א י' בס״ד תשפ״ו ייר – הקדוש הזוהר לצאת ם ברחמי מהגלות
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
זוהר נקרא? מדוע
1. ע״א יז דף זוהר תיקוני ג יב (דניאל יב כְּתִׁ גוֹמֵר, וְּ י''ם אֱֹלהִׁ א בָּרָּ ית אשִׁ רֵ )בְּ י בִׁ רַ ינּון אִׁ לֵין אִׁ גוֹמֵר, וְּ יעַ קִׁ הָּרָּ כְּזֹהַר ירּו יַזְּהִׁ כִׁילִׁים הַמַשְּ אַבָּא י בִׁ וְּרַ יּה, רֵ בְּ אֶּלְּעָּזָּר י בִׁ רַ יו, וַחֲבֵרָּ י יוֹחָּאִׁ בֶּן עוֹן מְּ, שִׁ
הֲרּו זְּדַ אִׁ דְּ יָּא, רַ חַבְּ חָּק, ּושְָּאר יִׁצְּ י בִׁ וְּרַ יָּיא חִׁ י בִׁ רַ וְּ יוֹסֵי, י בִׁ רַ, וְּ הַאי דּו עָּבְּ כַד אֶּלָּא כְּזֹהַר, מַאי יעַ, קִׁ הָּרָּ כְּזֹהַר ילָּא לְּעִׁ ירּו זְּהִׁ הַזֹהַר סֵפֶּר לֵיּה אּו קָּרְּ וְּ ילָּא, לְּעִׁ עֲלֵיּה תַכְּמּו סְּ אִׁ א, בּורָּ, חִׁ
, ד וֵע לְּעוֹלָּם ים יןָּכַכֹכָּבִׁ ישִׁ נְּפִׁ יְּהוֹן בֵיּה ים בִׁ הָּרַ י יקֵ דִׁ ּומַצְּ הַהּוא בְּ ין, עָּלְּמִׁ לְּעָּלַםּולְּעָּלְּמֵי לְּהוֹן דִׁ א נְּהוֹרָּ יְך חֲשִׁ תְּ אִׁ לָּא דְּ לְּאֵלִׁיָּהּו יב יְּהִׁ תְּ אִׁ שּותָּא רְּ א, בּורָּ חִׁ הַאי חַבַר תְּ אִׁ דְּ נָּא זִׁמְּ תַתָּא וְּ ילָּא לְּעִׁ דִׁ תָּא יבְּ תִׁ מְּ י מָּארֵ בֵיּה, ּולְּכָּל הוֹן מְּ עִׁ כָּמָּא, לְַּאסְּ
לְּמֶּהֱוִׁי ין, לָּאִׁ עִׁ ין מָּתִׁ וְּנִׁשְּ ין, לָּאִׁ עִׁ כִׁין מַלְָּא דְּ חֲיָּילִׁין כָּל וְּ א כַחֲדָּ עּותָּא כָּמּותָּאּורְּ בְַּאסְּ הוֹן מְּ. עִׁ
לִׁים כִׁ שְּ מַ הַ כָּתּוב ר. וְּגֹומֵ י''ם אֱֹלהִׁ א בָּרָּ ית אשִׁ רֵ בְּ: ם [תרגו יו וַחֲבֵרָּ אי יֹוחַ בֶּן עֹון מְּ שִׁ י בִׁ רַ ם הֵ אֵּלּו וְּגֹו', יעַ קִׁ רָּ הָּ ר זֹהַ כְּ רּו יַזְּהִׁ
- ק חָּ יִׁצְּ י בִׁ וְּרַ יָּיא חִׁ י בִׁ וְּרַ י יֹוסִׁ י בִׁ וְּרַ בָּא אַ י בִׁ וְּרַ נֹו, בְּ לְּעָּזָּר אֶּ י בִׁ רַ
זֶּה ה מַ יעַ. קִׁ רָּ הָּ ר זֹהַ כְּ לָּה עְּ לְּמַ ר זֹהַ ירּו זְּהִׁ הִׁ שֶּ ים, חֲבֵרִׁ ה ר אָּ ַּושְּ לָּה עְּ לְּמַ עָּלָּיו ימּו כִׁ סְּ הִׁ זֶּה, הַ בּור חִׁ הַ ת אֶּ עָּשּו שֶּ כְּ אֶּּלָּא ר? זֹהַ, כְּ ים כַכֹוכָּבִׁ ים בִׁ רַ יּו יִׁהְּ בֹו ים בִׁ רַ הָּ י יקֵ דִׁ צְּ ר. ּומַ זֹהַ הַ פֶּר סֵ לֹו אּו רְּ וְּקָּ
י ּולְּעֹולְּמֵ לְּעֹולָּם ם שֶּּלָּהֶּ אֹור הָּ יְך יַחֲשִׁ שֶּּלֹא, וָּעֶּד לְּעֹולָּם שּות רְּ נָּה נִׁתְּ זֶּה, הַ בּור חִׁ הַ ר בֵ חַ תְּ הִׁ שֶּ ן זְּמַ אֹותֹו בְּ ים. עֹולָּמִׁ לָּה עְּ שֶּּלְּמַ יבָּה יְּשִׁ הַ בַעֲלֵי ּולְּכָּל בֹו, ם מָּ עִׁ ים כִׁ סְּ לְּהַ לִׁיָּהּו לְּאֵ
עֶּלְּיֹונֹות מֹות עֶּלְּיֹונִׁים, ּונְּשָּ, הָּ ים כִׁ לְּאָּ מַ הַ ילֹות חֵ וְּכָּל ה טָּ ּולְּמַ. ] ד חָּ אֶּ כְּ צֹון וְּרָּ ה כָּמָּ סְּ הַ בְּ ם בָּהֶּ ם מָּ עִׁ יֹות לִׁהְּ
עריכת הזוהר
2. צה1 עמ' א חלק פז כתם
האמת, בהיות מלקט מלוקט הזה החיבור ופאה כחה ש
מהח 'מ משא שהיה שמענו אשר הראשון, הגדול בור י - אבדנוהו שרבו ובעוונותינו גמלים, , רבים וספרים הוא המנונא דרב ספרא דשלמה, ספרא דחנוך, ספרא כמו
ויותר, סבא בזה הסבה והיה ונכבדים. רבים זולתם מהמה היה שזה למקום, ממקום ישראל וטלטול הגלות אורך מראות אחרונים של עיניהם וטח הלבבות שנתמעטו סבה נפתחים היו שלא עד ההם בספרים לבותם מהשכיל
זצ״ל לביא שמעון ב הר 1 מקובל ומשורר ספרד גירוש. מדור של ורבה יוחאי" "בר המפורסם והפיוט פז" "כתם הספר מחבר
לוב. יהדות
השנה- לראש השנה מראש הספר כדברי בעיניהם שהיו זה נא קרא לאמר: ספר יודע אל אותו יתנו אשר החתום, בזוית הספרים מניחים והיו הוא. חתום כי אוכל לא ואמר עליהם נפל טורד דלף או אכלם, ועש בלו אשר עד בתיהם בהשאיר תמו, לא כי יי' חסדי ולולי בלהות. מן תמו וספו
הראשונים תחתיהם- קמו בניהם ברכה, אחריהם נתן ההם מהספרים הנשאר ללקוט ולבקש לתור בלבם אלקים מפה אותם ויצברו שם זעיר שם זעיר הנשאר הפליטה יתר זה ובדרך ידיהם מסת כפי ענין אל ענין ויחברו ומפה, לזאת ואשר היום. אצלנו הנמצא הזה החבור נעשה
כאשר ענין ל א ענין קשור תמצא לא לפעמים הסבה,
. בתחלה ולא סופו עם הענין תחלת נמצא לא ולפעמים
תחלתו עם. סופו
3. חכמים משנת ל, חאגיז מהר״ם הי 'המעלה
'ס - שלב כי דרכו יורה האמת הזוהר ספר ומחבר דמסדר
ד הקדוש, הקונטר לידו דבאו היה גדול אדם ודאי, סים י רמה חכמה תעלומות לאור להוציא אותו זיכו השמים ומן
לא אך הפרשיות, סדר על הקונטרסים סידר והוא ונעלמה אבא רבי או רשב״י חלילה עשו כי, בידינו הנמצא זה סדר
וכו מפורסם ושטות טעות,'זה
שלד 'ס – אוף בחיבור הכי אין הזוהר מספר זה נורא
של בעיקרן להסתפק כהו דברים רשב״י מפי שיצאו יתן י אך השכינה, אחר כמהרהר אחריו המהרהר ולכן וחבריו, על לידו באו עליו כאשר הדברים התקשרות עשה המסדר
. נכון
הזוהר התגלה כיצד
4. - ז אות ספרים מערכת הגדולים שם זהר מצאתי וז״ל: רוויגו מהר״א מהרב כתוב ראיתי זהר [ח] מצאתי נר״ו. זכות מהר״ם מורי אצל נושן ישן כ״י בזהר והוא הקנה ן' נחוניא ר' המקובלים ראש כי באמת כתוב בו וחיבר הזהר ספר עשה רשב״י ואחריו הבהיר ס' חיבר אלעזר ורבי רשב״י וכשמת התיקונים. כמו חבורים כמה
לפני ה' שהקרה עד הקבלה. חכמת אבדה וא הה הדור וכל על אחד במקום לחפור שצוה מזרח ממלכי אחד מלך
ס ובו אחד ארון שם ונמצא ממון. עסקי פר ושלח הזהר באו היהודים אחר שלח יבינו. ולא ידעו ולא אדום לחכמי
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
חכם עשאו הספר זה המלך אדונינו וא״ל הספר וראו אצלו אין וכי ליה אמר אותו. מבינים אנו ואין עמוק והוא אחד טוליטילה במדינת יש לו אמר אותו שמבין בעולם. יהודי וכשראוהו לטוליטולא גבוריו עם הספרים שלח והמלך למלך ושלחו גדולה שמחה בו שמחו טוליטילא חכמי
ע״כ בישראל. הקבלה נתפרסמה ם ומש רבות מתנות לחכמה מצרף בספר יש״ר והרב הנז'. מהרב כתוב מצאתי שבזזו ש״פ שבש' אמת מגידי מפי דשמע כתב כ״ב דף כמה מהאקידימיי״א לקחו הידילבירגה עיר הספרדי' הזהר ס' ובכלל קלף על קדש ספרי וביניהם ספרים אלפים הספרים ושולחו סבל משא וארבע עשרים כל על
ע״ש ודוכסים: לחשמנים
5. א סימן ה' שער זוהר )קוני (תי יקר אור אופן שידע מי שאין ופלא נס גילוייו במציאות היה וכן שמצאו שאומר מי יש רבים. דרכים בזה ויש גילוייו, לבשמים ומכרו במירון במערה אדמה עובד ישמעאלי דרעא מתושבי אחד חכם ומצאו התבלים, לכרוך ורוכלים וקרוע ומפורד מפוזר תוב״ב צפת בעיר ישראל, בארץ
לקבץ באשפות אפילו שהלך עד טרחות כמה וטרח וקבצו (ב והבשמים הרוכלים שמכרו הקטנות )החתיכות שכורכין ניירין שמשליכין הנשים כדרך [ו]תבלים בשמים מוכרי הרוכלים חנויות כל על והלך התבלים, עובד להם שמכר בידם שנשאר מה כל מהם וקנה ותבלים בו ונמצא והעתיקו במערה, שמצאו ישמעאלי אדמה
בזה ואין ונפזר, ונקרע וכלה שנאבד מזה רבה ה חסרונות במדינות דרעא שבארץ שמצינו רק ראיה, ולא הכרח
נתפשט ומשם הספר, מציאות עיקר היה המערב …אלינו
6. [ריט2 א אות גדולים מערכת הגדולים ]שם
לא אמאי שאלו ראשונים חקרנוה זאת הנה מראש לא ה בן שמעון ר' ובימי הראשונים חסידים בימי משיחא אתא והיו ית' בו דבקים היו אשר עמו קדושים וכל יוחאי שפצינהו אש״א אתא בתורה ובעסקם עליונות. נשמות מוקפים השרת ומלאכי סביבם מלהטת האש והיתה
ידבר כאשר להו חיש מתר הוה לטוב זכור ואליהו חומה. בטלוה בטולי ואינהו גזרה גוזר וכביכול רעהו אל איש עלמא דאתבסם עד המושכין ונהרו״ת ברחמי מתקפי דהוו דוד הלא ישי בן בא לא בושש ומדוע לצר״ה. להיות וחדל
הימים באותם. מסתתר
נתגלה לא הקדש הזהר ס' מדוע לחקור יש ועוד ואיך הרבנים. ולגדולי והגאונים סבוראי ורבנן לאמוראים לחקירה והנה מהם. הגרועים בדורות אח״כ נתגלה
2 ע״א. צח דף סנהדרין עיניים פתח עוד ועיין
שיהיו יתברך חכמתו גזרה כי מבוארת התשובה ראשונה דוה היום כל שוממה נתנני כדכתיב זה במעמד שנים אלף ובמדרש בזהר אמרו וכן הוא ברוך הקדוש של יומו והוא סמוך היו ואמוראים התנאים וכל דוכתי בכמה איכה התלמוד שסידר אשי אב שהרי שנים האלף בתוך לחרבן
להביא קדושתם הועילה לא ולכן לחרבן שנ״ח בשנת היה
עומדת גזרה כי. המשיח
דעות אל בשקול הכל ודאי כי לומר אפשר דבר וממוצא שנים אלף החרבן גזרת דבהיות ואפשר עלילות נתכנו ולו ברוך הקדוש רצה לא שנים האלף בתוך היו הקדושים וכל כרחם ועונשים חומרות כמה בו שיש הזהר ס' שיגלה הוא והיו הצרות ותוקף רעות היו פרק באותו כי בנים על אב
הקדושים דברי מתגלים היו ואם גדול. בצער ישראל לקטרג לשטן מקום היה העונשים וכל וחביריו רשב״י אחר אבל רעה. אחר רעה ביעקב לרעו״ת ישראל על יותר אלפים ד' שנת שנשלמו מהחרבן שנים אלף שעבר אשתהויי ובעו״ר משיח לבוא יכול היה אז תתכ״ח
ול וחל חטאים כל על ופרט לכלל נוסף חטא וזה אשתהי נתברר כבר יען מאד היצה״ר ונתגבר ותורתו. ח״ו שמו משיחא בעקבות וכמ״ש ברגלים הברירה ועתה הרבה כלתה כי בראותה שמתגברת התאוה שהיא יסגא חוצפא זצ״ל האר״י רבינו באורך שביאר וכמו רעה אליה ותוקף הרעות בענין כחה כשל אבל להחטיא ומתגבר'
כאמור הרבה הוברר כבר כי הצרות זצ״ל האר״י כבוד מפי שאחר לדורות סמוך ולכן בדבר) יש טעם ת״ח (וגזרת הדורות על להגן הזהר אור נתגלה מהחרבן שנה האלף בזכות לעשות מה כדת תורה בסתרי להתעסק נזכה ושאם
… ישראל ישועת ישע תפרה זה
הזוהר סגולות
7. זוהר- פרשת (במדבר) ג כרך מהימנא רעיא
ב עמוד קכד דף נשא הַאי יהּו אִׁ דְּ חַיִׁי, דְּ ילָּנָּא מֵאִׁ עַם טְּ לְּמִׁ אֵל רָּ יִׁשְּ ין ידִׁ עֲתִׁ דַ גִׁין ּובְּ
: ם [תרגו חֲמֵי רַ בְּ גָּלּותָּא ן מִׁ בֵיּה קּון יִׁפְּ הַזֹהַר, . סֵפֶּר ּומִּׁׁשּום ר זֹהַ הַ ר פֶּ סֵ הּוא שֶּ יִׁים, חַ הַ עֵץ מֵ עֹם לִׁטְּ ל אֵ רָּ יִׁשְּ ים ידִׁ עֲתִׁ שֶּ
. ברחמים] ת גָּלּו הַ מֵ בֹו אּו יֵצְּ זֶּה, הַ
8. ע״ב-, כג שתיתאה תקונא זוהר תיקוני א כד״ע
כַד ילְָּך, דִׁ א בּורָּ חִׁ מֵהַאי נְּסּון פַרְּ יִׁתְּ לְּתַתָּא נָּשָּא נֵי בְּ כַמָּה וְּ (ויקרא גִׁינֵיּה יוֹמַיָּא, ּובְּ סוֹף בְּ רָָּאה בַתְּ א רָּ דָּ בְּ לְּתַתָּא גַלֵי יִׁתְּ
: ם [תרגו גוֹמֵר וְּ ץ בָָּארֶּ רוֹר דְּ אתֶּם רָּ י)ּוקְּ. כה ם דָּ אָּ נֵי בְּ ה וְּכַמָּ
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
3 עמוד
בַדֹור ה טָּ לְּמַ גַּלֶּה יִׁתְּ שֶּ כְּ שֶּּלְְּך, זֶּה הַ בּור חִׁ הַ מֵ נְּסּו רְּ פַ יִׁתְּ ה טָּ לְּמַ
. ר] וְּגֹומֵ ץ רֶּ בָּאָּ רֹור דְּ ם אתֶּ רָּ גְּלָּלֹוּוקְּ ים, ּובִׁ יָּמִׁ הַ סֹוף בְּ חֲרֹון אַ. הָּ
9. מד אות ב סימן באצבע מורה מאי ידע לא בשגם לימוד כל על מרומם הזוהר ספר לימוד לפי לנשמה גדול תיקון והוא בקריאתו שיטעה ואף קאמר מכל הוא ברוך הקדוש של שמותיו התורה דכל שהגם ומבין הקורא ואדם ספורים בכמה נתלבשה מקום הזוהר ספר אבל הפשוט הפשט על דעתו נותן הספורים
וסתרי סודות שהם יודע א והקור בגלוי עצמן הסודות מן המושג ועומק המשיג מקוצר מובן שאינו אלא: תורה
10 זוהר ערך יועץ פלא. י אִׁ לּו וַאֲפִׁ הַנֶּפֶּש ש דֵ לְּטַהֵרּולְּקַ אֹד מְּ גָּב נִׁשְּ הַזֹהַר סֵפֶּר לְּמּוד חָּשּוב הּוא בֵה הַרְּ גִׁיאוֹת שְּ בוֹ שוֹגֶּה וְּ קָָּאמַר מַאי ע יָּדַ לָּא
עָּלַיַאהֲבָּה גְּלּו דִׁ "וְּ יב: כְּתִׁ כְּדִׁ הּוא בָּרּוְך הַקָּדוֹש נֵי "לִׁפְּ (שיר
השירים ד )א, י 'פִׁ: כָּה רָּ לִׁבְּ זִׁכְּרוֹנָּם בוֹתֵינּו רַ עָּלַי לּוגוֹ דִׁ "וְּ ע יוֹדֵ שֶּאֵינוֹ טָּן קָּ ינוֹק לְּתִׁ דוֹמֶּה? בָּר הַדָּ לְּמָּה הָּא ַַאהֲבָּה". חֲקּו יִׁצְּ מוֹ אִׁ וְּ יו וְָּאבִׁ שָּפָּה לַעֲגֵי בְּ תֵבוֹת שֶּל יָּן חֶּצְּ בֵר דַ בָּרּומְּ דָּ
לְּקוֹלו- חּו מְּ יִׁשְּ ֹלוֹ מַח יִׁשְּ וְּ יְּשַחֵק בַשָּמַיִׁם יוֹשֵב כְָּך
אְַך לִׁלְּמֹד וְּרוֹצֶּה ה בַתוֹרָּ בָּה חִׁ לוֹ יֵש אֵלִׁי רְּ הַיִׁשְּ יש אִׁ ָּכְּשֶּה, מַשֶּגֶּת תוֹ עְּ דַ אֵין ע שֶּיוֹדֵ כְּמוֹ לוֹמֵד וְּ נּו דֵ שֶּיְּלַמְּ י מִׁ לוֹ אֵין ַאוֹ
- כֵן כִׁי נֵה הִׁ כָּרוֹ. שְּ בִׁ רוֹּובָּא לְּיוֹצְּ רּוחַ נַחַת עוֹשֶּה אי וַדַ בְּ
מָּקוֹם אֵין טוֹר פְּ לִׁלְּמֹד- עַ יוֹדֵ שֶּאֵינוֹ י לְּמִׁ זו טַעֲנָּה ֹאֵין י ּונְּהִׁ עַ. שֶּיוֹדֵ כְּמוֹ לִׁלְּמֹד יָּכוֹל כִׁי ין הַדִׁ לְּיוֹם תוֹ פוֹטַרְּ
והכ״ד נָּיוֹת שְּ הַמִׁ לִׁמּוד שֶּבְּ =[ ש שי מפני כ״ד א נקר התנ״ך
נְּיָּן הָּעִׁ מַהּו לְּפָּחוֹת ין לְּהָּבִׁ יְך שֶּצָּרִׁ עוֹת דֵ יֵש ] ספרים כ״ד בו ין מֵבִׁ אֵין בְּ לּו אֲפִׁ דוֹש הַקָּ וְּזֹהַר לִׁים הִׁ תְּ לִׁמּוד בְּ אֲבָּל שֶּלוֹמֵד
ה נֵי לִׁפְּ צֶּה רֻ בָּלּומְּ קֻ חָּשּובּומְּ.'כְּלָּל
קבלה למוד ל יכול מי
11. י סימן דעה יורה ג כרך מרדכי מאמר שו״ת "שער חיים", "עץ הקבלה לימוד בין הבדל יש א.
הזוהר ספר לימוד לבין וכדו'. הכוונות"
חלקי בארבעת ובפוסקים בש״ס כרסו שמילא מי ב. איש מקובל, מפי הקבלה תורת את שילמד מצוה השו״ע,
איש. מפי
את לקרוא יכול ופוסקים בש״ס כרסו מילא שלא מי ג. שבחוק הזוהר את וללמוד בעמקות לא הזוהר ספר הקבלה חכמת את ללמוד לו אסור אך בעיון, גם לישראל
ופוסקים ש״ס שילמד. עד
וחסדניות צדקניות הן אם גם קבלה ללמוד לנשים אין ד.
ביחד ונשים גברים ללמוד שאסור ק״ו של בנו בן. וק״ו
ללמוד ופוסקים ש״ס שלמד מי על מוטלת גדולה מצוה ה. לקרוא זו, למדרגה הגיע שלא ולמי הקבלה, תורת את כדי לישראל שבחוק זוהר ולקרוא בעמקות לא זוהר
האמת חכמת בזכות להגאל. שנזכה
הראשי הרב לציון ראשון אליהו מרדכי רבה, בברכה
לישראל
נשלח על ידי: הרב שלו שבתאי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה