יום ראשון, 4 באוגוסט 2024

דברים

דברים

1. תורה משנה

רבים אירועים על חוזר שהוא מכיון תורה משנה בשם חז״ל בשם מכונה דברים ספר

בתורה כתובים שכבר רבות. ומצוות

עוד והמצוות האירועים על חוזרת התורה מדוע לשאלה אותנו מעוררת זו שחזרה כמובן

ת בין מעטים לא שינויים ישנם כאשר בעיקר פעם? בחומשים שכתובים כפי האירועים אור י

דברים בספר המתואר לבין! הקודמים

מהפרשה- בולטת (דוגמא ה כציווי מתוארת השליחה במדבר בחומש המרגלים: 'שליחת

כולכם אלי "ותקרבו ישראל עם של כיוזמה ו)"אצלנו

ה- בשנה עכשיו הדברים את אומר שמשה לזכור שצריך אלא 40 לדור לארץ הכניסה לפני של הראשונות בשנתיים האירועים בכל היה ולא ממצרים יצא לא ממנו גדול שחלק

במדבר. ההליכה וע יד ענינו הזה הספר דברים לחומש בהקדמתו הרמב״ן כדברי "

יבאר תורה, משנה שהוא הצריכות התורה מצות רוב בארץ הנכנס לדור רבנו משה בו

"… לישראל

ששונים החדשים הקשיים עם שיתמודד הדור והוא לארץ שנכנס הדור הוא זה דור

המדבר דור של. מהקשיים

הדגשים עם המצוות את החדש הדור על ולצוות האירועים על ולספר לחזור צריך משה

הדור לפי הנכונה הזווית את מקבל אירוע כל לארץ. הכניסה לדור הנכונים ינוכיים הח דרכו פי על לנער "חנך בחינת מדברים. ."שאליו

מ משה של בדבריו דגש בכל להתבונן צריך זה לפי חטאי ישראל עם של הסיפור דרך דברים בספר מתחדשות או שחוזרות למצוות ועד מואב) עמון, (אדום, במדבר. המסעות וכאשר שלמים קורבנות בשר רק אכל ולכן למשכן מסביב חנה ישראל עם במדבר לדוגמא

ו לארץ נכנס ישראל עם בשר גם לאכול לו הותר מהמקדש/משכן גדול במרחק גור ל עתיד תאווה בשר התורה בלשון (שנקרא )…חולין

את להזכיר רק נועדה לא במדבר ישראל עם של החטאים על הקשה התוכחה גם

ההיס שחטאנו למרות לארץ, הכניסה לפני ישראל עם את אמונה ללמד אלא, טוריה בארץ השנים במהלך תחטאו אם גם ולכן אותנו עזב לא ה' במדבר וקשים חמורים בחטאים

ולכן לעמו ה' אהבת גודל את לדעת, עליכם להתי לכם אסור בהמשך הרמב״ן וכדברי אש י

ההקדמה " לבם ולחזק חטאתם, בכל ספו י פן לקלקולם יחזירו שלא בדבריו שיוכחו את לרשת נוכל לא אדם: יאמר שלא לעולם. עמהם יתנהג רחמים במדת כי אותם בהודיעו הודיעם ולכן ונאבד, כנגדנו מתוחה הדין מדת תהיה ומיד יחטא, לא אשר אדם אין כי הארץ

ועזר סיוע יתברך, ממנו והמחילה הסליחה כי רחמים, מלא רחמן הקב״ה כי רבנו משה

לב בעבודתו אדם ני " תורא. למען הסליחה עמך כי הכתוב: שאמר וכענין.

להתמודדות רלוונטית שתהיה התורה את ללמוד ואחד אחד לכל חינוכי צורך יש כיום גם

, ישראל ארץ את ויישב מהגלות שיצא לדור בגלות שיהיה הדור דומה אינו שלנו הדור. של

ישראל בארץ נולד שכבר לדור החלוצים דור ו לכל. ית ו העכשו הליברליות עם ומתמודד שלו להתמודדיות הנכונים הדגשים את מתוכה ולברר התורה על לחזור צריך. דור

עצמו כלפי כל. אדם ול למחנכים להורים, משימה זו

****

2. סיפור צריך? למה כחלק נכתב הוא (שגם שופטים מינוי על הציווי מלבד סיפור. היא דברים פרשת רוב

למרבה המדבר. נות ש אירועי על לארץ להכנס שעומד לדור מספר רבינו משה מהסיפור),

א 'פרק מלבד ההפתעה חטא ומרכזם במדבר הראשונה השנה של באירועים עוסק ה

, המרגלים חודשים רק ארעו ש ובמלחמות באירועים ת עוסק ו-ג, ב פרקים הפרשה, רוב

לפני ספורים נאום - ה השנה במהלך מ שה 40 הנדודים הסיבובים, כל את מפרט משה.

נלחם לא הוא שבהם. מים ע או נלחם ישראל שעם והמלחמות היו שומעיו שכל האירועים של בסיפור כך כל מאריך משה מדוע מובן לא ראשון במבט

האלו? באירועים כלל מספר לא הזאת בפרשה רבינו שמשה במיוחד להם? מחדש משה מה

בשנה שהיו אלו על לא גם פעמיים והחד המיוחדים הניסים על לא במדבר, שהיו הניסים על

ה- 40 - ה בשנה גם שהיו השגרתיים על ולא וכו' ארנון מעברות הנחושת, נחש בה, מרי כמי

40 נראים שלכאורה האירועים את רק מספר משה והמן. בלו שלא הבגדים הענן, עמוד בדרך היו בפרשה המסופר פי על בהן (שהנצחונות ומלחמות. הליכה לחלוטין, כטבעיים

האלו? הסיפורים על דווקא ולספר לחזור למשה חשוב מדוע הטבע.)

ה- בשנה היו שלא הבאים הדורות למען האירועים את מספר שמשה לומר ניתן היה 40, במפורש רבות פעמים שכתוב כפי זו היא הדברים שמטרת בפרשה רמז לכך אין אבל

דברים חומש. במהלך

מהותו מהי מגדיר ותחייתו" "ישראל הנקרא החלק של א' בפסקה אורות בספר קוק הרב

של ה תהלת את לספר היא ישראל עם של מהותו ה'" תהלת מספרים "ישראל ישראל 'עם

בעולם לי- יצרתי זו "עם הפסוק פי על הם הרב דברי. יספרו."תהילתי אינ סיפור ו רק שהתרחשו הדברים בין הקשר מציאת אלא אירועים, של רצף או פרטים של, רשימה

שעומד הרעיון את מבטאים ו שהתרחש האירועים כיצד לראות יותר עמוקה ובראיה

. מאחוריהם הגבורה הכרת בתוכו כולל ה' תהלת את ר לספ ישראל שתפקיד לפרט קוק הרב ממשיך

ה ממלכת מקומות בכל.'והתפארת בכל הגדול הרעיון של ההופעה משמעותה הגבורה

(למשל- הקטנים הפרטים - גשמים ""גבורות מלמעלה שיורד חיים שפע של הגדול הרעיון

שלנו התפקיד כולו השפע את לקבל יוכל התחתון שהעולם כך קטנות לטיפות,)מתחלק

על שעובר אירוע בכל, במציאות וחלק חלק בכל מתגלה ה' של הגדול שמו איך לחשוף הוא

בכלל האנושות ועל בפרט ישראל. עם לראות היכולת, וההרמוניה השלמות היא התפארת

רואים כאשר שלמה. תמונה מרכיבים הם וביחד רטים הפ שאר על מתווסף הפרט כל איך בכל ה' ממלכת את מכירים ביחד שלהם השלמות את וגם ה' הופעת את פרט בכל גם

שלם סיפור לספר. מצליחים ו המציאות רבות, חוויות וחווה החיים שטף בתוך נמצא מאמין אדם גם רבות פעמים לא הוא אבל

, חוויה כל של המשמעות את להבין מצליח חוויה בכל מתבטאת עליו ה' השגחת וכיצד

חייו ממכלול מנותקת היא אבל גדולה אמונית חוויה חווה האדם פעמים שני ומצד וחוויה,

חייו כלל על משפיעה היא. ואין ושהם מכירים שהם הסיפורים את דווקא ישראל לעם לספר בוחר רבינו שמשה לומר ניתן

השגחת את בהם הרגישו כולם לא שאולי לוי, ג נס בהם שאין הסיפורים את דווקא חוו,

משה. יחוו שהם ואירוע אירוע בכל עמוקה להתבוננות ישראל עם את להרגיל כדי,'ה סיני מהר שההליכה באמירה הסיפור מהלך בכל משתמש רבינו ("ויאמֶר לאדום ומסביב

לֵאמֹר צַו הָעָם וְּאֶת צ ָפֹנָה לָכֶם פְּנּו, הַזֶה הָהָר אֶת סֹב -לָכֶם רַב לֵאמֹר אֵלַי ה' עֹבְּרִים אַתֶם

אַל מְּאֹד. וְּנִשְּמַרְּתֶם מִכֶם וְּיִירְּאּו בְּשֵעִיר, הַיֹשְּבִים עֵשָו בְּנֵי אֲחֵיכֶם בִגְּבּול לֹא כִי בָם תִתְּגָרּו

כַף- מִדְּרְַך עַד מֵאַרְּצָם לָכֶם אֶתֵן "…רָגֶל ) עם המלחמה ה', וי בציו היתה ומואב עמון או - אֶת לְּפָנֶיָך, תֵת הַחִֹּלתִי רְּאֵה אֵלַי ה' ("וַיֹאמֶר במציאות ה' מהופעת חלק היתה ועוג סיחון

- אֶת לָרֶשֶת רָש, הָחֵל וְּאֶת-אַרְּצֹו; סִיחֹן - לַּמִלְּחָמָה וְּכָל-עַּמֹו, הּוא לִקְּרָאתֵנּו סִיחֹן וַיֵצֵא. אַרְּצֹו

-. יָהְּצָה לְּפָנֵינּו אֱֹלהֵינּו, )"ה' וַיִתְּנֵהּו עלול היה שהעם כפי להתיישבות קרקע כיבוש רק ולא

כ שהרי הדבר, את לתפוס ך ההליכה כל שגם נבין כך ומתוך ראובן ובני גד בני אותו, תפסו

אֲשֶר- ("וְּהַיָמִים במציאות השלמה ה' הופעת למען היתה במדבר עַד בַרְּנֵעַ, מִקָדֵש הָלַכְּנּו

כָל תֹם עַד שָנָה שְֹּלשִיםּושְּמֹנֶה, זֶרֶד, -נַחַל אֶת אֲש-עָבַרְּנּו ֶר מִקֶרֶב הַּמִלְּחָמָה, אַנְּשֵי הַּדֹור

נִשְּבַע׳ה כַאֲשֶר הַּמַחֲנֶה, עַד הַּמַחֲנֶה, מִקֶרֶב לְּהֻּמָם בָם הָיְּתָה ה' יַד וְּגַם. לָהֶם )"תֻּמָם

היומיומית השגרה הגלויים, והניסים ה' השגחת את, אים ורו במדבר נמצאים כאשר יש לכן במציאות, ה' הופעת של כביטויים להחשב פחות עלולים והמלחמות בדרך ההליכה ישראל שמע ועד תורה ממתן האמונה יסודות על המדברת ואתחנן פרשת לפני עוד, צורך,

מה לשם הפרטים, ל כ של השורש מה להביט העם את המרגיל המלא הסיפור את לספר ה הופעת הוא ישראל עם של מהחיים חלק שכל לעם להדגיש צורך יש נועדו. 'הם

כיוון במציאות. שזו מסוגל גם הוא נוצר, הוא שלשמה ישראל של המרכזית התכונה

על להתבונן חלק להיות נועד שהוא ולהבין חייו מהלך של שלב בכל לו שאירע מה כל

במציאות– ה' הופעת של השלם מהסיפור ה.'תהלת

****

הבשן- מלך ולעוג האמורי מלך לסיחון 3. חסדו לעולם כי

במזמור המלך, דוד הנ את במיוחד מציין שבת, בכל אומרים שאנחנו ים סיחון על צחון י

עם ביחד בניצחו מיוחד מה עוג, על הניצחון אלו נות והניסים האירועים שאר מכל יותר

דווקא ה את 'משבחים שאנו במדבר שהיו עלי ו הם אות זוכרים ם לדורות ( גם כתיבת

ע״י התהילים מזמורי המלך דוד היתה 400 לארץ הכניסה אחרי?)שנה

היא רחב בבית באים מתח המרגלים כאשר יהושע בספר נתן שה' יודעת שהיא להם אומרת

- מפחדים הארץ הארץ יושבי וכל הארץ את ישראל לעם הים את לכם קרע ה' שהרי

ועוג סיחון האמורי- מלכי שני את וניצחתם את מחברת רחב. במדבר ביותר הגדול הנס

לפני40 שנה חודשים. כמה לפני המלכים על הטבע בדרך הנצחון עם יחד ב

על פחד ומטילה סוף ים קריעת עם ביחד עומדת שהיא הזאת לחמה במ כך כל מיוחד מה

כנען? יושבי

ל בפתיחה גם מודגשת המלחמות מיוחדות דברים ספר ארך מת התורה. שה מ דברי את

ועוג סיחון הכאת אחרי " … הַיַרְּּדֵן בְּעֵבֶר יִשְּרָאֵל, כָל אֶל מֹשֶה אֲשֶרּדִבֶר הַּדְּבָרִים אֵלֶה אַחֲרֵי

אֲשֶר הַבָשָן, מֶלְֶך עֹוג, וְּאֵת בְּחֶשְּבֹון יֹושֵב אֲשֶר הָאֱמֹרִי, מֶלְֶך סִיחֹן אֵת הַכֹתֹו בְּעַשְּתָרֹת, יֹושֵב

בְּאֶדְּרֶעִי" גם סיחון. עם המלחמה על באריכות מספר משה פרשה ה המשך ב

סיחון את בידך נתתי "ראה ה' ציווי כל מספר משה הדברים בפתיחת האמורי חשבון …מלך שולח משה זאת ולמרות השמים" כל תחת העמים פני על ויראתך פחדך תת אחל הזה היום היה זה האם חולקים (הפרשנים סיחון של בארצו לעבור בבקשה שלום דברי עם מלאכים רוחו את אלוקיך ה' הקשה "כי מסרב וסיחון הציווי) לאחר או להלחם ה' ציווי …לפני

תיתו למען הזה כיום "בידך

ו הי ועוג סיחון של הממלכה וחזק, ות ות גדול היו כנען, בארץ הירדן עבר כל על מלכים שני

31 - יהושע שכבש מלכים לדורות ויזכר הכנענים את יפחיד עליהם שניצחון. ודאי

שמצויים ההנהגה התפיסות שתי את מסמנים ועוג סיחון שתכונות מסביר קוק הרב

העמים. במנהיגי העם כל את אחריו שסוחף מנהיג היה הוא כסייח, היתה סיחון, גת הנה למלחמה אחריו העם כל את מוציא אישיותו דווקא, האדם מכל העניו משה עומד ומולו אחריו ללכת לעם שגורמת זו היא הכלל לטובת הנפש מסירות עם והצנועה. העמוקה

"פרות והנוחות השפע מקום הוא הבשן שונה, היתה עוג הנהגת חיים נותן עוג הבשן"

לימוד היא הנהגתו ועיקר במדבר העם את שמוביל משה עומד כנגדו, לעמו ונוחות שפע מידיות חומריות הבטחות בלי העם לכל ומצוות מוסר של. קבוע

למנהיגות ו סיחון של והנוחה הסוחפת למנהיגות ישראל ועם משה של אלטרנטיבה העמדת של ונהנתנות נוחות חיי הנותנת וקדושה טהרה של מנהיגות היא עוג זאת, המנהיגות שעברו שלמרות להבין, לכנענים שתגרום זו והיא לארץ הכניסה עד ישראל עם את שתוביל

40 סוף ים את ה' הוביש שלמענו העם של ההמשך הוא עכשיו שנכנס ישראל עם. שנה,

סיחון עם שהמלחמה הסבר מוסיף זצ״ל נריה הרב את יבינו שהגויים כדי שמכוונת רק לא

ישראל שעם חשוב) פחות (ולא גם אלא, המיוחדת ותכונתו ישראל לעם ה' של הסיוע עוצמת האומץ את אין ממצרים שיצא לדור רק שלא מתברר עליו. ה' בהשגחת ויאמין יראה

הדור את גם לחזק צורך יש אלא למצרים, יחזרו מלחמה שבראותם חשש ויש להלחם

במדבר40 הלך ש למפרע הבין ומשה ללבב רואה ה' עליו ה' השגחת על. שידע למרות שנה ו סיחון לב בחיזוק הצורך את ישראל שעם כדי נועד לעבור משה לבקשת סרובו ש מתברר

ובכוחותיו בעצמו. יאמין

שמשה כמו והרוחניות. הפיזיות נו ביכולת האמונה מתוך מגיעה במלחמות לנצח היכולת

בהמשך ישראל ם לע אומר דברים ספר את לי עשה ידי ועצם כוחי ואמרת לך… "השמר

מסביר בדרשותיו הר״ן חיל" לעשות כוח לך הנותן הוא כי אלוקיך ה' את וזכרת הזה, החיל

ש ש וודאי הזה, החיל את לי עשה ידי ועוצם כוחי לומר צריך שה 'לזכור זה עם ביחד אבל

במהותם המכירה תפיסה מתוך נלחמים כאשר. חיל לעשות כוח לנו שנותן זה הוא

המיוחדת במלחמות לנצח דשמיא סייעתא. יש הרוחנית מעוצמתנו הנובעת ישראל של

, ליושרה המשפט מערכת בהחזרת להתקדם אלו בימים שנזכה בעז״ה את שתשקף ע״מ

הגאולה בתהליך. להתקדם נזכה כך ומתוך ישראל, עם של המוסר ערכי

****

4 והגאולה המשפט. מערכת

ט' שלפני השבת היא השבת ישעיהו בה ישעיהו" "חזון הפטרת את קוראים אנו ובה באב העונש את שתמנע לתיקון דרך ומציע ישראל בעם והחברתית הדתית השחיתות על מתריע

. והחורבן

הצדק עיר לך יקרא כן אחרי כבראשונה… שופטיך …"ואשיבה ושביה תפדה במשפט ציון

"בצדקה

ז דווקא מדוע כ לתיקון המפתח ה הבעיות ל לחורבן? שהובילו

הנאום פתיחת. מפתיעה רבינו משה של ממנים היו שאם להניח סביר אותנו לכותבי

הנאומים של רבינו משה את פותחים היינו ולא במדבר שנולד הדור, בפני הנאום חווה את

הראשונות השנתיים ואת מצרים יציאת של בא ז, כור במדבר: הגדולים האירועים מתן

(שמוזכר תורה ( סוף ים קריעת )או ואתחנן בפרשת שכלל לא ) דברים בספר מוזכר או

)או ואתחנן בפרשת רק מוזכר הוא (גם העגל: חטא הגדולים החטאים של באזכור חטא

הציווי לאחר נאומו את פותח רבינו.)משה השני במקום רק אבל מוזכר (שאומנם המרגלים

אֲלֵכֶֶ֔ם וָָֽאֹמַַ֣ר העם. על השופטים במינוי ישראל ארץ לכיוון סיני מהר 'לצאת ה של בָעֵֵ֥ת

אֲנָשִִׁ֨ים לָָ֠כֶם …הָבַּ֣ו אֶתְּכֶָֽם שְּאֵֵ֥ת לְּבַּדִִ֖י לָֹֽא־אּוכֵַ֥ל לֵאמֹֹ֑ר הַהִִ֖וא חֲכָמִִ֧ים ּונְּבֹנִִ֛ים וִָֽידֻעִִ֖ים

ָֽט וַתַֹ֣אמְּרֶּ֔ו אֹתִֹ֑י וַָֽתַעֲנִּ֖ו בְּרָָֽאשֵיכֶָֽם׃ וַָֽאֲשִימִֵ֖ם לְּשִבְּטֵיכֶֹ֑ם ֹוב־הַּדָבֵָ֥ר לַָֽעֲשָֹֽות׃ ָאֲשֶר־ּדִבִַ֖רְּת וָָֽאֶקַַּ֞ח

אֶת־רָאשֵַ֣י אֲנָשִִׁ֤ים שִבְּטֵיכֶֶ֗ם וִָֽידֻעִֶ֔ים חֲכָמִים אֲלָפִִ֜ים שָרִֵׁ֨י עֲלֵיכֶֹ֑ם רָאשִִ֖ים אֹותִָ֛ם וָָֽאֶתֵֵ֥ן וְּשָרֵַ֣י

וְּשָרִֵׁ֤י מֵאֶֹ֗ות חֲמִשִים לְּשִבְּטֵיכֶָֽם׃ וְּשָֹֽטְּרִִ֖ים עֲשָרֶֹ֔ת וְּשָרֵַ֣י לֵאמֹֹ֑ר הַהִִ֖וא בָעֵֵ֥ת אֶת־שַֹ֣פְּטֵיכֶֶ֔ם וָָֽאֲצַּוֶה

ַשָמִֹׁ֤ע גֵרָֹֽו׃ בֵָֽין־אִֵ֥ישּובֵין־אָחִִ֖יוּובֵֵ֥ין צֶֶ֔דֶק בֵין־אֲחֵיכֶםּושְּפַטְּתֶַ֣ם פָנִִ֜ים לָֹֽא־תַכִִׁ֨ירּו בַּמִשְּפֶָ֗ט כַקָטִֹׁ֤ן

ִֹׁ֤אל תִשְּמָעֶּ֔ון כַגָדֹל הֹּ֑וא לֵָֽאֹלהִַ֣ים הַּמִשְּפִָ֖ט כִֵ֥י מִפְּנֵי־אִֶ֔יש תָגִּׁ֨ורּו מִכֶֶ֔ם יִקְּשֶַ֣ה אֲשֶַ֣ר וְּהַּדָבָר תַקְּרִבֵּ֥ון

זה באירוע הנאום "פתיחת אֵלִַ֖יּושְּמַעְּתִָֽיו׃ יש לפניו כאשר את ללכת הציווי " הארץ אל 'ה

הַזֶָֽה׃ בָהֵָ֥ר שִֶ֖בֶת רַב־לָכֵֶ֥ם לֵאמֹֹ֑ר בְּחֹרֵַ֣ב אֵלִֵ֖ינּו אֱֹלהִֵ֛ינּוּדִבֵֶ֥ר פְּנַּ֣ו וְּאֶל־ הָָֽאֱמֹרִי֮ הֵַ֥ר לָכֶֶ֗םּובִֹׁ֨אּו ּוסְּעַּ֣ו

כָל־שְּכֵנָיו"… של הביצוע את יש אחריו ומיד " ההליכה תחילת כָל־ אֵַ֣ת וַנֵֵּ֡לְֶך מֵָֽחֹרֵֶ֗ב וַנִסַַ֣ע

רְּאִית אֲשֶַ֣ר הַהִּ֜וא וְּהַנֹורִָׁ֨א הַגָדֹול֩ ֶֶ֗הַּמִדְּבַָ֣ר המהותי הקשר את אותנו "…מלמדת ם בין מערכת

ובין איש בין צדק "ושפטתם בצדק ששופטת המשפט. לארץ הכניסה "לבין רעהו

ש לדעת צריך ישראל עם הקמת אלא הארצות, כשאר ארץ בכיבוש מדובר אין ממלכה

שתפקידה "ממלכת להיות כהנים ישרים שהם פרטיים אנשים רק לא קדוש", וגוי וקרובים

' ה קידוש זה ה'- רצון פי ועל בישרות מתנהלים הציבוריים שמוסדותיה ממלכה, אלא לה', אפשר הגדול שלמים חיים לחיות של, , בריאות, כלכלה צבא הכוללים עם ' וכדו תרבות

כנען עממי שבעת נדחים זו מטרה שלמענן קו הרב שכותב כפי, ב ק אורו ספר מאמר ב ת

בישר האידאות "למהלך אל". בארץ ממלכה והקמת ישראל עם יצירת מטרת מרכז

הפרט לטובת רק איננה ישראל וב כלכלית ונוחות י ואחד, אחד כל של טחונית שאר כמו

אלא העמים, כולו העם כל של כללית מטרה הופ של רוחני יעוד, האלוקי. הצדק עת

חז" תיקנו במקרה. לא המשפט מערכת תיקון דרך הוא הציבריות לתיקון הדרך תפילת ב ל

עמידה את "השיבה ברכת ברכת לאחר "מיד כבראשונה שופטינו. גלויות קיבוץ הגמרא

לארץ החזרה לאחר ש וכותבת עמידה בתפילת הברכות סדר את מסבירה מגילה במסכת

צורך יש מהמינים להפרע לצדיקים שכר ולתת והמלשינים מערכת צריך משפט תקינה

. רק וישרה לאחר מכן, ירושלים לבניין להגיע אפשר המקדש בית. דוד ומלכות

"חזון השבת שנקרא בהפטרה גם ישעיהו" הנביא חטא, ישראל עם כאשר, שנאמרה מוכיח

' ה את עובד ישראל שעם. למרות המשפט במערכת העיוות על ובראשונה בראש בביהמ" ק

ומקריב חושב (וכנראה קורבנות גמור בסדר שהוא ' )ה זה בגלל על אותם מוכיח " לִמְּדּו

מִשְּפָט הֵיטֵבּדִרְּשּו סָבְּאְֵך לְּסִיגִים הָיָה …כַסְּפְֵך אַלְּמָנָה רִיבּו יָתֹום שִפְּטּו חָמֹוץ אַשְּרּו מָהּול

יִשְּפֹטּו לֹא יָתֹום שַלְּמֹנִים וְּרֹדֵף שֹחַד אֹהֵב כֻלֹו גַנָבִים וְּחַבְּרֵי סֹורְּרִים. שָרַיְִך בַּמָיִם וְּרִיב

תגיעה "הגאולה אֲלֵיהֶם -יָבֹוא לֹא אַלְּמָנָה במערכת תיקון שיהיה לאחר רק ט המשפ

" כְּבָרִאשֹנָה שֹפְּטַיְִך וְּאָשִיבָה וְּיֹעֲצַיְִך אַחֲרֵי-כֵן כְּבַתְּחִלָה יִקָרֵא קִרְּיָה הַצֶדֶק עִיר לְָך נֶאֱמָנָה

צִיֹון תִפָדֶה בְּמִשְּפָט ָוְּשָבֶיה " בִצְּדָקָה

אנו מקום תופס שהמשפט רואים, שהרי בתורה מרכזי יתרו בפרשת הדיינים מינוי מופיע

בכמה מסביר אורות בספר קוק. הרב תורה מתן לפני עוד, המשפט חשיבות את פסקאות

וכך הרב חלק ב כותב פסקה ותחיתו ישראל ' ב, בתפסו ע״ה רבנו "משה אתו כח את

, באומה יסודו, בתחלת המשפט סוף עד המשפט ערכי כל את העלה הדורות כל לאותו

האלהי התכן עם יחדו באה אלהים, ודרישת אליו באים ישראל שמשפטי המשפט

אלי בא דבר להם יהיה, כי אלהים לדרש העם אלי יבא:)כי " יח. שמות הישראלי( ושפטתי

חקי את. והודעתי רעהו ובין איש בין אלהים."ודרישת תורותיו ואת האלהים של המשפט

נשארה, ישראלית סגולה שהיא מתגלה באופי האלהי עולמי הכולל בארץ וזורח עד, ישראל

בארץ, נחלתו חבל מקום האורה של ". הקדש סגולת של שתוכנו הבין רבינו משה המשפט

, המציאות פרטי 'בתוך ה רצון הופעת, אלא לשני אחד נזיק, שלא חברתי סדר רק אינו שלשמה המטרה היא זו והופעה אנו לארץ. נכנסים

הרב קוק את שם מסביר הנזק הגדול שעשתה הנצרות כאשר כל את בטלה המצוות

הפרטיים חייו את מנתקת בעצם, היא המעשיות האדם של והציבוריים. ה' מרצון היא

של אישיותו על פועל לא הזה החסד אבל חסד, של מתוכן ריקה אמירה רק השאירה האדם

מכיוון שאין מחייב צד בו, מעשית מבחינה לכן הדורות במהלך " החסד "דת כיצד ראינו

הוציאה אכזריות מתוכה גדולה הוא. המשפט כך כל להפוך האדם על שפועל זה למוסרי

ורגע רגע בכל, לבדוק יותר של הגדולים הערכים כיצד ביטוי לידי באים התורה בכל

שלו. מעשה

הרמב" כותב ם לפרוש בהקדמה על הסיבות שאחת המשנה אבות שמסכת הוכנסה לסדר

עוסק ממנה משמעותי שחלק משום נזיקין בדיני עוסקת שלא, למרות נזיקין בהנחיות

דינים שפוסקים אלו שהם למרות מוסריות להנחיות צריכים הם. גם לדיינים מוסריות של

אחרים אנשים – לתקן הוא המשפט מטרת, שהרי למושלמים אותם הופך זה אין את

יותר גדולה סכנה ישנה והשפעה תפקיד בעל שהאדם וככל האדם של אישיותו לגאווה

. ושחיתות

ערכי עולם משקף המעשים של ביותר הקטנים לדקדוקים היורד התורה משפט אלוקי

את המדריכים שופטים ממנים. כאשר עמוק נמצא העם - התורה משפט פי על העם בדרך

אותו המנחה חיים את לתקן חייו ואישיותו ושל הפרטי האדם של העם פי על כולו מוסר

.' ה

לפני הן אותנו, מדריכה התורה בתחילת והן תורה מתן ההכנה, לארץ לכניסה שהבסיס

ובארץ בעם השכינה להשראת משפט מערכת הוא פרט כל המנחה מסודרת בחיים כיצד

האישיים חיינו את להפוך 'וכיצד ה רצון פי על לנהוג יותר למוסריים כולו העם את וגם

. חורבן ולמנוע בארץ לזכות הדרך זו ה- שם את הציבוריים בחיים להופיע 'כיצד

****

והגאו החורבן שורש לבדי- אשא איכה 5. לה

הפסוק את לקרוא ישראל מקהילות בחלק נהגו טָרְּחֲכֵֶ֥ם לְּבַּדִֹ֑י אֶשִָ֖א "אֵיכֵָ֥ה ּומַָֽשַאֲכִֶ֖ם

האם בירור צריך זה. מנהג איכה מגילת קריאת של "במנגינה וְּרִָֽיבְּכֶָֽם בגלל רק הוא שמוזכר

בפסוק " המילה זה?" איכה לכאורה והרי של ההקשר הפסוק הזה, חיובי הוא שהרי פסוק

זה השופטים מינוי של בהקשר נמצא בו ומודגשת ישראל עם של ריבויו בגלל הבקשה של

הריבוי להגדלת משה בָעֵֵ֥ת אֲלֵכֶֶ֔ם "וָָֽאֹמַַ֣ר ' ה אֶתְּכֶָֽם׃ שְּאֵֵ֥ת לְּבַּדִִ֖י לָֹֽא־אּוכֵַ֥ל לֵאמֹֹ֑ר הַהִִ֖וא

עֲלֵיכִֶ֛ם יֹסִֵ֧ף אֲבָֹֽותֵכֶֶ֗ם 'אֱֹלקי ה לָרָֹֽב׃ הַשָמִַ֖יִם כְּכָֹֽוכְּבֵֵ֥י הַיֶֹ֔ום וְּהִנְּכֶַ֣ם אֶתְּכֶֹ֑ם הִרְּבַָ֣ה אֱֹלָֽהֵיכִֶ֖ם כָכִֶ֖ם

למנות הציווי מופיע זה פסוק אחרי "ומיד לָכֶָֽם׃ כַָֽאֲשִֶ֖רּדִבֵֶ֥ר אֶתְּכֶֶ֔ם וִָֽיבָרְֵַ֣ך פְּעָמִֹ֑ים אֶַ֣לֶף את

" השופטים בַּ֣ו ָה אֲנָשִִׁ֨ים לָָ֠כֶם חֲכָמִִ֧ים וִָֽידֻעִִ֖ים ּונְּבֹנִִ֛ים לְּשִבְּטֵיכֶֹ֑ם."א" בְּרָָֽאשֵיכֶָֽם וַָֽאֲשִימִֵ֖ם כ

ע״י חורבן של הקשר הזה לפסוק לתת מדוע אנו בו המנגינה קוראים אותו?

חז" ל במדרש איכה חיברו רבה בין הזה בפסוק האזכור שמילה הנוספות הפעמים י לש ת זו

י ע" מוזכרת " הנביאים, ישבה איכה שלשה נתנבאו, : משה איכה בלשון. וירמיה ישעיה

, לזונה היתה )'איכה א: ישעיה אמר(,'ישעיה וגו לבדי אשא )'איכה א: דברים אמר( משה: אמר( ירמיה ) א איכה: לוי רבי. אמר בדד ישבה איכה משל שהיו למטרונה לה שלשה

ראה, ואחד בפחזותה אותה ראה, ואחד בשלותה אותה ראה, אחד שושבינין אותה

, טרחכם לבדי אשא: איכה ואמר ושלותם בכבודם ישראל את ראה משה. כך בניוולה

: ואמר בניוולם אותם ראה, ירמיה לזונה היתה: איכה ואמר בפחזותם אותם ראה ישעיה

". ישבה איכה משה המצבים שלושת בין ההבדל את מציינים חז״ל עם את ראה ישראל

. נענשו הם כאשר וירמיהו חטאו הם כאשר אותם ראה, ישעיהו השלם במצבם לאחר

המדרש הזה לא יותר עוד הפסוק את לקרוא מדוע מובן בפרשה במנגינת איכה והרי משה

מתאר לכאורה! ? השלם מצבם את

(שנת אמת השפת מהנהגת ההתנתקות הוא הנפילות כל ששורש )מסביר תרל״ז משה

עובר השופטים מינוי את מתאר שהוא לאחר מיד. משה השופטים ומינוי רבינו לתאור

( המרגלים חטא משה, והגלות החורבן שורש הוא הזה.)החטא העגל חטא על מדלג כדברי

"שורש לדורות בכיה לכם אקבע ואני חינם- של בכיה בכיתם "אתם תענית במסכת הגמרא

הפסוקים הם הגמרא דברי בתהילים ו ק" פרק " בְּאֶַ֣רֶץ וַַָֽֽ֭יִמְּאֲסּו חֶמְּּדָֹ֑ה: לִדְּבָרָֹֽו לָֹֽא־הֶֶ֝אֱמִֶ֗ינּו

שֶָ֝מְּעֶּ֗ו לֵֹ֥א בְּאָהֳלֵיהֶֹ֑ם וַיֵרָגְּנֵּ֥ו:'ויִשַָ֣א ה בְּקַֹ֣ול: ּולְּהַפִַ֣יל בַּמִדְּבָָֽר אֶֹ֝ותֶָ֗ם לְּהַפִֵ֥יל לָהֶֹ֑ם יָדַֹ֣ו זַַֽ֭רְּעָם

בַגֹויִֹ֑םּוֶ֝לְּזָרֹותֶָ֗ם כאשר, וגם לדורות השפיע לארץ להכנס הרצון ": חוסר בָאֲרָצָֹֽות נכנסנו

לארץ לאחר 40 כבר, הכניסה שנה ולא רבינו משה הנהגת תחת היתה לא באותה רמת

, ומכאן להיות יכולה שהיתה כפי וקדושה חיבור ההדרדרות התחילה עד שהובילה לחורבן

של בחיבור מדובר. לא ולגלות זיהו חז״ל אלא דומות מילים. החורבן שורש את

אפשר אולי " הפסוק תפקיד בהבנת לכך רמז למצוא משה "והרי לבדי אשא איכה אומר

לפני שני פסוקים "וָָֽאֹמַַ֣ר אֲלֵכֶֶ֔ם לָֹֽא־אּוכֵַ֥ל לֵאמֹֹ֑ר הַהִִ֖וא בָעֵֵ֥ת לְּבַּדִִ֖י " אֶתְּכֶָֽם שְּאֵֵ֥ת מדוע הוא

חוזר? לבדו הציבור בהנהגת הקושי על השני שהפסוק לומר ניתן "א השפ דברי פי על לא

בא ללמד על הקושי מההתרחקות שנוצר הקושי על אלא אובייקטיבי הכמותי- מהנהגת

משה – כך בעקבות ומריבה. , משא טורח ישראל עם בהנהגת יש ישראל עם מתחיל

. לחטוא

לבאר )ממשיך תר״מ (שנת אמת השפת של שהמעלות ליסוד שבמקביל ישראל עם שורשם

,) לבנים סימן אבות (מעשה האבות ע״י נזרעו בנו המיוחדות, והתכונות האבות במעשה כך

גם בחטאים- אין חטא לא ששורשו הבנים בדורות. מהאבות" התחיל אבותינו חטאו

לא "- סבלנו עוונותיהם ואנחנו ואינם- מדובר שאנחנו, אלא מעשיהם בגלל נענשים חטאם

"איכה רבינו משה מהנהגת ההתנתקות גם. כך הבנים אצל חמורים לעוונות גרם הקל אשא

היתה "לאיכה להגיע ישראל לעם, גרמה חטא בכוונת נעשתה שלא,"הגם לבדי " לזונה

ול" ישבה איכה." בדד

"כרמז "איכה אמירות שלושת את המחבר במדרש רואה מלובלין הכהן 'צדוק ר ת י לראי

מנהיגי ישראל את ישעיהו. משה, ישראל מעלת וירמיהו לעם להראות מנסים ישראל את

כך ומתוך הגדולה מעלתם להצילם לעם מדגיש רבינו. משה ומהעונש מהחטא שהריבוי

נובע שלו העצום ' 'ה ה" מרצון אֱֹלָֽהֵיכִֶ֖ם אֶתְּכֶֹ֑ם הִרְּבַָ֣ה וְּהִנְּכֶַ֣ם כְּכָֹֽוכְּבֵֵ֥י הַיֶֹ֔ום הַשָמִַ֖יִם " לָרָֹֽב

לתפוס צריך ישראל "עם לכוכבים עד -עולין עולין "וכשהן 'במגילה הגמ וכדברי את עצמו

להשפיל לכם אסור ולכן מקום של כבניו ע" עצמכם את ישעיהו. גם החטאים י ראה את

מעלתם כיצד תמה ולכן הגבוהה למדרגה נפלתם כה " לזונה היתה "איכה נמוכה תמיהה

זו ישראל לעם לגרום נועדה להיטיב דרכו את ירמיהו של מטרתו. גם שיענש לפני היתה

המשל משמעות."זו אראפאך "וממכותך שבשמים לאביהם ישראל עם את לקרב במדרש

לקרב ניסו שלושתם - שושבינים ששלושתם. "ה לקב ישראל עם את

שהובילה משה מהנהגת התרחקות הוא החורבן שורש חמדה בארץ למאיסה בחטא

המרגלים כך ומתוך, לדורות לבכיה שיקדם התיקון את מעלת הבנת הוא הגאולה ישראל

'אלוקיכם "ה העליונה ' מה נובע הטוב שורש "- אתכם הרבה הבאתנו וממילא הראשונה

והגאולה לארץ "ובהערת הכוזרי ספר בסיום "ל ריה. וכדברי לנו לטוב נועדו הנוכחית בני

י הקדוש ההוא המקום אהבת אל והתעוררותם אדם נחץ גדול, שכר המיוחל הענ י ין וגמול

: שנאמר", כמו רב אתה ציון תרחם תקום עת כי לחננה כי רצו, כי מועד בא עבדיך את

עפרה ואת אבניה," יחוננו לה ישראל בני כשיכספו תבנה אמנם ירושלים כי לומר רוצה -

רק הכוסף- תכלית מקום אל נכסף ". אדם ועפרה אבניה שיחוננו עד הכוסף תכלית מתוך

וטובתו 'עלינו ה השגחת בראית שנעמיק. ככל המקום מעלת על עמוקה הכרה בנת י נה של

נתקן כך לנו הארץ. השלמה לגאולה ונתקרב החורבן שורש את

****


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

צדקה ושמיטה כיסוד לגדולת ישראל

**ייחודיות מחשבת הצדקה בישראל** * מה הקשר בין מצוות הצדקה לעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל? * ואיך כל זה קשור לתהליך הגאולה? בסוף ...