אליהו בן אלעזר הרב בס״ד
תכר תונליאה בתבשב
רזעלא, םולש הכרבו ברה: ואני םויב, ישימח
רב לנו (אין בשבת האילנות ברכת את במושב אצלנו הכנסת בבית לברך
)בשומל? םאה רתומ רבדה
: מצד הן ההלכה, מצד הן טוב ויום בשבת האילנות ברכת לברך אין
והן הקבלה, דצ, , גהנמה ןכו גהנמה בורב לככ תוליהק םידרפסה מםיזנכשאהו
דברי: ואפרט
ההלכה: מצד טוב ויום בשבת לברך שאין הפוסקים כתבו יד1. אלש חכשי כשולתיו
םימכחהו" הלאה ועדי תא ללכה לש: ןיא" םירזוג תוריזג וניתעדמ ו 2, כתבו זאת ובכל
תאז, לגזור שאין האומרים לדעת ואף - מדעתינו גזירות הם גם ביותר קרוב בחשש
מםידו3.
קרפ') טי דומע (גסר אלכסנדריה שמנהג היה, רחאש תכרב תונליאה ןישלות חרפ ןמ ץעה ידכ ךרבל וילע תא תכרב םימשבה
ןכ4, וגהנ ידוהי ובול אצמנ5. שיש רכ בחרנ ששחל לש אמש ושולתי
הקבלה: מצד נעשים הקדושה ניצוצות של הבירורים כל רוחנית מבחינה חול ביום
בחינת לכו ךותמ אתלוספ של הוא הבירור ובשבת, לכו ךותמ אלכוא
ונייה רוריב לש םוי, לוח ד לש, תכרב תונליאה השענ רוריב לש לכוא ךותמ תלוספ
ןכל6. ןיא המוקמ תבשב
ןכ' בתכ ברה םייח גאלפ 1 ב חלק חיים לב בשו״ת בו שחזר א״עיולמרות דעומב לכל יח ןמיס א תוא, ח ז י ן, דמ ומעט, דמוע ןכו בתכ רוסאל ןרמ ונבר ףסוי םייח א״עיז תדגהב חרוא םייח דומע ףיעס´ז, ´ז סימ החיים כף בסיפרו זיע״א סופר חיים יעקב רבנו הגאון כתב וכן ז, אות צו פרשת מקבציאל הקדוש ובספרו
ח״וא מיס ן ´ - ממה ראיה להביא שאין תבין ובין
רכו´ סימן
2 שופטים פרשת א שנה חי איש בן, כה סימן או״ח א פעלים רב שו״ת כו, כלל ג מערכת חיים גנזי ראה
3 דש הי דמ ורפיסב בתכמ והיקזחל קלח תובושתה ףוס ןמיס חד א´ עמודה כה´סוף דף מקום ומכל ד״ה
4 - הדג לש חספ תנש ך״רת הספדוהש הוילב רקח יעקב הרב המפורסם והגאון ורנו,
´ איבמ ךכש וגהנ םלצא הישנה) (במהדורה בול בב
5 שאר( תבישי רדסהה בל תעדל תורדשב
ינא) הכוז דמלל הנשב יצחו תונורחאה 1 היא האילנות שברכת שהוכיח, תשפ״א סיון, שמברך דבר שכל ד סעיף רו סימן חיים באורח ערוך השולחן מרן פסק ולפי השבח, ברכת ולא הנהנין ברכת
וי ולכואל וא חירהל, וב ךירצ וזחואל ודיב אוהשכ, ךרבמ יפלו הז שי ששח ישממ אמש, שולתי ןייע, םש על
ןייע וע ווע רפס ץר יבצכ ילגעמב הנשה ב ןמיס ט דומע בחכק
6 האר״י לרבנו הליקוטים בספר עיין האלו דברים ולביאור יז´, בסימן בהשמטות ח´ חלק עבדי ישכיל בשו״ת
א״עיז' תשרפב רהב ןמיס, ´הכ רהנבו םולש ףד הכ הד, ´א עמו ישרים סוד א´ חלק פעלים רב ובשו״ת
אליהו בן אלעזר הרב בס״ד
המנהג: מצד הרב ף כםייחה ןכ" אמע: דורבד מעי" -, כן גהנמה7ו אל ךרבל שתבשב
בןורבח8, סינות' בגו ראב9, בל10, מנהג וכן מוקור11,
ןכ אוה גהנמ וידוהי לבו12 ב נהגו וכן, ארימז13, נהגו וכן לכ תוצרא בדרפס לבד
אטשוקמ14, ש ראה שכך ע״ה זליכה יוסף הרב העיד וכן נםיגהו, םיס הפר
, םיאטילופירט' הגלאה, םיאר15. םיאסינותה יםיאקורמהו
המנהג הוא וכן תוצרא16 בזנכשא ןכו17. בתכ רפסב העדותה
בזה שכתב מה ועיין הלכות, חי איש בן הקדוש הספר של שניה בשנה בשלח לפרשת ובהקדמה ד´, סימן
´, בל הארו ךרד ךיתווצמ ףוס הוצמ - ףד צ דומ עא
רלז´ עמוד יג´אלול שיעורי מרדכי במאמר האילנות בברכת הניצוצות בירור לגבי נפלא סיפור וראה
ח״הכ ח״וא וכר ק״ס ד 7
8 ישנה (מהדורה )
9 תי הנוהכ תכרעמ ב תוא, כ בר עלי תנז, עמוד פב סימן תשנג תורה באור שליט״א מאזוז מאיר הרב
השעמ םיסינ
םלועמש, אל וניאר אל ץראב אלו ץוחב ץראל וכריבש תכרב תונליאה תבשב םויו בוט בספרו עוד ועיין
הוא מדוע ומסביר בחוה״מ, לברך שנוהג כותב קסז´, ושם בסימן ספרו של א קלובחלק ´ב הלאש ´זמק בח
מחכמי ע״ה הכהן כליפה הרב השלם החכם של וששון" "שמחה פסח של בהגדה וראה אל, םידקמ ךרבל אבר׳ג. תוכלהב תכרב, תונליאה בתכש ןיאש ךרבל תבשב
10 הא תראפת ףסוי הכילז תויגוס ס״שב רדומע םי ´ זטת תוא ת - תוי-ז ה
11 הרודה )הנשי (מ 157 הוא וכן דש, עמוד המערב בנר כתב וכן שם,
, - רפסבו ןחלושמ וניתובא רעש ג םיפיעס 729וע במרוקו נהגו, שלא םשו: בתכ עז
ךרבל הכרב וז תבשב םויו בוט, ןכו תרטעבו תובא קלח ב דומע טלר
12 תלח תובא יגהנמ חספ תוא נג
13 דעו לכל יח, א מח
14 אבומכ תודע דעומב לכל יח ל״נה
15 תראפת' ףסוי, ל״נה ןייעו דוע ח״הכב צת עח ס״ק
16 סימן חיים בפרי הובא ערה´, ד´דף רכו´הלכה ג´סימן ההלכות אוצר בסיפרו פרידמן הרב שמעיד כפי
שליט״א. סופר חיים יעקב הרב הגדול ב´לגאון
17 שדוחב ןסינ, תחת תרתוכה שדוח עבוקש הכרבל זה בספר ההלכות שאת תורודהמוכנודע )תונשיה (ב
, התודעה בספר עשו אשר המעשה בעיני שרע ודע
הרודהמב, השדחה ונישש תא הכלה, וז אוהו םוחר רפכי ןווע במהדורה כהלכתה שבת שמירת גם ועיין
411 עח´ הערה
הערה תתקכה עמוד ג אות רכו בסימן תשובות בפסקי שכתב למה מוצאת תשובה ומכאן 37 שהגרש״ז
-, , מדוייק אינו זה ניסוח אמנם לכתחילה, שהוא זה מנוסח שמשמע
10 אף שברכה שאירע שם שכתב יראה
תועמשמ רבדה וניאש. הליחתכל ו תבשב,
לכתחילה לברכה זצ״ל קנייבסקי יעקב הרב שדעת משמע שם תשובות הפסקי של לשונו ממשמעות וכן
תבשב- הכנסת לבית בא היה ולא מאוד חלש שהיה עליו מסופר רבנו, שבאורחות אלא הדבר, מדוייק ואינו
ללכ, ימיב, לוחה קר תבשב היה עיגמ תיבל, תסנכה היהשכו האור ךרדב תונליא היה ךרבמ הדבר ומשמעות
אי וניאש הליחתכל הה
אליהו בן אלעזר הרב בס״ד
למאה להשלים כדי בשבת האילנות ברכת לברך נוהג היה זצ״ל האדר״ת שהגאון ומה
תוכרב18 פרי בסיפרו שליט״א סופר חיים יעקב הרב הגדול הגאון עליו כתב כתב
שאין המקובלים שכתבו מה את רואה היה האדר״ת הרב שאם ןמיס) דומע´ב (טי היה. רזוח וב ךרב- הכרב וז לתבשב
ךל אנ האר המ תכש ב דומע) (זל אחר שהלך
תטובהמשך ויבא היוולהב אלו עמש ירבדל, םילבוקמה רעטצמו אוה לע, ךכ מי
דומעב) (הנ ב ברה ת״רדאה ילואש ללגב הז ותמ וינב וייחב םשה רומשי כת.
הגאון של מדרשו בבית נהגו וכן בר לאומש יולה הרנזאוו את מברכים שלא זצ״ל
תכר19. תונליאה בתבשב
כו ן בר הדוהי היחימע זו ברכה מלברך להימנע יש שלכתחילה שליט״א
תבשב20.
בר קחצי הירודכ בשבת זו ברכה מברכים שלא ע״ה
כתב ושם רעש) םידעומ םינמזו ןמיס דומע´א (זיק שמענו לא שמעולם
אל. וניאר וכריבש ותבשב
ןכו בתכ לבוקמה בר בקעי הלליה א״טיל21. ןיאש ךרבל שתבשב
בר קחצי האדרב אתבונן: א״ט״ומזקנים שלי לא שמעולם
בשבת" באילנות ברכת בירכו 22.
ויום בשבת האילנות ברכת לברך שאין כותבים בדורנו הפוסקים םרוב: רמאנו נסכ, בו. ןכו טגהנמה
יקספ) ש״ירגה (בישילא אפשר מלשון בשבת, לברכה שכה´שאפשר עמוד
העדה על השעמלואיש ברה בישילא אל גהנ ךרבל תא תכרב תונליאה תבשב ( עמשמ, ןיאש הז הליחתכל 127 )
18 138 ת״ושבו תנשמ ףסוי ןמרביל קלחב ןמיס´א ראשנ´אס ע״צב םא שי תושעל, ךכ
19 ץבו תיבמ יולה דומע´ג ףיעס´וט קא
20 תשנז´גליון עיתך אמונת 16 עמוד 36
21 ירבד' םולש גפע( ב קלח ´ז ן)
´ - רכו´
22 ´ - מטה פרח לספר בהסכמתו גם וראה כד´, ט´סימן בחלק וכן כד´,
ו״יה הכהן אדיר הרב של אהרן 119
הגאון הרבים מזכה לא שהמנהג לו שאמרתי שליט״א רייזמן צבי הרב
תרנט´ עמוד האילנות
אליהו בן אלעזר הרב בס״ד
כתב וכן םכ ןב ןויצ אבא חלואש (ב קלח ג רו אןויצל סןמי הבושת) ה ןכ שגהנמה
הרב
אליהו מרדכי זא״עי23, היה בשבת ניסן חודש ראש חל שאם בעצמו נוהג היה וכך
ךרבמ24. םויבה ןושאר, יפכ יתיכזש יתיארו ינא בתוכה
ו ה שכאשר יקר, קורא לך דע יה הי״ו משה בן רן הרב דודי השיירה נתיב במושב רה
רש- אוה בשומ איתרוסמ, בשבת רק הכנסת לבית באים שם והאנשים חילוני שאל
מרן של דעתו את בזה הןושאר לןויצ לו וענה האילנות, ברכת לגבי עושים מה זיע״א
: הרב הכותב אני שם נהגתי וכן בטו, אלש וכרבי, ללכ רשאמ וכרביש מתבשב
, רזעל יתייהשכ בר בשומה ביתנ אהריישה
בר המלש השמ הראמע שאין שליט״א
ךרב25. לתבשב
לציון הראשון עדודעת ש בר הידבוע הףסוי לברך יש טוב מהיות שלכתחילה זיע״א
לו נזדמן לא אם ורק הברכה, את שיפסיד חשש כשאין חול ביום האילנות ברכת
ךרב- אלא תבשב הכומסה ףוסל שדוח, ןסינ ששוחו אמש דיספי הכרב וז לירמגל אז
ךרב26. תכרב תונליאה יתבשב
יתיארו ןושארל ןויצל ןואגה ברה קחצי םיסינ ה״ע א ) שהתיר
101 בשנת שנים,
- למעשה כן על האילנות ברכת את ולברך להזדרז יש ניסן חודש ראש מגיע כאשר
שאר27. בשדוח
23 רמאמב יכדרמ םידעומל עמוד 32 ףיעס ד
24 וכן עמוד פניך באור בספר מובא 263
25 41 עמוד, 16
: בשבת", שיברכו ראינו ולא שמענו לא בחו״ל, והן בארץ הן במקומותינו "גם הלכה הרב ברך וכן
םויב. ןושאר 'ב ןסינ
26, מספר תשפג´מה עמוד מרן אורחות וראה
ןוא הגה בר. דוד ףסוי א״טילש לע ויבא, ה״ע ךיא גהנ תכרבב תונליאה
הש השעמ שארב שדוח ןסינ לחש תבשב ךריבו תכרב תונליאה, תבשב ןוחריבו רוא הרות עיס( תשס״ז ון
דומע )הלשת הלעה הימת ה הזהב רביד (בשו״ת ברדא דוד הרב הגאון ותירץ החול? בימות זו ברכה לברך יש טוב מהיות שלכתחילה
בילקוט אחר תירוץ ה״נוראה התיה הנש, תרבועמ ששחו ברה אמש םא הכחי אל ואצי םיחרפ. ןליאב תש
ףסו חספ תרודהמ ה״עשת ךרכ א דומע יאפק
27 ע״ה דוד חכם על תטז´מספר בעמוד לעיל הנזכר זליכה יוסף ובתפארת מב´, סימן א´ חלק חכמים לשון
לגינות איתם ויוצא אנשים מנין אוסף היה ניסן חודש ראש שביום זקינו על שסיפר זיע״א הטוב הרי״ח נכד
זה וכעין דיומא, םיסדרפלוני ךרבמו םש תכרב, תונליאה םישועו םש דומיל, הדועסו היהו ברה שרוד ינעב
, דגב א הרב בנו של בציון פסח בספר הובא ע״ה מוצפי סלמאן הרב הצדיק המקובל
´ רכא עמוד יא סימן ו כרך (זביחי) פז עטרת שבשו״ת ודע, רפ לע ןושארה ןויצל ברה הידבוע ףסוי ה״ע ךריבש תכרב תונליאה דימ תליחתב, ןסינ וליפא ילב, ןיינמ סי
יד תויהל ןמ םיזירזה כדקמה י כו עמוד דעת יחוה פסח של בהגדה כי בירור, צריכים ודבריו םימ, תווצמל
לע: ויבא א״טילש את לדחות מורי אבי נהג בשבת, חל ניסן חודש שראש בשנה
אליהו בן אלעזר הרב בס״ד
םיזירז28. םימידקמ תווצמל ףידע לע בורב םע תרדה וךלמ
- בשבת ניסן חודש ראש וכשחל לחוש ואין ראשון, ביום רק הברכה את מברכים
לעשותה כדי מעכבה אם כי בעשייתה, מזדרז ואינו המצוה את שמחמיץ זה מצד
- יותר טוב רתו29. מרבדה
ששאלו מורשת ברשת
בר ןב ןויצ היפצומ ראשון ביום לברך לשואל והורה לברך, מתי שליט״א
אל, תבשב ןכו יתעמש יאצומב תבש שדוק תשרפ ועירזת תנ שו״עשת קול ברדיו
בר ריאמ הזוזאמ ולא ראשון ביום שמברך אמר שליט״א
תבשב.
תמא30 רבדה שיש תודע וגהנש ךרבל הכרב וז לוחב דעומה ורסיאב גח, המודכו או
םלו31. רומאכ ףידע אםידקהל
קונם, עם המתחסדים החסידים מן להיות אתה רוצה אם כן על "חסיד תהיה אל
- שוטה" לא32 ךרבת תכרב תונליאה ותבשב, ורוב הפוסקים ככל שרוב שראית אחר
ל33 תוליהק לארשי אל וכריב כתבשב, גהנמה.
" יבוא ואפילו ושמאל, ימין יטה ולא אבות במעשה לאחוז, השלם האדם תורת זאת
בקיאין היו הראשונים כי ןיא, ןיעמוש ול והיל- איבנה רמאיו אוהש גהנמ אתועט
רתו34 יונממ ".
בספרו זיע״א שאול אבא ציון בן חכם הגדול הגאון שכתב מה
): " שיש במקום אפילו להחמיר משתדל שאינו מי
- םיקסו, םירימחמש אלא ךמוס לע ןרמ ןחלושה ךורע לכב םוקמ פריתהש לא זו
ערוך! השולחן יראת אלא שמים יראת
הואיל עימו, ונימוקו בשבת, האילנות ברכת לברך שניתן שפסק אף על חודש, ראש למחרת האילנות ברכת
רבסו. תלעמש תכרב תונליאה בורב םע הפידע לע תלעמ תכרב תונליאה שארב שדוח
28 ןכ בתכ א״דיחה יכרבב ףסוי ח״וא ןמיס א תוא, ז קיזחמבו הכרב ח״וא, ז, טכר חורבו םייח גאלפ( או״ח י')
תכ ללכ´ז, ´ז ןכו בתכ ןואגה ברה השמ יול ל״צז ורפסב תכרב קלח´ה ´ד מער
29 29 114
ז אות יח´ סימן יו״ד ב´ חלק אומר יביע
30 119
31 הערה קלז´ בעמוד אהרן מטה בפרח ראה 120 למה שהסביר לעיל הנזכר ניסים המעשה דברי את שדחה
אלבז אלעזר הרב שכה´בתשובת עמוד חמד במעשה וראה כן, לפני ולא לברך המועד בחול דווקא עדיף
שלי ךרבל לוחב, דעומה ןכו גהנמ קלח ידוהימ, וקורמ ןייע תורוקמב ליעל ל א״ט לע גהנמ ידוהי םורד יגלא
32 ו´ ב´סימן
33 - וכן א, אות ב´ מערכת ב´ חלק כהונה בזכרי כתב כן בשבת, יברך לא
קמב´ סימן או״ח בתרא מהדורה כהן בשמחת הוא
34 252 ועמוד 249 249 וכן,
272 ´ - בענין כג´
וחו לש, גהנמ תוריהזהו אלש כותונשל
אליהו בן אלעזר הרב בס״ד
םדא- בתכהליכשמה דוע םש רעשב תווצמה קרפ: ´ג וכן מצוה כל לקיים צריך
ובהידור לכתחילה אלא ערוך, השולחן שכתב במה להסתפק ולא צריך האדם תמיד
תאצ. אבילא ילוכד לאמלע
): יתפוס ולא ימין, לצד יפנה האדם של חלדו ימי "כל
תא35 תולוקה ".
- טרפבם ןכש תעד ימכח, הלבקה לכו םוקמ הכלההש הלבקהו ויקלוח הלכה
, םילבוקמ36. טרפבו וקלחנש םיקסופה םהיניב הלבקהש כעירכת
הכלה, השעמל לא ךרבת תא תכרב תונליאה םכלצא בשומב, תבשב יתצע, ךל לכן דקות כמה תברכו הכנסת, בבית מתכנסים כולם כאשר שבת, לפני שישי ביום מחר
ךרובת, םימשמ תליפת. ןמא החנמ לפני
35 הנק ףיע ןטק סהכ
36 לציון הראשון למרן מרדכי מאמר ובשו״ת ח מו´סעיף סימן באו״ח שם וכן יג, כלל סיתהון
לבוקמה יקולאה ברה יכדרמ והילא א״עיז אובמב קלחל ת״וש םכח יבצ ןמיס, ´ול ןכו ןמיסב א, , ´זע כה״ח
סימן או״ח ´ ´ - וראה שם, יד´ובמילואים
םולש, בקעי )רפוס( ןמיס, א ןכו ןמיסב, ´ב ןמיסו תוא´ו ו ול״מכא.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה