מקדש לי ועשו טעם
אגדה במדרשי שבועי שיעור תש תרומה, טבדי בנימין הרב │ פ״ד
והתורה הקב״ה קשר
1. א סימן לג פרשה (וילנא רבה )שמות
… ד (משלי הה״ד תרומה, לי )ויקחו ברוך הקדוש אמר עמו נמכר שמכרו שמי מקח לך ויש תעזובו אל תורתי לכם נתתי טוב לקח כי
תורתי לכם מכרתי לישראל הוא עמה נמכרתי כביכול שנאמר המלכים מן אחד בא יחידה ת ב לו שהיה למלך משל, תרומה לי ויקחו יכול איני תטלה אל לך לומר יכול, איני ממנה לפרוש היא, יחידית לך שנתתי בתי לו אמר לאשתו וליטול לארצו לו לילך ביקש ונטלה
שאדו לי עשה אחד קיטון הולך שאתה מקום שכל לי עשה טובה זו אלא אשתך שהיא לפי בתי. את להניח יכול שאיני אצלכם ר
מקום בכל אלא יכול איני תטלוה אל לכם לומר יכול, איני הימנה לפרוש התורה את לכם נתתי לישראל הוא ברוך הקדוש אמר כך שנאמר בתוכו שאדור לי עשו אחד בית הולכים שאתם מקדש לי. ועשו
ז סימן לג פרשה (וילנא) רבה שמות 2.
ד״א. לג" (דברים הה״ד תרומה לי )ויקחו לנו צוה תורה
ד״א אלא מורשה קורא תהי אל משה…"מורשה הוה הוא ארוסתו נשא שלא זמן כל זה חתן מה מאורסה
חמיו לבית, פראדורין כך, אצלה בא אביה הרי משנשאה
אל עלה משה ו יט) (שמות לישראל תורה נתנה שלא עד למשה הוא ברוך הקדוש אמר תורה משנתנה, האלהים. בתוכם ושכנתי מקדש לי ועשו
ף יוס עץ 3. שם
כו זה חתן מה מאורסה.'אלא משה אלא ישראל אצל ה' בא לא ולכן לגבי בכבודו ה' שבא מלך בישורון ויהי ואח״כ שכינה אצל הולך היה
מאז כי סיני הר מעמד דהיינו יחד. עם ראשי התאסף ע״י. ישראל
לא ומאז לשכנו. משכן לעשות וצוה עמהם ה' נתיחד רה התו שקבלו כנשואה: אלא מאורסה התורה היתה הליכה ירוש' בל' הוא ופרא. דורן פרא תיבות שתי פראדורן היה הוא ממש… דירה בית מלשון הוא ודורן במרוצה
סא מאמר א חלק ומוסר חכמה דעת 4.
אהבה השם ע״י להגדירה צריך תורה של מהותה להגדיר, כשנחפוץ ועוסקים שיושבים עשרה "אהבה". הוא תורה של שמהותה משום המקום "בכל שנא' אחד אפי' ומנין וכו' ביניהם שרוי' שכינה בתורה
אחד שאפילו חז״ל ואמרו מ״ז), פ״ג ות (אב וגו'" שמי את אזכיר אשר הענינים- קלות מצד זה ואין עמו, שכינה בתורה עוסק שאפשר כמו
לכאורה- לחשוב דבק היא התורה כמה עד לנו גילו שחז״ל להפך, אלא ועוסק יושב אחד שאפי' גדול כ״כ חיבור ית', הבורא עם לאדם וחיבור
הבורא עם מיד ברתו מח שהתורה אצלו, שרויה השכינה תיכף בתורה
. כביכול "אהבה- על הוא הברכות סדר כל,"ומשו״ז וכו אהבתנו רבה 'אהבה משום באהבה, וחותם באהבה, וליחדך לך להודות וכו' גדולה חמלה מלכות קבלת באה זו ברכה אחרי "אהבה". הוא תורה של דמהותה
"אחד- אחד", ה' אל' ה' ישראל "שמע "שמים, ואחרי חלוק לבנו, שאין
וגו- ה'" את "ואהבת 'כן וגו- הדברים" "והיו כן ואחרי '"אהבה", לבותן המדבק דבק "אהבה", הוא תורה של שמהותה משום "תורה", הוא וקוב״ה וישראל שהתורה היינו שבשמים, אביהן עם ישראל של "חד לעולם, הפרד מבלי וחזק אמיץ בקשר ומדובק מחובר משולש חוט
לאחד "עד."חוברים ומ מדובקים הוא", אבל אדותיו, מדברים אנו שתמיד חז״ל מאמר נבין זה הצעתנו אחרי פ (שמ״ר אחז״ל הדברים. נשמת את להרגיש הגענו לא עדין 'לפנימיותו
)ל״ג" … אל לכם לומר יכול, איני הימנה לפרוש התורה את לכם נתתי לי עשו אחד בית הולכים שאתם מקום בכל אלא יכול, איני תטלוה
בתוכם ושכנתי מקדש לי "ועשו שנא' בתוכו, ."שאדור מצד זה אין יכול" איני ממנה "לפרוש שענין להבין אנו מורגלים ותמיד
התורה אינו ש עד התורה את כך כל אוהב שהוא ית', הבורא מצד אלא
אופן בשום ממנה להפרד; יכול כל דבק היא שהתורה התורה, מעלת כאן לנו גילו שחז״ל מתבאר ולפי״ז
יכול איני ממנה ש״לפרוש עד הבורא, עם חזק כך כל חיבור גדול, ."כך
מו פרק ישראל תפארת ספר 5.
אי לישראל, התורה יתברך השם נתן כאשר עוד, ואמר ברוך הקדוש וכביכול התורה, מן פורש שיהיה אפשר למלך זה דבר ומדמה התורה. עם נלקח בעצמו הוא נראה שהוא עם הזה, והמשל יחידית. בת לו שיש
הזה המשל, ן תבי וכאשר מאד. עמוק הוא פשוט, לי "ועשו ח) כה, (שמות מיד שציוה מה להבין תדע אשר ה', דרכי היא התורה כי בתוכם". ושכנתי מקדש אשר העם ובפרט הנמצאים, את יתברך השם סדר היא התורה כי אחד, סדר הוא הזה והסדר בו. בחר ג״כ ונתן מיוחדת, תורה נח לבני נתן ואם אחת.
יתברך השם אל היה לא אז מיוחדת, תורה לישראל חבור שיהיה אפשר אי כי מהם. אחד אל גמור חבור דברים שני יהיו כן שאם מחולקים, דברים לשני גמור חכמה בו שיש מי לכל מבואר זה ודבר אחד. ענין אחד סדר היא התורה אבל אפשר. אי זה דבר כי ומדע השם וחבור צרוף כן, ואם תורה. עוד שאין בלבד,
התורה אל, יתברך גמור וחבור צירוף אחת, . שהיא לשני מצורף אחד דבר שיהיה לומר אפשר שאי שכמו אחד שהוא לדבר שיהיה אפשר אי כך לגמרי, דברים צירוף לו יש יתברך השם ולכך מחולק. וחבור צירוף אחת שהיא התורה אל מחולק בלתי גמור. וחבור
"ועשו ציוה לישראל התורה שנתנה אחר מיד, ולפיכך
מקד לי, ישראל עם מיוחד חבור לו שיהיה ש", כאשר
זה ודבר. עוד אין אשר המיוחדים, ה' דרכי להם יש אשר ישראל, יסוד שהם הדברים מן אחד כן גם הוא נצחים לנצח הגמור החבור שהוא התורה, להם, נתן
בזה ודי כלל. יוסר שלא אפשר. שאי
6. ב פרק הבית תורת חיים- חפץ
- לתורה קדמה שד״א וכמאמרם נחוץ, ענין זה שגם הגם וכדומה, ארץ דרך מדת בעניני זה בענין גופא שהדבור לומר נוכל לא מ״מ
תיבה ובכל קדוש הוא גופא הדיבור בתורה מדבר הוא כש כן לא ד״א. בעל להיות שיוכל תועלת לידי מביא שהדיבור רק קדוש, הוא התורה, …קדושת מצד והוא של…תורה מ״ע מקיים הוא בפיו שמדבר ותיבה עליו לכתוב הקלף הספר כשלוקח יודעין אנו דהלא
נוראה. קדושה עליו ויורד העור נתקדש תיכף ד' לשם שכתבה ואומר ס״ת
מן ענינים איזה ללמוד רוצה ישראל כשאיש ממש וכן הוא הרי בתורתו לעסוק ויצונו בנו בחר אשר על לד' ומודה בה״ת ומברך התורה יורד בזה ממש כן ההוא עור על התורה אותיות של קדושה יורד שתיכף מודים כו״ע דשם היכי וכי ד' לשם שאומר כמו ממש
ההוא. העור מן שבראשו המוח גריעותא דמאי שם. כשמדבר נפשו על האותיות של הקדושה
י וכן " – האדם מין ולא בע״ח רק שהוא בהמתו, על האדם כשאומר לכל הוא דוע " לד 'קרבן - גיזה ואפילו עליה קדושה יורד תיכף
. ע״ז קרבן להביא וצריך שמים בקדשי מועל והנהנה הימנה ליהנות ואסור נתקדש וצמרה לומד כשהוא האדם נפש על ק״ו תדין ומזה
נפשו על ד' קדושת יורד תיכף ד' לשם [ ישראל לעמי תורה מכרתי הוא ברוך הקדוש אמר תרומה פ' רבה המדרש כונת ה ז ולדעתי
עמה נמכרתי כביכול התורה… בקדושת ומתקדשת ] עולמי מהפך
7. סימן יב פרשה (וילנא) רבה במדבר
תנאים יהושע א״ר ויהי מהו וגו בי,'ום ויהי עד ישראל עם הוא ברוך הקדוש עשה אלא משם מוציאם שאינו במצרים שהם שכינתו וישרה משכן לו שיעשו ע״מ
כמ״ש(שמות ביניהם )כט ה אני כי 'וידעו מצרים מארץ אותם הוצאתי אשר אלהיהם
וכיון בתוכם לשכני ע״מ בתוכם לשכני
וירדה המשכן שהוקם ושרתה השכינה
בתוכם.
אמר רב משנברא היה שלא דבר ויהי היום באותו נעשה עכשיו עד העולם לא שעה אותה ועד העולם שמשנברא משהוקם אלא בתחתונים שכינה שרתה
ויהי חדוש דבר, נאמר לכך ואילך המשכן
הוא. אמר רשב״י לכמות וחוזר ופסק שהיה דבר
שהיה, של ברייתו מתחלת מוצא אתה שכן
כמ״ש בתחתונים השכינה שרתה ולם ע
ג )(בראשית מתהלך אלהים ה' קול את וישמעו
וגו בעת׳בגן השכינה שנסתלקה וכיון שהוקם עד ירדה לא שוב אדם שחטא
כתיב לפיכך המשכן ופסק שהיה דבר ויהי
שהיה. לכמות וחזר הרבה ימים
8. תרומה– מרום, מי חרל״פ, משה יעקב הג״ר מאמר׳ע
הרצ מסוד שהיא התורה הנה ון הבל מהדרגא כולה היא, יחידית גבולי- י ת טוב שלפני
ו ורע. ול. ם הע בריאת קודם שנה אלפים קוב״ה השתעשע בה והרי תורה. אלא טוב אין
כן ו מכ תב וע לבא לעתיד עוד יהיה ולא הארץ מן הטומאה וח ר ר טמ וא ופסול א ס, ור ולא
ואש חטאות עוד מ. ות אחרת התורה אז תהא לא ואעפי״כ ול אחת. אות בה תחסר א
כרחך על הא פי שעל התורה מתפרשת ת מ ב ם ג ח לא ט שבהויה, וליקויים אים אלא
שהחטא בה מושג לנו אין שכמעט עד בהם חיים שאנו באופנים ומתפרשת שירדה רם ג [ק אלקי. ם עשה ה ז לעומת שזה הרעים, הכוחות בלא י. ]ד ז, הלת
כלם והסודות הרמזים גם סו י לרומם זה קוטב על בבים מ הרע, ולהשפיל די ין תפורש ואיך
מן תכלה כיה הרשעה אחרי התורה העולם? את לפנינו הכהה עצמו שהחטא כרחך על וכוחות הכשלות של מציאות שבלא היחידית בקדושתה להביט ידענו ולא התורה אורות
זרים. לתורה, שביה גרם החטא ובכן העול לכל ועמה מ זה. קוטב על רק מתפרשים שאינם ים
" שבי בחינת״שבית זהו הח לזמן גם לארץ, התורה את משה הוריד - ט וההשפלה. א
ה עמה, נמכרתי כביכול תורתי לכם מכרתי לישראל הקב״ה אמר במדרש: שאמר וא
ש מ תרומה. לי ויקחו נאמר יחידה… בת לו שהיתה למלך של בית הולכים שאתם בכ״מ
. בתוכם ושכנתי מקדש לי ועשו וז״ש בתוכו, שאדור לי עשו אחד
- ממנו הקב״ה יטלה מדוע וכי הדברים, תמוהים לכאורה נתנה אותה שיטול ע״מ וכי
לנו? הביאור: אלא הוא נתנה ורע. טוב ממקום למעלה יחידית, שהיא כפי לנו אלא
א שבינו שאנחנו ות יכול, איני ממנה לפרוש אמר: לזאת ורע. טוב למקום ה שאחודה אחר
לומר וגם אתי. היא אותה- ששביתם מצבכם לפי המתפרש באופן תטלוה אל לכם גם
אי ש לפי י, כול ני ג גמורה אחדות עמה אחודים ישראל ם מ ולא, תפרשין, כן" על לי ועשו
" מקדש - ורע" טוב שלפני התורה באופן לדור אוכל ששמה אחד בית לי עשו זהו ושכנתי
בתוכם". והאדם העולם תיקון
יג סימן יב פרשה (וילנא) רבה במדבר 9.
קרוי שמשכן כשם אוהל שקרוי העולם כנגד שקול שהוא המשכן את
כיצד? אוהל. ק״ד וכתיב)(תהלים וגו' אלהים ברא בראשית כתיב נוטה
כיריעה, שמים המשכן על לאוהל עזים יריעות ועשית כתיב ובמשכן
'וגו. כתיב ובמשכן וגו' מבדיל ויהי רקיע יהי א )(בראשית בשני כתיב לכם. הפרוכת והבדילה ובמשכן השמים מתחת ם המי יקוו בשלישי וגו. לרחצה נחושת וכנו נחושת כיור 'ועשית מאורות יהי ברביעי
וגו. טהור זהב מנורת ועשית ובמשכן השמים 'ברקיע ועוף בחמישי
כנפים. פורשי הכרובים והיו ובמשכן וגו' הארץ על יעופף נברא בששי
אחיך. אהרן את אליך הקרב ואתה ובמשכן אדם
כתיב( בשביעי בראשי ת )ב וגו השמים 'ויכולו עבודת כל ותכל ובמשכן
וגו. 'משכן אותם ויברך ובמשכן אלהים, ויברך כתיב עולם, בבריאת ויקדש בשביעי משה, כלות ביום ויהי ובמשכן אלהים, ויכל בשביעי
המשכן את הוי אותו ויקדש ובמשכן. אותו
11. עמוד32 רבתי בראשית
אני היאך אמר מקדש, לי ועשו למשה הב״ה שאמר בשעה
העולם שבראתי כשם תבהל אל הב״ה א״ל לעשותו, , יודע
מוצא את הוא, שכן ומנין, המשכן את עושה אתה כן וגופך הצלעות ובגוף האדנים, ך בתו קבועים הקרשים שהיו במשכן הארץ ביסודי קבועים ההרים כן ובעולם בחוליות, . קבועות בשר מצופות הצלעות ובגוף זהב, מצופי הקרשים היו במשכן ועשבים אילנות בעולם האדם, ומעמידין נמתחין וגידין שלו מעלה את מכסות היריעות היו במשכן בארץ. נמתחין
אבריו מכסה אדם של עור ובגוף צדדיו, שני את ומכסות הארץ את מכסים השמים ובעולם צדדיו, משני וצלעותיו
ן ובי הקדש בין מבדיל הפרכת היה במשכן צדדיה. משני
מבדלת הגוף זרעפת ובגוף קה״ק, ובעולם הבטן, ובין הלב בין התחתונים למים העליונים המים בין מבדיל שהוא, הרקיע
למים מים בין מבדיל ויהי. שנאמר
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה