הלבנה בברכת יסודות
ט ברכות ירושלמי תלמוד ב,
בחידושה הלבנה את הרואה עד חדשים. מחדש ברוך אומר
בחצי ראה שת עד יוסי רבי בשם אחא בר יעקב רבי איכן. שתתמלא עד יוסי רבי בשם חנינא ורבי אחא רבי המטה.
יום עשר ארבעה עד אמרין דקיסרין רבנן. פגימתה.
טז הלכה י פרק ברכות הלכות רמב״ם
… ברוך… מברך בחדושה לבנה הרואה שברא מה כל ועל
אתה׳ה ברוך החדשים. מחדש
מסכ בבלי תלמוד א עמוד מב דף סנהדרין ת
שכינה… פני מקבל כאילו בזמנו החדש על המברך כל יוחנן: רבי אמר אסי רבי אמר חנינא בר אחא רבי ואמר
אילמלא ישמעאל: רבי דבי תנא נימרינהו הלכך אביי אמר דיים וחדש חדש כל שבשמים אביהן פני להקביל אלא ישראל זכו
מעומד. ומב מכתפי זוטרא ומר מרימר רכי.
אשי: לרב אחא רב ליה אמר חדשים." מחדש מברכי״ברוך במערבא
מברכי. נמי דידן נשי האי ליה: אמר חק צבאם כל פיו וברוח שחקים ברא במאמרו אשר [וכו'] ברוך יהודה: רב דאמר יהודה כדרב אלא את ישנו שלא להם נתן וזמן בטן לעמוסי תפארת עטרת שתתחדש אמר וללבנה אמת שפעולתן אמת פועלי קונם רצון לעשות ושמחים ששים תפקידם
חדשים. מחדש ה' אתה ברוך מלכותו כבוד שם על ליוצרם ולפאר כמותה להתחדש עתידין שהן
שמ סימן א חלק רדב״ז שו״ת א
הלבנה על מברכין אם דעתי אודיעך ממני אלת שיש בזמן וכן לבינה בינו מבדיל מסך שיש בזמן
עבים. שם דתנן: לה, אמינא מנא תשובה על מברכין אין
לאורו, שיאותו עד האור עד עולא אמר וכמה
לפונדיון. סלע בין שיכיר נמי הלבנה ברכת לענין אור ממנו שעובר וקלוש דק הוא המסך אם
בין להכיר ויוכל ממנו נהנה שהוא עד לבנה ה ניכרים שהם הדברים מן וזולתו לפונדיון סלע
עליה לברך יכול ודאי אז הלבנה. לאור אין הלבנה מאור נהנה ואין גס הוא המסך ואם
לבטלה. ברכה והוי לברך הוא ואם מברך אין עב הוא אם הענן לענין וה״ה
מברך ודק. קלוש וכסתה לברך התחיל ואם הברכה גומר. הענן
וא״ת ואפי מברך הוא עולם של מנהגו על 'הלא
בכך מה מאורה יהנה. שלא ליתא הא א״ר דהא
וכו ברוך אומר בחדושה לבנה הרואה:'יהודה
סופרים: במס' גרסינן ותו הירח על מברכין אין נאים ובגדיו מבושם כשהוא שבת במוצאי אלא
ומברך. רגליו ומישר כנגדה עיניו ותולה
אמרו הטעם ומזה בה להביט שצריך בהדיא הרי שבת במוצאי שמא חושש הוא שאם הראשונים להקדים יכול הברכה זמן ויעבור מעונן יהיה
לילות, בשאר הברכה הברכה שאין פי על אף
כתקנה. כדי בחול לברך מקדים כשהיה מור״ם על ואמרו לובש היה בחדש י״ו שהוא הזמן יעבור שלא
בהגהה איתא והכי לו ה שהי מכובד סרבל
פשוט, וזה במיימוני. והנלד״כ
עז סימן מהרש״ל שו״ת
לחייבו פנים דיש לא או חנוכה בנרות חייב אי אחד סומא שאלני אלא לראותן עליהן מברכין ואין ניתנו ליהנות לא חנוכה ונרות הואיל אינו שהוא מאחר נימא או מצוה עושה דהדלקה ק״ל וגם להדליק
חייב אינו לאחרים גם בהן רואה אינו שהרי הנס פירסום בכלל
לפרסמה, ראה לא אפי' שסומא ק״ל והכי (כ״ד) במגילה ששנינו למה דומה ואינו דקאי התם שאני המאורות יוצר ומברך שמע על פורס מימיו מאורות מן נהנה הוא ואף בעולמו שברא הוא ברוך הקדוש של אורו אבריאת
שאר וכן חפצו למקום אותו ומוליכין ו אות רואין שאחרים בעבור האור כו, אחד בסומא מעשה לשם וכדאייתי 'תשמישין לאו גברא והך הנס לפרסם לראותן אלא ליהנות שאינן נרות הני אבל
לא הוא ראות. בר
תשובה: להשתתף ויכול מדליקים דולקים שאחרים בבית הוא אם
עדיף, הוא עליו ויברכו בפרוטה
עליו, דולקת אשה א״כ אשה לו יש אם וכן אחר… של סיוע ע״י להדליק הוא צריך בית לו ויש אשה לו אין אבל דמגילה בפ״ב ראבי״ה שפסק האש מאורי מבורא ג״כ קשה אינו ומ״ה
דווקא אלא לחוד בהנאה תלויה אינה דהמצוה משום מברך שאינו ההנאה עם בראייה התם" כדקתני השלהבת שיראה עד מברכין אין
שלה. הפועל היא וזו לאורה" וישתמש
- שפיר דיכול נ״ל הלבנה ברכת אבל האש מאורי ברכת ודוקא שיאותו עד בה ג״כ שאמרו אף לברך שהוא אמרו לא מ״מ לאורה בריאת על זו ברכה כי לאורה יאותו שהעולם אלא לאורה יראה
המאורות יוצר לברך שיכול לסומא ודומה קאי וחידושו. עולמות ה״ה ז״ל לורי״א יחיאל מהר״ר בן שלמה דברי כתבתי בעיני הנראה
יצחק שר. הנקרא
טבדי בנימין הרב ועריכה: כתיבה © "לשמה רבנים להכשרת מדרש בית ע״י "יו״ל שמורות הזכויות כל ליצירת קשרMIGDOL100@gmail. com
כ״ד סי' ח״ג אמת זרע שו״ת
או״ח תכו סימן
א סעיף
אשר מברך: בחדושה לבנה הרואה
לקדש ואין הגה: וכו שחקים ברא.'במאמרו ונהנין זורחת שהלבנה בעת בלילה אלא החדש
(אגור.)מאורה
ב סעיף
שבת במוצאי אלא הירח על מברכין אין
אם ודוקא הגה: נאים ובגדיו מבושם. כשהוא
אז בחדש, י' קודם הוא שבת י מוצא ליל אין אח״כ הוא אם אבל מוצ״ש. עד, ממתינין לילות ב' יהיו שמא שבת מוצאי עד ממתינין ויעבור הלבנה יראו ולא עננים ד' או ג' או
. הזמן
תכו סימן אברהם מגן
… הלבנה לקדש חייב סומא (רש״ל
בינו מבדיל מסך יהיה שלא צריך ו )'בתשו שהלבנ זך דבר הוא 'אא״כ הלבנה לבין הנכרים דברים להכיר שיוכל ממנו נראית בעבים נתכסה אם וה״ה הלבנה לאור
ואם מברך וקלוש דק בעב נתכסה אם אבל (רדב״ז הברכה גומר ונתכסה לברך התחיל
כ״ה…) קנ״ז ח״א
תכו סימן חיים אורח איגר עקיבא רבי
כ הלבנה׳המוהריק״ש לקדש חייב סומא הסימן] ריש."א [מג דמלישנא״הרואה" מברך אינו דסומא: משמע
באב״ד העשיל יהושע לג״ר יהושע" "ספר שו״ת באב״ד יוסף הר״ר חינוך המנחת בעל של ][סבו יד סי',
במה הרמה כבודו לפני דברי להציע באתי ועתה שנלענ״ד
יום עד בעננים מכוסה הלבנה דאם לארץ מאירה ואעפ״כ ט״ו לילה בגבורתו השמש צאת קודם בוקר כאור עליה ולדרים
אם אף עליה לברך דיש כאורה כחשכה יאיר כיום הלבנה
… נראית ואינה בעננים מכוסה
ש דהסומא להדיא נראה וא״כ מהרש״ל שכ' …כמו ייב ח
ש אף לברך הלבנה גוף לראות שא״צ מפני הינו רואה ינו א
שא במה וסגי ח רואין, רים שמוליכין מפני הנאה ג״כ לו ויש
כד דף להדיא במגילה שאחז״ל וכמו אור ליוצר ודמי אותו, לסומא דדמי ע״ב לחוד. בהנאה דסגי להדיא הרי 'וכו,
ז״ל הרש״ל שמחלק כמו האש מאורי לברכת דמי ולא
להדיא…
הוא שכן וכיון לחוד בהנאה דסגי רואה הסומא שאין אף
ג אף א״כ אותה אנחנו, ם רק הלבנה גוף רואים אנו שאין אף
נה שאנחנו להם ונוגה בדרך הולכים לאורה ונאותים מאוד ים נ יאיר כיום ולילה - לילה יום ומראה יכסהו הענן שכן כי אף
יזרח אשר בוקר אור ובין אורה בין להבחין שאין עד - מדוע
ה על נברך לא מ כ וגמר לחוד. בהנאה סומא ומ
ו תה״ד… מדברי תשיבני ואל הרמ״א… " וד ג' או ב' 'שמא
הזמן" ויעבור הלבנה יראה ולא עננים יהיו ימים עכ״ל, והם
תה״ד. דברי הס משמע בסוף אפילו עננים 'ישנו שאפי ט״ו
עליה. מברכין אין
וימש בעבים שמים תתכסה …אם דכוונתו נלענ״ד לא חושך
וי כלל לקדש ראוי' תהי' ע בשלימות. הברכה זמן בור
זמן יעבור ואז אפילה שכתב״חושך התה״ד כונת דזה ולענ״ד
הברכה."
ו הרדב״ז… דברי לפרש לכאורה נראה בעבים. דמיירי
… יוד לא ומי שהאור בזה ה אף מהלבנה יותר נראה ט״ו ביום
בענני מכוס' שהיא נראה מאשר ם מהלבנה אף למולד ז' ביום
שהיא ומי ז' קודם עוד מברכין פוסקים לכמה ובפרט בטהרתה
והנגלה. הנראה דבר יכחיש
מיירי המה והרדב״ז דהתה״ד לומר לדחוק עדיף לענ״ד לכן
כ יחשכו אשר גדולים בעבים ואין. לאור יקוה נשף כבי
שהלי בעת אבל דברי ואין אומר אין יאיר כיום לה ם שנצטרך
דוקא לראות מדברי וכחנו שה וכמו הלבנה מהרש "ל.
תכו- סימן הערות ה שבת יוסף ילקוט ט אות הלבנה בברכת החייבים
ברכת לברך שאין, כתב שמא) (סימן הרדב״ז בתשובת כדין ודינו הלבנה, לבין בינו מבדיל ומסך ענן כשיש הלבנה
הנר על מברכים שאין שבת, במוצאי שבהבדלה הנר רכת ב בחידושה לבנה הרואה הכא וכדאמרינן לאורו, שיאותו עד
ע״ש כנגדה. עיניו שתולה אמרו, סופרים במסכת וכן. וכו'.
הלבנה ברכת לברך לסומא שאין, , מדבריו לדייק ויש ערוך בשלחן לן קיימא שבת במוצאי הנר ברכת גבי שהרי
מאורי בורא ברכת מברך הסומא דאין יג) עיף ס רצח (סימן הכא נמי והכי. האש,
למרן ועיין החיד״א כן שגם תכו) סימן (ריש ברכה במחזיק
ולא הלבנה. מאור שיהנה שצריך הקדוש מהזוהר הביא יראה עצמו שהוא בעינן דהכא המאורות, יוצר לברכת דמי
לדקדק דיש ) סק״ו רכט (בסימן עוד כתב וכן לאורו. ויאותו וספק הלבנה. ברכת לברך לסומא שאין הרדב״ז מדברי כתב תכו) (סימן בהגהותיו המהריק״ש גם להקל. , ברכות
נראה בחידושה, לבנה הרואה שאמרו חז״ל לשון שמדקדוק
ובפני צבור, בשלמי פסקו וכן. ע״ש מברך. אינו שהסומא עיקר וכן ועוד, חי, איש ובבן, יצחק, ברכת ישמע ולכן יחוה בשו״ת זה כל כמבואר חובה, ידי ויצא מאחר הלבנה
ע״ש קא). עמוד יח (סימן ד' חלק. דעת כתב עז) (סימן מהרש״ל בשו״ת, ואמנם רשאי שסומא עד הלבנה על מברכים שאין דאף הלבנה, ברכת לברך
יהנה עצמו שהוא צריך אין מקום מכל לאורה, שיאותו לאורה יאותו שהעולם אלא לאורה, ע״ש. . מטה והרב תכו), (סימן חדש והפרי אברהם המגן פסקו וכן נפש שמח ובספר ט'), (סימן הארץ שדה ובשו״ת יהודה,
(עמוד ע״ב… וד״מ )קא הרדב״ז לדעת לחוש שיש להלכה העיקר מקום ומכל
הלבנה ברכת לברך לסומא שאין. והמהריק״ש
ד אות קכה סימן ה חלק הלוי שבט שו״ת
על קודם הסתכל ולא שברך לבנה קדוש בענין שאל ואשר לפי הברכה, לו עלתה אם תכ״ו סי' או״ח המבואר ע״פ הלבנה שידע היינו בחידושה לבנה דהראה דיצא, פשוט דעתי
הרמ״א כמש״כ לארץ מאיר זורחת שבעינן וכיון שנתחדשה, וזריחתה הלבנה במאור הרגיש ע״כ שמקדשה זה א״כ שם,
לקדשה… הלך איך דאל״כ של הכסוי בגדרי או הפוסקים, בה שפלפלו לסומא ענין זה ואין
הנרגש ואורה וחידושה הלבנה דזריחת מזה שדברו, עננים בזה להאריך ואין. , בחדושה הלבנה ראית היינו בארץ
סתם נמשך רק בחידושה כלום הרגיש לא הזה האיש אם וגם דעתי אעפ״כ אותה ראה ולא לקדשה שהלכו עם ההמון אחרי
הלבנה שראה לו אמר אחר כאלו דהו״ל דיצא נוטה העני' עפ״ז מברך והוא, בחדושה שהובא מ״א סי' בתשובה המהרש״ל לדעת מבעיא ולא
מברך וסומא הלבנה לאור יהנו שהעולם דהעיקר שם, בפוסקים
בלבנה מביט דבעינן שם שהובא הרדב״ז עת לד אפילו אלא דוקא בחידושה לבנה הרואה הגמ' ולשון, ממש
לכתחילה לענין דוקא בזה יראה, מ״מ
וכה״ג מכסים עננים לענין, או אין מברך ועפ״ז והרגישו ראו ואחרים הארץ על כשמאירה אבל
עכ״פ דיעבד. חשש ה. לרחמי מצפה באהבה, דוש״ת 'והרני
גבאי מתיתיהו הרב של מאמר ט״ו– כרך האוצר ירחון
בו… מעכבת בילה לבילה ראוי שאינו וכל בו מעכבת בילה אין לבילה הראוי כל זירא דא״ר בכ״ד קיי״ל דהא י״ל אמנם וא״כ
ראוי דאינו מעכבת דהראיה די״ל סומא י דשאנ י״ל מ״מ רואה שאינו מברך אין שסומא שס״ל הנ״ל למהריק״ש דאף י״ל הראיה דאין יצא לכו״ע ובהכי בו מעכבת בילה אין לראות יכול שהיה ראה ולא שבירך מי ואילו לראות יכול שאינו לבילה
הנ״ל. שרים באר בשו״ת וכ״כ לראות יכול שהיה מעכבת
הלבנה שכעת לו מעידים ואנשים חלון דרך ' אפי הלבנה לראות לצאת יכול שאין בחולה הלבנה" בספר״צורת כתב וכעי״ז לבילה ראוי דאין סומא דשאני שיברך הכא יודה המהריק״ש וגם מסומא גרע דלא רואה שאין אע״פ לברך שיכול יפה מאירה
בילה. אין לבילה דראוי מעכבת הראיה אין לראות כשיכול ואילו הראיה היינו בו מעכבת בילה ולהכי
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה