בס״ד
**פרשת בא — דרשה**
הקב״ה אומר למשה: ״דבר נא באזני העם וישאלום״ וכו׳. לכאורה יש לשאול על זה: מה זה? גזל! גניבת דעת! איך הקב״ה מורה להם לעשות דבר כזה?
זו דוגמה לשאלות שאנחנו פוגשים לפעמים, שאתה מתמקד על נקודה מסוימת ומבודד אותה מההקשר, ושואל שאלה שנראית מוסרית ומתקדמת מאוד, אבל בעצם אין בה כלום.
הגמרא במסכת סנהדרין מספרת שהמצרים באו לדין לפני אלכסנדר מוקדון — כנראה זה היה בית דין בהאג של אותם הימים, הבינלאומי לצדק — וטענו: ישראל לקחו את כל ממוננו, הם צריכים להחזיר! שם שם אלכסנדרוס לפניו יהודי שנקרא גביהא בן פסיסט, והוא אמר לחכמים: תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן. אמרו לו: אם תנצח — שבנו, ואם ינצחוני — אמרו להם: נצחתם הדיוט מתורת משה רבינו. נתנו לו רשות והלך ודן עמהן.
אמר להן: מהיכן אתם מביאין ראייה? אמרו לו: מן התורה. אמר להן: אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה, שנאמר ״ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה״ — תנו לנו שכר עבודה של ששים ריבוא, ששיעבדתם אותנו שלשים שנה וארבע מאות שנה. אמרו לו: תנו לנו זמן, שלשה ימים. נתן להם זמן. בדקו ולא מצאו תשובה. אמר להן אלכסנדרוס מוקדון: לא החזירו תשובה! מיד הניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות, וברחו. ואותה שנה היתה שנת שביעית.
אגב, יש משהו שמזכיר את זה — אחד המקצועות המפתיעים שיהודים עסקו בהם במהלך הגלות היה פיראטים. היתה תקופה שהיו יהודים פיראטים ממרוקו. לפני 500 שנה יש רבי שמואל פלאצ׳י, שהיה פיראט רשמי, מפקד ספינת שודדים, שהחזיק ברשיון מלכותי של מלך מרוקו. איך יכול רב להיות שודד ים? הענין היה שהשודדים שהתקיפו היו מכוונות נגד ספינות ספרדיות, 50 שנה אחרי גירוש ספרד. הוא ראה בתפקיד הזה נקמה על העוול הנורא שהם עשו ליהודים.
בכל אופן, או עדיין אפשר לשאול — למה זה כל כך חשוב להקב״ה לסדר לבני ישראל משכורת כדי כך, עד שכבר בסנה, כשהוא מספר למשה את כל התכנית, הוא מפרט לו: ״ונתתי את חן העם… לא תלכון ריקם״. לכאורה זה לא האלמנט הכי מהותי בסיפור.
שמעתי תשובה יפה ועמוקה. מה ההבדל בין עבד לבן חורין? לעבד אין שכר על עבודתו — הוא מקבל אוכל, לינה, אבל מעבר לזה אין משמעות לפעולות שהוא עושה, הן לא מניבות לו דבר, האדון יכול לטרטר אותו ללא צורך. לעומת זאת, בן חורין — אם הוא עושה משהו, יש לו ״שכר״, יש לכך פרי!
כן אם כך, אומר הקב״ה כאן למשה דבר מאוד עמוק: השנים הארוכות והקשות של גלות מצרים שאתם חווים — הם לא חסרי משמעות, הם לא חינם! לא רק הכסף והזהב שרוקנו משם, אלא גם זה לא לחינם — הם מעבירים אתכם תהליך פנימי, הם בונים אתכם, הם לא מיותרות, לא חסרי פשר. יש כאן יותר עמוק — הם בונים ומקדמים לדורות! יש להם שכר, גלות, צרות, יסורים — לא רק בעולם הבא, גם בעולם הזה, ומובילים אותנו לגאולה השלמה.
והר״ן אומר שבני ישראל לא ידעו למה הקב״ה מבקש מהם לשאול את הכלים. ודע — אתה לא תמיד מבין. הוא אומר כך — אז ככה, כמו שהיה זה שבני ישראל בעיצומה של הגאולה לא הבינו בדיוק מה הקב״ה עושה איתנו, כך גם בגאולה העתידה לא נדע, אבל ידוע נדע שיש שכר לפעולתינו, ויש כוונה, ומטרה של הקב״ה בכל מה שעובר עלינו.
״כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות״ — שנזכה בעז״ה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה