ה שער המינים ארבעת – הלולב מצוות
הֹלוֹלב מצוות המינים ארבעת
הֹלוֹלב מצוות המינים ארבעת
ה שער ה שער
ה שער המינים ארבעת הלולב מצוות
הספר מתוך תדפיס לסוכות ""שערים
השפת מרן משנת פי על החג ענייני למשמעות
אמת מגור זצוקלה״ה ליב אריה יהודא הרב
אחרים וספרים
העניינים תוכן
ה שער המינים ארבעת – הלולב מצוות הפרקים וסקירת 193…פתיחה לכם "ולקחתם / א 196…"פרק ישראל ואחדות בישראל אנשים סוגי ארבעה / ב 200…פרק המצווה קיום בעת הנפש עבודת / ג 205…פרק ניצחון של וסימן מלחמה כלי – המינים ארבעת / ד 208…פרק לסוכה המינים ארבעת בין היחס / ה 215…פרק המינים ארבעת את בשבת נוטלים אין מדוע / ו 218…פרק
193
פתיחה
המינים ארבעת של עניינם
מינים ארבעה ליטול אותנו מצווה התורה המועדות שבפרשיית הסוכות חג בתיאור
הסוכות בחג ולשמוח מ כג, :)(ויקרא
עָבֹת עֵץ וַעֲנַף הָדָר, ּכַּפֹתּתְמָרִים עֵץ הָרִאׁשֹון: ּפְרִי לָכֶםּבַּיֹום ּולְקַחְּתֶם
נָחַל. וְעַרְבֵי
יָמִים אֱ־ֹלהֵיכֶםׁשִבְעַת ה' לִפְנֵי. ּוׂשְמַחְּתֶם
את ליטול יש זה בחג דווקא ומדוע המצווה של ועניינה טעמה התבאר לא בתורה יחד איגודם משמעות ואת עניינם את לברר אנו נדרשים כן על המינים. ארבעת
כאחד. ונטילתם
לארבעת דברים: לכמה ומכוונים רומזים המינים ארבעת כי ודרשו למדו חז״ל ה שם אותיות ולארבע בישראל אנשים סוגי לארבעה שבאדם, העיקריים.'האיברים דברי ובביאור זו במצווה עסק שבהן זצוק״ל אמת השפת בתורות נעיין זה בשער
בעניינה. חז״ל
בין מהותי קשר ישנו כי – "ּולְקַחְּתֶם…ּוׂשְמַחְּתֶם" הכתוב: מלשון לומד אמת השפת
החג בשמחת העוסק בשער נדון ובכך שמחה, ובין המינים ארבעת. מצוות
בערבה המקדש בבית נוספת מצווה מתקיימת הייתה המינים, ארבעת נטילת. מלבד נאמרו זה בנושא שדבריו היות אך הערבה, של ומעלתה עניינה את ביאר רבנו וכאן רבה, בהושענא העוסק בשער להביאם בחרנו רבה, להושענא בתורותיו בעיקר
עצמם המינים ארבעת בנושא. התמקדנו
נושאים בחיבור רבנו של דרכו
הוא אמת השפת בדברי החידוש עיקר רבות, פעמים נושאים כמה בין שיצר בחיבור
לזה זה ושייכות קשר חסרי ראשון במבט הנראים. ומקורות,
עוסק שבהם המינים, ארבעת במצוות ולעיסוק זה לשער כפתיחה דוגמה לכך נביא
חז״ל מדרשי בכמה. רבנו
תווצמ194 בלולה – תעברא םינימה / רעש ה
אמת השפת כתב מינים "הארבעה ד״ה: תרל״ט, :)"(סוכות
שנאמר כמו ישראל, בני נפשות ולחבר לאגוד הם מינים הארבעה
כו וריח טעם להם שיש בהם יש.'במדרש:
דכתיב לסוכה, לכנוס זוכין האגודה ידי ועל ב ב, "אַהֲבַתּכְלּוֹלתָיְִך)(ירמיהו, : אחר נמשך להיות זו, להמשכה לבוא יכולין שאין כו'. אַחֲרַי" לֶכְּתְֵך חכמים ודרשו ישראל. בכלל עצמן שמכניסין ידי על רק יתברך, הבורא ב כז, הָאֶזְרָח)(סוכה "'ּכָל ': מב כג, בסוכה)(ויקרא לישב ראוין ישראל כל – כו'
מעכבת בילה אין – לבילה הראוי וכל. אחת".
בני נפשות כן גם מתאחד בשבת כי – לולב צריכין אין בשבת לכן
. ישראל
נושאים וכמה כמה כאן משלב רבנו כי להבחין נקל זו תורה פרטי לכל להיכנס בלי: גם לאחר ישראל; בני נפשות את ולחבר לאגוד המינים ארבעת שמטרת ברעיון פתח רבנו ליכולת והכנה הכשר היא המינים ארבעת מצוות כי וביאר סוכה למצוות זאת קשר מכן
בשבת לולב נטילת לאי זאת קשר ולבסוף בסוכה; לשבת. לזכות
הנושאים שלושת בין שיצר בחיבור דווקא הוא זו קצרה בתורה החידוש שעיקר ודומה
. והמקורות
מהלך לכדי יחד ומקורות רעיונות לחבר רבנו של לדרכו רבות מני אחת דוגמה זוהי
שלם. אחד
195החיתפ
ועניינם הפרקים סדר סקירת
הראשון, הפרק לָכֶם ובמשמעותם""ּולְקַחְּתֶם "לכם" למילה חכמים בדרשות עוסק, שבה להנהגה רומזת "לכם" המילה כי לומד אמת השפת רבנו היתר, בין הפנימית.
ה חסד בקבלת שותפים.'ישראל
השני, הפרק ישראל ואחדות בישראל אנשים סוגי דברי""ארבעה בביאור עוסק, מברר הפרק בישראל. אנשים סוגי ארבעה כנגד מכוונים המינים שארבעת המדרש, והתשובה הדין ימי לאחר הבאים אלו, בימים המתגלה ישראל של אחדותם את
. ומכוחם
השלישי, הפרק המצווה קיום בעת הנפש ליישם""עבודת אפשר כיצד בשאלה דן,
המינים ארבעת של עניינם על חז״ל של הרעיונות את הנפש בעבודת. ולהרגיש
הרביעי, הפרק ניצחון של וסימן מלחמה כלי – המינים חז״ל""ארבעת בדברי פותח, , שייכות ישנה כי מלמד זה משל וניצחון. מלחמה לכלי המינים ארבעת את שהמשילו עסק רבנו לו. שקדמו והמשפט הדין ימי ובין הסוכות בחג השמחה בין מהותית של הנהגה מתגלה שבתשרי לכך רומזים שהדברים וביאר הדברים משמעות בביאור
מעשיהם בכוח הגאולה בהבאת ישראל שותפים שבה. דין,
החמישי, הפרק לסוכה המינים ארבעת בין שתי""היחס בין קשר קיים אם מברר, ביניהן במפורש קישרה לא עצמה התורה שהרי הסוכות, שבחג העיקריות. המצוות בעקבותיו נלך ואנו אותו, ביאר ואף המצוות שתי בין ויחס קשר שישנו סבר רבנו
זה בעניין בדבריו. ונעסוק
השישי, הפרק המינים ארבעת את בשבת נוטלים אין אין""מדוע בשבת מדוע מברר, מבאר רבנו אך הלכתית, היא לכך הגלויה הסיבה אומנם המינים. ארבעת את נוטלים
השבת במעלת הנעוץ לדבר, פנימי טעם גם ישנו. כי
YZaZb
196
א פרק לכם ""ולקחתם
"לכם הלקיחה "משמעות
העניין בביאור שעסק זצוק״ל, אמת השפת רבנו ושל חז״ל של קודשם דברי, להבנת "ּולְקַחְּתֶם נאמר: בפסוק כי נקדים לומר די היה שלכאורה אף הָרִאׁשֹון", : לָכֶםּבַּיֹום וממנה וללמד, להוסיף באה "לכם" שהמילה עולה מכאן הראשון". ביום "ולקחתם
דרשותיהם את חז״ל. למדו
בגמרא ועוד ב, מא, שם עב; כז, כהנים)(סוכה ובתורת הפסוק "לכם)(על מהמילה חז״ל למדו," חבר בשל או בגזול חובה ידי יוצאים ואין "משלכם", להיות צריכים המינים, שארבעת
עצמו האדם בשל דווקא. אלא
במדרש יג ל, רבה בעבורנו)(ויקרא היא שהמצווה "לכם", מהמילה ולמדו הוסיפו לכם שאמרתי ועכשיו לזכותכם… בשביל – אתכם צויתי קיחות "הרבה: ולטובתנו:
מטר לכם שאוריד כדי לזכותכם, כדי – הָרִאׁשֹון' לָכֶםּבַּיֹום."1'ּולְקַחְּתֶם
היא אף נעוצה שבאדם איברים ארבעה כנגד הם המינים שארבעת חכמים דרשת גם את לוקח בעצם הוא המינים, ארבעת את לוקח כשאדם "לכם": בלשון ומשעבד עצמו
יתברך לה' ועצמותו ישותו כל. 2את
היא אף – שבישראל אנשים סוגי ארבעה כנגד הם המינים שארבעת חכמים דרשת וכן ואיגודם ישראל חלקי כל חיבור היא המינים ארבעת לקיחת "לכם": בלשון נעוצה
לָכֶם "ּולְקַחְּתֶם –."יחד
נעוצה היא אף ה', שם אותיות כנגד הם המינים שארבעת חכמים דרשת שגם וייתכן
ה את נוטלים כביכול אנו – אלו מינים נטילת שמכוח הללו, . 3'במילים
הפסוק1 את חכמים דרשו דומה באופן. א יב, לְֶך)(בראשית אַבְרָם: אֶל ה' "וַּיֹאמֶר: אֶל מֵאַרְצְָך… לְָך
"'לְֶך רש״י: שהביא וכפי הָאָרֶץ…", ולטובתך להנאתך –."לְָך' למדרש2 תואר" ה״יפה בביאור למשל הובא כך. יד ל, רבה את)(ויקרא – לָכֶם' "'ּולְקַחְּתֶם "ודריש: :
האדם דוגמת שהם – מינים הארבעה וזה ודוגמתכם, ."עצמכם התורה3 על לאמור בדומה. ב ד, "ּכִי)(משלי: נָתַּתִי טֹוב לֶקַח כך על ואשר אַלּתַעֲזֹבּו", לָכֶם, ּתֹורָתִי יחד המקח עם המוכר את לוקחים שאנו חז״ל דרשו א לג, רבה שמות ארבעת)(עיין במצוות כאן, ואף,
קרפ197 א / םתחקלו ""םכל
רבנו וכתב "בשם ד״ה: תרל״ט, "'ּולְקַחְּתֶם)"(סוכות זצ״ל: הרי״ם חידושי בעל סבו, בשם "והיינו הדברים: כוונת את רבנו וביאר יתברך". הבורא אל עצמותינו ליקח – לָכֶם' ערבה לעינים, – הדס לשדרה, – לולב ללב, דומה – אתרוג במדרשים: כדאיתא – נטילת בעת יתברך". אליו הללו איברים כל להטות לכוין האדם וצריך לשפתים. את לוקח הוא כי להרגיש האדם צריך האדם, איברי כנגד המכוונים המינים, ארבעת
בבחינת יתברך, ה' אל איבריו כל י לה, עַצְמֹותַיּתֹאמַרְנָה)(תהלים "ּכָל.":
רבנו והסביר שם התורה פסוקי המשך במצווה)(עפ״י אותנו מצווה עולם של ריבונו שכאשר, במצווה קיימת שני, ומצד האדם, מן ותביעה דרישה בה יש אחד, מצד – מסוימת אלא – דרישה רק אינה שהמצווה נמצא להתקיים. לדבר המאפשרת הסגולה עצמה
הבטחה. גם
איבריו כל את לקחת שיוכל לאדם, הבטחה טמונה המינים ארבעת נטילת במצוות כן, על
יתקיים גם הדבר ה' בעזרת כך – לכך ומשתוקק חפץ שהאדם וכפי יתברך. לה'. ולשעבדם
כולם החיים כיצד מתגלה שבו הסוכות, חג של לעניינו גם קשורה המצווה סגולת הסוכה במצוות ובמיוחד איבריו, בכל מצוות מקיים והאדם ה' בעבודת, כלולים
בסוכה והאכילה השינה הישיבה, בעצם מצווה ומקיים גופו בכל נכנס הוא. שאליה
למגמה איבריו כל את לאחד זוכה אדם כאשר הדרשות: בין קשר שיש להוסיף ונוכל בריבונו להידבק זוכה הוא עת, באותה – לה' איבריו כל את משעבד שהוא בעת אחת,
עצמו ה' את ליטול וכביכול עולם, ! של
ה בחסד ישראל 'השתתפות אחר במקום "ולקחתם ד״ה: תרל״ד, של)"(סוכות הנהגה מגלה הסוכה שמצוות רבנו ביאר ידי על בדבר להשתתף מעוניינים מצידם וישראל עלינו, ומגן סוכך ה' שבה חסד, ארבעת במצוות התורה אותנו ציוותה ולכן זה, לחסד אותם שיְזַּכּו טובים מעשים
ובלשונו: המינים,
שכתוב כמו ישראל, בני מקרב יתברך ה' בסוכות, סוכת4כי "פורס:
למקום בנים שנקראו מצד עלינו, ומגין. 5שלום"
יתברך אליו עצמנו את ומשעבדים נטילתם בעת א־לוהי שפע לוקחים אנו המינים, ידידי (הערת
שליט״א חלמיש חן.)הרב השכיבנו4 ברכת בחתימת שבת, ליל של מעריב תפילת. .
ג5 ג, אבות עפ״י. .
תווצמ198 בלולה – תעברא םינימה / רעש ה
טובים מעשים ושיעשו בו להתדבק חפצים עצמם, מצד ישראל, ובני
מצדכם – לָכֶם" "ּולְקַחְּתֶם וזהו: בלבד, החסד מצד יהיה שלא. לפניו,
בישיבה דווקא אלא – הסוכה בבניית אינה המצווה אך בונים, אומנם אנו הסוכה את נכנסים רק אנו אלא מצידנו, ממשית פעולה אין הסוכה שבמצוות אפוא יוצא בה.
אלינו ומתגלה עלינו הסוכך המלך של לביתו הנכנסים כאורחים. אליה,
משום עלינו. וסוככים ומקרינים באים ואורותיה אותנו, המקיפה מציאות היא הסוכה
במדבר ישראל את שהקיפו הכבוד כענני חסד, של להנהגה מכוונת היא. כך
המינים בנטילת המצווה את מקיימים אנו המינים ארבעת במצוות זאת, לעומת בגילוי שותפים אנו במעשינו – שונה הנהגה מבטאת היא כך משום בידינו. ואחיזתם אמת השפת שכתב מה וזה לתוכנו. החודר פנימי האור כנגד היא זו ומצווה ה', : חסד
מצדכם – לָכֶם'. 6""'ּולְקַחְּתֶם
מתנת לקבל שלא מרצונם נובע החסד בהבאת במעשיהם להשתתף ישראל של רצונם ישראל כן, כמו דכיסופא". "נהמא – למקבל בושה יש חינם במתנת שכן, חינם, נשאר ולא פנימה החסד חודר הא־לוהי, החסד בהבאת שותפים הם שכאשר מבינים
קיום לו יש כך ומשום בלבד, מקיף. כאור
אחר במקום יקר "מה ד״ה: תרל״ז, הרבי)"(סוכות בשם והביא זה יסוד לבאר רבנו הוסיף הכוונה שאין ופירש בדין". הכל שיזכו לראות צריכין ישראל בני "כי זצ״ל: מקוזניץ כל בוודאי, אבל החסד, אל יצטרכו שלא "שיזכו אלא: בחסד, מקבלים לא שישראל
עליון לחסד לזכות הם טובים."המעשים
אלא ה', בחסד הצורך את מבטלת אינה דין, פי על לזכות במעשיו, האדם השתדלות שפעו וגודל ה' שחסד משום וזאת בבושה, שלא החסד את לקבל לאדם מאפשרת היא
והשתדלותו מעשיו מכוח לאדם שמגיע ממה יותר גדול לאין־ערוך! הוא
המדבר6 הנהגת שבין היחס ממש הוא המינים לארבעת הסוכה שבין שהיחס להוסיף מקום יש.
ישראל ארץ: להנהגת על והגנו שהקיפו הכבוד ענני – ניסים של הנהגה ה', חסד של הנהגה היא ההנהגה במדבר, עוברים אנו ישראל בארץ אך ושבעו. אכלו שממנו והמן לעם מים שהביאה הבאר ישראל, ולקצור לזרוע נדרשים וישראל פוסק, המן – עולם של ריבונו עם שותפים אנו שבה להנהגה וחסדו ה' ברכת להבאת במעשיהם שותפים הם וכעת האדמה, את וירווה שירד לגשם. ולהתפלל במדבר ישראל זכו לסוכות ואכן, הכבוד ענני הן ממש סוכות ישראל)(הן זכו המינים לארבעת ואילו –
במדבר ולא ישראל בארץ גדלים אלו מינים שהרי בארץ, . רק
קרפ199 א / םתחקלו ""םכל
בגלל לא – החסד את מקבלים אנו הדין, ימי לאחר בסוכות: הגדולה השמחה פשר זה בימים עוונותינו לנו נמחלו שהרי והחוטאים, האומות שאר כמו לו, זקוקים שאנו רבנו של ובלשונו מעלתו, מצד בחסד חפצים אנו אלא – הנוראים ישראל)(שם "בני, : מצד – ה' לחסדי מיחלים כן פי על ואף הכפורים, ויום השנה בראש בדין שזכו אחר שהקדוש מה דמיון ואין ה'! לחסדי שיעור שאין הם יודעין כי א־להים, חסד יקרת בסוכות והנה עצמו… במעשה לזכות שיכולין ממה – בחסדו משפיע הוא …ברוך ולכן כראוי… החסד לקבל יכולין ולכך לחסד, צריכים שאינם זה מצד ה' בחסד שמחין
רבה בשמחה החסד מקבלין רק בושין, אין. 7"שמחין…
YZaZb
תרע״ח7 שנת סוכות, של ראשונים ימים אמת": ה״אמרי בעל בנו, בדברי היטב התבארו והדברים, . מא דף במדרש", "איתא ד״ה: נודע, לא שנה בסוף, שם, כא; דף אמת, בשפת "איתא. ד״ה:
שם. עיין
200
ב פרק בישראל אנשים סוגי ארבעה
ישראל ואחדות
האסיף בחג ישראל אחדות
בישראל אנשים סוגי ארבעה כנגד הם המינים שארבעת במדרש ביארו חכמים (ויקרא
יב ל, :)רבה
ריח בו ויש טעם בו יש – זה אתרוג מה ישראל: אלו – הָדָר" עֵץ,"ּפְרִי
טובים מעשים בהם ויש תורה בהם שיש אדם בני בהם יש – ישראל. כך
ריח בו ואין טעם בו יש – הזו התמרה מה ישראל: אלו –,"ּכַּפֹתּתְמָרִים"
טובים מעשים בהם ואין תורה בהם שיש בהם יש – ישראל הם. כך
כך טעם, בו ואין ריח בו יש – הדס מה ישראל: אלו – עָבֹת" עֵץ "וַעֲנַף
תורה בהם ואין טובים מעשים בהם שיש בהם יש –. ישראל
כך ריח, בה ואין טעם בה אין – זו ערבה מה ישראל: אלו – נָחַל" "וְעַרְבֵי
טובים מעשים ולא תורה לא בהם שאין אדם בני בהם יש – ישראל. הם
הקדוש אמר אלא אפשר. אי – לאבדן להם? עושה הוא ברוך הקדוש ומה
אלו על אלו מכפרין והן – אחת אגודה כולם יוקשרו הוא: . ברוך
דכתיב הוא הדא מתעלה. אני שעה אותה – כך עשיתם ואם ו ט, )(עמוס אגודה עשויין כשהן – מתעלה? הוא ואימתי מַעֲלֹותָיו". בַּׁשָמַיִם "הַּבֹונֶה
שנאמר אחת, יְסָדָּה)(שם אֶרֶץ עַל "וַאֲגֻּדָתֹו.":
הָרִאׁשֹון לָכֶםּבַּיֹום "ּולְקַחְּתֶם לישראל: מזהיר משה."לפיכך
האנשים סוגי כל בין לאחדות וביטוי סמל יחדיו המינים ארבעת באגידת רואה המדרש רבנו ובלשון ישראל, שבעם "הד ד״ה: תרל״ט, ולחבר)"'(סוכות לאגוד הם מינים "הארבעה:
במדרש שכתוב כמו ישראל, בני."נפשות
עם שבישראל אנשים סוגי כנגד הם המינים שארבעת הרעיון את קשר המדרש חז״ל אלו". על אלו מכפרין והן יוקשרו… אפשר… אי "לאבדן וכפרה: בהגנה הצורך
קרפ201 ב / םישנא לארשיב תודחאו לארשי
המינים ארבעת נטילת מצוות וכי וכפרה, הגנה נדרשת הסוכות שבחג אפוא הבינו מהצורך נובעת זה עם זה וההתאגדות וההתקשרות בדין, חייב שיצא מי על מגינה
רעהו על איש. לכפר
רבנו שמיני "ענין ד״ה: תרל״ו, מכוח)"(שם הדין, ימי שלאחר לומר בא המדרש עומק כי ביאר
נקרא "וסוכות להתאחד: יכולים אנו ישראל, שעברו והטהרה התשובה תהליך (שמות כב לד, שם טז; הלולב)כג, ענין וכן אחד, להיות ישראל בני מתיחדין שבו – האסיף' 'חג, : הלבבות שנטהרו הכפורים, ויום השנה ראש אחר "ובאמת, והוסיף: במדרש כדאיתא
ישראל בכלל עצמו להכניס אחד כל יכולין. 1"–
רבנו אולם, אלו. בימים הנאסף היבול מפני האסיף" "חג נקרא: סוכות חג בפשט, והתאגדות אחדות של חג החג: של עניינו את בפנימיותו מגלה הדבר כי, מלמדנו
זה רעיון ומבטאות מגלות החג. 2ומצוות
אחר במקום "הד ד״ה: תרל״ט, סוכה)"'(סוכות למצוות זוכים האחדות ידי שעל רבנו כתב, להמשכה לבוא יכולין "שאין והסביר: לסוכה", לכנוס זוכין – האגודה ידי "ועל ובלשונו:
ישראל בכלל עצמן שמכניסין ידי על רק – יתברך הבורא אחר נמשך להיות."זו,
נוסף ובמקום האזרח "כל ד״ה: תרס״ב, שבעניינים)"(שם התשובה שמכוח וביאר הרחיב אדם שבבין התשובה ומכוח ללולב; וזוכים ישראל מתאחדים – לחברו אדם שבין
שמיים שם עליה שחל לסוכה, זוכים –. 3למקום
אחר1 במקום כתב וכן. "חג ד״ה: תרמ״ד, האחדות)"(סוכות אל לבוא יכולים אינם התיקון, "שקודם. : הארבעה באגודת הרמז חז״ל שכתבו כמו ישראל, בני ומתאחדין האסיף', 'חג נקרא: סוכות וכן
אחת אגודה ישראל בני שנעשין בסוכות, ."מינים
מאהבה תשובה שעניינו: הסוכות, חג מגיע הדין ימי שלאחר רבות פעמים ביאר רבנו (כאמור ה פרק א ישראל)בשער ואחדות ישראל כלל מדרגת מתגלה כאשר פה: לאמור מתאימים והדברים, . אצל מתגלה מיראה תשובה מיראה. תשובה ולא מאהבה, תשובה של בדרך היא העבודה עיקר מאהבה תשובה ואילו – בזה וכיוצא מעונשים חוששים והם ופגמים, חסרונות יש שלהם היחידים,
השלמות נמצאת שבהם ישראל, כלל כנגד יותר ומכוונת. מתאימה נאמר2 תורה במתן. יט ה, בביאור)(דברים מחלוקת ישנה יָסָף". וְֹלא ה'… הָאֵּלֶהּדִּבֶר הַּדְבָרִים "אֶת:
מלדבר פסק שלא להפך: או לדבר, הוסיף שלא הכוונה האם – יסף" "ולא לשון: על ברש״י (עיין להיות)הפסוק יכול זה חג האסיף": ב״חג גם ביטוי לידי באים הפירושים ששני לומר נוכל ושמא.
בדין זכאי יצא שלא מי של חייו בו שנפסקים חג של במובן אדם אותו אצל "אסיף" לשון: יתפרש אף: (ושמא עמיו אל בין)""נאסף וחיבור המשכיות של במובן אסיף, של חג ממנו לעשות מבקשים אנו אולם, ;
לחיות יוסיף ישראל, בכלל המתגלה החיים, נצחיות אל יחובר אשר וכל החיים, כל של הערה (עפ״י
שליט״א חלמיש חן הרב.)ידידי "מצות3 ד״ה: תרס״ג, בסוכות זה ברעיון עסק וכן.".
תווצמ202 בלולה – תעברא םינימה / רעש ה
יחיד כל בעבור גם אלא – השפלים בעבור רק אינו באחדות שהצורך מובן, ממילא "אַהֲבַת את: ולגלות ה' אחר להימשך וביכולת הסוכה באור הזכייה מישראל. ויחיד בישראל4"ּכְלּוֹלתָיְִך המופיע האחדות גילוי ומכוח ישראל כלל מכוח רק היא –,
מתעלה הוא ברוך הקדוש שדרכו הנ״ל במדרש.)(כדאיתא
לאלו אלו ""מסייעין הוא ישראל של באיחודם הצורך שעיקר לחשוב אפשר המדרש של ראשונה בקריאה
לצדיקים "זקוקים" והפחותים שבישראל, לפחותים "נותנים" שהצדיקים. מצד
אינה – האנשים בין האחדות שפעולת היא רבנו בדברי החידוש נקודת עיקר אולם, המדרגה התגלות מפני בשורשה היא אלא – השפלים על המגינים הצדיקים מצד
ישראל בכלל דווקא שקיימת. העצמית
רבנו וכתב סוכה "ענין ד״ה: תרל״ו, הוא)"(סוכות ברוך המקום לפני הפרש מה באמת, "כי: בישראל שבחר מצד יתברך רוממותו גודל לפי שבישראל, הפחות או הגדול."? בין ל״פחות "גדול" בין והפרש הבדל כל אין – לבורא הנבראים שבין ההשוואה "מצד
הא־לוהית והאין־סופיות הגודל לעומת "קטנים" שניהם שהרי האדם, ! בבני
ישראל כלל תוך עצמו "לבטל – לצדיק אפילו לאדם, לרמוז באים המינים ארבעת, אלא, שיהיה כדי להיות צריך העבודה וכל הוא… ברוך הקדוש לפני וריח טעם מעלה ואז
כאחת כלולין להיות עצמכם שתקחו ישראל… מכלל רוח נחת הוא ברוך "להקדוש.)(שם
אחר במקום כתב וכן "כל ד״ה: תרס״ב, כמו)"(שם ישראל, בכלל חלק יקח אחד "שכל: אחד לכל לקיחה תמה5שכתוב ולקיחה בגמרא6 שכתוב וכמו. א כז, שעושין)(מנחות יש: והיינו עושין… לשאין פירות העושין נזקקין ויהיו – פירות עושין שאין ויש, פירות, יבטלו – עושין ושאין עושין, לאין לסיוע ישראל לכלל כֹחם יכניסו – פירות העושין
העושין אל. 7"עצמן
הביא4 רבנו "כללות". מלשון – "כלולתיך" שביאר: ודומה זה. פסוק שהביא בפנים בדבריו עיין. תרס״ב בסוכות גם זה פסוק "כל בחינת)"(ד״ה: שהיא לסוכה, זוכין – האחדות אל שבאין "כפי: : לא לארץ למדבר, אחריו שיצאו על לה' ישראל אהבת על מדבר זה פסוק 'אַהֲבַתּכְלּוֹלתָיְִך'".
זרועה הפסוק בהמשך ואכמ״ל)(כאמור הכבוד, לענני זכו כך ומשום –. ואחד5 אחד כל ביד לקיחה שתהא – "ּולְקַחְּתֶם" מהמילה: למדו שחז״ל ב, מא, בסוכה עיין. . תמה6 לקיחה – "'ּולְקַחְּתֶם' זה: את זה מעכבים המינים שארבעת חז״ל שלמדו א, כז, מנחות עיין,".
העם חלקי בין והשייכות החיבור של להכרח רמז. ומכאן
האשכולות7 שיתפללו הובא שבו לגפן, ישראל את המדמה במשל א, צב, בחולין גם עיין. (תלמידי
העלים)חכמים על ארצות העלים)(עמי שאילמלי, האשכולות- מתקיימים אין.
קרפ203 ב / םישנא לארשיב תודחאו לארשי
חידש גם רבנו דלעיל התורה המשך סוכה", "ענין ד״ה: תרל״ו, המדרש)(שם מלשון שאומנם, ואדם אדם בכל באמת, אך מינים, מארבעת מסוים לסוג "משתייך" אדם שכל נראה במדות מינים הארבעה אלו יש פרטי איש ו״בכל בתוכו, אלו בחינות ארבע קיימות שמבטל מה "כפי רבנו, מוסיף "ולכן," יותר". מתוקן הוא זה שבדבר מיוחדים, ואברים ו״זוכה ציבור", קרבן מזה נעשה זה ידי על – ישראל… לכלל הטובים מעשיו ומכניס
תיקון שצריכין בו, שנמצאו המקומות גם להעלות זה ידי. 8"על
חידש ועוד "בענין ד״ה: תרס״ה, אינה)"(שם – לאלו אלו לסייע המאפשרת שהאחדות,
הדורות בכללות גם אלא – דור ולאותו שנה לאותה בקשר רק: מתקיימת
מהם אחד או ומצות תורה בהם שיש אותן כוללים מינים הארבעה, כי לדורות רומז עצמו שבפני ערבה אבל וריח… טעם לא לו שאין וערבה
ערבה. 9שכולם
הארות מכינים היו המקדש בזמן וגם אחד. בנין הם הדורות כל גם אך אלו מסייעין להיות מינים הארבעה שכלל כמו – השפלים לדורות גם
. לאלו
ישנה כיצד להבין אפשר אחד, קומה שיעור הם הדורות שכללות ההכרה מכוח והשפעה הארות הכינו מקדש בית זמן של הדורות וכיצד לרעהו, אחד מדור השפעה
השפלים. לדורות
ופעולתה עניינה ומה הסוכות בימי דווקא באחדות הצורך את לבאר רבנו העמיק. עוד ומועברות ממנו וניטלות מסתלקות זכויותיו חוטא, האדם שכאשר בחז״ל מובא
רבנו כתב וכך לצדיקים, "ואיתא ד״ה: תרס״ג, :)"(שם
חלקו נוטל – זכה לא עדן, בגן חבירו וחלק חלקו נוטל – זכה ואיתא: בגיהנם חבירו וחלק א טו, חגיגה הכפורים)(עפ״י ויום השנה בראש והנה, . האומות חלק ליטול זוכין ישראל בני בודאי שלמעלה, המשפט, אחר
חבריהם לחלק זוכין הצדיקים כן. וכמו
חפץ אלא חלקים, באותם "להחזיק" מבקש אינו מצידו שהצדיק רבנו, מוסיף אומנם, כדמצינו חלקו, אחד לכל להחזיר לבקש צריך הצדיק "אבל ל״בעליהם": להחזירם
יום8 "שהוא ד״ה: תרנ״א, בסוכות גם כתב וכן.". "מנהג9 ד״ה: תרמ״ט, שם עיין – הערבה שכנגד השפלים הדורות בעניין עוד.".
תווצמ204 בלולה – תעברא םינימה / רעש ה
בכל להם ומחזיר וחוזר ישראל בני של הכתרים כל שנטל השלום, עליו רבנו במשה
קודש."10שבת
ישראל בכללות בשנה שנה מדי מתקיים רבנו, ממשה שלמדנו זה, רוחני עיקרון שבלולב מינים ארבעה ענין "וזה המינים: ארבעת במצוות הכיפורים, יום, לאחר באגודה וזהו – חלקו לחבירו אחד כל ישראל בני שיחזירו אחת, אגודה שנעשין כנגד פרים שבעים מקריבים אנו שבהם החג, בקורבנות גם מתקיים זה דבר אחת".
חלקם להם להחזיר – פרים שבעים יש להאומות "גם העולם: אומות."שבעים
מתעלה ""אני
המדרש לשון בסיום גם עוסק: רבנו
"הַּבֹונֶה דכתיב: הוא הדא מתעלה. אני שעה אותה – כך עשיתם ואם אחת אגודה עשויין כשהן – מתעלה? הוא ואימתי מַעֲלֹותָיו". , בַּׁשָמַיִם
יְסָדָּה אֶרֶץ עַל "וַאֲגֻּדָתֹו."שנאמר:
כביכול תועלת גם ישנה לישראל, הכפרה של התועלת שמלבד עולה, מהמדרש
עולם של. לריבונו
"בונים במעשינו: שאנו הכוונה ומה מתעלה"? "אני המילים: משמעות מהי אך
לנו זקוק הוא האם שלם! הוא ברוך הקדוש והרי –! ? בשמים"?
אמת השפת "בפסוק ד״ה: תרמ״א, עליהם)"(סוכות מקבלים למטה ישראל שכאשר מסביר זאת "בעדותם – שמיים מלכות שכתוב11עול כמו כביכול, כח מוסיפים לה סח, :)(תהלים
לֵא־ֹלהִים עֹז."''ּתְנּו
את ומעוררים ה' מלכות הנהגת את כביכול מגביהים אנו זו הכנעה ידי שעל הוסיף רבנו רמז – בַּׁשָמַיִם' 'הַּבֹונֶה ואז: הלולב. של למינים ורמז ישראל, בבני הוא – "'אֲגֻּדָתֹו' מלכותו: שכתוב וכמו שמים. שם עלינו שחל לסוכה, ה לג, מֶלְֶךּבְהִתְאַּסֵף)(דברים בִיׁשֻרּון 'וַיְהִי כו12': ' –
בעולם יתברך מלכותו מעוררין כאחד, כולם ישראל בני התאספות ידי."שעל
YZaZb
הצדיקים10 "על ד״ה: העמידה, בכוונת וכן השבת", ליום שיר ל״מזמור בדרוש כוונות, בשער עיין,".
אמנם "אך."וד״ה: עיי״ש11 ה', על ישראל של בעדותם עסק התורה, בתחילת שם, . . בעולם12 ה' מלכות ה״מלך", מתגלה – "בהתאסף" שמכוח: כלומר, . .
205
ג פרק המצווה קיום בעת הנפש עבודת
אנשים סוגי ארבעה כנגד הם המינים שארבעת המדרש, דברי את לקרב בבקשנו ולהרגיש לחשוב צריך אדם מה וחושבים הנפש, בעבודת ליישמם ומנסים שבישראל, ידי על בישראל האחדות נבנית בפועל כיצד לשאול: עלינו המינים, את שנוטל בעת ולכאורה עצמו, בפני המינים את נוטל אחד כל דבר, של בסופו הרי המינים? , ארבעת
זה עם זה מתאחדים שבה גלויה פעולה במצווה! אין
להבין מקיימה את מעוררת בה, הרמוז הרעיון מכוח שהמצווה, ולענות, ליישב אפשר
רבנו ובלשון לאחדות, הדבר אותו יוביל וממילא האחדות, ערך את ד״ה תרמ״ח, : (סוכות
ישראל)""ביום בני מתאחדין ולולב, סוכה מצות ידי "ועל. 1":
ארבעת את נוטל האדם כאשר הדבר. בהבנת רובד עוד להסביר נוכל רבנו מדברי את מוסר הוא כן ידי ועל ישראל, כלל של הציבור, של ערכו את מבין הוא המינים, בעת מישראל, אחד כל כאשר כן, על ישראל. בכלל להיכלל ומבקש לציבור כוחו
בישראל אחדות נוצרת – לציבור עצמו מוסר המינים, . נטילת
היטב מובן – הסוגים ארבעת קיימים ואדם אדם כל שבתוך שלמדנו, מה לפי כן, כמו פנימה בתוכו ואחדות התכללות של תהליך האדם עובר ומיניו הלולב בנטילת, כיצד
נפשו חלקי כל את מתקן הוא כך ידי. ועל
רבנו כתב כך, על נוסף "במצות ד״ה: תרמ״ד, ישראל)"(שם לאיש דעת ניתן הזה, "שבחג: כי עצמותו. את אחד כל שיקח ממש – לָכֶם' 'ּולְקַחְּתֶם כאומרו: מקומו. ולהכיר למצוא
לביתו תבואתו אחד כל שמאסף – האסיף' 'חג נקרא: הזה חג. 2"הנה
בני1 נפשות מתחברין הלולב בכח הסוכות בחג בודאי "כי "מנהג": ד״ה: תרמ״ט, סוכות ועיין. הערבה את רק אלא יחד, המינים כל את נוטלים אין שבו הערבה, שמנהג כתב ושם, ישראל",
ולהתאחד להתאסף יכולים ואינם שנאה, שיש מצבים באותם הנצרכת לישועה. מכוון לקבל2 אחד כל יוכל כי לעצמכם, – לָכֶם' "'ּולְקַחְּתֶם "ולקחתם": ד״ה: תרנ״ז, בסוכות כתב ובדומה. היורד הדעת שהוא מינים… הארבעה בלקיחת מתקיים וזה אליו… השייכים נשמה רוח, הנפש, לחשבון 'ראשון המדרש כן גם מתפרש ובזה מקומו… את להכיר אחד כל שיוכל הסוכות, בחג מה ישראל לבני הנר״ן חזרת מעכבין אין – לסוכות הכיפורים יום בין הנעשים דהעונות – עונות'
ודו״ק עונות, לחשבון ראשון הוא לכן הסוכות. בחג מוחזר החטא ידי על."שנסתלק
תווצמ206 בלולה – תעברא םינימה / רעש ה
לבאר בע״ה ונראה מקומו. את להכיר לדעת זוכה האדם המינים, ארבעת בלקיחת שבישראל האנשים סוגי לארבעה ביחס דרגתו את מכיר שהאדם לומר. שכוונתו "אתרוג בבחינת הוא כמה עד לב לשים מתעורר הוא המינים, את נוטל כאשר "כלומר, מסוימת בחינה יש ואחד אחד בכל הקיימת, ההתכללות שמכוח ייתכן וכן "לולב", או שבו ה״אתרוג" חלק את להכיר זוכה הוא ובסוכות – שבתוכו המינים מן אחד כל, של
הדרך זה על וכן שבו, ה״לולב". חלק
המיוחדת השליחות מהי ולהכיר לזהות – מקומו" ולהכיר "למצוא המילים: ופירוש לנר״ן וזוכה המינים ארבעת את נוטל אדם כאשר הזה. בעולם ותפקידה נשמתו של
שייך הוא אנשים של סוג ולאיזה מקומו לאדם מתבאר – עליו שורה ה' ושם. 3ולצלם,
רבנו כתב עוד "איתא ד״ה: תרמ״ח, :)"(שם
איתא יד ג, כו)(אבות לו" נודעת יתירה חיבה בצלם, שנברא אדם "חביב.': בני מדריגת כל שכולל מינים, הארבעה ידי על הזה, בחג נתקיים וזה
…ישראל
הללו בימים ישראל בני על אלקים צלם חל כי להראות. והוא בזה וידיעה דביקות לנו יהיה ידיהם שעל מצות לנו נתן והשי״ת הוי אותיות לארבע רמז הם מינים הארבעה כי האלקי…,'הצלם
בפסוק שנאמר בחינות הארבע והם שמו. וברוך הוא, ברוך (ישעיהו ה יִקְרָא)מד, "וְזֶה ובריח; בטעם בכל, היינו – אָנִי" לַה' יֹאמַר "זֶה: הוא – לַה'" יָדֹו יִכְּתֹב "וְזֶה תורה; הקול בחינת הוא – יַעֲקֹב" בְׁשֵם ערבה בחינת הפשוטים, הם – יְכַּנֶה" יִׂשְרָאֵל "ּובְׁשֵם המצות; . במעשה חלק כן גם להם יש – ישראל בני לכללות עצמם שמכניסים ידי ועל
הציור. בזה
הפרטים3 כל ונתקבצו עצמו… בפני דרך לו יש אחד "דכל "סוכות": ד״ה: תרס״ב, סוכות עיין. שהאחדות הדגש ושם אחת". אגודה נעשין שבלולב המינים וכן הפרטים, מן הבא כלל להיות
הכלל תוך אל המיוחד ערכו את מביא פרט כל אלא – הפרט של ערכו את מבטלת אינה (ובלשונו
שמים לשם "מחלוקת בחינת: שזה.)"שם פרט כל עדיין שבה הכלל, מדרגת הוא הדגש לולב שבמצוות להסביר יש זאת שלאור ודומה שמיים ששם – מעלה מצד מדרגה מתגלה הסוכה במצוות ואילו שלו, המיוחד בגוון ניכר ופרט
הישראלית הסגולה עצם מצד אלא חילוקים, כל בלא ישראל כלל מדרגת ומופיעה עליה, . חל המינים ארבעת נטילת ידי על זוכה האדם כיצד בשאלה הרחבנו השמחה, בנושא ב, בשער
בעמוד שם עיין לשמחה, ולהגיע מקומו את למצוא. 205
קרפ207 ג / תדובע שפנה תעב םויק הווצמה
ולצלם ונשמה רוח לנפש, זוכה הוא – המינים ארבעת את נוטל האדם שכאשר. 4ונמצא
לדבקות עדות עצמה היא – הוא ברוך לקדוש רומזים המינים שארבעת הידיעה המינים ארבעת את ליטול זוכה וכשאדם הוא. ברוך לקדוש ישראל של, ולשייכות כתב וכך בו! ודבק ממש הוא ברוך הקדוש את נוטל כביכול שהוא להרגיש צריך הוא
רבנו "בענין ד״ה: תרנ״ג, :)"(סוכות
הוא בריך וקודשא ואורייתא לָכֶם"… "ּולְקַחְּתֶם דכתיב: הלולב, בענין ואיתא הוא… ברוך להקדוש לוקחין כביכול הלולב ידי ועל חד, כולא חלוקי על דורש כך ואחר הוא… ברוך הקדוש זה – עֵץ' 'ּפְרִי במדרש: בני דביקות על עדות הוא ולכן אחד… עניין זה וכל בישראל, נפשות
הוא ברוך בהקדוש."ישראל
YZaZb
הדעת4 וזה אדם… לצלם זוכין מינים הארבעה ידי על "והנה "מצות": ד״ה: תרנ״ה, בסוכות וכן.
שכתוב כמו זו, מצוה ידי על זוכין לולב נטילת לפני עלי)(תפילה נקרא שמך איך 'ולידע."':
208
ד פרק ניצחון של וסימן מלחמה כלי – המינים ארבעת
המדרש דברי
רבה ויקרא במדרש ב הפסוק)(ל, נדרש יא טז, חַּיִים, ׂשבַעׂשְמָחֹות)(תהלים אֹרַח "ּתֹודִיעֵנִי: מצוות שבע על נדרשות "ׂשבַעׂשְמָחֹות" המילים: נֶצַח". נְעִמֹותּבִימִינְָך אֶתּפָנֶיָך,
ושמחה חגיגה, שלמי קורבן סוכה, המינים, ארבעת בחג: . המתקיימות
בדין שניצחו כך על ישראל חגיגת הן בסוכות והשמחה החגיגה כי המדרש. והסביר
לחג שקדמו הדין בימי ישראל לניצחון עדות הוא שהלולב מובא מדרש באותו
מתורגם: 1)(הציטוט
מי יודעים אנו ואין הדיין, אצל שנכנסו לשנים משל אבין: רבי אמר
תומר כף שמחזיק מי אלא שניצח, ניצח2הוא שהוא יודעים אנו – בידיו.
בראש הוא ברוך הקדוש לפני ומקטרגים באין העולם ואומות ישראל כך הקדוש מלפני יוצאין שישראל במה אלא נצח. מי יודעים אנו ואין השנה,
שניצחו הם אלו שישראל יודעין אנו – בידן ואתרוגיהן ולולביהן הוא, . ברוך
הָרִאׁשֹון לָכֶםּבַּיֹום "ּולְקַחְּתֶם להם: ואומר לישראל מזהיר משה."לפיכך
לו שקדמו הדין ימי לבין הסוכות חג בין מהותי קשר אפוא רואה. המדרש
"ביום נאמר: לא מדוע שכן, הָרִאׁשֹון", "ּבַּיֹום בלשון: נעוץ הדרשה שעיקר נראה חכמים הבינו מכאן – החג? של הראשון היום של התאריך שהוא יום", עשר החמשה לחג וסמוך ראשון מלשון הוא ו״הראשון" הכיפורים, ליום מהותית קשור שסוכות הביטחון על וההכרזה העדות הוא הנטילה מעשה זה, לפי הכיפורים. יום – הקודם
והמפריעים המקטרגים כל את וניצחנו בדין זכאים שיצאנו. 3והוודאות
ה1 יז, תהלים במדרש גם וראה ג. אות בהמשך, שם במדרש וכן. . תומר2 לכף שהכוונה שפירושו ויש "באיין", נאמר: במקור. שהכוונה)(לולב שפירשו ויש בארמית,
. לכידון כף3 לוקח היה בקרב שהמנצח קדם, בזמן המנהג היה שכך המדרש פשט בביאור נראה עוד.
/ תעברא םינימה – ילכ המחלמ ןמיסו לש ןוחצינ 209
ימי שמכוח ללמדנו התורה ביקשה הָרִאׁשֹון" "ּבַּיֹום שבלשון: להוסיף, יש ושמא עד שהיו והעוונות החטאים של החשבונות וכל חדש, "חשבון" כעת מתחיל התשובה, משמש שהחג להבנה השורש היא הראשון כיום החג שהגדרת נמצא נמחקו! – כה
זו לשון התורה נוקטת הייתה לא – כן היה שאילולי בדין, ישראל לניצחון. עדות
זוהר לתיקוני בפירושו הגר״א, לקמן ימי)(שיובא בכל לא ולמה לומר: "רצונו כתב: , התורה ציוותה מדוע הקושי: הייתה הדרשה שעומק לומר, שכוונתו נראה הסכות?". מכאן סוכה? כמו הימים, שבעת כל ולא – הראשון ביום רק המינים ארבעת את ליטול דרך וכך ניצחון. של סימן להיות המינים ארבעת נטילת של שעניינה חכמים הבינו
לניצחון בסמיכות סימן לעשות המנצח הראשון בכך)(ביום צורך לו אין ויותר, החג ימות.)(בשאר
ביד – נֶצַח" "ּבִימִינְָך הדרשה: שבריש הפסוק מתבאר חכמים, ודרשת זה משל פי על
לניצחון עדות שהוא הלולב, את מחזיקים אנו. ימין
זוהר בתיקוני גם נמצא זה מלחמה4משל כלי – המינים ארבעת נקראו שבו: ,
אבא אבא ואמר: אלעזר רבי קם יוחאי בר שמעון רבי אביו את ושאל אמאי)(פנה, דסכות קדמאה ביומא אתמר סוכות של הראשון ביום נאמר "ּולְקַחְּתֶם)(למה:
הָדָר עֵץ הָרִאׁשֹוןּפְרִי?"לָכֶםּבַּיֹום
לון נטלין בימינא קרבא מאני ברי, ליה: אמר נוטלים בימין מלחמה,)(כלי
דינא דנצחין רשימין ישראל אינון קרבא, מאני ובאלין המלחמה כלי (ובאלו
בדין מנצחים שישראל.)מתברר
למלכא מתל למלך אומין)(משל בשבעין וקרבא דינא ליה דהוה לו (שהיה
אומות בשבעים ומלחמה דינא)5דין נצח מאן ידעין הוו ולא, נצח מי יודעים היו (ולא דינא)בדין נצח מאן ליה: ושאלין. בדין נצח מי לו: תסתכלון)(ושאלו אמר: ? בידייהו קרבא במאני דרשימין באלין בידם הקרב כלי שאוחזים באלו תראו )(אמר:
דינא נצח מאן ותנדעון בדין ניצח מי.)(ותדעו
הלולב ובאמת, לניצחון. כסימן המלחמה חרב את מרים שהיה וייתכן ניצחון, של לסימן תמרים
מלחמה חרב מאוד מזכיר והחדה הארוכה. בצורתו הדברים מתאימים רעות רוחות לעצור השמים רוחות לכל בלולב מנענעים שאנו חז״ל, לדברי גם
מזיקות רוחות אותן את ועוצרים מתמודדים אנו שעימו נשק, לכלי דומה הלולב שכביכול. –
א4 ל, הגר״א: פירוש עם וילנא ובדפוס א. כט, דף יג, תיקון. . כלולים5 כולם והם האומות, שבעים כנגד – שבעים שמספרם החג, לפרי שהכוונה מבאר הגר״א.
הראשון. ביום
תווצמ210 בלולה – תעברא םינימה / רעש ה
רומזת הלולב את בה אוחזים שאנו הימין מידת סוד, פי שעל ביארו, הפרשנים
הקטרוגים את המבטלת החסדים, . 6להנהגת
ומסירים נלחמים שישראל תהליך המינים בארבעת המזבח בהקפת ראו אף הפרשנים יריחו חומות הקפת מעין והמקטרגים, הרע כוחות כל ארבעת7את זה, כיוון לפי. פעולה גם עצמם בהם יש אלא – לחג קודם שהיה לניצחון סימן רק אינם המינים
אויבינו כנגד השפעה וכוח. 8רוחנית
הדין על שמחה על כדרכו, וביארם, הללו חז״ל דברי את מתורותיו בכמה הזכיר אמת השפת רבנו
למשל החסידות. דרך "כתיב ד״ה: תר״ס, :)"(סוכות
כתיב טו כא, "עַּמְֵך)(משלי – ישראל ובני מִׁשְּפָט", עֲׂשֹות לַּצַּדִיק "ׂשִמְחָה: צַּדִיקִים "ּכֻּלָם כא ס, ויום)(ישעיהו השנה ראש של המשפט מן לכן – דנוצחין סימנין לולב דמיני שכתבו וזה בחג. השמחה אל באים הכפורים עצמו הדין מן דנעשה לשמחה, – עצמו המשפט מן שבאין זה דינא. –
ושמחה. ישועה
נראה כך משום וחרדה. יראה של היא במשפט העומד אדם של הנפשית העמדה לרוב, בתנאי ורק המשפט, סיום לאחר רק אם כי ולהתגלות להופיע יכולה שמחה שאין והאדם המשפט, מן שהיו החששות מסילוק נובעת זו שמחה וניצחון. בזיכוי שיסתיים שלמה דברי מפתיעים כן, על למשפט. לעמוד כלל יידרש שלא מעדיף היה בוודאי לַּצַּדִיק "ׂשִמְחָה המשפט: עשיית בעצם שמח שהצדיק נראה שמהם משלי, בספר המלך
– מִׁשְּפָט!"עֲׂשֹות
אֹויֵב6 ה׳ּתִרְעַץ יְמִינְָך נֶאְּדָרִיּבַּכֹחַ, ה' "יְמִינְָך שכתוב: וכמו ". ו טו, .)(שמות
ערבה7 ערך בחיי, לרבנו הקמח כד בספר למשל ראה. .
הרוקח8 בעל של המחודש פירושו את תואם זה כיוון. ב לח, תקס״ו, מהדורת סוכה, הלכות הגדול, , (הרוקח ימין הארץ)טור כיבוש על שנלחמו בעת ישראל שעשו לסוכות זכר היא סוכה שמצוות בכותבו. , ישראל ישבו אז – כנען שבארץ כרכים ועל ועוג סיחון של האמורי ארץ על "כשצרו לשונו: וזה
כנען ארץ שכבשו עד ישראל כך עמון, בני רבת שכבשו עד בסוכות… בסוכות זהו)(ישבו, (ויקרא מג וחלקו)כג, כבשו שלא זמן וכל האומות. את כשצרים – יִׂשְרָאֵל' אֶתּבְנֵי הֹוׁשַבְּתִי בַּסֻּכֹות 'ּכִי: מצרים יציאת קורא: מצרים יציאת לזמן הישיבה את המייחס הכתוב לשון את לקיים אפשר שכתוב)(שעדיין כמו, מו ד, 'לְמַעַן)(דברים זהו: הארבעים. שנת והיא מִּמִצְרָיִם', יִׂשְרָאֵלּבְצֵאתָם מֹׁשֶהּובְנֵי הִּכָה 'אֲׁשֶר: בארץ יושבים אנחנו ויעקב, יצחק אברהם, מאבותינו, יחשבו שלא – בַּסֻּכֹות' דֹרֹתֵיכֶםּכִי יֵדְעּו –
ישראל ביד ונתנם הערים, על וצרו ממצרים שיצאו ידעו "אלא שליט״א חלמיש חן הרב ידידי.)(הערת
/ תעברא םינימה – ילכ המחלמ ןמיסו לש ןוחצינ 211
שהם ישראל, בכלל בשנה שנה מדי מתרחש זה שתהליך הבין אמת השפת רבנו החג בימי השמחה שמחתנו". ל״זמן מגיעים הם הדין ימי ולאחר צדיקים, בבחינת עמוקה הכרה גם אם כי – ומנצחים זכאים ממנו שיצאנו המשפט, סיום על רק אינה עוברים עולם באי שכל במה כי מבינים ישראל בני "כי ותכליתו: המשפט בתפקיד במשפט לפניו שנזכרין במה לשמוח יש ולכן אותנו, לזכות כדי הוא – במשפט "! לפניו
דלעיל אמת השפת דברי.)(המשך
לשפוט בא כי "והגם המשפט: מכוח כבודו והופעת ה' התגלות בעצם נעוצה זו, שמחה
חיים מלך פני באור כי שמבינים – ה' בביאת שמחים מקום, "מכל.)(שם
לראות אפשר הפשוטה, בעמדה החג. כלפי הנפשית העמדה את משנים רבנו דברי סילוקם על שמחה אלא איננה והשמחה ופחד, חרדה מלאי כימים הדין ימי את. בטעות וימי עצמם, הדין ימי של וערכם תכליתם את מבינים ישראל כי מלמדנו רבנו אך
זאת מגלים הסוכות בחג. 9השמחה
גרם המשפט כי מתברר התשובה, בימי וטהרתם ישראל תשובת מכוח כך, על נוסף
יותר גדולה א־לוהים קרבת המאפשרת להתעלּות. לנו
השמחה מן לנצח לִׂשבוע
אחר במקום "ולקחתם ד״ה: תרס״ה, חיצוני)"(סוכות סימן רק אינם שהמינים רבנו ביאר
החג ימי שמחת את לקלוט לנו מאפשרים עצמם הם אלא –: לשמחה
לָכֶם…ּוׂשְמַחְּתֶם בני10"…"ּולְקַחְּתֶם מקבלים הללו המינים ידי על – חַּיִים אֹרַח "ּתֹודִיעֵנִי שכתוב: כמו החג. של השמחה פנימיות, ישראל השמחה פנימיות מן נׂשבע להיות פירוש: אֶתּפָנֶיָך". , ׂשבַעׂשְמָחֹות "נְעִמֹותּבִימִינְָך שכתוב: כמו השנה. כל על השמחה מן נשאר ולהיות
קיימא של דבר להיות –. נֶצַח"
לייסורים9 ישראל של בגישה ההגדה", "פתח בספרנו שכתבנו לדברים זו סוגיה לקשר נוכל. . בעמ 'עיי״ש הגמרא88-87 לדברי אמת השפת פירוש את שהזכרנו, ב יג, את)(שבת "מחבבין: עצמה הצרה על לשמוח הגאולה בעת מסוגלים הצרות, תכלית את מבינים שכאשר –. הצרות"
בעמ שם עוד 'ועיין ומעמ94 ', ה184 התגלות היא מצרים גלות שתכלית.', כאשר10 בייחוד שציטט, למקור לב לשים שיש רבנו, של קודשו בדברי הלימוד בדרכי להעיר יש. לחדש ביקש ומה לדבר ביקש מה על מורה עצמו הציטוט אופן מפסוק. מסוימים חלקים רק. מצטט
"ושמחתם הפסוק: המשך לבין – "ולקחתם" מצוות שבין והשייכות היחס את לבאר כוונתו."כאן
תווצמ212 בלולה – תעברא םינימה / רעש ה
שלשון המדרש, בראש שהובא מהפסוק המינים ארבעת על ללמוד הוסיף רבנו החג מצוות עלׁשבע רק לרמוז בא לא "ׂשבַע" שבע המספר מובנת)(מלשון זו לשון אלא, המינים נטילת כך – האדם של גופו לתוך הנכנס מאכל כמו לׂשּבוע. כפשוטה: גם אפוא זוהי ממנה. "שביעה" בבחינת שהיא השמחה, של וספיגה קליטה מאפשרת
"נצחית בצורה כולה השנה לכל ומקרינה ומאירה בתוכנו הנספגת. 11"שמחה
לנשמה גוף בין חיבור
לניצחון רומזים המינים שארבעת חז״ל, דברי עומק כי רבנו ביאר דבריו בהמשך הגוף בין ולהפריד לנתק היא הרע כוחות של השתדלותם שעיקר לומר באים בדין, את בשעבדם הוא ישראל של ניצחונם עיקר זה, ולפי הרוח. ובין החומר בין לנשמה,
הנשמה אל. הגוף
שעבוד את מגלים שבאדם, איברים לארבעה חז״ל פי על הרומזים המינים, ארבעת
ה כבוד את מגלים עצמותיו שכל מכריז מישראל אדם ובעזרתם לנשמה, .'הגוף
אלא לניצחון, חיצוני סימן רק אינה המינים ארבעת שלקיחת מובן זו דרך פי על גם בזה – ה' ולכבוד לגופנו הרומזת המינים, ארבעת נטילת מצוות את מקיימים שכשאנו ובלשון והחומר. הגוף עולם את לקדש ישראל של והיכולת הניצחון מתגלה ממש אחרא הסטרא עם המלחמה כל כי דינא. דנצחין הרמז עצמו "וזה בהמשך: רבנו –
הנשמה אל הגוף לשעבד מנצחין ישראל ובני הנשמה, מן הגוף להפריד."שרוצה
בסוכות ושלום מלחמה
לכלי המינים ארבעת את המדמה הזוהר, מדברי כי רבנו, ביאר אחרים במקומות
מלחמה של להנהגה רומזים המינים ארבעת כי למדים אנו. 12מלחמה,
שלום עניינה – הסוכה שהרי הסוכות, לחג השייכות את להבין רבנו ביקש זאת, לאור הכוהן אהרון בזכות היו הכבוד ענני וכן שלומך", סוכת עלינו "פרוס שנאמר: , כמו רבנו ובלשון שלום! שמידתו בזוהר "איתא ד״ה: תרנ״ג, כי)"(סוכות הקדוש בזוהר "איתא:
מלשון11 "נצח" ופירש הוסיף ורבנו ניצחון, מלשון "נצח" דרשה חז״ל דרשת הפשוט, הפירוש לפי.
. קיום אינם12 המינים ארבעת במדרש כי המדרש, מן ולא – מהזוהר זה רעיון וציטט למד שרבנו ודומה.
לניצחון סימן רק אלא מלחמה, . כלי
/ תעברא םינימה – ילכ המחלמ ןמיסו לש ןוחצינ 213
ורודף שלום 'אוהב – אהרון בחינת היה החג זה והנה קרבא. מאני הם מינים ארבעה
'שלום יב א, ."!)(אבות
רבנו למד כך משום דבריו השלום)(בהמשך בבחינת היא – ישראל בני מלחמת ש״אפילו!
השכינה כנפי תחת לכנוס עצמן ושיכניעו האומות, כל לקרב."שרוצין
שאצל מברר האומות, כנגד פרים שבעים מקריבים אנו שבו הסוכות, שחג נמצא ותיקון שלום להביא ישראל של העמוק לרצון ביטוי הם עצמם המלחמה כלי ישראל
! לעולם
כתב אחר ובמקום "לא ד״ה: תר״נ, הסוכות)"(סוכות בחג שונות בחינות שתי ישנן באמת כי: ושלום מנוחה שעניינה הסוכה, מדרגת – שני ומצד המינים, ארבעת – אחד. מצד וישראל יעקב השמות: כנגד אלו מדרגות שבו13ושתי העקב, בחינת הוא יעקב שם. לאחר לו ניתן זאת, לעומת ישראל, שם בתחבולות. עשו עם להילחם יעקב נדרש הפסוק כלשון במלחמות, שניצח כט לב, אֲנָׁשִים)(בראשית וְעִם אֱ־ֹלהִים עִם "ּכִיׂשָרִיתָ,":
הראש כנגד והוא ראש לי אותיות: – ולגויים)(ישראל לעשו מגע אין שבה הנשמה, כנגד. 14,
בגאולה השתדלות
אחר במקום "ולקחתם ד״ה: ותרנ״ו, תרנ״ד המינים)"(סוכות ארבעת של עניינם את רבנו ביאר,
קרבא:"כ״מאני
כשזיכה כך, ואחר שפלים… ישראל בני היו מצרים ביציאת הנה כי
ומצות בתורה אותנו הוא ברוך הקדוש – אל שיזכו ישראל בני נתעלו עושה הוא: ברוך הקדוש מדת כן כי הטובים… מעשיהם בכח הגאולה במעשיו לזכות בעצמו כך אחר שיוכל עד אותו ומרומם ודל לשפל חסד
בלבד בחסדו מקודם שהיה מדריגה. לאותו
במעשינו נברר שאנחנו הוא ברוך הקדוש רצה מצרים, בגאולת כן, וכמו
שבתורה13 משום וישראל יעקב לשמות והסוכה המינים ארבעת של השייכות את הסביר רבנו.
סוכה המילה נזכרת יעקב אצל שרק מצינו יז לג, סֻּכֹת)(בראשית עָׂשָה "ּולְמִקְנֵהּו.": כתב14 אחר ובמקום. "סוכה ד״ה: ותרנ״ו, תרנ״ד "מאני)"(סוכות שהם המינים, ארבעת שבין היחס כי
עיי״ש ואהרן, משה שבין ליחס מקביל – שלום שעניינה הסוכה, ובין. קרבא", הם המינים ארבעת רק שלא בחינה שיש הביא שם "ביום", ד״ה: תרנ״ה, בסוכות היטב ועיין במדבר נצרכו הכבוד וענני הגנה, עניינה הסוכה גם אלא – במלחמה צורך שיש מדרגה כנגד
השלמה למנוחה זוכים עצרת בשמיני ורק המלחמה, מן החשש. מפני
תווצמ214 בלולה – תעברא םינימה / רעש ה
אחר מצרים יציאת זכירת וזה המשפט. פי על הגאולה לנו ויתחדש נתברר ועתה בלבד, בחסדו הגאולה בניסן כי הכפורים, ויום השנה ראש
במשפט. הגאולה
ובבחינת בעניות, טומאה, שערי במ״ט שקועים ישראל היו מצרים, יציאת בזמן (יחזקאל ז חסד)טז, של בהנהגה הייתה היציאה כן ועל ומצוות, תורה בלי – וְעֶרְיָה" "עֵרֹם. : בכוח שנזכה לנו ומאפשר אותנו מזכה ה' כך אחר כך, ומשום חיסרון, יש זה למצב
לגאולה. מעשינו
והמשפט הדין ימי המה תשרי ימי תשרי. בימי הסוכות חג לקביעת הסיבה עומק, זהו פי על הגאולה לנו "יתחדש כדי מצרים, יציאת זיכרון אל שבים אנו אלו ובימים
."המשפט
ישראל שבני – קרבא מאני הם מינים הארבעה כי רז״ל אמרו "ולכן רבנו: וסיים המלחמה כלי קרבא", ה״מאני לכך". ראויין שהיו למפרע שמבררין היינו בדין, נוצחין בגאולה לזכות כדי מצידנו והשתדלות מאמץ של הנהגה כאן שיש מעידים, והניצחון,
ניסן חודש לעומת תשרי חודש הנהגת. וזוהי
YZaZb
215
ה פרק לסוכה המינים ארבעת בין היחס
דֹרֹתֵיכֶם יֵדְעּו "לְמַעַן – לָכֶם" ""ּולְקַחְּתֶם
ארבעת ונטילת הסוכה הישיבה עיקריות: מצוות שתי על מצווים אנו הסוכות בחג
. המינים
עומדת מצווה כל אלא המצוות, שתי בין מהותי קשר שאין נראה ראשון במבט ומצוות הכבוד, וענני מצרים ליציאת זכר היא בסוכה הישיבה מצוות עצמה: בפני על החורף ימות לקראת ולתפילה האסיף חג של לצד קשורה המינים ארבעת נטילת
רעות מרוחות ושמירה הגשמים לעיל שהתבאר כפי לניצחון, ביטוי הם.)(וכן
הקשר ומה חג, באותו מתקיימות המצוות שתי מדוע לבאר העמיק אמת השפת אולם,
ביניהן. 1והיחס
הסוכות חג על המועדות בפרשיית מצווה התורה כי נקדים לג כג, ולאחר)לו-(ויקרא, המועדות פסוקי חתימת לז לָכֶם)(פס' "ּולְקַחְּתֶם המינים: ארבעת נטילת על מצווה היא " מ בסוכה)(פס' הישיבה מצוות את ומפרטת שבה והיא, מבמג "ּבַּסֻּכֹתּתֵׁשְבּוׁשִבְעַת)(פס': אֶתּבְנֵי הֹוׁשַבְּתִי בַּסֻּכֹות דֹרֹתֵיכֶםּכִי יֵדְעּו לְמַעַן יֵׁשְבּוּבַּסֻּכֹת. הָאֶזְרָחּבְיִׂשְרָאֵל יָמִים, ּכָל
אֱ־ֹלהֵיכֶם ה' אֲנִי מִצְרָיִם, מֵאֶרֶץ אֹותָם."יִׂשְרָאֵל, ּבְהֹוצִיאִי
אמת השפת כך על כותב "במצות ד״ה: תרמ״ט, "כי)"(סוכות הרי״ם: חידושי בעל סבו מפי, אחר ובמקום הדעת". ישראל בני מקבלין ובלולב הדעת… שפע בא סוכה במצות כתב "ענין ד״ה: תרל״ו, יֵדְעּו)"(שם 'לְמַעַן דכתיב: ישראל, לבני הדעת נמשך בסוכות "כי.':
האדם בפנימיות הדעת להמשיך הם מינים."והארבעה
בסוכה יושבים אנו מדוע לדעת שעלינו רק עניינו אין יֵדְעּו", "לְמַעַן התורה: , ציווי זו דעת של והמשכה וזכייה לדעת. ישראל זוכים שבסוכות מלמדנו גם הוא אלא מיד יֵדְעּו" "לְמַעַן פסוק את התורה שכתבה ואחר החג. מצוות באמצעות מתקיימת
נוספים1 ובמקומות ולולב", סוכה "ענין במילים: פותח רבנו "ענין", ד״ה: תרל״ו, בסוכות למשל, .
ללולב סוכה שבין ביחס רבנו. עסק
תווצמ216 בלולה – תעברא םינימה / רעש ה
לזכייה פועלים עצמם המינים שארבעת למדים אנו המינים, ארבעת מצוות לאחר
דעת. באותה
ולספוג בתוכה "עטוף" להיות וזוכה לסוכה נכנס האדם האדם. את מקיפה הסוכה מצוות
עליה שמיים שם שחל בסוכה המתקיימת עליונה אלוקית וקדושה הארה מאותה א ט, . (סוכה הסוכה בקדושת העוסק ג שבשער ב בפרק שהרחבנו שהאדם)וכפי היא הלולב מצוות של עניינה אולם, .
לתוכו פנימית בצורה הדעת את ממשיך ובכך המינים, ארבעת את ונוטל אוחז. מלמטה
רבנו כתב וכך "כתיב ד״ה: תרנ״א, הארת)"(סוכות לקבל – ומיניו הלולב ניתן "ולכן: ידי ועל ישראל, בני על חופפת זו והארה הסוכה, על שמים שם שחל מה הוא הסוכה…
ונפש בלב זו הארה לקבל נוכל ומיניו."הלולב
ומגן אותנו מקרב שה' ועניינה מתנה, של בחינה היא הסוכה שמצוות רבנו וביאר מעשים לעשות ישראל של הרצון מצד היא המינים ארבעת מצוות ואילו – בעדנו "ּולְקַחְּתֶם הכתוב: בלשון רמוז זה ועניין בלבד. חסד בתורת יקבלו ושלא טובים,
"מצדכם – "לָכֶם" "ולקחתם ד״ה: תרל״ד, .)"(סוכות
השפת כתב דֹרֹתֵיכֶם", יֵדְעּו "לְמַעַן – הדעת מקבלים שבסוכות שנאמר, מה על כן, כמו אמת ישראל)(שם שבני הקבלה היא – הלולב ומיני מעצמה; היא – סוכה "מצות:
לבבם לעומק הדעת ומביאין."מקבלין
אחר במקום ביאר וכן "כתיב ד״ה: תר״נ, הסוכה…ישועה)"(שם בחינת הוא – "חסדך: כל הוא כי הדין, פי על גם ישראל בני שיזכו נותן הוא ברוך הקדוש אשר אמיתית
לָכֶם "ּולְקַחְּתֶם שכתוב: כמו מינים, הארבעה בחינת וזה החג… בזה מתקיים וזה. 2"יכול.
שבסוכות לסוכות, הקדוש האר״י כוונות על מיוסדים אמת השפת של קודשו דברי והמשכת הסוכה, מצוות ידי על נעשים מקיף אור בסוד דאימא החסדים המשכת
הלולב ידי על נעשים פנימי אור בסוד אנפין דזעיר. 3חסדים
קשורה הסוכה שמצוות ומפרשים, מסבירים בנושא בתורותיו אמת השפת דברי לבניה האם כחסדי – משמיים מקבלים שאנו מתנה והיא עליון לחסד דאמא,)"("חסדים לפעול מצווים שאנו לָכֶם", "ּולְקַחְּתֶם נאמר: שעליה מצווה היא הלולב מצוות ואילו
שמיני2 עצרת: לשמיני סוכות שבין היחס את שביאר "ואיתא", ד״ה: תרנ״א, סוכות גם ועיין. השפע "לקבל – השפע קבלת מצד "לכם", נאמר: שבשניהם המינים, לארבעת דומה עצרת
יתברך ה' בצל ויושבים בתשובה שבים שאנו לה', ביטול היא הסוכה ואילו השמים", מן. היורדת
ג3 דרוש סוכות, עניין הכוונות, שער ראה: . .
/ סחיה ןיב תעברא םינימה הכוסל 217
"הקבלה ולולב "מעצמה", שסוכה לעיל, וכדברינו אנפין, זעיר פרצוף כנגד ולקחת,
מקבלין ישראל."שבני
אחר במקום רבנו כתב וכן "סוכות ד״ה: תר״ס, בחינת)"(שם והם שלימות… מיני "שני: עצמותם בכח אחת אגודה שנעשין – לָכֶם' 'ּולְקַחְּתֶם כתיב: בלולב והלולב. . הסוכה השלום 'ורודף התחתונים, מצד – שלום' 'אוהב זהו: מרחוק. השלום הוא 'וסוכה –
מלמעלה עלינו הפורס שלום סוכת מכח מלמעלה, ."הבאה
מינים הארבעה התאספות "כפי לסוכה: זוכים ישראל המינים, ארבעת נטילת ידי ועל
הסוכה על שמים שם שחל ה', נועם הסוכה בחינת עליהם שורה כך "– ד״ה תרמ״ז, : (שם
הראשון.)"בענין"
אחר ובמקום "מצות ד״ה: תרנ״ה, שם)"(שם עליה שחל הסוכה, במעלת רבנו עסק שבו, האדם שזוכה כפי לכך וזוכים עדן, גן של ובחינה הארה שהיא וכתב הוסיף שמיים, מצוות קיום מכוח הצלם את שמקבל ידי על נשלמת האדם וצורת האמיתית, לצורה
המינים ארבעת. נטילת
ומדרגה הנהגה כנגד הם המינים שארבעת לעיל, הובא שכבר את להזכיר גם נוכל שם בחינת ומנוחה, שלום היא הסוכה של עניינה ואילו וניצוח, במלחמה צורך שיש
לעיל כאמור ישראל, שם ובחינת. יעקב
ופירוד אחדות
בכמה מתקיימת הלולב מצוות ואילו – אחת היא הסוכה מדוע לשאול: מקום יש
? מינים
ואילו – בשבת ואף ובלילה ביום מתקיימת הסוכה מצוות מדוע לשאול: יש עוד
בשבת מתקיימת אינה המינים ארבעת? מצוות
שמצד הישראלית האחדות מדרגת את מגלה הסוכה כי מסביר אמת השפת רבנו כנגד היא המינים ארבעת מצוות אך אחת. היא ולכן הנשמה, המחולקים הגוף, איברי
ולתקנם לאחדם. שיש
הלולב בנטילת צורך אין – הנשמה מדרגה בה שמתגלה בשבת, מדוע מובן זה פי. 4על
YZaZb
"כל4 ד״ה: תרס״ב, שם גם ועיין למען". "כתיב ד״ה: ותרנ״ו, תרנ״ד סוכות עפ״י.".
218
ו פרק המינים ארבעת את בשבת נוטלים אין מדוע
השבת של עניינה
הלכתי בחשש מדובר האם המינים? ארבעת את בזמננו נוטלים אין בשבת מדוע
בשבת יושבים כן בסוכה ומדוע יותר? פנימית בסיבה או? בלבד,
סוכה במסכת במשנה יב איתא)(ג, :
אחד יום ובמדינה שבעה, במקדש ניטל לולב היה. בראשונה
נטל לולב שיהא זכאי בן יוחנן רבן התקין – המקדש בית משחרב
למקדש זכר שבעה, . 1במדינה
שם איתא ועוד ב:)(ד,
שבעה לולב – בשבת להיות שחל חג של הראשון טוב, יום
ששה – הימים כל. ושאר
במדינה ובין במקדש בין לולב בו נוטלים היו – בשבת חל היה הראשון טוב, כשיום ונמצאת השבוע, ימות בשאר חל כשהיה אך ימים. שבעה לולב שנוטלים ונמצא שישה רק נטלו שנה שבאותה ונמצא לולב, בה נוטלים היו לא – המועד בחול שבת
לולב. 2ימים
בגמרא ב מב, "גזרה)(סוכה טלטול: חשש משום בשבת לולב נוטלים שאין רבה הסביר
הרבים ברשות אמות ארבע ויעבירנו ללמוד בקי אצל וילך בידו יטלנו."שמא
לולב בו נוטלים איננו – בשבת הראשון טוב יום כשחל גם כיום, תרנח או״ח, .)(שו״ע
לדחות חכמים את שהוביל "חיצוני" חשש רק כאן שאין ביאר אמת השפת רבנו בשבת ליטול צורך אין שבגינה "פנימית", סיבה גם ישנה אלא המצווה, קיום את
המינים. ארבעת
במשנה1 "איתא ד״ה: תרנ״ב, סוכות רבנו, בדברי עיין ופעולתה, התקנה עניין בביאור.".
יג2 ג, בפרק במשנה שם פורט בשבת לולב נטילת ואופן. יד-.
/ עודמ ןיא םילטונ תבשב תא תעברא םינימה 219
מכוח ממילא מתגלה וסגולתה המינים ארבעת מצוות שפעולת הוא לכך ההסבר ובלשונו המינים, בנטילת צורך אין ולכן השבת, קדושת "בענין ד״ה: תרנ״ח, :)"(סוכות
השורש אל האדם את מעלה עצמו השבת כי – לולב צריך אין.""בשבת
קשורים לעיל, שהתבארו לסוכה, המינים ארבעת שבין היחס בעניין דבריו גם לזכות אפשר ובשבת בסוכה, לזכייה הכנה הם המינים ארבעת זה. נושא ומבארים המינים ארבעת כן: על יתר המינים. ארבעת של הנדרשת בהכנה צורך בלי בסוכה עליונה מדרגה מתגלה בשבת ואילו השבוע, לימות יותר המתאימה מדרגה כנגד הם
רבנו כתב וכך יותר! "הד ד״ה: תרל״ט, :)"'(שם
האגודה ידי ועל ישראל… נפשות ולחבר לאגוד הם מינים הארבעה גם מתאחד בשבת כי לולב, צריכין אין בשבת לכן לסוכה… לכנוס זוכין
שכתוב כמו ישראל, בני נפשות דאחד3כן ברזא "דמתאחדין.":
הסוכה ואילו מלחמה, כלי קרבא", "מאני נקרא: הלולב לעיל, שראינו כפי כן, כמו והסוכה יד), של (תפילין הגוף איברי כנגד הוא הלולב וכן מנוחה, של בחינה היא רבנו כתב ולכן ראש), של (תפילין הנשמה כנגד "במצות ד״ה: תרמ״ט, אין)"(שם ש״בשבת
מנוחה יום והיא דגופא, ולא דנשמתין, יומא שהיא – לולב. 4"צריכין
ותפילין המינים ארבעת
רבנו ביאר אחר במקום "כתיב ד״ה: תרנ״א, דומה)"(סוכות בשבת מינים ארבעה נטילת שאי
בשבת תפילין הנחת: לאי
שאין איתא ולכן ונפש, בלב זו הארה לקבל נוכל ומיניו הלולב ידי ועל
בשבת צריך שאין בתפילין, כמו – בשבת הלולב. נוטלין
מה ישראל, איש אל המיוחדת הארה אדם מקבל התפילין ידי שעל נשמה ויורד אות, עצמן שהן בשבת, אבל הגשמיות. מציור למעלה שהוא
תפילין בלי ההארה אותו לקבל ויכול ישראל, איש כל ומתקדש. יתירה
ההארה אותו שיאיר לקבל נוכל קודש, בשבת הסוכה בהארת כן, וכמו
שבת3 ליל של מעריב תפילת לפני הנאמר "כגוונא" ע״ב. קלה ח״ב, זוהר. . שם4 גם: וראה "סוכה". וד״ה "כתיב" ד״ה: ותרנ״ו, תרנ״ד "לא"; ד״ה: תר״נ, בסוכות: כתב ובדומה.
"כל ד״ה: ."תרס״ב,
תווצמ220 בלולה – תעברא םינימה / רעש ה
יומא הוא שבת כי מינים. הארבעה בלא מהטבע, שלמעלה וההנהגה
דגופא ולאו. 5דנשמתין,
וכך האדם, גוף תיקון כנגד גם הם האדם, איברי כנגד הם המינים שארבעת היות עצם מצד לנשמה וזוכים לכך, צריך אין בשבת אך הנשמה. קבלת את מאפשרים הם
היום. קדושת
הפסוק כמאמר השמחה, את להביא המינים ארבעת תפקיד כי ביאר רבנו כן, : כמו אלא6""ּולְקַחְּתֶם…ּוׂשְמַחְּתֶם השמחה, את להביא מעשית בפעולה צורך אין בשבת אך.
היום עצם מצד מתעוררת השמחה "הד ד״ה: תר״ס, סוכות.)"'(עפ״י
YZaZb
רבנו5 כתב תפילין, צריך אין שבשבת בעניין. "עוד ד״ה: תרמ״ח, תשא לָכֶם)"(כי הִוא "'קֹדֶׁש ': (שמות יד אין)לא, קודש בשבת חז״ל, שאמרו כמו בעצמם, ישראל בני בנפשות נמצאת שהקדושה – בני בנפשות קודש, בשבת השרויה יתירה, הנשמה בכח והוא אות. עצמם שהם – תפילין צריך
."ישראל כתב וכן "במצות ד״ה: תרמ״ד, של)"(בא פניו מאור דומה שאין – תפילין צריכין אין קודש "בשבת: מצות בלי גם להתגלות שבנפש האותיות ויכולין ישראל, איש של הלבוש שנזדכך בשבת, אדם 'יתירה כן: גם נקרא ולכן הגוף. שהוא המלבוש, כיסוי על וגוברת יתירה נשמה ויש 'תפילין. –
דגופא ולאו הוא, דנשמתין יומא, שכתוב כמו הגוף כח על כח תוספות לה."שיש וכן "הואיל", ד״ה: דברים, בפרשת שנה, באותה וכן, "איתא". ד״ה: תרנ״ב, וארא עוד: ועיין
"בענין ד״ה: תרנ״א, ."בואתחנן העוסק6 בשער נידון "בענין", ד״ה: תר״מ, סוכות עיין – המינים לארבעת שמחה בין הקשר על.
השמחה בנושא (בעמוד ואילך208.)
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות