בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
בסוכה ישיבה הלכות
כללי
תֵּּשְׁבו "בַּּסֻּּכֹּּת מב): כג, (ויקרא שנאמר בביתו, דר שהוא כדרך החג ימי בשבעת בסוכה אדם שידור ּמצווה
בּ״תֵּּשְׁבו– כח, :)(סוכה חכמים ואמרו יָמִׁים", שִׁבְׁעַּת השנה כל לדור רגיל שאדם כדרך כלומר, תדורו". כעין
אין בבית, לעשות רגילים שאין ומה תשמישו, וכלי ומצעיו מיטתו עם בסוכה לדור צריך הוא כך בביתו,
בסוכה( לעשות צריך א- תרלט, שו״ע פסק וכן )ב.
בסוכה הישיבה בזמן הרצויה הכוונה: מה
כתב תרכה הב״ח)(סימן בשם אברהם מגן ה זכר בסוכה לישב הוא ברוך הקדוש שציונו בישיבתה ויכוין
מ ליציאת ים י צר י
לדעות שגם המצוות כשאר ולא ספציפית בכוונה צורך שיש זו במצווה מיוחד מה השאלה ונשאלת
מצווה עכשיו עושה שאני כללית להבנה הכוונה כוונה צריכות שמצוות שסוברים
השקל מחצית הסביר ש בסוכה- ישיבה של ההלכתי לציווי הסיבה את לזכור צורך יש סוכה מצוות שהרי
דורותיכם ידעו "למען לזכור אותנו חייב כבר "…הפסוק
כותב הוא: וכך
שיתכוין די א] יג, [ברכות כוונה צריכות מצות דאמר למאן אפילו המצות שבכל גב על אף "הטעם
ידעו למען מג] כג, [ויקרא גביה דכתיב סכה מצות אבל משה, ע״י ה' מפי שנצטונו המצוה ידי לצאת
קיום שבשעת תורה שהקפידה הכתוב מלשון נראה מצרים. מארץ אותם בהוציאי כו' דורותיכם
מצרים ליציאת זכר שהיא מצוה לטעם ונתכוין נדע."המצוה
אליעזר1 רבי שלשיטת שמכיוון הוסיף הט״ז לזכור צורך יש לכן כבוד לענני זכר בסוכה יושבים אנו בגמרא
במדבר2 כבוד בענני ישיבתינו את
מצינו2 כך אם כבוד לענני זכר ב. מצריים ליציאת זכר א. בסוכה- בהיותינו לחשוב צריכים שאנחנו כוונות
ידי יצא לא זה על חשב לא ואם לעיכובה ילו פ א זו שכוונה ומשיב שואל ובספר יוסף הביכורי זה על וכתב
חובה
חובה ידי יצא בדיעבד אבל לכתחילה רק זה שדין יוסף והביכורי (פרמ״ג) מגדים הפרי זה על כתבו אבל
ה שציוונו במצווה חובה ידי לצאת במחשבתו כבר
לבד" לצאת שכיון כל יצא דיעבד הא זה, את גם לכוין צריך כתיקונה המצוה ידי שלצאת "היינו
וכמות פסק ם ו )(צז. וחזו״ע )(ג כה״ח )(א המ״ב
1 ב עמוד יא דף סוכה להם. עשו ממש סוכות אומר עקיבא ר' אליעזר, ר' דברי היו כבוד ענני ישראל" בני את הושבתי בסוכות כי "תניא
2 כתב הטור מדוע ביאור צריך זו לשיטה מצרים ביציאת סוכה מצות הכתוב "תלה ובאזנינו בעינינו שראינו דבר שהוא לפי מצות הרבה וכן
והממשלה הכח לו אשר והוא לרצונו הכל ברא שהוא יתעלה הבורא מציאות אמיתת על המורה והיא להכחישנו יכול אדם ואין שמענו כרצונו" בהן לעשות ובתחתונים בעליונים והיכולת הסביר הכבוד ענני עם במדבר להליכה אלא מצריים ליציאת קשור לא כלל הוא הנושא, הרי
הט״ז" אלא י״מ להזכיר ציצית מצות גוף שאין פשוט וזה י״מ בה שיש ציצית מצות כגון מצות שאר כמו בי״מ המצוה הכתוב שתלה אלא נס בשביל המצו' ודאי אלא י״מ להזכיר כדי סוכ' מצו' אותנו צוה הל״ל אלא הכתוב תלה הל״ל לא דאל״כ … י״מ אחר המצו' ייחס שהכתוב
ב״ה אדונינו גדול' הרגש' כאן ויש … המצו' טעם שזה לא בי״מ התליי' אלא בהם שאין מצות בהרבה כמו בי״מ זו מצוה שתלה אלא אחר
הגוזר הוא מי המורא להראות ית' שרצונו … המצוה לקיים פנינו על תהיה ויראתו. . תהי בל אמר ע״כ קלה מצוה בה שאמרו לפי סוכה ו
. ב״ה" גדול כח בעל שהוא עליך הגוזר מי שתדע בעיניך קלה
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
וחשוב יעקב הביכורי לשיטת לחוש ראוי מגדים כפרי שהלכה פי על שאף )(ב תשובות בפסקי כתב אך
כבוד וענני מצריים יציאת על בסוכה ישיבתו בזמן לחשוב לה. קפיד
בסוכה ישיבה להלכות כללים ארבעה שישנם נלמד כללי: באופן
)א דברים בסוכה לעשות שמצווה. חובה אין )(אך
דברים )ב בסוכה. לעשות שחייבים
בסוכה. לעשות מצווה שאין דברים ג)
דברים ד) בסוכה. לעשות שאסור
בחוץ- ולפעמים בבית עושה אדם שלפעמים דברים א) ארעי, אכילת לדוגמא בסוכה. לעשותם מצווה
חברים- ושיחת ספר תורה(קריאת, לימוד בסוכה לעשותם טוב כמה עד דיון נראה זה )לגבי לעשות מצווה אלו דברים
לצאת שאור כדלקמן חולקים יש (אולם חובה אין, אך כך על להתאמץ ראוי ואף בסוכה. מהסוכה צורך )ללא
שינה או קבועה אכילה ולכן בסוכה- לעשות חובה בבית, דווקא לעשות רגיל שאדם מה כל ב) חובה
בסוכה. לעשותם
תפיל לבית- מחוץ תמיד לעשות שרגילים דברים )ג תורה שיעורי במניין, ות בבית לכתחילה מקיימים 'וכדו
בסוכה. לקיימם להתאמץ צורך ואין המדרש, ובבית הכנסת
)ד או כביסה תליית כמו גנאי, דברי בסוכה. לעשות אסור לתינוק, חיתול החלפת
לברר ונתחיל אחד אחד הדברים את
א. ראשונה- חלוקה דברים בסוכה לעשות שמצווה חובה אין )(אך
ננסה עראי), (אפילו ושינה קבע אכילת בזמן זה בסוכה שהיה חיוב עיקר ש לכולם ברור שהקדמנו כפי
שלנו השהיות שאר דין מה לברר ו חיובם רמת מה בסוכה- בסוכה השהיה בעצם קיומית מצווה יש אם ה
צורך: מהסוכה ללא יציאה
ב כתבו ספר העבודה ושורש יסוד; יב פרק יא, שער כה״ח ב וכן יב תרלט, "בַּּסֻּּכֹּּת, הוא התורה של שהציווי מכיוו
מהסוכה לצאת מותר (ואמנם החג רגעי כל בסוכה לשבת מחייב, ממילא מב כג, ,)(ויקרא יָמִׁים שִׁבְׁעַּת "תֵּּשְׁבוּ אשר כ
עשה מצוות ביטל )לצורך, שלא יצא אם אבל, צורך יש
החיים כף לשון וזה
" רגע ובכל בעשה. עובר הכרע בלי בביתו ששוהא רגע כל דעל א' אות יעב״ץ רב בסידור וכתב
עשה". מצוות מקיים בסוכה ששוהא
כתבו לעומתם אמנם שכג) שיק(או״ח מהר״ם רט) מהרש״ם(א, , ) רפז הרשב״א(ג, . לשהות חובה שאין
קיומית חובה אין אך בסוכה, להיות מצווה לישון או לאכול רוצה כאשר רק היא החובה אלא בסוכה,
בסוכה הזמן כל. לשהות
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
הרשב״א לשון וזה
" כשהוא ולפיכך, תדורו; כעין תשבו ז״ל: רבותינו ואמרו יָמִׁים; שִׁבְׁעַּת תֵּּשְׁבוּ בַּּסֻּּכֹּּת אמרה: התורה
פירות אוכל ואפילו סועד, שאינו כל אבל שם, ולישן לסעוד צריך לישן, או סעודה לסעוד צריך
שם לסעוד פנים כל על חייב אינו …בעלמא
הרי עצמך, והגע ולישן. בסוכה ליכנס פנים כל על מחוייב היה לא לישן, שלא לו אפשר היה אם וכן
ויכול חזר, חג של אחרון ויום הסוכה, מן ונפטר בדרך הולך שהיה או הימים, כל מצוה לדבר שהוצרך
שלא סוכה, מצות לקיים כדי ולישן לסעוד אותו מחייבין אנו אין שינה, ובלא סעודה בלא עמוד ל
בכך. התורה "חייבתו
כהרשב״א3 להקל נראה למעשה הסוכה)א במצוות מדרגות שתי יש: וממילא לעשות חייב שאדם דברים
אך מצווה יקיים בסוכה אותם יעשה שאם, דברים )ב קבע ואכילת כשינה. בסוכה, אותם יעשה לא ם א
בידו הרשות. בסוכה,
טורח שבלא אדם אבל כך, עבור לטרוח חובה שאין היא הכוונה בסוכה, לקיים שרשות בדברים גם אולם
בסוכה וישהה שיהיה ראוי בסוכה, להיות. יכול
יותר- מורכבת בהם בסוכה שהישיבה מקומות ישנם לציין חשוב הרבה שאין במקום הגדולה בעיר כגון
אבל הבניין של בגינה הסוכה את לבנות הבנננין מוועד רשות שקיבל וכגון סוכה, מרפסת לו ואין יים דת
בנוח פחות מרגיש בסוכה שיושב שמי פעמים מעט לא וקורה ושקט, פרטיות, של תחושה אין זה בעקבות
הקבע ת אכיל בזמני רק בסוכה ולשהות להקל מקום יותר הרבה יש כאלה במקרים היום- כל שם לשבת
ירוויח אף ואולי ברכה, עליו תבוא שהמחמיר פי על אף בביתו, ישב מחוייב שלא הזמן ובשאר והשינה
בסוכה הסוכות מחג ולהינות לשבת ילדיהם ואת השכנים את לזכות. שיוכל
מהסוכה להיפטר כדי ארעי אכילת לאכול שמשתדל מי של הדין מה
עמוד מא דף מנחות במסכת הגמרא א על מספרת ן מ בי מעניין שיח קטינ רב לבין לאך א אדם לגבי
שמשתד וכך בציצית, להתחייב א ל כדי כנפות ארבע של בגד ללבוש לא ל " מספרת- הגמרא דמלאכא
כנפות ארבע לו שיש אפילו ולכן בלילה בזמנם לובשים שהיו בוש הל זה סדינא(סדין דמיכסי קטינא לרב אשכחיה
ין' ד שזה מציצית פטור הוא לילה,) 'כסות בסיתוא וסרבלא בקייטא סדינא קטינא, קטינא, ליה: אמר זה (סרבל
כבגד של ציצית, סרבל עם הולך אתה בסדין)ובחורף בקיץ תלך אם א קטינ לרב מלאך לו אמר אז כנפות- ארבע לו שאין שלנו
ענשינן ריתחא דאיכא בזמן ליה: אמר אעשה? ענשיתו ליה: אמר עליה? תהא מה …תכלת מרא הג
הי מה הסבירה קטינא רב כלפי המלאך של טענה ה תה מצ נפשך למיפטר טצדקי ליה: קאמר הכי? יצית (תבקש
מציצית". עצמך לפטור )תחבולות
כנפות ארבע של בגד לשים לא כגון עשה ממצוות עצמו את לפטור שמנסה, אדם ש נראה זו גמרא פי על
זה על נענש סוכה ממצוות להפטר ובכך י ערא אכילת רק לאכול או שולטת הדין שמידת זמן ) ב (לפחות
3 עמ134 דוד (נפש 'האדר״ת כתב וכך עלי חביבה היתה סוכה "מצות קוק): הרב מוסד הוצאת, מן גרשוני ולא הרפוני לא רוח וכל קור כל מאד. עד אולי לפני במחשבה עלה פעם כל כי עד בה הייתי נטוע וכמסמר הרף, בלי ויום לילה תמיד בה בשבתי יתואר. לא רב עונג לי היתה אשר הסוכה,
על נפלאתי פעם וכל כלל, ממנה לזוז שלא בהכרח כך כל שתהיה השנה כל לדירת וחלילה כתיב, תדורו' כעין 'תשבו דהא הדין פי על אינו כן גם הקדושה תורתינו כוונת כן אם מאד מסופקני ואני עשה, מצות מן מבטלים בבית שיושבים רגע שכל שכתב העבודה ושורש יסוד בעל, החסיד
גם הוא תדורו כעין תשבו ובודאי יתו, בב הרף בלי יושב ואינו ובא יוצא בביתו אחד כל כולה השנה כל והלוא ח״ו, האסורים כבבית ימים ז' לשבת
יז". ג, (משלי כתיב נֹּעַּם דַּרְׁכֵּי ודְּׁרָכֶיהָ ולטייל, להתענג לפעמים )כשיוצא
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
( יונה רבינו כתב וכך כב) ג, תשובה בשערי "וגם וז״ל נענש, כנפות ארבע של בגד לובש שאינו מי היום שגם: ,
חייב אינו כזה בגד לו אין ואם כנפות, ארבע לו אשר בגד לו שיש מי על זולתי ציצית מצות אין כי
על בצרה לעתות יענש ענוש כי א): מא, (מנחות לברכה נם זכרו רבותינו אמרו זאת גם אף לקנותו,
שיש בגד לו ולקחת עליו חיובה דבר פני סבב לבעבור ושכרה, המצוה יפי בלבבו חמד לא אשר דבר
כנפיו". על ציצית בו לעשות כנפות ארבע לו
כתבו וכמותו חרדים ספר. והשל״ה
ב ב, מסכת, ערכין (ב ו תה״ס 'הכל(' ד״ה ללבוש כשהרגילות רק שה הקפידה ל שכ בדבר יותר הקל ציצית לעניין
הלבוש אופנת מראש אם אך מציצית, שפטור גד ב ולובש בכוונה מתחכם האדם ו כנפות ארבע של בגד
אין כנפות ארבע של בגד ללבוש רגילות אין וכבר השתנתה, לחייב לאדם בה חו עצמו את
לשונו" וזה שמשנה לאותו עונש איכא כנפות, ארבע בת היו הטליתות דכל הימים באותן דווקא היינו
כנפות" ארבע קונה שאינו למי עונש אין פטורין, הטליתות שרוב הזה בזמן אבל להיפטר, אותו
הרא״ש כתבו כך התוס' כשיטת עוד ו והמרדכי
כדין היא היום סוכה שהרי עשה מצוות ביטול על מענישים שכן שונה הדין סוכה לגבי לשיטתם גם אולם
קטינא רב בזמן ציצית
לסיכום- בסוכה להתחייב לא כדי פתרונות למצוא בכוונה לאדם אסור על להענש יכול אך כן עושה ואם
בסיטואציה שנמצא כגון פעמי חד אבל תמידי, באופן ן כ כשעושה (הכוונה שולטת4 הדין שמידת בזמן כך
. בסדר זה כן עושה ולכן לסוכה ללכת לו )שקשה
ב. שניה- חלוקה גנאי, דברי. בסוכה לעשות אסור
ואת קבע סוכתו את לעשות אדם צריך הימים שבעת שכל כח בדף סוכה במסכת הגמרא אותנו מדה יל
יָמִׁים שִׁבְׁעַּת תֵּּשְׁבוּ מב.""בַּּסֻּּכֹּּת כג, :)(ויקרא שנאמר ארעי, ביתו
הגמרא" אומרת וכך נאים כלים לו היו כיצד עראי וביתו קבע סוכתו עושה אדם הימים שבעת כל ת״ר
מצעו לסוכה מעלן " בסוכה ומטייל ושותה אוכל לסוכה מעלן נאות ת
כדי שלו, הטובים והמצעים המיטה ואת שלו, המכובדים והכיסאות השולחן את לסוכה להעביר צריך ולכן
השנה כל בדירתו חי שהוא כדרך בסוכה. שיחיה
הבית ואילו בסוכה, תהיה דירתו שעיקר צריך אלא בסוכה, ויישן שיאכל מספיק שלא למדנו כך אם
כה הסו לצורכי לסייע שנועד ומחסן כמטבח ישמש
וגם המכובדות גם המלאכות, כל את עושים שבבית משום לסוכה, הבית בין הבדל שיש לדעת חשוב אבל
בסוכה לנהוג צריך אלא מכובדות, לא מלאכות לעשות אין כבודה, משום בסוכה, אבל מכובדות. שאינן
שבבית והמכובד הנאה בחדר לנהוג רגילים שאנשים כדרך
תר (סימן השולחן ערוך כתב וכך ) ד לט
" בכלי ישתין לא בלילה ולכן עליו בזויות מצות יהיו שלא כדי בסוכה בזוי תשמיש שום יעשה לא
למיטתו סמוך שהיא שחרית ידים נטילת אך לסוכה חוץ שיטלם טוב ידים לנטילת ליטול וכן בסוכה
ורק לכבוד אינו בסוכה מנעלים ליתן וכן מהסוכה הכלי יטול ומיד ותיכף בסוכה ליטלם בהכרח
עד אותו מכה הדין ובית יותר, חמור דינו לסוכה, מחוץ קבע אכילת אוכל או תפילין מניח שאינו כגון בפשיעה, גמורה מצווה המבטל ש לציין יש 4 'ענישתו א, מא, מנחות (תוס' המצו)'וה לקיים אותו כופה והכוונה נפשו, שתצא
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
יכניס לא מנעלים שארי אבל מיטתו אצל הקרקע על להניחם בהכרח מנעליו כשחולץ בלילה
זה דבר ישהה לא שבו הנאה בהחדר בביתו משהה היה שלא דבר כל דבר של כללו … להסוכה
בהסוכה".
בסוכה הכלים את לשטוף, אסור לכן אסו בסוכה ביסה כ לתלות ר בסוכה. לתינוק חיתול להחליף ואסור
וכדו' קופסה משחקי לשחק וכן בסוכה חול דיבורי לדבר מותר האם בסוכה
בסוכה חול דברי לדבר מותר האם השאלה, נשאלת שלמדנו הדברים פי על או קופסה משחקי שם לשחק
לו ראי דברים שגם או ו׳כדו מט כשח לסוכה בז. יון שבים נח
קדושים הסוכה שעצי כך כדי עד קדוש דבר זה שהסוכה מכיוון בדבר מאוד החמירו החיים וכף השל״ה
בסוכה חולין דברי ידבר שלא שמיים לירא שראוי כתבו ולכן
כה״ח כתב וכך
" הבלי של דברים ולא קדושה בדברי אלא הסוכות חג בימי הסוכה בתוך לדבר שלא יר״ש לכל ראוי
חל הסוכה עצי על שאפי' זה על והעד לב חכמי לכל כידוע גדולה קדושה היא סוכה מצות כי הבלים
אחר ימשך ולא וענוה. בבושה וביראה באימה בה לשבת צריך כן על … שמונה כל ואסורים הקדושה
לית ועכו״ם דמהמנותא צלה שהסוכה עכו״ם לתוכה יכניס ולא נבלה. לידי יבא שלא ושתיה אכילה
מהמנו ליה " הקדושה בורחת ואז תא
בדברי בסוכה לדבר שמותר כתב אך תורה בדברי בעיקר בסוכה לדבר שראוי כתב )(ב ברורה המשנה גם
לשונו: וזה חולין דברי גם מדברים ובבית הבית כמו זה סוכה שהרי חולין
" שמסיים וכמו השנה בכל כביתו להיות צריך דסוכתו בסוכה יספר חבירו עם לספר ירצה אם וכן
ותורה קדושה כ״א בה ולדבר חול בדברי בה למעט ראוי מאוד גדולה הסוכה שקדושת ולפי המחבר.
האסורים": דיבורים ושאר ורכילות לשה״ר שם מלדבר זהיר שיהיה וכ״ש
שכתב יותר שהקל נראה הלכה פניני בספר אומנם
" פנים אל פנים חבירו עם לשוחח הרוצה לפיכך בסוכה, חול בדברי אדם שישוחח בכך פגם שום אין
לו יש בסוכה נמצא שהוא אימת שכל בביתו, נוהג שהוא כדרך בסוכה שישוחח טוב בטלפון, או
'(עי בסוכה שישחקו טוב בזה, וכיוצא מונופול או שחמט לשחק הרוצים וכן א תרלט, .)(שו״ע מצווה
נמצאים הם כך מפני ואם … חול בדברי בסוכה לעסוק שלא מהדרים ויש. א תרלט, ד״מ קצא, )מהרי״ו
זאת שיעשה מוטב חול, בדברי לעסוק הרוצה גם להלכה, שכן הידור. בידם אין בסוכה, זמן פחות
מצווה". בזה ויקיים בסוכה
למעשה- כך אם נראה בסוכה לדבר או מהסוכה לצאת או זה אם אבל בסוכה חולין דברי לדבר לא ישתדל
לסוכה מחוץ ולשהות ל. צאת מאשר שם ולדבר בסוכה להשאר שעדיף
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
ג. שלישית- חלוקה דברים. בסוכה לעשות שחייבים
עראי (אפילו )ינה וש קבע אכילת שזה בסוכה לעשות שחובה דברים זה שכתבנו נוספת חלוקה
בסוכה לישב בברכת נתחייב מתי כן וכמו סוכה שמחייב קבע אכילת נחשב מה הגדרים את לברר, ננסה
השניים בין קשר יש.)(והאם
הא על נלמד הכל לפני אך בסוכה- הראשונה כילה מהתורה עשה מצוות: שהיא
ראשון לילה אכילה חובת
חובה סעודות כמה חכמים לבין אלעזר רבי בין מחלוקת מביאה א עמוד כז דף סוכה במסכת המשנה
בסוכה- לאכול יום2 כל לאכול חובה לר״א חג בליל סעודה רק לאכול החובה חכמים לשיטת אבל סעודות
הסוכות5 ג )(תרלט, השו״ע פסק להלכה וכתב חכמים כשיטת
" וָאֵּילָך מִׁכָּאן חוֹּבָה; יְׁדֵּי יָצָא פַּּת כַּּזַּּיִׁת אָכַּל אֲפִׁלּוּ חוֹּבָה; וֹּן, הָרִׁאש טוֹּב יוֹּם בְּׁלֵּיל בַּּסֻּכָּה ְׁאֲכִׁילָה. וּת" רְׁש
לפני שעות כשלוש משביעים דברים לאכול שלא להיזהר צריך בתיאבון, המצווה את לקיים כדי ולכן
של החמה שקיעת הסוכות חג ערב
כו )(כה, המ״ב וכתב הכוכבים מצאת מתחיל המצווה שזמן לאחר שוב יאכל השמשות בבין אכל אם ולכן
מצה אכילת ממצוות נלמדת שהמצווה כיוון שמ בנוסף. וכתב בסוכה לישב שוב יברך לא הכוכבים)(אך צאת
אך הלילה חצות לפני הלחם את לאכול יש. בפסח, עד יאכל חצות, עד לאכול ק הספי שלא מי בדיעבד,
. השחר עמוד שיעלה
לאכול שיש הלחם: כמות
בסוכה לאכול חובה כזה שיעור שרק מפני מכביצה, יותר הראשון בלילה לאכול המצווה הר״ן לדעת
הר״ן כתב וכך
" מדין דאילו בסוכה לאכול חייב שהוא שיעור לאכול דמיחייב גמרינן סוכות של הראשון טוב ביום
המחוייב שיעור לאכול דמחוייב המצות מחג דגמרינן לסוכה חוץ עראי כביצה לאכול ליה סגי י״ט
. מכביצה" יותר לאכול חייב שהוא נראה ולפיכך בסוכה לאכול
כזית רק היא לאכול החובה והרא״ש הרמב״ם לשיטת אומנם
" בדעתם הר״ן כתב וכך מה מיניה גמרינן לגמרי המצות מחג דגמרינן דכיון וי״א הכא אף בכזית התם
הראשון בלילה הכי אפילו לסוכה חוץ לאוכלו ורשאי הוא עראי כזית החג ימות דבשאר ואע״ג בכזית
קבע". אכילת עשאו בסוכה לאכול חובה קבעו שהכתוב כיון
אכילה מצוות גם ממלא כזית, לאכול החובה ושם הסדר מליל נלמד בסוכה אכילה שמצוות מכיוון לדעתם
. בכזית דינה בסוכה
השו״ע פסק להלכה לעייל שציטטנו )(כפי לחוש שראוי )(כב המ״ב כתה אך בכזית, היא האכילה שחובת
הר״ן6 לשיטת אחרונים" בשם המ״ב עוד וכתב. אכילת מכדי יותר הכזית באכילתו ישהא שלא דבעינן
: פרס"
5 חג של ראשון יו״ט מלילי חוץ קצבה לדבר אין וחכ״א בלילה ואחת ביום אחת בסוכה לאכול אדם חייב סעודות עשרה ארבע אומר אליעזר רבי
בלבד.
. מביצה יותר מעט של נפח כשיעור לאכול להחמיר מקום יש צדדים "משלושה הלכה- בפניני כתב 6 ) א הראשון בלילה לאכול המצווה הר״ן לדעת
ב) זו. כדעה להחמיר נכון שלכתחילה כב, תרלט, במ״ב וכתב בסוכה, לאכול חובה כזה שיעור שרק מפני מכביצה, יותר הביצים שיעור נו״ב לדעת דאורייתא ובמצוות ביצה. נפח שיעור לאכול צריך הביצה מחצית כשיעור לאכול הרוצה ולכן חז״ל, שבימי הביצים משיעור מחצית ימינו של
יו רגילים ג) כמותו. להחמיר אשכנז צאי ביצה חצי נפח לפי השיעורים את לחשב להחמיר נהגו נו״ב, לדעת לחוש נהגו לא שספרדים למרות יש אלא לפנינו שהיא כפי החלה נפח את לחשב שאין בכך זו שיטה שיסוד מבארים ויש לחם. ביצה מנפח יותר ששיעורו ויוצא מים, במשקל
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
גשם ירד אם: הדין
הרגיל שהכלל בסוכה, לחם כ׳זית' לאכול מצווה אין הראשון בלילה גשם ירד שאם וסמ״ג הרשב״א כתבו
הראשון בלילה גם קיים מהסוכה פטור מצטער. של
גשם יורד אם גם ולכן בסוכה, כ׳זית' לאכול חייב מצטער הראשון שבלילה והר״ן הרא״ש כתבו לעומתם אך
הר״ן והסביר בסוכה לחם כ׳זית' יאכל של הראשון טוב יום לילי גמרינן דלהכי אומרים "ואחרים
בשאר דמיפטר גב על אף בסוכה לאכול חייב גשמים ירדו שאפילו לומר המצות ג מח חג
יומי" בכל בסוכה לאכול חובה יש כך אם הסדר מליל נלמד הראשון בלילה אכילה שחיוב מכיוון לשיטתם
הסוכה מן פטור שמצטער הסוכות חג של הרגילות להלכות קשר וללא. מקרה,
" ראינוהו ולא שמענוה לא ואנו הראיה עליו שמחייב ומי הרשב״א זו שיטה על כתב אולם "
המ״ב והוסיף גשם יורד אם גם הראשון בלילה לאכול שחובה הר״ן כשיטת ה )(תרל״ט, הרמ״א פסק להלכה
דספק יברך לא בסוכה' 'לישב ברכת ספק מחמת בסוכה לאכול דמחוייב דאף אחרונים כמה שהכריעו )(לה
להקל. ברכות
)(שם המ״ב כתב למעשה אך שעתיים7 שעה שאוכל לפני להמתין שראוי חובה ידי ויצא הגשם יפסק אולי
הרמ״א. שכתב כפי בסוכה קידוש יעשה פסק לא אם ורק השיטות לכל
וכן הראשון ביום גם מהסוכה פטור ומצטער כרשב״א שפסק נראה ולכן זה דין הזכיר לא השו״ע אולם
יוסף הילקוט בדעתו, כתב … לשונו: וזה ערוך השלחן מרן דברי אלא לנו אין אנו מקום "מכל
הרשב״א כדעת שסובר עח סימן ][ח״ד שבכולם הימים, לשאר הראשון לילה בין הבדל שאין
כך ואחר הגשמים יפסקו אולי קצת ימתין להחמיר רוצה ואם הסוכה… מן פטור מצטער
ואם ממושך. זמן לשהות כך, משום טוב ם יו בליל עצמו יצער לא אבל בסוכה, ויאכל יכנס
לישב ויברך לסוכה יכנס פסקו, לילה חצות לפני אם הגשמים, פסקו בבית שאכל אחר
לישב יברך לא לילה, חצות אחר עד הגשמים פסקו לא ואם כזית. לפחות ויאכל בסוכה
מכביצה יותר פת אוכל כן אם אלא."בסוכה
כב- טז, פסח ה-ו; י, ברכות הלכה פניני (עיין אותה למעך יותר מעט של כשיעור הלחם או מהחלה לאכול טוב צדדים משלושה שלכתחילה הרי כג).
" פרס' 'אכילת בשיעור לאוכלו הספיק בוודאי הפסק, ובלא בנחת האוכלו וכל רגילה. פרוסה לשיעור קרוב שהוא מביצה,
7 הלילה ת חצו עד להמתין שראוי שסוברות דעות המ״ב הביא בתחילה ש המצוות בזה ויוצא ויאכל בסוכה לישב ברכת ויברך לסוכה יכנס יעבור
מניעת לך אין והקטנים הגדולים ב״ב אכילת עם ימתין דאם כך כל להמתין כדאי דאין שכתבו מאחרונים יש ש כתב לבסוף אך עלמא לכולי עשה שיעור הזכירו לא מגדים ופרי בא״ר וכן [שע״ת] מזה יותר יו״ט שמחת. שתים או כשעה רק חצות
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
ראשון בלילה גשמים ירדו
ר״ן חיוב שלכן בסוכה לאכול חייב
נלמד הראשון בלילה אכילה
הסדר מליל
רמ״א
המ" הוסיף אך שיחכה שראוי ב
שיוכל לפני שעתיים כשעה
הגשמים. יפסקו אולי הגשמים יפסקו לא שאם וכתב
ברכת יבריך לא בסוכה ואוכל
בסוכה לשיב
רשב״א
שו״ע
ראשון בלילה אכילה חובת
ר״ן כביצה לאכול יש לא מכביצה פחות אכילה שהרי
בסוכה מחייבת
לר" לחוש ראוי מ״ב- ולאכול ן
, כביצה שאת להקפיד יש אך אכילת בכדי יוכל הראשון הכזית
פרס
רא״ש רמב״ם למדנו שהרי כזית רק לאכול חובה
מליל סוכות בליל אכילה חיוב את
כזית רק לאכול חובה ושם הסדר
שו" ע
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
האכילה מהי הקורה לעובי נכנס ועכשיו בסוכה, שותה לע קבע אכילת של חובה ישנה שלמדנו כפי
מהסוכה שפטורה עראי אכילת יחשב ומה סוכה המחייבת
בסוכה אכילה
בבית- שיושבים כשם בסוכה לשהות חובה שיש למדה הגמרא קבע שאכילת ומכיוון תדורו" כעין "תשבו
לכן לבית, מחוץ אוכל אדם שלפעמים ארעי, אכילת אבל בסוכה. לאוכלה חובה לכן בבית, לאכול רגילים
לסוכה מחוץ לאכול. מותר
סיפור הביא ב עמוד כו )(סוכה שהמשנה אלא התבשיל את לטעום זכאי בן יוחנן לרבן לו ו והביא "מעשה
לסוכה העלום ואמרו מים של ודלי כותבות שני."ולר״ג הסיפור הבאת שמטרת הגמרא והסבירה
כאן ואין בידו הרשות לסוכה מחוץ עראי אכילת אפילו לאכול עצמו על להחמיר שרוצה שמי ללמדנו
בסוכה רק שותים מים ואף עראי אכילת. לל כו בסוכה רק לאכול מקפידים המהדרים ולכן יוהרא משום
לסוכה מחוץ ארעי אכילת לאכול רשאים חכמים תלמידי ואפילו חובה, בכך שאין לזכור חשוב. אבל
השאלה נשאלת כך אם האכילה של הכמויות ומהם המאכלים מהם המחייב ת (אנחנו בסוכה אכילה אותנו
לישב הרכת נברך מה על כעט מדברים לא. הסוכה בתוך אכילה מחוייב מה רק אלא )בסוכה
: לחם
אביי "אמר הגמרא וכותבת סוכה מחייבת שלא עראי אכילת של הכמות מה דנה א עמוד כו בדף הגמרא
המדרש בבית ללימוד בבוקר שהולך ישיבה לבחור שהכוונה רש״י והסביר לכלה ועייל רב בי בר "כדטעים
להתרכז שיאכל כדי ושותה פיו א מל וטועם השמועות ימשכו שמא ודואג
בסוכה חייב ומתי עראי נחשב שעדיין הכמות: מה
כל לסוכה חוץ סעודה לאכול "ואסור שכתב עראי נחשב זה מכביצה יותר מעט אפילו הרמב״ם לשיטת
מעט יתר או פחות או כביצה עראי, אכילת אכל כן אם אלא."שבעה, יותר הרבה אוכל אם ורק
הסוכה בתוך אכילה ומחייב קבע נחשב מכביצה
פיו מלא אחת בבת טעים "כד כביצה היא עראי נחשבת שעדיין הכמות והרא״ש התוס' לשיטת אולם
בסוכה מחייב כבר מכביצה יותר. אבל כביצה מחזיק הבליעה "ובית
ב )(תרל״ט, השוע פסק להלכה בסוכה חייב לחם מכביצה יותר שכבר לשונו" וזה וִׁישֵּנִׁיםָּ וֹּתִׁים וְׁש אוֹּכְׁלִׁים
לֶאֱכֹּל ר מֻּת אֲבָל עֲרַּאי; שְׁנַּת אֲפִׁלּוּ לַּסֻּכָּה חוּץ יְׁשֵּנִׁים וְׁאֵּין בַּּלַּּיְׁלָה, בֵּּין בַּּיּוֹּם בֵּּין שִׁבְׁעָה, כָּל בַּּסֻּכָּה
מִׁפַּּת" כַּּבֵּּיצָה עֲרַּאי, אֲכִׁילַּת וְׁכַּמָּה לַּסֻּכָּה. חוּץ עֲרַּאי אֲכִׁילַּת
מזונות: דין
אפויים מזונות בסוכה לאכול שחובה כולם על שמוסכם נראה בכסנים- הבאה )(פת מכמות צה מכבי יותר
כלחם לקמן שנראה כפי נחלקו בסוכה לישב ברכת )(לגבי
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
מבושלים: מזונות
בסוכה חייב סעודה עליו שקובעים חשוב שיעור שרק והטור הרא״ש, כתבו וזה " הטור- לשון אכילת וכמה
כקבע… נחשב פת מביצה יותר בכלל)(אבל וביצה מפת כביצה עד עראי ן המיני מחמשת העשוי תבשיל אבל
כ נחשב מזונות תבשיל מכביצה יותר רק אכל אם אבל סוכ״ה. וצריך קבע חשיב עליו הקובע ת אכיל
מסוכה ופטור עראי
בסוכה חייבים מכביצה ביותר כבר המאירי לשי. טת אולם
להלכה
וכתב וטור כרא״ש פסק שו״ע מִׁפַּּת… כַּּבֵּּיצָה עֲרַּאי, אֲכִׁילַּת וְׁכַּמָּה אִׁם מִׁינִׁים, מֵּחֲמֵּשֶת הֶעָשׂוּי וְׁתַּבְׁשִׁיל
סֻּכָּה וְׁצָרִׁיךְׁ קֶבַּע חָשִׁיב עָלָיו. קוֹּבֵּעַּ
בסוכה חייבים מכביצה8 שביותר הרב ערוך ושולחן המ״א כתבו אולם
כת וכך הרב- בשו״ע ב עראי אכילת היא וכמה לסוכה חוץ עראי אכילת לאכול שמותר אמרנו כבר
חוץ פיו מלא אחת פעם לטעום האדם דרך שכן כביצה בית שאין כביצה הוא פיו ומלא לביתו
מכביצה יותר מחזיק. הבליעה המינים מחמשת העשוי בתבשיל או המינים מחמשת העשויה בפת אמורים דברים במה שאר אבל
מותר סעודתו עליהן קובע ואפילו הרבה מהם אוכל אפילו פירות מיני לומר צריך ואין מאכלים מיני
פת של עראי כאכילת אלא חשובה אינה אלו מי: נים שקביעת לפי לסוכה חוץ לאכלן
ביחו״ד כתב וכמותם חמשת של מתבשיל קבע סעודת שאוכל למי הדין "…והוא סה א, כגון דגן, מיני
מכביצה יותר שאוכל כל עליו, סעודה קובע אינו ואם ה. בסוכ לישב ויברך בסוכה, שחייב אטריות,
הסוכה. מן פטור מכן ובפחות בסוכה, לישב יברך לא אבל בסוכה "חייב
מים מיצים: פירות
מרוטנבורג מהר״ם לשיטת יוסף הבית של הראשון ההסבר לפי בסוכה חייב פירות, לאכילת עצמו הקובע ורמב״ן,
במסכת לישנא האי כי להחמיר סבור היה כי לסוכה חוץ פירות מלאכול נזהר היה "ור״מ הב״י כתב וכך
ב עד יומא סוכה בעי "דפירי
" הרמב״ן כתב וכן מן נכונה בראיה אוסר ואני התירו, המחברים שכל ידעתי לסוכה חוץ פירות לאכול
ז״ל)(הרי״ף" רבינו דעת נראה וכך יומא, במסכת נזכרת ה השמועה
לשיטת לעומתם, פרץ בינו ר אור, מאירי ה רוע9 ז פירות באכילת מסוכה פטור קבע אוכלם. ואפילו
8 כן הוכיח המ״א מ מיותר כבר זה סוכה מחייבת פירות אכילת על שקביעות דאמר למאן ש משמע ששם ב עמוד עט בדף יומא ממסכת כביצה ואם
מכביצה יותר נחשב עודה ס קביעות לחם לא שהם בדברים שגם צדנו ל כך וכתב" סוכה בעי לא דפרי לן דקיימא נ״מ לא פירות לענין מיהו דומיא כביצה כשאכל היינו עלייהו קבע אם סוכה דבעי תרגומא מיני לענין נ״מ מקום מכל בגמרא וכ״מ עלייהו וקבע הרבה אכל ואפילו
." סוכה דבעי למ״ד דפירי
9 ו (ו, מרמב״ם משמע )וכן
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
פסק להלכה או לאוכלם אפשר לכן מהם, ולשבוע קבע לאוכלם רגילים שאין מכיוון ש רמא ו השו״ע ו
שרוצים כמה לסוכה מחוץ לשתותם
לִׁשְׁתּוֹּת "וּמֻּתָּר שו״ע כתב וכך מַּיִׁם. . . פֵּּרוֹּת וְׁלֶאֱכֹּל { רמ״א- לַּסֻּכָּה חוּץ עַּצְׁמוֹּ)} (דִּׁבְׁרֵּי עֲלַּיְׁיהוּ קָבַּע; וַּאֲפִׁלּוּ
מְׁשֻּבָּח". זֶה הֲרֵּי מַּיִׁם, אֲפִׁלּוּ לַּסֻּכָּה חוּץ יִׁשְׁתֶּה וְׁלֹּא עַּצְׁמוֹּ עַּל שֶיַּּחְׁמִׁיר וּמִׁי
גבינה או בשר על סעודה קבע
אומרת א עמוד כז בדף: המשנה לילי ישלים הראשון טוב יום לילי אכל שלא מי אליעזר, רבי "אמר
במיני השלים אם הכי: נמי תניא תרגימא, במיני ישלים ישלים? "מאי ובגמ': חג". של האחרון יו״ט
יצא". תרגימא
להשלי יכול סוכות ליל סעודת אכל שלא מי הגמרא לפי תרגימא- במיני אפילו החג ימות בשאר אותה ם
לאוכלו שיש וודאי כך אם החג לסעודת תחליף להוות שיכול חשוב מאכל זה תרגימא שמיני למדנו מכאן
. בסוכה
ו תרגימא, מיני הם מה הראשונים שנחלקו אלא בסוכה לאוכלו שיש המאכל מהו ממ: ילא
פירות- שהכוונה להיות יכול לא שתרגימא 'במיני 'ד״ה תוס 'כתבו אלא בסוכה, אכילה צריכים שאינם מכיון
הפת" את בהם שמלפתין דברים ושאר ודגים "בשר
גבינות ביצים דגים שבשר סב צג, הסמ״ק,)(הגהות פרץ רבינו כתב זה פי על בסוכה חייבים דייסא. או
שבודאי פירות אינן תרגימא שמיני מדת ל סוכה בעי לא פירי שפסקנו "ומאחר א, המאירי)(כו כתב וכן
וביצה ודגים בשר כגון לפתן מיני הם תרגימא מיני וא״כ סוכה, הצריך בדבר להשלים הוא צריך
מכביצה". יתר בהם שיש כל סוכה צריכים שהם ודומיהם אלו על ולמדנו וגבינה,
הוכיח יג )(ב, הרא״ש לעומתם ולא מזונות מיני בורא יהם על שמברכים דגן מיני חמשת זה תרגימה שמיני
כאלה מאכלים על ומימילא וכדו בשר לא הרא״ש" כתב וכך סוכה חייבים מ מברכין כיצד פ' ובתוספתא
מאכל היינו תרגימא דמיני ומשמע מזונות, מיני בורא עליהן מברך תרגימא מיני לפניו הביאו תניא:
להצריך תרגימא ממיני ראיה אין ו וגבינה. מבשר יותר חשוב שהוא ואפשר המינים. מחמשת שעשוי
דפת". ארעי מאכילת חשיב ולא עליהן סעודה לקבוע דרך אין וגם ולגבינה, לבשר סוכה
להלכה
ה10 )(תרלט, ברכה מחזיק בספר כתב בקביעות כשאוכלם גבינה או דגים בשר, בסוכה ולאכול החמיר. שיש
הרא״ש11 כשיטת להקל פסק ב )(תרלט השו״ע אולם בסוכה לשבת חובה יש דגן מיני חמשת על שרק
סה ויחו״ד)(א, )(יא שועה״ר פסקו וכמותו
לשון וזה יח ו " דעת- וה בשר או אורז האוכל פטור בקבע, אפילו לפתן, מיני ושאר וגבינה וביצים ודגים
הסוכה. מן הדין מן או קפה או תה והשותה הסוכה. מן פטור עליהם קבע אפילו פירות האוכל וכן
הסוכה". מן פטור פירות ומיץ חלב
10 "א לשונו- זה " הרמב״ם על דפליגי כיון יברך לא רק בסוכה ולאכלו וגבינה בבשר אפילו הרמב״ם לדעת לחוש יש ודאי בל
11 כבר זו הרי בזה, וכיוצא ואורז בשר מירקות, ושבעים לחם, בלי שלימות ארוחות לאכול רגילים שרבים שכיום, הלכה פניני של חידוש ישנו
בסוכה לאוכלה וחובה קבע, כאכילת כולם בעיני נחשבת המקלות לדעות. גם
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
)(ה ומ״א )(ד הב״ח של אמצעית שיטה ישנה ראוי למעשה אבל כשו״ע הלכה הדין מעיקר שאומנם
. להחמיר
הב״ח כתב וכך שנדון הבאה לסוגיה דבריו בתחילת התייחס לסוכה- מחוץ יין שתיית בה- שלא להחמיר ראוי למעשה
בהן וכיוצא וגבינה דבשר בקבע וכן מפלוגתא נפשי' לאפוקי הסעודה תוך אלא בקבע לשתות ראוי
ל לאכו להחמיר. הסוכה בתוך רק
וכן לעשות ראוי
חריפים ומשקאות יין
: הפוסקים נחלקו חריפים, ומשקאות יין לגבי
לכן מהם שבעים, אין ש שמכיוון והטור הרא״ש כתבו לשתות חובה אין בסוכה ם הטור" כתב וכך ושתיית
קבע חשיב לא עליהן סעודתו הקובע אפילו עליהן לקבוע דרך שאין כיון ומיהו הוא עראי נמי יין
סוכה" צריכה שאינה דפת עראי מאכילת עדיף דלא
השותה ש הריטב״א שיטת לעומתם מהסוכה פטור משקים שאר אך בסוכה חייב רביעית כשיעור יין וזה
היין של חשיבותו מפני סעודה קביעות. נחשב
זרוע האור שיטת בפוסקים שלישית שיטה סא )(סימן ש חריפים משקאות בשאר גם אם, ביין רק )(ולא
" כתב- כך ו בסוכה חייבים בחבורה, אותם לשתות מתאספים ושכר… ודבש יין של קבע שתיית מיהו אין
או אכילה בלא שתיה ואין רחמנא אמר תדורו כעין דתשבו לאו אם לסוכה חוץ מותר אם לברר לי " ואסור לשתייה- עצמן וקובעין פירות ושאר אגוזים אוכלין פעמים שמא
להלכה
הרמ״א הרא״ש כשיטת פסק לעיייל שציטטנו כפי אם ואפילו בסוכה לישב חובה אין חריפים משקאות שעל
סעודה עליהם. קבע
כרא״ש שהלכה פי על שאף כתבו כאן גם והב״ח המ״א אולם כשיט להחמיר אוי ר ת שאם זרוע כאור
נ בסוכה- יחויבו לשתות אנשים קבוצת יחד קבעו במ״א" גם )(צוטט הב״ח כתב וכך לשתות היושב יחיד אדם
לשתות שנוהגין במקום רט ובפ גמור קבע הוי לשתות שקבעו חבורה בני אבל קבע חשיב דלא סברא
למעשה אבל להלכה כנ״ל בסוכה לישב ולברך סוכה ובעי גמור קבע דה״ל אכילה שום בלי בקבע יחד
דבשר בקבע וכן מפלוגתא נפשי' לאפוקי הסעודה תוך אלא בקבע לשתות שלא להחמיר ראוי
משקאות לשתות עצמם לקבוע לא יקפידו שלכתחילה סיים המ״א בהן" וכיוצא וגבינה כדי חריפים
. בסוכה לישב לברך ואף סוכה חובת יש כן עשו כבר שאם מהמחלוקת)(אלא להמלט
)(לג המ״ב ש כתב ש לכתחילה לנהוג ראוי כן להקפי חריפים משקאות לשתות יחד נקבעו כאשר לשתות ד ם
בסוכה יבר לא אך. בסוכה לישב ברכת כו
חשובה נקודה
קבע- סעודת כדי תוך בסוכה לאכול שחובה קבע אכילת בכלל מרכיביה כל על הסעודה
שום לטעום שלא להקפיד יש ולכן לסוכה מחוץ. דבר לכן ישתה לא מהסוכה הסעודה באמצע היוצא
לסוכה מחוץ בסוכה לאכול שהתחיל מה את לבלוע ימשיך לא ואף דבר יטעם, ולא
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
לסיכום- לקמן נדבר בסוכה לישב ברכת (לגבי בסוכה לשבת חייבים )מתי
לחם
רש״י חייב מכביצה יותר
בסוכה
שו״ע
רמב״ם מכביצה יותר הרבה
בסוכה חייב
פטור) יותר קצת (אך
דגן מיני חמשת
אפויים
כלחם דינו
מבושלים
טור רא״ש שיעור על רק שקובעים חשוב
סעודה עליו
שו״ע
מאירי יותר על כבר
מכביצה
, יחוו״ד שועה״ר
גבינה ביצים דגים בשר
, מאירי פרץ רבינו חייבים סעודה קבע אם
בסוכה
ברכה מחזיק
בסוכה חייב קבע-
רא״ש מסוכה פטור תמיד
שו״ע
, יחוו״ד שועה״ר
ומ" ב״ח שפטור הלכה א אולם להחמיר ראוי אך
בסוכה לישב יברך לא
מיצים פירות
, רמב״ן מהר״ם חייב סעודה קבע אם
בסוכה
פרץ, רבינו מאירי מסוכה פטור תמיד
שו״ע
חריפים ומשקאות יין
רא״ש
, פטור קובעים שלא
סעודה עליהם
רמ״א
מ״ב שפטור הלכה אולם להחמיר ראוי אך
בסוכה לישב יברך לא
ריטבא
חייב רביעית השותה יין- משקאות-פטור שאר
זרוע או״ר אם משקים בשאר גם חייב לשתות יחד נקבעו
בסוכה
, מ״א ב״ח להחמיר ראוי לא יקפידו ולכתחילה לשתות עצמם לקבוע כדי חריפים משקאות
מהמחלוקת להמלט
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
בסוכה לישב ברכת
בסוכה( האכילה לחובת בנוסף לפני לברך יש הסוכה ימי שבכל חכמים תקנו )מהתורה החובה רבים שבמקרים
לישב וצוונו במצוותיו קדשנו אשר העולם מלך אלוהינו ה' אתה "ברוך: בסוכה לישב ברכת בסוכה הישיבה
"בסוכה12.
הזו הברכה את לברך יש נחלקו: מתי אולם
בכל ורמב״ם, רי״ף ה שיטת זמן בה) לשהות לסוכה(כדי נכנס שאדם, אם גם מתכוון בה לשבת כיוון, מ בלבד
לכן מצווה בזה מקיים, שהוא יברך שישב לפני שיניח פעם כל שבתפילין שכמו תפילין כדין סוכה ודין
בסוכה הדין גם כך מחדש יברך. אותם
" יב ו, ולולב סוכה הרמב״ם)(שופר כותב וכך שישב קודם מברך שבעה, כל בסוכה לישב שייכנס זמן כל
בסוכה". לישב וציונו במצוותיו קידשנו אשר העולם מלך אלהינו י״י אתה ברוך
כי האכילה, על מברכים אלא לסוכה כניסה כל על מברכים שלא העם שרגילים והרא״ש ר״ת שיטת אולם
בסוכה. שעושים הדברים שאר כל את פוטרים האכילה שעל ובברכה עיקרית, יותר היא
" הרא״ש- כתב וכך דוקא אלא ושינה בה לטייל בה נכנס אם הסוכה על מברכין שאין העם רגילין
הסוכה על יברך כך ואחר הסעודה שמתחיל המוציא ברכת תחלה שיברך ראוי. לכך ה אכילה, בשעת
דאוכלין מבאכילה, יותר חומר בה שמצינו פי על ואף השינה בשעת הסוכה על מברכין שאין ומה
והוי לישן יוכל לא דשמא טעמא היינו לסוכה. חוץ ארעי שינת ישנים ואין לסוכה חוץ ארעי אכילת
טיול שאר אבל אכילה, היא בסוכה עושה שאדם הקבע שעיקר לפי פירש תם ו ורבינ לבטלה. ברכה
פטרתן". והיא האכילה לגבי טפלים בסוכה שעושין ושינה
על (ואף האכילה בזמן רק לברך הרגילות לכן בסוכה האכילה זה המצווה שעיקר שמכיוון הסביר הרא״ש
מצליחים ולא לישון שהולכים אנשים ו שמצאנ אלא השינה- בזמן גם לברך אמורים היה זה שלפי פי
להירד ם לבטלה ברכה יהיה שלא לברך רצו לא.)אז
להלכה
וכן לאוכל קשר ללא בסוכה לישב ברכת כניסה כל על שמברכים הראשונים ורוב כרמב״ם התימנים מנהג (
אשכנז מיוצאי כמה: הורו גר״א( ה בניהם רב13 ובמעשה בביאורו ריח). אות
דעת אולם השו״ע פסק וכך ר״ת כדברי למעשה שנוהגים ככולם, רובם הפוסקים ח- )(תרלט שֶאֵּין נָהֲגוּ
אֲכִׁילָה בִּׁשְׁעַּת אֶלָּא הַּסֻּכָּה עַּל מְׁבָרְׁכִׁים { רמ״א-. נָהוּג }. וְׁהָכֵּי
12 טעמא מאי אחד. יום וסוכה הימים), שבעת כל הלולב על? ך (מבר שבעה לולב שמואל: אמר יהודה רב "אמר ב מה, סוכה הגמרא לשון: וזה
מימים– לילות דמפסקי לולב מימים– לילות מפסקי דלא סוכה הוא, נפשיה באפיה מצוה יומא כל בר ורבה דמו. אריכא יומא כחד שבעה כולהו
דאורייתא– סוכה טעמא? מאי אחד. יום ולולב שבעה, סוכה יוחנן: רבי אמר חנה בר דרבנן– לולב, שבעה אמר רבין אתא כי. יומא בחד ליה סגי
שבעה זה ואחד זה אחד יוחנן: . רבי בסוכה כוותיה קיימי אמוראי דכולהו בידך, חנה בר בר דרבה נקוט יוסף: רב. אמר לישב נכנס מיתיבי: …
ראשון– יום שבירך וכיון בסוכה, לישב וצונו במצותיו קדשנו אשר אומר בה מברך שמניחן זמן כל תפילין, דתניא: היא; אי תנ מברך… אינו שוב ברה מרי רב אמר כרבנן. הלכתא אמר: ורבא כרבי, הלכתא אמר: אביי אתמר, בלבד. שחרית אלא מברך אינו אומרים: וחכמים רבי. דברי עליהן,
איצטריך וכי ומברך. תפילין ומנח ה ידי ומשי ונפיק הכסא, לבית ועייל וקאי מקדים אלא כשמעתיה, עביד דלא לרבא ליה חזינא שמואל: דבת
אחרינא– זימנא ומברך תפילין ומנח ידיה, ומשי ונפיק הכסא, לבית. עייל " שבעה… כל ומברכין עבדינן, כרבי נמי ואנן
13 וזה רב- מעשה לשון " ביום פעמים מאה אפילו שנכנס פעם בכל מברך סוכה "ברכת
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
כר״ת- לפוסקים בברכה להתחייב כדי לאכול צריכים: מה
האשכנזים: מנהג
לאכול שחייבים מאכל כל על בסוכה'. 'לישב מברכים בסוכה,
סוכה- שמחייב מאכל לאכול ולא בסוכה לישב מתכוון אם הדין מה שנחלקו אלא
מ״ב ח״א, ט״ז, ה לשיטת לאכול מתכוונים כאשר הוא האכילה, על לברך שנהגו מה כל וחזו״א, , , מח תרלט,
ש על יברך יאכל, לא בה שהייתו משך שבכל ויודע בסוכה לשבת שנכנס מי אבל. הייתו
" המ״ב- כתב וכך שיצא אימת כל לכו״ע אז יום באותו פת לאכול דעתו שאין או בסוכות המתענה
הסוכה חיוב עיקר על שמברך פוסקים להנהו ס״ל פת כשאוכל דדוקא לברך חייב גמורה יציאה
זה." שייך לא אוכל כשאינו אבל הטפלים הדברים כל ופוטר
) מאמ״ר(ח ה שיטת אומנם 14 בסוכה לאכול שחייבים אכילה על רק מברכים ש, לאכול מתכוון לא ואם
. יברך לא כזו אכילה
האשכנזים- רוב מנהג למעשה כל טעימה על גם מברכים סוכה, שמחייב כשיעור לאכול מתכוונים אין אם
שהייה על גם לברך שיש הסוברים כדעת שהעיקר מפני אחר, חשוב מאכל או יין או מזונות של שהיא
הסוכה על מברכים אכילתו על הברכה ואגב דבר טועמים אכילה, על לברך ונהגו שהואיל אלא כה, בסו
המנהגים- נחלקו כלל לאכול מה לו אין (ואם שלא הבושם כערוגת מחמירים יש אך אכילה בלי גם יברך המנהגים ומרבית למ״ב
. זה במקרה )יברך
הספרדים: מנהג
ה שיטת בא״ח לחם על בסעודה רק לברך נהגו ח- )(האזינו כתב" וכך גמור בפת אלא בסוכה לישב יברך, לא
" להקל ברכות ספק משום יברך לא "מזונות" שברכתו בכסנין הבאה בפת אבל בדעתו ברור אומנם
בסוכה לישב לברך שיוכל המוציא לברך שיצטרך עד בכסנין הבאה בפת סעודה קביעות יאכל. שאם
) קלו עמ' חזו״ע ה עובדי( הרב לשיטת אומנם סעודה קביעות בשיעור כאיטריות מזונות תבשיל האוכל, גם
" לשונו- וזה בסוכה לישב מברך 'מזונות', שברכתו למרות מתבשיל קבע סעודת שאוכל למי הדין והוא
עליו סעודה קובע אינו ואם בסוכה. לישב ויברך בסוכה, שחייב אטריות, כגון דגן, מיני חמשת, של
הסוכה". מן פטור מכן ובפחות בסוכה, לישב יברך לא אבל בסוכה חייב מכביצה יותר שאוכל כל
14 לשונו- וזה אכילה בו אין יום שאותו כיון בסוכה שיכנס פעם כל לברך חייב חלום תענית שמתענה או היום כל פת לאכול בדעתו שאין דמי ט״ז ה "וכתב זה שייך לא הכא ו כלו' ע״כ הטפל את ופוטר העיק' הוא פת דאכיל' משום הוא הטעם עיקר דהא בה לישב שנכנס פעם בכל דמברך התלמוד לדין הדרינן
דבריו על להשיב שיש ונ״ל פת אכילת שם אין שהרי לא וזה הלילה באותה והישיבה והכניסה השינה על לברך צריך היה בלילה אוכל שאינו מי דא״כ
לברוכי בעי דלא מודה גופיה שהרט״ז נראה וגם שמענוהו תשיבני ואם אחריו הבא ליל' ה של והשינה הישיבה פוטרת האכילה על ביום שבירך דהברכה
התורה ברכת לענין מ״ז סי' (ע״ל עניינא בהאי היום אחר הולך )דהלילה נשיב אנו אף השינה פוטרת האכילה על בלילה שביר' דהברכה הוא דכ״ש ונאמר
. . סוכה בעיא עצמה שהיא כיון מפסקת השינה אין דהא אחרת אכילה עד שעושה. והטיול דהא וכו' התלמוד לדין הדרינן ז״ל הרב מ״ש על תמיה אני עוד
ושאר הכניסה על לברך תקנו לא ומעולם האכילה על אלא לברך שאין דתלמודא דינא לפום א דמלת עיקרא הוי הכי כוותיה דנהגינן ז״ל ר״ת לדעת
והישיבה." הכניסה על לברך ואין לבטלה לברכה לחוש יש כר״ת שנהגנו מה דלפי נ״ל ולכן דברים. .
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
)(שם עובדיה הרב כתב ועוד יברך מזונות מתבשיל קבע סעודת אכל שאם דה יו חי איש הבן גם שלדעתו
בסוכה15 לישב ברכת קביעות מצד אבל דנהמא, תוריתא לו שאין משום רק זה המוציא ברכתו שאין (וזה
בסוכה לישב יברך אף ולכן בסוכה וחייב כאן יש קבע אכילת.)של
בהבדלה בסוכה לישב: ברכת
קמ עמ' בחזו״ע וכ״כ מברכים, אין הספרדים- מנהג
האשכנזים- מנהג בסוכה(כ 'לישב עליה לברך קבע של חשיבות ליין נותנת.'ההבדלה כתבו- ן מב; ו, הלוי שבט
שלמה הליכות אלישיב; הרב בשם ד תכד, , ג, אפרים רבבות, י פס״ת; יא ט, ) חב״ד מנהגי אוצר בשם
: לברך ושכח לאכול סיים
אשכנזים- יברך
, יברך לא ספרדים- עובדיה( הרב כתב אולם קעח) עמ' חזו״ע שעל למרות יברך, לפתן יאכל עדיין שאם
לברך. יכול היה לא לבד הלפתן
15 ( לשונו זה סה)- סימן א חלק דעת יחוה שו״ת בכסנין הבאה פת על אבל גמור, פת על אלא בסוכה לישב יברך לא כתב, ח') אות האזינו (פרשת חי איש בן בספר הנה
מברך שאז כסנין פת על סעודה קובע שאם מודה הרב שגם ברור והדבר עכ״ל להקל ברכות דספק משום בסוכה, לישב יברך לא מזונות מיני בורא. שברכתו
מבר המזון, וברכת המוציא פי על ואף, בסוכה לישב לברך צריך דגן, מיני מחמשת שעשוי תבשיל של קבע סעודת כשאוכל גם וממילא בסוכה, לישב ג״כ ך
בשו״ת החיד״א מרן זה כל שהסביר וכמו דנהמא. תוריתא ליה דלית משום זהו המזון, וברכת המוציא עליו מברך שאינו לזה והוצרכתי ע״א). (סי' ח״א שאל חיים
יברך לא דגן מיני מחמשת תבשיל על סעודה הקובע שאף פסק חיים יוסף רבי שהגאון שאע״פ שכתב, קס״ה) וסי' צ״ה (סי' ח״ג ונשאל שואל בשו״ת שראיתי לפי
הגרי״ח גם שבודאי תמוהים, ודבריו ע״כ להקל ברכות ספק. מר לו אין מנהג ובמקום עליו, סעודתו כשקובע בסוכה לישב לברך שלהם המנהג פשט בסוכה, לישב
אחרונים ושאר החיד״א, ומרן ערוך, השלחן מרן וכדברי עליו. , סעודתו כשקובע בסוכה לישב לברך שצריך בזה מודה
האשכנזים- מנהג או לחם אוכל שלא
סעודה קביעות
, מ״ב, ח״א ט״ז לאכול בלי גם יברך
כלום
מאמ״ר לחם כשאוכל רק יברך
רוב של המנהג
האשכנזים לאכול ינסה לכתחילה
, עליו ויברך אחר מאכל
יברך לו אין אם אך
מקרה בכל
הספרדים מנהג
בא״ח לחם על רק מברך
( שקבע בכסנין הבאה פת או
סעודה עליה
עובדיה הרב סעודה קביעות על גם מברך
מבושלים מזונות של
הבא״ח) דעת גם לדעתו (וזו
בסוכה לישב ברכת מברכים מתי
רמב״ם לסוכה כניסה בכל
תימן מנהג
גר״א
, רא״ש ר״ת אכילה בשעת דווקא
מברך
, רמ״א שו״ע הספרדים מנהגי
והאשכנזים
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
בפועל כיצד: בסוכה לישב ברכת מברכים
לברר שננסה נוספים דברים שני. ישנם
א. בישיבה ולברך לשבת מראש שאפשר או לשבת אז ורק בעמידה לברך צורך יש. האם
ב. בסוכה- לישב ברכת יברך מתי שאוכל (לפני אחריה או הנהנים ברכת.)לפני
הסו את ונברר האל גיות ה ההלכה נפסוק ואז תחילה
א. ראשונה- סוגיה ולברך לשבת מראש שאפשר או לשבת אז ורק בעמידה לברך צורך יש האם
. בישיבה
". . תשבו בסוכות התורה ציווי את להבין איך והרא״ש" הרמב״ם נחלקו בדבר
הרמב״ם טת לש י מכיוון 'תשבו בלשון מופיעה 'שהמצווה ומכיוון הישיבה, בעצם היא המצווה עיקר לכן
לכן לעשייתן עוברת שהברכה. לשבת ומיד בעמידה לברך יש
הרמב״ם( לשון וזה ", י״ב) ו ולולב וסוכה 'שופר שישב קודם מברך שבעה כל בסוכה לישב שייכנס זמן, כל
טוב יום ובלילי בסוכה. לישב וציונו ותיו במצו קידשנו אשר העולם מלך אלהינו י״י אתה ברוך
מעומד מקדש נמצא הכוס, על הברכות כל ומסדר הזמן, על מברך כך ואחר הסוכה על מברך, הראשון
הזמן". על מברך כך ואחר ויושב, בסוכה, לישב ומברך
בסוכה תשהו פירושו 'תשבו' והרא״ש, , ראב״ד שיטת ומתו לע אל הישיבה לא היא המצווה ולכן עצ א ם
ב שהיה ה סוכה כך ואם, ממילא הסעודה, לפני לברך שנהגו וכיוון המצווה, את מקיימים בעמידה גם
האכילה. לפני בישיבה מברכים
" בדעתו- הב״י כתב וכך על מברך והלכך שאפשר מה כל לישיבה הברכה לסמוך צריך שהוא ודאי וא״כ
. המוציא" ברכת קודם מברך מרובה זמן לכן קודם יושב היה אם ואפילו המוציא ברכת קודם הסוכה
ב. בסוכה- לישב ברכת יברך מתי השניה- סוגיה שאוכל (לפני אחריה או הנהנים ברכת.)לפני
סוגי להקדים- ברכה איזה היא הראשונה לסוגיה שמתחברת נוספת ה בסוכה לישב ברכת את האם
ברכת ולאחריה ה ברכת את קודם או הנהנים אוכל ולבסוף בסוכה לישב ברכת מכאן ר לאח נהנים
. מהמאכל
בעת תחילה מתחייבים הסוכה שבמצוות מפני הסוכה, ברכת את להקדים יש מרוטנבורג, מהר״ם לדעת
ה לסוכ הכניסה
ה וכך הב״י סביר " בדעתו- ג )(תרמג, לברך רגילים העולם שאין פי על שאף בעיני נראים הר״ם דברי ולי
כמו האכילה היא בסוכה עושה שאדם קביעות שעיקר מפני היינו אכילה בשעת אלא הסוכה על
צריך שהוא ודאי וא״כ עליה הוא מברך אכילה לצורך שהוא זו בישיבה ומ״מ תרל״ט בסימן שנתבאר
וה שאפשר מה כל לישיבה הברכה לסמוך המוציא ברכת קודם הסוכה על מברך לכך היה אם ואפילו
המוציא." ברכת קודם מברך מרובה זמן לכן קודם יושב
שיש הרא״ש שיטת לעומתו את להקדים שלמדנו כפי ש מפני בסו, כה לישב ברכת לפני הנהנים ברכת
דווקא הסוכה על לברך המנהג הסוכה. לברכת גורם שהאוכל הרי לאכילה, בהקשר
ברכה שזה שמישום והסביר לאכילה? הנהנים ברכת בין להפסק נחשוש לא ע שמדו בדעתו הב״י והסביר
הארץ מין לחם המוציא בירך שאדם אחרי שגם בגמרא שמצינו (כפי הפסר חשב נ לא הסעודה לצרכי
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
שלו הבהמות את האכיל שלא ונזכר להגיד לו מותר לאכול להתחיל לו סור א כך ואם את שיאכיל משפחתו בן ל
אלא הסוכה על לברך שלא הוא המנהג שהרי כן רגילים אין והעולם אכל לא. ן שעדיי" אפילו הבהמות
בעבור אלא הישיבה בעבור עליה מברכין אין וא״כ ושינה לטיול בה כשנכנס ולא אכילה בשעת
בעבור מברך שהוא הוכחה שתהיה כדי שיברך קודם הסעודה שתתחיל ראוי והלכך האכילה
דא״ל הסוכה על מברך ואח״כ המוציא פרוסת שאוכל הרא״ש מדברי משמע ולכאורה הסעודה
ברכת בין הפסק סוכה ברכת הוי דא״כ שיטעום קודם המוציא לברכת סמוך סוכה ברכות דמברך
הפרוסה לטעימת המוציא קודם המוציא כת לבר סמוך סוכה ברכת לברך נוהגים שהעולם אלא
דומיא הפסק הויא ולא חשיבא אכילה מצרכי אתיא אכילה משום סוכה דברכת דכיון וצ״ל טעימה
. הפסק" הוי דלא לתורי גביל או ברוך דטול
להלכה
אשכנז ה מנהג כ אפריקה (צפון מהספרדים וחלק ים: ותוניס) מרוקו
בישיבה לברך ניתן א כרא״ש. : פסקו הסוגיות בשני יש ב הברכה. לקראת לעמוד צריך. ולא על לברך
הרמ״א כתב וכך הסוכה על ואח״כ תחילה האוכל מעומד- להרך כרמב״ם שפסק השו״ע דברי על ב תרמג,
" לאחר סוכה ה על לברך שהמנהג כתב ג ובסעיף הָרא״ש" דַּּעַּת וְׁכֵּן ב מְׁיֻּש מְׁקַּדְּׁשִׁין אֶלָּא כֵּּן, נוֹּהֲגִׁים וְׁאֵּין ָּ
המוציא. ברכת
הספרדים מנהג
פסקו שונה הרא בסוגיה שיש כמהר״ם פסקו השניה ובסוגיה לשבת, ך כ ואחר בעמידה לברך שיש כרמב״ם
ה ברכת את מכאן ולאחר הסוכה ברכת את לברך קודם נ הנים
בא״ח( וכ״כ ה) 'האזינו טז) ט, (תרמג: כה״ח יחו״ד( מז) ה, .
" הבא״ח כתב וכך ברכת אחר המוציא ברכת קודם בסוכה לישב לברך נוהגין יש קדוש יש שלא ובעת
ל לברך נוהגין ויש נט״י, בסוכה ישב כגביל דהוי הפסק חשוב ואין שיאכל, קודם המוציא ברכת אחר
, לתורי הרה״ג עט״ר מזמן בביתנו ואנחנו בסוכה ישב ל לברך מנהגינו ז״ל חיים משה רבינו זקיני מו״ר
. עיקר וכן המוציא ברכת קודם וכנז ישב ואח״כ מעומד יברך בסוכה לישב שמברך פעם 'ובכל
. באחרונים" השני המנהג את ביטלו לא מ״מ עדיף, שכך שכתבו ואף גם כתב וכך ביח ןכ " ו״ד- ברכת לברך והנוהגים
ונהרא לישראל. להם והנח יסמוכו. ש מה על להם יש טעימה, קודם המוציא ברכת אחר בסוכה לישב
ופשטיה". נהרא
בסוכה- ישיבה הלכות האצבעות חמשת בשיטת סדורה הלכה
תורגמן פינחס כתב
בישיבה אפשר או בעמידה מברך האם
רמב״ם יושב ואז בעמידה מברך ' בלשון׳תשבו מופיעה שהמצווה מכיוון, הישיבה בעצם היא המצווה עיקר לכן יש לכן לעשייתן עוברת שהברכה ומכיוון
לשבת. ומיד בעמידה לברך
הספרדים ורוב שו״ע מנהג
רא״ש בישיבה מברך
, בסוכה תשהו 'פירושו 'תשבו ולכן עצם אלא הישיבה לא היא המצווה
, בסוכה השהיה, המצווה את מקיימים בעמידה גם כך ואם וכיוון
, הסעודה לפני לברך שנהגו בישיבה מברכים ממילא
האכילה. לפני
אפריקה וצפון אשכנז מנהג
בסוכה לישב ברכת את או הנהנים ברכות את מקדים האם
מרוטנבורג מהר״ם
, הסוכה ברכת את להקדים יש מפני
תחילה מתחייבים הסוכה שבמצוות
לסוכה הכניסה בעת
הספרדים ורוב שו״ע מנהג
רא״ש לפני הנהנים ברכת את להקדים יש
, בסוכה לישב ברכת שכפי מפני הסוכה על לברך המנהג שלמדנו
, לאכילה בהקשר דווקא שהאוכל הרי
הסוכה. לברכת גורם
אפריקה וצפון אשכנז מנהג
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
