מעלות ויחודיות
בשבט- טו לכבוד ישראל ארץ
ביטוי לידי בא כיצד שיש המיוחד הקשר ישראל עם בין
ישראל? לארץ
מַעֲרָב בְסוֹף וְאָנֹכִי בְמִזְרָח לִבִי
אֹכַל אֲשֶר אֵת אֶטְעֲמָה ְאֵיך ֶי ְוְאֵיך עררָב
בְעוֹד וָארסָרַי, נְדָרַי אֲשַלֵם אֵיכָה
בְכֶבֶל וַאֲנִי ארדוֹם בְחֶבֶל וֹן צִי עֲר ָב
כֹמו ְ סְפָרַד, ב טו כָל עֲזֹב בְעֵינַי יֵקַל
דְבִיר עַפְרוֹת רְאוֹת בְעֵינַי יֵקַר ָנֶחרר ב
ריה״ל
מיוחד •קשר
לנו שייכת שהארץ לוודא כדי בתורה מסופר הבריאה •מעשה
• לכם' הזה מ׳החודש אלא התורה את להתחיל צריך היה לא יצחק רבי "אמר
משום בבראשית, פתח טעם ומה ישראל, בה שנצטוו ראשונה מצווה שהיא
העולם אומות יאמרו שאם גויים". נחלת להם לתת לעמו הגיד מעשיו "כח
(גזלנים) ליסטים לישראל: (עם הם גויים, שבעה ארצות שכבשתם אתם
ישר לאשר ונתנה בראה הוא היא, הקב״ה של הארץ כל להם: אומרים ישראל)
לנו" ונתנה מהם נטלה וברצונו העמים) (לשבעת להם נתנה ברצונו בעיניו.
א). א, בראשית על (רש״י
• את להוכיח היא העולם בריאת סיפור מטרת כי יוצא זה הסבר לפי
לארצו. ישראל עם בין הקשר
ביטוי לידי בא כיצד שיש המיוחד הקשר ישראל עם בין
ישראל? לארץ
לעצמנו לברר צריך
הרבי הקשה זה הסבר על, מלובביץ שנאמר יועיל מה
? הארץ את לנו ונתן העולם את 'ברא שה לגויים הרי
? בתורה בנאמר מאמינים לא הגויים לא כי מתרץ והוא
, לנו שייכת שהארץ לומר אנו צריכים לגויים עלינו אלא
לומר לעצמנו. לנו שייכת הארץ כי זאת מדייק הוא
," דלעיל במדרש המובא מהפסוק לְעּמֹו הִגִיד עֲשָׂיו מ כֹּח
.), ו קיא "תהילים גֹויִם( ת חֲל נ לָׂהֶם לָׂתֵת שעם כלומר
להגיד צריך ישראל לעצמו. לו שייכת ישראל שארץ
, לו שייכת שהארץ בעצמו יאמין ישראל עם כאשר
. זה בעניין ויודו יבינו גם הגויים
, ואחד אחד כל על המוטלת החובה עולה זה מביאור
ישראל עם בין המיוחד הקשר מהו לעצמו לברר
. לארצו
לארצו ישראל עם בן הקשר
לרבי לעצמנו לברר חייב מלובביץ
הארץ הבטחת
לאברהם
אבינו
הציווי הראשון עליו נצטווה אבי האומה היה ללכת לארץ ישראל,
יֹּאמֶר "ו יְהֹּוָׂה אֶל דְתְך ַאבְרָׂםְלֶךָׂלְךָׂמֵַארְצְךָּׂומִּמֹול ּומִבֵיתָָׂאבִיך אֶל
הָָארֶץ אֲשֶרַָׂארְאֶך" (בראשית יב, א). לאחר שקיים אברהם אבינו
ציווי זה, הבטיח לו ה׳כי זרעו יירש את הארץ, יָׂבֹּאּו "ו ַארְצָׂה
יֵרָׂא ן…ו כְנָׂע יְהֹּוָׂה אֶל ַאבְרָׂם יֹּאמֶרָלְזַרְעֲך ו אֶתֵּן אֶת הָָארֶץ הַזֹּאת"
(שם, ה-ז).
יֹּאמֶר "ו אֵלָׂיו, אֲנִי יְהֹּוָׂה אֲשֶרָׂהֹוצֵאתִיך מֵאּור שְדִים כ לָׂתֶתָׂלְך אֶת
הָָארֶץ הַזֹּאת לְרִשְתָּה" (בראשית טו, ז). המטרה שלשמה ה׳הוציא
את אברהם אבינו מאור כשדים הייתה על מנת שהוא יגיע לארץ
וזרעו יירש אותה. עצם הישיבה של אברהם אבינו ושל זרעו בארץ
היא מטרה בפני עצמה.
הארץ הבטחת
לאברהם
אבינו
•הברית על הארץ
•אברהם אבינו לא הסתפק בהבטחת ה׳וביקש מה׳סימן, ר יֹּאמ "ו
אֲדֹּנָׂי יֱהֹּוִה בּמָׂה ע אֵד כִי אִירָׂשֶנָׂה" (בראשית טו, ח).
•חז״ל מבארים(תענית כז:)כי בבקשה זו רצה אברהם אבינו
לוודא כי הדורות הבאים אכן יירשו את הארץ גם אם הם יחטאו,
וה׳אכן הבטיח לו שכך יהיה, ואף כרת עימו ברית על כך. ברית זו
נקראת״ברית בין הבתרים״שבסיומה יֹום נאמר״ב הּוא ה ת כָׂר יְהֹּוָׂה
אֶת ַאבְרָׂם בְרִית לֵאמֹּרָלְזַרְעֲך נָתַתִי אֶת הָָארֶץ הַזֹּאת ר מִנְה יִם מִצְר
ד ע נָׂהָׂר ה גָׂדֹּל ה ר נְה פְרָׂת" (בראשית טו, יח).
שכל טבעי, לקשר דומה אינו הקדושה ארצו עם ישראל של הקדש קשר
ארצו. אל ידו על מתקשר ולשון עם
עם ע״י מאורעות, המון ע״י רב, זמן במשך רק מתפתח הוא הטבעי הקשר
מתחילה ואז קבע, ישיבת בתור ארץ באיזו לדור יחד שמתכנס ועצום רב הדורות בלבבות לפעם התרגלות מתוך הבאה הסתורית, חבה איזו והארץ. העם בין מתהוה רוחני וקשר הבאים,
ישראל כנסת שנתקשרה הקדש, ממקור האלהי הקשר כן שאין מה חמדה ארץ בקדושת
רנ עמוד א ראיה עולת
עם בן הקשר לארצו ישראל
ברית נכרת עליה
אברהם עם
לרבי מלובביץ
לברר חייב
לעצמנו
ויעקב ליצחק הארץ הבטחת
פעמים: מספר הארץ על ההבטחה מוזכרת ויוסף ויעקב יצחק אצל גם
'" ה לו אמר לגרר לרדת יצחק רצה. כאשר א כָׂל אֶת אֶתֵן רְעֲךָׂ לְךָּׂולְז כִי
" הָׂאֵל( הָׂאֲרָׂצֹּת בראשית.), ג כו
, הארץ את שיירש וברכו שוב לו קרא הוא יעקב את ברך שיצחק. לאחר ב
" אֹּתְך…וְיִתֶן יְבָׂרֵךְ י ד ש ָׂוְאֵל אֶת לְרִשְתְךָׂ אִתָׂךְ רְעֲךָׂ לְךָּׂולְז תַאבְרָׂהָׂם בִרְכ אֶת לְךָׂ
ן נָׂת אֲשֶר אֶרֶץָׂמְגֻרֶיך " לְַאבְרָׂהָׂם( אֱלֹּהִים בראשית, כח.) ד ג-
: בחלומו" ליעקב 'הבטיח. ה ג לְך עָׂלֶיהָׂ שֹּכֵב אֲשֶרַאתָׂה ָׂהָָׂארֶץ
אֶתְנֶנָׂהו.), יג "שם רְעֶך( ָּׂלְז
ה' לו הבטיח שוב ארם מפדן יעקב שחזר בעת ד. ": תִי נָׂת אֲשֶר הָָׂארֶץ וְאֶת
לְך ָׂלְַאבְרָׂהָׂםּולְיִצְחָׂק.), יב לה "שם הָָׂארֶץ( אֶת אֶתֵן רְעֲךַָׂאחֲרֶיךָׂ אֶתְנֶנָׂהּולְז
," זו הבטחה על ליוסף סיפר הוא דווי ערש על יעקב ששכב. בעת ה עֲקֹּב י יֹּאמֶר ו
. אֹּתִי יְבָׂרֶךְ ו ן כְנָׂע בְאֶרֶץ בְלּוז י אֵל נִרְָאה י ד ש אֵל יֹוסֵף אֶל פְרְך מ הִנְנִי י אֵל יֹּאמֶר ָׂו
תִיך ָׂוְהִרְבִיתִךָּׂונְת. עּמִים ל לִקְה ת אֲחֻז רְעֲךַָׂאחֲרֶיךָׂ לְז זֹּאת ה הָָׂארֶץ אֶת תִי וְנָׂת
.), ד מח "שם עֹולָׂם(
. ו יחזרו והם יבוא שיום לאחיו אמר הוא דווי ערש על היה עצמו יוסף כאשר
," ויעקב יצחק לאברהם שהובטחה לארץ מֵת אֶחָׂיוָאנֹּכִי אֶל יֹוסֵף יֹּאמֶר ו וֵאלֹּהִים
לְַאבְרָׂהָׂם ע נִשְב אֲשֶר הָָׂארֶץ אֶל זֹּאת ה הָָׂארֶץ מִן אֶתְכֶם וְהֶעֱלָׂה אֶתְכֶם יִפְקֹּד פָׂקֹּד
.), כד נ "שם עֲקֹּב( לְיִצְחָׂקּולְי
ההבטחה ונשנית חוזרת אבינו אברהם של לזרעו תינתן ישראל שארץ כך על
. האבות בתקופת רבות פעמים
ויעקב- ליצחק הארץ הבטחת
לארצו ישראל עם בן הקשר
נכרתה עליה
עם הברית
אברהם
ליצחק הובטחה
ויעקב
לרבי לעצמנו לברר חייב מלובביץ
לארץ להגיע מצרים- יציאת מטרת
הארץ: על ההבטחה פעמים מספר מוזכרת מצרים גאולת בסיפור גם
מטרת כי ה' לו ביאר ממצרים, ישראל בני את להוציא ה' ידי על משה נתבקש כאשר א.
"וָאֵרֵד לארץ, להגיע היא ממצרים ההוצאה מִצְרַיִם מיד ֹלְהַצִילו ָה מִן לְהַעֲלֹתו ֹו אֶל הַהִוא אָרֶץ
חָלָב זָבַת אֶרֶץ אֶל רְחָבָה ו טוֹבָה אֶרֶץ ח). ג, (שמות דְבָש" ו
בני את להעלות בא ה' כי להם שיגיד לו אמר ישראל, לזקני משה את ה' שלח כאשר ב.
משֶה… אֶל ארלֹהִים עוֹד "וַיֹאמֶר לארץ, ממצרים ישראל ְלֵך אֶת וְאָסַפְת ָ ְזִק יִשְרָאֵל נֵי וְאָמַרְת ָ
יִצְחָק אַבְרָהָם ארלֹהֵי אֵלַי נִרְאָה אֲבֹתֵיכֶם ארלֹהֵי יְהֹוָה אֲלֵהֶם ֲוְיַע אֶתְכֶם פָקַדְתִי פָקֹד לֵאמֹר קֹב
מֵעֳנִי אֶתְכֶם אַעֲלֶה וָאֹמַר בְמִצְרָיִם. לָכֶם י ו הֶעָש וְאֶת ִמִצְרַי חָלָב זָבַת אֶל…אֶרֶץ ם וּדְבָש"
יז). - טז (שם,
למעשה כי לו וביאר לאבות, שהבטיח הארץ על ההבטחה את למשה ה' הזכיר וארא בפרשת ג.
אִתָם בְרִיתִי אֶת הֲקִמֹתִי "וְגַם ממצרים, ישראל את גואל הוא זו ישנה ברית בזכות אֶת לָהֶם לָת ֵת
אֲשֶר מְגֻרֵיהֶם אֶרֶץ אֵת כְּנָעַן אֶרֶץ גָרו אֲנִי בָה…וְגַם שָמַעְת ִ אֲשֶר יִשְרָאֵל בְנֵי נַאֲקַת אֶת י ְמִצ רַיִם
ה). - ד ו, (שם בְּרִיתִי" אֶת וָאֶזְכֹר אֹתָם מַעֲבִדִים
ישראל, את ויגאל ויציל יוציא שהוא ישראל לבני שיאמר למשה ה' אמר הפרשה בהמשך ד.
"ו לאברהם, הבטיח שהוא לארץ אותם יביא ולבסוף ָנ אֲשֶר הָאָרֶץ אֶל אֶתְכֶם ְְהֵבֵאתִי אֶת שָאתִי
לָתֵת יָדִי וְנָתַתִי לְיַעֲקֹב ו לְיִצְחָק לְאַבְרָהָם אֹתָה לָכֶם אֹתָה ָמוֹר ח). (שם, יְהֹוָה" אֲנִי שָה
ה' שהבטיח ההבטחה את ולקיים לארץ להגיע הייתה ממצרים היציאה מטרת כי למדים נמצינו
לאבות.
לארץ להגיע מצרים- יציאת מטרת
עם בן הקשר לארצו ישראל
נכרתה עליה
עם הברית
אברהם
ליצחק הובטחה
ויעקב
יציאת מטרת
מצריים
לרבי מלובביץ
לברר חייב
לעצמנו
המרגלים חטא
יִלֹּנּו "ו ל ע משֶה ל וְע ַאהֲרֹּן כֹּל בְנֵי יִשְרָׂאֵל יֹּאמְרּו ו אֲלֵהֶם כָׂל הָׂעֵדָׂה לּו
תְנּו מ בְאֶרֶץ יִם מִצְר אֹו בּמִדְבָׂר זֶה ה לּו מָׂתְנּו. וְלָׂמָׂה יְהֹּוָׂה מֵבִיא אֹּתָׂנּו
אֶל הָָארֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל חֶרֶב ב נָׂשֵינּו פֵנּו וְט יִהְיּו ז לָׂב הֲלֹוא טֹוב לָׂנּו
שּוב מִצְרָיְמָה" (במדבר יד, ב-ג).
מכיוון שעיקר מטרת יציאת מצרים הייתה להביאם לארץ, הקפיד ה'
הקפדה יתירה על חטא זה.
עם בן הקשר לארצו ישראל
יציאת מטרת
מצריים
ליצחק הובטחה
ויעקב
ברית נכרת עליה
אברהם עם
מיוחד עונש המרגלים בחטא
לרבי מלובביץ
לברר חייב
לעצמנו
לא הארץ פירות מוציאה
עם כאשר לא ישראל
בה נמצא
בפרשת הקללות הֲשִּמֹּתִי נאמר״ו אֲנִי אֶת הָָׂארֶץ וְשָמֲמּוָעָלֶיה
אֹּיְבֵיכֶם ישְבִים ה בָּׂה" (שם, לב).
רבנו בחיי מבאר כי מפסוק זה אנו למדים שכאשר בני ישראל יצאו
לגלות, הגויים שיהיו פה, לא ייהנו מהארץ.
"בשורה טובה היא לישראל…שלא יהיו ישראל אומרים הואיל וגלינו
מארצנו, עכשיו האויבים באים ומוצאים עליה נחת רוח, שנאמר:
ושממו עליה אויביכם היושבים בה, אף האויבים הבאים אחריכם לא
ימצאו בה נחת רוח…וכל האומות ישתדלו לבנותה ואין להם כח".
מצידה גם אלא מצדינו רק לא הקשר
לארצו ישראל עם בן הקשר
יציאת מטרת
מצריים
ליצחק הובטחה
ויעקב
ברית נכרת עליה
אברהם עם
מיוחד עונש המרגלים בחטא
מוציאה לא
בלי פירות
ישראל
לרבי לעצמנו לברר חייב מלובביץ
הוא לגאולה הסימן
תיתן ישראל שארץ
פריה את
על פי דברים אלו תובן יותר הגמרא המבארת
שהסימן לגאולה העתידה הוא שארץ
ישראל תצמיח את פרותיה בעין יפה,
"ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה
שנאמר״ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו
ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא"
(סנהדרין צח.)
ומבאר רש״י״כשתתן ארץ ישראל פריה
בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה
יותר". נמצינו למדים כי כאשר עם ישראל יוצא
לגלות, הארץ שוממה, וכשהוא עומד לחזור
אליה, היא מתחילה לתת את פירותיה בעין
יפה.
לארצו ישראל עם בן הקשר
יציאת מטרת
מצריים
ליצחק הובטחה
ויעקב
ברית נכרת עליה
אברהם עם
מיוחד עונש המרגלים בחטא
פירות מוציאה לא
ישראל בלי
לגאולה הסימן
שלה פירות
לרבי לעצמנו לברר חייב מלובביץ
מג, יז עקב ספרי,
לארץ לחוצה הארץ מן אתכם מגלה שאני פי על "אף
במצוות, מצוינים הוו עליכם יהו לא שכשתחזרו
בבית וטרפה אשתו על שכעס למלך משל חדשים.
שכשתחזרי בתכשיטיך מתקשטת הוי לה: אמר אביה,
בני, לישראל: הקב״ה אמר כך חדשים. עליך יהו לא
עליכם יהו לא שכשתחזרו במצוות מצוינים היו
אלה וגו' ציונים לך הציבי אומר שירמיהו הוא חדשים.
בהם" מצוינין שישראל המצוות
המצוות חיוב עיקר
בארץ רק הוא
לתורה( בפירושו הרמב״ן הסביר וכך ויקרא, כה:) יח
"ומן העניין הזה אמרו בספרי ואבדתם מהרה…אע״פ
שאני מגלה אתכם וכו׳והנה הכתוב שאמר ואבדתם
מהרה ושמתם את דברי וגו׳אינו מחייב בגלות אלא
בחובת הגוף כתפילין ומזוזות כדי שלא יהו חדשים עלינו
כשנחזור לארץ כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה' … ".
כתב וכן בתשובה הרשב״א קלד:
"שאלת מה שאמרו כל הדר בחוצה לארץ כמי שאין לו- א
לוה. תשובה-לפי שארץ ישראל נקראת נחלת ה' …והוא
יתברך נקרא א-לוה הארץ, ומיוחדת לו לא לשרי מעלה…
ועיקר מצוות התורה כולן בארץ הן…כמו שאמרו
במפורש הציבי לך ציונים".
כתב וכן לפסוק( בפירושו בחיי רבנו דברים יא, יח:)
"דרשו חז״ל אף לאחר שתגלו מן הארץ הוו מצוינין
במצוות הניחו תפילין ועשו מזוזות…הכוונה בזה לומר
כי אף על פי שאנו עושים המצוות בחו״ל והם חובת הגוף
לעשותם בכל מקום, למדום חז״ל שאין עיקר עשיתן אלא
בארץ הקדושה".
המצוות חיוב עיקר
בארץ רק הוא
לארצו ישראל עם בן הקשר
יציאת מטרת
מצריים
ליצחק הובטחה
ויעקב
ברית נכרת עליה
אברהם עם
מיוחד עונש המרגלים בחטא
פירות מוציאה לא
ישראל בלי
לגאולה הסימן
שלה פירות
רק המצוות חיוב
לרבי לעצמנו לברר חייב מלובביץ
שלם, בעצם ואינך שורשך עם דבק אינך לארץ בחוץ בהיותך כי דע
ושורשך. מעיקרך אתה נפרד כי מקצתך, קצתך נפרד כאילו אם כי וזהו ושורשך. עצמך אל ומתחבר כהולך אתה הארץ אל בלכתך אך
הדבק השורש הוא הולך אתה ולעצמך לך כי שהוא לך", "לך אין כי הנה בזה. ומשתלם ומתקדש מתעלה איכותך כי באלהיך, בארץ כעצמותך לארץ בחוץ עצמותך
יב פרק בראשית הקדוש אלשך
אֶמְצָׂעִי בְתֹור ק ר לָׂאֻּמָׂה, חִיצֹונִי קִנְיָׂן חִיצֹונִי, דָׂבָׂר אֵינֶנָּׂה יִשְרָׂאֵל אֶרֶץ הָׂרּוחָׂנִי. אֲפִלּו אֹו הֶחָׂמְרִי קִיּומָּׂה חְזָׂקָׂת וְה כְלָׂלִית ה הִתְַאגְדּות ה שֶל טָׂרָׂה לּמ
הָאֻמָה, עִם חַיִים בְקֶשֶר קְשּורָה עַצְמּותִית חֲטִיבָה הִיא יִשְרָאֵּל אֶרֶץ מְצִיאּותָּה… עִם פְנִימִיֹות בִסְגֻלֹות חֲבּוקָה
רַק שֶהִיא יִשְרָאֵּל, אֶרֶץ דְבַר עַל הַמַחֲשָבָה ת עֲמָׂד ה כְדֵי חִיצֹונִי ְעֵּרֶך
הֲדּותִי י ה עֲיֹון הָׂר אֶת יָׂדָּׂה ל ע צֵר לְב כְדֵי בָָׂאה כְשֶהִיא אֲפִלּו הָׂאֻּמָׂה, ת אֲגֻד שֶל חִזּוק וְה יִרְָאה וְה הָׂאֱמּונָׂה אֶת צִבְיֹונֹוּולְַאּמֵץ אֶת לִשְמֹור כְדֵי גֹולָׂה, ב הַיְסֹוד כִי לְקִיּום, הָרָאּוי הַפְרִי לָּה אֵּין הֲגּונָׂה, בְצּורָׂה עֲשִיֹות הּמ הּמִצְֹות
הּוא הַזֶה ַרָעּוע יִשְרָאֵּל. אֶרֶץ שֶל הַקֹּדֶש אֵּיתָן ְבְעֵּרֶך
א פרק ישראל ארץ אורות
של המכתב
הזקן האדמו״ר
• זלמן שניאור רבי על, מלאדי כל בפי הנקרא האדמו" ר
, הזקן הוא כך ובעקבות במלכות מורד הוא כי הלשינו
. פטרבורג בעיר נאסר יצא הוא ודרישות חקירות לאחר
בי" לחופשי ט בכסליו( ביום לחגוג החסידים נוהגים ומאז
הזקן האדמו״ר, כתב השתחרר.)כאשר הגאולה חג את זה
יצחק לוי לרבי מברדיטשוב כי נאמר ובו מכתב
•, ויושביה הקדושה הארץ "בזכות לנו שעמדה היא
." ממיצר ולחלצנו מצר לנו להרחיב עת בכל לנו ותעזור
• זה "ממכתב שמחה הבנים בעל״אם של הלימוד
• של זה ממכתב רבי הקדוש למד הזקן האדמו״ר
שלמה יששכר טייכטל, הי״ד " שמחה הבנים בעל״אם
הנ" הספר את אז וכתב השואה בתקופת חי הנ״ל (הרב ל
הייתה האיומה השואה סיבת כי מבאר הוא שבמהלכו
, לארץ) עלה לא שדורו
" שלא חדש דבר ממש הקדושים דבריו מתוך ולמדתי
. כה עד ידעתי ספר- בשום עוד ראיתי ולא שהאדם שבזמן
, ליצלן, רחמנא בצרה הוא הישראלי מהצרה להינצל יוכל
, שמחה הבנים "אם ויושביה( ישראל ארץ בזכות עמוד
.) כו
עצמה מהתורה הזקן האדמו״ר לדברי ראיה
לדברי ראיה מצא כי זצ״ל טייכטל שלמה יששכר רבי מבאר ספרו •בהמשך "ואחרי זה: מאמר נסב שסביבו מהפסוק היא הראיה עצמה. בתורה הזקן האדמו״ר
ומתורת הנ״ל, רבנו לדברי נאמן מקור למצוא ושכלי עיני ה' האיר בספרים בינותי
זאת. למדתי בעצמו רבנו משה
אֶת וְַאף יִצְחָׂק בְרִיתִי אֶת וְַאף עֲקֹוב י בְרִיתִי אֶת רְתִי "וְזָׂכ כתיב: בחוקתי •בפרשת מב). כו, (ויקרא אֶזְכֹּר" וְהָָׂארֶץ אֶזְכֹּר בְרִיתִיַאבְרָׂהָׂם כתב רש״י שכן היטב, מובן הזקן) האדמו״ר (דהיינו ז״ל רבנו ולדברי
כתב: ויעקב, יצחק אברהם, את וזכרתי לומר במקום (כלומר אחורנית נמנו "למה לכך, הקטן יעקב הוא כדאי לך לומר ואברהם), יצחק יעקב, בריתי את וזכרתי
ואם יותר), גדולה (שזכותו עמו יצחק הרי כדאי אינו ואם ישראל) יגאלו (שבזכותו כדאי" שהוא עמו אברהם הרי כדאי אינו
אבות זכות שתָׂמה באופן והיינו כדאיים, אינם כולם אם דאף להוסיף יש זה פי ועל
אזכור!" "והארץ אבל ושלום, חס דיש נמצא, ממיצר. תחלצם ישראל ארץ דזכות
ארץ שזכות עצמה הקדושה בתורה ז״ל הזקן) (האדמו״ר רבנו לדברי טהור מקור הם אם ואף אבות, מזכות אפילו וגדולה לנו, שיש הזכויות כל מעל עומדת ישראל
(שם). בצרה" נתונים שאנו עת בכל ממיצר לחלצנו עלינו תגן היא לנו, יועילו לא
לארצו ישראל עם בן הקשר
יציאת מטרת
מצריים
ליצחק הובטחה
ויעקב
ברית נכרת עליה
אברהם עם
מיוחד עונש המרגלים בחטא
פירות מוציאה לא
ישראל בלי
לגאולה הסימן
שלה פירות
רק המצוות חיוב
ננצל בזכותה
מצרות
לרבי לעצמנו לברר חייב מלובביץ
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה