יום חמישי, 28 בספטמבר 2023

סוכות בשבת

ב״ה

ל דגשים בשבת שחל סוכות של ראשון "ט יו

1, םכילע? המ דוק ןיזיפשוא וא לש.

קודם עליכם שלום

א אות תרמג סימן חיים אורח תשובות פסקי

לומר הנוהגים ואלו שבת בליל עליכם שלום יזמינו האושפיזין עליכם שלום. אחרי

תרסג סימן הערות תשובות פסקי

בו שחל בשבת וכן חוה״מ בשבת עליכם' 'שלום רת אמי בענין ב אות תע״ג סי' ח״ה תשובות בפסקי מש״כ עיין טוב, 'יום

סוכות ולענין בזה, מנהגים חילוקי יעקב ויחי בשו״ת ל 'סי' האושפיזין נוסח ואח״כ עליכם' 'שלום קודם לומר שיש, כתב

ושלום חיים ובדרכי קודם לומר כתב בהשמטות האושפיזין

ח״כ וא משמואל שם בס' אמנם א״י, בלוח וכ״ה, עליכם שלום

עליכם 'שלום כלל לומר אין שבסוכות כותב קפ״ב עמ' 'סוכות ובסוכות יתירה, הנשמה מלוים שהמלאכים שעיקרה א״צ נמצאים והאושפיזין דמהימנותא בצילא שיושבים בשבת ז״ל האר״י זמירות ובענין המלאכים, של לסיוע

שם תשובות בפסקי יין ע ובחוה״מ שביו״ט

מחב בסוכה כוונה חיוב קדישין; אושפיזין סוכה; נוי יעקב, זרע עת: כתב שפיצר פנחס רב ה אמר המ ר

אמירת להקדים נוהגים סוכות, של שבת בליל לד) "שלום "עליכם סדר אומרים ואחריו כיון, האושפיזין

עליכם "שלום בברכת פניהם מקדמים ל״כן המדרש, מבית מיציאתו האדם את מלוים כבר שהמלאכים. נ ויש

עליכם "שלום אומרים ואח״כ האושפיזין, בתחלה להקדים "שנהגו נא.

]נ עמ (תשרי, קודש נאוה בביתו הובא וכן סקווירא. מנהג 'כן זי״ע מהרי״ד מרן כ״ק נכנס כאשר חדא "זימנא רנו): בשבת להיות שחל ראשון טוב יום בליל הסוכה אל מבעלזא לומר מה בטיש היושבים הציבור את שאל הוא קודש,

עליכם 'שלום האם 'תחילה, והנוכחים האושפיזין, שמא או שתחילה והכריע זי״ע מהרי״ד מרן המשיך דבר, השיבו לא כאן עמנו כבר שהמלאכים כיון עליכם' 'שלום לומר, ראוי

להזמינם עדיין צריך הרי האושפיזין את."ואילו "לענין ל): סי' (או״ח, יעקב ויחי בשו״ת כתב הדבר ובטעם

עליכם 'שלום אמירת בסוכות להקדים אם השאלה '

הוא פשוט הא שאלה, זו מה ידעתי לא איפכא, או להאושפיזין נגד שענינה שכיון עליכם', 'שלום אמירת להקדים שיש ברכתם לקבל ביתו אל הכנסת מבית לו המלוים המלאכים ודאי כן אם מהם. טוב רצון להפיק בשלומם ולשאול באהבה,

ברכה ל."כניסה שתיכף כיון בכניסתו, ומיד תיכף לאמרה נכון

]נא מהרה״ק הובא טז) אות קודש, (מנהגי הקודש צל בספר יודעים "אנו זצוק״ל: מדזיקוב ישועה עטרת בעל תחלה נאמר לכן המלאכים, מן גדולים הם שהאושפיזין

עליכם שלום כך ואחר."האושפיזין,

אושפיזי ם קודמי ן

א עמוד צג דף סנהדרין מסכת הדף על דף

. וכו השרת ממלאכי יותר צדיקי׳ם גדולים בגמ':

בספר של מנהגו מביא קנה) ע' ה (חלק ישראל של מושיען מסטמאר מהר״י אדמו״ר כ״ק מקדים שהיה זצ״ל

אושפיזין תיבו "תיבו ש״ק בליל שחל סוכות של טוב יום בליל לומר "שלום החרוז שאמר קודם עילאין"

צג )(סנהדרין קיימ״ל אנן כי דמילתא, בטעמא נחמד דבר ואמר, "עליכם, השרת ממלאכי יותר צדיקים גדולים

ודפח״ח המלאכים, לפני הצדיקים את לקבל להקדים מהראוי. ולכן

עיין ממלאכי יותר גדולים הם במה צדיקים של זה ענין כדרכו בארוכה שם שמבאר מה לט) (פרק התניא בספר

. השרת

קכג סימן חיים אורח חלק יציב דברי שו״ת

. . הזוה״ק עפ״י ליו״ט כוחו מוסר שבת ועכ״פ ו) שלום שאומרים הנוהגים לאלו י״ל ולזה הנ״ל,

האושפיזין צ״ל בשבת שחל טוב ביום, עליכם

קודם להאושפיזא כוחם וסרים מ דשבת דמלאכי, ובכמ״ק א' א' [ויקרא להמד״ר ובפרט ]כנ״ל. כ [במדבר וברש״י מלאכים, נקראים 'שהנביאים לומר נראה בודאי משה, זה מלאך וישלח ט״ז] כנ״ל הוא להאושפיזין גם שיתכן קודם. האושפיזין המנונא דרב ע״ב, ק״ג דף אמור פרשת ובזוה״ק

פתחא על וקאים י חד הוי לסוכה עייל הוה כד סבא שם עיין וכו' לאושפיזין נזמן ואמר מלגאו, דסוכה

לשלום להקדימו נראה וע״כ תיכף, דזה משמע

ודו״ק. עליכם

ברומו העומדים מאתנו נעלמים בדברים הארכתי שדברים והאמת וכו', שכר וקבל ודרוש עולם, של דאורייתא לפטפוטי לכת״ה רק כתבתי. האלו

בהנוע״א מהר״א ה״ק מהר באגרה״ק וכמבואר בנוגע עושים שהצדיקים מה רק שהמה זי״ע, מסוגי זה ואין מרומים בגבהי נשמתם לשרשי

, ותורה לחסידות העקרים

ותורה וטהרה בקדושה ורק ולאושפיזין, למלאה״ש יזכו מאוחר וזה קודם שזה בזה ולא

וד."ל לעשות מה יודעים ממילא ואז לזה, יזכו אבוה״ק בדרכי האמת וחסידות

(ב יוס ילקוט ו תרב עמוד, , ף האושפיזין את להקדים משמע - במחזור אליהו הרב וכ. .) קודש במקראי מסברה ן

ב סעיף תרנח סימן לולב הלכות חיים אורח ערוך שולחן

ראשון יום הוא אם אפי' נוטל, אינו שבת. ביום והמגיד הגזול לולב ס״פ (ר״ן כאבן דהוי בשבת, הלולב לטלטל ואסור הגה:

(מהרי״ל ריחא דמוליד בי״ט, אפי' הבגד, על.)יתנו ל ואסור בו; להריח דראוי בטלטול, מותר האתרוג אבל בו); וכל פ״ד

: אתרוג

ב אות תרנח סימן חיים אורח תשובות פסקי מוקצה דין לו יש עליו, מקפיד ואדם לכך עומד הוא ואין האתרוג להריח נוהגים שאין שבזמננו הכותבים ויש

הסוחרים של וההדסים האתרוגים שכן וכל, סוכות שלפני בשבת ובין החג שבתוך בשבת בין כיס, חסרון מחמת ומקומו גופו לצורך לא אף לטלטלם ואסור סוכות, לפני אף הם שמוקצים לסחורה, . המיועדים

הערה5

ישיב אל הגרי״ש י״ז, סעי' ש״ח סי' בערוה״ש וכמ״ש נ״ה, הערה פכ״ב בשש״כ זצ״ל אויערבך הגרש״ז 5. א אות ש״י סי' בפס״ת וכדכתבינן מ״ז, הערה פ״א יהודא בשלמי.'שליט״א

בו ולהריח אחר פרי על לברך (ועדיף מותר. - שעו עמוד חזו״ע כדברי, מצוה של באתרוג גם להריח ואח״כ,

. ה) ס״ק תרנח המ״ב

: הדסים

שער אף בו להריח ואסור ימים ז' לכל הקצה מצוה של ההדס דהא (ב) ב ס״ק תרנח סימן הציון וכמו בשבת,

דמי בעלמא כעץ כן ועל תרנ״ג, בסימן לעיל: שכתבנו

חזו״ע – שם עליו התנה אם ש מעריו״ט, בו להריח שראוי כיון. טלטלו ל מותר בו, להריח יכול מצוותו אחר גם

3 ותדיגא ןמז.

א אות תרנא סימן חיים אורח תשובות פסקי

וכו לאגדם ומצוה שו״ע: א', 'סעי' ביום כי טוב, יום בערב ומיניו הלולב לאגוד והמנהג. ע״י לאגוד יוכל לא טוב לומר נאה ומנהג ובסוכה, הטבילה אחר בעיו״ט הלולב לאגוד כתוב ז״ל האר״י ובסידורי ב', אות וכדלהלן קשר

מינים הד' כל על מוסב התפלה לשון כי לפניו, האתרוג שגם בשעה לאומרו ונכון במחזור, הנדפס רצון'. ה׳יהי

של ראשון טוב יום וכשחל נכון בשבת סוכות או התפלה, לפני בבוקר דחוה״מ א' ביום הלולב לאגוד יותר

שבת, במוצאי בעיו״ט לאגוד השנים בשאר שנוהגים כשם מצוותו, זמן שאינו משום בלילה באיגוד חשש ואין

מצוותו זמן שאינו. אף

הערה4

4 מה בעתו דדבר טוב ביום לקשור נכון דיעות לכמה כי. הערה1 וכדלעיל מצותו בשעת לאוגדו טוב ונהי. באיגוד הקשורות חששות משום כן אינו המנהג דכאמור להמתין נכון בחוה״מ לולב שנטילת כזו בשנה טוב, ביום שכן רמ״ט עמ' ח״ב רבנו ובאורחות השבת, לאחר עד

שבת במוצאי הלולב לאגוד זצ״ל קניבסקי הגרי״י. נהג

הערה5

5 זמן שאינו משום להחמיר דן למהרש״ם בדע״ת. אין הפוסקים מן דלכמה ציצית לעשיית ומדמה מצותו עיין אך העשוי, מן ולא תעשה משום בלילה לקשור הדמיון דאין שם ובהגה״ה שכ״ד אות וברכה בחיים

איגוד שא״כ מ 'ועשו' כתיב בציצית כי יפה עולה לציצית לפמ״ג בציצית דגם ועוד לכתחילה, אלא אינו הלולב ע״י לכתחילה שאסרו (ומה בלילה, לאגוד מותר וש״א וה״ה זו, במצוה כלל שאינם משום קטן או אשה נכרי שעדיין אף בעיו״ט שאוגדים מוכחת וראיה לולב), לגבי

המצוה זמן. אינו

4 "ינוקית" בלולה תבשב.

תלו סימן לשמה תורה שו״ת

איך א״כ תוקעין שאין בשבת להיות שחל "ה ר התיקונים כל למעלה. נעשה

כשחל בזה״ז שאלה השנה ראש תוקעין דאין בשבת

יעבירנו שמא גזרה משום הרבים, ברשות אמות ד' שאין בשבת דסוכות ראשון יום כשחל ה״ה וכן

שהוא פי על ואף לולב נוטלין עשה מצות התורה מן יבטלו בר״ה ד״א יעביר דשמא גזרה משום איך מפני נדחה ודאי אין והלא התורה מן מ״ע חז״ל וכאן ל״ת ודחי עשה אתי אמרינן ובעלמא הספק ועוד יעביר דילמא ל״ת של ספק מפני נדחה העשה השופר תקיעת של מ״ע ידי דעל מאחר לידע רצינו ר״ה כשחל א״כ הפנימיות ונתקן הנסירה נעשה

ע״י הנעשים דברים כל ונעשה נתקן ה במ בשבת שהוא לולב נטילת בענין וכן למעלה שופר תקיעת יהיה במה ביומו יום דבר החסדים המשכת לצדקה המורה יורנו היום. אותו החסדים המשכת

. ושכמ״ה אמרו לא בר״ה ד״א יעבירנו דשמא הטעם תשובה לגזרתם ונגלה פשטי טעם לעשות בשביל אלא רז״ל

המון לפני כל אצל גזרתם שתתקבל כדי ישראל זה אין אך טעם בה שאין גזרה תהיה ולא אדם שהם מפני הוא העיקר אלא שלהם הטעם עיקר אלו מצות ע״י הנעשה שהתיקון קדשם ברוח ידעו

הוא הנה בשבת זה יום חל כאשר הנה זה ביום צריך ואין השבת קדושת מכח מאיליו נעשה

שלא תקנו שבת וד כב בעבור לכן ידינו על לעשותו להורות לולב יטלו ולא זה [ביום] (יום) לתקוע ע״י מאיליו נעשה הוא האלה המצות של שהתיקון

ולא ונסתר סוד הוא הטעם זה אך השבת קדושת טעם לעשות הוכרחו ולכן ישראל להמון יספיק ומאחר בר״ה ד״א יעברנו שמא והוא לגזרתם אחר

דלא מקדש ב כן על הטעם זה לגלות מוכרחים שהם וכן תוקעין ד״א יעביר דשמא הטעם זה שייך קטנה סנהדרי שהם כ״ג של סנהדרין שיש במקום זה טעם שייך לא ב״ד דבפני משום תוקעין ג״כ דהתיקונים משום הוא הטעם עיקר ולעולם מכח מאליהם נעשים הם זו מצוה ע״י הנעשים אבל המעשה בחלק זה וכל השבת קדושת תוספת

מקיימים אנחנו בשבת כשחל גם הדיבור בחלק

שופר תקיעת מצות של הדבור חלק כי המצוה תרועה יום שקורין המפטיר פרשת ע״י מתקיים בתפילת שמזכירין הפסוקים ע״י וגם לכם יהיה

של ראשון יום כשחל וכן מוסף בשבת סוכות אנחנו ומיניו לולב מצות של הדיבור חלק מקיימים

ולקחתם סוק פ שאומרים בס״ת שקורין בפרשה

ה שדי ואל שלום זה 'והיה וכו הראשון ביום.'לכם נר״ו כחלי יחזקאל הקטן כ״ד לי. יעזור צבאות

5 ןוקית הכוסה תבשב ת.

ח זו הסכ תיקון - מח עמוד "ע. גוי ע״י ך,

חזו" עמוד ע, ת שמתר מחיצה - יג לכך שעומד מכיון ולסוגרה לפותחה מותר ו, . שאפשר איפה להחמיר

- ב עמוד ח דף סוכה מסכת חמד חשוקי מצוה במקום דשבות שבות דהוה דמותר, נראה נכרי ידי על. ומ״מ


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

צדקה ושמיטה כיסוד לגדולת ישראל

**ייחודיות מחשבת הצדקה בישראל** * מה הקשר בין מצוות הצדקה לעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל? * ואיך כל זה קשור לתהליך הגאולה? בסוף ...