מ פטורות נשים סוכה שוקרון חנן הרב
1. - א כח סוכה גמרא ב
״כׇל״ הַנָּשִיםּ, אֶת לְהוֹצִיא ״הָאֶזְרָח״ אֶזְרָח, זֶה ״אֶזְרָח״ רַבָּנַן: תָנוּ אֶת לְרַבּוֹת
: מָר. אָמַר הַקְּטַנִּּים לְהוֹצִּיא ״הָאֶזְרָח״ לְמֵימְרָא הַנָּשִּים! ? אֶת בֵּין נָשִּים, בֵּין דְּ״אֶזְרָח״
. בְּעִּינּוּי שֶחַיָּיבוֹת הָאֶזְרָחִּיּוֹת, הַנָּשִּים אֶת ״הָאֶזְרָח״. לְרַבּוֹת וְהָתַנְיָא: מַשְמַע? בְרֵי ַּג
רַבָּה: אָמַר הִּלְכְתָא! וְהֵי קְרָא הֵי אַקְרָּאֵי? . רַבָּנַן וְאַסְמְכִינְהּו נִינְהּו הִלְכְתָּא קְרָא: ּוְתו
סוּכָּה הָא לִּי? לְמָה הִּלְכְתָא לִּי, לְמָה גְרָּמָּא שֶהַזְמַן עֲשֵה מִצְוַת וְכׇ, ל עֲשֵה מִּצְוַת
שֶהַזְּמַן יְהוּדָה, מִּדְּרַב הַכִּּפּוּרִּים. יוֹם פְּטוּרוֹת נָשִּים גְּרָמָא. נָפְקָא רַב אָמַר רַב דְּאָמַר יְהוּדָה
, וְכֵן רַב אָמַר תָּנָא לְאִּיש אִּשָּה הַכָּתוּב הִּשְוָה אִּשָּה״ אוֹ ״אִּיש קְרָא: אָמַר יִּשְמָעֵאל רַבִּּי, י ֵדְּב
שֶבַּתּוֹרָה. עוֹנָשִּין לְכׇל דַּעְתָּך סָלְקָא וְאִּיצְטְרִּיךְ. הִּלְכְתָא, סוּכָּה לְעוֹלָם אַבָּיֵי: ַאָמְר
— ״תֵּשְבוּ״ אָמֵינָא קָא, וְאִשְּתו סּוכָּהֹאִיש אַף וְאִשְּתוֹ, אִיש ירָּה ד תָּדוּרוִמָּה, ּכְּעֵין
. לַן מַשְמַע
2. תרמ סימן סוכה הלכות חיים אורח ערוך שולחן
הסוכ מן פטורים וקטנים ועבדים, נשים, . ה
3. ב קח פסחים בלי ב הללו כוסות בארבעה חייבות נשים לוי: בן יהושע רבי, ואמר באותו היו הן שאף
. הנס
4. שם תוס' הנס- באותו היו הן שאף טעמא, האי לאו ואי דנשים משום חייבות היו לא
ו גרמא, שהזמן עשה ממצות פטורות, דרבנן כוסות דארבעה ע״ג אף כעין
תיקון. דאורייתא
הנס- באותו היו, נגאלו ידם שעל: רשב״ם פי' ובחנוכה אסתר ע״י במגילה וכן
היו הן שאף גריס מי דבירושל ועוד. עיקר שאינן משמע ד׳אף', וקשה יהודית. ע״י
באותו, ספק. ולאבד להרוג דלהשמיד סכנה באותה משמע דאמרינן והא
," הושבתי בסוכות הנס״כי באותו היו הן דאף גב על אף מסוכה דפטורות התם
דאורייתא בעשה באותו שהיו כיון לנשים גם תיקנו דרבנן כוסות בארבעה אבל
. הנס
5. ב עמוד מג דף פסחים
אליעזר רבי: אמר תֹאכַל לֹא שנאמר, תורה דבר מצה באכילת חייבות נשים
חמץ תאכל בבל שישנו כל. ת מַצּו עָלָיו תֹּאכַל יָמִּים שִּבְעַת חָמֵץ ֹעָלָיו ישנו
מצה באכילת חמץ תאכל בבל וישנן הואיל נמי, נשי והני. מצה אכול בקום. ישנן
6. כא- החינוך ספר מצרים יציאת סיפור מצות
עשה ביטל עליה ועובר זמן. ובכל מקום בכל ונקבות, . רים בזכ ונוהגת
7. ו שם חינוך מנחת
)(ו מ״ע דהוי כיון בנשים זו מצוה נוהג יהיה למה אצלי גדול חידוש ד״ז. בנקבות
מפו כ' מצה אכילת גבי פ״ו ור״מ פטורות. ונשים שהז״ג, חייבות דנשים רש
. . מקום בשום זה מצאתי ולא זה, כתב לא כאן אבל בש״ס, כמבואר הטעם ולו'
מ קרא מ כמו הנס באותו ג״כ היו שנשים כוסות, וד' גילה דד״ז התוס' הוכיחו כבר
א מ. . ול דרבנן אלא אינו נשים. . יתחייבו למה טעם פנים בשום צאתי לו מנין צע״ג
זו. במצוה בפשיטות נשים. לחייב הענינים לברר ואריכות מיוחד קונטרס וצריך
ולעורר. לרמוז רק באתי וכאן
8. תקיד סימן יא חלק הלכות משנה שו״ת
כי באמת והנה התורה לדרשת טעם לנו אין. תר״מ סי' א״ח טוש״ע ועיין בקרא שמפורש
לפ״מ אמרתי דרוש בדרך בזה שאמרתי מה דאורייתא פטפוטי בדרך רק ומיהו
פנימה, מלך בת כבודה כל דכתיב ודרך החוצה מביתי צאתי ובזכות כתיב ובסוכה
ארוצה מצותיך פנימה היפוך והוא בסוכות ישבו בישראל האזרח כל וכתיב
דפנות בשתי דסגי סוכה מהל' וגם אחת בסוכה יוצאין אל ישר שכל ומלמד
לנשים. צניעות מדרך זה ואין טפח אפילו ושלישית תדורו כעין דתשבו ובפרט
גם וחייב בשינה. . . לאיש ראויה שתהא סוכה לתקן צריך דינא שמעיקר והגם
ומיהו ואשתו ודירה בית מדין אלא סוכה מדין זה אין שם כשבעלה ושאני כמובן.
בזה קצרתי כי. והבן
. . ממש סוכות להם עשו במדבר ונשארו שחטאו ולאחר כבוד ענני היו דמתחלה
גם חטאו ולא צלפחד בבנות ז״ל רש״י כמ״ש ישראל ארץ שחבבו הנשים אבל
שבמדבר ם חטאי ושאר בעגל לסוכות צריכים היו לא לארץ מיד נכנסים והיו
. האנשים רק יתחייבו לא ולכן האנשים מחמת בא זה דכל וכיון. ישראל ובזה
מחמת היו כאן הסוכות דאדרבה הנס באותו היו הן שאף התוס' קושית מיושבת
החטא זכר עשו לא למה נמי מיושב ובזה לסוכות. צריכין היו ולא חטאו לא והם
למן מעליך בלתה לא לשמלתך זכר עשו שלא וכמו החטא בשביל בא לא זה כי
ותשכח דוק מצרים ביציאת להם שעשו נסים ושאר בצקה לא. ורגלך
9. ב עמוד ג דף ערכין בבלי מאן מחייבי, לא הני אי פשיטא, וישראלים. לוים כהנים בסוכה, חייבין הכל
מר ואמר תשבו, בסוכות: תיב וכ הואיל סד״א: ליה, איצטריכא כהנים מיחייבי?
- ימים שבעת תשבו תדורו, כעין, ואשתו איש סוכה אף ואשתו איש דירה מה
. לן משמע קא ליחייבו, לא נינהו עבודה ובני הואיל כהנים והני
10 רש". שם י לנשותיהן, נזקקין שאין בסוכה ואשתו איש לדור יכולין ואין. נינהו עבודה ובני
דרמיא הרגל, עבודת עלייהו ניחייבו לא. אימא
11. תרלט סימן חיים אורח משה דרכי הסוכה, בשינת מקילים שרבים המנהג נתפשט מזה ואפשר דהטעם גב על ואף
מספיק אינו לישן יכולים והיו הסוכות בימי כך כל קר אינו המקומות ברוב שהרי
להקל שנהגו נראה ולי וכסתות. בכרים שם שישן כמו בה שן לי סוכה מצות כי
חז״ל שדרשו וכמו אשתו עם איש בביתו תשבו תדורו, כעין (שם במהרי״ל וכמ״ש
. בסוכה אשתו עם ישן שהיה שסא עמ' ד )סי' מיוחדת סוכה אחד לכל שאין הזה ובזמן
ושותים אוכלים רבים אלא אחת בסוכה בסוכה נשותיהן עם לישן להם אפשר אי
בסוכה יישנו והאנשים בביתן נשותיהן יניחו ם וא כאחת, מצטער הוי לפעמים ולא
תדורו, כעין מקרי ב סג אמרו)(בעירובין וכבר ט ב )(מיכה תענוגיה מבית תגרשון עמי נשי
נדה. אשתו ואפילו שם ישנים ואשתו שאיש בחדר הישן זה זה ידי על יבטל ואף
עונה מצות וביתך" אתה "ושמחת שנאמר מה יבטל או לפעמים אשתו לפעמים כי
וע זה. על מצטערת. בדבר להקל המנהג נשתרבב זה ידי ל 'ה דבר אל החרד אך
וכן בשמחה יי' את ויעבוד שם ויישן צער בלא שם לישן שיוכל מקום לו ישתדל
. המדקדקים נוהגין
12. ב סעיף יז סימן ציצית הלכות חיים אורח ערוך שולחן גרמא שהזמן עשה מצות שהיא מפני פטורים, ועבדים. נשים רוצים אם ומ״מ: הגה
בידן הרשות עליו ולברך לעטפו והרא״ש (תוס' גרמא שהזמן עשה מצות בשאר כמו
דקדושין ופ״ק דר״ה פ״ב )והר״ן. ציצית ללבוש להן אין ולכן כיוהרא, מחזי אך,
13 ב משנה. א ס״ק תרמ סימן רורה. לברך הנשים דנוהגין סי״ז לעיל עיין בסוכה לישב כשרוצין ברכה ולענין
14 לט סימן ו חלק נתן להורות שו״ת. טעם וצריך מצוות שאר דעל נראה שהרי, בסוכה לישב לברך נהגו לא אמאי
סוכה? שנא ומאי ברכו, שפיר לולב כגון גרמא שהזמן עשה (או״ח יעקב ישועות ובס'
סק״א תר״מ )סי' לולב על אבל בסוכה לישב לברך שלא נשים נוהגות דבמקומו כתב
מסוכה לולב שנא מאי ביאור וצריך שם, עיין. מברכין
חיוב עצמה על קיבלה הרי גרמא שהזמן מצ״ע על ת שמברכ שאשה נראה הנה
. זו. מצוה קיום הרי בסוכה, לישב וצונו במצותיו קדשנו אשר כשמברכת וא״כ
קיבלה שנתקדשו אלה בכלל עצמה כללה שהרי בסוכה, ישיבה מצות עצמה על
סוכה, במצוות עליה קבלה שהרי, שבעה כל לסוכה חוץ לאכול אסורה ושוב
ומעתה לסוכה. חוץ לאכול דאיסורא חתיכא אנפשה ושוויה נדר, מדין זו מצוה
ושומעת לולב ונוטלת כשמברכת דהא מברכות, שפיר ושופר בלולב בשלמא
קול מצוותה קיימה כבר הרי שופר לישב תברך אם בסוכה אבל עבדא, ושפיר
ישיבה מצות עליה קבלה שהרי שבעה, כל לסוכה חוץ לאכול אסורה שוב בסוכה,
אין ע״כ לסוכה, חוץ לאכול שלא שבעה כל מקפידות אינן דנשים וכיון. בסוכה
. כלל לברך להן
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה