ה מעלת פה שבעל תורה
תשפ״ד│ תשא כי פרשת אגדה, במדרשי שבועי שיעור טבדי בנימין הרב
נפש מסירות ודורשת יותר קשה פה שבעל התורה
1 כז פסוק לד פרק שמות.
יִשְּרָאֵל וְּאֶת בְּרִית אִתְּךָ כָרַתִי הָאֵלֶה הַדְּבָרִים פִי עַל כִי הָאֵלֶה אֶת: הַדְּבָרִים לְּךָ כְּתָב מֹּשֶה אֶל ה' וַיֹּאמֶר
2 ב עמוד ס דף גיטין.
תורה- אלעזר: א״ר שנא פה, על ומיעוט בכתב:'רוב כמו תורתי רובי לו תוב אכ
; נחשבו זר ע רוב אמר: יוחנן ור' האלה הדברים פי על שנא. כי:'תב, בכ ומיעוט פה ל
הכתיב נמי ואידך ו ל אכתוב מתמה: קא אתמוהי ההוא! תורתי רובי לו אכתוב
נחשבו זר כמו הלא תורתי? . רובי
משום ההוא! הכתיב נמי ואידך למיגמרינהו. דתקיפי. . האלה הדברים פי על כי דברים בשביל אלא ישראל עם ברית הוא ברוך הקדוש כרת לא יוחנן: א״ר
ישראל ואת ברית אתך כרתי האלה הדברים פי על שנאמר. כי פה, : שבעל
3. רש״י שם
שכתובה במדרש תלויה רה התו רוב - בכתב רוב מדות ושאר שוה וגזירה ופרט בכלל למידרש
בהן נדרשת. שהתורה
- פה על ומיעוטה בתורה לה ללמוד רמז שאין
פה. על נאמר למשה אלא
- וגו פי על 'כי אלמא ברית נכרת פה שבעל על
רובא. הואי איהי
- מתמה אתמוהי לכתוב לי היה תורתי רובי וכי
והלא להם שכ באותה נחשבו. זר כמו להם תבתי
4 ג סימן נח פרשת (ורשא) תנחומא מדרש.
של שמו יתברך המלכים מלכי מלך שבחר הוא ברוך הקדוש
נחלתו חבל יעקב עמו ה' חלק כי ש כמ אומות משבעים בישראל
ל)ב (דברים וסתומות צפונות ברמז בכתב התורה את לנו ונתן
ש בתורה ופרשום בע״פ אלא עוד ולא לישראל, אותם וגלה
ש ותורה כללות שבכתב שתורה ש ותורה פרטות בע״פ בע״פ
ותור הרבה ש ועל מעט שבכתב ה בע״פ מדה מארץ ארוכה נאמר
י)א. (איוב מני ורחבה ים
ומאי כ,)ח (איוב וכתיב החיים בארץ תמצא ולא בארץ תמצא לא
ש תורה תמצא שלא אלא תמצא המתים בארץ וכי החיים בע״פ הזה בעולם וגדולה וכבוד תאוה העולם עונג שיבקש מי אצל
ימות כי אדם התורה זאת מר שנא עליה עצמו שממית במי אלא
י)ט (במדבר ומים תאכל במלח פת תורה של דרכה וכך באהל אתה ובתורה תחיה צער וחיי שן תי הארץ ועל תשתה במשורה
עמל.
על אלא ישראל עם ברית הוא ברוך הקדוש כרת שלא לפי
ש התורה בע״פ ברית אתך כרתי האלה הדברים פי על כי שנאמר
ש תורה היא …וזו ל)ד (שמות בע״פ בה ויש ללמוד קשה שהיא
בחשך ההולכים העם שנאמר לחשך משולה שהוא גדול צער
ט )(ישעיה גדול אור שראו התלמוד בעלי אלו גדול אור ראו
שהקב ולעתיד ובטהור, בטמא והתר באיסור הם עיני מאיר ה
לבא בגבורתו השמש כצאת ואוהביו ה. )(שופטים
ברוך הקדוש עליהם שכפה עד התורה את ישראל קבלו ולא
ואמר )ט י (שמות שנאמר כגיגית ההר את הוא ההר בתחתית ויתיצבו
מקבלים אם לישראל הוא ברוך הקדוש ל א חמא בר דימי רב ואם קבורתכם תהא שם לאו, ם וא מוטב התורה את אתם
תאמר משעה והלא ההר את עליהם כפה שבכתב התורה על
נעשה ואמרו כלם ענו התורה, את אתם מקבלין להן שאמר
מעט והיא וצער יגיעה בה שאין מפני על להן אמר אלא ונשמע ש התורה בע״פ והיא וחמורות קלות מצות דקדוקי בה שיש
, קנאתה כשאול וקשה כמות עזה אלא אותה לומד שאין לפי מאודו ובכל נפשו ובכל לבו בכל הוא ברוך הקדוש שאוהב מי
'שנא (דברים מאודך ובכל נפשך ובכל לבבך בכל אלהיך ה' את ואהבת
… )'ו תורה ללמוד יכול אינו ותענוג עושר שאוהב מי שכל
ש״פ בע ומנבל מבלה ויש שינה ונדוד גדול צער בה שיש לפי
ההולכים העם שנאמר ב לעה שכרה מתן לפיכך עליה עצמו שגנזו ראשון ביום שנברא אור גדול אור גדול, אור ראו בחשך
לעמ הוא ברוך הקדוש ש תורה לי בע״פ שבזכותן ובלילה ביום
שנאמר עומד העולם ל)ג (ירמיה ולילה יומם בריתי לא אם ה' אמר כה
ביום שנוהג ברית הוא זה אי שמתי לא וארץ שמים חוקות
תלמוד… זו ובלילה
תורה תשכח שלא ישראל עם ברית כרת הוא ברוך הקדוש ואף
הדורות כל סוף עד זרעם ומפי מפיהם ש״פ בע נט 'שנא)(ישעיה שמתי אשר ודברי עליך אשר רוחי ה' אמר אותם בריתי זאת ואני
כתיב ולא אלא זרע ומפי זרעך ומפי מפיך וגו׳ממך ימושו לא בפיך
זרעך.
שיהיו לישראל ישיבות שתי הוא ברוך הקדוש קבע ולפיכך באדר בשנה פעמים שתי ומתקבצין ולילה יומם בתורה הוגין תורה של במלחמתה ונותנין ונושאין המקומות מכל ובאלול ומן ראיה ומביאין לאמתה והלכה בוריו על דבר שמעמידין עד ישראל יכשלו שלא כדי התלמוד ומן המשנה ומן המקרא
קיט שנא)(תהלים 'ת, בד … מכשול למו ואין תורתך לאוהבי רב שלום
שלט ולא שלל ולא שמד ולא שבי ראו לא ישיבות ב' ואותן
הוא ברוך הקדוש והוציאן אדום ולא יון לא בהן קודם שנה ב י
כל את והגלה כתיב שכך ובתלמודן בתורתן ירושלים חרבן וכל גולה אלפים עשרת החיל גבורי כל ואת השרים כל ואת ירושלים
מה וכי, כד ב )(מלכים הארץ עם דלת זולת נשאר ולא והמסגר החרש
בגולה? ההולכים אדם בבני יש גבורה תורה גבורי אלו אלא
כ)א (במדבר בה נאמר שכך ה מלחמות יאמר׳בספר כן על ומתוכן
חרש- והמסגר, החרש הכל נעשו מדבר מהן שאחד שבשעה או וטהרה טומאה דברי סוגר מהן שאחד כיון מסגר כחרשין,
ולהתיר… לטהר לפתוח שיכול בעולם אין והתר איסור
לאומות ישראל בין להבדיל באה פה שבעל התורה
5 ד הלכה ב פרק פאה מסכת ירושלמי תלמוד.
רבי אמר לא אלו ספריהם מוציאין ואלו ספריהם מוציאין אלו לאומות בינן מה תורתי רובי לך כתבתי אילולי אבין נחשבו, זר כמו
מוציאי דפתריהון. מוציאין ואלו דפתריהן ן. . אלא התוספות מן ולא ההגדות מן ולא ההלכות מן לא למידין אין שמואל בשם ז ר
התלמוד. מן
6 א סימן מז פרשה (וילנא) רבה שמות.
הה", האלה הדברים את לך, כתב ח )(הושע ד נחשבו זר כמו תורתי רובי לו אכתוב על למשה אמרה לישראל תורה ליתן בסיני הוא ברוך הקדוש שנגלה בשעה
שנאמר ואגדה, תלמוד ומשנה מקרא הסדר (שמות )כ הדברים כל את אלהים וידבר באותה למשה הוא ברוך הקדוש אמר לרב שואל שהתלמיד מה אפילו האלה, אמר לישראל, למדה לו אמר הוא ברוך הקדוש מפי שלמדה מאחר שעה,
מפני, בכתב להם ליתנה מבקש איני לו אמר להם, אותה אכתוב רבש״ע לפניו ויהיו מהם אותה וליטול ם בה לשלוט עתידים כוכבים שעובדי לפני שגלוי והתלמוד והמשנה במכתב, להם נותן אני המקרא אלא כוכבים בעובדי בזוים יהיו בהם וישתעבדו כוכבים עובדי יבואו שאם פה, על להם נותן אני והאגדה
אני ומה נחשבו, זר כמו תורתי רובי לו אכתוב אם לנביא אמר, מהם מובדלים כתב פה בעל והאגדה והתלמוד, שנה והמ בכתב המקרא את נותן להם עושה
המקרא, זה בין מבדילים שהם והתלמוד המשנה זו האלה הדברים פי על כי
כוכבים העובדי לבין. ישראל
7 י סימן יד פרשה (וילנא) רבה במדבר.
תורות שתי לישראל הוא ברוך הקדוש שנתן תורה להם נתן פה שבעל ותורה שבכתב תורה
למלאם כדי מצות תרי״ג בה שיש שבכתב
שנאמר(ישעיהו ולזכותם מצות )מב למען חפץ ה' שבעל תורה להם נתן ויאדיר תורה יגדיל צדקו כך שעל האומות משאר בה מצויינין להיות פה
ישמעאלים יזייפוה שלא כדי בכתב נתנה לא שבכתב תורה שעשו כשם ישראל שהם ויאמרו
ח הכתוב)(הושע אמר זה ועל רובי לו אכתוב
הוא ברוך הקדוש אמר נחשבו זר כמו רתי תו המשנה זה תורתי רובי לישראל אכתוב אם
נחשבו. זר כמו המקרא מן גדולה שהיא
8 ו סימן וירא פרשת (בובר) תנחומא מדרש.
לתרגם העולם אומות שעתידין על הוא ברוך הקדוש וצפה בכתב, המשנה אף שתהא משה בקש שלום ב״ר הלוי יהודה ר' אמר
כן ואם יב) ח (הושע תורתי רובי לך אכתוב הוא ברוך הקדוש א״ל ישראל, אנו אף אומרין והן יונית, אותה קרות ול התורה את י״ב,) ח נחשבו(הושע זר כמו מסטורן מגלה הוא ברוך הקדוש ואין הוא, ברוך הקדוש של שלו מסטורן שהמשנה אלא למה כך, וכל
לצדיקים. אלא שלו ליראיו ה' סוד
9 בתר בבא. א עמוד יב דף א
מיום חיפה: דמן אבדימי רבי אמר נבואה ניטלה המקדש, בית שחרב אטו לחכמים. וניתנה הנביאים מן אף קאמר: הכי הוא? נביא לאו חכם מן הנביאים, מן שניטלה פי על אמימר אמר ניטלה. לא: החכמים ונביא שנאמר: מנביא, עדיף וחכם הוי במי? נתלה מי חכמה, לבב
קטן אומר: אביי אמר בגדול. : נתלה מילת רבה גברא דאמר,'תדע, רבה דגברא משמיה ומתאמר' ומאי רבא: אמר כוותי'. אחרינא חד בני תרוייהו ודילמא קושיא? תדע רבא: אמר אלא נינהו! , מזלא
ומתאמרא מילתא, רבה גברא דאמר
. יה כוות יוסף בר עקיבא דר' משמיה דלמא קושיא? ומאי אשי: רב אמר אלא הוא! מזליה בר מילתא להא גברא דאמר תדע, אשי: רב אמר הלכה ומתאמרא מילתא, רבה כסומא ודלמא כוותיה. מסיני למשה
יהיב טעם ולאו? בארובה!
11. הרמב״ן חדושי שם
אף המקדש בית שחרב מיום דאמרי' הא
נבואה שנטלה פי על מן הנביאים מן
פי על אף ז״ל פרש״י נטלה. לא החכמים
חכמים. שאינן הנביאים מן שנטלה במסכת אמרי' דהא בה להשיב ויש
משרה הוא ברוך הקדוש אין נדרים ויש ועשיר, גבור חכם על אלא שכינתו משרה הוא ברוך הקדוש שאין שהשיבו
שכינתו חכם, על אלא הפסק בלא אבל
בן יונה נבואת כגון חות שלי של נביא - שעה לפי שהוא נינוה בשליחות אמיתי החסידים על אף שכינתו הוא משרה
לן מנא התם דאמרי', חכמים שאינם ממנו פסק לא משה ואלו ממשה
לשון וזהו נבואתו, גב על ואף, משרה א בל נביא מיונה, עשיר נמי דמייתי
לנינוה. אלא נשתלח ולא היה הפסק
נוחה, דעתי ואין על אף קאמר הכי אלא שהוא הנביאים נבואת שנטלה פי שהיא החכמים נבואת והחזון, המראה יודעים אלא נטלה, לא החכמה בדרך
שבקרבם. הקדש ברוח האמת
11 ז מאמר שבת קדושת צדיק פרי.
לבו בחכמת שכשיגע לב חכם כל ובלב
(מגילה אמרו זה על להשיג. השגתו כח וכל
'ו)ב לשון בפירוש וידוע ומצאת יגעת הדעת בהיסח הוא דמציאה. מצאת מה שמשיג מציאה דרך כך אחר שהשגתו לא ההשגה קודם כי כלל. עליה יגע שלא רק כלל כזו השגה על עצמו לייגע יכול משפיע יתברך ה' תורה בדברי שיגע למי שלמעלה מה גם להשיג חכמה בו ונותן
שאמרו( כמו והשגתו מחכמתו א י״ב בתרא )בבא מסיני למשה הלכה דאתאמרא תדע
שבעל. כוותיה תורה חכמת השגת וזהו הגדולה כנסת מאנשי שהתחיל פה שהוא מישראל הנבואה משנסתלקה כמו הוא ברוך הקדוש של המסטורין
במדרש שאמרו "ר (שמו מ״ז ל״ד תשא.)ותנחומא וסוד
ה יראת דהן סודו ולישרים ליראיו 'ה'
שה מה דזהו בינה. מרע וסור 'חכמה היא האדם השתדלות שהוא מעמך שואל וזהו התורה. פי על ומעשיו לבו בישרות יתברך ה' שלאלו האדם שבלב החכמה
וסתריו. סודותיו ומגלה חכמה נותן
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה