא ראשונה שבת ישראל שמרו אלמלי רב אמר יהודה רב "אמר שם:
טז, כז) (שמות כמו מאויבים הגנה – עמלק" ויבא בתריה וכתיב ללקוט העם מן יצאו השביעי ביום ויהי
ופורים. בחנוכה
רבי משום יוחנן רבי "אמר שם: מיד כהלכתן שבתות שתי ישראל משמרין אלמלי יוחי בן שמעון נגאלים
בתריה וכתיב שבתותי את ישמרו אשר לסריסים ה' אמר כה נו, ד) (ישעיה שנא' קדשי הר אל והביאותים
גאולה – " וגו' בפסח. כמו
לקבל צריכים היו ישראל במרה, השבת נצטוו למה "הטעם קיב): (עמ' רמח״ל אוצרות רצה וקודם התורה,
לקבלה, רואיים שיהיו ולהכינם ישראל של נשמותיהם לקדש הקב״ה כמו ישראל שמקדש דבר שום יש לא
קודם השבת ונתינת וישראל, השבת מקדש בסוד: "השבת, התורה שיקבלו כדי הזמנה היה תורה מתן
לשבועות. הכנה
קה): (ויקרא זוה״ק (פרשת ספרי השבתות- אלו." הוא חדוותא יומא "האי שמחתכם "וביום בהעלותך): הוא חדווה זה (יום חדווין", דכל חדוותא ותתא, לעילא השמחה כמו – השמחות) כל שמחת ולמטה, למעלה
הסוכות. בחג
קדושתם את שואבים החגים כל לזה, : מעבר מהשבת
."זוה״ק "ְוַעלָּדאֻּכְּלהֹוןְזִמיִניןַּבֹּקֶדׁש, ּוִמְתַקְּׁשָרן צג:): (ויקרא ְּבַׁשָּבת, ּוִמְתַעְּטָרןֵּביּה
היום הוא השבת "יום ): עמ התשס״ז אל בית כהן, יעקב (הרב מבראשית 'חגים שהתקדש68 היחיד יֹוםַהְּׁשִביִעי ״ַוְיָבֶרְךֱאֹלִהיםֶאת ב, ג): (בראשית בבריאה 'מקרא נקראים כולם המועדים וכל ַוְיַקֵּדׁשֹאתֹו״,
אמור בפרשת קרויה זה בשם. קדש'. עצמה השבת גם
2/5
״ּוַבּיֹום כג, ג): (ויקרא נאמר השבת המועדים-לגבי בכל נאמר דרמה וציווי ְמָלאָכהֹלאַתֲעׂשּו״ ַהְּׁשִביִעי…ָּכל
."ְמֶלאֶכתֲעֹבָדה, ֹלאַתֲעׂשּו-(ויקרא ״ָּכל כג, ז): בתורה הוזכרו ההלכתי, המלאכה איסור מלבד ביום 'עצרת׳. או 'שבתון׳ ״שבת׳. המילים מועד לכל ביחס השבת'. ״ממחרת פסח של הראשון על כך נקרא השבועות חג אלהיך". לה' ״עצרת פסח של השביעי ביום שבועות״ ׳׳שבעה שם הכיפורים ביום תרועה" זכרון שבתון לכם ״יהיה השנה בראש שבתות״. ״שבע שהם נאמר עצרת ובשמיני שבתון". הראשון ״ביום הסוכות בחג לכם״. הוא שבתון ״שבת פעמיים השמיני ״וביום
לכם תהיה היא״. ו״עצרת ״עצרת נאמר ועליו."שבתון" המועדים שכל היא, זו השוואה משמעות הקבלה יש מועד ובכל השבת, מקדושת קדושתם את יונקים
השבת של מייחדת. לבחינה הבריאה שפרשת בכך, גם זאת לראות ניתן מתחילה המועדות ופרשת השבת, בקדושת מסתיימת
המועדות שקדושת ומכאן השבת, . בקדושת השבת מקדושת יונקת ללמדך מועדות? אצל שבת ענין "מה כג): ויקרא ברש״י מובא (בספרא, חז״ל אמרו וכך את המחלל שכל
מעלין המועדות את המקיים וכל השבתות, את חלל כאלו עליו מעלין המועדות את קיים כאלו עליו
. השבתות״
מוציאים שבמועדים היא הדברים. משמעות הפועל אל מהכוח השבת קדושת את ישראל
המעשה ימי אל מקבילים הקודש שמקראי כיון מעלים הקודש שמקראי לומר ניתן בחוברת), שם (כמובא
של קדושתה אל המעשה ימי כל."את השבת
מהשבת מתרחקים אנחנו השבוע כל. במשך הבאה לשבת ויותר יותר ומתקרבים הקודמת
רמב״ן אלא מונים, שהאחרים כדרך מונה תהא לא אומר, יצחק רבי "במכילתא כ, ח): (שמות מונה תהא
יום לכל יקראו עצמן, הימים לשם השבוע ימי מונין שהגוים ופירושה, שבת. לשם על או עצמו, בפני שם
וישראל להם, שיקראו אחרים שמות או כנוצרים, המשרתים, שמות אחד שבת, לשם הימים כל מונים
לזכרו בו שנצטוינו המצוה מן זו כי בשבת, שני."בשבת, יום בכל תמיד
רחוקים ממש כבר אנחנו שישי שביום. עד אחת עוד וצריכים משתוקקים ממש וכבר הקודמת מהשבת
בגלל ישב' למבול 'ה' אומרים אנחנו דודי לכה לפני ): קרליבך 'הרב שבערב118 עמ ח״ג נשמה (סיפורי להכין כדי במבול, גבול ללא עצומים חסדים שירדו כמו גבוהים מאוד אורות יורדים שבת לכניסת העולם את
מתאימים כלים לתוך נכנס זה ובשבת שבת, בערב כך נראה הבית לכן. שבת, נרגע והכל
ממשיכות העליות עצמה בשבת: גם
קרליבך 'הרב עמוקה119 יותר הזמן כל נהיית "השבת.): עמ ח״ג נשמה (סיפורי
לא הם אם גם יהודים הרבה שבת, בליל ההתחלה. רק זה אבל גוואלד, כבר זה קודש, שבת ליל כך- כל
דתיים המשפחה- עם לאכול ויושבים קידוש עושים כנסת, לבית הולכים נרות, מדליקים. כמו הוא שבת ליל בבדיחותא: לומר רגיל. אני הולכים כולם היסודי הספר לבית יסודי. ספר בית
׳שומר להיות שזכה מי רק תיכון. עושים כולם לא תיכון ספר בית כמו זה ביום, כך אחר לבית- הולך שבת'
והאורחים, והילדים האישה עם לאכול יושב רבה', ׳קידושא עושה. הכנסת, גוואלד זמירות. שרים וכולם
3/5
כמו כבר זה דרעווין׳ ׳רעווא שעת, אבל לשבת- ממש שצריך מבינים וחסידים תורה בני רק אוניברסיטה. ניגונים ולשיר, ביחד בשבת לאחוז ממש צריך שלישית בסעודה השבת. של העומק את לטעום כדי עמוקים,
לתת. לא להסתלק לה
קצת שייך אתה אם המבחן מה יודעים …אתם שבת במוצאי מתנהג אתה איך שבת? לקדושת
מוצאי על חושב כבר אתה השבת בסוף אם ׳שומר- אתה אולי לפיצה, או לסרט לצאת מתכנן אתה שבת
. שבת שבת׳ ל׳עונג שייך לא עדיין אתה אבל כהלכתה', את ועוד עוד להמשיך משתוקק אתה אם אבל ׳בפנים׳- אתה אז אהה, . השבת קדושת את השבת, מנוחת
סעודת שבת במוצאי מיוחדת סעודה, ויש קדושת את להמשיך הוא שלה שהעניין סעודה מלכה׳. ׳מלווה
השבוע ימי לתוך. השבת
עם רק שבת. כמו הוא."…שבת מוצאי גיטרה-אצלי,
היה זה הקדושים'. 'ההיפאלאך לנו קרא "שלמה הרחוב): מקרן (הרבי קרליבך שלמה ר' עם השבת מסע
כולנו. ב-כינוי היינו1968-פרנציסקו, בסן והתפילה האהבה בבית שהתגוררו מאתנו לאלה שלו החיבה מסורים שהיינו כך היהדות, עם הראשון מפגשנו היה וזה רוחני, בחיפוש, שקועים למעשה לשלמה. כליל
מקום לכל אותו שליווינו כך, כדי עד נאמנים חסידים. היינו הלך שאליו בקליפורניה שלמה אלינו טילפן שכאשר אירע השבוע-"כך בסוף 'שבתון' לערוך עומד שהוא וסיפר יורק, מניו אחד יום רפורמי בטמפל שלמה-הקרוב את ולפגוש החוף לאורך לנסוע התכוננו נעשה. מה ברור היה אנג׳לס, בלוס
צופנת מה לשער יכולנו לא אך הרפתקה, תמיד זו שלמה עם להיות אנג׳לס. לנו-בשדה לוס של התעופה
בחּוּבה הזו! השבת 'היפיות' מכוניות היו מאתנו לשניים נדחסנו שלתוכן – לה דומה מכונית ועוד אחת, קטנה חיפושית – קטנות
אמהות יחד: כביש-כולנו במורד פעמינו ושמנו וכו', מרים תופי תופים, גיטרות, עגלות, תינוקות, בהריון, אל להיכנס בו להאיץ והעזנו שישי, ביום מאוחרת בשעה התעופה בשדה אותו פגשנו החוף. אך המכונית.
התעופה. בשדה אדם כל כמעט בירך הוא ראשית, פשוט. היה לא זה שלמה עם התחיל הוא מכן לאחר כבר נעשינו זה בשלב העולם. רחבי בכל לאנשים טלפון שיחות לערוך להגיע לסיכויינו באשר מאוד מתוחים
שיחות מנהל הוא ובעוד השקיעה, לפני הטמפל אל על בטירוף ושוב שוב אנו הצבענו בטלפון, נמרצות התחנן אחת!' שיחה עוד 'רק שעונינו. בריכוז התעופה שבשדה בשעון עינינו את נעצנו אנו ואילו פעם, בכל
בסופו והולך. גדל אנחת שחררנו המהיר. הכביש על ולעלות החיפושית אל אותו לדחוף הצלחנו דבר של
. רווחה כללית שלנו והעצבנות במהירות, "התקדמנו התנועה ואז, פגה. כמעט שבת לפני הטמפל אל ההגעה סיכויי בעניין
משאית כליל. נעצרה את חסמה והמשטרה הכביש, על לבנה אבקה של עבה שכבה ופיזרה התהפכה הבטנו כולו. האזור לבסוף עכשיו? נעשה מה האופק. אל וקרבה הולכת השמש בעוד בפאניקה בזה זה שלמה, וללכת-קרא המכוניות מן לצאת מוכרחים אנחנו שבת. כמעט אבל מצטער, כך כל אני 'חברהל׳ך,
כמה לבשנו בשבת), לטלטל שלא (כדי הכיסים את רוקנו הכביש, בצד עצרנו הדרך'. שאר את שכבות לא ללכת. והתחלנו המפתחות עם מחוכם משהו עשינו המכוניות, את נעלנו, בגדים, נמצאים אנו היכן ידענו
הזו. ההליכה להיות עומדת ארוכה כמה או לטמפל להגיע כיצד של בריבונו הן – אמונה לנו הייתה אבל
יסתדר שהכול ששיערנו כך – בשלמה והן. עולם דבר של בסופו עד המהיר, הכביש לאורך דקות כמה.'הלכנו 'שדרתֵסּפּולֵווַדה לעבר יציאה על שהורה לתמרור שהגענו
בשמחה שאג מאתנו אחד – ממש זו בשדרה נמצא שהטמפל בטוח כמעט הוא – מוכר לו נשמע שהשם
לשם פנינו וכולנו נורא היה לא זה הכול ככלות בשמחה, לזה זה אמרנו רואים, אתם קולנית. בתרועה בלבד. מועט זמן שרדה שלנו האופטימיות שם. ואנחנו – בלבד הליכה דקות עשרה מהר-כך. חמש-כל עוד
בעדינות להתנסח אם מדי, מוקדמת הייתה שההתלהבות גילינו. מאוד
4/5
קרוב שדרתֵסּפּולֵווַדה לאורך הלכנו יכלו לא שפגשנו הבודדים הרגל והולכי לעין נראה לא הטמפל לשעה.
אך מידע, כל לתרום סיפורים סיפר עמנו: שבת' 'עשה שלמה הליכה, כדי תוך אפילו נפלה. לא רוחנו
. חסידיים, שמחה מתוך והכול זמירות, שר תורה, לימד לקבוצה סמוך מכונית נעצרה צועדים בעודנו שהיא התברר בפראות. בידיה לנו לנופף החלה והנהגת שלנו,
הרפורמי, הטמפל לצעוק-מזכירת החלה היא אותנו. לחפש כדי המודאגת הקהילה, ידי על שנשלחה אנחנו,'שלמה, בעדינות השיב שלמה שלי!' למכונית היכנס בוא, לך! מחכים כולם מדאגה! משתגעים לא אני קשה, שזה כמה מצטער, ממש אני אבל ההצעה, על לך מודה כך כל אני להיכנס-'יקירתי, יכול
'! עוד 'יש המזכירה, מחתה שלמה', 'אבל ללכת'. מוכרח אני למכונית. הטמפל43 עד קילומטרים התחולל פנימי מאבק פעימה. החסיר לבנו שמרו לא מאתנו כמה האמהות. ושל ההרות הנשים של בקרבן
היה לא ובכנות, מעולם, שבת מהרחוב אותנו שיחלץ היתר איזה למצוא מצליח היה שלמה אם לנו אכפת
אותנו ויכניס כך השבת, מן יותר עבורו קדוש היה לא ודבר להלכה, לגמרי נאמן היה שלמה אך למכונית! הכי הטובה את לי תעשי בבקשה 'יקירתי, למזכירה, עונה אותו כששמענו נכזבו. שתקוותינו בעולם גדולה מוכרחים הקדושים וההיפאלאך הקטן שאני שלך הקהילה לחברי תגידי בבקשה ואנחנו הטמפל, אל ללכת
הם אם אולי, תתייאשו. אל בבקשה האפשר. ככל מהר הולכים להישאר יכולים כולם שאפשר, מרגישים
שנגיע עד ולחכות משהו.'ולעשות לעשות ממשיך כששלמה ללכת, המשכנו, וכך חסידיים סיפורים לספר ממשיך ובשמחה, בנחת שבת אתנו
זמירות. ולשיר תורה ללמד המאיימים מהעננים הקר, הלילה מאוויר ולהתעלם בדבריו להתרכז ניסינו מעלינו, התלויים כברת עברנו וכבר בלילה, עשר כבר היה שלנו. והצמא הרעב ומן המייבבים מהתינוקות
. דרך קטנה לא מכונית הטמפל אלינו שלח זמן בכמה פעם בערך מתקדמים. אנחנו וכיצד מצבנו מה לבדוק כדי נוספת ביחס חששותינו נתאמתו, בחצות צנוע זרזיף או קל טפטוף לא אבל נפתחו. השמים וארובות האוויר, למזג
גשם אלא אבל גנחנו, עצמותינו. לשד עד רטובים הגנה, כל בלא זה, כל באמצע שם ואנחנו זלעפות, לכם סיפרתי 'חבר׳ה, בודדת. אנחה לא אפילו תלונה, של אחת מילה ולו שמענו לא משלמה את פעם
דאגה של צל בלא זורחות, פניו אלינו, פנה קדוש?', קמצן יוסל׳ה על. הסיפור עליהן הגשם בוקר, לפנות ושלושים באחת בערך שלא מכונית – לצדנו נעצרה נוספת ומכונית בעוז, ירד עדיין הקודמות. בפעמים האירוח-ראינו תוכנית מנחה אנג׳לס, בלוס מפורסמת אישיות הנהג היה להפתעתנו הלילה', כך-'ינשוף כל אותו הפעים הדבר שלנו. השבת צעידת על שמע שאיכשהו המקומית, הרדיו בתחנת
! עד עיניו במו המחזה את לראות כדי לשדרתֵסּפּולֵווַדה עד ונסע מכוניתו אל נכנס שהוא לשלמה האיש צעק עושים?', אתם מה 'הי, אתם 'למה לצדנו. ונוסע מכוניתו חלון את פותח כשהוא בעניין
למה הזה? במבול הולכים שלמה כאן?' קורה מה כבר? הולכים אתם זמן כמה לנסוע? יכולים לא אתם לו, להסביר החל מנחה אותה. לחלל האיסור ועל קדושתה על השבת, של יופייה על וברהיטות, בסבלנות שיח דו אתו ערך – בו נגעו אף ואולי אותו הרשימו שלמה של שדבריו – האירוח כמה-תוכנית במשך ערני
לנו היה לא לדרכו. פנה מכן לאחר רבות. שאלות אותו שאל ובמהלכו דקות, היה שעה אותה שכל מושג
אותנו והקליט שפעל הקלטה, מכשיר ברכיו על. מונח שדרת שבה שעה בוקר, לפנות בשתיים בערך הבחנו לא עצמנו שאנו ולאחר כלל, בדרך שוממת ֵסּפּולֵווַדה
זמן, מזה כלשהו רכב בכלי והאנשים לצדנו, נעצרו הן בעקבותינו. נוסעות מכוניות שלוש לפתע ראינו שאלו, שבפנים לרגע לעצור בלי שלמה השיב אהוביי', 'כן, קרליבך?' הרב 'אתה שלמה, את בהתרגשות
אתם '?'ומי 'ינשוף של למנחה האזינו הללו האנשים את ושידר שלמה עם שלו המפגש אחרי לתחנה שחזר הלילה', כך כל הוקסם הוא כולה. כולה-השיחה התוכנית את להקדיש שהחליט עד שלמה של המרוממים מדבריו יושבי השבת. על 'לדיבור הלילה 'ינשוף למעשה, עמוקות. שלמה של דבריו נגעו בהם שגם סיפרו המכוניות
את תיאר אלינו להצטרף באו והם דמיונם את ששילהב עד כך, כל דרמטי באופן שלנו הנפש מסירות
הזדהות של! כמחווה משום בייחוד ללבנו, נגע שלהם המעשה למעשה הפכה ושדרתֵסּפּולֵווַדה מאוד, כבד גשם ירד שעדיין הודינו שוצף. לנהר יוכלו שם לביתם, לשוב בהם האצנו אך שלהם, ההזדהות הפגנת על החדשים לידידינו
5/5
להישאר והתעקשו השדרה, את כעת שהציפו הזועפים למים לבם שמו לא מִצדם, הם, ובטוחים. יבשים
לבד היו לא והם הדרך. ביתרת אותנו. ללוות מכונית, הופיעה המשתאות עינינו,'לנגד הלילה 'ינשוף לתוכנית האזינו אנשים מכונית. ועוד מכונית, ועוד היו אם ובין בעקבותינו, נסעו הם שלנו, השבת צעידת על הסיפור מן נלהבים או מסוקרנים מוקסמים, החנו
מכן לאחר עשרה, היו בתחילה שורותינו. אל והצטרפו הדרך בצד מכוניותיהם. את שלושים ואז עשרים, אמיתי למצעד שהפך במה אנשים ממאתיים יותר אתנו צעדו במהרה יהודי היה מי ידענו לא השבת! לכבוד
אחדות של חזקה תחושה חשוב? זה מה אבל לא, ומי כמו ממש לילה, באותו בינותינו געשה הרמוניה ושל
עם ידיים שילבנו סביב. שסערו אל-המים בִבטחה אותנו ללוות כך כל רבה אהבה מתוך שבאו אחינו,
אותם חיבקנו! הטמפל, שמחה של שבת שאֵּבעס', 'גוט להם ואיחלנו את משרכים בעודנו הזה… הזמן וכל ללמד סיפורים, לספר בנחת שלמה המשיך המוצפת, בשדרה רגלינו
וכולם שירים, לשיר תורה, בארבע לבסוף, שמחים. חשנו וכולנו ונמרצת, איתנה הייתה רוחנו אתו. שרו לפנות וחצי המקום היה ולשמחתנו ולתדהמתנו הטמפל, אל – ואישה איש מאתיים – כולנו הגענו בוקר,
מגבות, להם היו היטב: ערוכים היו והם הלילה, כל לנו המתינו הקהילה חברי לפה! מפה מלא בגדים
חם שוקו ואפילו. יבשים להתפלל שלמה החל בוקר לפנות בחמש בערך באורך תפילה ערך הוא תלאותינו כל ולמרות שבת, קבלת
לימד נוספים, סיפורים סיפר מלא, בערך שמונה. בשעה לקידוש לבסוף שהגענו עד תורה, ועוד תורה
בבוקר, בשבת וחצי. בשמונה שבת ליל לסעודת סוף סוף ישבנו
עם הזו השבת צעידת את אשכח לא חיי כל מהפך עבר הזו בהליכה חלק שנטל מי כל קרליבך. שלמה שלא ילדים חבורת היינו. רוחני. עליה אותנו ללמד שלמה של דרכו הייתה וזו אז, עד שבת על דבר ידעו את שרואים אחרי לשמור שלא אפשר איך ותשוקה… חום בכאלה כזה, בלהט שבת שומר קרליבך שלמה
לאחר."? …שבת מכן
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה