בס״ד
**סוכה - דירת ארעי**
**א. **
אביי אמר: רבי אליעזר ורבי שמאי ובית גמליאל, ורבן שמעון ורבי, ורבי יאשיה, ורבי יהודה ואחרים — כולהו סבירא להו: דירת קבע בעינן סוכה.
רבי — דתניא, אומר רבי: כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות — פסולה.
רבי יהודה, רבי יאשיה — דתנן הא: סוכה שגובהה למעלה מעשרים אמה — פסולה. רבי יהודה מכשיר.
רבי שמעון — דתניא: שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, אומר רבי שמעון. רבן גמליאל: שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח.
רבן גמליאל — דתניא: העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה — רבן גמליאל פוסל, ורבי עקיבא מכשיר.
בית שמאי — דתנן: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית — בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין.
רבי אליעזר — דתנן: העושה סוכתו כמין צריף, או שסמכה לכותל — רבי אליעזר פוסל, לפי שאין לה גג. וחכמים מכשירין.
אחרים — דתניא, אחרים אומרים: סוכה העשויה כשובך — פסולה, לפי שאין לה זויות.
**ב. **
אמר רבא: מהכא — ״בסכת תשבו שבעת ימים״. אמרה תורה: כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי.
**ג. **
[הנה מצות סוכה — דירת ארעי בעינן] וכתב בעל העקידה בטעם הפשוט לרמז לאדם, כי עולם הזה הוא דירת ארעי, וכדי שיספיק לאדם בעולם הזה ראשו ורובו ושולחנו, כי כל קניני עולם הזה — בתים ושדות וכרמים — הם דירת ארעי, ואין לאדם יסוד מוסד לסמוך עליהם, וכולם נאבדים ממנו.
**ד. **
א״ר אלעזר בר מריום: למה אנו עושים סוכה אחר יום הכיפורים — לומר לך, שכן הקדוש ברוך הוא יושב בראש השנה על באי העולם בדין, וביום הכיפורים הוא חותם את הדין, שמא יצא גם דינם של ישראל לגלות. הן עושין סוכה וגולין מבתיהם לסוכה, ומעלה עליהם הקב״ה כאילו גלו לבבל, שנאמר: ״חולי וגוחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך ה׳ מכף אויביך״ (מיכה ד, י).
**ה. **
**תפילה לפני הכניסה לסוכה**
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְתִפְרוֹס בֵּינֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, בִּזְכוּת מִצְוַת סֻכָּה שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַיְּמִין, לְיַחֲדָא שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בְּדַחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י״ה בו״ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיוּשְׁפַּע שֶׁפַע כְּבוֹדְךָ הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם, לְהַקִּיף אוֹתָם מִזִּיו קִנּוֹ, וּמִשָּׁם יָעִיר כְּנֶשֶׁר מִלְמַעְלָה, וּבִזְכוּת אֲמָתְךָ לְעַבְדְּךָ (פלוני בן פלונית), הַחַיִּים — אָרוּצָה מִבֵּיתִי הַחוּצָה וְדֶרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ, יֵחָשֵׁב לִי זֹאת כְּאִלּוּ הִרְחַקְתִּי נְדוֹד, כַּבְּסֵנִי וְהֶרֶב טַהֲרֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי.
**ו. **
**שו״ע סימן תר״מ סעיף ד**
מי שאינו יכול לישן בסוכה — פטור מן הסוכה. הגה: מי שמצטער מחמת שצר לו בפישוט ידיו ורגליו — לא מקרי מצטער, ואף חייב לישן שם, דצריך לכפוף ידיו ורגליו על גב (ת״ה סימן צ״ב).
**ז. **
**הליכות שלמה**
״נראה בדעת תרומת הדשן, דמצטער מסוג זה — כדאמרן — אינו בכלל הפטור מסוכה, ואין זה נובע ממה שהסוכה היא דירת ארעי ולא קבע, ואינה אלא ז׳ על ז׳ בגובה י׳. דכיון שאמרה התורה ״צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי״, כמו שדרשו בגמרא (סוכה כח, ב), הרי זו דרכה של תורה, וישיבת ארעי שמצטער בה עקב צפיפות הדיור — זהו רצון התורה, וכאילו אמרה תורה בפירוש לישב בה אף על פי שמצטער בכך. ולא דמי לקור וחום וכד׳, שהצער הוא בלתי הכרחי מחמת גוף הסוכה עצמה. ״
**ח. **
**שאלת טור: סוכות בחודש ניסן. **
**ט. **
**שפת אמת**
איתא בגמ׳ מחלוקת אי סוכה דירת קבע והיא שיטה בגמ׳, ואין הלכה כשיטה. רק הדרך שהיא דירת ארעי — הלכה כרבים. אבל לצדיקים ויחידי סגולה יקרא קן, כמ״ש בתקונים, כי מאן דלית לי׳ קביעות לנשמתא בדרך צפור, רק בצלותא שכינתא שריא בי׳ במקרה, וכמ״ש תקון ו׳. ובזה יש חלק לכל איש ישראל — כל ישראל יש להם חלק לעוה״ב. אבל יש אנשים שנקרא בני עוה״ב בקביעות, בחינת זהו.
אעפ״כ כתיב: ״ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות, על כן קרא שם המקום סוכות״ — שזה היה חשוב יותר ליעקב אבינו מה שעשה סוכות, והכין הדרך אפילו לאותן אנשים שאינם בקביעות. וכמו כן חביב לפני הקדוש ברוך הוא הסוכה של דירת ארעי.
**י. **
**עולת ראיה, הרב קוק**
הסוכה היא שמחה עליונה מאד, עד שאינה יכולה להיות קבועה, כי אם דרך ארעי.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה