מפגש אחד עשר - הרב הלל צייטלין

לי קורה זה למה

: אחרון מפגש צייטלין הלל ר'

תרפ״ח1928 תולדותיי, קיצור ( ) ותסיסות נוער תאוות עליי גברו בתביעותיו. החומר אלי בא

ספר לידי נזדמנו ההשכלה. תסיסת גם ביניהן שונות, י, מאפו הטבעית דתיותי […] הכהן ואד״ם שולמן סמולנסקין, יל״ג,

נתנתני לא בנפשי התלקחה עצומה מלחמה אבל. לנפול, מוכרח ובינתיים נעוריי, ימי עליי עברו זו פנימית במלחמה והיה מאוד התמוטטו אבי נכסי כי עיירתי, את לעזוב הייתי ומכפר לעיר מעיר נדדתי לאכול. לחם ולמצוא לבקש עליי ימי נמשכו שנים כשבע ותלאה. עמל רוגז, ושבעתי לכפר

וגסותם שפלותם כל את לדעת למדתי בהם אשר אלה, נדודיי הזמן במשך האדם. בני של

בעיקר– שקוע הייתה ומחשבתי שונים, ומדעים שפות גם למדתי ההוא למדתי בפילוסופיה.

האחרונים– ומן וכו' אלבו הר״י הרמב״ם, הראב״ע, ספרי את רב בעיון הרמבמ״ן, ספרי

רב– יותר עוד ובעיון ואחרים, הרנ״ק מימון, שלמה, ל היג פיכטה, קאנט, שפינוזה, ספרי

כולם– ועל שלינג, נוספו ועוד. ועוד דרפר בוקל, דרווין, ספנסר, קונט, הפוזיטיביסטים: ספרי דוברוליובוב טשרנישבסקי, פיסריב, הביקוש: וגדולי ההרס רבי המבקרים ספרי אלה, לכל

ועוד. מיכילובסקי הייתי אונים חדל ואני המקרא'. 'בקרת של המסקנות לי שנודעו מיום ברוחי נהיה גדול שבר דחפוני הפוזיטיבי והמדע וה׳בקורת' לאמונה, ורק לאמונה שאפה נשמתי נגדן. להילחם אז

הפחות– ולכל לכפירה, אמונה בענייני קיצונית. לספקנות צעיר לאיש מיוחדת נפש בקרבת התקרבתי יחד גם ורוח גשם עינוי של הקלע בכף קלוע היאוש גדל ברנר), בסיפורי דווידובסקי' ('אוריאל שמו באום סנדר שלום בהומל אחד הרטמן שופנהויר, של עמקם כל את לדעת למדתי אז יחד. גם הקדושה שירת וגדל, והכפירה

קרבוני לכאורה, והמוחלטים הגמורים הכופרים חרונים, הא אלה ודווקא ניטשה, ופרידריך – התחלתה הפנימית. והווייתי עצמיותי אל לאט לאט רבים בהמשכים שנדפס והרע', 'הטוב

אמצעיתה– ב׳השלח', וסופה– […] ניטשה' 'פרידריך שפינוזה', 'ברוך של 'יופי 'השכינה',

הקליפה בין להבדיל למדתי מן והרט שופנהאואר של בעמוקותיהם ו׳הצמאון'. מעלה' הקיצונית לכפירה מבעד המסתורי. ההודי, תוכם ובין שבהם, האתאיסטית האירופאית,

שיגעון לכדי עד בארץ האלוהים מבקש את הכרתי ניטשה פרידריך של. החיצונה

חיי– בימי שראיתי אוריגינלי היותר ליהודי גם זאת הכרתי בעד הנני תודה אסיר שסטוב, ל. מתוך שדווקא עמומה, בהרגשה כבר שהרגשתי מה כל את למדתי ספריו ומפי שמפיהו

באמת אלוהים הכרת לידי באים מאוד עצומה נשמתית. טרגדיה

וסבל אמונה א.

בחביון תרע״ג, הנשמה דמהימנותא לאורחא ומבהיל שנורא הווייתו בכל הוא שמרגיש בשעה אז רק האדם הוא קרוב

פו שאינם בייסוריו בזרותו, העולם הוא שבו השיניים וחירוק בבכי סקים, ]…[ אנו כשרואים

זוועה רק כולו הוא הרי פרכוס, ובלי שרק ובלי כחל בלי העולם את ]…[ העולם כל הוא ומה את המוחץ הגלגל ואותו עליהם העומדים הריחיים אותם השוטפים, המים אותם לא אם

לי קורה זה למה

מחסרון רק ורגע? רגע בכל גיהנם מיני כל ומטעימם אותם ומהדק מרוצץ הראשים, כל

מקל או ישרה והסתכלות העמקה בעולם. משתעשעים האדם בני ראש ות

שם מאת לנוס שצריך מהותו בכל האדם שהרגיש זה ידי על נוצרה […] הדת של פנימיותה בצר לפנות צריך ההוויה אותה שאל בה, שאנחנו ההוויה מאותה חוץ הוויה שיש, העולם,

. והצדק הטוב שהיא נשמתנו, נשמת שהיא וטהורה, קדושה שהיא

שם מגודל יאושו, מעמקי ונשמתו, רוחו מעמקי ממעמקים, האלוהים אל קורא כשהאדם

ממרומים התגלות איזו תמיד לו באה אז והכיליון הריקנות את ויראתו, השתוממותו של גודלה לפי הקריאה, של עמקה לפי הכל. אחרת או זו במדרגה אחרת, או זו בצורה אשר החסד לפי גם זה ועם רוחו, טוהר לפי האדם, של נשמתו מעלת לפי ההשתוממות, הרצון לפי האלוהים, בעיני האדם אז ימצא אשר המיוחד החן לפי זו, בשעה האדם על יושפע

יעטרנו אשר. הגבוה

תרפ״ג, והייאוש הספק מתהומות תולש מתייפח. בוכה. גופו. כל או גופו חצי משברת אנחה קניין. אחר קניין מפסיד האדם דמעותיו מקור ריק. ככלי הוצג קנייניו. כל את מפסיד האדם בכותל. ראשו מכה ראשו. שערות

בשמים לא עזר לו אין בקרבו. מת לבו אפס. התנגדותו כח מתייאש. אנחת אנחתו יבש. כבר

הו אין בארץ. ולא אלוה בשם בפה לקרוא מעז א. משאולה אליו קוראה נשמתו אבל ים,

וגעגועים בקשה צימאון, ב.

הצימאון א אות, א את בקשתי בדרך. תעיתי לו ושבים: העוברים את שאלתי הי.

א את הראיתם – לו א הי? לו איהו? הי

נוחי- האֵלים בין כבוד מנוחתו – יופיטר, ּבר הבעל, במקום נפש, וקטנים גדולים אלים ה, , מ ה בא אֵל כל קץ ואולם האלהים, כל עם האולימפוס, עם אלהיך ם נִלח נלחום אלהיך. גם שם

עליו… גם ועלמות-חן… פרחי-זיו וסביביו וזהב-תלתלים שחור-עיניים עלם והוא האחד, השיבני כך

– מת המדע בעלי לאִזמל מתחת הוא. חדש קבר אלהיך. קֶבר להר, מתחת הצאלים, בין. שם

הספידוהו… המשוררים קברוהו, הפילוסופים קבר האלכימיה, קבר קברים, קברים לפניך וראית צר למשעול ונטית הימינה נא לך

הרוחות… קבר השדים, קבר המלאכים, קבר האסטרולוגיה,

שורת- וראית הלאה והלכת כשהוא ה״דבר קבר האידיאליסמוס, קבר ובה: חדשה קברים של העולמי", "הרצון של קברו נודע", "הבלתי של קברו העולם", "שכל של קברו לעצמו",

המטפיזיקה… קדושי כל של קברם הידיעה", מן "למעלה ה״נשמה קבורת המטפיזיקה: שרידי של מנוחתם ובהם בודדים קברים וראית הלאה,"והלכת ו״הנצח סוף" וה״אין וה״סיבה" וה״הכל" ה״אחד" של קבורתו החיים", "כֹּח של,"קבורתו

רוח… כל של קבורתו ופרחי- הגל על מרחף וצל גל-קבר וראית הצידה מעט ונטית בין תֹועים ומשוררים מוות

הצל… עם מדברים ומיסטיקאים הפרחים את וקוטפים העצים

לי קורה זה למה

המנוח… אלהיך – לגל ומתחת גידים… עצמות, שלדים, וסביבו בקתדרה יושב קרח, זקן והוא השני, השיבני כן

ו אות שם, חרדת אם כי אבן, דממת לא נצח; אש אם כי קור, לא יש; אם כי ההרים, לי נתנו אפס לא

. קודש אליהם נושא אני אשי את ירדתי. אחי אל ההרים. את. עזבתי

אכנהו– ידעתי ולא אשי את נושא אני עוד

בני לי יגידו אם ואומר: שמו "מה?"האדם: אליהם אומר? מה

א- שם מה נפשי: עם ואשיח במחשבות-תהום ואשקע גדול במישור ואתע אותו אשר להיך

? תבקש לא- שם כל יודע אינני הם. ריק השמות– לו גדר יודע אינני …להי.

עליון עולם ג. תרס״ז הפנימי, העולם

בראשית הסבל. היה הדמעות נוצרות בלב, ביותר העמוקה לנקודה עד חודר. וכשהסבל

הדמעות נגד המאבק מתחיל ורפיסות, . חולשה לאדם גורמות וכשהדמעות ביצירות- העמוק הינו הדמעות מעיין אך עליו לגבור יכול אינו והאדם העולם, בנשמת. תבל, הוא שכן חיוניותו, כל את רוחו, כל את כוחו, לשד תמצית כל את מעצמו האדם סוחט ואז

הדמעות את לנצח. חייב מדי רב ביוקר ביוקר, לו עולה המאבק אך הדמעות. את הוא מנצח ואמנם האדם, הוא …חזק

עושר- כל את האישית, גבורתו כל את מנצל הוא הפיזיים כוחותיו כל את מאמץ הוא רוחו,

. והמוסריים חצי- נכפף, נחלש, הינו מתעייף, הינו הכביר, מהמאמץ נגמר, הבלתי מהמאבק. שבור אך האדם, נרדם ואז השינה. את הרוגע, את האדם על הכופה השלישי, השלב מגיע ואז,

חולם הינו …בשנתו שזכר שהתגעגע, ששאף, שקיווה, שבכה, כל בחייו, שסבל מה כל בחייו, שחווה מה, כל

שלחם– שחיפש, עולם וצבעי שמימיים קולות של אחד בליל אחת, להרמוניה מתמזג, הכל

יפה אחד בחלום. הכל

שם אותו […] נבראו לא שעוד העולמות ההם, העולמות את עיניו לנגד ורואה האדם, חולם ואז מוכן לקרב, מוכן ורענן, דשן מתעורר, האדם […] מעולם עין שזפתו שלא מפעים יופי מה כל הכל, רואה והוא […] יפה חלום שראה בכך, התעשר הוא מעלה. מעלה להתעלות

שופט הינו עושים, שאנשים בעיניו- חן מוצאים לא בעיניו, חן מוצאים כן הם אותם, את לכיוונים פונה הינו שונות, בדרכים צועד הוא רבים, מעשים עושה הוא חלומו. לו מגלה הכל

שונים- כל. וחלומו שאיפתו מול נבחן ושעל צעד

תר״ע מברסלב, נחמן רבי הוא כאן שלא טוב בעולם האמונה את אדם בני בלבות לנטוע נחמן רבי אהב בכלל ]…[ כי

ודרישותיו תביעותיו לכל לב לשים אין כי עליו, שטורחים הטורח בכל כדאי הזה, העולם אין

לי קורה זה למה

עול ויש יש כי ממנו ונשגבים יפים אחרים מות ]…[ אין […] כלה ועד מהחל צער כולם החיים

האדם בני רוב בו יסבלו שלא ורגע רגע לך ]…[ (את 'להוציאו והיא: אחת עצה רק יש ולהיטיבם. להכשירם החיים, את לתקן תקווה כל אין של בצערו כלל יצטער שלא עד אחרים רחבים אופקים לו להראות […] העולם' מן האדם)

. קץ אין ויופי טוב שכולם לעולמות להרימו בו; נתון שהוא הצר האופק אותו

אישי ותיקון מוסר ד.

תרס״א, הרהורים כל את מבין והוא החיים של במהותם האדם של הסתכלותו מתרבה מתרבה, כשהדעת סובלים אלא אינם שבאמת לפי האדם, בני כל על מתרבה ורחמנותו שבהם, . הצער להביט מתרגל הוא חייהם, עם חייו את מאחד הוא […] אדם של בליבו מתרבה וכשהרחמנות

מתח הוא צרכיו, כעל הם צרכיהם על. ויותר יותר האדם בני את לאהבה יל

תרס״ג, עולם של לחשבונו הכל יתעלה מקודם, הכל יתוקן איזה אם בכך ומה הפרט. גם ויתגדל יתעלה ואז מקודם, היסטוריים לשינויים היסטוריה, למצבי נוגע זה מה מעשיו? את ישפר לא שמעון או יוסף איזה להיות חברותי, עניין באיזה חלק לקחת […] גדולות? היסטוריות סיבות שלהם גדולים,

עסקן– פועל, לשנות אבל לב. אומץ מעט רק היותר ל ולכ ויגיעה, עבודה רק דורש זה דבר – לאחר ליהפך הקצה, אל הקצה מן החיים דרכי את לשנות עצמו, , את עבודה דרושה לזאת

מי הכרה מיוחדה, גבורה מיוחדה, באמת. ורחב עשיר פנימי עולם וחדה,

תרע״ז עולמות, שני גבול על מן עוקרים מכלים, משמידים, אכזריים, חשכים, עיוורים, כוחות […] יבואו בוא הנה כי נקמות אל כלי בפיהם, מהפכה' בשביל 'מהפכה והאמרה בידם המוות מלאך חרב, השורש, כל אשר נוראים, מעשים יעשו המוחלט והשוויון העליון הצדק ובשם […] משחית אל

השחת ראתה לא כמוה אשר אחים, מלחמת תבוא, וא ב נגדם. כאין המלחמה מאורעות יחשבו ומחשבות […] הכלבים מחיי יותר הפקר יהיו האדם וחיי פוסקת, שאינה קין רציחת ויקלקלו יקלקלו וישחיתו, ישחיתו ו׳לתקן' 'לתקן' שישאפו ובמידה 'לתקן', רק תמיד ]…[

את ישליכו אז או עולם, ה עם עושה הוא כלה וכי הדם לשפך קץ אין כי יראו וכאשר

הרו מהפכת אם כי הסוציאלית', 'המהפכה לא אבל המהפכה, תבוא אז או חרבותיהם– ח.

תרפ״ד, יבנה ל״בן אזהרות י״ד "התבה, מיוסד המסחר המסחר. על ולא פשוטה גופנית עבודה על לחיות כוחותיך בכל התאמץ

פועל– עדיין אינך אם […] שקר היא והונאה הונאה, על בעיקר לפועל להיות השתדל ]…[

יש שבה כזו, פרנסה לך לבחור לפחות השתדל לפועל, להיות חלש או מדי מידי זקן הינך אם מסחר פחות האפשר ככל ]…[ פועליו את המנצל האומן, או התעשיין […] איש! תנצל, אל השלם האמיתי את אלא בשוק, המקובל המינימלי המחיר את רק לא להם לשלם מבלי נקרא במכירה, בין בקניה בין זולתו את המונה סוחר כל מנצל. נקרא עבודתו תמורת והמלא

מנצל.

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות