סוד הגאולה לפי ספר זכריה - מתוקן

ב״ה

סוד זכריה ספר לפי תומוצה לוטיב

הצומות על זכריה נבואת

1. א- פסוק ז פרק כריה ז א-יד, יד

זְכַרְיָה אֶל יְקֹוָק ר דְב הָיָה הַמֶלֶךְ לְדָרְיָוֶשׁ אַרְבַע בִשְׁנַת ַוַיְהִי אֶצֶר שַר אֵל ית ב וַיִשְׁלַח בְכִסְלֵו: הַתְשִׁעִי לַחֹדֶשׁ בְאַרְבָעָה ֵ

הַכֹהֲנִים אֶל ר יְקֹוָקֹלֵאמ פְנֵי אֶת וֹת לְחַל וַאֲנָשָׁיו מֶלֶךְ: וְרֶגֶם

בַחֹדֶש הַאׁבְכֶה לֵאמֹר הַנְבִיאִים וְאֶל צְבָאוֹת יְקֹוָק לְבֵיֶת אֲשֶׁר: שָׁנִים כַמֶה זֶה עָשִיתִי כַאֲשֶׁר הִנָזֵר הַחֲמִשִׁי

וכאומר: דוד– מצודת ההוא המקדש בנין כי עוד להתאבל מקום יש אם המקדש ונבנה הואיל

לפרס מ: שועבדים עדיין היו כי על בעיניהם קטן היה

ה– 'תשובת אותו צריך (איני הצום מעשה על )ה אינ השאלה תיקון על אלא המעשים

הָאָרֶץ עַם ל כ אֶל אֱמֹר לֵאמֹר: אֵלַי צְבָאוֹת יְקֹוָק דְבַר וַיְהִי פ ָ

בַחֲמִישִׁי וְסָפוֹד צַמְתֶם כִי לֵאמֹר הַכֹהֲנִים וְאֶל וְזֶה בַשְׁבִיעִי ו

הֲלוֹא ו תִשְׁת י וְכ תֹאכְלו וְכִי אָנִי: צַמְתֻּנִי הֲצוֹם שָׁנָה ִשִׁבְעִים

הַשֹׁתִים וְאַתֶם הָאֹכְלִים: אַתֶם קָרָא אֲשֶׁר ם הַדְבָרִי אֶת הֲלוֹא

שְׁלֵוָה ו יֹשֶׁבֶת ם שָׁל יְרו בִַהְיוֹת הָרִאשֹׁנִים הַנְבִיאִים בְיַד יְקֹוָק ִ יֹשֵׁב וְהַשְׁפֵלָה וְהַנֶגֶב סְבִיבֹתֶיהָ: וְעָרֶיהָ

סיבותיו ותיאור החורבן

צְבָאוֹת קֹוָק י אָמַר כֹה לֵאמֹר: זְכַרְיָה אֶל יְקֹוָק דְבַר וַיְהִי ְפ

אָחִיו אֶת: ישׁ א ו עֲש וְרַחֲמִים וְחֶסֶד שְׁפֹטו אֱמֶת מִשְׁפַט ִלֵאמֹר

אַל אָחִיו ישׁ א וְרָעַת תַעֲשֹׁקו אַל וְעָנִי גֵר וְיָתוֹם ִוְאַלְמָנָה

וְאָזְנֵיהֶם סֹרָרֶת כָתֵף וַיִתְנו לְהַקְשִׁיב וַיְמָאֲנו בִלְבַבְכֶם: תַחְשְׁבו

מִשְׁמוֹע]…[: ַהִכְבִידו אָמַר כֹה לֵאמֹר: ת צְבָאו יְקֹוָק דְבַר ֹוַיְהִי קִנֵאתִי גְדוֹלָה ה וְחֵמ גְדוֹלָה קִנְאָה וֹן לְצִי קִנֵאתִי צְבָאוֹת ָיְקֹוָק

לָה:

והגאולה לירושלים השיבה

וְנִקְרְאָה שָׁלִָם יְרו ךְ בְתו וְשָׁכַנְתִי וֹן צִי אֶל שַׁבְתִי יְקֹוָק אָמַר ֹכֹה

יְקֹוָק וְהַר הָאֱמֶת עִיר שָׁלִַם יְרו אָמַר כֹה ס שׁ: הַקֹד הַר ֶצְבָאוֹת

וְאִיש שָׁלִָם יְרו בִרְחֹבוׁת זְקֵנוֹת ו זְקֵנִים יֵשְׁבו עֹד צְבָאוֹת ֹיְקֹוָק

וִילָדוֹת יְלָדִים לְאו יִמ הָעִיר רְחֹבוֹת ו יָמִים: מֵרֹב בְיָדוֹ וֹ מִשְׁעַנְת ָ

בְעֵינֵי יִפָלֵא י כ בָאוֹת צִ יְקֹוָק אָמַר כֹה ס בִרְחֹבֹתֶיהָ: ְמְשַחֲקִים יְקֹוָק נְאֻּם לֵא יִפ בְעֵינַי גַם הָהֵם בַיָמִים הַזֶה הָעָם שְׁאֵרִית ָ מֵאֶרֶץ עַמִי ת א מוֹשִׁיעַ הִנְנִי צְבָאוֹת יְקֹוָק אָמַר כֹה פ ֶצְבָאוֹת: וְשָׁכ אֹתָם וְהֵבֵאתִי הַשָׁמֶשׁ: מְבוֹא מֵאֶרֶץ ו ְמִזְרָח בְתְוֹך נו

בֶאֱמֶת ים לֵאלֹה לָהֶם אֶהְיֶה וַאֲנִי לְעָם לִי וְהָיו שָׁלִָם ִיְרו

בִצְדָקָה: ו

העיר לבוני חיזוק

בַיָמִים הַשֹׁמְעִים יְדֵיכֶם תֶחֱזַקְנָה צְבָאוֹת יְקֹוָק אָמַר כֹה ס

בֵית ד יֻּס בְיוֹם אֲשֶׁר הַנְבִיאִים מִפִי הָאֵלֶה הַדְבָרִים אֵת הָאֵלֶה ַ שְכַר הָהֵם הַיָמִים לִפְנֵי כִי לְהִבָנוֹת: הַהֵיכָל צְבָאוֹת יְקֹוָק שָׁלוֹם אֵין וְלַבָא וֹצֵא וְלַי אֵינֶנָה הַבְהֵמָה שְכַר ו נִהְיָה לֹא הָאָדָם כַיָמִיםֹׁ לֹא וְעַתָה: בְרֵעֵהו אִישׁ הָאָדָם כָל אֶת וַאֲשַׁלַח הַצָר מִן

זֶרַע כִי צְבָאוֹת: יְקֹוָק נְאֻּם הַזֶה הָעָם לִשְׁאֵרִית אֲנִי נִים הָרִאש יִתְנו וְהַשָׁמַיִם לָה יְבו אֶת תִתֵן וְהָאָרֶץ פִרְיָה תִתֵן הַגֶפֶן הַשָׁלוֹם וְהָיָה אֵלֶה: כָל אֶת הַזֶה הָעָם שְׁאֵרִית אֶת וְהִנְחַלְתִי טַלָם

כֵן יִשְרָאֵל בֵית ו דָה יְהו בֵית וֹיִם בַג קְלָלָה ם הֱיִית ֶכַאֲשֶׁר כִי ס יְדֵיכֶם: תֶחֱזַקְנָה תִירָאו אַל בְרָכָה וִהְיִיתֶם אֶתְכֶם אוֹשִׁיעַ בְהַקְצִיף לָכֶם לְהָרַע זָמַמְתִי כַאֲשֶׁר צְבָאוֹת יְקֹוָק אָמַר כֹה

זָמַמְתִי שַׁבְתִי כֵן נִחָמְתִי: וְלֹא צְבָאוֹת יְקֹוָק אָמַר אֹתִי אֲבֹתֵיכֶם אַל דָה יְהו בֵית וְאֶת שָׁלִַם יְרו אֶת לְהֵיטִיב הָאֵלֶה בַיָמִים

תִירָאו:

מאיתנו נדרש מה

אֱמֶת רֵעֵהו ת א אִישׁ אֱמֶת דַבְרו ו תַעֲש אֲשֶׁר הַדְבָרִים ֶאֵלֶה

אַל רֵעֵהו ת רָע אֶת וְאִישׁ בְשַׁעַרֵיכֶם: שִׁפְטו שָׁלוֹם מִשְׁפַט ֲו אֵלֶה כָל אֶת י כ תֶאֱהָבו אַל שֶׁקֶר שְׁבֻּעַת ו בִלְבַבְכֶם תַחְשְׁבו ִ

יְקֹוָק נְאֻּם שָנֵאתִי: אֲשֶׁר

שמחה לימי יהפכו הצומות

י אָמַר כֹה לֵאמֹר: אֵלַי צְבָאוֹת יְקֹוָק דְבַר וַיְהִי ְס קֹוָק צְבָאוֹת

יִהְיֶה הָעֲשִירִי ם וְצו הַשְׁבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הָרְבִיעִי ֹצוֹם טוֹבִים לְמֹעֲדִים ו לְשִמְחָה ו וֹן לְשָש דָה יְהו לְבֵית וְהָאֱמֶת

יְקֹוָק אָמַר כֹה: פ אֱהָבו וְהַשָׁלוֹם עַמִים יָבֹאו ר אֲש עֹד ֶׁצְבָאוֹת

נֵלְכָה לֵאמֹר ת אַח אֶל אַחַת יֹשְׁבֵי וְהָלְכו וֹת: רַב עָרִים ַוְיֹשְׁבֵי

יְקֹוָק אֶת לְבַקֵשׁ ו יְקֹוָק פְנֵי אֶת וֹת לְחַל הָלוֹךְ אֵלְכָה צְבָאוֹת

לְבַקׁש מִים עֲצו וְגוֹיִם רַבִים עַמִים בָאו ו אָנִי: גַם ֵ יְקֹוָקֹ אֶת

יְקֹוָק אָמַר ה כ ס יְקֹוָק: פְנֵי אֶת וֹת לְחַל ו שָׁלִָם בִירו צְבָאוֹת

לְשֹׁנוֹת מִכֹל שִׁים אֲנ עֲשָרָה יַחֲזִיקו אֲשֶׁר הָהֵמָה בַיָמִים ָצְבָאוֹת כִי עִמָכֶם ה נֵלְכ לֵאמֹר דִי יְהו אִישׁ בִכְנַף וְהֶחֱזִיקו וֹיִם ָהַג

ְשָׁמַע ס עִמָכֶם: אֱלֹהִים נו

יט הלכה ה פרק תעניות הלכות רמב״ם

עוד ולא המשיח, לימות ליבטל עתידים האלו הצומות כל

ושמחה ששון וימי טובים ימים להיות עתידים שהם אלא

שנאמר" החמישי וצום הרביעי צום צבאות ה' אמר כה לששון יהודה לבית יהיה העשירי וצום השביעי וצום

ו ולשמחה אהבו" והשלום והאמת טובים למועדים

וצה מו ת לוטיב ירוחאמ דוסה

מהר״ל נה) פרק ישראל נצח (ספר גארפמ

כי, הוייתו סבת היה המקדש לבית הגיע אשר ההפסד כי

ראשון- המקדש בית חורבן היה לא חורבן היה לא גם

שני- המקדש בית בנינו אחריו נמשך שהיה רק, לעצמו, למעלה שהתבאר כמו המשיח, נולד הבית שחרב. שביום

ולשמחה לששון הימים אלו יהיו שלום דאיכא בזמן, ולכך הוייתו אל סבה היה הוא הבית אל שהגיע ההפסד. כי

מועד- שיהיה ראוי ית, הב נבנה וכאשר הוא אשר הזמן

שלו]…[ לחורבן. סבה אשר נים הזמ אלו כי לדעת לך ויש מורים הם מקום מכל השווי, מן יוצאים הם כי אף אמרנו, ראוי הזה הזמן כן גם ולפיכך מאוד. גדול ותוקף כח על

לקדושה מיוחד הזה הזמן אין כי אף, . ולשמחה לששון

לכח הזמן מסוגל אבל השוה, לזמן רק קדושה שאין בעבור מסוגל הזה הזמן כן גם קיים, המקדש בית וכאשר גדול.

אין כאשר רק הגדול. והתוקף הכח להם יש כאשר הם, ל והכח שלהם, ובתוקף בכח ישראל ואין קיים, המקדש בית

לצום מיוחד הזה הזמן אז לאומות, הוא. והתוקף

של״ה הקדוש - בלק פרשת

הם בנים כי ישראלית לאומה מלמעלה יורד רע אין כי דע, וחורבן המקדשות בחורבנות בהם ה' אף שחרה ואף לה', וכאשר לטובתם, הוא הכל האומות, בין וגליותם ישראל

בכור להזדכך. לטובתנו והכל מייסרנו, ה' בנו את איש ייסר סיג בלי שמרים בלי זך להיות ופשע, חטאת להתם, האומות

וגם א), ה (ברכות ממרקין היסורין כי לעתיד. בהיר ור א רק 'בין שהן בפרשיות שנפרש כמו תשובה, לידי מביאין ה 'ארוממך יקויים ואז טז). אות דברים (פרשת 'המצרים' דלות לשון פירושים, שני ולו ב), ל, (תהלים דליתני' כי

סיבות הם הצרות שהם הדלות י כ התרוממות, ולשון

ויתרון שהיה. ממה אור יתרון להיות רמות וגו התרוממות, ו ג, (איכה הושיבני' 'במחשכים כי מהחשך, יבא הזה )אור

לחלב המתהפך דם וכמו. מהחשך גדול אור שיצא כדי את לך] [אלהיך ה' 'ויהפך כן ב), ו (בכורות לבן שהוא נתהפך עצמה הקללה כי ו), כג, (דברים לברכה' הקללה

. לברכה בית חורבן כי, בניינו היא המקדש בית וחורבן כב ד, (איכה ציון' בת עונך 'תם להיותם גורם,)המקדש עולמים בית בנין שהוא הגדול המקדש בית יבנה ואז נוהגין שהיו כמו בחורבנו כבוד נוהגין כן על הנצחיים. דרך על והוא האמיתי, הישוב סיבת החורבן כי בישובו,

הרביעי ו׳צום. לבנות מנת על הסותר ב) לא (שבת דתנן ולשמחה לששון יהודה] [לבית יהיה וגו' החמישי 'וצום

יט[…] ח, .)(זכריה שנאמר כמו מועד נקרא באב, ותשעה חג שיהיה עתיד שם על מועד', עלי 'קרא טו) א, . (איכה פסח של ראשון יום שחל כמו חל תמיד באב תשעה כן, על

כמו, דלעתיד גאולה מעין שהוא ממצרים ישראל יצאו שבו אראנו (כן) מצרים מארץ צאתך 'כימי טו) ז, (מיכה שנאמר

.'נפלאות

באב ותשעה השבועות לשלושת תורה ושמחת תשרי חודש בין הקשר

המצרים בין – שלום) (נתיבות מברזובסקי נח שלום ר'

ראשית של המועדים ימי שכ״ב הקדושים בספרים מבואר השנה ראשית של המועדים ימי כ״ב כנגד מכוונים, השנה הם המצרים בין ימי שכ״ב והיינו תורה. שמחת עד מר״ה בהם שיש טובים הימים של כוונה באותה בפנימיותם

להשי״ת בהם מתקרבים וישראל … ה אהבת גודל,'הארת שמחת יום כנגד מכוון הי״ב יום באב תשעה זה חשבון וע״פ

המועדים תקופת של האחרון היום שהוא. תורה

ביותר והשמח הגדול היו״ט הוא תורה שמחת ולכאורה שחורבן הנזכר המשל כוונת ע״פ שהוא אלא … ישראל אצל

מתעוררת שאז בנו את שמנתח האב בבחינת הוא, ביהמ״ק שבפנימיות בנו, על מופלגה ורחמנות גדולה אהבה בלבו

תורה שמחת כמו זה. הרי

מלובלין- הכהן צדוק ר' צ קעא אות הצדיק דקת

בחלק ז״ל שאמרו כמו ושלום חס לצער מוכן מקום יש ז״ל שאמרו כמו זמן וכן וכו' מקום בשכם א) ק״ב (סנהדרין ישראל בר ב) כ״ט (תענית שאמרו וכמו וכו' עת (שם)

וכו[…] באב וכו' דינא ליה 'דאית

לפורעניות מוכן ז״ל שאמרו מרפא חכמים לשון באמת אבל

פירעון לשון (קידושין ליכא עלמא בהאי מצוה דשכר רק מפרי לטעום שזכה לא אם העבירות פירעון רק ב) ל״ט

ואותו ות. פיר להם שיש מצוות מאותן או הזה בעולם מעשיו שנשתכר מה פירעון לקבל מוכן הוא ונפש מקום. הזמן

אף מעורים כרובים שמצאו ב) נ״ד (יומא ז״ל אמרו ולכן תוקף היה אז כי מקום. של רצונו עושין היו שלא פי על ומי אלהים. למראות יחזקאל זכה ולכך האור שפע ריבוי

לידת ענין שזה אז. הטובה פירעון מקבל מת בא שזוכה באב[…] בט'. משיח

עד השנה מראש הם המצרים שבין ימים כ״ב נגד וידוע יוחנן ר' דאמר באב י' נגד הוא תורה [ושמחת עצרת שמיני

שבכל דיומא ספיקא כי א) כ״ט (תענית וכו התם הואי 'אילו שבכתב לתורה הדומה פה שבעל תורה נגד הוא טוב יום אחד טוב יום ימים שני וכן הברית. לוחות שני שהם וכן הימים. לשני יורדת והקדושה דרבנן ואחד דאורייתא ועצום גדול שפע מלמעלה שהיה באב לט' שירד השפע

רחמנא נתהפך ולמטה באב לי' גם נתחלק לעיל כנזכר בו והבטחון בה' החסיון הוא סוכה דטעם וידוע. ליצלן]. פנחס (תנחומא ז״ל שאמרו עצרת שמיני הוא באב ט' ונגד י״ב ל״ב (דברים לעתיד כמו ואתם אני וכו' אחד פר )ט״ז)

באב ט' היפך ממש וגו' ינחנו בדד: ה'

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות