מפגש שביעי - רלבג

לי קורה זה למה

מפגש – שביעי ג "רלב

שביעי פרק רביעי מאמר ה', מלחמות, רלב״ג, בינו אשר והדבקות הקשר התירו בעת רעות לחסיד יגיעו שכבר מדבריו התבאר כבר הנה

הזמן למקרי משולח אז הוא כי יתברך, השם. ובין לרע יגיע שלא הסבה לזאת כן ית וכבר

… רעות שמה מבואר הוא כן, הענין ובהיות. ההם מהמקרים רע לו מסודר יהיה כשלא

הדין אחר נמשך רע או מטוב שישיגם ומה האדם אישי עניני שכל לברכה זכרונו הרב שאמר

– דבקות בזה ירצה או בנפש, הנמצא והעונש הגמול ר״ל האנושי, הטוב בו ירצה אם

הרע וסורה הטוב, ההשגחה דבקות ויקרא וסורה, . ההשגחה הודה הוא כי וזה, קצת קצתם דבריו יסתרו הנה הגופיי, והרע הטוב בזה רצה שאם למקרים ונעזב משולח להיותו יתברך, מהשם מחשבתו בהסירו לחסיד הרעות יקרו, שכבר

רעות לרע יגיעו שלא הסבה לזאת אפשר ושהוא

ראשון פרק, שם הם בדבריהם שיעויין ראוי אשר למעיינים מצאנום אשר שהדעות: דעות שלש מהם האחת

שיראה מה היא כמו המיניי, הטבע מצד אם כי האדם באישי אינה שההשגחה, הפלוסוף

המינים בשאר. הענין והשנית האלהית שההשגחה תורתנו, אנשי המון שיראהו מה היא מהטובות השם יגיע שכבר יראו ולזה האישיי, הטבע מצד האדם מאישי אחד בכל היא צדקם מדרגת לפי טובות לטובים יגיע שהוא רצוני ובמשפט, בצדק מעשיהם לפי, והרעות

רשעם מדרגת לפי רעות לרשעים. ויגיע והשלישית מאנשי המעיינים גדולי שיראו מה היא אפשר שאי מבואר והוא בכלם. לא האדם, אישי בקצת היא האלהית שההשגחה תורתנו,

רביעית דעת בכאן. שיהיה

שני פרק רביעי, מאמר לכל ימצא כבר הנה אותם, מנינו אשר השלש הדעות מאלו דעת בדעת יחקר שכאשר ונאמר

וזה מההראות. פנים מהם אחד הפלוסוף שיראהו שמה ממה הוא ההשגחה זאת מענין

טע לו שיש … שיחשב מה לפי מקיימות חזקות נות האדם פוקד יתברך השם היה שאם והוא יגמלהו עליהם אשר ההם הפרטיות בפעולות ידיעה לו שתהיה לו מחוייב היה מעשיו, לפי אחת באחת שהתבאר מה לפי אפשר, בלתי הוא ואולם פרטיות. שהוא במה יענשהו או

מה לפי ויוליד, הפרטיות, בפעולות ידיעה יתברך לשם שתהיה ההם, מהטענות הטבע מצד האדם באישי האלהית ההשגחה שתהיה אפשר בלתי שהוא שיחשב,

האדם פוקד יתברך השם היה שאם היא, המקום בזה ההם בטענות מיוחדת והיותר. האישיי נמצא ואנחנו האדם. באישי הנופלות ורעות בטובות והיושר הסדר טוב מגיע היה מעשיו, לפי

רבות פעמים ימצא שכבר עד היושר, ו הסדר העדר והרעות מהטובות מהם שיפול במה הרבה האדם כי ועוד מעשיו. לפי האדם פוקד יתברך השם שאין ויוליד לו, וטוב רשע לו, ורע צדיק כאמרו מעשיו, אל ויפנה בו שישגיח זה מפני ראוי ואין יתברך, השם אל ביחס מאד פחות

לבך אליו תשית וכי תזכרנו כי אנוש. מה

עליו שחלקו מה על שטען מה כשטען האמונה בזאת היה שאיוב שתדע וראוי

מהרעות זה בארנו כבר המקום. בזה אליהם רמזנו אשר מהטענות הרבה וזכר, בתכלית

איוב. לספר בבאורנו הבאור

שם, האדם מאישי אחד בכל משגיח יתברך שהשם והוא השני, הדעת בעלי אותו שיראו מה והנה

. . מההראות פנים כן גם לו. יש האלהית שההשגחה פי על שאף היא, האחת. דעות לשתי נחלקו הדעת זה בעלי והנה האלהית ההשגחה לפי והרעות מהטובות שיגיע מה כל אין האדם, מאישי אחד בכל, היא נראה אשר והרעות הטובות והם אחרת, לסבה מיוחס וקצתם ההשגחה, לפי הם קצתם אבל

לפי הוא לאדם שיגיע מה שכל היא, והאחרת ויושר. סדר בזולת באדם נופלות אותן ההשגחה

. האלהית– לפי להם, שהוקשה מפני כי וזה. דעות לשתי כן גם נחלקו השנית הדעת זה בעלי והנה עד האדם, באישי הנופלות והרעות הטובות באלו והיושר הסדר מהעדר שימצא מה הנחתם, עצומות בהצלחות מהרשעים והרבה נפלאות ברעות מהצדיקים הרבה ימצאו, שכבא

שהרע מהם אחד הניח ולזה הספק זה בו שיותר מה להניח מהם אחד אחד. השתדל

תכליתו כשיבחן ספק בלי טוב הוא אבל, , באמת רע איננו לטובים נמצאהו אשר המגיע ספק בלי רע אבל באמת, טוב איננו לרשעים המגיע הטוב וכן הטוב, להגעת דרך שהוא, ר״ל

לטובים מהרעות מגיע שנראהו שמה מניחה והשנית הרע. הגעת אל דרך שהוא, ר״ל ובים לט

הוא לרעים, הטובות מגיע שנראהו מה וכן, האמת דרך על לטובים לא מחשבתנו, לפי האמת. דרך על לרעים לא מחשבתנו, לפי לרעים כן גם

שלישי פרק רביעי, מאמר המיניי הטבע מצד אם כי באדם אינה האלהית שההשגחה הפלוסוף שהניחו מה כי, ונאמר

בסבה המאמר אצל שקדם במה בטולו שהתבאר ממה הוא האישיי הטבע מצד, לא כי התבאר ששם רצוני, ובנבואה בחלום בקסם תגיע אשר בהודעה התכליתית מהרעות מהרבה שינצלו כדי ההודעה זאת להם תגיע ההודעה זאת לקבל המוכנים האנשים בדרך ההודעה זאת להם שתגיע השכל הצליחם אשר האנשים ובפרט עליהם, לבא הנכונות במה שהתבאר כמו האנשים, שאר מבין בשלמות ההודעה זאת תגיע אליהם כי הנבואה,

אשר הפרטי הטבע מצד לנביאים היא ההשגחה שזאת מבואר הוא כן, ענין ה ובהיות שקדם.

ולזה מההשגחה. האופן זה מושגחים הם בעבורו אשר והשלמות מהחכמה האופן בזה בו היו האישיי הטבע מצד האנשים בקצת היא האלהית שההשגחה מבואר. הוא

רביעי פרק רביעי, מאמר מצד האדם מאישי באחד האלהית ההשגחה תהיה שלא שקר שהוא התבאר שכבר ואחר

הטבע מצד מהם אחד בכל ההשגחה שתהיה שקר שהוא כן גם והתבאר הפרטי, הטבע

. . בקצתם תהיה ולא בקצתם, ההשגחה שתהי. ה מזה שיחויב מבואר הוא הנה האישיי,

בו השגיח הפועל השכל אל במדרגה קרוב ויותר נכבד יותר שהוא שמה יראה שכבר וזה

… מציאותו לשמור יותר כלים בו ושם יותר, יתברך השם שיהיה מה שכל תמצא כבר כי מתחלפות מדרגות שבאדם ולפי מציאותו. לשמר יותר כלים לו הוכנו נכבד, יותר חי הבעל אליו יחס חזקי היותר שיהיו יחויב הנה האישיי, הטבע מצד הפועל מהשכל וברוחק בקורבה

האישיי בטבע מושגחים. יותר

חמישי פרק רביעי, מאמר כלים להם בשישים אם בהנמצאות ישגיח הפועל שהשכל בחפוש התבאר שכבר ונאמר

גופיים או מהם וירחיקו ההם, הכלים בעלי האישים מציאותם בהם ישמרו, נפשיים כחות

והמלתעות העגולות והפרסות הקרנים שם שהוא תאמר כאלו ממנו, יתרחק או המזיק,

השגיח ובקצת בטורפים הטרף ולהשגת להם, להזיק שיבא ממי לשמרם חיים בעלי. בקצת

כאלו נפשיות, תשוקות דמיון והנה פעולות או, לבד נפשיות תשוקות בהם ששם בהם שלא פי על ואף אותו, ראותו בעת מהזאב לברוח בטבע תשוקה בטלה שם שהוא תאמר לא ואם הדורסים מהעופות הרבה יברחו האופן ובזה קודם, ראהו ולא מזיק בשהוא הרגיש

החום ובימי ם הדרו לפאת הקור בימי ללכת העופות מן הרבה ויכוונו זה, קודם אותם ראו אליהם יתנועעו אר במקומות להם הנמצאות האותות שישיגו מזולת הצפון, לפאת ותניח

עשב הסנונית אות, ן כשנקרו אפרוחיה עיני על ידוע לעיניהם רפואה שבזה שתדע. מזולת

ש אומנות בדבורים שם שהוא תאמר כאלו הפעולות, דמיון והנה יתהוו בהם אשר שיותיהם י מעשיי שכל להם שיהיה מזולת המזון להם שיחסר בעת ממנו יוזנו אשר הדבש ובעשיית

שלם יותר בצד באדם הוא מההשגחה האופן זה והנה המלאכות אלה ממנו. יסודרו

לו והוכן בשמירתו, לו מועילות רבות מלאכות ממנו יסודרו מעשיי שכל לו הוכן שכבר, מאד רבים דברים אל ולכוין מזיקים רבים מדברים לברוח התשוקות ממנו יסודרו אשר השכל

. . מועילים. מה כפי והשלמות מהטוב מהשפיע יקצר לא יתברך שהשם וזה כן, ראוי היה והנה

. בנמצא לו שאפשר

שם והוא ההשגחה. זאת שתהיה יתכן שזכרנו ההשגחה מאופני אופן באיזה שנעיין ראוי הנה יותר אברים מושגחים היותר באישים בשישים ההשגחה זאת שתהיה אפשר שאי מבואר הטבעי המנהג על שוים הם האחד המין ואישי אחד, ממין כלם שהם לפי מציאותם, לשמר

בכאן שיהיה לא אם האלהים, להם, אשר שיות הנפ והכחות ותמונותיהם אבריהם במספר ובהיות וההטבה ההשגחה צד על אינו דרכו שזה ומה החומר, מהכרח באישים אברים. רבוי

מהאו באחד ההשגחה זאת שתהיה ידמה הנה כן, הענין במה או הנשארים, נים פ

הטובות האנשים לקצת יודיע יתברך שהשם שקדם ממה מבואר שהוא ולפי. להם שיאות

יתברך שהשגחתו מזה יראה הנה בשמירתם, ההשגחה צד על עליהם לבא העתידים רעות וה כדי עליהם לבא הנכון והרע הטוב להם בשיודיע הוא האדם באישי ויכונו מהרעות שישמרו

הטובות. אל

שם האנשים מדרגת התחלפות לפי שונים באופנים ממנו תהיה ההודעה זאת והנה

השכל עם ההתאחדות חזקי הם אשר שהאנשים וזה, הפועל מהשכל והרוחק בקורבה לפי מדרגות, על כן גם וזה הנבואה. בדרך שלם באופן ההודעה זאת להם תגיע הפועל האופן בזה ההודעה להם שתשלם אל מדרגתם תגיע לא אשר ההתאחדות. מדרגות, התחלף

להם יגיע מה לדברים לכוין נפשיות תשוקות להם בשישים יתברך השם להם ישגיח מפאת בהם רע להם יגיע אחרים מדברים ולברוח, ההוא בטוב שישערו מזולת בהם טוב חלושה כן גם ההודעה וזאת ההוא. ברע שישערו מזולת השמימיים מהגרמים אשר. הסדורים

בו רע להם שיבא נכון הוא אשר העת סביב הפחד אנשים לקצת קרה י האופן ובזה לחלושי שיקרה למה מה באופן דומה וזה בעבורו. ההוא הפחד יהיה בדבר שישערו מזולת לזה ובדומה וניצוצם. זהרם מהם ישיגו אבל בעצמם, המאירים הדברים יראו שלא הראות,

חז לא דאיהו גב על אף לברכה זכרונם רבותינו אמרו … חזי מזליה י,

ההשגחה שיהיה אפשר הנה, התשוקה זאת בהם שתושם אל מדרגתם תגיע לא ואשר מהם רעים אחרים מדברים לשמרם ההשגחה צד אל מצערים ענינים בהם בשיביא בם

הרעות מן לשמרם שיהיה מה משל טובות. להם שיגיע אל לכוין או עליהם, לבא, מוכנים יוכל שלא באופן ברגלו קוץ ויכנס הים, לרכב סוחרים עם בדרך הולך טוב שאיש תאמר כאלו השלום עליו דוד אמר בזה כיוצא ועל בים, מהטביעה שימלט אל סבה זה והיה עמהם, ללכת

כאלו טובות, להם שיגיע אל לכוין שיהיה מה ומשל ותנחמני. אפך ב ישו בי אנפת כי ה' אודך שימנע אל סבה זה ויהיה ברגלו, הקוץ ונכנס בשיירה, ללכת פלוני התעורר שכבר תאמר נשאר לא אם אליו מגיעות היו לא עצומות הצלחות לו והגיעו במדינה, ונשאר עמם ללכת

. בה רבות יקראוהו אליו והדומה כלו וזה זכר ינו. אהבה של יסורין לברכה ונם

שישי פרק רביעי, מאמר כלים להם נתן הוא כי יתברך, לשם עול לצדיקים הרע מהגעת האופן בזה שאין מבואר והוא זכרונם רבותנו שכיונו ידמה הרע מן המין זה ואל בהם. נוצרו אשר הרעות מאלו לצאת

רשע בן צדיק זה לו, ורע צדיק באמרם. לברכה

סיכום דברי ספקות והוסרו בו, ספק שאין במה האדם באישי האלהית ההשגחה אופן התבאר ובכאן השלום עליהם שהנביאים היום, עד בהם מלטעון הקודמים סרו לא ההשגחה בענין רבות כן וגם השלום עליו דוד מדברי מבואר וזה שספרו. מה לפי בזה נבוכו הקדש רוח והמדברים

דו אמר השלום. עליו הנביא חבקוק כי ד חרצובות אין כי אראה רשעים שלום בהוללים קנאתי וסוף לבבי, זכיתי ריק אך חיל השגו עולם ושלוי רשעים אלה הנה אולם, ובריא למותם בוגדים תביט למה השלום עליו חבקוק ואמר בעיני. הוא עמל זאת לדעת ואחשבה הדברים

לפי הנמצא הסדור בהעדר נבוכים היו שהם שיורה מה וזה ממנו. צדיק רשע בבלע תחריש

ורעתם האדם אישי בטובות שיחשב. מה ששאל מה וזהו השלום, עליו רבינו משה בזה שנסתפק לברכה זכרונם רבותנו אמרו וכבר וכבר לו, וטוב רשע לו ורע צדיק מה מפני שאל שכבר אמרו דרכיך. את נא הראני באמרו

וחנון רחום אל. ה' ה אמרו והוא השאלה, זאת על יתברך השם לו שהשיב מה זה על 'יראה

תו שנתן וראוי ד ה למצוא עזרנו אשר יתברך לשם ה שיר והי העמוק הדרוש בזה אמת

חסד וכרוב ברחמיו דרכינו לפנינו ומשולל מאד מעטיי הוא לקודמים בו שמצאנו מה כי, יו עד העצום, מהקושי בהבנתו והנה איוב. בספר מזה שמצאנו מה זולת העיונית, מחקירה שאפשר ומה בהשגחה, שיפלו אפשר אשר הדעות אלו שידע למי לא אם שיובן יתכן שלא

הדע מבעלי אחד כל שיטעון. זולתו דברי ולבטל דבריו לקיים ות

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות