בס״ד
הדין גזר נחתם שעה אותה ""ועל
א עמוד נח גיטין בבלי תלמוד
וביתו גבר 'ועשקו דכתיב מאי רב, אמר יהודה רב אמר
באשת עיניו שנתן אחד באדם מעשה ונחלתו'? ואיש אחת פעם היה). נגר של (שוליה הוה. דנגרי ושוליא רבו, שגר (השוליה) לו אמר (כסף). ללוות (הנגר) הוצרך אשתו שיגר לה). (אלווה ואלונה אצלי אשתך (שלח) לו אמר אצלו. ובא קדם ימים. שלשה עמה שהה אצלו, אני לו: אמר היא? היכן לך ששיגרתי אשתי (הנגר):
(מיד לאלתר אותה) (שלחתי,)פטרתיה בדרך בה אותה) (אנסו נתעללו שהתינוקות. ושמעתי
י לעצת שומע אתה אם לו: אמר אעשה? מה לו: אמר אני לו: אמר מרובה. כתובתה לו: אמר אותה. גרש הוא הלך וגרשה, זה עמד כתובתה. לה ותן אלווך
לו אמר לפורעו לו היה ולא זמנו שהגיע כיון ונשאה. (השוליה הם והיו בחובך. עמי ועשה בא לנגר) (השוליה היה והוא ושותין ואוכלים יושבים הנגר) של ואשתו
מעיניו נושרות מעות ד והיו עליהן, ומשקה עומד
בכוסיהן, ונופלות
שתי על לה: ואמרי דין. גזר נתחתם שעה אותה ועל
אחד בנר פתילות))(גברים אחת.)(אישה
הארץ– אבדה מה על קלמנזון בני הרב
באשת לחטא מתייחס אחד" בנר פתילות "שתי הדימוי כדי נועד כלי של בדימוי השימוש כי ייתכן אבל איש,
הסיום בתמונת המופיע אחר לכלי: טיבה אלטרנ להציג
את מדגישות הכוס, תוך אל שנושרות הנגר דמעות המרושעת מההתנהגות הנפגעים של האנושי, הסבל
חלק מהווים עצמם הם כי ההבנה את נקבל אם אפילו פתילות שתי של הדימוי זאת, לעומת זו. מהתנהגות למקום אדם שבין חטא כאן יש כי מבליט אחד, בנר
גם חלקן. או הדמויות כל לו שותפות אם משנה זה ין וא חברה של כללית ממערכת חלק להיות יכול כזה חטא שמעשיהם בתחושה היטב משתלב הוא אבל פרוצה, העם את לרסק מנת על מספיקים פרטים אנשים של
אותו להעניש הקב״ה את ולהביא. כולו שתי את והציגה הבינה כבר עצמה הגמרא כי לומר ניתן
ושולייתו– הנגר סיפור לפירוש האפשרויות האם ובלתי רגישה בלתי חברתית התנהגות על כסיפור
התא והרס ניאוף פריצות, על כסיפור או הולמת והשאירו להכריע רצו לא חכמים כי נראה המשפחתי.
לקבוע במקום לכן, פתוחות. האפשרויות שתי את "ואמרי רק הגמרא הוסיפה החורבן סיבת לגבי מסמרות
אחר כיוון גם המציע. לה"
בס״ד
הדין גזר נחתם שעה אותה ""ועל
א עמוד נח גיטין בבלי תלמוד
דכתיב מאי רב, אמר יהודה רב אמר וביתו גבר 'ועשקו באשת עיניו שנתן אחד באדם מעשה ונחלתו'? ואיש אחת פעם היה). נגר של (שוליה הוה. דנגרי ושוליא רבו, שגר (השוליה) לו אמר (כסף). ללוות (הנגר) הוצרך אשתו שיגר לה). (אלווה ואלונה אצלי אשתך (שלח) לו אמר אצלו. ובא קדם ימים. שלשה עמה שהה אצלו,
אני לו: אמר היא? היכן לך ששיגרתי אשתי: )(הנגר
(מיד לאלתר אותה) (שלחתי,)פטרתיה בדרך בה אותה) (אנסו נתעללו שהתינוקות. ושמעתי לעצתי שומע אתה אם לו: אמר אעשה? מה לו: אמר אני לו: אמר מרובה. כתובתה לו: אמר אותה. גרש הוא הלך וגרשה, זה עמד כתובתה. לה ותן אלווך
לו אמר לפורעו לו היה ולא זמנו שהגיע יון כ ונשאה. (השוליה הם והיו בחובך. עמי ועשה בא לנגר) (השוליה היה והוא ושותין ואוכלים יושבים הנגר) של ואשתו מעיניו נושרות דמעות והיו עליהן, ומשקה עומד
בכוסיהן, ונופלות
שתי על לה: ואמרי דין. גזר נתחתם שעה אותה ועל
אחד בנר פתילות))(גברים אחת.)(אישה
הארץ– אבדה מה על קלמנזון בני הרב
באשת לחטא מתייחס אחד" בנר פתילות "שתי הדימוי
כדי נועד כלי של בדימוי השימוש כי ייתכן אבל איש, הסיום בתמונת המופיע אחר לכלי אלטרנטיבה: להציג
את מדגישות הכוס, תוך אל שנושרות הנגר דמעות
המרושעת מההתנהגות, הנפגעים של האנושי הסבל חלק מהווים עצמם הם כי ההבנה את נקבל אם אפילו פתילות שתי של הדימוי זאת, לעומת זו. מהתנהגות למקום אדם שבין חטא כאן יש כי מבליט אחד, בנר גם חלקן. או הדמויות כל לו שותפות אם משנה זה ואין חברה של כללית ממערכת חלק להיות יכול כזה חטא
שמעשיהם בתחושה היטב משתלב הוא אבל וצה, פר
העם את לרסק מנת על מספיקים פרטים אנשים של
אותו להעניש הקב״ה את ולהביא. כולו שתי את והציגה הבינה כבר עצמה הגמרא כי לומר ניתן
ושולייתו– הנגר סיפור לפירוש האפשרויות האם ובלתי רגישה בלתי חברתית התנהגות על כסיפור
או הולמת התא והרס ניאוף פריצות, על כסיפור
והשאירו להכריע רצו לא חכמים כי נראה המשפחתי. לקבוע במקום לכן, פתוחות. האפשרויות שתי את "ואמרי רק הגמרא הוסיפה החורבן סיבת לגבי מסמרות
אחר כיוון גם המציע. לה"
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה