למלחמה הקדשים קודש בין החיבור על
תשפ״ה כיפור
**1. מסכת יומא דף נג עמוד ב**
מאי קצרה תפלה ומתפלל בבית החיצון?
רב אדא בר אהבה, ורב אדא בר רבין מצלי? תרוייהו משמיה דרב אמרי: יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתהא שנה זו גשומה ושחונה. שחונה מעליותא היא? אלא אימא: תהא גשומה. רב אחא בריה דרבא עביד הכי: מסיים בה משמיה דרב יהודה: יעדי לא שולטן מדבית יהודה, ולא יהיו עמך צריכין לפרנס זה מזה, ולא תכנס תפלת דרכים עוברי לפניך.
(מחלוקת ראשונים) האם זו חלק מהתפילה של הכהן הגדול כשהוא לבד בהיכל בקודש הקדשים, או שלא. אבל עיקר הוא זה: כשמסתכלים בו, תלוי הכל שיסור שלטון יון על שבט יהודה. למה מבינים היהודי העם של ההיסטוריה.
הגדול שהכהן לא נגמר כאן, אלא היו פעמים בודדות שזוכה לשמוע תשובה לתפילה הזו.
**2. מסכת סוטה דף לג עמוד א**
והאמר רב יהודה: לעולם ותפלה בכל לשון? דאמר: אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, כל השואל צרכיו בלשון ארמי — מלאכי השרת אין נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי! לא קשיא: הא ביחיד, הא בצבור.
ואין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי? והתניא: כהן גדול שמע קול בת מב״ק מבית קדש הקדשים, שהוא אומר שנצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכיא!
ושוב מעשה בשמעון הצדיק, ששמע קול בת מבית קדש הקדשים אומר שהוא אומר בטילת עבידתא היכלא דאמר שנאה לאייתאה עלה, ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו, וכתבו ואותה שעה כיוונו! ובלשון ארמי, ואי בעית אימא: בת קול שאני דלאשמועי עבידא.
ואי בעית אימא: גבריאל הוה, דאמר מר: בא גבריאל ולימדו שבעים לשון.
**3. רש״י מסכת סוטה דף לג עמוד א**
באנטוכיא — דאזלו לאגחא קרבא נצחו טליא: שהלכו פרחי כהונה בני בית חשמונאי להלחם עם יוונים לפני יום הכפורים, ויוחנן שמע קול בת כשהיה ביום הכפורים עובד עבודת יום הכפורים.
עבידתא — עבודה לשון חיל (יחזקאל כט).
גסקלגס — שם מלך יון.
שאני בת קול — על הממונה להשמיע לשבעים לשונות מפני שעשויה לזה, והיא משתלחת לכל הלשונות פעמים לזה ופעמים לזה.
הניצחון במלחמה קרה בדיוק בזמן שבו הכהן הגדול היה בקודש הקדשים. הניצחון מגיע מתוך קודש הקדשים — ישירות לשדה הקרב.
**4. תהלים פרק כ פסוק ג**
יִשְׁלַח עֶזְׁרְָׁך מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיֹון יִסְׁעָדֶך.
**5. רש״י תהלים פרק כ פסוק ג**
(ג) מקדש — מהיכל קדשו שם שוכן.
**6. עמוס פרק א פסוק ב**
וַּיֹּאמַר יְׁקֹוָק מִצִּיֹון יִשְׁאָג וּמִירּושָלִַם יִתֵּן קֹולֹו וְׁאָבְׁלּו נְׁאֹות הָרֹּעִים וְׁיָבֵּש רֹּאשׁ הַכַרְׁמֶל.
**7. רש״י עמוס פרק א פסוק ב**
(ב) מציון — מבית קדשי הקדשים יצא הדיבור ישאג.
ואבלו נאות הרועים — מדורי מלכיא ויצדון ויחרוב כרכיהון תקיף.
אנו למדים שביום כיפור יש לעזרה מסוגלות מיוחדת, וממלחמת יוחנן כהן גדול באים המלחמה והעזרה מבית קודש הקדשים. לכך יצא קול כזה.
**8. ר׳ צדוק הכהן מלובלין — פרי צדיק, מוצאי יום הכפורים**
(ב) קהלת רבה ט ז, ׳שבמוצאי׳: יצתה קול בת בשמחה אכול לחמך ביום הכפורים. יוצא להבין למי כבר נשמעה תפילתכם. יש גם מי שומע אותו. למה כתב לשון קול הבת. הוה ליה למימר לומר כיון שהוא לכל ישראל יחיד. לכו אכלו בשמחה לחמכם ושתו בלב טוב יינכם. מה תועלת מהבת קול.
אך מצינו (סוטה ל״ג א) יוחנן כהן גדול שמע קול בת מבית קדש הקדשים שהוא אומר נצחו טליא ושוב מעשה בשמעון הצדיק ששמע קול בת מבית קדש הקדשים שהוא אומר בטלה עבידתא וכו׳ ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו וכתבו אותה שעה וכיוונו. ומה נפקא מינה בבת זה. ומה קול זה. וכי סיפרו שכיוונו השעה להראות גדולת הכהן הגדול.
אך באמת הקול הוא מדת הקדוש ברוך הוא שהוא גזר אז למעלה. ועל ידי הקול אז ניצחו טליא ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו באותו שעה. וכן הכהן הגדול שהיה בקודש הקדשים שהוא כנגד כתר עליון (זוהר ח״ב קכ״א א). ומצינו בגמרא (ברכות ז א) נכנסתי לפני ולפנים להקטיר קטורת וראיתי אכתריאל וכו׳ והוא שם של כתר עליון. ומשום הכי שמע הקול. והוא ממש הגזירה מן השמים. והקול מה הועיל יתברך מה שנגזר בשמים, ובאותו שעה נהרג שאז ניצחו המלחמה. וכן גסקלגס וכו׳.
וכן מצינו (סנהדרין י״א א) וניתנה עליהם קול בת מן השמים. ועל זה כתבו התוס׳. (סנהדרין י״א ד״ה בת) יש אומרים בשם שלא הקול מן השמים. רק הקול היוצא שומעין היו ממנו. וזהו אחר היוצא ורק הכהן הגדול שמע קול בת מפני שהיה בקודש הקדשים. וכאמור.
וכן ענין הבת קול שיצא ביום הכפורים, אם היה מצוה מדברי קבלה או שבודאי מדברי תורה לאכול ולשתות במוצאי יום הכפורים, אף לא נזכר כן בגמרא ולמה כתוב בזה. ובבת קול נרמז ׳אכול לך׳ וגו׳ מצוה. אך הבת קול מופיע בכל מי שזוכה להרגיש בלב הקול הנגזר מן השמים, אם כבר זכו ביום הכפורים להיות הזיווג והתיקון ופגם הנחש. וזה אכילתו בקדושה שיהיה מועיל אז שיהיה שמחה, שנאמר אכול לחמך בשמחה שיהיה מהזיווג ביום הכפורים (כמו שנתבאר ערב יום הכפורים).
ר׳ צדוק מסביר שבעבודה של הכהן הגדול יש אפשרות לעורר גזירה טובה על ישראל בתחום הזה של שלטון ומלחמה בעמים אחרים, כיון שאז מגיע הכהן הגדול לרמה שנקראת ״כתר״, שהיא המלכות העליונה המתגלית כאן בארץ בשלימותה, ולפי מדרגתו יכול לזכות לשמוע קול מלכות ישראל. ואנחנו יכולים אולי לשמוע ״בת קול״ — לשמוע בהרגשה שבלב.
יהי רצון שינצחו חיילינו ויהרגו כל אויבינו, וביום הקדוש הזה יגזר כן על ישראל. אמן.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה