בה הביטחון 'מידת
טולידאנו מרדכי חביב
לרגל מיוחדת מהדורה
ברזל חרבות מלחמת
תשפ״ד
טולידאנו מכון
. טל02-9932573. ד. אatoled@gmail. com
מוקדש בחוברת הלימוד
והחשת ישראל כלל ת להצלח
במהרה השלמה! הגאולה
ישראל קרן הרם מלכנו, "אבינו
!"עמך
טל052-4317113 טולידאנו. יב חב הפצה:
מנצור צור כריכה: עיצוב
© למחבר שמורות הזכויות כל
מהדורה רביע - ית שבט ירושלים תש פ״ד
. ד. אhavivtoled@gmail. com
העניינים תוכן
ומעלתה הביטחון מידת חשיבות א. … 8
בה הביטחון מן היוצאת התועלת 'ב. … 10
אמונה בין. ג ל ו ביטחון, ה יותר גדול … 12
טוב" ועשה בה' "בטח הפסוק פירוש ד. … 17
בה הביטחון מידת הגדרת 'ה. … 19
היכן עד ו. הביטחון במידת י? שתמש … 45
בי ז. צרה בעת טחון … … 53
והשתדלות בה' ביטחון ח. … 58
סוף ים כקריעת לזווגן קשה ט. … 69
בזיווג והשתדלות בה' ביטחון י. … 75
מלחמה בעת בה' ביטחון יא. … 79
הַּדֶּרְֶּך תְּפִלַּת … … 92
לַּקְּרָּב הַּיְּצִיאָּה לִפְּנֵי תְּפִלָּה … 93
יִשְּר עַּם לְּהַּצְּלָּחַּת ָּתְּפִלָּה אֵל … 95
לע״נ
כוחות ואנשי האזרחים החיילים, כל שמחת ביום ה' קידוש על שנרצחו הביטחון
ארץ ברזל 'חרבות ובמלחמת תשפ״ד.'תורה
דמם תכסי! אל תנצב״ה
לרפואת כוחות ואנשי האזרחים החיילים, כל
הביטחון שנפצעו תשפ״ד תורה שמחת ביום
ברזל לחמת׳חרבות ובמ'
להחזרת
במהרה בעזה השבויים החטופים, ל כ ונפשם בגופם בריאים
5 | דבר פתח
דבר פתח
אויבים פרצו תשפ״ד תורה שמחת ביום במאות וטבחו א״י, שערי את מעזה ארורים
רבים וחטפו, באכזריות יהודים ואלפי
ברזל "חרבות מלחמת פרצה מאז.". מהם של טבעי זמן הוא מלחמה זמן חש שות
ודאג והן בחזית, הנמצאים לחיילים הן, ות בעורף הנמצא העם ולהמון. לחיילים התחזקות היא לזה, היחידה התרופה כבר יצאה זו חוברת בה'. הביטחון במידת אותה מוציאים אנו ועתה מהדורות, במספר בנושא נוסף פרק עם חדשה במהדורה
מלחמה בשעת בה'.""ביטחון
ב, הגאולה וקירוב עמ״י לשלום תפילה
לידאנו טו מרדכי חביב
6 | בה הביטחון 'מידת
לרפואת
סלטנת רחל בן דוד
חנה בת לאה
נירה בת ענבר
אבלין בן עידן
לע״נ
רבקה בת פרחה
| 7
לע״נ
המאירי ישיבת ראש מו״ר
זצוק״ל זעפרני שמואל הרב
זצ״ל לרב מאד יקרה היתה בה' הביטחון. מידת
הבאתי מהדפוס, הראשונה המהדורה כשיצאה
החוברת את לרב גדולה, חה שמ שמח והוא, ואף החוברת, כל את קרא יום באותו וכבר בנושא מיוחד שיעור בישיבה העביר למחרת
הלימוד את לחזק כדי בה' הביטחון מידת
זה. בנושא
תנצב״ה
8 | בה הביטחון 'מידת בה הביטחון 'מידת
ומעלת הביטחון מידת. חשיבות א ה
: בתהילים)(לב, י אומר ע״ה המלך דוד
היא: תו וכוונ יסובבנו", חסד בה' "והבוטח
בה- ובוטח רשע '"אפילו יסובבנו "חסד
אפילו כן, אם. תשיט רמז תהילים שמעוני )(ילקוט ולכן הביטחון, במידת לאחוז יכול הרשע
הגר״א וכתב ממנו. אף נדרשת היא (משלי
)כב, יט מידת היא התורה כל שתכלית מידת את לקנות שזכה ומי בה'. הביטחון
שכותב כפי הכל, קנה הביטחון, הרב
אמונים, (שומר זצ״ל ראטה אהרן ר' הצדיק,
לך אין כי "דע, : ז פרק והתחזקות )'ביטחון הביטחון במידת תלוי שאין דבר."כמעט את לעבוד הוא הזה בעולם האדם תכלית בשלמות יתברך אותו לעבוד אפשר ואי ה',
. א 9 | בה ומעלת׳הביטחון חשיבות
יעקב ר' שכותב וכפי הביטחון, מידת, בלי
מדובנא המגיד לשער דמה הק המידות, (ספר
עבודת עניין נתבאר אשר "אחר: )הביטחון להסמיך וישר טוב כי ראיתי האלוקים, הזה התנאי עם אך כי הביטחון, שער אליו העבודה בדבר חובתו להשלים בידו, יהיה ית באלוקים הביטחון לו יחסר אם,'כי בבני בנדיבים, ויבטח מעוזו הנברא וישים
תמה ודה עב ית' ה' את יעבוד איך אז אדם, בגופו עצמו את מסר לא אשר אחר ושלמה
יתברך הבורא אל?"ונפשו
10 | בה הביטחון 'מידת
. ב הביטחון מן היוצאת התועלת 'בה
מן היוצאות הגדולות התועליות אחת הנפשית הרגיעה היא בה', הביטחון
שכותב וכפי מצב. בכל והשמחה בחיי רבנו
"הבוטח: ה פרק הביטחון, שער הלבבות, )'(חובות
מצד הלב ובמנוחת הנפש שלות ב הוא ה' על נעשים שהם ביודעו עליו, שנגזר מה ה 'מאת ולעולם הזה בעולם לו שמתאים מה כפי בדאגה הוא ה' על בוטח ושאינו וכו', הבא בדומה כתב וכבר ממושך". ועצב תמידית
שמתועלת, פתיחה הביטחון, כן)(שער לפני לכך שהוא מצב בכל "השמחה היא הביטחון
עליו, עובר טבעו נגד שהוא פי על, ואף
| בה מ׳הביטחון היוצאת התועלת ב. 11
אלא לו עושה שאינו בה' בטחונו מחמת
ביותר1 לו "הטוב.
1 ר מביא ה', פרק הביטחון שער הלבבות 'בחובות
העוסק טחון הבי בעל בין הבדלים שבעה בחיי ומה בה'. לבטוח בלי בפרנסה העוסק לבין בפרנסה,
שם השני ההבדל הוא כאן. שהבאנו
12 | בה הביטחון 'מידת
גדול ומה וביטחון, אמונה בין מה. ג? יותר
מכות במסכת הגמרא: (כג-: כותבת ). כד עשרה ושלש מאות שש שמלאי, ר' "דרש מאות שלש למשה. לו נאמרו מצוות החמה ימות כמנין לאוין וחמשה, ושישים
אבריו כנגד עשה ושמונה וארבעים מאתים ו אחת על והעמידן דוד בא וכו'. אדם. של
מי ה' לדוד מזמור טו )(תהילים דכתיב עשרה, על והעמידן ישעיהו בא וכו'. באהלך יגור
בא וכו'. צדקות הולך לג )(ישעיה דכתיב שש, הגיד ו )(מיכה דכתיב שלש, על והעמידן מיכה
חזר וכו'. טוב מה אדם לך והעמידן ישעיהו
ה אמר 'כה נו )(ישעיה שנאמר שתים, על חבקוק בא וכו'. צדקה. ועשו משפט שמרו
וצדיק ב )(חבקוק שנאמר אחת, על והעמידן נראה הללו, הגמרא מדברי יחיה". באמונתו
| יותר גדול ומה וביטחון אמונה בין מה ג. 13
יותר אף והיא התורה יסוד היא שהאמונה
בה הביטחון ממצות.'גדולה
, אולם הרמב״ן כותב הבטחון ו האמונה (ספר
כל יסוד היא שהאמונה שאף, א )'פרק הביטחון מצות זאת בכל כולה, התורה מסביר הרמב״ן אותה. וכוללת ממנה גדולה עניינים שני הם והביטחון שהאמונה שם האילן, כמו היא שהאמונה שונים, בוודאי הפרי הפרי. כמו הוא והביטחון לא האילן אך לו, שקדם האילן על מלמד
ממנו לצאת שעתיד הפרי, על מלמד בהכרח לשונו וזה פירות. ללא אילנות יש שהרי עניינים שני הם והביטחון "האמונה, שם: לו צריך חברו ואין לחברו, צריך, שהאחד בלב ומתקיימת לביטחון קודמת שהאמונה עמה הביטחון שאין פי על אף המאמין אינה ולפיכך בקיומה, לו צריכה ואינה
14 | בה הביטחון 'מידת
עליה מורה הוא, טחון הבי אבל עליו. מורה ולא לה קודם להיות לו אפשר שאי
יקרא הבוטח וכל בלעדיה. להתקיים כי. בוטח יקרא המאמין כל לא אך מאמין, הפרי כמו והביטחון האילן, כמו, האמונה שגידל העשב, על או האילן על לאות והפרי לאות העשב או האילן ואין ההוא. הפרי את
פרי עושים, נם שאי אילנות יש כי הפרי, על אילן בלא פרי אין אבל הרבה. עשבים וכן
כל והאמונה הביטחון וכן וכו'. עשב. : או אלא בוטח אדם שאין לפי מאמין, הבוטח למלאת בידו שהיכולת בו שמאמין במי לפעמים כי בוטח, המאמין כל ואין שאלתו. קיבל כבר שמא או החטא, יגרום שמא ירא
לו שה שע בניסים הטובים מעשיו על
הבורא."
| יותר גדול ומה וביטחון אמונה בין מה ג. 15
במילים הרמב״ן דברי את להסביר אפשר במציאות מאמין להיות יכול יהודי אחרות. כללי באופן בעולם והשגחתו יתברך. ה' יכול תמיד לא היהודי עצמו, לגבי אולם מחמת מבוקשו את שיקבל בטוח להיות אולם אחרת. סיבה מחמת או, עוונותיו
וח בט הוא בהכרח בה', בוטח יהודי כאשר הטוב את לו ויעשה מבוקשו את ימלא שה'
עבורו. ביותר
חד היא שאמונה לומר, אפשר יותר ובעומק ה במציאות מאמין שהיהודי היינו 'כיוונית, בגלל שבהכרח אומר זה אין אבל והשגחתו, יכול שהיה מבוקשו כל את ימלא ה' זה אחרת סיבה או עוונותיו מחמת. לקבל,
דו הוא הביטחון אמנם, היינו כיווני, ה במציאות בוטח רק לא 'שהיהודי את ימלא שה' בוטח גם הוא אלא והשגחתו
16 | בה הביטחון 'מידת
עבורו2 טוב שהכי מה לפי מבוקשו כעת. גדול שהבוטח אומר הרמב״ן מדוע מובן
. מהמאמין
2 בה לבטוח היהודי על האם לשאלה ניכנס לא 'כאן
הטובה את רואה לא שהיהודי אף יעשה בעניו שהטוב הטוב את לראות לבטוח צריך שמא או עיניו, לפי
"ה על 'בדיון ה בסעיף לקמן בזה ע' והנגלה. ,'הנראה החזון בין מחלוקת בזה שיש יעשה", בעיניו הטוב
זצ״ל מלובוויטש והרבי זצ״ל. אי״ש
| טוב ועשה בה' בטח הפסוק פירוש ד. 17
ועשה בה' "בטח הפסוק פירוש. ד אמונה ורעה ארץ שכון "טוב
הקמח כד בספרו אשר בר בחיי רבנו
הפסוק את מפרש 'ביטחון ערך )'לת (בתחי
לז, ג: )(תהלים ארץ שכון טוב ועשה בה' "בטח הזהיר ע״ה המלך דוד אמונה". ורעה כתב כך ואחר הביטחון מידת על תחילה כותב היה שאם טובים, מעשים לעשות היינו בה'', ובטח טוב 'עשה דהיינו להיפך, השכר נתינת על הוא שהביטחון מבינים
זה דבר ובוודאי שעשה. ם הטובי במעשים כבר שהרי הביטחון, במידת מכשול הוא
כעבדים תהיו "אל: באבות)(א, ג כתוב פרס לקבל מנת על הרב את."המשמשים טוב ועשה בה' "בטח המלך דוד כתב,"לכן לעשות לך שיעזור בה' שתבטח והיינו פי על אף אמנם, טובים. ומעשים מצוות
18 | בה הביטחון 'מידת
לעשות לך שיעזור בה' לבטוח אתה שצריך אתה חייב בוודאי טובים, ומעשים מצוות שאם פרנסה, בענייני השתדלות לעשות גם יתפרנס מאין בפרנסה, השתדלות יעשה לא המלך דוד ואמר הוסיף זה ועל: ויחיה? וקרוב שכן שתהיה כלומר ארץ", "שכון עם ומתן במשא הארץ בענייני בהתעסקותך
, אולם להתפרנס. שתוכל מנת על הבריות, ממצוות להתבטל לך שהותר פי על אף פרנסה בענייני לעסוק כדי טובים, ומעשים דרך בכל ארוויח כן אם תאמר שלא לכך ביושר, ושלא ביושר בין אפשרית, וחבר ריע מלשון אמונה", "ורעה, נאמר: באמונה ומתן למשא שתתחבר היינו
השקר מן. ותתרחק
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 19
. ה הביטחון מידת הגדרת 'בה
בחי רבנו י פ״א הביטחון שער הלבבות, )(חובות שלושה כוללת הביטחון שמידת כותב
: עניינים1 נפשית2 שלוה. . מלא ביטחון.
ספק3 שום. ללא עבורו יעשה שה' בוטח. חושב שה' מה לפי ביותר, הטוב את
לו. שמתאים
עניין כל הלבבות חובות בדברי ב״ה ננתח
עצמו: בפני
1. הנפש שלוות
או ודאגה פחד של צב במ שנמצא יהודי על אצלו מעיד זה דבר נפשית, רגיעה חוסר
בה3 ביטחון 'חוסר ברכות במסכת הגמרא.
3 קדושים של בנן זצ״ל, לוין רפאל הרב בשם שמעתי כל הם דאג״ה שאותיות זצ״ל, לוין אריה הרב
20 | בה הביטחון 'מידת
הולך שהיה אחד בתלמיד מעשה מביאה ). (ס אותו ראה בשוק. יוסי בר' ישמעאל ר' אחרי אמר ולכן מפחד, שהוא יוסי בר' ישמעאל ר'
: לג, יד כתוב)(ישעיה שהרי חוטא, שהוא לו
אותו עליו הקשה חטאים". ון בצי "פחדו "אשרי: כח, יד כתוב)(משלי והרי תלמיד, בר ישמעאל ר' לו ענה תמיד"? מפחד 'אדם ופירש תורה. דברי על נאמר זה פסוק יוסי,
אדם "אשרי: כתיב תורה בדברי שם)(ד״ה רש״י שמתוך ממנו, תשתכח שמא תמיד, מפחד מעשה ועוד תמיד". לשנותם מחזיר הוא כך
הולך שהיה נתן בר יהודה על רא, בגמ שם רב לו אמר ונאנח. המנונא רב אחרי ייסורים להביא רוצה אתה האם המנונא,
על מרמזת שהיא ב' האות מלבד ה' עד מא' האותיות
מחמת ה ז דאגה, לו שיש יהודי והיינו הביטחון,
בה ביטחון לו.'שחסר
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 21
פחד "כי: ג, כד כתוב)(איוב שהרי עצמך, על לי יבא יגורתי ואשר ויאתיני?"פחדתי
(משלי כתוב והרי נתן, בר יהודה עליו והקשה
לו וענה תמיד"? מפחד אדם "אשרי: )כח, יד דברי על נאמר זה שפסוק כן, גם נונא המ רב. תורה
א פרק הביטחון נתיב ב', עולם )'(נתיבות המהר״ל המפחד כי זה, "ביאור זו: גמרא מסביר יתברך בו שהבוטח יתברך, בו הבוטח הפך פחד חשוב. יסוד כאן יש ירא". אינו יתכן לא הפכים. שני הם בה' וביטחון
!'בה יבטח גם זמנית ובו יפחד שיהודי שרב הסיבה זו כי המהר״ל, שם ומסביר רוצה האם נתן בר ליהודה שאל המנונא שכיוון ייסורים, עצמו על להביא הוא וכיוון בה', ביטחון לו שחסר סימן שמפחד לייסורים גורם הוא בה' ביטחון בו שאין
22 | בה הביטחון 'מידת
מסביר יותר ובעומק חלילה. עליו שיבואו על מביא המפחד מדוע משל דרך המהר״ל
כל צריך לא חזק שהוא כלי ייסורים. ו עצמ כלי אולם ישבר. שמא הזמן כל לחשוש כך כל עליו ולהיזהר לחשוש צריך רעוע שהוא שמפחד ביהודי גם כך ישבר. שלא, הזמן הוא ולכך שלם, לא שהוא מראה הוא הרי לתלמיד ולכן ישבר. שמא הזמן כל חושש יוסי בר' ישמעאל ר' אמר מפחד שהיה
חוטא, שהוא חסר החוטא שגם מכיוון ולכן השבירה, אל הוא וקרוב מהשלמות שהיה נתן בר ויהודה תמיד. מפחד הוא רוצה הוא אם המנונא רב אותו שאל נאנח, חז״ל אמרו שהרי ייסורים, עצמו על להביא
של גופו חצי שוברת שאנחה נח ): (ברכות רעוע ככלי נחשב הנאנח גם וממילא אדם,
השבירה מן. ן הזמ כל להיזהר שצריך
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 23
פי על מדוע לנו, ומבאר מוסיף המהר״ל הוא הגשמית במציאות פחד הנ״ל ההסבר ביחס חיובי. הוא בתורה ופחד שלילי משום לפחד לאדם אין הגשמית, למציאות חסר הוא שאז חטא, הוא כן אם אלא דבר מתוקנת במציאות אבל לשבירה, וקרוב
, את ז לעומת לפחד. ממה אין חטא ללא כחסר תמיד נחשב לתורה ביחס האדם וקשה אלוקי שכל היא התורה כי ושבור, השכל את לקנות הגשמי בשכלו לאדם
על טו ). (חגיגה חז״ל דרשו ולכן האלוקי.
וזהב כסף יערכנה "לא: כח, יז הפסוק)(איוב פז4 כלי ותמורתה וזכוכית " - דברי אלו
4 וזהב כסף יערכנה "לא נכתב: המהר״ל בדפוס
טעות היא הנראה וככל פז", כלי וכל וזכוכית
. המדפיסים
24 | בה הביטחון 'מידת
ונוחים כזהב לקנותם שקשים תורה
ככלי להשתבר. זכוכית
הפסוק את דורש רבא ). (ס ברכות במסכת
נכון יירא לא רעה "משמועה: קיב, ז )(תהילים ומסופו לסופו מתחילתו בה'" בטוח לבו לא רעה משמועה לסופו: מראשו לתחילתו. בה בטוח לבו שנכון משום טעם? מה.'יירא, בה בטוח לבו נכון לתחילתו: ,'מסופו
רש״י א. ייר לא רעה משמועה כך ומשום
קרא להאי ליה דדרשת היכי כל ד״ה )(שם כותב במשמעות נדרשות הללו הדרשות ששתי דרשות שתי צריך מדוע נשאל, כך אם אחת.
(שם המהרש״א עונה כך על דבר? אותו שהם
: כו מרישא קרא להאי דדרשת היכא כל )'ד״ה הצדדין מכל כפל שהעניין בו, "והכונה
בה 'טח הבו את לחזק כלומר להחזיקו",
לירא ממה לו. שאין
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 25
התועלת בעניין ב' סעיף לעיל עוד וראה להביא שיכול שמה הביטחון, מן היוצאת רק הוא הנפש, ושמחת לרגיעה האדם את
יתברך בה' הביטחון. מידת
2. בי ספקות ללא טחון
בינתך ואל לבך בכל ה' אל "בטח הפסוק על
פירש, ג, ה תשען)(משלי "אל: יונה רבנו
לבך- ל בכ "פירוש ובלבב באמת בו שתבטח ביטחון ספק". בביטחונך יכנס ולא שלם, ומעלה הידור זה אין ספקות, ללא בה' מלא בביטחון תנאי זהו אלא הביטחון, . במידת ונוגדים סותרים דברים הם וספק ביטחון
: ג, כו יונה)(משלי רבנו שכותב וכמו לזה. זה שום בו יתערב שלא הוא הביטחון כי "דע
וודאות הישענות פירושו ביטחון ". ספק
26 | בה הביטחון 'מידת
וחוסר ערפול תלישות, פירושו ספק ברורה.
. וודאות
להגיע ניתן כיצד לשאול, יש עדיין אך
וחששות ספקות כל ללא בה'? לביטחון
הרמב״ם בן אברהם ר' זו שאלה על. עונה
פרק הביטחון שער ה', לעובדי (המספיק לשונו וזה
)'א האמונה, ק חיזו הוא הביטחון "ועיקר: המחיה והמפרנס, הבורא הוא יתעלה, ה' כי המעשיר והמרפא, המחליא והממית, הכלליים העולם מקרי וכל והמרושש, היוצרם והוא אליו, חוזרים והפרטיים שמים יראת מלבד לפועל, ומוציאם, וגוזרם אם מעתה, אמור וכו'. שמים בידי שאיננה ה כי בדעתו, והתחזק בברור האדם 'השיג
הכלליים י הדברים יוצר הוא תעלה כפופים הרגילים האמצעים וכל והפרטיים,
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 27
חפצו פי על שלמותם לידי ובאים, לרצונו
ב, ג א' חנה)(שמואל שאמרה כמו נתקנו 'ולו כך ידי על הביטחון יכון ממילא."עלילות', אדם שאם הרמב״ם, בן אברהם ר' כוונת את ברא רק לא שהקב״ה וישיג יתבונן
על משגיח גם אלא במציאות, ומצוי העולם את מחיה והוא במציאות, ודבר דבר כל מאד יתחזק ממילא ורגע, רגע בכל הכל צרכיו את שימלא ספקות, ללא בה' ביטחונו
ביותר הטוב. באופן
לא לראות צריך במציאות ה' השגחת את בדברים אף אלא הגדולים, בדברים רק בן אברהם ר' שכותב וכמו הקטנים,
כותב גם וכך מב״ם. הר קוק הראי״ה זצ״ל
העולם וידיעות "בחכמות: ג, ח התורה )(אורות לומר שנכון רואים, הננו המוחש במציאות ברוב כן גם ה'' מעשיך גדלו 'מה עם
28 | בה הביטחון 'מידת
כלומר ה''. מעשיך קטנו 'מה, השתוממות גודל על פלא מתמלאים שהננו כשם המלאים הגדולים, המרחבים על המאורות,
שחק כוכבי הטבעיים והכוחות נפלאים, בהסתכלותנו מתפלאים הננו כן האדירים, האברים בפרטי בקטנותה, היצירה לעומק ודקות קטנים, היותר החיים בעלי של שבמקומות הכוחות ודייקנות החומרים של השלמה הידיעה ידי ועל רחוקים. היותר יתמלא והקוטן, הגודל של הקצוות, שני
מתכונתו על. אדם של בלבו המציאות ציור וכו בהתורה. גם הוא."'וכן
שיחזק שמה ולהבין, לדעת צריך זה, ובעניין על המלאה ההישענות את האדם של בלבו הכל את מחיה שה' והידיעה ההבנה הוא ה', כותב וכך ורגע. רגע ובכל ושעה שעה בכל
התניא בעל: א פרק והאמונה הייחוד )'(שער
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 29
בשמים,'ניצב דברך ה' 'לעולם כתיב "הנה שאמרת דברך כי ז״ל טוב שם הבעל ופירש ואותיות תיבות וגו', המים בתוך רקיע יהי רקיע בתוך לעולם ועומדות נצבות הן אלו הרקיעים כל בתוך ומלובשות השמים אלוקינו 'ודבר כדכתיב להחיותם, לעולם לעד וקיימים חיים ודבריו לעולם', יקום
כרגע סתלקות מ האותיות היו אילו כי וכו'. אין השמים כל היו למקורן, וחוזרות ח״ו קודם וכמו כלל, היו כלא והיו ממש ואפס בכל וכן ממש. וכו'' רקיע 'יהי מאמר עליונים העולמות, שבכל הברואים הגשמית הלזו ארץ ואפילו ותחתונים, מסתלקות היו אילו ממש, דומם ובחינת מאמרות מעשרה האותיות ח״ו כרגע ממנה
שבהן בראשית ימי בששת הארץ, נבראת
30 | בה הביטחון 'מידת
לפני כמו ממש ואפס לאין חוזרת היתה
ממש בראשית ימי."ששת
3. יעשה בעיניו הטוב ה'
ממידת היוצאות הגדולות התועליות אחת היא יעשה, בעיניו הטוב שה' הביטחון וכפי מצב. בכל והשמחה הנפשית הרגיעה
שכותב בחיי רבנו הביטחון שער הלבבות, , (חובות
הנפש בשלות הוא ה' על "הבוטח: ה פר)'ק ביודעו עליו, שנגזר מה מצד הלב ובמנוחת
נעשים שהם לו שמתאים מה כפי ה' מאת בוטח ושאינו וכו', הבא ולעולם הזה בעולם ממושך ועצב תמידית בדאגה הוא ה'."על
ב סעיף לעיל.'ועיין
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 31
4. עביד לטב רחמנא דעביד ""כל
ברכות מסכת בגמרא מובא (ס): רב "אמר: תנא וכן מאיר, רבי משום רב אמר הונא רגיל אדם יהא לעולם עקיבא, דרבי משמיה
רחמנא- דעביד כל לומר: מה (כל עביד לטב
ה- 'שעושה מרן פסק וכן ". לטוב עושה )הוא
רגיל אדם יהא "לעולם: רל, ה השו״ע)(או״ח עביד לטב רחמנא דעביד מה כל."לומר:
זו גמרא פירש המהר״ל נתיב ח״ב, עולם (נתיבות
כי בה' בוטח הוא כי "כלומר, : פ״א )הביטחון עביד לטב לו שנעשה."מה
מה של המדויקת בכוונה לעיין צריך אמנם, האם עביד". לטב רחמנא דעביד "כל שכתוב מה שכל בה' לבטוח צריך שהאדם הכוונה
שעושה- שעכשיו פי על אף לטובה, מביא
והנגלה הנראה, טוב ב הטובה את רואה אינו
32 | בה הביטחון 'מידת
שעושה- מה שכל בה' לבטוח צריך שמא או לבטוח וצריך עושה, הוא עכשיו לטוב הכל
והנגלה5 הנראה בטוב לראות שיזכה גם וכן?
5 מה שכל בוודאי ההבנה. חידוד לשם ביאור תוספת ה "טוב הוא: מפורש ופסוק לטובה! הכל ה' 'שעושה
אמנם קמד, ט). (תהילים מעשיו" כל על ורחמיו, לכל המשפט בהנהגת אותנו מנהיג הקב״ה הזה, בעולם שמחמת פעמים ולכן ועונש, שכר בהנהגת היינו משפיע ית' ה' כי היא, ה' מאת ולא נסבול, עוונותינו ואלמלי שעה. ובכל עת בכל הגדול טובו שפעת את רגע אפילו העולם את בטובו להחיות מפסיק היה
שכתוב ו וכמ ובוהו, לתוהו חוזר הכל היה מיד אחד, אנו ובתפילה כולם", את מחיה "ואתה ט, ו): (נחמיה "המחדש אור): יוצר בתפילת (בשחרית, אומרים באריכות ע' זה כל ועניין תמיד". יום בכל בטובו
לרמח״ל תבונות דעת. בספר מצדנו רק היא הביטחון במידת כאן השאלה כל. לכן הטוב את לראות בה' לבטוח צריך אני האם כלומר,
טוב עשה שהוא ה' על לסמוך או שלי, בעיניים יו עכש זאת רואה שאינני פי על ואף עיניו, ראות לפי עכשיו
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 33
בחובות הנ״ל בחיי רבנו בדברי להבין צריך
שהדבר שכתב פ״א הביטחון )(שער הלבבות היינו הביטחון, מידת את המגדיר השלישי
ביותר הטוב את עבורו, שה שיע בה' שיבטח וצריך לו. שמתאים חושב שה' מה לפי שיבטח מתכוון בחיי רבנו האם לדקדק, שאינו פי על אף לו, יעשה בעיניו הטוב שה' לראות יבטח שמא או כעת, הטוב את רואה
ממש הטוב? את
מלובוויטש והרבי אי״ש החזון עמדת 5.
זו בשאלה נחלקו אחרונים עולם גדולי, שני
מלובוויטש והרבי אי״ש הח. זון
ויוביל לטובתי הוא שעשה מה שכל בוטח אני כעת
לטובה. אותי
34 | בה הביטחון 'מידת
אי״ש החזון שתי את בדבריו מביא זצ״ל וסובר האחת את הוא סותר אמנם הגישות, את שיעשה ה' על כשסומך הוא שביטחון מרגישים אנו שאין פי על אף בעיניו הטוב
פיסקה פ״ב וביטחון (אמונה לשונו וזה זה. בטוב
: )'א
בלב נתאזרחה נושנת "טעות א']: [גישה
המשמש ביטחון שם ביטחון. במושג ים רב החסידים בפי ועיקרית מהוללה, למדה
להאמין- חובה במושג נסתובבה מקרה בכל בלתי עתיד לקראת והעמידתו האדם שפוגש ולא טובה אחת בעתיד, דרכים ושני מוכרע
שניה- מסתפק ואם הטוב, יהיה בטח כי ביטחון מחוסר הוא הטוב היפוך על. וחושש
שלא שכל נכונה, בביטחון זו ראה הו ואין העתיד אין העתיד גורל בנבואה נתברר ית וגמולותיו ה' משפטי יודע מי כי.'מוכרע,
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 35
האמון הוא הביטחון ענין אבל ב: ]'[גישה בעולם6 מקרה שאין תחת הנעשה וכל, וכאשר וכו'. ית', מאתו בהכרזה הכל השמש הנוהג לפי אשר במקרה האדם נפגש
הטבע מדרכי סכנה אליו ויה צפ שבעולם ירפהו רוחו וקשת העולם, מטבעת לפחוד ושאין לנו אדוניה המקרה שאין מלזכור מסבבים ולהכין מלהושיעו לה' מעצור וההבלגה המסובבים, כל את שיחליפו את בקרבו ולהשרות הלזו הקשה בשעה פגע שום לפניו כאן אין כי הידועה האמת
לטוב בין ' ית מאתו הכל רק המקרה מיד רע מפיגה אמונתו שרש ואשר למוטב, בין
באפשרות להאמין אמץ לו ונותנת פחדתו
יותר לרעה נטיה לפניו ושאין, ההצלה מדת יקראוהו זה ענין לטובה, מנטיה
6 מה רק אותיות!'"מקרה"
36 | בה הביטחון 'מידת
עצמו להעמיד הביטחון וממידת הביטחון. על בהעלותו אף האמונה נקודת על כי ער לבו ושיהיה הייסורים צד מחשבתו
המקרה לא כלל בעולם מקרה שאין, פגעתו
וכו."', ית מאתו הכל 'רק
, אמנם מלובוויטש הרבי סבר זצ״ל הנראה בטוב להאמין הוא שביטחון לבטוח צריך שהאדם כלומר והנגלה, זצ״ל הרבי דברי וכך הטוב. את מיד שיראה
: ו אות בשלח, פרשת ג', כרך שיחות )'(ליקוטי
הגשמיים לצרכים שבנוגע "כשם האדם, של אמונה אחד מצד הפכים: שני נדרשים שהכל וכיון מהקב״ה, בא הכל כי פשוטה הרי הטוב, תכלית שהוא ית', מאיתו בא
בתכלית- טוב הכל נראה בשר שלעיני ומה זה אדרבה, הרי הטוב, היפך ח״ו שהוא
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 37
של (טוב יותר נעלית מדרגה על מורה עצמו
להתגלות יכולה שאינה, דאתכסיא )עלמא ביטחון מהאדם תובעים זה, עם יחד למטה. בטוב טוב, שיהיה ספק כל ללא גמור,
הוא ביטחון של שפירושו והנגלה, הנראה כזה דבר יעשה שהקב״ה בוטח שהוא לא בוטח אלא טוב, שהוא יודע הקב״ה שרק והנגלה הנראה בטוב עמו ייטיב, שהקב״ה
כזה ביטחון. טוב שהוא יראה האדם שגם
בטבע נראה שאינו בזמן פילו א שיהיה צריך זה כל עם כן פי על ואף לכך, סיכוי כל ח״ו כי יעזרהו, שבוודאי בהקב״ה בוטח הוא הטבע לשנות ובידו ח״ו מוגבל אינו. הוא צריך ר״ל, ייסורים עליו באו כבר אם שלמה באמונה להאמין בשמחה. לקבלם באו שלא זמן כל אבל גמור, טוב שהם
אפילו הרי הייסורים, כזה מצב שיש בשעה
38 | בה הביטחון 'מידת
את למנוע שאפשר נראה אין טבע פי שעל גמור בביטחון להיות עליו, הייסורים, והנגלה הנראה בטוב לו ייטיב. שהקב״ה שהוא משום הדברים, לשני נדרש יהודי ולכן הפכים. נושא שהוא הקב״ה, עם קשור ואדרבה האמונה. את סותר הביטחון, אין
ועיקרי מיסודי בכללות, הוא ביטחון
וכו."'האמונה.
לאמונה ביטחון בין מבחין זצ״ל. הרבי שייטיב בה' לבטוח האדם צריך בביטחון עצמו האדם שגם והנגלה, הנראה בטוב עמו כבר אם אמנם, טוב. שהוא לראות יזכה צריך שהוא הרי ייסורים, האדם על באו להאמין ובשמחה, באמונה אותם לקבל
עליו באו לא עוד כל אבל גמור. טוב שהם בטוב לראות לבטוח צריך ממש, הייסורים נראה הטבע בדרך אם גם והנגלה, הנראה
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 39
מידת אחרות, ובמילים אפשרי. אינו שזה כלפי להיות צריכה זצ״ל, הרבי לפי ביטחון שיזכהו בה' שיבטח ידוע, שאינו העתיד את אולם, והנגלה. הנראה בטוב לראות
על להפעיל האדם צריך האמונה מידת של בעיניו כטובים נראים שאינם דברים שגם ולהאמין בעבר, לו קרו שכבר האדם,
גמור טוב הוא. זה
6 החזון לפי לתקוה ביטחון בין מה.
אי״ש
שהאדם אי״ש, החזון מדברי לעיל למדנו כפי הטוב את לו שיעשה בה' לבטוח צריך מתאים ומה לאדם טוב מה יודע ית' שהוא
צריך חושב. שהאדם י כפ טוב ולא לו, ותקוה ביטחון מושגים: שני בין. להבחין רע שאין וברורה חזקה אמונה הוא ביטחון
40 | בה הביטחון 'מידת
רחמנא- דעביד "כל אלא מה', מגיע לטב
א '(שמואל לעיניים יראה האדם "כי "עביד"!
לטוב אומרים לפעמים העיניים אולם, )טז, ז לאדם טוב מה יודע ה' אבל טוב, ולרע רע
היא תקוה זאת, לעומת לו. ודואג באמת במידת האדם עם יתנהג שהקב״ה צפייה לבו משאלות ושימלא והרחמים. החסד שניהם והתקוה שהביטחון יוצא, זה ולפי
אחד- עניין אלא טוב, שיהיה חזקה אמונה והטוב "ביטחון", נקרא ה' בעיני שהטוב
"תקוה7 נקרא האדם "בעיני.
אין ולכן הדין, מידת ישנה בעולם לאדם מאידך אולם טוב. שיהיה בהכרח להאמין
7 זצ״ל מלובוויטש הרבי שלשיטת לעיל, ציינו וכבר
הוא הביטחון כי לתקוה, ביטחון בין הפרש אין עיני לפי הטוב היינו והנגלה, הנראה בטוב שיבטח
. האדם
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 41
רע שיהיה לחשוב לאדם לו אל גיסא, ומשתמש אפיים ארך שה' כיון חלילה, במה כן, אם והרחמים. החסד במידת הרבה אי״ש החזון עונה כך על: להאמין? כלומר ההצלה", באפשרות "להאמין מעצור שאין וחזקה ברורה אמונה להאמין
אותו מלהושיע. לה' של שבסופו בהכרח לא האדם של שמצדו יתכן כי יינצל, האדם דבר
(ירמיה הנביא שאומר וכמו מניעה, תהיה
)ה, כה: כלומר מכם". מנעו "וחטאתיכם
אבל אותו, מלהושיע מעצור אין להקב״ה את מעצמו ומרחיק עוצר שהאדם פעמים
ופשעיו עוונותיו ידי על שלו. הישועה
שהאדם אפשרות שיש ומכיוון יינצל, לא לגרום יכולה זו אפשרות על שמחשבה הרי כותב זה על בה'? בוטח יהיה וכיצד פחד, לו על הלזו" קשה "שבשעה אי״ש: החזון
42 | בה הביטחון 'מידת
האמת את בקרבו "להשרות בה' הבוטח מיד רע פגע שום לפניו כאן אין כי הידועה, ובין לטוב בין ית' מאיתו הכל רק המקרה,
אמונה דם בא שתהיה צריך כלומר למוטב".
פרטית. בהשגחה
7 זצ״ל קוק הראי״ה שיטת.
). (ס ברכות במסכת הגמרא את לעיל ראינו
הפסוק את קיב, ז הדורשת): (תהילים בה בטוח לבו נכון ירא לא רעה,"'"משמועה ובעניין לתחילתו. ומסופו לסופו מתחילתו
כותב זה זצ״ל קוק הרב ב ברכות אי״ה '(עין
הבי: שלמות קעג" )פיסקה טחון כל שכוללת שהאדם שמכיוון והטוב, הצדק אורחות רע מכל לבו טהר כבר יהבו, ה' על משליך אין כן על והישרה. הטובה בדרך והולך מחרידות סיבות ע״י ולזקקו לצרפו, צורך
ה. | בה הביטחון מידת 'הגדרת 43
הסיבה אמנם, רעה. משמועה יירא ולא העליונה למידה לבא האדם את המביאה
ת גבור היא השלם, הביטחון של והצרופה לאדם לו אין ודעת חשבון פי שעל הנפש שנראים הדברים גם דבר, משום להתיירא דבר יעשה לא הלא כי בעיניו, רעים שהם
לבו דנכון משום כן, על ציווה לא ה'. אם דבר חלילה יאונה אם שאפילו בה', בטוח משמועה כן על באמת, רע אינו רע הנראה
שבאמת זו למידה יבא ומזה. יירא לא רעה
ראוי שהוא מפני רעה, משמועה לירא לו ין א חסידיו ורגלי ופגע, אסון מכל נשמר שיהיה
."ישמור
כמו היא קוק הרב של ששיטתו כאן רואים אי״ש, החזון בשיטת לעיל שראינו שהטוב בה' האדם שיבטח הוא שהביטחון הדבר האדם בעיני אם וגם יעשה, בעיניו
44 | בה הביטחון 'מידת
בר הד שהוא בה' בוטח הוא הרי כרע, נראה
עבורו8. ביותר הטוב
8 פיסקה בהמשך, שם זצ״ל, קוק הרב בדברי עוד ע'
. קעה
| בה בבי׳טחון להשתמש היכן עד ו. 45
להשתמש צריך היכן עד. ו הביטחון? במידת
צריך היכן עד הראשונים בין מחלוקת ישנה
בה הביטחון במידת להשתמש.'האדם
דעת בדברים שרק, הרמב״ם בן אברהם ר' הביטחון במידת להשתמש אפשר. הגדולים על הבורא את כביכול "להטריד" לאדם אין
פעוט דבר. כל
הביטחון ח' פרק ה' לעובדי, (המספיק לשונו ה וז
עמ143 הביטחון, חלקי מחמשה השני 'החלק
לחלק בנוגע "ועכשיו, : פלדהיים )בהוצאת
עיקרי שאיננו הנזק והוא, הרחקת השני, או טורדים פרעושים או פשפשים כגון
שמתרגז כדרך, פעוט בעניין נפש עגמת לו הסב לא אם גם שצערהו מי על האדם
46 | בה הביטחון 'מידת
זה אין בזה וכיוצא דתי או גשמי בדבר, ק נז בטחונו את האדם שיפעיל הראוי מן
אם אלא, הללו הפעוטים הפגעים להרחקת הנביאים או הצדיקים עם הוא נמנה כן בן חנינא ר' אצל שמצינו כמו ודומיהם, כשהיה הגשמים, ירידת על כשנצטער דוסא,
העולם כל: כד ואמר): (תענית בדרך מהלך
שירידת כלומר, בצער? וחנינא ת, בנח כולו בשל היא לעולם נחת ההם הגשמים מצטער שאני לי, ויסורים לו, תועלתם מצינו וכן ופסקו. הגשמים פחתו ואז ממנו, והתקלסו הנערים שהטרידוהו אלישע, אצל
והוא, ב, כד ב אל)(מלכים בית בדרך בו כמו מהם, הרבה הדובים וטרפו קיללם,
שם. שכתוב או צדיק שכן וכל, חסיד וכל בטחונו את הוא מפעיל אם כשר, אדם סתם הדעת שאין עזות זו הרי כאלה, בדברים
הדת בענייני הפעוט הנזק וכן וכו'. . סובלתה
| בה בבי׳טחון להשתמש היכן עד ו. 47
גדול לנזק הדתי האדם בעיני להיחשב, צריך חסידות מענייני שכמה לדבר, רגלים כי עשייתם מביאתנו המה זוטות שלכאורה
גדולות תוצאות, לידי עולה הזנחתם ואילו
וכו גדול. ."'עוון
הרמב״ם בן אברהם ר' מדברי כן אם, יוצא במידת להשתמש לאדם ראוי שאין זו ואף פעוטים, דברים על בה' הביטחון מקרים בשני סובלתה. הדעת שאין עזות בדברים הביטחון במידת להשתמש מותר הרמב״ם בן אברהם ר' לפי גם: הפעוטים
הפעוט הנזק אם או ול, גד צדיק הוא אם הרמב״ם בן אברהם ר' לפי דת. בענייני הוא
דבריו בהמשך )(שם נמדד פעוט נזק של הגדר
זמן באותו במצבו ואחד אחד כל. לפי
48 | בה הביטחון 'מידת
זאת, לעומת יונה רבנו צריך שאדם סובר בדברים גם הביטחון במידת להשתמש
בחייו ביותר. הקטנים
ג, ו לשונו)(משלי וזה וגו.'הו דע דרכך "בכל: ה את זכור לעשות, תבקש אשר פועל 'בכל בו ותלה בו להצליחך אליו וקוה יתברך, הפועל אין כי לבך, אליו ותשב בטחונך שאמר מה על הזה המקרא והוסיף בידך. מי יש כי לבך', בכל ה' אל 'בטח תחילה: בידי הכל כי ומאמין בכלל ית' בשם שבוטח
א ול באדם יבטח ולא בו ובוטח שמים, הביטחון עניין ישוב לא ואך ושכלו, בכוחו מעשה בכל לומר, רוצה בפרטים, לבו אל דעהו דרכך 'בכל אמר: כן על יעשה. ,'אשר
וכו מעשיך פרטי בכל."'פרוש
| בה בבי׳טחון להשתמש היכן עד ו. 49
כד בספרו אשר בן בחיי לרבנו גם מצינו
יונה כר': שסובר ביטחון )(ערך הקמח
" הביטחון- ועניין בשם בטחונו שיתלה
פרטי בכל אותו ושיזכור לבדו יתברך פעולותיו ההוא המעשה אין כי ושיתבונן שיש לפי יתברך, ברצונו אלא בידו מסור יתברך בשם שבוטחים אדם בני הרבה הכל כי שלמה אמונה מאמינים והם בכלל, בפרטים הביטחון עניין אבל יתברך, בידו פעולה בכל לומר רוצה לבו, אל ישית לא
אמר זה ועל. שיפנה דרך בכל או שיעשה
דרכיך 'בכל: ג, ו השלום)(משלי עליו שלמה שאתה ופעולה דרך בכל כלומר דעהו', לך שאין במחשבתך, והתבונן זכרהו עושה עשייתה ואין ההיא, בפעולה ויכולת כח
וכו."'. יתברך ה' ביד אם כי לך, מסורה
50 | בה הביטחון 'מידת
מהו לעיין אנו צריכים אמנם, שורש
ובין רמב״ם ה בן אברהם ר' בין המחלוקת
אשר בן בחיי ורבנו יונה? רבנו
הגמרא פי על זו מחלוקת להסביר ונראה
אחד על שם מספרת הגמרא. בכתובות): (סז (רש״י- רבא לפני שבא, פרנסה המבקש )""עני את סועד אתה במה רבא: אותו ושאל
(רש״י- ארוחתך לאכול רגיל אתה "מה
בתרנגולת האיש: לו אמר? )"בסעודתך
אינך והאם רבא, לו אמר ישן. ויין ה פטומ מבקש אתה (ומדוע הצבור לדוחק חושש
האיש לו אמר, ? במועט מסתפק ואינך )מאחרים אני הקב״ה משל אוכל? אני הצבור משל וכי
כל 'עיני: קמה, טו שנינו)(תהלים שהרי אוכל! אכלם את להם נותן ואתה ישברו אליך
מד מל 'בעתו', אלא נאמר לא 'בעתם' בעתו', פרנסתו הקב״ה לו נותן ואחד אחד שכל
| בה בבי׳טחון להשתמש היכן עד ו. 51
רבא של אחותו באה כך, כדי תוך בעתו. שנה עשרה שלש כבר אותה ראה, שלא אמר ישן. ויין פטומה תרנגולת לו והביא רמז כאן יש לי? שקרה מה מזה רבא, קום לך, נענתי לאיש, רבא לו אמר משמים!
! אכול
מידת על מסתכל שרבא רואים זו מגמרא
שואל רבא וסביבתו. האדם מצד ון הביטח הצבור לדוחק חושש אינו אם העני, את איך לב שם שאינו האדם שדרך מכיוון אין ולכן וגדול. עיקרי נזק יגיע קטן מדבר על הביטחון מידת את להפעיל לאדם לו הרמב״ם בן אברהם ר' סובר כך קטן. , דבר בשביל בה' לבטוח לאדם שאסור סובר ולכן
אולם מצח. עזות אף וזו, ם, פעוטי דברים אני הצבור משל "וכי לרבא: השיב העני העני כלומר אוכל"! אני הקב״ה משל אוכל?
52 | בה הביטחון 'מידת
הקב״ה מצד הביטחון מידת על, מסתכל הקטן הדבר וגם מהשי״ת, בא דבר כל שהרי בחיי ורבנו יונה רבנו סוברים וכך, ביותר. מצד בהסתכלות היא הביטחון מידת שכל
. הקב״ה
היא הגמרא שמסקנת לב לשים, ן מעניי לו שאמר בזה העני, עם הסכים: שרבא לפי משמע כלומר, אכול"! קום לך, "נענתי הביטחון שמידת הסוגיה, במסקנת זה הדבר גם ה', מאת בא שהכל לדעת פירושו
בחיי ורבנו יונה רבנו כדברי ביותר, . הקטן
| צרה בעת בה' ביטחון ז. 53
. ז צרה בעת ביטחון
עד ו הביטחון מידת מהי שהגדרנו לאחר לברר צריך כעת בה, להשתמש צריך היכן צרה בעת רק האם בה, להשתמש צריך מתי שבעת נראה לכאורה שלוה? בעת גם או לבטוח שמח אחד כל לאדם, וברכה שלוה הביטחון מבחן עיקר זה, לפי כן ואם בה',
צרה בעת דווקא. הוא
דעת אכן, אלבו יוסף ר' העיקרים בספר
מבחן שעיקר )ו מ פרק תחילת רביעי (מאמר וזה צרה. בעת הוא בה', האדם של הביטחון להיות באמונתו חזקה לאיש "אין לשונו: ותורה ברית שומר כשיהיה בבריתו, נאמן ורענן בביתו ושלו שאנן בהיות ה' את ועובד פשתנו ואין מצליחים, ומעשיו בהיכלו, בהתהפך גם כי אבל מחמיץ. יינו ולא לוקה
54 | בה הביטחון 'מידת
עוני ימי חזוהו ויא הזמן בלהות עליו תומתו יסיר לא השברים, עד וירדפוהו עובד הוא אם הצדיק יבחן ובזה ממנו. רבות צרות עליו שיבואו בעת כי מאהבה, לבב את ימס ולא במעוזו, יחזיק ורעות, וכו עתותיו. בכל בה' ויבטח כלבבו, .'אחיו
בו 'בטחו סב, ט )(תהלים המשורר אמר זה ועל ובעת ההצלחה בעת לומר, רוצה עת', בכל
."צרה
דעת אולם, הרמב״ם בן אברהם ר' (המספיק
בה הביטחון מבחן שעיקר ', ביטחון ה', )לעובדי בהשקט והוא לאדם טוב כאשר דווקא הוא ולא בו, בוטח הוא כן פי על ואף ובמנוחה, וזה העצמי. בכוחו הטובה כל את תולה
יכול הביטחון כי ת, לדע "עליך לשונו: והביטחון וכו'. רצוני או הכרחי להיות העושר מבעלי שמצינו כמו הוא ההכרחי
| צרה בעת בה' ביטחון ז. 55
יתרוששו אם בהם, וכיוצא והשררה והכבוד
, (כלומר הגשמית ושררתם כבודם את ויאבדו
אומר הוה הביטחון. אל ישובו אז, , צרה )בעת בכורח אלא הטוב מרצונם בו דבקים אינם
הוא הרצוני והביטחון.'וכו וכפיתן הנסיבות את המיחדים סגולה, יחידי של בטחונם באמת ומאמינים בתורתו דבקים ה', בה מקורם האמצעים שכל 'ובתמים, משענתם עליו נותנים ולכן יתעלה, וכבוד עושר בעלי כשהם אפילו ובטחונם
." וכוח ובריאות
המחלוקת את יותר לבאר בעז״ה ננסה
מצבים שני כללי באופן יש לאדם הנ״ל. וימי עליה ימי עוני. וימי עושר ימי בחיים. וייסורים צער וימי וברכה טובה ימי. ירידה. לאדם יותר קל וברכה, עושר של במצב אולם הזו, הברכה את לו ששלח בה' לשמוח
56 | בה הביטחון 'מידת
כאשר שגם ה', את לזכור זה בזמן לו קשה
. ית9 ממנו הכל דבר, לו חסר ולא לו 'טוב
קל וייסורים, עוני של ב במצ זאת, לעומת צרה שבעת כיוון ה', את לזכור לאדם יותר עולם לבורא פונה ישר מטבעו האדם עוני במצב לו קשה אולם, לו, שיעזור בא הכל אז שגם ולהאמין לשמוח וייסורים
מהשי״ת. לטובה
מידת עיקר אלבו, יוסף ר' לדעת זה, ולפי העוני בימי דווקא היא בה' הביטחון
השמחה במידת נמדדת והיא ים, והייסור ובטוח סמוך הוא אז גם האם האדם, של
9 ח, יא- (דברים נאמר זה ועל פן לך "השמר יד): ובתים ושבעת תאכל פן אלוקיך… ה' את תשכח וזהב וכסף ירביון וצאנך ובקרך וישבת. תבנה טובים
ה את ושכחת לבבך ורם 'רבה. י לך אשר וכל לך ירבה
."…אלוקיך
| צרה בעת בה' ביטחון ז. 57
לפי זאת, לעומת ולטובתו. ית' ממנו שהכל מבחן עיקר הרמב״ם, בן אברהם ר' העושר בימי דווקא הוא בה' הביטחון ה את זוכר אז שגם האדם, של 'והטובה מתגאה חלילה ולא ממנו, שהכל ומבין
ה10 את 'ושוכח.
10 העושר בימי ה' זכירת עניין האם לעיין, עוד יש יוצא כן, אם התפילה. ע״י בעצם הוא העוני ובימי בה הביטחון עיקר הרמב״ם בן אברהם ר' 'שלדעת העושר בימי האדם של התפילה כוח ע״י נמדד
האדם של. והברכה
58 | בה הביטחון 'מידת
ביטחון. ח 'ה ב והשתדלות
של הגדרים בכל בהרחבה שעסקנו לאחר האם לדעת צריך כעת הביטחון, מידת או סותרים דברים הם והשתדלות ביטחון בה בוטח אדם למשל כאשר כלומר, 'לא. להשתדל גם צריך האם פרנסתו, לו שיזמין בביטחון פוגמת ההשתדלות שמא או בכך
בה לביטחון שבנוסף ה' רצון ואם בה'? 'שלו אם הנס, על נסמוך ולא ונתאמץ נשתדל גם או מעט לעשות, צריך השתדלות כמה כן
? הרבה
(חובות הספרדי פקודה אבן בחיי רבנו
שצריך סובר פתיחה הביטחון, שער )הלבבות בחיי רבנו השתדלות. מעט לעשות האדם מבעלי אחד על "אמרו מעשה: שם מביא לארץ נסע דרכו בראשית כי הפרישות,
| והשתדלות בה' ביטחון ח. 59
איש מצא והנה פרנסתו. לבקש רחוקה אליה נסע אשר בעיר, האלילים. מעובדי הסימאון בתכלית הנכם הפרוש: לו אמר הללו לפסלים בעבדכם ההבחנה. וחוסר ומה האלילים): (עובד האמגושי לו אמר את עובד אני הפרוש: לו אמר עובד? אתה
שד- א-ל הבורא, אשר המכלכל, האחד, י,
הרי האמגושי: ו ל אמר כמוהו. מאומה אין הפרוש לו אמר דבריך! את סותרים: מעשיך מה היה אילו האמגושי: לו אמר זה? והיאך אותך מפרנס היה אז כי נכון, לך שנדמה היית ולא כאן, אותך שיפרנס כמו בארצך, אורך אף על הזו הארץ אל לבא טורח טענות נסתתמו בניהם. אשר המרחק
הפרישות את עליו וקיבל לעירו וחזר הפרוש בחיי רבנו כן". אחרי נסע ולא העת מאותו לעשות צריך ה' עובד שהיהודי סובר כן אם
60 | בה הביטחון 'מידת
מה לו שיזמין בקונו ויבטח השתדלות מעט
בצמצום ולא בריוח. שצריך
ש מצינו אולם, אשר בן בחיי רבנו בפירושו
לך שלח פרשת לתורה)(תחילת שצריך סובר כל את לעשות בה' הבוטח האדם
מתחיל בחיי רבנו שביכולתו. ות ההשתדל לשונו וזה הביטחון, בעניין הפרשה את: שם
(משלי הישועה ולה' מלחמה ליום מוכן "סוס
. )כא, לא אדם כל יזהיר ע״ה המלך שלמה שיצטרך דבר כל שיעשה זה, בכתוב
ושימסור, שבכוחו כל הטבע ובדרך לעשות,
כל שיעשה ואחר וכו שמים, בידי.'השאר
בדרך ועשה כוחו בכל דל והשת יכולתו הכנותיו כל, הטבע לבטוח לו ראוי אין בהכנות לא יתעלה, בה' רק רצונו, אל שיגיע כל עם במלחמה שיאבד אדם יש כי האלה, כן ואם מבלעדיהם… שינצל ויש, ההכנות,
| והשתדלות בה' ביטחון ח. 61
המלחמה בעניין התשועה עיקר אין אנו כן, אם יתעלה". בה' רק בהכנותיה
סובר בחיי שרבנו רואים האדם שצריך כתב וכן שביכולתו. ההשתדלות כל לעשות
גם הרלב״ג והמידות הדעות ספר גרשון, בן לוי (ר'
: הביטחון" )שער בהגעת שישתדל לאדם ראוי
, שלם היותר באופן אליו שיכוון התכלית, מה בו שיעזור בטוח שהוא פי על 'אף עם גדעון, כי תראה, הלא וכו'. יתעלה.
השתדל, אויביו שינצח מובטח היותו
הסיבות כל בהמצאת לו שישלם שיתכן
זה."בהם
ל שלישית שיטה מצינו הרמב״ם (שמיטה
יג, יב- ויובל בה בוטח אדם שאם הסובר ', )יג השתדלות לעשות צריך הוא אין שלם, בלב
: כלל
62 | בה הביטחון 'מידת
ישראל ארץ בנחלת לוי זכה לא "ולמה את לעבוד שהובדל מפני אחיו? עם ובביזתה
ומשפטיו הישרים דרכיו רות ולהו לשרתו ה' משפטיך יורו שנאמר לרבים הצדיקים הובדלו לפיכך לישראל. ותורתך ליעקב כשאר מלחמה עורכין לא העולם מדרכי בכח לעצמן זוכין ולא נוחלין ולא ישראל ה ברך שנאמר השם חיל הם אלא 'גופן. אני שנאמר להם זוכה הוא ברוך והוא חילו.
ונחלתך: חלקך
מכל ואיש איש כל אלא בלבד לוי שבט ולא והבינו אותו רוחו נדבה אשר העולם באי ולעובדו לשרתו ה' לפני לעמוד להבדל מדעו שעשהו כמו ישר והלך ה' את לדעה החשבונות עול צוארו מעל ופרק האלהים זה הרי האדם בני בקשו אשר הרבים ונחלתו חלקו ה' ויהיה קדשים קדש נתקדש
| והשתדלות בה' ביטחון ח. 63
בעה''ז לו ויזכה ם עולמי ולעולמי לעולם. ללוים לכהנים שזכה כמו לו המספיק דבר וכוסי חלקי מנת ה' אומר ע''ה דוד הרי
גורלי תומיך."אתה
הרמח״ל כא )(פרק ישרים מסילת בספרו הלבבות בחובות בחיי רבנו כשיטת. סובר לשמור שיוכל מה "אמנם שם: לשונו וזה האלה המפסידים מן ולהצילו האדם את
חסידות- ה (מפסידי והטרדות )הדאגות הוא יושב להיות יכול אדם היה וכבר הבטחון…
לו שקצבו מזונות קצבת (גזירת והגזירה ובטל
שקדם לא אם מתקיימת, היתה השנה )בראש אפך בזעת: ג, יט אדם)(בראשית בני לכל הקנס
להשתדל אדם חייב כן על אשר לחם, תאכל גזר שכן פרנסתו לצורך השתדלות, איזה המין כל שפורע כמס זה והרי העליון, המלך
ממנו להמלט אין אשר. האנושי
64 | בה הביטחון 'מידת
יכול (ספרי) אמרו המלך גזר וכך )(הואיל כן על תלמוד? ברכה סימן ובטל)(יראה יושב אפילו (שצריך תעשה אשר ידך משלח בכל לומר:
. ולעשות להשתדל )אתה שההשתדלות לא אך מוכרח שהשתדלות אלא המועיל, , הוא
וכבר חובתו, ידי יצא הרי שהשתדל כיון ו ואינו עליו שתשרה שמים לברכת מקום יש
הוא, והשתדלות בחריצות ימיו לבלות צריך
לא כי ט''ה )(תהלים ע''ה המלך דוד שכתב מה שופט אלהים כי וגו', ולא וממערב ממוצא
''אל כ''ג )(משלי אמר ע''ה המלך ושלמה וגו' הדרך אלא חדל מבינתך להעשיר.''תיגע החסידים של דרכם הוא האמיתי ומלאכתן עיקר תורתן עושים הראשונים
כיון כי בידם נתקיים וזה וזה, תפלה, אין והלאה משם מלאכה, קצת אדם שעשה שום על להצטער ולא בקונו לבטוח אלא לו
| והשתדלות בה' ביטחון ח. 65
מוכן ולבו פנויה דעתו תשאר אז, עולמי דבר התמימה ולעבודה האמיתי."לחסידות
: נאמר ). (פב קידושין מסכת סוף ב במשנה בנו את אדם ילמד לעולם אומר, מאיר "ר' שהעושר למי ויתפלל וקלה נקיה אמנות עניות בה שאין אמנות שאין שלו, והנכסים ולא האמנות מן עניות שלא ועשירות, זכותו לפי הכל אלא האמנות, מן."עשירות כדברי במשנה, מאיר ר' מדברי ומשמע
לאדם שדי הרמח״ל, ו לבבות החובות השתדלות מעט. לעשות
מחלוקת מובא עוד לה ): (ברכות ובגמרא ואספת "ת''ר ההשתדלות: בעניין תנאים
ת מה דגנך לומר למוד שנא לפי? (יהושע מר
)א, ח יכול מפיך, הזה התורה ספר ימוש לא
ת ככתבן? דברים דגנך- ואספת לומר למוד
66 | בה הביטחון 'מידת
ישמעאל, ר' דברי ארץ דרך מנהג בהן הנהג
ר יוח בן שמעון ' חורש אדם אפשר אומר י א וקוצר זריעה בשעת וזורע חרישה בשעת בשעת וזורה דישה בשעת ודש קצירה בשעת
בזמן לא א עליה? תהא מה תורה הרוח, מלאכתן מקום של רצונו עושין שישראל
שנא(ישעיה אחרים ע''י 'נעשית )סא, ה ועמדו ישראל שאין ובזמן וגו'. צאנכם ורעו זרים
ע''י נעשית מלאכתן מקום של נו רצו עושין שנא עצמן מר יא, יד )(דברים ולא דגנך. ואספת ידן על נעשית אחרים שמלאכת אלא עוד
שנא כח- {דברים מר )מח אויביך את ועבדת ישמעאל כרבי עשו הרבה אביי אמר וגו'. עלתה ולא יוחי בן שמעון כר' בידן, ועלתה
."בידן
האדם צריך ישמעאל ר' שלפי יוצא, כן אם את להשיג כדי ההשתדלות כל את לעשות
| והשתדלות בה' ביטחון ח. 67
שדי יוחאי בר שמעון ר' דעת ואילו פרנסתו, אולי או השתדלות מעט לעשות לאדם
לא בכלל. אפילו
הגמרא במסקנת שאביי לב לשים מעניין ועלתה ישמעאל כר' עשו "הרבה אומר:
עשו, בידן)(והרבה ולא יוחי בן שמעון כר'
זקוקים אדם ה בני רוב כלומר, בידן". עלתה אבל שבידם, ההשתדלות כל את לעשות מעט לעשות יכולים חסידים אדם בני מעט וכמו כלל, השתדלות בלי או השתדלות שמעון כר' עשו "הרבה בגמרא: שמדוקדק שמעט ומשמע בידם", עלתה ולא יוחאי בר
68 | בה הביטחון 'מידת
יוחאי בר שמעון כר' שעשו חסידים
הצליחו11.
11 סופה ד״ה א' סע' נו ק סי' הלכה בביאור בזה עיין
במידה להאריך מה הרבה עוד יש עוון. וגוררת בטלה
קנה עמד וכעת בעז״ה, למועד חזון ועוד זו, . חשובה
| סוף ים כקריעת לזווגן קשה ט. 69
. ט סוף ים כקריעת לזווגן קשה
בר שמואל "א״ר: סוטה). (ב במסכת בא מו בסוטה לקיש ריש פתח הוה כי יצחק: , רב אלא אשה לאדם לו מזווגין אין הכי: אמר הרשע שבט ינוח לא 'כי שנאמר: מעשיו, לפי חנה בר בר רבה אמר הצדיקים'. גורל על ים כקריעת לזווגן וקשין יוחנן: ר' אמר ביתה יחידים מושיב 'אלקים שנאמר: סוף, אמר והא איני? בכושרות'. אסירים מוציא קודם יום ארבעים רב: אמר יהודה רב בת ואומרת: יוצאת קול בת הולד, יצירת קשיא לא לפלוני! פלוני שדה לפלוני, : פלוני
שני בזיווג הא ראשון, בזיווג."הא
ב 'הכוונה שני בזיווג הא ראשון בזיו?'וג הא
, וג הזיו בעניין מימרות שתי מביאה הגמרא
איני ד״ה רש״י)(שם ותירוץ. קושיה הבין
70 | בה הביטחון 'מידת
שהזוגיות מהעובדה הגמרא שקושיית המימרה על קושיה היא הלידה לפני נקבעת לאדם נקבע שהזיווג האומרת הראשונה, לפרש היה שאפשר נראה מעשיו. לפי השניה המימרא על גם היא, שהקושיה אם שהרי קשה, הוא שהזיווג האומרת
יצירת קודם יום ים ארבע נקבע הזיווג לזווגן קשה מדוע כן אם? הולד,
ראשון זיווג בין חילוק שיש מתרצת הגמרא שכוונת נראה פשוט באופן שני. לזיווג האדם של הראשונים שהנישואין הגמרא, קושי אין ולכן לידתו, לפני עוד נקבעים נקבעים השניים הנישואין אולם בזיווג.
: רא הגמ אמרה ועליהם למעשיו, בהתאם
סוף ים כקריעת לזווגן.""וקשין
| סוף ים כקריעת לזווגן קשה ט. 71
שמתקיימות החתונות כל זה, הסבר פי על לומר שייך לא ראשונים, בנישואין היום כקריעת לזווגן "קשה חז״ל דברי את עליהם של במציאות אנו עדים ואולם, סוף". ים מאד טובים ובחורות בחורים שהרבה ימינו, עולם הזיווג. במציאת גדול קושי להם יש של לעולם הפך כיום זוג בני בין הפגישות כיצד זוגות. מאד להרבה גדולה נפש טלטלת בא ראשון שהזיווג לומר ניתן כן אם
? בקלות
ד״ה' ב. (סוטה לסוגיה בפירושו המאירי מפנות
ומיסודותיה') הדת המושגים את אחרת מפרש אין לדעתו שני". ו״זיווג ראשון" "זיווג
ונישואין אשונים ר לנישואין הגמרא כוונת כאשר הנישואין. לגיל אלא שניים, בגיל והכלה החתן בהיות הם הנישואין השידוך את שעושים הם וההורים, צעיר,
72 | בה הביטחון 'מידת
לפי נקבע שהזיווג לומר שייך לא בזה לזווגן קשה לא גם וממילא המעשים, הבחור כאשר אולם סוף. ים כקריעת בוודאי דעתם, על עומדים כבר והבחורה
נקבע הזיווג ואז לזווגם, ושי ק אז שיש למעשיהם. בהתאם
הגמרא פשט רש״י דברי שלפי כן, אם נמצא הכוונה שני" בזיווג הא ראשון, בזיווג "הא המאירי פירוש לפי ואילו עצמה, לאשה לגיל המתייחס מצב לתיאור הגמרא כוונת
. הנישואין
הבין גם שכך נראה המאירי, לפירוש בדומה
זיע״א הקדוש, וב ט שם בעל ישראל ר' עצמה האשה על ולא מצב בתיאור. שמדובר
שם הלשון וזה טוב שם (בעל כי פרשת, דברים
אות, תצא, זי״ע הבעש״ט: בשם )כ"
| סוף ים כקריעת לזווגן קשה ט. 73
(סוטה לפלוני פלוני בת דכשמכריזין. ב)
זיווגים כמה נאספים, ונאחזים ִשְּקִרִםי
יצא שהכרוז זיווגא האי בהדי ונסבכים
אפשר, אי סבי ך כי בחד, וחד עליהם מהם שנפטרים יש, רק בנקל כך כל לפוטרם
יש, ומהם להתחתן בזה זה שנדברים ידי על, להתחתן שמתוועדים ידי על שנפטרים
התקשרות ידי על שנפטרים יש ומהם, עד תנאים או פרקים ראשי, או כף בתקיעת מינו את מין ימצא, ואז מכולם שנפטרים
משה, כדת לזה זה, וישאו האמיתי זיווגו בשעה וישראל הבעש״ט, לפירוש ". יצירת קודם יום ארבעים בשמים שמכריזין גם נאספים לפלוני", פלוני "בת הולד ומנסים מתאימים שאינם שיקריים זיווגים מאותם להינצל כדי זיווג. באותו להתקשר
, לה או לו תואמים שאינם שיקריים זיווגים
74 | בה הביטחון 'מידת
עד שידוכים כמה לפעמים נדרשים דברי פי על הראוי. ג לזיוו שמגיעים בזיווג "הא הגמרא: שכוונת נראה הבעש״ט האדם שאם הוא שני", בזיווג הא ראשון, לעבור בלי ומיד בקלות זיווגו את לקבל זכה היה ואם ראשון". "זיווג זהו שידוכים כמה שידוכים של וקשה מפרך מסע לעבור צריך
שני "זיווג זהו לזיווגו, שהגיע."עד
| בזיווג והשתדלות בה' ביטחון י. 75
. י ביטחון בזיווג והשתדלות 'בה
1 ה ידיעת מול בזיווג האדם בחירת '.
מזווגין "שאין שאמר לקיש ריש דברי לפי שיש נראה מעשיו", לפי אלא אשה לאדם לו זיווגו את לבחור חופשית בחירה. לאדם
דברי לפי אולם, שאמר רב בשם יהודה: רב קול בת הולד, יצירת קודם יום "ארבעים
נראה לפלוני", לוני פ בת ואומרת: יוצאת מי להחליט חופשית בחירה לאדם שאין
זיווגו? יהיה
שתי שיש חז״ל, דברי בביאור להסביר נראה בת ראשית הזיווג. בחירת בתהליך בחינות קודם יום ארבעים בשמים מכריזה קול בזה מבטאים חז״ל הזיווג. על הולד יצירת בעניין הניכרת האלוקית ההשגחה את
שנדרש הזיווג, סיעתא הרבה כך כל בו
76 | בה הביטחון 'מידת
ביטחון הרבה גם צריך וממילא דשמיא, הזיווג למציאת יתברך ה' של בהשגחתו אין זאת, עם יחד אולם, והמתאים. הראוי בוחר בעצמו שהאדם ההבנה את סותר זה טוב זיווג איזה יודע הקב״ה הזיווג. את על מכריזים בשמים ולכן לאדם, ומתאים
הבחירה האדם ביד אולם כך. החופשית בזיווג או זה בזיווג רוצה הוא אם להחליט
. אחר
האדם בזיווג ה' השגחת 2.
, ד פסקה סח פרשה רבה במדרש)'(בראשית מובא (תהילים בפסוק דרשתו את פתח יהודה שר'
, סח שאלה ביתה'. יחידים מושיב 'אלקים: )ז בכמה חלפתא: בר יוסי ר' את מטרונה
לה: מר א עולמו? את הקב״ה ברא ימים עושה הוא מה לו: אמרה ימים. בשישה
| בזיווג והשתדלות בה' ביטחון י. 77
הקב״ה לה: אמר עכשיו? ועד שעה מאותה ציפתה המטרונה זיווגים. ומזווג יושב בורא של מופת מעשי תיאור עם לתשובה וכי שאלה: לכן עולמיים. במישורים עולם לעשות יכולה אני אף כן, אם אומנותו? זו ואלף עבדים אלף נטלה עשתה? מה כן.
שפחו רת למח אחד. בלילה בניהם וזיווגה ת נפוחה עינו וזה פצוע, ראשו זה אליה, , באו לה אמר מהם אחד כל שבורה. רגלו וזה והביאה שלחה זיווג. באותו רוצה הוא שאין אלוקיכם לו: ואמרה חלפתא בר יוסי ר' את
נאמר זה ועל אמת! ותורתכם אמת (תהילים
מוציא ביתה, יחידים "מושיב: ז )סח, בכי "בכושרות"? מהו בכושרות". אסירים
. ושירות
עניין הוא שהזיווג חשבה מטרונה אותה שבזיווג לנו מגלה חלפתא בר יוסי ר' טכני.
78 | בה הביטחון 'מידת
זה אין אלוקית. השגחה מאד הרבה יש יש אלא האדם, של הבחירה עניין את סותר להרבה זקוקה האדם של שהבחירה לדעת
דשמיא. סיעתא
"מן: יח ז״ל): (מו״ק רבותינו אמרו עוד מה הכתובים ומן הנביאים ומן 'התורה להסתפק אפשר אי מדוע לאיש…". אשה זה חשוב עיקרון שילמד אחד? בפסוק בכתובים ונשלש נכפל מסוים עניין, כאשר שחז״ל נראה חשוב. יסוד ללמד בא זה ההשגחה גודל את בזה לבטא באים
הזיווג בעניין הנצרכת. האלוקית
| מלחמה בעת בה' ביטחון יא. 79
. ביטחו יא מלחמה בעת בה' ן
1. מקיימים צה״ל שחיילי המצוות
שמתגייס יהודי מקיים שובות ח מצוות שתי
לעם ביחס ו ישראל לארץ ביחס לצה״ל-
ישראל- לארץ ביחס א): ישראל מצוות א״י על ושמירה יישוב כיבוש, מלחמה,
לעם ביחס ב) ישראל עם בידי. שתהיה
ישראל- נצטוינו צר: מיד ישראל עזרת
שנחלץ בסכנה נמצא יהודי אה נר שאם תעמוד "לא: יט, טז שנאמר)(ויקרא לעזרתו, מוכן להיות צריך כך ולשם רעך", דם על וכמה כמה אחת על מסוים. לסיכון להיכנס שחובה בסכנה, נמצא ישראל כלל כאשר מצות ישראל. כלל הצלת למען להיחלץ מבוארת א״י, וישיבת וירושה מלחמה
נג פרשה בסיפרי)(ראה לספר (השגות וברמב״ן
80 | בה הביטחון 'מידת
פיקוח דוחה זו מצוה. רביעית מצוה )המצוות,
. תכה מצוה חינוך יחידים)(מנחת של נפש
2. מהכלל חלק הוא בצה״ל חייל כל
הכללי הצד מתבלט בצבא השירות במצות אנו המצוות רוב את מישראל. יחיד שבכל ישראל עם אמנם כיחידים. מקיימים
את לקיים ם מתכווני ואנו בזה, זה ערבים המצוות אבל ישראל", כל "בשם המצוות מצות היא שונה היחיד. על מוטלות עדיין במידה מבטל היחיד בה בצבא, השירות חלק להיות והופך אישיותו את רבה נלחמים החיילים כלל כך וע״י מהכלל, שלא יכול היחיד בכך ישראל. כלל למען
המלחמה מאימת לפחד המצוה אם ש בזמן,
מצ היתה הי הוא היחיד, של וה חושש. ה וכך
גם כל את דוחה נפש שפיקוח הלכה ל נפסק
| מלחמה בעת בה' ביטחון יא. 81
אולם. החמורות שלוש שבתורה)(מלבד המצוות מתפיסת להתעלות צריך יחיד כל במלחמה מכלל כחלק עצמו ולהרגיש כיחיד, עצמו להילחם יותר קל לו יהיה ובכך ישראל,
. באומץ
3. מלחמה בשעת בה' ביטחון
הרמ כותב וכך מלכים (הלכות ב״ם, ז )טו "מי:
בלבו, שאין כמשמעו הלבב ורך הירא האיש
שיכנס, ומאחר המלחמה בקשרי לעמוד כח ישראל מקוה על ישען המלחמה בקשרי השם יחוד שעל וידע צרה בעת ומושיעו
ולא בכפו נפשו וישים מלחמה עושה הוא ולא באשתו לא יחשוב ולא יפחד ולא יירא זכ ימחה אלא בבניו מכל ויפנה מלבו רונם
ולהרהר לחשוב המתחיל, וכל למלחמה דבר, תעשה בלא עובר עצמו ומבהיל במלחמה
82 | בה הביטחון 'מידת
ואל תיראו אל לבבכם ירך אל שנאמר
אלא עוד, ולא מפניהם תערצו ואל תחפזו
לא, ואם בצוארו תלויין ישראל ְּדֵימ שכל
, נפשו ובכל ִֹוּבל בכל מלחמה עשה ולא ִנֵצַּח ולא, שנאמר הכל ְּדֵימ ששפך כמי זה הרי מפורש, והרי כלבבו אחיו לבב את ימס וארור 'רמיה ה מלאכת עושה ארור בקבלה:
בלא ִֹוּבל בכל הנלחם, וכל ִמָּםד חרבו מונע
, בלבד השם את לקדש כוונתו ותהיה פחד, רעה תגיעהו ולא נזק ימצא שלא לו מובטח
ולבניו לו ויזכה בישראל נכון בית לו ויבנה
, שנאמר: הבא העולם לחיי ויזכה עולם עד
כי נאמן בית 'לאדוני ה יעשה עשה כי בך תמצא לא ורעה נלחם 'אדוני ה מלחמות
החיים בצרור צרורה אדוני נפש 'והיתה וגו ' ה את "אלהיך.
| מלחמה בעת בה' ביטחון יא. 83
4. הפחד- עם התמודדות בה 'ביטחון
ביום ישראל לעם שאירע הנורא הטבח העצום הכאב מלבד תשפ״ד, תורה, שמחת
המלחמה ודאגה. פחד גם רבים ל אצ עורר דאגה היא אף מעוררת כך, בעקבות שבאה שנלחמים החיילים של דאגה האויב. מפני של דאגה האויב, עם פנים אל פנים כל של ודאגה ליקיריהם, החיילים משפחות ישראל בארץ השורר למצב ישראל. עם האדם על משתלטות והדאגות, כשהפחד
משענת ה את מאבד שהוא מרגיש האדם בחרדות נתקף הוא בעולם. והיציבות ואחרית אחריתו תהיה מה וחששות הוא בה' הביטחון וסביבתו. משפחתו ואף האדם, חולשות לכל והרפואה המזור כוח לו ולהביא האדם את לרומם בכוחו מידת גשמית. הצלה ואף חיים ושמחת
84 | בה הביטחון 'מידת
של בפועל היישום היא בה' הביטחון
האמונה והובאו פ״א. ביטחון וה האמונה (רמב״ן,
בפרק׳ג) לעיל דבריו להאמין מחויבים אנו. אותו מנהיג והוא העולם את שברא בקב״ה רעיון רק אינה זו אמונה עליו. ומשגיח ההבנה לאמיתה. אמת היא אלא תיאורטי, ההישענות את שמייצרת היא הזו הפסוק כלשון השי״ת, על וההיסמכות
יא, יב )(במדבר את האומן ישא "כאשר
ש היונק ָּהיונק". ס מּו וְָּך עּוְּן אותו האומן. על של יישום הוא כן, אם הביטחון מהות על והיסמכות הישענות דהיינו האמונה, נותן שהוא בכך ה' על נשענים אנו השי״ת. והוא רגע, בכל אותנו ומחייה חיים לנו
עת בכל הטוב את לנו ומעניק. היודע
| מלחמה בעת בה' ביטחון יא. 85
5. האויב בשטח לבד אינו החייל
מצות שהיא מלבד בה', הביטחון מידת של לתפקודו חיונית מאד שהיא הרי עשה, בספק הזמן כל יחיה האדם אם האדם.
ע אינו ה' ִשמא יתמלא שהוא הרי, ֹוּמ למלא יצליח ולא ודאגות פנימית חולשה בעומק שנמצא חייל למשל, תפקידיו. את לדעת חייב משימה, ביצוע לשם הקרב שדה
המודיעין חיל יו. מאחור עומד צה״ל שכל לדעת בו שנמצא השטח על הזמן כל מתצפת מוכן האויר חיל מסתתרים. אויבים שאין הוא אף התותחנים חיל מידית. להתקפה
פגזים לשליחת, בכוננות לחילוץ אש ו להתרכז החייל יצליח כך רק הצורך. במידת
ב ביחס גם כך משימתו. את ולמלא ובין נינו י
תמיד בו, ח לבטו עלינו מצוה השי״ת, אותנו הקורות כל את מסובב שהוא, ולהבין
86 | בה הביטחון 'מידת
בעולם נברא לשום פשרות א שום ואין
ל להזיק אחר אדם כך רק ה'. של רשות ללא ובכך נפש, ושלוות בשמחה האדם יתמלא
הזה בעולם תפקידו את למלא. יוכל
6. ישראל כלל של בה' ביטחון
פרק׳ה) (לעיל למדנו כבר גדולי רוב שלפי
לבטוח יכול לא הפרטי היהודי ראל, יש לו יקרה לא או לו שיקרה דבר ולכן, מסוים ישראל עם אולם הנס, על לסמוך אין גם צר מיד שיושיעו בה' לבטוח צריך, בכללותו
סי או״ח שלמה '(חכמת הנס על לסמוך ואף
לעשות צריך ישראל שעם ואע״פ. )תרפב לנצח כדי שביכולתו מה בכל השתדלות
, במלחמה לכך מעבר אך עלינו לשים
בה ביטחוננו יתברך ' לנו ויהיה לנו שילחם
המחנה לפני ההולך הענן. כעמוד
| מלחמה בעת בה' ביטחון יא. 87
7. ישראל מקוה על ""ישען
מלכים (הלכות הרמב״ם דברי את הבאנו לעיל
שיכנס "ומאחר המלחמה: בענין שכתב )ז, טו ישראל מקוה על ישען המלחמה בקשרי הוא הש ם יחוד שעל וידע צרה בעת ומושיעו
יירא ולא בכפו נפשו וישים מלחמה עושה
ולא הרמב״ם בדברי לעיין יש, יפחד…". בשעת בה' הביטחון מידת מדרגת מהי שצריך כוונתו האם לשיטתו. המלחמה
כל לו יאונה שלא לבטוח כוונת שמא או, רע אם גם יפחד, ולא בה' שיבטח הרמב״ם
לקר יוכל בהמשך חלילה אסון לו? א ו
תכה נוך)(מצוה החי בספר הריגת מצות בעניין שבעה "להרוג שם: הרב כתב עממין, שבעה כבשנו טרם בארצנו המחזיקין עממים שאמרו מה המצוה, מדיני וכו'. מהם אותה
88 | בה הביטחון 'מידת
אלא תחילה נלחם ישראל מלך שאין ז״ל עממין שבעה מלחמת שהיא מצוה מלחמת עזרת ומלחמת עמלק, ומלחמת הנזכרים,
דבריו ובסוף הם…". עלי שבא מצר ישראל מהם אחד לידו ובא זה על "ועובר כתב:
להורגו ויכול שיסתכן מבלי ולא בדבר לאו על שעבר מלבד זה, עשה ביטל הרגו,
כ, טז עליהם)(דברים שנאמר כל תחיה לא
."…נשמה
ספר בעל על חינוך מנחת בעל שם מקשה
: החינוך חיוב שיש להסביר אפשר כיצד
להילחם מהתורה שלא באופן רק גויים ב
הרי יסתכן, הוא העולם דרך שבשעת ואם הצדדים, משני חיילים נהרגים מלחמה בודאי איתם, להילחם חייבה התורה חינוך המנחת סכנה? בכך שיש אף כוונתה
החינוך דברי על עיון בצריך. נשאר
| מלחמה בעת בה' ביטחון יא. 89
הרמב״ם דברי כוונת חינוך, המנחת עפ״י
היינו ", ישראל מקוה על ישען "… …דלעיל: אל המלחמה שטח בתוך יכנס שכשהחייל יעשה בעיניו שהטוב בה' יבטח האויב, , מול לו לקרות שיכול ממה יפחד ולא ירא ולא
פרטי. באופן
דוד אליהו הרב (הגאון האדר״ת הרב אולם
קוק הראי״ה הגאון של חותנו תאומים, רבינוביץ'
)זצ״ל תרד מצוה)(מצוה של "חשבונות "בספר
אם לדעתו חינוך. המנחת דברי על חולק כדי סכנה ספק למקום נכנסים חיילים
מלא בביטחון ם לָּש נכנסים והם ְּלהילחם, לשון וזה אסון. כל להם יארע לא בהשי״ת, התירה שהתורה "לולי שם: האדר״ת למקום לילך כלל רשאים היינו לא ללחום, שייך לא כן, התורה אמרה שכך אלא סכנה.
שיצאו וכיון בעולם. כנה ס ספק שום כלל
90 | בה הביטחון 'מידת
גם לפחוד וכלל כלל מקום אין ה', בשם הדברים וק״ו בעולם, סכנה ספק מחשש ויעוין רע". דבר ידע לא מצוה ד״שומר מהא
הרמב״ם רבנו של נעימה אמירה ת ְּמִתַּיק ותהיה פחד בלא ליבו בכל הנלחם "וכל ז״ל לו מובטח בלבד, השם את לקדש כוונתו
ואיך רעה", גיעהו ת ולא נזק ימצא שלא ציוונו שהקב״ה ולומר ספק להטיל נוכל ליצלן רחמנא סכנה? לספק נפשנו למסור בן ק״ו שהוא נכונים, ודברינו דעתא! מהאי המזיק דבר שאינו ראיה ממצות ק״ו של בנו שלא השי״ת לנו הבטיח ומ״מ בבירור, לילך מצוונו שהשי״ת למצוה עאכו״כ נינזק.
שלמה דעתנו שאם סכנה, ספק למקום כל יגיע לא שמו, יתברך לרצונו ורצויה המלכים מלחמות בכל שראינו וכמו אסון.
יצליחו יפנו אשר בכל."הצדיקים,
| מלחמה בעת בה' ביטחון יא. 91
לדעת מצוה, מלחמת שבזמן יוצא, כן אם אפילו למלחמה יוצאים חינוך המנחת התורה ציותה כך שהרי נפש, פיקוח, בספק למלחמה לצאת מחויבים סכנה שיש שאף
לדעת אולם סכנה. למקום עצמם יס ולהכנ לצאת התורה חייבה אם האדר״ת, לא וגם סכנה שאין בהכרח הרי למלחמה,
שייכות "שאין האדר״ת: שם (והוסיף סכנה תהיה
אדרבה הניסים, על דיברה לא שהתורה לומר, לזה לא שאם בניסים, דוקא התורה דיברה גוונא בכהאי
וכלל. כלל ללחום רשאים היו לא )"כן
בפרק האמור מכל ללמוד, יש גדולה שמצוָּה עם למען שנלחמים אלו כל מקיימים המלחמה פרוץ מאז ישראל, וארץ ישראל
החיילים על. תורה בשמחת הטבח בעקבות בעיקר אך שיכולים, ההשתדלות את לעשות
שלמה וכדברי עולם בבורא ביטחונם, לשים
92 | בה הביטחון 'מידת
לְּיֹום מּוכָּן סּוס לא כא, (משלי ע״ה:)המלך "
ִמ הַּתְּשּועָּה." וְּלַּה' לְּחָּמָּה
הַּדֶּרְֶּך תְּפִלַּת
וֵא- א-ֹלהֵינּו מִלְּפָּנֶּיָך׳ה רָּצֹון יְּהִי ֹלהֵי
אֲבֹותֵינּו, לְּשָּלֹום וְּתַּצְּעִידֵנּו לְּשָּלֹום שֶּתֹולִיכֵנּו
לְּשָּלֹום, וְּתַּדְּרִיכֵנּו לְּשָּלֹום ) (וְּתִסְּמְּכֵנּו,
חַּיִיםּולְּשִמְּחָּה ל חֶּפְּצֵנּו לִמְּחֹוז ְּוְּתַּגִיעֵנּו
אומר: מיד לחזור דעתו (אם. ּולְּשָּלֹום וְּתַּחְּזִירֵנּו
)לְּשָּלֹום וְּחַּיֹות וְּלִסְּטִים וְּאֹורֵב אֹויֵב כָּל מִכַּף וְּתַּצִילֵנּו
רָּעֹותּבַּדֶּרְֶּך, הַּּמִתְּרַּגְּשֹות פֻּרְּעָּנֻּיֹות מִינֵי ּומִכָּל
לָּעֹולָּם, לָּבֹוא צְּלָּחָּהּבְּכָּל וְּה ַּוְּתִשְּלַּחּבְּרָּכָּה
יָּדֵינּו, מַּעֲשֵה לְּחֵןּולְּחֶּסֶּדּולְּרַּחֲמִים וְּתִתְּנֵנּו
| מלחמה בעת בה' ביטחון יא. 93
רֹאֵינּו, כָּל ּבְּעֵינֶּיָךּובְּעֵינֵי קֹול וְּתִשְּמַּע
תַּחֲנּונֵינּו.
כִי אַּתָּה אֵל וְּתַּחֲנּון תְּפִלָּה ַּ שֹומֵע.
תְּפִלָּה: שֹומֵעַּ אַּתָּה׳ה ּבָּרּוְך
צִיאָּה הַּי לִפְּנֵי ְּתְּפִלָּה לַּקְּרָּב
הַּכְּרּובִים יֹושֵב יִשְּרָּאֵל ־ֹלֵה, י א צְּבָּאֹו־ת ה': לֵאמֹר צִּוִיתָּנּוּבְּתֹורָּתְָּך אַּתָּה
" לַּּמִלְּחָּמָּה הַּיֹום קְּרֵבִים אַּתֶּם יִשְּרָּאֵל שְּמַּע
, אֹיְּבֵיכֶּם עַּל וְּאַּל תִירְּאּו אַּל לְּבַּבְּכֶּם יֵרְַּך אַּל
ְּתַּחְּפ יכֶּם ־ֹלֵה א ה'. כִי מִפְּנֵיהֶּם תַּעַּרְּצּו וְּאַּל זּו
, עִּמָּכֶּם הַּהֹלְֵך אֹיְּבֵיכֶּם עִם לָּכֶּם לְּהִלָּחֵם
." אֶּתְּכֶּם לְּהֹושִיעַּ מָּיּון יֶּה אֹויְּבֶּיָך הִנֵה, וְּעַּתָּה
רֹאש. נָּשְּאּו ּומְּשַּנְּאֶּיָך סֹוד יַּעֲרִימּו עַּּמְָּך, עַּל
94 | בה הביטחון 'מידת
צְּפּונֶּיָך. עַּל וְּיִתְּיָּעֲצּו וְּנַּכְּחִידֵם לְּכּו אָּמְּרּו
. עֹוד יִשְּרָּאֵל שֵם יִזָּכֵר וְּלֹא מִגֹוי, עִם נָּא יֵה ה
, עַּמְָּך שְּלּוחֵי לְּיִשְֹּרָּאֵל הַּגָּנָּה צְּבָּא חַּיָּלֵי אֹויְּבֵיהֶּם. עַּל לַּמִלְּחָּמָּה הַּיֹום הַּקְּרֵבִים אֶּת לְּחַּם יְּרִיבֵנּו אֶּת רִיבָּה וְּאַּמְּצֵנּו, חַּזְּקֵנּו
ֹלחֲמֵינ. וּ לָּנּו עֶּזְּרָּתָּה וְּקּומָּה וְּצִנָּה מָּגֵן הַּחֲזֵק
כַּגַּלְּגַּל שִיתֵמֹו, י, ־ֹלַּה א חַּסְּדֶָּך. לְּמַּעַּן ּופְּדֵנּו
. רּוח לִפְּנֵי ַּכְּקַּש יָּעַּר, ּוכְּלֶּהָּבָּה תִבְּעַּר כְּאֵש
. הָּרִים תְּלַּהֵט תִרְּדְּפֵםּבְּסַּעֲרֶָּך, ּובְּסּופָּתְָּך כֵן
. תְּבַּהֲלֵם פְּנ ֵמַּלֵא ה.' שִמְָּך וִיבַּקְּשּו קָּלֹון, יהֶּם. וְּיֹאבֵדּו וְּיַּחְּפְּרּו עַּד, עֲדֵי וְּיִּבָּהֲלּו יֵבֹשּו אָּנָּא
נָּא. הַּצְּלִיחָּה ה' אָּנָּא נָּא, הֹושִיעָּה ה' הָּבָּה
ים. ּבֵא־ֹלִה אָּדָּם תְּשּועַּת וְּשָּוְּא מִצָּר, עֶּזְּרָּת לָּנּו
צָּרֵי יָּבּוס וְּהּוא חָּיִל, נַּעֲשֶּה נּו.
| מלחמה בעת בה' ביטחון יא. 95
יִשְּרָּאֵל עַּם לְּהַּצְּלָּחַּת תְּפִלָּה
וֶּא- ינּו א-ֹלֵה ה' יָך מִלְּפָּנ רָּצֹון ֶּיְּהִי ֹלהֵי כָּל וְּעַּל עָּלֵינּו שֶּתִתְּמַּלֵאּבְּרַּחֲמִים אֲבֹותֵינּו, כָּל מִיַּד וְּתֹושִיעֶּנּו וְּתַּצִילֶּנּו יִשְּרָּאֵל עַּּמְָּך
רָּעָּתֵנּו מְּבַּקְּשֵי כָּל, אֵינּו, ּומִכֵף וְּשֹונ ְּאֹויְּבֵנּו תַּעֲשֶּינָּה וְּלֹא מַּחְּשְּבֹותָּם, וְּקַּלְּקֵל עֲצָּתָּם הָּפֵר עֵצָּה עּוצּו מַּר שֶּנֶּא תּושִיָּה, ּוכְּמֹו יְּדֵיהֶּם אֶּל עַּּמֵנּו כִי יָּקּום, וְּלֹא דָּבָּר דַּּבְּרּו. וְּתּופַּר,
קֵל וְּקִל גֹויִים עֲצַּת הֵפֵר ה' מַּר, ְּוְּנֶּא בְּלִּבָּם תָּבֹוא שֶּחַּרְּּבָּם רָּצֹון וִיהִי מְּחֻּשְּבֹותָּם,
תִשָּבַּרְּנָּה. וְּקַּשְּתֹותָּם
עַּּמְָּך כָּל וְּעַּל עָּלֵינּו רַּחֲמֶּיָך נָּא יְּהַּּמּו ה' אָּנָּא כִסֵא עַּל וְּשָּב הַּדִין מִכִסֵא נָּא עֲמֹד יִשְּרָּאֵל,
מִשּורַּת נִים וְּלִפ לִפְּנַּי לָּנּו וְּתִכָּנֵס ְּרַּחֲמִים, וְּרָּעֹות קָּשֹות גְּזֵרֹות כָּל מֵעָּלֵינּו, הַּדִין, ּותְּבַּטֵל
96 | בה הביטחון 'מידת
וְּנֶּחָּמֹות יְּשּועֹות טֹובֹות, גְּזֵרֹות עָּלֵינּו, וְּתִגְּזֹר וְּיִקְּרְּאּו דִינֵינּו גְּזַּר רֹעַּ וְּתִקְּרַּע רַּחֲמֶּיָך, לְּמַּעַּן
פְּדֵנּו לָּנּוּו עֶּזְּרָּתָּה "קּומָּה זְּכּויֹותָּיו. לְּפָּנֶּיָך
חַּסְּדֶָּך."לְּמַּעַּן
מַּרְּעִיתְָּך צֹאן עֲבָּדֶּיָך עַּל וְּהָּגֵן שְּמֹר ה', אָּנָּא הַּצָּבָּא חַּיָּלֵי עַּל הֵגֵן הַּנִמְּצָּאִיםּבִשְּבִיָּהּבְּעַּזָּה, לֹא יָּקּוש, מִפַּח הַּצִילֵם הַּּבִטָּחֹון, וְּכֹוחֹות יִקְּרַּב לֹא וְּנֶּגַּע רָּעָּה, אֲלֵיהֶּם תְּאּונָּה
פֻּרְּעָּנִיֹות מִינֵי מִכָּל וְּתַּצִילֵם הֳלֵיהֶּם, ָּּבְּא נָּא וְּשָּלַּח לָּבֹואּבָּעֹולָּם, הַּּמִתְּרַּגְּשֹות ּותְּאּונֹות הַּפְּצּועִים לְּכָּל עַּּמְָּך, חֹולֵי לְּכָּל שְּלֵמָּה, רְּפּואָּה שֹומֵע אַּתָּה כִי תְּחִנָּתֵנּו, קֹול אֶּת נָּא ַּּושְּמַּע
תְּפִלָּה שֹומֵעַּ. ְך פֶּה, ּבָּרּו כָּל תְּפִלַּת יִהְּיּו צּורִי ה' לְּפָּנֶּיָך לִּבִי וְּהֶּגְּיֹון פִי אִמְּרֵי לְּרָּצֹון
. וְּגֹאֲלִי עַּּמֹו אֶּת יְּבָּרְֵך ה' יִתֵן לְּעַּּמֹו עֹז ה'
וְּאָּמֵן אָּמֵן. בַּשָּלֹום,
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה