יום שלישי, 8 באוקטובר 2024

מה עושים הצעירים בתפילת

ב״ה

מה עושים ״הצעירים״ בתפילת ״יזכור״?

מתקרבים הימים בהם נוהגים בקהילות אשכנז לומר את תפילת ״יזכור״ לזכר קרובים שהלכו לעולמם, יום הכיפורים ושמחת תורה.

בכל שנה עולות מחדש השאלות, מה יעשו ״הצעירים״, שהוריהם בחיים, בזמן תפילה זו שגורמת להתרגשות גדולה אצל ״המבוגרים״ שאומרים תפילה זו. האם יצאו הצעירים מבית הכנסת, כפי שנהגו מדורי דורות, או שיישארו בבית הכנסת.

סיבות רבות נכתבו בזכות המנהג לצאת מבית הכנסת: משום חשש עין הרע, או כדי שלא יהיה המצב שחלק מתפללים וחלק שותקים, ואולי גם יראה כאגודות אגודות (גשר החיים לא, ז. פתחי שערים על שערי אפרים י, לב), או שלא יצא שמזכירים את שמות הנפטרים ולידם עומדים הבנים שנקראים בשמות אלו וברית כרותה לשפתיים (ציץ אליעזר, יב, לט). והעיקרית שבהן — כדי לא לפגוע במתפללים בתפילה מרגשת שלהם כשהאחרים לא משתתפים, ובפרט שקשה לאלה שלא אומרים ״יזכור״ לעמוד בדומיה.

אכן אני דבק במנהג זה, ואצלנו ״הצעירים״ יוצאים בזמן היזכור הפרטי. הם ״אמורים״ לחזור ולהיכנס לקראת אמירת ״יזכור״ ציבורי/לאומי, לזכר נרצחי השואה, חללי צה״ל ונפגעי הטרור.

לא תמיד המציאות מתכתבת עם ״האמור להיות״. המציאות היא שגם ב״יזכור הציבורי״ רבים עדיין מפטפטים מחוץ לבית הכנסת. לכן הצעתי שאת ה״יזכור הציבורי״ יאמרו לפני יציאת ״הצעירים״, ורק לאחר יציאתם יאמרו הנשארים בבית הכנסת את תפילת יזכור הפרטית/משפחתית.

קהילות רבות הנהיגו שכל הקהל נשאר בבית הכנסת, כולל אלה שלא אומרים את תפילת יזכור, במטרה למנוע את המצב של הציבור שבחוץ שמנותק מהאווירה של המתפללים בבית הכנסת. במיוחד כיום שלעיתים היוצאים רבים על הנשארים. כך גם המליץ ידידי הרב נח ויזונסקי (תחומין יז עמ׳ 54).

אלו ואלו לשם שמים התכוונו. יחד עם זאת נותרה בעיה לשני סוגי הקהילות: מה יעשו אלה שאינם אומרים ״יזכור״ — בין אם הם עומדים מחוץ לבית הכנסת משוחחים ומפטפטים, לעיתים בקולי קולות, ובין אלה שנשארים בתוך בית הכנסת ולעיתים פוגעים במתפללי ״יזכור״.

כאשר הייתי עדיין בין היוצאים ביזכור, הרגשתי הייתה קשה יותר, מכיוון שאשתי אמרה ״יזכור״ לזכר אביה ואני הרגשתי כאילו מנותק ממנה ומרגשותיה.

לאחר התלבטויות רבות חיברתי תפילה שבתחילה נאמרה על ידי ועל ידי ילדי. ובסופו של דבר הדבר הדביק מתפללים נוספים והתפרסם גם בבתי כנסת נוספים. התפילה בנויה במתכונת דומה לתפילת יזכור, אבל כמובן תפילה לבריאותם ואריכות חייהם של ההורים.

מצ״ב התפילה, לכל מאן דבעי.

---

**תפילה לומר בשעת ״יזכור״ למי שהוריו חיים, לאורך ימים ושנים**

אבינו שבשמים, אל מלא רחמים, בשעה זו בה עומדים בניך ובנותיך לפניך ומתפללים לעילוי נשמות הוריהם שהלכו לעולמם, קבל ברחמים וברצון את תפילתי בעבור הורי היקרים החיים עמנו היום, לאורך ימים ושנים.

מודה אני לפניך מלך חי וקיים על החסד שגמלת איתי (פלוני בן פלוני) ועם הורי היקרים, אבי מורי (פלוני בן פלוני) ואימי מורתי (פלונית בת פלוני), שהענקת לנו חיים ארוכים, בטובך הגדול.

יהי רצון מלפניך, אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתברך את הורי באריכות ימים ושנים, בחיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חילוץ עצמות בבריאות טובה.

חזק את ידי ותן בי את הכוח שאוכל לעזור על ידם ולכבדם כמצוות תורתך. תן בי חכמה, בינה ודעת לשמור את דברי תורתך ולהמשיך את דרך התורה המסורה לנו מאבותינו, לדורות הבאים. ותברך אותי (בזיווג הגון) ובבנים ובנות שעוסקים בתורתך והולכים בדרך אבותינו.

יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה׳ צורי וגואלי.

---

תהלים פרק קכח

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אַ֭שְׁרֵי כָּל־יְרֵ֣א יְקֹוָ֑ק הַ֝הֹלֵ֗ךְ בִּדְרָכָֽיו: יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ:

אֶשְׁתְּךָ֤׀ כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֘ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ:

הִנֵּ֣ה כִי־כֵ֭ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר יְרֵ֣א יְקֹוָֽק:

יְבָרֶכְךָ֥ יְקֹוָ֗ק מִצִּ֫יּ֥וֹן וּ֭רְאֵה בְּט֣וּב יְרוּשָׁלִָ֑ם כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיךָ: וּרְאֵֽה־בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ שָׁ֝ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל:


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

צדקה ושמיטה כיסוד לגדולת ישראל

**ייחודיות מחשבת הצדקה בישראל** * מה הקשר בין מצוות הצדקה לעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל? * ואיך כל זה קשור לתהליך הגאולה? בסוף ...