בס״ד
ון- שלמה יהושע הרב דייק
איתמר ישיבת ראש
אשתו עם בסוכה שינה מצוות
משה הדרכי דברי א.
שינת אפי' ישנים ואין תרל״ט) (סי' הטור כתב
לסוכה חוץ. עראי
: א) ג( ס״ק (שם הדר״מ זה על )'וכתב פרק והמרדכי על סמכו העולם "אבל כתב תשמ״א) (סי' הישן
מצינה, שיראים זה דבר נתפשט מזה ואפשר דחה אך הסוכה". בשינת מקילים שרבים המנהג
זאת, מספיק אינו שהטעם וכתב הד״מ ברוב שהרי יכולים והיו הסוכות בימי כ״כ קר אינו המקומות
וכסתות בכרים בסוכה. לישן
כי להקל שנהגו נראה "ולי הד״מ: וכותב ומוסיף עם איש בביתו שישן כמו בה לישן סוכה מצוות תשבו ע״א) כו' (סוכה חז״ל שדרשו וכמו אשתו עם ישן שהיה ד') (סי' במהרי״ל וכמ״ש תדורו, כעין סוכה אחד לכל שאין הזה ובזמן בסוכה, אשתו אחת בסוכה ושותים אוכלים רבים אלא, מיוחדת כאחת בסוכה נשותיהן עם לישן להם אפשר, אי בסוכה ישנו והאנשים בביתן נשותיהן יניחו ואם וכבר תדורו. כעין מיקרי ולא מצטער הוי לפעמים
עמ "נשי ע״ב) (ס״ג בעירובין אמרו י מבית תגרשון ואשתו שאיש בחדר הישן זה ט') ב' (מיכה תענוגיה
ישנ מצוות עי״ז יבטל ואף נדה, אשתו ואפי' שם ם י אתה "ושמחת שנאמר מה יבטל או לפעמים, עונה אשתו לפעמים כי כ״ו) י״ד (דברים וביתך" להקל המנהג נשתרבב ועי״ז זה, על מצטערת שיוכל מקום לו ישתדל ה' דבר אל החרד אך בדבר, ה את ויעבוד שם ויישן צער בלא שם 'לישן בריש אמרינן וכן המדקדקים נוהגין וכן בשמחה שלא דבמקום בהדיא ע״ב) ג' (דף דערכין קמא פרק ופטור תדורו כעין מיקרי לא אשתו עם להיות יוכל חתן גבי (שם) הישן בפרק משמע וכן הסוכה מן הסוכה מן פטורות נשים וגבי הסוכה, מן שפטור מזה מ״מ לדחות שיש ואף ע״ב). כ״ח דף (שם
" היא גדולה וסברא המנהג. נשתרבב
, דבריו בכל היטב לעיין יש הד״מ דברי אריכות וכפי
להסבירם לקמן. וננסה
שינה על הקפידו לא שהרבה הד״מ בדברי רואים אכילה מדין יותר חמור שינה שדין למרות, בסוכה
. אכילה משא״כ אסורה ארעי אפי' שינה שהרי דאורייתא בדין העולם הקלו כיצד קשה וא״כ
זה מנהג על להגן הד״מ מנסה כך ועל. חמור.
מאד קר אלו שבמדינות הצינה מחמת שמא א.
הסוכה, מן שפטור כמצטער דינו ולכן הוא אך עם לדור יכול שאינו כ״כ קר לא כי זאת דוחה
חמים, ובגדים שמיכות את דוחה הוא ולכן
צינה דין על. הסתמכות ה
שבעת תשבו "בסוכות דרשו סוכה במצוות ב.
"ימים– בביתו דר שאדם כדרך תדורו כעין תשבו בחג בסוכתו לדור צריך כך השנה כל במשך באותו בביתו דר השנה כל שאדם ומכיוון הסוכות.
גם כך לדור צריך הוא לפיכך אשתו עם חדר אך הסוכה, מן פטורה שאשה ואע״פ בסוכתו.
בבית, דירתו כמו בסוכה לדור צריך האיש ולכן
בסוכתו אשתו עם להיות. צריך הוא
סעיף סוכות (הלכות המהרי״ל על הסתמך והד״מ
מהר" "אמר וז״ל: ד') לישן המצווה עיקר סג״ל י
בימי כן נהג שהוא אמר וכן, בסוכה עמו אשתו עם לישן המצווה עיקר בדבריו, דוק בחורותיו".
בביתו השנה כל. נוהג הוא כן כי בסוכה עמו אשתו ולא בחורותיו בימי המהרי״ל כן שנהג ומה
קשה היה זקן היה הוא שכש לומר נראה בזקנותו, הי ולא בסוכה לישון לאשתו חג שמחת לה ה ית מצטער בגדר היה הוא אף ושמא כן. נהג לא ולכן מפורש זה שאין אלא וכדו', הצינה מפני בזקנותו
בלא לבדו בסוכה בזקנותו ישן הוא ודלמא בדבריו,
אשתו, . וצ״ע
קצ״ג אות סוכה (דיני המנהגים בהגהות כתב )וכן אשתו עם ללון בחרותו בימי נהג "מהרי״ל וז״ל:
בסוכה המצווה עיקר כן כי סוכה בריש כדאמרינן חייבים הכל י. ו.) ע״ב ג' דף ערכין בריש (צ״ל "תשבו אמינא דעתך דסלקא כהנים, אפי' בסוכה ואינן עבודה בני הוו דכהנים ופרש״י תדורו" כעין לנשותיהן נזקקין דאין ואשתו איש לדור יכולין
מא אי וכו' הרגל מפני קמ״ל בסוכה לחייבו."לא
"עיקר בסוכה אשתו עם שינה על כתב מדוע וצ״ע
"המצווה, בסוכה אשתו עם ושהות מאכילה? יותר
בסוכה ישיבה מצוות דהגדרת דכיוון לומר וצריך היא "כיצד ה״ה) פ״ו סוכה (הלכות הרמב״ם כתב ודר ושותה אוכל שיהיה בסוכה, הישיבה מצוות
כדרך בלילה בין ביום בין הימים שבעת כל בסוכה
יותר א״כ ", השנה ימות בשאר בביתו דר שהוא אשתו בלא בביתו לבדו פעמים אוכל שאדם מצוי תמיד בביתו שאשתו זמן כל דבשינה שינה, מאשר
חדר, באותו עמה ישן הוא ימות כל במשך הוא וכך
בביתו. כשהאדם השנה אכילה בעניין משא״כ
ושתיה, שוהה לא עבודתו מפני שאדם דפעמים
אוכל לביתו שב הוא וכש אשתו, אכילת בזמן בבית
לבדו. דעיקר המהר״ל כתב דווקא בשינה ולכן מהגדרת חלק שזהו אשתו עם ללון הוא המצווה
את נבאר ולקמן תדורו". כעין "תשבו המצווה
ערכין1 ממסכת. ראייתו
הרמ״א של הפטור טעמי ב.
הלנים על מליץ שהוא יראה בד״מ המעיין והנה,
שונים טעמים מכמה לסוכה. מחוץ
הצינה מן שיראים כהמרדכי לומר רצה בתחילה א. הסוכה מן הפטורים כמצטערים או כחולים, והוי בימי כ״כ קר אינו ברוב שהרי זאת, דחה אך
וכסתות בכרים שם לישן יכולים והיו."הסוכות
לישן סוכה מצוות "כי תדורו", כעין "תשבו מצד ב.
אשתו, עם איש בביתו שישן כמו "בה וכפי
המהר בשם שהבאנו."ל י
לא מדוע בסוכה אשתו עם? שינה האדם קיים מ הי שלא הד״מ כותב כך על ית מצוי ה ה סוכה אחד לכל שאין "ובזה״ז וכדבריו לכך, מיוחדת בסוכה ושותים אוכלים רבים אלא מיוחדת סוכה
א אי אחת בסוכה נשותיהן עם לישן להם שר פ כמעט השונות בגלויות ואכן כאחת". היה לא ש
שלאדם בנמצא לו לשינה פרטית סוכה היה ת
ל גם הוא כן ו. ולאשתו בארץ הערים בני מ הרבה
. ישראל
בהסבירו תשס״ט) סי' סוכה (מסכת כי ד המר וכמ״ש כ מבר לא מדוע בבנ שהחיינו ים כפי הסוכה ית י
ע״א, מ״ו (דף סוכה בגמ' )שמובא שכל "לפי וענה מברך היה לפיכך לעצמו (סוכה) עושה היה אחד
,)(שהחיינו למאה עושה שאחד עתה אבל נראה אין אתה עיי״ש. יברכו". לא והשאר העושה שיברך
בגלות, קשה סוכה מצוות היתה כמה לדעת הראת פרטית, חצר עם פרטי בית להם שהיה ומעטים
כדי ש יהיה ניתן להם שינה סוכת לבנות
. ולנשותיהם
בלא בסוכה לבדו האיש שיישן א״כ תאמר, שמא ג.
אשתו. נשותיהן יניחו "ואם הד״מ עונה כך על מצטער הוי לפעמים בסוכה יישנו והאנשים בביתן
אמנם, תדורו". כעין מקרי ולא רק כתב הוא בהחלטיות כתב לשו״ע בהגהותיו אך "לפעמים" סוכה לו שאין אשתו עם לישן יוכל שלא "ובמקום תשבו דין בין הרמ״א חיבר וא״כ פטור". מיוחדת
מצטער, לדין תדורו כעין ללון דרך דאין דכיוון מצטער הוי כן יעשה אם א״כ אשתו, בלא. בביתו
מ״מ, מכך מצטער האדם תמיד שלא נאמר אם ואף נראה ולכן פטור. ולכן תדורו" כעין "תשבו הוי לא
כ ותשבו (ב.) מצטער (א.) סיבות: ב' מטעם שזה ין ע
. תדורו
טהורה כשאשתו רק שייך זה טעם ש נאמר שמא ד. נידתה, בימי ולא הם דאז בקירבה. אסורים ממילא
1 יש אייכנשטיין מרדכי משה (הרב עורך:)הערת האישה עם השינה חשיבות רואים שמכאן, לציין רואים ולפעמים השנה, כל זה על מקפידים לא ורבים
לימודו בחדר לישון נשאר שהוא גבורה, כמעין
מזה מוד לל ויש לאישה, מאד מפריע שזה והאמת
מ אינו בגמ' כי רב, מוסר יישן לא זר שאיש רק רש ופ
נידותה בימי אפי'. שם
(ע אמרו "וכבר וכותב הרמ״א זאת דוחה ס״ג רובין י הישן זה תענוגיה" מבית תגרשון עמי נשי ע״ב) נדה אשתו ואפי' שם ישנם ואשתו שאיש."בחדר
מצטער2 (א.) הטעמים: לב' שהתכוון ונראה דאם,
, נדה שהיא אף ואשתו איש של בחדר לדור אסור תגרשון עמי "נשי הפסוק את כך על הגמ' ודורשת
עם היות ל אשה ל עונג שזה משמע תענוגיה, "מבית
בעלה הוא אם וא״כ נידה, היא אם אף בחדר יחד
מצטער3. הוי בלינה הסוכות בחג ממנה ייפרד
תדור כעין "תשבו מדין ואף (ב.) האדם צריך " ו לן אדם כש השנה שכל דכשם אשתו. עם להיות נדה כשהיא אף חדר באותו אשתו עם לן, בביתו
הסוכות בחג ג״כ להיות צריך כך. א״כ
בסוכה לבדו יישן אדם דאם הרמ״א מוסיף ועוד ה.
עונה במצוות, פגוע ל הדבר יכול אשתו בלא עונה מצוות זה ידי על יבטל "ואף וכדבריו
הוי עונה דמצוות היא דכוונתו ונראה לפעמים". סוגי לפי הראויים בימים או טבילתה ביום
השונים, האנשים ר״מ. סי' (או״ח בשו״ע )כמובא
כדוגמת אלו, זמנים על יקפיד האדם אם שאף אלא אם של דין גם יש מ״מ שבת, לליל שבת מליל ת״ח אותו ומרצה משדלתו שהיא בה מכיר הוא
ומ ק, עליה דעתו שיתן כדי לפניו עצמה שטת
א. סעיף (שם בשו״ע כמובא לפוקדה )'שחייב ואם
הוא לבדו, בסוכתו יישן הוא ו י לא, בכך להבחין כל עונה מצוות זה ע״י יבטל "ואף הרמ״א הוסיף ולכן
." לפעמים
הרמ״א: הוסיף לכך בנוסף ו. שנאמר מה יבטל "או לפעמים כי כ״ו) י״ד (דברים וביתך" אתה "ושמחת
זה. על מצטערת "אשתו על נאמר זה שפסוק ואף לשמח מצווה יש הסוכות בחג גם מ״מ שני, מעשר החג שמחת במצוות חייבת היא ואף אשתו, , את כשבעלה א״כ בביתה, לבדה לישן תצטער היא ואם
. מצווה ומקיים משמחה הוא הרי עמה ללון יבוא
כי יחד, שניהם את לקיים יכול לא הוא ש ומכיוון הוי א״כ יחד, ולאשתו לו הראויה סוכה לו אין
. המצווה מן שפטור במצווה עוסק מדין פטור "וכן בהמשך שכתב הד״מ נתכוון דלזה ונראה
הסוכה מן שפטור חתן גבי הישן בפרק."משמע
זה מטעם פטור ט') ס״ק תרל״ט (סי' הט״ז כתב וכן
הדרכי את ראה לא הוא ש וניכר הוא, מסברתו
הש על הרמ״א הגהות את רק אלא משה שם ש ו, "ע
סוכה דמצוות "משום הפטור טעם את רק תן ינ
2 סוכה יעויין בוטון): משה (הרב עורך הערת
הוא הסוכה מן פטורו שהחתן דאיתא כה: , ופתוח צר "שהמקום ופרש״י: חתן" "צער משום
עם לשחק ובוש דפנות שלש אלא לה שאין שבדרך מדבריו לדייק יש אם לעיין ויש כלתו".
צער בכך ואין אשתו בלא בסוכה ישן הבעל כלל
. לפוטרו
3 ועיקר אייכנשטיין מרדכי משה (הרב עורך:)הערת כי תודרו כעין שאיו אלא מצטער, שזה לא לו, הטענה
וצ״ע מצטער לשונו ואמנם הדיור, של הצורה היא כך
השנה. כל דר שהוא כדרך ואשתו איש וביתו "איש
ו ע״ז לקול טעם לתת "ונלענ״ד (שם) הט״ז כתב ת דהיינו פטורים מצוה דשלוחי בגמ' דאיתא השינה היו ר״ג פני לקבל שהלכו ור״ח הונא רב בר רבה שחייב אשה שנשוי למי וה״נ לסוכה, חוץ ישנים ונשים תקכ״ט סי' כדלעיל ברגל אשתו את לשמח לפרוש רוצה אינו אם א״כ הסוכה מן פטורות הסוכה מן פטור וע״כ מצווה דבר מקרי מאשתו מ״מ טהורה איננה אשתו אם ואפי' בשינה בלילה טעם כנ״ל בחדר… עמה כשבעלה שמחה שייך
בו שמיקל למי בזה."הקולא
באפשרותו שאין למי זה דכל הרמ״א מדגיש אך אל החרד "אך סיים אך בסוכה, אשתו עם לישן צער בלא שם לישן שיוכל מקום לו ישתדל ה' דבר נוהגים וכן בשמחה ה' את ויעבוד שם ויישן
."המדקדקים
סוכה ממצות פטורה דאשה דאף בדבריו, , מבואר אשתו עם בסוכה לדור צריך לכתחילה הבעל אך
הוא ש כדרך בביתו. השנה בכל דר זו מצווה וא״כ
פו״ר, למצוות דומה איש אך פטורה שאשה
אשתו בלא זאת לקיים יכול, לא, המצווה כך אף
אדם נשוי, חייב ללון בסוכה אשתו. עם
מצוות מקיים גם הוא זאת מאפשרים וכשהתנאים
בכך, אשתו את משמח ואף כדבעי, סוכה הוא וא״כ את מקיים וגם בשמחה" ה' את "עבדו מקיים גם ידי ויוצא ברגל, אשתו את לשמח שחייב המצווה
שניהם. חובת
הרמ״א בדברי רואים אך שהחומרא, היא עם לישון
לשו״ע: בהגהותיו כתב וכן בסוכה אשתו "וטוב כל דר שהוא כמו אשתו עם שם ולהיות להחמיר
לא אך " מיוחדת סוכה לו להיות אפשר אם השנה
אשתו בלא לבדו בסוכה ולישון. להחמיר שיש כתב וז כ אין ש ומשמע. אופציה
בסוכה ישנו שלא למנהג הרמ״א שהביא הראיות ג.
והנה, שאינו מי את לפטור ראיות ג' הביא הד״מ
בסוכה אשתו עם לישן: יכול
(א). ע״ב (ג' דערכין קמא פרק בריש )"אמרינן אשתו עם להיות יוכל שלא דבמקום בהדיא
הסוכה מן ופטור תדורו כעין מקרי."לא
(ב). גבי ע״א) כ״ו (סוכה הישן בפרק משמע "וכן
הסוכה מן שפטור."חתן
(ג). כ״ח (שם הסוכה" מן פטורות נשים "וגבי
)ע״ב
מ״מ לדחות, שיש "ואף דבריו הרמ״א שסיים אלא והמעיין היא". גדולה וסברא המנהג נשתרבב מזה אחד דמצד בדבריו. כביכול דסתרי בתרתי יווכח
הוא זה ומנהג אלו ראיות לדחות שיש כותב הוא לכתחילה, שאינו ומשמע שרבוב, הוא שני ומצד
היא, גדולה "וסברה "מסיים אלו שראיות דמשמע
הרמ״א נקט בכוונה ושמא וצ״ע. ומוצקות חזקות
זו, לשון על יוותרו מדי רבה בקלות שלא כדי
ג ומאידך בסוכה, שינה מצוות הישנים על יגן סא י כאלה או ח״ו עבריינים ייחשבו שלא לסוכה מחוץ
יר״ש. שאינם. ודו״ק
או לחזק אחרונים הרבה דנו הרמ״א ראיות ועל
לסתור, הרמ״א של ראיותיו את לבאר קודם וננסה
כוונתו הייתה. ומה
). (א חייבים "הכל מובא ע״ב) ג' (דף בערכין גמרא ב לא הני אי פשיטא. וישראלים. לוים כהנים בסוכה סד״א ליה איצטריכא כהנים מיחייבי, מאן מיחייבי תשבו מר ואמר תשבו" "בסוכות וכתיב הואיל אף ואשתו איש דירה מה תדורו כעין ימים שבעת עבודה ובני הואיל כהנים והני ואשתו איש סוכה עבודה בשעת דפטירי נהי קמ״ל ליחייבו, לא נינהו אהולכי דהוה מידי מיחייבי חיובי עבודה שעת בלא מן פטורין ביום דרכים הולכי מר דאמר דרכים
בלילה וחייבים ביום."הסוכה
דהואיל נינהו) עבודה ובני ד״ה (שם רש״י וביאר איש לדור יכולין "ואין נינהו עבודה בני והכהנים דרמיא לנשותיהן נזקקין שאין בסוכה ואשתו
קמ״ל– נחייבו. לא אימא הרגל, עבודת עלייהו
"דא דאפשר היכי תדורו כעין להו אפשר דלא "ג ע עבודה בעידן שלא פטירי עבודה ובעידן חייבי להו הוסיפו עבודה) ובני ד״ה (שם והתוס' מיחייבי". אלא למיפטרינהו ליכא דרכים הולכי "דמטעם ושאר המוקד בית בלשכת לא אבל בשדות
בהמ״ק."מקומות
הי ומה (שם המג״א המסקנה. ומה בגמ' ההו״א ה ית שכיוון סברו שבתחילה שהבין נראה ח') ס״ק
הם בחג נשותיהן עם להיות יכולים לא שהכהנים
עבודה, בשעת שלא גם מסוכה לגמרי יפטרו הם כש
כן נשותיהם. עם להיות יכולים המשנה וחידשה
הם עבודה בשעת שלא בסוכה, חייבים בשעת ורק
הם עבודה פטורים. דרכים שהולכי שמצינו וכמו
ממנה פטורים הם ש למרות בלילה, בסוכה חייבים
. ביום
בסוכה אשתו עם להיות יכול שלא שמי א״כ יוצא אלא תדורו, כעין תשבו מטעם הסוכה מן פטור עם להיות ממנו שנמנע בזמן רק הוא זה שפטור ולפי״ז בסוכה. חייב נמנע שלא ובזמן אשתו, כמו נשותיהם עם בלילה להיות יכולים הכהנים
נדה אשתו עם. בעל
לא בלילה אף בביהמ״ק שהכהנים להבין ואפשר
הן ש נשותיהם עם היו בביתם, נשארו והכהנים
הי וההו״א לביהמ״ק. בסמוך נשארו שמכיוון תה י להם אין א״כ העבודה, מחמת נשותיהם, בלא שהם דירה מה תדורו" כעין "תשבו המצווה הגדרת את
יהיו הם וא״כ ואשתו, איש סוכה אף ואשתו איש
לגמרי. מהסוכה פטורים הולכי כמו שהם קמ״ל
דרכים, וכמו בלילה. וחייבים ביום שפטורים וללון ביתו את מלעזוב נמנע לא השנה כל שאדם
בדרך, פטורים כשעובדים ביום בכה״ג הכהנים אף
מהסוכה, בלילה אך בסוכה, חייבים הם כפי
. חונים הם כש בלילה בסוכה חייבים דרכים שהולכי
חייבים דרכים שהולכי גמ' ב מצאנו שלא וכפי נשותיהם, עם דווקא בלילה בסוכה הם אלא חייבים שהכהנים ה״ה לבד, הם אם אף חייבים זה אין אך לבד. לנים הם אם אף בסוכה בלילה איש דירה "מה הגמ' דרשת את דורשים שלא מפני
ואשתו, איש סוכה אף "ואשתו אדרבה, אלא
וישן אשתו עם דר תמיד הוא אז בביתו, כשאדם
חדר, באותו עמה עמה להיות שצריך ה״ה א״כ
תדורו. כעין דתשבו בסוכה, הדין את סותר זה ואין
בלילה, בסוכה שחייבים דרכים הולכי של למרות אותה נדרשת שם אף כי נשותיהן, בלא שהם מלעזוב נמנע לא אדם השנה שכל שכפי דרשה,
לצורך הולך הוא כש בדרכים וללון אשתו את, במקדש כשעובדים הכהנים ה״ה א״כ חשוב,
חשוב, לצורך שהולכים בסוכה חייבים הם וע״כ
. לילה ב
אשתו עם בביתו שרוי שכשאדם ראיה, מכאן, אך
ה״ה א״כ חדר, באותו אשתו עם ללון שדרך פשיטא
הסוכות, בחג צריך הוא אשתו עם שרוי אדם אם
תדורו, כעין דתשבו יחד, איתה ללון דירה ומה
ואשתו. איש סוכה אף ואשתו איש הוא אם ולכן קטנה הסוכה כי בסוכה אשתו עם ללון יכול, לא
זו, בסוכה ישנים ילדיו כי או לא הסוכה כי או
אין כי בסוכה, מהלינה פטור הוא א״כ וכדו', צנועה תדורו כעין תשבו של הדין. את
בפרק משמע "וכן הרמ״א הביא שניה ראיה (ב.) שכוונתו ונראה הסוכה" מן שפטור חתן גבי הישן אמר זבדא בר אבא "וא״ר ע״ב) כ״ה (דף סוכה לגמ'
מן פטורים החופה בני וכל והשושבינין חתן רב וליכלו למיחדי דבעו משום שבעה כל הסוכה בסוכה וישמח יאכלו הגמ' ושואלת, בסוכה". חופה במקום אלא שמחה אין הגמ'. ותירצה
בסוכה חופה "וליעבדו בהמשך הגמ' "ושאלה אמר ורבא ייחוד משום אמר אביי הגמ' ותרצה רבא דברי בביאור רש״י וכתב לחתן. צער משום אלא לו שאין ופתוח צר "שהמקום חתן) צער (ד״ה
כלתו עם לשחק ובוש דפנות."שלש
מתאימה אינה שכשהסוכה הגמ' מדברי רואים וכמו הסוכה. מן פטור הוא הרי אשתו עם לשמוח יש בחג כן כלתו, את לשמח חובה יש שלחתן
אשתו. את לשמח לאיש מצווה התנאים אם וא״כ למצטער נחשב הוא הרי זאת מאפשרים לא בסוכה
הסוכה מן. ופטור
שמכיוון כתב י״א) ס״ק תר״מ (סי' המג״א ואכן יש דפנות ד' של סוכה לבנות היא הרגילות שהיום בסוכה והשמחה והסעודות החופה את. לעשות
לישן חייב הוא ש צנועה, סוכה לו שיש לאיש וה״ה
בסוכה אשתו. עם
אשתו עם ללון באפשרותו שאין אדם לפי״ז אך מדין פטור הוא הרי וכדו' צניעות מטעמי בסוכה
חתן כמו. מצטער
הרמ" שמביא השלישית הראיה ). (ג ' מהגמ אי ה א
סוכה ( דף )לגבי ע״ב כ״ח. מסוכה נשים פטור
במשנה (שם ועבדים שנשים )מובא ע״א כ״ח
. ורבה הסוכה מן פטורים וקטנים נלמד שזה אמר
'לשם הגמ. ושאלה מסיני למשה מהלכה מה צריך
ונשים גרמא שהזמן עשה מצוות זו והרי הלמ״מ, ? פטורות
'אמר הגמ" וענתה סוכה לעולם אביי הלכתא
ואי, צטריך "מה תדורו כעין "תשבו סד״א דירה איש
ואשתו סוכה אף איש אמר. רבא ל קמ" ואשתו
איצטריך חמשה יליף סד״א עשר חמשה עשרה
חייבות נשים להלן מה המצות מחג אף נשים כאן
." ל קמ" חייבות
כעין "תשבו דרשת את דורש לא רבא ולכאורה וכ״כ מאביי, שונה תרוץ מתרץ ולכן תדורו"
אמר. רבא ד״ה (שם )הריטב״א קשה שאז אלא
בערכין, מהגמ' דורשים שהכל משמע שמהקושיא
זו, דרשה דאביי אליבא היא זו דדרשה תרצו ולא
דרבא. אליבא ולא לנר בערוך כתב זו קושיא ומכח
לומר צריך "ולכן ואשתו) איש סוכה אף ד״ה (שם הא" לענין סברא הך ס״ל רבא גם דבאמת.
שאף הו״א היה זה ומכח לכו״ע. היא זו דרשה וא״כ פטורה דאשה הלל״מ וקמ״ל בסוכה חייבת. אשה נשוי אדם ולכן תדורו כעין בתשבו חייב איש אך
עם שישן כדרך אשתו עם בסוכה לישון ך צר י שהאשה פו״ר כמצוות והוי השנה. כל אשתו אשתו בלא לקיימה יכול לא האיש אך פטורה
כשא ש שינה לחדר פתוחה הסוכה שאם או, עמו תו בסוכה ישן והאיש המקורה בחדר ישנה והאשה כעין תשבו מקיים שבהכ״ג פשיטא אליה, בסמיכות
ואע״פ תדורו לסוכה המטה את מוציא הוא ש בסמיכות בחדרם מיטתה להשאיר יכולה. והאשה
דנשים דאע״ג ח') ס״ק תרל״ט (סי' המג״א כתב וכן בסוכה חייב אינו הבעל מ״מ הסוכה מן פטורות לאו ואם אשתו, עם שם לדור שיכול במקום, אלא
של" וכ״כ שם לישן ופטור מצטער ליה הוה."ה
, השל״ה בשם המג״א שכתב ומה בשל״ה מובא
ט, (סי' סוכה )'מסכת (סי משה מטה "כתב 'וז״ל בסוכה אשתו עם לישן המצוה עיקר …תתקי״ו) יכול שאין משום בשינה, עכשיו מקילין זה ומטעם ולכן מיוחדת, סוכה לו שאין אשתו, עם שם לישן "וממורי רבו בשם השל״ה כתב ובהמשך פטור". אחר טעם שמעתי ז״ל מהר״ש הגאון, החסיד כעין תשבו כי אשתו, עם בחדרו לישן שמותר והאדם בו, דר שאדם בית כמו היא הסוכה תדורו, להחדר מביתו להולך מיוחד חדר לו יש בביתו שדר
הסוכה, וכן אשתו. עם לשכב ויוצא בית, לו הוא עושה שהוא כמו אשתו עם לשכב להחדר מהבית מיוחדת סוכה שיש למי מ״מ השנה. ימות, בכל כמו בסוכה עמה לישן יותר טוב לי נראה
". שכתבתי
הרמ״א ראיות את לדחות אפשר מדוע ד.
ן אינ אלו שראיות במפורש כתב הרמ״א שאף אלא נשתרבב מ״מ לדחות שיש "ואף וכדבריו חותכות, גם מקום יש א״כ היא", גדולה וסברא המנהג אפשר מדוע לקמן ונבאר אלו, ראיות לדחות
אלו ראיות. לדחות
"א פש שאלה״טי בערכין הגמרא (א.) חיוב על הגמרא וענתה בסוכה. וישראלים לוים כהנים מה תדורו, כעין תשבו בסוכות וכתוב הואיל סד״א והני ואשתו, איש סוכה אף ואשתו איש דירה קמ״ל לחייבו לא נינהו עבודה ובני הואיל כהנים חיובי עבודה שעת בלא אך עבודה בשעת דפטירי
ביום שפטורים דרכים אהולכי דהוה מידי מחייבי
בלילה. וחייבים
הרי ולאשתו לו מיוחדת סוכה לו שאין אדם ושמא
דרכים, הולכי כמו הוא אף בסוכה חייב שבלילה לבד יוצא שאדם פעמים כי אשתו, בלא נמצא, אם לו מיוחדת סוכה לו כשאין הכא, ה״ה א״כ
לבדו, לישון בסוכה חייב הוא הרי ולאשתו, כמו אף בסוכה לישון שחייבים בלילה דרכים הולכי
. לבדם
נתן (לרב ערכין מסכת על נתן חוק בספר כתב וכן
בורג׳יל, , קמ״ל ד״ה ע״ב ג' דף תוניס) מחכמי שבאר בלי שהם למרות בסוכה חייבים בלילה שהכהנים אבל למצווה אלא דירה כעין בעינן "דלא נשותיהם
קיימת, הדרשה כלומר לעיכובא". לא ולכתחילה
מקיים כך וכשישן בסוכה, אשתו עם לישון יש
האדם כעין "תשבו בלא גם אך בהידור. מצווה
חייב דרך שהולך וכמו בסוכה, חייב הוא "תדורו סוכה לו שאין אדם ה״ה אשתו, בלא גם בלילה
ולאשתו לו. מיוחדת
כל נמנע לא אדם שאמנם ולומר, לחלק יש [ועדיין אשתו בלא גם בדרך וללון מביתו מלצאת, השנה
ישן הוא לעולם שלו, בביתו אך עם זה א״כ אשתו,
תדורו, כעין ""תשבו מאשתו להיפרד שייך ולא
השל״ה של מורו וכדברי לבד, ]. ולישן
בערכין הגמ' של שהקמ״ל לומר ניתן כן, כמו
נדח לא שאמנם ית תדורו כעין תשבו של הדרשה אך ואשתו, איש סוכה אף ואשתו איש דירה מה
לי אלא דווקא לשינה זה לימוד אין אשתו עם שב י וכן העולם. וכמנהג ושהייה שתיה באכילה בסוכה
כתב בן יצחק לרבי ערכין מסכת על הערך קר י: וז״ל בסוכה) חייבין הכל (ד״ה ארדיט שלמה כעין הוי לא אפילו דאי דאע״ג ברייתא "קמ״ל חייבין אפ״ה נזקקין, שיהיו דהיינו האי כי תדורו בסוכה להתחייב נזקקין שיהיו בעינן דלא, בסוכה, אשתו עם לישב היינו תדורו" כעין "ותשבו
ברור כנ״ל."בסוכה…
ליפשיץ זלמן שלמה לרב שלמה בעולת כתב וכן
וז״ל: וכו') תדורו כעין תשבו בגמרא ד״ה (שם "וע״ז דצריכים (הכהנים) פטירי עבודה דבשעת נהי אמר לילך דיכולים עבודה בשעת שלא בביהמ״ק, להיות רש״י פרוש את מסביר וכך בסוכה מחייבי לבתיהם אפשר דלא דאע״ג "קמ״ל שכתב קמ״ל) ד״ה (שם בסוכה (לישב להו דאפשר היכי תדורו, כעין, להו בעידן שלא פטירי עבודה ובעידן מיחייבי, י. ו.) (הכהן צריך "ע״כ הסיק ולכן מחייבי". )עבודה
אפ אי ושם (בביהמ״ק) בלשכה הסוכה לעשות ר ש
שחיי קמן הא לאשתו". לזקק ב גם בסוכה לישן
אשתו. בלא
(דף סוכה מהגמ' הרמ״א שהביא השניה הראיה ב.) אפשר הסוכה, מן שפטור חתן לגבי ע״ב) כ״ה לשמח שחייב לחתן מיוחד דין שזהו ולומר, לדחות
א, ולם המשתה. ימי בשבעת כלתו את רגיל אדם וחייב וכדו' בתכשיטין אשתו את לשמח יכול דומה ואינו אשתו בלא לבדו יישן אם אף בסוכה
. לחתן
סוכה מהגמ' הרמ״א שהביא השלישית והראיה ג.)
משום בסוכה חייבות דנשים דהו״א ע״ב) כ״ח (דף סוכה אף ואשתו איש דירה מה תדורו כעין תשבו לדחות ניתן פטורות. דנשים קמ״ל ואשתו איש שלא רואים הגמ' ממסקנת שאדרבה, ולומר
זה, לעניין זו דרשה דורשים מסוכה פטורות ונשים
חייבים. ואנשים בלא אף בסוכה חייבים לישון ואף ולא לאביי נאמרה זו דרשה שמא ועוד, נשותיהם.
לרבא, אמר רבא ד״ה (שם הריטב״א )וכפרוש דירה (מה הא "דלגבי וסובר אביי על חולק שרבא כעין תשבו למדרש ליכא סוכה) אף ואשתו איש
עיי״ש האי" לכולי קרא אתא ולא. תדורו,
נראה מ״מ אלו, ראיות לדחות שיש ולמרות
דחא, ן לא שהרמ״א שיש "ואף בד״מ סיים שהרי גדולה וסברא המנהג נשתרבב מזה מ״מ לדחות,
גדולה ש״סברא "סיים הוא ש משמע א״כ היא". לא ששם לשו״ע בהגהותיו מוכח וכן אלו. ראיות
הסתפק, שנוהגין "ומה וז״ל בהחלטיות כתב אלא רק בסוכה ישנים שאין בשינה עכשיו להקל דיש צינה משום אומרים יש במצוות, המדקדקים משום נראה, ולי הקרים, במקומות לישון צער שהוא כדרך ואשתו איש וביתו איש סוכה דמצות אשתו עם לישון יוכל שלא ובמקום השנה, כל דר ולהיות להחמיר וטוב פטור. מיוחדת סוכה לו שאין אפשר אם השנה כל דר שהוא כמו אשתו עם שם
, קמן הא מיוחדת". סוכה לו להיות דברי את שרק
, כ״כ קר לא מדינות בהרבה כי דחה המרדכי הלימוד את אך וכסתות, כרים עם לישון ואפשר אף ואשתו איש דירה מה תדורו כעין "תשבו של לו אין שאם במפורש כתב ואשתו" איש סוכה שהוסיף ואף פטור. ולאשתו לו מיוחדת סוכה לבדו ולישן להחמיר שטוב כתב לא להחמיר, שטוב
בסוכה, אשתו עם ולישן להחמיר יכול אם רק אלא
וכנ״ל. בסוכה
"ומה בדבריו פתח שהרי בדבריו צ״ע ועדיין בסוכה ישנים שאין בשינה עכשיו להקל שנוהגים
מה בדבריו, לדון ויש ". במצוות המדקדקים רק ישנים היו האם עושים, היו במצוות המדקדקין
נשותיהן, ללא בסוכה עם ישנים היו דלמא או
כהמהרי״ל, נשותיהם. וצ״ע
הגר״א דעת ה.
נגד כתב תרל״ט) (סי' לשו״ע בהגהותיו והגר״א
הד״מ, בשינה חייב אדם הגמ' שלמסקנת וכתב
עמו, לא אשתו אם אף בסוכה רש״י דעת שזו וכתב
הי שהסד״א ותוס'. בני וכהנים "שהואיל ה ית בסוכה ואשתו איש לדור יכולין ואין נינהו עבודה
עבודת עלייהו א י דרמ לנשותיהן נזקקין שאין להו אפשר דלא "דאע״ג קמ״ל שם) (רש״י הכלל" נשותיהן עם להיות יכולים לא (כי תדורו )כעין נשותיהן בלא גם בסוכה (להיות להו דאפשר )היכי
פטירי, עבודה ובעידן מחייבי, עבודה בעידן שלא נשותיהם בלא אף בסוכה שם) (רש״י. מיחייבי" אשתו בלא אף שחייב מישראל אחד לכל וה״ה "כעין שדין הגר״א סבור וכנראה בסוכה. לישן
ו יכ תדורו" אחרים, בדברים להתקיים ל שיעלו כגון
ומצעותיהם, כליהם את לסוכה דרים שהם כדרך
. בביתם
עבודה, בשעת דפטירי "נהי הגמ' והמשך שעת בלא דרכים אהולכי דהוה מידי מיחייבי חיובי עבודה הסוכה מן פטורין ביום דרכים הולכי מר דאמר שאף אחר, עניין הוא בלילה" וחייבים ביום עבודה בשעת מ״מ בסוכה, חייבים שכהנים וכן הגר״א וסיים דרכים. הולכים כמו פטורים,
. עיקר
המ״ב דעת ו.
שחולק הגר״א דעת את הביא י״ח) ס״ק (שם והמ״ב זה דמשום מסיק במג״א "וגם והוסיף הרמ״א על מיפטר לא י. ו.) ואשתו. איש תדורו כעין (תשבו ליה דהוי משום העולם על אחר זכות ולימד וקשה אשתו". עם שם לישון יכול כשאין, מצטער
הוי "לפעמים דמפורש הד״מ הביא זה טעם שהרי
מצטער של כוונתו זו א״כ תדורו", כעין מקרי ולא
השו״ע על בהגהותיו האריך שלא אע״פ ש הרמ״א, בד״מ שכתב למה שכוונתו. פשיטא
(של זה טעם לפי "והנה הוסיף דהמ״ב צ״ע, ועוד מצטער אין אם י. ו.) אשתו בלא לישון, מצטער לפטור לו אין עכשיו, עונה זמן אצלו שאין כגון
, הרמ״א לדברי בניגוד ודאי וזה השינה". מן עצמו המצטער טעם את בד״מ הביא הרמ״א. שהרי
וכמו נדה כשאשתו גם קיים זה שצער וכתב "נשי הפסוק על ע״ב) ס״ג (דף בערובין בגמ' שדרשו
, ט ב' (מיכה תענוגיה" מבית תגרשון )'עמי הישן זה נדה אשתו ואפי' שם ישנים ואשתו שאיש. בחדר
, אחד בחדר אשתו עם לישן לאיש עונג הוי א״כ בדברי וצ״ע צער. ליה הוי לסוכה יעזבנה אם וא״כ
הד״מ מדברי התעלם כיצד. המ״ב
פסולה אינה אשתו בלא סוכה מדוע ז.
אינו אם הרמ״א דלפי הקשה ט') ס״ק (שם והט״ז לא באכילה גם א״כ אשתו עם בסוכה לישן יכול
יד״ח, יצא שינה לדירת מיוחדת סוכה לו שאין כיון תר״מ סי' בב״י (הובא המרדכי כמ״ש אשתו, עם במקום סוכה עשה דאם המרדכי) כתב ד״ה
יצא לא אכילה ידי אף בשינה. המצטער
לאכילה כשרה דהסוכה תרץ ח') ס״ק (שם והמג״א אך דירה, הוי ולכן לבדו שם לישן יוכל אדם כי
מצטער משום ממנו פטור. הוא
בסוכה לישון לאדם מותר הרמ״א לדעת האם ח.
אשתו? בלא
יכול לא אדם אם דהרי עיון. צריכים הרמ״א ודברי מיוחדת סוכה לו אין כי בסוכה, אשתו עם לישון מסוכה משינה הרמ״א אותו פטר ולכן ולאשתו, לו
מצטער. מדין להחמיר לו מותר יהיה האם א״כ תרל״ט (סי' כתב הרמ״א והרי לבדו? בסוכה ולישן הסוכה מן הפטור "וכל מימוניות הגהות בשם ס״ז) אלא ואינו שכר מקבל אינו משם יוצא ואינו
"הדיוטות. כגון מ״ד) ס״ק (שם המ״ב וכתב
, במצטער 4 מיקרי אשתו בלא שינה אם א״כ
, הרמ״א כדברי מצטער לישן לו אסור יהיה א״כ ב סעיף (שם הרמ״א כתב וכיצד בסוכה, )'לבדו ישנים שאין בשינה עכשיו להקל שנוהגין "ומה זה אין והרי במצוות", המדקדקים רק בסוכה נאמר אא״כ הדיוטות? מעשה אלא במצוות דקדוק
נשותיהם, עם הישנים למדקדקים התכוון שהרמ״א שם ולהיות להחמיר "וטוב דבריו בסוף שכתב כפי
אשתו, "עם במפורש זאת כתב שלא תימה. אך
. וצ״ע
הוי בכה״ג מצטער דדין ולומר ליישב ניתן ואולי
ואינם סובייקטיבי. דין ים שוו ואם האדם, בני כל ב ואף בסוכה השינה מצוות עליו חביבה כ״כ זה אדם
ואשתו, שמחה. לו גורמת שמחת את הרואה א״כ בסוכה, שיישן ומסכימה לו מוחלת בעלה,
מצטער, כדין הסוכה אין זה לאדם בכה״ג יכול ולכן נתכוון לזה ושמא אשתו, בלא אף בסוכה לישן המדקדקים רק בסוכה ישנים "שאין הרמ״א
."במצוות
להו סבירא המדקדקים שמא ליישב, יש ועוד
נתן, כהחק היא בערכין הגמ' שמסקנת דאיש
ולחיוב. לעיכובא לא אך למצווה רק זה ואשתו קמ״ל ד״ה (שם ערכין על הגרמ״ד בשיעורי וכ״כ
)נהי, ותוס רש״י לשון מפשטות משמע 'שכך תדורו כעין זה שאין אף בסוכה חייבים. שלמסקנה
בסוכה להיות יכול לא הוא אם אף זו הבנה ולפי
אשתו, עם הוא אפ״ה בסוכה. לישן חייב והרמ״א
הגמ, מסקנת בהבנת הסתפק 'בעצמו וכדברינו
זו, כדעה להו סבירא המדקדקים לעיל וכדעת
יבקש האדם אם ובפרט לעיל. שהבאנו הגר״א מצטער, יהיה לא והוא לו שתמחל מאשתו וכפי
לעיל. שכתבנו שניהם חובת ידי יצא ממ״נ, א״כ
בסוכה ולן דקדק. וע״כ
הרמ״א בדברי החידוש ט.
חומרא, גם יש הרמ״א שבדברי ונראה בא״י ובפרט
פוטר הוא אם שהרי רבים, במקומות בזה״ז
מצו מ ות איש סוכה דמצוות "משום בסוכה השינה
השנה, כל דר שהוא כדרך ואשתו איש "וביתו א״כ
בכה״ג, רק מיירי זה יוכל שלא "ובמקום וכדבריו אך פטור". מיוחדת סוכה לו שאין אשתו עם לישון
בגלות, רק מיירי זה כל כ הי שלא אפשרות ה ית ועוד הגויים מפחד לבתיהם בצמוד סוכות. לעשות
אחת סוכה לו ויש קומות בבתי בעיר שדר למי וכן
אשתו עם לישון יכול לא הוא ו ולבניו, לו בקושי. בסוכה לישן צריכים הגדולים בניו גם כי בסוכה עם לישן יוכל שלא "מקום מיקרי בכה״ג וא״כ
"אשתו. בסוכה לישון תסכים לא שאשתו וכ״ש
צניעות. מפאת ברה״ר העומדת אדם דבריו, לפי אך קרקע צמוד בבית כפר, או מושב או בישוב, הגר
4 כבר אייכנשטיין): מרדכי משה (הרב עורך הערת מגשמים רק מחום, כגון מצטער, בכל אינו שזה ידוע
אם ואף סוכה, כל נקרא שלא הגר״א אדונינו שלשון מפורש וכן וכדו', קיתון רבו לו כשופך הוי כוותיה, לא
זכרוני אין אם במ״ב, והובא כמדומה יעקב בביכרוי
בכזיב
סוכות ב' לבנות מקום לו ויש פרטית, חצר, עם לבניו ולשינה ולמשפחתו לו לאכילה אחת, סוכה
הוא א״כ ולאשתו, לו לשינה מיוחדת שניה וסוכה
ולאשתו. לו מיוחדת סוכה לבנות בכה״ג, חייב ואין כעין תשבו של סוכה במצוות גדר אלא הידור, זה איש סוכה אף ואשתו איש דירה מה תדורו,
להיפטר יכול לא כן עשה לא הוא ואם ואשתו. תר״מ (סי' פסק השו״ע שהרי מצטער, דין מטעם זה מצטער איזהו הסוכה… מן פטור "מצטער ס״ד) מפני או הרוח מפני בסוכה לישון יכול שאינו הריח מפני או בהם וכיוצא והפרעושים. הזבובים
שם שעשה אחר במקרה הצער לו שבא ודווקא
לכתחילה סוכתו לעשות לו אין אבל, הסוכה יש ואם ". אני מצטער ולומר הרוח או הריח במקום לצורך ולאשתו לו מיוחדת סוכה לבנות ביכולתו בטענת להיפטר יכול לא א״כ כן, עשה ולא לינה,
. מצטער
לו המיוחדת סוכה לבנות שיכול אדם ובכה״ג
המיוחדת סוכה לעשות, חייב הוא א״כ ולאשתו, בשם השל״ה שכתב וכפי תדורו, כעין תשבו מדין שהולך מיוחד חדר לו יש בביתו שדר שהאדם רבו לבנות שצריך הכא ה״ה א״כ אשתו, עם לשכב זוג כן וכמו ולאשתו. לו לשינה במיוחדת סוכה הסמוכה צנועה סוכה להם ויש בביתם ילדים שאין בסוכה אשתו עם לישן חייב יהיה בכה״ג. לביתם,
לישון יכול לא הוא אם נפסלת האכילה סוכת (ואין היא ראויה שהרי (שם) הרמ״א כפסק אשתו. עם
לעיל שבארנו וכפי יחיד לאדם או לבניו.)לשינה
סי (שם דבריו בסוף הרמ״א שכתב מה 'ולכאורה
ס״ב )תרל״ט " להחמיר וטוב אשתו עם שם ולהיות סוכה לו להיות אפשר אם השנה כל דר שהוא כמו
מיוחדת" להחמיר "טוב בלשון רק כתב ומדוע ",
חומרא רק ולא הדין מעיקר זה? והרי
היו שלא בגלות שמיירי או לתרץ ונראה יכ לו ים במקום ולבנותה לביתם, בסמוך סוכה לעשות
טירחא. הוי שם וללשון רחוק חומרא רק זו וע״כ
הדין מעיקר. ולא
אינו ואשתו איש שדין כהגר״א הלכה שמא או עם להיות יכול אינו אם אף בסוכה וחייב מעכב, תדורו כעין שהדין נתן כהחק שהלכה או אשתו,
. ועיכובא לחובה לא אך למצווה רק זה ואשתו איש אלא חובה אינו בסוכה, אשתו עם ללון ולכן
. חומרא
סוכה לו אין שאם הרמ״א שהכריע מה וכל מנהג על לסנגר רק זה פטור לאשתו מיוחדת
העולם, להקל שנוהגין "ומה דבריו שפתח כפי המדקדקין רק בסוכה ישנים שאין בשינה עכשיו
"במצוות, שנהגו העולם מנהג על להגן כלומר
בשינה. להקל ליה ברירא לא עצמו לרמ״א אך
מילתא, משה בדרכי המסופקת. וכלשונו
תנאים להם היו כשלא בשינה שהקלו אלו מ״מ השתנו אם ולאשתו, לו המיוחדת סוכה לבנות
לו ויש קרקע צמוד לבית עבר הוא ש כגון התנאים, אחת סוכות שתי לבנות ובאפשרותו פרטית חצר
ללינה. ולאשתו לו ואחת לאכילה ולמשפחתו לו
מדין עצמו ופטר הרמ״א על הסתמך הוא בעבר אם חייב יהיה הוא כעת מצטער, לו סוכה לבנות
בסוכה, איתה וללון ולאשתו שטרא לזכות דא״א
לב י. תרי
לו מיוחדת סוכה יבנה לא הוא אם ובכה״ג הוא הרי כן, לעשות ביכולתו ויש בה, ללון ולאשתו
עשה מצוות. מבטל
לבדו, בסוכה ללון ונהג הקל, שלא מי ואף כהגר״א סוכה לבנות ביכולתו כשיש מ״מ ועוד, נתן והחק אינו אם (אף מצווה זו הרי ולאשתו, לו מיוחדת כעין תשבו של המצווה מהגדרת חלק וזהו חובה)
תדורו, קיום של נכון כחלק אלא כהידור רק ואינו
בבני להשתדל שצריך נראה וע״כ כדין. המצווה ת י רק זהו דהתם מינים, בד' מהידור יותר אף זו סוכה
ואנוהו, אלי "זה מצד הידור, "מצד זהו הכא ואילו
הידור רק ולא הדין מהגדרת. חלק
רב מעשה י.
זה, חידוש לך מניין השואל ישאל ושמא חזי ופוק בגדולי מצינו ולא ליה, עבדי קשישאי רבנן מאי להם ללינה מיוחדות סוכות עושים שהיו ישראל
? ונשיהם
דרובא דרובא הוכחה, זו שאין לומר נראה אך הם בארצנו ואף בערים, גרים היו ישראל דגדולי לסוכה מקום יש ובקושי קומות, בבתי בערים גרים סוכה לבנות ביכולתו ואין וכדו', במרפסתו בביתו
. ולאשתו לו נוספת מיוחדת לא ברחוב ולבנות
הצניעות. מפאת שייך כהמהרי״ל נהגו לא. וע״כ
בכפרים שגר ומי אפשר. משאי אפשר דנים אין אך המיוחדת סוכה לבנות וביכולתו קרקע צמוד בבית
זאת, לעשות צריך ולאשתו לו לשינה כחלק
תדורו כעין תשבו של סוכה מצוות. מהגדרת
מסקנה י״א.
לו בסוכה מקום ויש לבדם אשתו עם הדר לבנות ביכולתו ויש בכפרים הדר וכן ולאשתו,
ידי לצאת רוצה הוא אם ולאשתו. לו צנועה סוכה
חייב הוא ש הרי בסוכה, שינה במצוות עות הד כל כנלענ״ד5. ולאשתו. לו ללינה מיוחדת סוכה לבנות
5 וכך אייכנשטיין): מרדכי משה (הרב עורך הערת לבנות שנהג זצ״ל זקס הלל ר' הגאון למו״ר ראיתי
לאבותיו כן שראה ויתכן ולאשתו, לו בגג סוכה מסברא מעצמו כן שנהג או ואילך, מהח״ח, ורבותיו,
ואנשי חסידים שהיו שמעתי ועוד זאת. לברר ויש
מדוייקים שמות אצלי אין אבל כן, שנהגו. מעשה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה