בס״ד סדה- י ארץ על ואגודתו בסוכות ישראל אחדות
תשפ״ד– סוכות ליל דרשה הל מרצבך ל – יד״ב מרכזי כ "בי
פתיח
השנה ש רא את תשרי בחודש עברנו אלול, בחודש לדרך נו יצא ה )'כת (המל כיפור יום ומשם ונמחל לנו התכפר
הסוכות. חג מגיע וכעת לנו,
שאלנו בשבת חל כשהוא בשופר תוקעים לא למה השנה? בראש שופר תקיעת של עשה מצוות מבטלים כיצד
בשוגג היה זה יתבלבלו, ואם נו, שיתבלבלו! הלכות? יודעים שלא אנשים כמה שיש משום מהתורה, וב? יש ש פרט
ברשות טלטול ספק של תעשה לא לדחות צריך שופר של עשה מצווה היה וא״כ תעשה". לא דוחה ש״עשה כלל
עירוב יש בארץ מקום בכל וכמעט התורה, מן הרבים. ות רש בכלל אין הדעות רוב לפי שבימינו ובפרט? הרבים
חשובה כך כל שהיא מהתורה עשה מצוות מפסידים אנחנו זה? בגלל
הבאנו השנה ראש בליל ו הפנימי הסוד את לנו גילו לא חז״ל ש אחד, תירוץ הסיבה של וה, ת האמיתי סניגור שלנו
זה השופר במקום לד ההתבטלות. חז״ל ברי יצחק של עיינו שזה, בעניין כנו והאר שהתבטל תושב״ע, ינת בח שהוא
לאברהם תו ינת בח (שהוא שבכתב )ה ר העק בעניין. דה
, שני תירוץ הבאנו מוסף )(לפני השנה ראש וביום לבכות אסור שבשבת את לנו מזכיר והשופר, צער של בכי
הד. מעות
אנחנו כעת את בשבת ניטל לא בסוכות וגם, בסוכות המינים ארבעת למה דולה? היא הג והשאלה. בסוכות אין
כמו לתושב״ע התבטלות ל ש העניין את או השנה בראש בכי ה עניין השנה? ש ברא כמו
וננסה נוסף תירוץ לתרץ דברי פי על ש ב מב), (סוכה הגמרא: כך כותבת
והיינו. הרבים ברשות אמות ארבע ויעבירנו ללמוד, בקי אצל וילך בידו יטלנו שמא גזרה רבה: "אמר
. דמגילה" טעמא והיינו דשופר, טעמא
ונראה להסביר ני עני כל, כך ויעבור שיתבלבל אחד יהודי יש אם ו ישראל. כלל בשם לבוא זה המינים ארבעת ל ש ם
י כל בשם לבוא חייבת היא כזו מצווה כי ישראל. מכלל המצווה את מבטלים אנחנו איסור, על העניין כל כי, שראל
של ארב זה, המינים עת ישראל. כלל כנגד נרחיב. תיכף ש כפי
העוו בנטילת השמחה נות
ה ( רמב״ם ח) פרק ולולב סוכה הלכות: כותב
" שמחה במקדש שם היתה הסוכות בחג בהן, לשמוח מצוה המועדות שכל פי על אף שנאמר( יתירה ויקרא
. ימים"" שבעת אלהיכם ה' לפני "ושמחתם כ״ג)
והשאלה: העולה יתירה שמחה ישנה בסוכות דווקא? ה למ
מו״ר בשם שמעתי ו ששמע, וייס אשר הרב, קמינצקי יעקב ר' מ שנמחלים לחתן מגיע למה כששאל העוונות? ל כ
קיים הוא שלו? הזכות מה מצווה? העוונות כל לו שימחלו למה אבל חשובה
סביר וה כי בשמחה. להיות חייב שחתן כל לו שנמחלים זוכה הוא לכן ו שלימה שנה אשתו את. שמח ל אמור הוא
כאשר רק כי העוונות, נמ חל שמח הוא העוונות לאדם א שמחה ו. מיתית. חרים א לשמח יכול לו ם נמחלי ש ובך
, נות העוו אשתו את ולשמח ח לשמו כול י וא ה כראוי.
ת משמעו זה אולי שרק הסוכות. חג של השמחה להיות. בשמחה אפשר עוונות כפרת לנו שיש אחרי אך "והיית
אנו בשמחה חנו אנ כאשר וממילא."שמח צריכים ו יכולים אחרים. גם לשמח
חון הנ צי אות האחדות זה
ה בחג בנטילת נצטוונו וכות ס של4 המשמעות מה מינים.' ד "ושמחתם? המינים ה "'לפני
זוהר בתיקוני כתוב י״ג(. תיקון א): עמוד כט דף תליסר תקונא
" כ״ג" (ויקרא דסכות קדמאה ביומא אתמר אמאי אבא אבא ואמר אלעזר רבי )קם ביום לכם ולקחתם
הדר" עץ פרי הראשון? ברי ליה אמר קרבא מאני ישראל אינון קרבא מאני ובאלין לון נטלין בימינא
דינא. דנצחין רשימין ב וקרבא דינא ליה דהוה למלכא מתל{משל} דינא, נצח מאן ידעין הוו ולא אומין שבעין
דינא? נצח מאן ליה ושאלין דינא." נצח מאן ותנדעון בידייהו קרבא במאני דרשימין באלין תסתכלון אמר
ון י צח הנ בהחזקת4 מתבטא בדין שלנו. המינים עובד? זה איך
ומהמדרש מגמרא ישר אחדות דרך דווקא מגיע הוא הנצחון של שהרעיון ללמוד ניתן אל:
( הגמרא כו ) א עמוד כז דף מנחות מסכת בבלי תלמוד תבת:
" ( פירות עושין מהן ב' שבלולב, מינין ד' מיתיבי: ו לולב ) אתרוג פירות עושין אין מהם וב' - וערבה )ס (הד
ידי יוצא אדם ואין פירות, לעושין זקוקין יהיו פירות עושין ושאין עושין, לשאין זקוקין יהיו פירות העושין
שיהו עד בהן חובתו אחת באגודה כולן." אחת באגודה כולן שיהו עד בהרצאה ישראל וכן;
רואי מהגמרא ם ש, באחדות כשהוא. ק ר ה' לפני להתרצה זוכה ישראל עם
במדרש( מופיע כן ו רבה ויקרא: יב)) סימן ל (פרשה אמור פרשת
הדר עץ "פרי בהם שיש אדם בני בהם יש ישראל כך ריח בו ויש טעם בו יש זה אתרוג מה ישראל אלו
טובים. מעשים בהם ויש תורה
תמרים כפות תורה בהם שיש בהם יש ישראל הם כך ריח בו ואין טעם בו יש הזו התמרה מה ישראל אלו
טובים מעשים בהם ואין
עבות עץ וענף טובים מעשים בהם שיש בהם יש ישראל כך טעם בו ואין ריח בו יש הדס מה ישראל אלו
תורה בהם ואין
נחל וערבי בהם שאין אדם בני בהם יש ישראל הם כך ריח בה ואין טעם בה אין זו ערבה מה ישראל אלו
. טובים מעשים ולא תורה לא
להם? עושה הוא ברוך הקדוש ומה אפשר, אי לאבדן אגודה כולם יוקשרו הוא ברוך הקדוש אמר אלא
אחת מכפרין והן אלו. על אלו
שעה אותה כך עשיתם ואם אנ מתעלה י מתעלה? הוא ואימתי מעלותיו" בשמים "הבונה ט הה״ד)(עמוס
שנאמר( אחת אגודה עשויין כשהן ) ט 'עמוס " יסדה" ארץ על ואגודתו ולקחתם לישראל מזהיר משה לפיכך
הראשון". ביום לכם
? קים הצדי על פרים מכ הרשעים כיצד
במדרש יש ו אלו". על מכפרים "אלו הובא ש הצדיקים על מכפרים הרשעים מ? דוע לתמוה: להסביר ראה ונ לאור
סיפור פעם11 ברוסיה שהיה שמספרים הרבה מוציא היה אחד שלו: הייתרון את היה זן לכל חיטה. של זנים
לטחי קל היה ואחר יותר, מהר גדל היה אחר שמנים, זרעים מוציא יה ה אחד זרעים, היה ד ואח נה, מש. ביע
כל את לאחד דרך המדענים צאו מ אחד יום גם גרעינים, הרבה מוציא גם שהוא מושלם אחד למין יטה הח גרעיני
מוציא לטחינה קל וגם גדל. מהר וגם שמנים, ינים גריע
הזה המין את רק זרעו ברוסיה מאז קלה מחלה איזו הגיעה אחד שיום אלא. מרוצים היו וכולם, ה החיט של
שיבו עברו שלא המינים מעט רק במדינה. שהייתה החיטה לכל כלייה גרמה ש החדשה לה הצליחו גנטי ט ר ישמ
להינזק. ולא
והמסקנה מקומות יש העם. פשוטי את צריכים הצדיקים גם הצדיקים, את צריכים העם שפשוטי רק לא מתבקשת
העם פשוטי שדווקא שערים ויש צליחים מ כל את ולהעביר לצלוח, בהם) ישראל ל.
הערבות לאנשי גה והדא צב״י הרב
ישנו סיפור קוק צב''י הרב על ה אחד איתו שהלך תלמיד מ ים הישיבה '(ר שם השבת. כר לכי בסמוך נון בן )יואל
כרוז בא " שם והודיעו ישראל אגודת של. יבורית צ בחירות סיפת קהל לכל האתרוגים" אנו כים צרי כנגד להישמר
שרוצים אלו " לתלמיד: ואמר מהמקום ברח הרצ״י ישראל. מחנה את לטמא הם? ת הערבו עם ומה? רוגים את
מכים בחו״ל הרצפה על הערבה עם הע את מקיפים המקדש בבית אבל, ."בח המז סביב רבה
הכלל את ם חייבי
יח סימן טו פרשה בהעלותך) (פרשת רבה במדבר וכן דרש במ וכן, ת נחומא פסוק: מאותו, נלמד כא )(בהעלתך
" דומה? הדבר למה יסדה" ארץ על ואגדתו מעלותיו בשמים ט״הבונה )(עמוס זש״ה בנויה שהיתה לפלטין
עומדת, גביהן שעל פלטין מחוברות שהספינות זמן כל הספינות גבי על כביכול מעלותיו בשמים הבונה כך
כסאו למעלה? מבוסס אימתי? מעלותיו" בשמים נאמר״הבונה לכך אחת אגודה עשוין שישראל בזמן
." יסדה ארץ על "ואגודתו
בנושא גם ה שכתוב כפי פסוק מאותו נלמד, וגם, הרשעים כנגד שהיא החלבנה בלי אפשר שאי מובא, קטורת
( בגמרא מסכת בבלי תלמוד כריתות ב): עמוד ו דף
" שהרי תענית, אינה ישראל מפושעי בה שאין תענית כל חסידא: שמעון א״ר בזנא בר חנא א״ר חלבנה
". יסדה" ארץ על מהכא״ואגודתו אמר, אביי קטרת. סממני עם הכתוב ומנאה רע, : ריחה
כיפור ם יו ערב שב המרדכי ק ס שפו לכך המקור זה." בריינים הע עם פלל להת מתירים:"אנו לומר צריך נפסק וכך
. תריט סימן ערוך בשולחן וכך אנ לעשות. נוהגים חנו ודתו ג "וא הפסוק את רואים אנו: שוב ה 'כך יסדה ארץ."על
כשאנחנו רק אותנו אוהב מאוגדים
" לולב נטילת "על ברכת
ישנה הא על מברכים ולא " לולב נטילת "על מברכים למה מפורסמת שאלה ביותר המשובח? רי שה תרוג
י שה ש ז״ל טון בי שמעון הרב מחברי שמעתי אך. מכול הגדול שהוא סבירו ש, משום בלולב, דווקא ת נמצא הברכה
הברכה. את יש שם אחדות ה שנמצאת והיכן סביבו מתאגדים. שהמינים
ינים המ מארבעת נפרד האתרוג
יש עוד שואלים לא א הו למה, לבדו נמצא האתרוג למה המינים א? רבעת עם אגוד
ונראה נבדל להיות חייב הצדיק "אחידות". ליצור לא חשיבות ישנה אחדות, בנושא שגם להסביר, הוא מהשאר,
קבוע באופן להיות יכולים לא דיקים. הצ שונה ם ע, הם והרשעים הבינוניים על לשמור ים צרי כ י סטר, רוחנית ליות
לה ולהתק תעלות דש, הם כלל בדרך ולכן נפרדים האתרוג כמו, ה לפני כשעומדים,', ונענוע ברכה בשעת אבל.
אתרוג את מצ. מידים י שהצדיק כדי. מתעלה ה ומכך '. יחד ולם כ את רומם
ישראל כלל ל סוכה
האחדות חג זה הסוכות חג הגמרא ברי ( וכד, :) ב עמוד כז דף סוכה מסכת בבלי תלמוד
" בסכת- ישבו בישראל האזרח כל כתיב מלמד ישראל שכל " אחת בסוכה לישב. ראוים
לסו גובה ב מגבלה ישנה כה ומגב נמוך, ני מי שטח ומגבלת לה, למע בגובה לה מלית, שטח ה של מגבלה אין אבל
ענקית להיות יכולה, א הי הרוחב. ו לאורך ישראל כל עב. ור
איש בן ה העיר של וג והאתר חי
ו ישנ סיפור צרי היה שאיתו ג ו אתר לו שהיה חי איש הבן על לה כים ו ב שתמש. בגדד עירו אנשי כל אותו לכבד רצו
ראשון, עליו לברך אחרון עליו לברך קש התע הוא אך בו השתמש, ה העיר שכל: אחרי עליו" ואמר, כולם )(אחרי
כל הוא אבל לכלך, הת קצת האתרוג, ישראל כלל של הקדושה את בו, יש יפה כך יכול אני עת כו, יו על לברך
זה אתרוג ש ז. ישראל" כלל בברכת כה
לסיום
צבו בנוניים =צדיקים, תיבות אשי ר ר הגדולה לשמחה וזוכים ה', לפני עומדים אנו ככה רק. ורשעים.
בעם קשה קרע ישנו שלצערנו אלו, . בימים אבי תל בתוככי תפילה רסו שה כאלו שיש, ב להגיע שכדי לדעת צריך
ה 'לפני לשמחה ודתו וא "ג ישראל: עם כל להתאגד חייבים."סדה י ארץ על
לוותר שצריך אומר זה אין שרק להפנים צריך אבל. לאחרים חלילה להתחנף או מהערכים לרדת עקרונות, , על
כאחד לנו "כו כשאנחנו "מ יחד פניך באור אבינו… "ברכנו."נו ב תקיים
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה