כיפור יום ערב דיני
. א כיפור יום בערב אכילה
ע״ב ח ברכות בבלי למוד ת בערב" לחדש בתשעה נפשתיכם את "ועניתם כתיב מדפתי: רב בר חייא ליה תנא בעשרה והלא מתענין בתשעה וכי
, עינוי קורא אני תשעה אכילת בתשעה ועניתם קרא קאמר {"דהכי בתשיעי ושותה האוכל כל לך לומר אלא מתענין? עינוי דאכילתו וכיון
חשיבה, עדיף" טפי ושתייה באכילה דמפיש כל )(רש״י} ועשירי1. תשיעי מתענה כאילו הכתוב עליו מעלה
❑ השו״ע: וכ״פ " { מצוה תיח/ סי' )(ב״י מדרבנן מהתורה." בסעודה ולהרבות כיפור יום בערב }לאכול ס״ק)א (משנ״ב
❑ " (סק המשנ״ב כתב שיש )א למעט ולשתות לאכול כדי כיפור בערב. מלימודו
❑ "ואסור המהרי״ל ע״פ הרמ״א: כתב להתענ חלום תענית אפילו בו ות המפסקת2 הסעודה עד יתענה לנפשו- מתיירא אם {אבל
סק" (משנ״ב. )ב} ב" סעיף תק''ע סימן לעיל עיין בו- להתענות נדר ואם רלז. החזו״ע)(עמ' וכ״פ.
כיפור בערב אכילה מדיני
❑ הב כתב חי איש ן שיעור לאכול שצריך המקובלים "כתבו: א אות )א (וילך ימים שני לאכול{ האדם יוכל אם } סעודות היינו6."
❑ החזו״ע כתב ו רל (עמ' א-רל)ה: הפת על אחת סעודה לפחות הכפורים יום בערב לקבוע צריך.""לכתחילה
יו״כ בערב אכילה מצוות טעם
כיפור3 יום בערב לאכול מצווה שיש טעם מה: הע1) דרשו '(הערות
וטור– רא״ש רש״י, היא האכילה הכנה ביו״כ להתענות האדם שיצליח. כדי
א– (טעם יונה )'רבינו את להראות השמחה הכפרה זמן. בהגיע
ב– (טעם יונה )'רבינו בשאר כמו טובים ימים יו״כ בערב אוכלים ביו״כ אפשר שאי וכיוון סעודה, . שקובעים
שיתחזק ג– (טעם יונה )'רבינו התענית בשעת שיוכל כדי באכילתו, האדם לחזור כיפור ביום. בתשובה
העשירי עינוי עי, בתשי יפה שאוכל ידי שעל הלקט– שבולי לו קשה. יותר
מגרמייזא– ר״ש שיהיה ניכר היום בסוף התענית את שמתחיל. התשיעי
פרישה–. ה מחמת׳ציווי היא כיפור ביום שהתענית ניכר שבכך
❑: ה" ערוה״ש)(סע' כתב אלא אינה דהמצוה ונראה רב ע של ביום שלפניה, בלילה ולא יוה״כ שיהיה כדי הוא שהטעם כיון
אלא זה אין ביוה״כ להתענות חזק ביום בלילה." ולא
כיפור יום בערב האכילה מצוות תוקף
יו בערב האכילה חיוב האם "כ (ב״י מדרבנן4 או מדאורייתא? הוא לז) סי' ח״א יבי״א תק״א, שעה״צ סק״א, משנ״ב,
, טור )הרמב״ם5 מ (משמע דאורייתא – ומשנ״ב מג״א, . נפשתכם את "ועינתם מהפסוק זאת ש״דורשים,
בעלמא אסמכתא רק היא והדרשה דרבנן. , מהב״י– משמע
אלא שאינם ה״כ ו י וערב לר״ח הדין דהוא לי: ונראה ג" סע' תקע השו״ע)(סי' כתב: הכרעה אלא; מדרבנן
של שהם נראה הרמב״ם שמדברי. תורה"
" והגמ התוס' בשם הביא אך רשאי. להתענות רוצה שאם שי״א והביא לאכול. עדיפות שיש או בתשיעי להתענות עדיף האם הסתפק בב״י 1 שאסור י
כיפור. יום בערב לצום שלא מקפיד היה דרבינא בריה שמר ע״ב סח בגמרא)(פסחים שמופיע בו, להתענות
2 וערב ראשון ביום להתענות שוב וצריך בשבת התענה שאם והוסיף אחר. ביום שיתענה טוב כלל- מתענה לא שאם )(סק״ב המשנ״ב הוסיף עוד יום
- ראשון ביום חל כיפור יתענה לאחר זה עוון על לו כיפר שיוה״כ כך על יסמוך התענית לו שקשה ומי. המועד.
נצ״ח: שקל״י וסימנך 3, מחה =ש להתענות, ושי ק להתענות, הצליח ל טוב, ום י שמתחיל, יכר נ (התענית ה',)יווי צ בתשובה לחזור. וזק ח
4 החיוב האם מחלוקת ב תלו הפוסקים מ הוא: נפק״מ מספר מדרבנן, או דאורייתא
א. באכילה חייבות גם נשים? האם להלן )(ראה
ב. כיפור יום בערב אוכל לאכול, שלא שנדר אדם? האם
בעניין, דעתו מה הרמב״ם בדעת נחלקו האחרונים 5 הבין והב״י. מדאורייתא זה שבדעתו
כיפור יום בערב באכילה נשים חיוב
) 'רלה עמ (חזו״ע יו״כ בערב באכילה חייבות נשים? האם
במנהגיו( מהרי״ל יו״כ ערב הלכות סי' (או״ח סופר כתב שו״ת ו ט) סי' – )קיב נשים מצוות ב חייבות אכיל יום ערב ב ה
בה חייבות שהן עינוי למצוות הוקשה שהיא. , הכפורים
– (מצוה)שיג חינוך מנחת ו טז סי' איגר)(שו״ת עקיבא רבנו יש להסתפק שהזמן עשה מצוות זו שהרי חייבות, הן אם
ממנה פטורות שנשים. גרמא,
לז סי' או״ח יבי״א)(ח״א ובשו״ת בחזו״ע: הכרעה שאף הכריע נשים חייבות. יו״כ בערב באכילה
. ב הכפרות מנהג
הכפרות מנהג את לעשות ראוי ה? אם רכב עמ' חזו״ע )(ב״י,
ראוי ותשב״ץ– רא״ש מרדכי, הגאונים, תשובות כך. לעשות
אסור ורשב״א– רמב״ן האמורי דרכי משום כך. לעשות
: הכרעה "מה וסיעתו: כרמב״ן פסק השו״ע, כיפורים יום בערב כפרות לעשות שנוהגים כל על תרנגול לשחוט
."ג המנה למנוע יש פסוקים- עליו לומר ו זכר בן
כתב הרמ״א אך כ זה. מנהג שכתבו מהגאונים "ויש וסיעתם: גאונים וכן האחרונים מן רבים אותו כתבו וכן
ותיקין. מנהג הוא כי לשנות ואין אלו. מדינות בכל נוהגין ליקח ונוהגין לזכר, זכר תרנגול לוקחין ולנקבה
תרנגולת" החזו״ע וכ״פ האריז״ל. ע״פ מהספרדים רבים נהגו וכן. .
למעוברת כפרות
❑: המהרי״ל ע״פ הרמ״א כתב " למעוברת ולוקחין שני זכר, הולד שמא תרנגול ותרנגולת, תרנגול תרנגולים{"דהיינו שאפילו ותרנגולת
באחת" והולד עצמה היא שניהם יתכפרו נקבה- הולד אם." זכר תלד אולי סק״ג} )(משנ״ב
❑ המשנ״ב)(סק״ג וכתב למעוברת שלוקחין ויש האר״י: ע״פ " שני ותרנגול תרנגולות אחד."
❑ משום הוא חטא, לא שבודאי אע״פ עובר עבור כפרות לעשות שהטעם י הערה מט פרק היולדת )(תורת שיינברג הגרח״פ וכתב
חטאיו בגלגול. הקודם
בכפרות נוספים דינים
❑: המהרי״ל" ע״פ הרמ״א כתב בתרנגולים ובוחרין ' ילבינו כשלג כשנים חטאיכם יהיו: אם שנאמר' דרך על לבנים {אבל
האמורי מדרכי דהוי אחריהם לחזר אין " סק (משנ״ב )ד}."
❑ הכפרות ליתן ונהגו הרמ״א כתב: עוד ". לעניים" שנותנים בממון לפדותן או לעניים
❑: המשנ״ב)(סק״ג" כתב כפרה ליקח יכולין אדם בני שני אפילו משגת." ידם אין אם אחת
❑: המשנ״ב)(סק״ג" כתב עוד כפרתי,' תמורתי חליפתי יאמר׳זה ראשו על שמסבב ובשעה ר״ת חת״ך, הממונה מלאך שם
." החיים על
❑: המשנ״ב)(סק״ד" והוסיף תרנגול- לו אין אם ב שאר או אווז יקח ע למזבח. להקרבה ראוים שאינם "ח אפילו וי״א
." דגים
❑." עליו שהחזירו לאחר מיד הכפרות שחיטת להסמיך ויש הרמ״א: כתב "
❑ הרמ״א כתב: עוד " הקרבן דמות עליו ידיו וסומך כיון שהקלו ויש בחוץ ושוחטן קדשים כמקדיש שנראה משום זה מנהג שמנעו {ויש
המזבח לגבי ראוי לא שתרנגול סק" (משנ״ב )ח}."
❑ שהעופ מקום בחצר או הגגות על מעיהם בני וזורקין הרמ״א כתב: ועוד " משם לקחת יכולין ות נהנה שהתרנגול {משום
ראשון, שמקבל האיבר וזה מהגזל אחרים עופות להאכיל העופות על רחמנות משום וגם סק" (משנ״ב )ט}".
. ג צדקה ונתינת קברות לבית הליכה
❑ " הטור ע״פ הרמ״א: כתב על לילך שנוהגין מקומות ויש הקברות, ולהרבות. יפה מנהג והכל בצדקה,
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה