שלה הקדוש 1 פרשת בראשית - צלם ודמות וכתנות אור

השבוע│ פרשת סביב הקדוש בתורתהשל״ה שבועי שיעור טבדי בנימין הרב

פתיחה אדם תולדות של״ה – הקדמת אדם תולדות

בדמות אדם אלהים ברא ביום אדם תולדת ספר זה ה', 'בשם שמם את ויקרא אתם ויברך בראם ונקבה זכר אתו. עשה אלהים

הבראם ביום 'אדם א- ה, כו; ד, (בראשית בצלם והנברא הנעשה האדם.)ב

אלהים האלהים הוא כי׳ה' 'לדעת כז א, ,)(שם 'להיות ו לה ד, ,)(דברים

ה ג, בראשית,)(עפ״י 'כאלהים שרשים: שלשה הם אלה שלשה שורש

שורש, השם מציאות שורש, השם תורת. בשם דבקות

האדם למציאת וסימן אות הוא אלהים בצלם והנברא הנעשה

אדם [כ]מראה דמות ה]כסא [דמות בסוד''ועל, השם כו א, ,)(יחזקאל

כו יט, נאמר)(איוב ו אלוה אחזה ''ומבשרי אם בארוכה זה ל כ ואבאר.

עמדי אלהים. יהיה

האלהים הוא ה' כי שנברא''לדעת ומה לה ד, ,)(דברים באמצעית זהו

הוא ה' כי לדעת הראת 'אתה תורה במתן שנאמר כמו, השם תורת ענין הוא מה או זה, ענין וביאור, מלבדו עוד אין 'האלהים

בארוכה נבאר. יעה, היד

כאלהים הוא''להיות ותכליתו ה ג, בראשית )(עפ״י כמו בשמו, דבקות

ד ד, שכתוב)(דברים, היום כלכם חיים אלהיכם בה' הדבקים ''ואתם

נצחיי כאלהי להיות האמיתי השכר. והוא

הדבקים הפסוק''ואתם זה כי הגם חיותו בחיים בעודו מיירי

'היום׳לעשותם ענין הזה, בעולם יא ז, )(שם במצותיו דבק להיות

לעשותם הדבקות''היום זו היא היא מקום מכל יתברך, ובמדותיו

שכרם' לקבל ל׳מחר עצמיית, סיבה היא א כב,)(עירובין דבקותו להיות

מצוה- שכר בסוד רוחניים, נצחיים חיים הבא, עולם בחיי, מצוה

עבירה- ושכר מ״ב פ״ד עבירה,)(אבות הסכמיים אינם והעונש השכר כי

עצמיים- רק בשרשיה דהיינו הבא, העולם האמיתי החיות של העונש מינן, בר עבירה, עונש לענין אמור הוא וכן למעלה.

ולענה הרע''ראש שרשה דהיינו בעצמה, עבירה היא עבירה (דברים

האדם. ת בבחיר תלוי והכל אי״ה, בארוכה יתבאר זה ודבר יז,)כט,

בדבקות שיבחר האדם את יתברך השם ברא זה לתכלית אמנם

יט ל, שכתוב)(שם כמו החיים, הברכה לפניך נתתי והמות 'החיים

(שת)בחרו לכם מורה אני רש״י ופירש, . בחיים ובחרת 'והקללה בנחלתי יפה חלק לך בחר לבנו האומר כאדם החיים, , בחלק

נאמר זה ועל לך, ר ברו זה את לו ואומר יפה, חלק על ומעמידו

על ידי הנחת גורלי', תומיך אתה וכוסי חלקי מנת 'ה' ה טז, )(תהלים לך קח זה את לומר הטוב, גורל לשונו כאן. עד

ודלא יתברך, מהשם בכוונה באות כולם והרעות, הטובות הענין, בעצם נמשכות הטובות כי ואמרו, שהתחכמו וסיעתו כרלב״ג

הכל רק כך, לא החומר. הכרח מ במקרה והרעות יתברך, מהשם ובורא שלום 'עשה יתברך הוא כי יתברך, מאתו מכוונת בכוונה

'רע ז מה, ,)(ישעיה עבירה ועונש המצוה, מצד בעצם מצוה ושכר לזולתן והרעות לעצמן מכוונות הטובות אך העבירה. מצד. בעצם שוה הטובות כתכלית הרעות תכלית כי נמצא נדקדק וכאשר

בראו לא [בעולמו] הוא ברוך הקדוש שברא מה כל כי בשוה, לכבודו אלא מהשם ירא היה לא הרעות ואלמלא מי״א פ״ו,)(אבות

, יתברך לשמה בא לשמה שלא ומתוך רבותינו אמרו וכבר ב נ.)(פסחים

בלבד שמים יראת אלא הוא ברוך להקדוש לו ב. אין לא )(שבת ז״ל יעשה אשר כל כי 'ידעתי יד ג, וכתיב)(קהלת יהיה הוא האלהים

מלפניו שיראו עשה והאלהים וגו'.'לעולם הדרוש כל נתבאר הרי

כמו הזה, בצדיקים מתקדש יתברך שהשם וברש״י ג י, )(ויקרא כך

ברשעים- מתקדש עשה משפט ה' ''נודע יז ט, .)(תהלים 'וגו

והרעות- יתברך, השם אהבת תכלית הטובות, כי העולה, הכלל

. היראה

התכלית שהוא בחיים לברור גורלנו, תומך יתברך, השם אמנם

לח ג, הרעות,)(איכה תצא לא עליון ''מפי ו לומר רצוני הטוב, רק

גם יתבארו הללו דברים ו בטוב. לבחור הגורל תומך יתברך שהוא

בארוכה. כן

יסד עקרים בעל שהרב עקרים שלשה והם שרשים שלשה, הרי

ספרו ועונש ושכר השמים, . ן מ ותורה יתברך, השם מציאות:

שהתחלתי. הפסוק רומז שלשה אלה ועל ספר זה ה', ''בשם 'וגו

א ה, כו; ד, .)(בראשית

ה תיבות'''בשם כי הגם הוחל אלמעלה''אז קאי מקום מכל וגו',

ומטה מעלה ואחור, פנים נדרשת, ברמיזה. התורה

ה '''בשם ספר ה''זה מציאות,'הוא תורה הזאת התורה ספר, הוא

השמים. מן

לשון''זה ואמר תולדות 'אלה לומר יכול והיה באצבע, כמורה

שהתורה למה בכאן, רמז הוא כי, תולדות כל''אלה כמו 'אדם

פרצופין היא''דו פה שבעל ותורה שבכתב, תורה א סא ברכות,)(עפ״י בזהר שהוזכר כמו ונקבה, זכר כדמות ע״א ל״ט דף י,)"ט, תקון זהר, (תקוני וגם הפשט דרך על הן האמת, דרך ההולכים הן המחברים, , בדברי

ז רבותינו אמרו מקום "מכל ל ליתני תוד״ה ב, ב קדושין וראה ב; ב ערכין א; צג )(מנחות

בזכר נכללת הנקבה כי, נאמרה זכר בלשון כולה התורה כל, קטן במספר שוים ו׳זה' 'זאת' לדבר, ורמז מכבודו. ומאירה

כט טו, כתוב)(במדבר וכן אחדותם. על המורים לכם. יהיה אחת ''תורה

זכר. בלשון ספר אמר''זה כן על

יעקב תולדות כמו''אלה פירושו אדם ''תולדות ו ב לז, ,)(בראשית וכמו

רש״י- שפירש ישוב לכלל שבאו עד וגלגוליהם ישוביהם אלה

המאורעות אדם' 'תולדות הם וכן, ישראל ארץ ש עד לל לכ באים

נצחיי. שלמעלה ישראל ארץ ישוב

א ה, אמר)(בראשית כך אחר ברא ''ביום שלשה מפרש קא פרושי וגו',

עשה אלהים בדמות אדם אלהים ברא 'ביום שכתוב מה אלה,

ה על'''בשם פירוש וזהו, 'אותו אם ונפרש למעלה. שאמרתי כמו

אלוה אחזה ענין''מבשרי בארוכה השם ירצה יט,)כו, (איוב שמצלם

ו השם. מציאות ונתגלה נודע אדם דמות

אותם ברא ונקבה,''זכר פירוש זהו ' על,'ספר בריאת שתכלית

ס״א פ״ח רבה פרצופין,)(בראשית ד״ו סוד יצירתו כן בתורתו, אדם

כח א, כתיב.)(בראשית ''וכבשה

אדם על''תולדת פירוש זהו, אדם שמם את ''ויקרא אם וסופו.

שמו נקרא בדרכיו, לילך יתברך לו ומתדמה לה למע הוא דבוק

, יד יד, לעליון)(ישעיה 'אדמה מלשון ', בעצם''אדם [דמות 'ועל

אדם [כמראה] דמות 'ה]כסא עצמו את מפריד הוא ואם, כו א, )(יחזקאל

נקרא''אדם אז מהדבקות, ממנה לוקח אשר האדמה שם, על

הוא ועפר ישוב. ולעפר

כי התכלית, עיקר זהו לעליון' 'אדמה על המורה 'אדם' שם ם אמנ כדפרשתי, הטוב, בעבור רק נברא לא הרע בעצם אדם שם כן, על

במילואו- הגדול כשמו במספר עולה שכן ה״א וא״ו ה״א. יו״ד

(קמא דוד בית אדם תולדות )של״ה

של הענין מהו בינה אשכילכם יצ״ו, בניי ועוד 'כתנות ומהו, 'אור

. האור

לאור ומאור לאור מאור ערך, בלי עד והולך מתרבה שהאור, כמו

עץ- ואותו עץ, בו ותדליק אחד נר קח כי סוף בלי עד אחר, עץ

לתכליתו. תיכף אדם בריאת היתה כן האור יתגבר. וגבול

ממה להיפך א ז, נאמר)קהלת, שחטא( אחר שעתה המות יום 'טוב

הולדו 'מיום עולם חיי דהיינו הבל, חיי חי הוא אשר ד בעו כי, זוהמת ממנו בהסתלק המות, יום עד הולך בחושך אז הזה,

לם עו הנקרא העליון באור זוכה אז הנחש, מצד הבא החומר

חטא כשלא - מיתה לאחר לאדם הבא שהוא הבא, הזה הטוב היה כן כי בהנצחיות, העליון באור לידבק יצירתו, בעת לו מגיע

שהוא הבא עולם סוד בבינה, פרצופים ד״ו סוד מ היה נשמתו קדשים קודש סוד העליון, עדן גן. שורש

(בראשית מטה של מזבח ממקום הקודש, ממקום גופו נלקח כך אחר

בגן ונפש בגוף מקומו והיה מעלה, של נגד המכוון, ס״ח פי״ד )רבה הד״ו גילוי מעלה, של הבנין משורש מסתעף שהוא שלמטה, עדן

ונחתם אדם נעשה אשר במקומו, הבנין דהיינו, פרצופין הולך והיה והנפש, הגוף תמים יהיו ויחדיו אלו, בחותמות לקיחה לכלל בא שהיה עד להשגה, מהשגה לדבקות, מדבקות

כד ה, חנוך)(בראשית כמו (מלכים- ואליהו י ב, ,)ב מזה יותר מעלות, ואלף

הזה עולם י כ לאור, מאור להאיר נצחי חיות תמיד שהיה באופן הוא במקומו, הבנין אצילות כמו הבא, מהעולם רושם הוא שלו עולה העליה ובעת בבינה, הנעלם שרשם עם אחד באחדות בלי האדם הסתלקות היה כן בבינה, לשרשם שבמקומו האצילות

נצחי הכל כי ונפש, בגוף למעלה ולקיחה עילוי רק. מיתה,

היה לא מאליה, ית נעש מלאכתו היתה עדן בגן היותו ובעוד(ו) הקדושה מצד היה והכל מלאכה, ולשום ולזריעה לחרישה, צריך טבע מהכרח הוא כן כי הבריאה, בכל חסרון שום היה ולא ונוקב הולך השפע שיהיה בשלמות, הכל שהוא מאחר הרוחניות,

העולמות… בכל וברכה היה כי הברכות, כל חותם ושלום בכל, וענין בנצחיות. תמיד והיה רע, פגע ואין שטן ואין בשלמות, הכל אין כי להשגה, ומהשגה להשגה מהשגה יפסק שלא הנצחיות, לבוא לעתיד הבא עולם ענין וזהו יתברך. בו להשגה וגבול, סוף

חיל אל מחיל ''ילכו ח פד, .)(תהלים

בא בריאתו מעת אדם כי רואה ו, ל שכל שעיני למי נמצא גן כי עולמו, תיכף רואה היה במעלתו נשמר היה אם לתכליתו, כן גם אז התורה והיתה שלמעלה, עדן מגן רושם שלמטה עדן

ברוחניות. . והכל מצותיה ומקיים בה עוסק והיה. רוחניות,

למעלה כתבתי כבר והענין רק הסכמיים אינם והשכר העונש כי ולהמשיך המקור לפתוח למעלה, הדבקות מטבע כי טבעיים, אל מתפשטת ומשם סופה, עד המחשבה מראש הברכה, האדם הולך והיה נצחיי, רק פוסק היה לא הטוב וזה התחתונים.

וזהו סוף, בלי ומתחכם מתחכם היה כי יות, לנצח מנצחיות לטוב מטוב מתרבה היה הטוב זה כי לו, שנשפע הטוב, בעצמו

פ״ד (אבות מצוה שכר כי, למעלה שכתבתי דרך על בעצמו, הוא והוא

)מ״ב בעצמה. . המצוה. היא

היה לא ן שעדיי האדם, בקלקול עתה אחת, הקדמה עוד אקדים אם שתדע צריך הקלקול, שיתוקן עד הבריאה, בכוונת העולם

אז מתוקן, יהיה האדם עור כתנות ולא חושך, עִוֵר עתה שהם, שחטא קודם אור שהיה ממה אור יותר ויהיה לאור, יחזור, אור,

ענין[ וזהו ' מכח כי יג), ב, (קהלת החשך' מן [ה]אור כ]יתרון

לאור יתרון יהיה. החושך

אשכול סחטה חוה ס״ה), פי״ט רבה (בראשית אמרו ז״ל בותינו ר שם [שיש] ידוע ענבים בעודן הנה גדול. רמז בזה ויש ענבים, של אדם כשסוחט לא אם ניכרים, ואינם מעורבים אבל שמרים, שהיו ומה מהיין, השמרים נבדלים אז יין, ונעשה ענבים אשכול

יצאו עתה למים, נע היו כי בפועל, ולא בכח השמרים מתחילה

והיו ניכרים, היו לא מתחילה כי לשמרים, גריעותא ויש, חוצה עתה מעליותא יש אבל רעים, והם שמרים נעשו ועתה מתאחדים, והיין נקי, הכל רק סיג שום בו ואין צלול, נעשה כי להיין, ביותר ידי על כמו מהשמרים, מסולק לומר, רצוני משומר, נשאר

הסחיטה. קודם שהיה ממה יותר ובהיר זך והוא משמרת,

בו היה מקום מכל טוב, כולו אור בכתנות כשהיה האדם, הוא כך

חוצה בהוציא עתה, אבל בהנעלם להקליפות התעוררות, כח מקום מכל כו', הרע היצר השטן הוא רעה קליפה נעשית באמת והטוב לו, הלך חלף אז לגמרי, ומבטלו ומכניעו אותו שכובש מי

טו הוא הנשאר שמרים. בלי זך וברור בהיר ב

פ״ד (אבות ואמר עליו, ומגביר יצרו את שכובש השלם האדם וזה

אדרבה הורגו, אינו כי רומז, אמר''ההורג ולא ''הכובש )מ״א שהיה ממה היפך טוב, להיותו תח. תיו, כובשו

נתהפך רע שמלאך עד ומטהרו עליו מגביר כי גדול, ענין והוא

ושנאה וחמדה קנאה דהיינו רע, שהם ו מדותי לוקח למשל, לטוב. קנאה- דהיינו לטהרם, ידו תחת כובשם רק מבטלם, ואינו כו',

וחמדה- סופרים, לקנאת ושנאה- גנוזה, לחמדה לשנאת

שנאה 'תכלית כב קלט, (תהלים דוד שאמר כמו )הרשעים,

שאמרו וזהו מאד, טוב הוא הנה כאלה, ענינים ואלף, 'שנאתים

ס״ז פ״ט ר)בה בראשית (ראה הרע, יצר זה 'מאד' טוב, יצר זה - ''טוב אז כי

לטוב. נתהפך אף נתבטל, שהרע זו לא כי הגדול, הטוב גרם הרע

ובצרות בחורבנות והצירוף, הזיכוך לאחר לעתיד, יהיה וזה מלאך ועתיד הקליפות, ישבתו בתשובה, ומעוררים שסובלים,

נב,)א סוכה (ראה לישחט המות הצדיקים זכות מכח יתמתק, והרע ואז הקודש, לעבודת ולקחהו לעיל, כנזכר יצרם על שכבשו

להיות יתהפך, עִוֵר לשון שהוא בעי״ן, - עור ''כתנות כי, רואה עין

מכח עִוֵר עין מכח החשך, מן לאור יתרון ויהיה הראות, יתגדל, אור כתנות להיות הבריאה לכוונת העולם שיחזיר זו ולא החשך,

בשוב יראו בעי״ן עי״ן 'כי בסוד, אור תוספות יהיה אפילו אלא

ציון 'ה' ח נב, ,)(ישעיה לעי״ן יוחזר עור, כתנות שהוא רעה עי״ן כי

רואי טוב. טוב, לנביאים מושג היה שלא גדול אור כך כל, ויהיה

ג סד, שכתוב)(שם כמו ואמרו זולתך', אלהים ראתה לא 'עי״ן

ז״ל רבותינו ב לד (ברכו,)ת ימי מששת בענביו המשומר יין זהו

, בראשית ממנו יצאו משומר, שהיין דברתי אשר הדבר הוא בטוב יהיה לא כי אור, יותר יהיה לעתיד אור כתנות ואז השמרים,

בנעלם. אפילו סיג תערובות שום ההוא

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות