*בואי אלי ❤️🔥📜*
> לשמחת תורה תשפ״ז
> הרב אמיר דדון, ׳שמואל הצעיר׳, ירושלים
בעדינות, לאט לאט, בצעדים עדינים, מדודים וצנועים, היא יוצאת אלינו.
כל פעם עוד קצת.
*עד ראש השנה* התורה שוכנת בתוך ארון הקודש לבדה. רואים אותה רק כשקוראים בה. פעם ביום אפילו מגביהים אותה.
*בראש השנה* רואים אותה, את התורה, קצת יותר, כשארון הקודש נפתח מעט במשך התפילה — כגון בפיוטי התפילות, ובתפילת הפרנסה. הצצה קלה.
*בעשרת ימי תשובה* התורה מציצה אפילו בימי החול, כאשר הארון נפתח בשיר המעלות שאחרי ישתבח.
*ביום כיפור* היא כבר מביטה בנו לזמן רב. ממש לא מורידה את העיניים. הארון פתוח חלק גדול מהיום הקדוש, כאשר השיא הוא בתפילת נעילה, אז הוא פתוח מתחילה ועד סוף, והיא נועצת בנו מבטים גם כשעינינו עצומות ומרוכזות בתפילה.
*בסוכות* היא כבר יוצאת אלינו, אבל עומדת בבימה ומביטה איך אנחנו מקיפים אותה באהבה ובתפילה. *כשבהושענא רבה* אנחנו לא מתאפקים ומקיפים אותה שוב ושוב, שבע פעמים.
*בשמחת תורה* התורה כבר לגמרי יוצאת ממקומה אלינו. ממש ׳יוצאת מגדרה׳… ונוחתת *הישר לתוך החיבוק* והריקוד שלנו איתה. והחיבוק הזה קובע מציאות.
*השיא מגיע אחרי שמחת תורה. * זהו. היא שלנו ואנחנו שלה! מעתה ולמשך השנה כולה, ביום ובליל.
הוֹשַׁע נָא
*חֲבוּקָה וּדְבוּקָה בָּךְ*
הוֹשַׁע נָא
כמה מרגש ומשמח.
מזל טוב! 🌹🍷
> הדברים נכתבו מתוך דברים ששמעתי מהרב מאיר גולדוויכט שליט״א, עם מעט הוספות, ביום הושענא רבא תשפ״ז, בביהכנס במצפה נבו, מעלה אדומים.
שבת שלום
חג שמח 🌹
נשלח על ידי: הרב אמיר דדון תוכן יהדות חינוך
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה