בס״ד, שבת חוה״מ סוכות ה׳תשפ״ב
שבת חוה״מ סוכות – נענוע ארבעת המינים
סוכה לז ב
תנן התם שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשין ומניח ידו תחתיהן ומניף ומוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר אשר הונף ואשר הורם אמר רבי יוחנן מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו במערבא מתנו הכי אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים אמר רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבילא זאת אומרת שירי מצוה מעכבין את הפורענות שהרי תנופה שירי מצוה היא ועוצרת רוחות וטללים רעים ואמר רבא וכן בלולב רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה אמר דין גירא בעיניה דסטנא ולאו מלתא היא משום דאתי לאיגרויי ביה.
שלש שיטות בראשונים באופן הנענוע
ר״ן סוכה יח ב מדפי רי״ף
אמר רבא וכן ללולב - כלומר שמוליך ומביא מעלה ומוריד וגרסי׳ בירושל׳ תני צריך לנענע ג״פ על כל דבר ודבר ר׳ זעירא בעי הכין חד והכין חד או דילמא הכין והכין חד תמן תנינן צריך לנענע ג״פ על כל דבר ר׳ זעירא בעי הכין חד והכין חד או דילמא הכין והכין חד ולא איפשיטא ויש מן הראשונים ז״ל שכתבו שבנענוע של לולב אינו צריך אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד כך משמע פשטא דמימרא דרבא דאמר וכן ללולב ואינו צריך טרוף אחר ולפי דבריהם יהיה פירוש הירושלמי כך צריך לנענע על כל דבר ודבר ג׳ פעמים כלומר בשעת נטילה ועל כל אחד ממקומות ההלל שמנענעין בהן ובתר הכי מיבעיא לן הכין חד והכין חד כלומר פשיטא לן דמעלה ומוריד לא חשיב אלא חד שכיון שיעלה הלולב אי אפשר לו שלא יורידנו הלכך פשיטא לן דהעלאה והורדה חדא מילתא היא ומיהו אהולכה והבאה מספקא לן מי אמרי׳ דאינהו נמי חדא מילתא הוו וכיון דאמרי׳ דצריך לנענע ג׳ פעמים על כל דבר צריך שיוליך ויביא ויעלה ויוריד ויחזור עוד ויוליך ויביא או דילמא נהי דמעלה ומוריד לא חשיבי אלא חד הולכה והבאה תרי מילי נינהו ולפי שטה זו כיון דהתם לא איפשטא וחזינן בגמ׳ דילן דלא קאמר ויוליך ויביא שתי פעמים משמע דהולכה והבאה תרי מילי נינהו וסגי במוליך ומביא מעלה ומוריד ולפי זה אין צריך בלולב כסכוס וטירוף אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד בלבד וכן כתב הרב ר׳ יצחק אבן גיאת ז״ל, אבל אין זה נכון שא״כ למה הצריכו בגמרא שיהא הלולב יוצא על ההדס טפח כדי לנענע בו והלא בכל שהוא בין גדול בין קטן ראוי להוליכו ולהביאו אלא ודאי לפי שצריך לטרוף הלולב ולכסכס בעליו הצריכו בו טפח עודף כדי לנענע בו וכן דעת הרמב״ם ז״ל.
רמב״ם פ״ז מלולב הל׳ י
כיצד מוליך ומנענע ראש הלולב שלשה פעמים ומביא ומנענע ראש הלולב שלשה פעמים וכן בעליה וירידה.
ר״ן שם - ונראה שהוא ז״ל היה מפרש הירושלמי דכי קאמר צריך לנענע על כל דבר ודבר היינו על כל תנועה של הולכה והבאה והעלאה והורדה ובתר הכי מיבעי ליה אם מוליך ומביא חשוב חד ואין לו לנענע בשניהם אלא שלש תנועות קטנות וכן במעלה ומוריד או כל אחד מהם חשוב אחד ויש לו לנענע ג׳ תנועות קטנות בכל אחד ואחד מהם וכיון דלא איפשיטא עבדינן לחומרא ומנענע ג׳ פעמים בכל דבר ודבר זו היא שטת הרב אלפסי ז״ל.
ר״ן שם
ואחרים פירשו הירושלמי על דרך אחרת לפי שטה זו שמצרכת לטרוף הלולב ג׳ פעמים חוץ ממוליך ומביא ומעלה ומוריד ואומרים דכי אמרינן דצריך לנענע על כל דבר היינו על (כל) המקומות מהלל ועל שעת הנטילה שמנענעין בהן שצריך לטרוף את הלולב ג׳ פעמים בתנועות קטנות חוץ ממוליך ומביא מעלה ומוריד ואח״כ שאלו באותן תנועות קטנות אם ההולכה הקטנה חשיבה חד והבאה קטנה חשיבה חד וסגי במוליך ומביא ומוליך בתנועות קטנות או דילמא ההולכה וההובאה לא חשיבא אלא חד וצריך ג׳ זוגות של תנועות קטנות מהולכה והבאה ובהאי פירושא אתי שפיר טפי מה [שדמו] אותה שם ואמרו תמן תנינן צריך לכסכס ג״פ על כל דבר ודבר ומתני׳ היא במס׳ נדה בפ׳ האשה [דף סב א] דתנן התם שבעה סמנין מעבירין על הכתם רוק תפל ומי גריסין וכו׳ וצריך לכסכס ג׳ פעמים בכל אחד ואחד ואיבעי לן בגמרא התם אמטויי ואתויי חד או דילמא אמטויי חד ואתויי תרין והיא היא בעיין דירושלמי דבעינן הכין חד והכין חד ומשמע דכי היכי דבעיין התם היא על הכסכוס בעצמו אם הולכתו והבאתו חשיבי תרין או חד כך בעיין דלולב על הנענוע הקטן בעצמו אם הולכתו והבאתו חשיבי תרי או חד וכיון דלא איפשיטא נקיטינן לחומרא ונמצא על זה סדר נטילת לולב מוליך ומביא מעלה ומוריד על כל דבר ודבר ואח״כ יטרוף את הלולב ג׳ זוגות של תנועות קטנות וכן דעת הרמב״ן ז״ל.
ריטב״א סוכה לז ב
ונמצא שהסדר האמיתי בנטילת הלולב שהוא מוליך ומביא מעלה ומוריד על כל דבר ודבר ואחר כך יטרוף את הלולב בכדי ג׳ פעמים ויאריך בו כדי שיצא ידי חובתו אף לדברי האומר דהכין והכין חד ששיירי מצוה הם והמאריך ה״ז משובח וכן היה נוהג רבינו הגדול ז״ל ותלמידו רבינו נר״ו, ויש שמטרפין אותו בשעת הולכה והבאה והורדה פעם אחת בכל אחד מהם משום דהכין חד והכין חד, ואין לתפוס אותם בכך כי אין הירושלמי מכריע בזה לגמרי אלא שנראה יותר שיהא טירוף הלולב בפני עצמו, שאילו בשעת הולכה והבאה הוה קים לן דלהוי שני פעמים או פעם אחת היאך קא מצטרף במוליך ומביא ומעלה לבדם ולא במוריד.
שיטת הרא״ש
רא״ש סוכה פ״ג סי׳ כו
ואיכא מ״ד דצריך לנענע ג״פ בהולכה ובהובאה חוץ ממוליך ומביא ומעלה ומוריד וגמיר לה מגמרא דבני מערבא דגרסינן התם (בפרק זה הל׳ י) תנא צריך לנענע ג״פ על כל דבר ודבר ר׳ זירא בעי הכין חד והכין חד או דלמא הכין והכין חד כלומר ההולכה אחד וההובאה אחד או דלמא ההולכה וההובאה שניהם אחד אלמא נענוע זה חוץ ממוליך ומביא מעלה ומוריד הוא ומפרש כך על כל דבר ודבר כלומר לכל רוח שמוליך ומביא הלולב צריך לנענע ג״פ חוץ ממוליך ומביא וכו׳ כלומר אין מספיק לה ההולכה וההובאה עד שינענע ג״פ בכל הולכה והובאה והיה ראוי לפרש שיתפוש ידו במקום אחד וינענע נענוע כל דהו ג״פ לולי בעיא דר׳ זירא דבעי הכין וכו׳ משמע דלכל צד צריך להוליך ולהביא ג״פ ומיבעיא ליה אי הולכה אחד והובאה אחד או הולכה והובאה שתיהן אחד וכתבו התוס׳ כיון דלא איפשיטא עבדינן לחומרא וכ״כ ר״ח בשם רב האי ואף על גב דנענוע זה מדרבנן משום חביבות המצוה אמרו כן נמצא שצריך ג׳ הולכות וג׳ הובאות לכל צד וצד שהם שלשים וששה בין הכל ובעל העיטור כתב כיון דנענוע דרבנן הוא לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן עוד כתב מנהג אבותינו שמוליך ומביא מעלה ומוריד בלבד ומוליך ומביא למי שד׳ רוחות העולם הם שלו והמושל בשתים מושל הוא בד׳ רוחות והמוליך לצפון ולדרום דעת חיצוני הוא ע״כ והעולם לא נהגו כן אלא מוליכין לד׳ רוחות ומנהג כשר הוא הקצרה ימיננו מלהודות שד׳ רוחות העולם שלו ומנהג אחר חיצוני הוא והראשון שהנהיג כך היה נראה לו שהמוליך ומביא לד׳ רוחות נראה כעושה שתי וערב ואדרבה כשמוליך ומביא לשתי רוחות ומעלה ומוריד הוא הנראה כשתי וערב כי ד׳ קצוות יש לו אבל המוליך ומביא לד׳ רוחות ומעלה ומוריד ששה קצוות יש לו.
ט״ז אורח חיים סימן תרנא ס״ק י
והרא״ש כ׳ וז״ל לכל דבר פירוש לכל רוח שמוליך הלולב צריך לנענע ג״פ חוץ ממוליך ומביא כלומר אין מספיק לה ההולכ׳ והובא׳ עד שינענע ג״פ בכל הולכ׳ והובא׳ והיה ראוי לפר׳ שיתפוס ידו במקום א׳ וינענע ניענוע כל דהו ג״פ לולי בעי׳ דרבי זירא כו׳ משמע דלכל צד צריך להוליך ולהביא ג״פ ומבעיא לן כו׳ נמצא שצריך ג׳ הולכות וג׳ הובאות לכל צד וצד שהם ל״ו בין הכל עכ״ל ודבריו מחוסרים פירוש במשמעותן דתחל׳ אמר שהי׳ נרא׳ שיתפוס במקום אח׳ ויעשה ניענוע קטן ג״פ משמע שאח״כ סובר שלא די בתפיסה במקום א׳ אלא יהיה שם דרך הולכה והובא׳ ולפ״ז לא יעשה בכל צד רק הולכ׳ א׳ ושם אחר אותה הולכ׳ יעשה הולכ׳ והובא׳ בניענוע וכן בהובאה שיעשה בכל פעם יעשה אחר ההובא׳ ניענוע דרך הולכה והובא׳ ג׳ פעמים וכ״ה בפסקי הרא״ש ובטור כתוב וז״ל והניענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו להלא׳ וינענע שם ג׳ פעמים בהולכה וג׳ פעמים בהובא׳ ויש שם חסרון וצ״ל ומביא אליו ועושה כן כאשר העיד ב״י שכ״ה בנוסחת ספרדים והוא האמת להסכים עם מ״ש הוא בקיצור פסקי הרא״ש ומה שמסיים ס״ה ל״ו פעמים פי׳ שכל הולכה והובא׳ שמנענע נחשב לחד נמצא שבכל צד עושה תחל׳ הולכ׳ בלא ניענוע ואחר שעושה ההולכ׳ בעוד הלולב שם עושה ג׳ נענועים כל א׳ הולכה והובאה וכל פעם כשמביא ידו למטה עושה כן ג׳ נענועים ממילא לכל צד יש ו׳ נענועים וז״ש ב״י שדברי הרא״ש עולים כדיע׳ ג׳ של הר״ן ר״ל שגם הוא מפרש שלאחר הולכה והובא׳ יש תנועות קטנות אף על גב דלהר״ן שם משמע שא״צ בכל רוח כ״א ג׳ זוגות קטנות ולהרא״ש צריך ו׳ זוגות קטנות דרך הולכ׳ והובאה כמ״ש מ״מ בעיקר הפירוש הוא מסכים שיש תנועות קטנות דרך הולכ׳ והובאה אלא דק׳ מה שסיים הרא״ש נמצא שצריך ג׳ הולכות וג׳ הובאות לכל צד וצד ולפמ״ש אין שם בצד א׳ רק הולכ׳ א׳ והובא׳ א׳ ואי חשיב הנענועים הרי יש ו׳ נענועים כמ״ש והל״ל ג׳ הולכות וג׳ הובאות לכל הולכ׳ והובא׳ שבכל צד וצ״ל דבאמת ה״ק לכל צד וצד בכל הולכ׳ והובא׳ שבכל צד ואי לאו דברי הטור היינו מפרשים דברי הרא״ש שפיר דהרא״ש לא ס״ל שיהיו תנועות קטנות דרך הולכ׳ והובאה דל״ש זה כלל אלא ה״ק דאותן ג״פ שזכר בירושלמי הי׳ נרא׳ שקאי על הניענוע לחוד שיהי׳ ג״פ ואין להם שייכות עם ההולכות והובאות אלא תופס ידו במקום א׳ ומנענע ג״פ אבל ההולכ׳ והובא׳ אין עושין רק פעם א׳ בכל צד אלא דא״כ מה בעי ר״ז הכין חד והכין חד דזה קאי על הולכ׳ והבא׳ והא אין כאן אלא הולכ׳ והבא׳ א׳ רק הניענוע כל דהוא הוא ג״פ אלא ודאי דג״פ קאי על הולכ׳ והובא׳ שצ״ל ג״פ בכל צד וע״ז מבעיא לר׳ זירא אי איצטרך בכל צד ג״פ הולכ׳ וג״פ הבאה ובכל הולכ׳ והבא׳ יעשה ג״כ ניענוע כל דהו אי סגי בהולכה והובא׳ והולכ׳ בכל צד וזהו נקרא ג״פ ובכל אחד יעשה נענוע קצת ואזלינן לחומרא דיעשה בכל צד ג׳ הולכות וג׳ הבאות ובכל פעם יעשה נענוע קצת אלא דל׳ הטור לא משמע שמפרש כן דברי הרא״ש דהא כ׳ וינענע שם ג״פ בהולכה וג״פ בהבא׳ משמע דבניענוע עצמו יהי׳ הולכ׳ והובא׳ לספרים שלנו בטור דלא כתוב ומביא׳ אליו ועוש׳ כן ג״פ נוכל לישב שפיר דהך ג״פ דנקט אין לו דביקות עם הקודם אלא עם מה שאחריו וה״ק שמוליך ידו מכנגדו להלאה וינענע שם פי׳ נענועים כ״ד ויעש׳ כן ג״פ בהולכ׳ וג״פ בהבא׳ פי׳ כן יעשה ג״פ בהולכ׳ שיוליך ג״פ וינענע בכ״פ וכן בהובא׳ ג״פ וינענע בכ״פ ומ״ש הטור אח״כ ומעל׳ ידו למעל׳ ועוש׳ כך ג״פ פירושו שג״פ הוא מעלה ובכל פעם הוא מנענע קצת אלא שבקיצור פסקי הרא״ש לא כ״כ ונרא׳ לישב גם גי׳ ומביא׳ אליו כו׳ דבעי׳ ג׳ הולכות וג׳ הבאות בכל צד ואי מוליך לחוד ועושה שם ג׳ הולכות וג׳ הבאות אין ההבאות נחשבים במנין כיון שא״א להוליך אא״כ יביא אח״כ ואנן קי״ל דהולכ׳ והובא׳ חד היא ע״כ צריך שיעש׳ אח״כ הבאה אחר גמר ההולכ׳ ובאותה הבאה יעשה ג״כ ג׳ הולכות והבאות ולא יהיו נחשבים רק ההובאות כי א״א לעשות הבאה בלא הולכ׳ נמצא שאין לנו אלא ג׳ הולכות העליונות וג׳ בחד צד הבאות התחתונות ולפ״ז א״צ לעשות בחד צד כי אם הולכ׳ גדול׳ א׳ ובה ג׳ זוגות קטנות וכן הובא׳ גדול׳ א׳ ובה ג׳ זוגות ותו לא ובתשובות רש״ל סי׳ פ״ג כתב על דברי הרא״ש וז״ל פי׳ לפירושו אי בעי הולכ׳ עם הבאה או בין הכל ג״פ דהיינו מוליך ומביא ומוליך וע״ז כתב דאזלינן לחומרא ובעי׳ ג״פ הולכה עם הבאה ולפי פירושו הנענוע היא ההולכה והבאה וכן הוא בא״ח להדי׳ עכ״ל ואין משמעות הטור כלל כן דהא כתב שמוליך ידו מכנגדו להלא׳ וינענע שם ג״פ משמע דהולכ׳ וניענוע תרי מילי נינהו וכן הבין הב״י ונכון הוא ותו דהא כבר הביא הרא״ש דברי הרי״ף שכתב אלמא שהנענוע הוא חוץ ממוליך ומביא ולפי פי׳ רש״ל לא יהי׳ כאן נענוע אלא ג׳ הולכות והובאות שהם מוליך ומביא שאמרו בגמ׳ שלנו ובאיזו אופן תמצא נענוע חוץ למוליך ומביא.
שו״ע או״ח סי׳ תרנא סע׳ ט
הנענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו והלאה וינענע שם ג׳ פעמים בהולכה וג׳ פעמים בהובאה, (טורף הלולב ומכסכס העלין בכל ניענוע), ואח״כ מטה ידו לצד אחר ועושה כן; וכן לכל צד מארבע צדדין ומעלה ומטה; הגה: וההולכה וההבאה היא עצמה הנענוע, כי מוליך ומביא ג״פ לכל רוח, ומטין ראש הלולב לכל צד שמנענע נגדו.
כיוון הנענועים
שו״ע או״ח סי׳ תרנא סע׳ י
יקיף דרך ימין בנענועו: מזרח, דרום, מערב, צפון.
משנה ברורה ס״ק מז
וכן העתיק בדה״ח ובח״א דכן הוא המנהג הפשוט במדינותינו. והטעם דהחכמים הזהירו אותנו תמיד שתמיד תקח את הדרך שהוא בימין שלך במקום שיש ימין ושמאל לפניך תבחר לך הימין שלך ואין חילוק בין איטר לאינו איטר [מ״א] ועתה אסדר בקצרה סדר הנענועים כפי מה שנהוג במדינותינו. סדר הנענועים לרוחות יחזיר פניו למזרח ושדרו של לולב לצד פניו ויעשה ג׳ הולכות למזרח ושלשה הבאות והיינו שמוליך ידו עם הלולב מכנגדו והלאה ג״פ ונכון שגם יכסכס בעלין בשעת הולכה והבאה ובשעת הבאה יקריבו הרבה אל גופו נגד החזה ואח״כ יטה ראש הלולב לדרום ויעשה ג״כ ג״פ הולכה והבאה הכל כמו במזרח אבל א״צ להפוך פניו להצד שמנענע רק יטה ראש הלולב לצד שמנענע וכן לצד מערב יטה רא
נשלח על ידי: ינון
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה