ד״סב
" – הכלה בדוסבו
ו" טבשב טהכלהב
יתכלהה-ו״ט ל: שא הנשה (ר)'א,'א
4 השנה ראש בשבט באחד ולירקות, לנטיעה השנה ראש בתשרי באחד הם… שנים ראשי
ו״טבש תיבכ ללה טב אוה שאר הנשה. ןליאל בש ןכו( וקספ וטה
ןמיס א״לש ףיעס ז״נ קכ״ה) וסעיף
שאולחלק הנשה הזה שי תועמשמ תיתכלה יניינעב, רשעמ הלרע עטנו יעבר לר(
םיקסופ םג מה.)הטימשל
" הנש הנש השדה היוצא זרעך תבואת כל את תעשר "עשר כותבת: התורה ),
לדוגמא לעשר אין ולכן חברתה, על משנה לעשר שאין ההלכה וכך חז״ל לומדים ומכאן
הראשונה. בשנה שגדלו פירות על לשמיטה השניה בשנה שגדלו מפירות
םויה עבוקה יתמיא תמייתסמ הנש תחא הליחתמו הנש השדח אוה ו״ט טבשב
יד. , י שאר הנשה. ב ה״ד רש")"ןליא"
תוריפ, וטנחש רמולכ וליחתה חומצל ןכ ול: ,"האובתה " האד״ה תופסות שאר הנשה ףד: בי (ר
םדוק- ו״ט טבשב )
ומכ- הנשה, תמדוקה המו טנחש רחאל ו״ט טבשב (אומרים
ט םייח םימהמ לש הנשה האבה ימלשורי[ שאר הנשה ]'ב,'א ןייעו דוע א״בטירב שאר הנשה ףד. י בשב
.)"תוריפו" ד״ה
אוה- ןידה ןיינעל הלרע עטנו יעבר הוא אלו שנים של סיומם את הקובע שהתאריך
ו״ט, טבשב אלו םויה וב עטינ ץעה
א'- עמוד בשבט לט״ו עובדיה הכלהבון לש ברה ןיווז ל״צז זחבו
ל ו״טל, טבשב הארו הרצקב תוכלה 'וט טבשב רמאמב יכדרמ םידעומל( )םימילו לש ןרמ, אכלמ זצ"
485- 490 ).
יכד שאר הנשה קרפ 'א ןמיס, א״שת תוהגה תוינומימ 'לה (מר
ר קרפ 'א שופ): . ןיא ןינעתמ ןידיפסמו 1וב
"ת תקע״ב סימן או״ח ערוך השולחן מרן פסק וכן, י״ד סימן הגולה מאור גרשום רבינו
ןיא םירמוא וב יודיו תליפנו םייפא 2. ףי סע)'ג
. שי םיגהונ שובלל םויב הז ידגב 3וי ק ןרמ ןחלושה ךורע ח״וא ןמיס א״לק ףיעס פס)'ו
יטוקי) ח״ירהמ קלח 'ג: ו״טק (ל
ו" טבשב טהלבקב
: אל (דף)
ארץ בלוח שכתב מכפי יותר זה במנהג מדקדקים שהספרדים דומה באשכנזים, המנהג תלה למה יודע כל אכילת ולפני הלילה… כל כמעט בישיבותיהם הספרדים ילמדו בו "בט״ו שבט: חודש לונץ, ישראל,
ודמלי םידומיל …םידחוימ םגו וללפתי וררושיו תוליפת םינומזפו ימ י ירפ- הירחאלו ברה- ןיווז ל״צז ורפסב םידעומה הכלהב ו״טל, טבשב ]ו ) בסופ
בצוואת ר(אה
בשה,"אוה ןכו בתכ ןגמה םהרבא וא צ״ז קל״א, או״ח סופר כה״ח ז', אות ל' סימן חי לכל מועד, א״לק, ז״ט ח"
– ץע שפרי.)"רדה לע הז רפס רדוסמ שי": ארקנה
איבה םשמ 'ר םייח טיו ' 'ו ןכו 'מע, ו״נ תאצוה לאקב ז״ישת (עמ) א
שיש לוכאל םויב הז םישולש ינימ תוריפ 60 -
איב המכ תועד הזב שמ) 4 " ןאכו בותכנ קר תריצקב, רמואה, ה
והילא, א״עיז א שהיה ימים החמדת בעל בדברי בשבתאות, מקורו כוסות ארבע שתית של זה מנהג
ןתנ יתזעה םחל הדוהי קלח 'א ףד 'טע הדומע,'ג יארקמ שדוק )יררה( הכונח קרפ 'א הרעה,'אי (בית
,). ועוד. לעו ןכ ןיא גוהנל גהנמב, הז ןכו ונא םיגהונ ונתיבב ירבדכ ןרמ אכלמ א״עיז
10 > ןיא םהב הפילק יגוס-----ללכ תוריפ דגנכ םלוע האירבה ענבים כדוגמת (
. , תאנים…).
10 ----- (כדוגמת מבפנים והגרעין מבחוץ, >הפרי
. תמרים…). זיתים,
10 ----- (כדוגמת מבחוץ והקליפה מבפנים >הפרי
. אגוזים…). רימונים,
1. -----.
2. ----- אדום. יין מעט עם לבן שרובו >יין
3. -----.
4. -----.
לכ- ירפ מ י״פע- וניבר י״ראה ש״שרהו א״עיז 7 םינימ- אצמנ הריפסב תרחא הב
, תוליצאד- םדאהשכ לכוא תא דחא מ 7 של שפע הכוונה) (באמצעות מושך הוא המינים
תויווה- רושקה ותואל ירפה מ דאצילות. למלכות דאצילות ז״א
כ״חא-ע״יב תוכלמה תדרוי ל תומלועדם, האירב הריצי )היישעו עפשהו ךשמנ לע (אה
7 ר( םינ המי.)תוריפסל
4:
1. ----- >תוליצא----- > ןיי ןיא-----ןבל, ער לכה >בוט (ח.)דס
2. -----האירב>----- ובור----- >בוט אדום. יין מעט עם לבן >יין
3. ויצח>----- בוט ויצחו -----הריצי>-----ער.
4. ןיי> ובור>-----םודא -----הישע>-----ער.)ן (די
- ראה וכן שליט״א, שמואלי בניהו הרב המקובל של בשבט ט״ו סדר
לבו ברה השמ המק. ]ינומרא
שדו טבש ןוקיתו חהליכאה
פלו(, דחוימ הנוכתל, שפנב רביאל ףוגב רביא י-שארב י״ראה א״עיז,) ףוריצל לשם מיוחד
, היווה- לזמל דחא מ 12. ועוד. . המזלות, א ךיראנ עגרכ לכב םיטרפה לש שדוח, טבש קר רמאנ ףוריצש היווהה לש שדוח לטבש ) )דסח( (דין
ארקיו(, ז״כ הוא",)ג״ל ו י:"ה
קר 'ה הנשמ (פ)'ב. . בשנה… ושבט בלעיטה, צ' אות: בהמליך כת
ריבסמ 'ר קודצ ןהכה ןילבולמ א״עיז '- ה')
גהנמל- תוברהל תליכאב תוריפ ו״טב טבשב אדם של חטאו את לתקן כדי הוא
[ הפ יתרת(, עמשמ הפ לש הלעמ הפו לש ןכל, …הטמ ןושארה היהש הליכאב ה 85 ] בגימטריא זה
[ הלימ 85 ] תאווה! בגלל ובאכילה נכונה לא ת, באכילה תמא אריו )ה״סרת שפ
כל את לתקן נזכה ה', לרצון להתכוונן כוונה עם ראויה, ברכה עם בשבט בט״ו שנאכל וע״י
ה, סרטנוק תע לכואה 'רל קודצ ןהכה ןילבולמ א״עיז תוא )'ח (רא
התיי- םשל האנה הואתו, דבלב ןכל שדוח הז רצונ תואב 'צ שה קידצ- דוסי ""םלוע לתקן
תא םגפ תירבה ח״ב ימים החמדת בשם א', עמוד קנג' דף ח״ב זיע״א, להרח״ף לחיים מועדיך (ברכת
קידצ ו״טל טבשב תוא 'ב םירמואש אש
תעדה- לוכי ןקתל ץע םייחה הר התו. ]ל״מכאו,
ץע הםדאהו
שליט״א) שטיינזלץ הרב של שנה חיי הספר מתוך בשבט לט״ו שלי סיכום ראה בזה, נרחיב בעז״ה (לקמן
גארפמ "ל םדאה ןליא, ךופה ושרוש הלעמל ה ח לארשי קרפ 'ז 'מע (נצ:)'זמ (ה,)המשנ
העליונים. מן היא חיותו עיקר.
[ ןליא 91 [ הוהי 26 [ ינדא + ] 65 ] = 91.
" )- תר םדאה איה רבחל םינוילע, םינותחתו צו
ןכל שי ול המשנ ןמ םינוילעה ) ),
ןה תווצמה פ הטוס (ע",). ומ כמו ותחתונים, עליונים בין וחיבור צרוף עושות המצוות
םשגהש- חימצמ תא תוריפה ) האדם בנפש שניתנה
ו״ט- טבשב -ט ת חלשב תנש ד״סרת 'מע פרש
ד״צק- קצ".)ו
[אדנות] [הויה] [ ונייהד-לכאמ י״ע הלגנש תא תוקולאה, םלועב י״ע םמורנש שדקנו תא ה 91
[ ךאלמ [, ]-ןליא י״ע הז הכזנ םילשהל תא 91ה 91 בריך קודשא בין לחבר נזכה העליון, ]
) ) הקדושה. לע[- תועמשמ דוסו םילימה םשל: דוחי אשדוק ךירב אוה היתניכשו או״ח א' חלק פעלים רב שו״ת ראה
הבו תש]'א
"לתקן עולם לבורא שותפים נהיה ובכך אותו, ונרומם נקדש לרוח, ךופהללי תא רמוחה ככ
ם תוכלמב עול."ידש
נשפעת הארץ קדושת כי ישראל בארץ רק ליישם אפשר החומר קידוש של זה דבר את
תשודקמ), הניכשה רשא הכותב
ותוימינפב ) וע״י
םילכואש- תא תוריפ ץראה השודקב הרהטבו מברסלב נתן מר' הלכות םיכ(ליקוטי םעונל 'ה זו
תכרב תוריפה,)'ג,'ד הל' תוריפ ץראה תונ םינ ונל, םייח םיפיסומ ונל חוכ שו וקציעה (מור
- ץ״ב ח״וא ןמיס,)ח״ר ליע (שו״ת
לחבב היא הארץ את הביאה כוונת כל הכי המשל לש ןרמ ןבה שיא יח א״עיז ןמיס,)ח״ית תור
התוא קושחלו התוא רו םייחה שודקה ארקיו (א,)ג״כ, ט״י -
ךישל שודקה תישארב ושרושב(הא,)'א, ב״י מי קוכל א״ח ): ח״ק ז(וה"
הכוזש בשייתהל הב שי ול קלח םלועל אבה את
הר תווצמהו רשפא םייקל תומילשב קר, י״אב ל״וחב הז תניחבב יביצה" ךל "םינויצ התו
ן״ב ארקיו, ה״כ, ח״י הארו ק״הוז קלח 'ג ףד (רמ,). ו״פר וכלכלה מזון יש א״י של ומזכותה מכוחה
ק״ה קלח 'ב (זו,): ז״נק
ןיעה יא קידצ תורמל תיארמלש רדה לארשיב ארקנ ד םהרבאל ןיעמ 'ג רהנ, ב״י (חס
קר י״אב רשפא דובעל תא 'ה ר, הבהאמ רצחה תוא שע)'כ רע רצחה תוא ש.)ד״כ (
ו״ט טבשב ו״טו באב
וקלחנ 'ר רזעילא 'רו עושוהי ןמזב תאירב םלועה )
ארבנ-ןסינב, םולעה תעד 'ר עושוהי ' שאר הנשה ףד (גמ): י
םגהו ןניקספש הזב 'רכ רזעילא
)"ךי מעש בתוכ ונל ונבר י״ראה ל״ז רע תונווכה ףד א״צ 'מע ח״עפ,'ג רעש ד״כ קרפ (ש)'ד
, ת אמ ב ןסינ רבנ א-השעמב. םלועה ירשתב, הבשחמב
ב'- אות ד' מאמר אב תמוז חודש מאמרי ריבסמ( ינבה רכששי ג') םוי(- תאירב םלועה
ר" )'א, ט״כ ויק לארשי ולע הבשחמב ארביהל ירה ןיא ךלמ אלב )םע (ש
ךל מדובכה (ה)' נאמר ב. בדף סוטה במסכת ובגמ' עמו, ויתחברו יתחתנו שהם כדי עליהם,
ש- 40 םוי- םדוק תריצי דלווה: ןיזירכמ תב ינולפ, ינולפל אמגודכו וזה 40
כן על עולם, בורא עם להתחתן במחשבה עלו שישראל באב ט״ו של הזמן הוא באלול
בנימין שבט הותר בזה, זה לבוא זה ביום
, ןתחתהל) ונקית םויבש הז תונב לארשי ואצי לוחל ל …ם בכרמי
40 וב ארבנ םלועה 'רל (ש,)עושוהי
… זמר311 רבדל: טבש הירטמיגב שיא (ו[ ןבקרוק ], ספר (עפ״י
}הריצ458 הירטמיגב ןתח הי[ ןייע דוע תשודק, יול םיטוקיל 'מע ו״טש תרודהמב[ תרות ו.)]חצנה ],
ןייעו[- דוע לע הלבקהה ןיב ו״ט באב ו״טל טבשב שליט״א שמואלי בניהו רב המקובל מו״ר בהקדמת
דף חיים עץ בפרי עוד ורפיועיין ץע הדשה לע ו״ט, טבשב הארו תרבחמ שדוקה רעש ו״ט, טבשב לס שניהם באב וט״ו בשבט שט״ו בשבט) וט״ו באב לט״ו (בדרוש שם זיע״א מוהרח״ו שכותב א' עמ' קכ״ח
טעמ ירבדמ ל״זח לע תובישח העיטנה ץראב לארשי
ףא םתא םתאשכ םיסנכנ, ץראל אל וקסעת אלא עטמב "-הליחת רבה ויקרא (ע״פ
כ״ה)'ג,
* יכו- ואובת לא ץראה ""םתעטנו פ״ע ואצמיתש איהש האלמ לכ אבוט אמוחנ םישודק (ת)'ח
ירה- ךל םא-חישמ התייה העיטנ ךותב, ךדי ורמאיו *ךל כך ואחר הנטיעה את ונטע בא
אצ והליבקהו שלמה הרב של חרמון טל ראה והמשיח הצמח [על ב'). נוסחה ל״א פרק נתן דר' (אבות
רני140-141 םידעומ 'מע אב ]
- תישאר אריו(ב)'ב, ו״כ וילא 'ה ןוכש…רמאיו "ץראב *" ה הנוכש, י״אב עש
ישודיח ל״דרה םש יוה: ,)בצוח, ער(וב יוה, ביצנ זו רבד ןכש…רחא תא הניכשה ץראב
ס״ד, .)'ג
קשח תעיטנ תונליאה עבונ ץפחמ תבטה תורודה, םיאבה טלבומה ופקותב ץעב *בורחה קשח- הא תינעת, . ג״כ אמוחנת םישודק ר,)'ח ( ר םלועל, םישוחה עטונה ןווכמ, ותאנהל קשו
מאכל אילן שהנוטע לכך והראיה זה, חשק מפני בא המאכל בעצי העורלה יסוד מחורבנו,
קסופ ם״במרה גייסל- הניגל רוטפש הלרועמ רשע ינש (מ)'ב,'י הרב של ירחים מגד באר ראה (
לוקה אצוי ףוסמ םלועה דעו, ופוס וניאו עמשנ העשב*- םיתרוכש ץע ןליא השוע ירפ יקר 'רד רזעילא קרפ פ.)ד״ל (
דיתע- 'ה ץבקל לכ לארשי םילותש-מ תיבב *""'ה תווצק- ץראה 4 מערוגה שנוטע הגנן כמו
הגורעל- ויצמחו יפרחו השדה וכעשב טהורה, לארץ טמאה מארץ אותם ליטע ה' עתיד כך
תיבב שדקמה יק 'רד רזעילא קרפ (פר.)ט״י
ןתאנהל לש תוירבה לכ*-וארבנ תונליאה תיש הבר (ברא.)'ב, ג״י
רמואש ול לדג ןיא*- ךל בשע ןיאש ול ךאלמ עיקרב תיש הבר (ברא.)'ז,'י
יכ ט״וי לש ו״ט טבשב אוה רכז יתעמש*-שדקמל ןואגהמ ת״רדאה א״עיז
'ג 'מע פרק.)ט״כ
רואיבל תקולחמ תיב יאמש תיבו ללה ל
שא הנשה (ר)'א,'א השנה ראש חל מתי הלל לבית שמאי בית בין מחלוקת מביאה בשבט. עשר אומרים: בחמישה הלל שבט, ובית בר״ח אומרים: שמאי בית האילן. לפירות
רמאמ 'ב שדוחל טבש תוא )'ג ריבסמ( ינבה רכששי - הנ, השודיחב הלב
להתגדל. יום כל מוסיפה הלבנה לחודש ט״ו ועד
ךכ- םג םדאה בית אומרים ומוסיף. משתלם הוא לאט ולאט בכוח, בפוטנציאל, הכל בו יש
) הם לכן הפוטנציאל, על הבכוח, על מסתכל: אני
מסתכלים אנו אומרים: הלל בית זאת לעומת לאילן, השנה ראש הוא שבט שר״ח סוברים בשבט. בט״ו הוא לאילן השנה שראש סוברים הם ולכן תשתלם, שהלבנה עד הבפועל, על
רעשב( םילוגליגה שיר ) הלל של נשמתם ששורש לנו מגלה
יאמשו- אוה מ של הגבורה מצד הוא הזקן הבל, ושמאי של החסד מצד הוא שהלל הבל, אלא
הבל. ( 91 )
' שא91 הנשה ןליאל דוחי= היוה, תונדאו יכ ןליא (ר= ) שיחוד
, םלש- אקווד תורבגתהב לש םינידה. כלול שהוא ביסוד היינו אמצעי, בקו אלא שלם התיקון שאין ליה סבירא הלל בית אולם
במלואה. הלבנה כאשר רק קורה וזה ממותקות, וגבורות מחסדים
תמאב דיתעל אובל קוספנ תיבכ יאמש לבעל
םיקסופ ונא תיבכ -ללה א תשרפ "חלש" ףד ד״נ 'מע,)'ג התני לט״ו אלימלך דברי ראה (
יטוקיל- ו״ט טבשב 'מע, טבשב-ב״יר ירבד הניב םידעומ רי".)ד
ו״ט- טבשב ט תוליפ תולוגסו תת
ונלביק וניתוברמ ללפתהל ו״טב טבשב לע גורתא רשכ הפי *רדוהמו שבט יששכר בני (
זיע״א) חיים יוסף רבינו לזה שתיקן תפילה ל״ח סימן א' חלק חכמים לשון וראה ב', מאמר
הלוגס השקמל דליל
כ״ד, כ״ה) חי לכל במועד כתב וכן ט״ו, אות תרס״ד סימן או״ח ב' חלק ללב (יפה
ר לעב "א רמא- יכ לכב הנש רחא ו״ט טבשב א״עיז ילג לט
ישודיחב הרות ולש ת ץרא יבצ קלח 'ב שורד (שו".)'א
תורג ה״יארה קלח 'ב 'מע בתוכ*(אי:)א״ס ה״יארה קוק ל״צז ו״ט )טבשב (ב
הקודש. בארץ ישובית לתחייה התעוררות של חגיגה יום של רושם איזה
רעשב* רכששי הזמן הוא בשבט שט״ו מצדיקים מקובל: כי רמכתב ירפ ץע תוא )'ב (מא
לגוסמש הל ךישמ. , העושי דקפהלו ערזב לש אמייק
חוטב םילשיש ימ*-ותנש לכואש גורתא ו״טב טבשב
ידו 'מע היה.)א״לק
ו״ט- טבשב ט ןוגי החיש נהרישו
לשי ול ןוגינ דחוימ, ולשמ ןכו לכ*-םיבשעל העור העורו
עיש ארץ.)לארשי
חיש*- הדשה ףסכ ללכיהל ותליפתב ותניחתו לש נםדאה ליקוטי עוד וראה צ״ח, הר״ן (שיחות
הריש-[ 515 [ הליפת- 515 ] בשבת עוד ועיין,
תשרפ) חלשב דעומו- תיעיבשב
טע תוריקח םיללכו מתוכרבב
הכרב לע האנהה וא לע ןינהנה-היירבה ת״ו. ןינב בא קלח 'ב ןמיס (ש)'א
ת" ןינב בא קלח 'ה ןמיס (שו.)א״י
םירבד ןיאש םיכרבמ *םהילע ת״ו א״בשרה קלח 'א ןמיס (ש.)ח״י
ליכאהל* ימ וניאש ךרבמ ת הליפת השמל קלח (שו".)'ה,'ה
* היולת הנווכמ תוריהזו תוכרבב ןינהנה רע חור שדוקה שורד 'ג (ש
קנ״ג) רתכת וכלמ ףד-, א״י הארו תרטע תראפת
ץעה- ו ' י״פע( דוס 'ה אריל לש- ונרומ וניברו ברה קחצי גרובזניג א״טילש 'מע ב״מקת וי תקמ״ד)
י״פע( " )
י--- וצוק לש > חכ חמוצה ) --- >
ומישר לאחר הפנוי במקום שנשאר האור (עצם )
י--- שרוש ש > אצמ--- חוכמ, חמוצה המכחהו" ןיאמ (נ)"אצמת > וק בחלל שמאיר א״ס אור (קו
םוקמבו). יונפה רחאל םוצמצה ןושארה
ה--- > ה(- עזג ) --- םדא ןומדק >
ממנו)
ו--- > ףנע ) --- תוליצא >
ה--- ירפ > ) --- ע״יב > ).
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה