בס״ד תשפ״ד שבט א'
ובאגדה בהלכה בשבט ט״ו
נשמת לעילוי מוקדש השיעור
אסתר בן עזרא דוד ז״ל
תנצב״ה
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
לאילן השנה ראש וערלה תרו״מ לעניין
1. א משנה א פרק השנה ראש מסכת
- ארבעה בניסן- באחד הם. שנים ראשי השנה ראש
באלול- באחד ולרגלים, למלכים למעשר השנה ראש בתשרי באחד אומרים: שמעון ורבי אלעזר רבי. בהמה.
ראש בתשרי– באחד וליובלות ולשמיטין, לשנים, , השנה
- בשבט באחד ולירקות. לנטיעה, לאילן השנה, ראש
בו עשר בחמשה אומרים: הלל בית שמאי, בית. כדברי
2. א עמוד יד דף השנה ראש מסכת בבלי תלמוד רבי אמר טעמא? מאי לאילן. השנה ראש בשבט באחד
אושעיא רבי אמר: אלעזר, שנה גשמי רוב ויצאו הואיל
מבחוץ- תקופה רוב. ועדיין קאמר-? מאי קאמר: הכי גשמי רוב ויצאו הואיל מבחוץ, תקופה שרוב פי על אף
. שנה
3. א עמוד יד דף השנה ראש מסכת רש״י
לאילן- השנה ראש שבט באחד אילן מפירות תורמין ואין לאחר שחנטו האילן פירות על לכן קודם פירותיו שחנטו
. מכאן שנה- גשמי רוב ויצאו הואיל ימות רוב עבר שכבר ונמצאו באילנות, השרף ועלה רביעה זמן שהוא הגשמים
מעתה חונטין. הפירות - מבחוץ טבת תקופת רוב ועדיין
לבוא התקופה רוב. עדיין קאמר- מאי תקופה רוב ועדיין הגיע לא עדיין מבחוץ תקופה דרוב דכיון שכן כל מבחוץ,
אדר עד השנה ראש לקבוע להם היה ולא החנטה, . זמן
4. פרק השנה ראש מסכת (וילנא) ירושלמי תלמוד
ב הלכה א
הושעיה, רבי בשם לעזר רבי אילא רבי זעירה ר' אמר: חד תקופה של רובה וכבר כולה שנה גשמי רוב יצאו כבר
וחורנה מבחוץ. ][האחר השנה ממי חיין הן כאן עד אמר
. הבאה השנה ממי חיין הן והילך מיכן שעברה
5. קכה סעיף שלא סימן תרו״מ הל' יו״ד שו״ע וקטניות תבואה למעשר השנה ראש הוא בתשרי באחד האילנות למעשר השנה ראש הוא בשבט, ובט״ו. וירקות. לפני המעשרות לעונת שהגיעו וקטניות תבואה כיצד,
ונאספו שנגמרו פי על אף שלישית, של השנה ראש האילן פירות וכן שני. מעשר מהן מפרישין בשלישית, שלישית של בשבט ט״ו קודם המעשרות לעונת, שבאו שלישית שנה בסוף אח״כ ונאספו שנגמרו פי על, אף באו ואם וכן שני. מעשר להם ומפרישין לשעבר מתעשרין
פי על אף רביעית, של בשבט ט״ו קודם המעשרות לעונת ואם עני. מעשר מהם מפרישין ברביעית, ונאספו שנגמרו
להבא מתעשרין בשבט, ט״ו אחר המעשרות לעונת. באו
6. יו״ד שו״ע ד סעיף רצד סימן ערלה הלכות בהם הולכים אלא ליום, מיום נמנים אינם הללו שנים ג' נתעברה ואם מתשרי, מתחיל שהוא העולם שנות אחר שנים שתי אלא שאינו ופעמים ולרבעי. לערלה נתעברה נטע כיצד, שנים. ג' על יתרים שהם ופעמים יום, ומ״ד תשרי ר״ח עד יום מ״ד עדיין שנשאר באב, ט״ז, מקודם
שתי עוד ומונה שנה לה עלתה י תשר ר״ח שהגיע כיון מראש מונה ואילך, ט״ז ומיום ט״ז, ביום נטע ואם שנים. של תשרי ר״ח ולאחר שלמים. שנים ג' הבא תשרי חדש יש בשבט ט״ו קודם בו שיחנטו הפירות כל רביעית, שנה אח״כ שנגמרים פי על אף ערלה, דין כן גם. להם
בשבט ט״ו עד רביעית שנה של בשבט מט״ו בו והנחנטים של בשבט ט״ו ולאחר רבעי. נקראים חמישית, שנה של
גמורים חולין הם חמישית. שנה
בשבט בט״ו תענית
7. - תש רמז השנה ראש מסכת מרדכי תשא
צבור וששאלת ושני וחמישי בשני תענית לגזור שבקשו התענית ולדחות לר״ה לחוש יש בשבט ט״ו בתענית ופגע
לא? או האחר השבת עד נדחה שהתענית נוטה דעתי כך ותנן בר״ה תענית מצאנו שלא ביום בו תענית קובעין ואין
הן". שנים ראשי "ד'
8. או״ח שו״ע ג סעיף תקעב סימן תענית הלכות
ופגע ושני, וחמישי שני תענית לגזור שבקשו צבור שלא כדי הבאה לשבת נדחה התענית בשבט, ט״ו בתענית לאילנות השנה ראש שהוא בשבט בט״ו תענית; יגזרו כמו מפסיקין, אין להתענות, התחילו אם מיהו הגה:
(ב״י המועד וחול חדש.)בראש
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
בשבט בט״ו תחנון
9. ו סעיף קלא סימן או״ח שו״ע
בשבט בט״ו ולא באב, בט״ו פניהם על ליפול שלא, נהגו גם וי״א בחנוכה, ולא שלפניו, במנחה ולא בר״ח, ולא על נופלים אין בפורים, נוהגין). (וכן שלפניו, במנחה
וכן נופלין, אין בעי״כ נופלין, אין בעומר בל״ג פניהם ( מנהגים שחרית, אפי' ר״ה.)בערב
ט" מנהגי בשבט ו
10. א עמוד יד דף השנה ראש מסכת בבלי תלמוד באחד אתרוג שליקט עקיבא ברבי מעשה רבנן: תנו
… עישורין שני בו ונהג בשבט,
11. ע״ב1 כב דף יששכר, תיקון אברהם במגן הובא;
טז ס״ק קלא )(או״ח
בו מתענין ואין לאילנות השנה ראש בו ט״ו …שבט. . יום
נופלין ואין האשכנזים ונוהגים בתפילה. אפים נפילת בו
יום של שמו לכבוד אילנות פירות מיני בו להרבות. יצ״ו
12, ח ימים חמדת. ג פרק שובבי״ם, ב לק
להרבות בתמים להולכים טוב מנהג בשבט…ו ט״ו יום ותשבחות שירות דברי ולומר הזה היום בעצם בפירות
. עמדי אשר החברים לכל הנהגתי כאשר עליהן
13. צז ס״ק קלא החיים כף אילנות של פירות במיני להרבות האשכנזים ונוהגים שעושין ויש בספרד. נוהגין יש יום…וכן של שמו לכבוד זוהר או משנה שלומדים דהיינו הלילה באותו לימוד ספר ויש עליו מברכין ואח״כ הפרי אותו בענין המדבר
הדר עץ פרי ספר הנקרא זה על. מסודר
14 סעי ל סימן חי לכל מועד. ז- פים ח
תפוצות רוב ונהגו לאילנות, השנה ראש בשבט ט״ו ליל. ז עד הארץ ופירות האילן פירות מכל בשלחן לסדר ישראל מברך האיש אחד, פרי על מברך אחד וכל ידו תשיג אשר כדי ישביעך חיטים חלב המזון ברכת אחר החיטה על אשתך כדכתיב הגפן על והאשה בריוח, מזונות לו שיהיה
סביב זיתים כשתילי בניך הזית, ל ע והבן פוריה, כגפן
1 ארץ מחכמי סוסאן, אבן מרדכי בן יששכר לרבי יששכר" "תיקון הספר שבמרוקו בפאס נולד יששכר רבי יוסף. והבית האר״י בזמן ישראל
ה- המאה בראשית 16 לירושלים עלה לימים לצפת, עלה בצעירותו. קהילת הנהגת בראש ועמד שב מכן ולאחר חביב, בן לוי רבי אצל ללמוד
מלך בת כבודה כל שם על לבנותיו ואגוז רמון לשלחנך, התפוח תחת שם על לתינוקות ותפוח דבש פנימה, ידיד זה כל שכתב כמו לשונך, תחת וחלב דבש עוררתיך, ושם ל״ד, פרק אברהם והוכיח בספר הי״ו הגדול בני נפשי פירות ט״ו הוא דהעיקר אליהו ברכת ספר משם הביא
והם ממשניות, אחד פרק פרי כל ב ושילמוד שם, וביארם ארבעה השנה ראש שלשה, בכורים פרקים, שמונה, פיאה האתרוג ריח על שיברך וגם עשיה, יצירה בריאה נגד, והם דיהיב קל״א סימן פז אדני להרב וראה והביטה שם, יעויין ועיין בשבט, בט״ו בפירות דמרבין זה למנהג רבה טעמא
י משובבי״ם פ״ג ימים חמדת בספר שם. עויין
ח. עץ "פרי בספר קורין אלא כן נוהגין אינן דעלמא רובא נוהגין שאינן ויש לו, שיש הפירות לפי הסדר על הדר" פירות מיני שבעה דוקא נוהגין ויש פירות, לסדר כלל פ״ג ימים חמדת בספר (ועיין ישראל, ארץ בהן דנשתבחה שירים ט״ו אם כי לומדים דאינן מקומות ויש משובבי״ם),
את מלמדים תינוקות דהמלמדי ונוהגין, שבתהלים ליל אביהם בשלחן שילמדו כדי שירים ט״ו כל תלמידיהם
בשבט. ט״ו
ט. בהם יהיה שלא הפירות באכילת לדקדק הרבה יזהר לעשות שבא במקום הנה עונשו, דמלבד תולעת, ספק אברהם והוכיח בספר ועיין ביותר, מקלקל אדרבה תקון
זה. עון על בתוכחות
. י ה שחננו למי טוב מה שני, ליל בשבט ט״ו 'כשחל י״ד ביום וצנועים חכמים לתלמידי חילוק דיעשה בעושר, משבת דיצאו מפני שבת, במוצאי כשחל לפחות בשבט ואין שאלו ועוללים פירותיהם, לקנות כדי כלום להו ולית שנים משאר טפי צערא להו ואית לקנות משגת, ידם
לשלחנו סביב חכמים ותלמידי עניים לו דיש אדם ואשרי לשנים ויזכה לו אשר בכל ה' ברכת ויהיה הזאת, בלילה
ק״ל דף הצדקה מעשה ובספר אמן וטובות נעימות, רבות ט״ו ביום לצדקה פרוטות צ״א דיפריש כתב, מ״ז אות ע״א וכמנין הכולל, עם מי״ם וגימטריא איל״ן כמנין בשבט
, אמן שם. יעויין
יששכר "תיקון חיבורו לאור יצא שכ״ד בשנת בצפת. אפריקה צפון "יהודי
השונות הקהילות ובמנהגי העברי הלוח בענייני. העוסק
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
3 עמוד
15 מרדכי- מאמר. ג סע' סא (פרק וימים )למועדים הדר עץ 'פרי בסדר בשבט ט״ו בליל ללמוד נוהגים.'יש הארץ פירות מעלת ענייני בלימוד להרבות נוהגים ויש
. הזמן2 וכפי הלומדים כפי הכל ישראל ארץ ומעלת
להתפלל אתרוג על כשר
16. ב- מאמר שבט חודש מאמרי יששכר בני ראש
ב אות לאילנות השנה מה לרמז יש באינך, כמו לאילנות אמר לא לאילן, ר״ה כשר אתרוג על בשבט בט״ו להתפלל מרבותינו שקבלנו הנה כי למצוה, המצטרך בעת הש״י שיזמין ומהודר יפה
ד״ה ב יד ר״ה [רש״י באילנות השרף עולה אשר היום זה
מה הנה מישראל, אחד כל של הזכות כפי והוא, ]הואיל יסוד ראשית ההוא ביום האדם שיתפלל נעים ומה טוב עץ הפרי את המצטרך לעת הש״י לו שיזדמן הצמיחה, באומרו התנא שרמז וזהו פירות, תעשה תפלתו והנה הדר, המבואר המיוחד האילן על להורות לאילן, יחיד לשון
למצוה. בתורה
17. (בחלק לח סימן א חלק חכמים לשון
.)לו בסימן הודפס זה סימן מהמהדורות לומר ונכון טוב כן על לאילנות השנה ראש בשבט בט״ו
בשחרית בשבט ט״ו ביום וידוע זו ובקשה אלו פסוקים ביום לבקש שצריך ז״ל אשכנז חכמי אצל קבלה שיש הוא אתרוג לישראל שיזדמן האתרוג על בפרטות שבט ט״ו
שסידר הבקשה סדר שם טוב]…[עיין
בשבט לט״ו אגדה ודברי רמזים
18. השלם חיים מקור ח״ד הלוי (הגרח״ד רכט )פרק הטבע בהתחדשות הוא זה יום של חשיבות שכל ברור
, השנה נקרא""ראש ולכן האילן. פירות לגבי בו שחלה הרואים אדמה לעובדי חגיגי יום הוא זה שמטעם ופשוט
הטבע התחדשות עיניהם במו והדרו יופיו. במלוא
. ל גדו חג יום היה אדמתו על העם חי בה ובתקופה ודאי
להשתוות יכול אינו הנ״ל שנים מראשי יום ששום הוא
לא' מקרא טוב ליום תורה אותו קבעה שזה מפני תשרי,
2 ברכה בדברי זצוק״ל אליהו מרדכי הרב מרן שכתב מה לציין ראיתי אגב,
זצ״ל זליכה יוסף הרב מאת חדש" "פרי: לספר
" [זצ״ל זליכה(שליט״א]) יוסף הרה״ג וממנו רעיון כץ. . הגה פרדס של רבה
אנשים מתאספים בעת בשבט ט״ו שבליל ראה ראה למעשה הדר- עץ "פרי הספר "בלימוד דבריו כי אחריו נמשכים הם אין
וסודותיו רזיו את מבינים כולם ולא הקדוש מהזוהר. מלוקטים וכן
כר״ה מבחינתם בחגיגיותם נופלים הם אין אבל, קודש,
קודש מקרא שאינם. אף
אמנם אלול וא' ניסן א' באומה רושם שום השאירו. לא
לכך שזכה בשבט ט״ו כן לא הסבה את הגלות. למרות
גברה הגלות אחרי דוקא שכן א״י, בחבוב למצוא יש לכך. ומעלה חשיבות ליתר זכו ופירותיה למולדתו, העם ערגת ממש הארץ גוף אילן, פירות עם קשור בשבט שט״ו, וכיון
מהיתר יותר האומה בתודעת להתקדש. זכה
- [הערה7 לט״ו חגיגית משמעות שום שאין העירו רבים על חי שאינו לעם גלותית, ראות מנקודת נכון וזה בשבט,
- היום מחשבותיו בתחום אינה הטבע והתחדשות אדמתו,
. ]ים יומי
19 צופייך מקול ליקוטים. [הרב תשס״ג בשלח
זצוק״ל אליהו ]מרדכי
- השדה עץ האדם ''כי בערב נמצאים אנו אלו, בימים שנתנו הרבה החשיבות מהי להבין וצריכים בשבט. ט״ו
מכיון מיוחד? השנה ראש להם וקבעו לאילנות שיש (דברים השדה עץ הוא האדם שכן לאדם, רמזים באילנות שפירותיו ויש מרובים, שפירותיו אילנות ויש כ').
ובים הט מעשיו היינו ש׳פירותיו' אדם יש כך מועטים, מלא אף והוא מועטים ש׳פירותיו' ויש מרובים, ומצוותיו
הדרך זה על וכן. עוונות, להם יש אם רק צומחים והם ע״י יצוקים שורשיהם ישראל עם כך מים, לינק בשורש
תורה אלא מים "ואין."'מים',
בשבט בט״ו פירות מיני באכילת ריבוי - אברהם המגן
וז״ל כותב טז ס״ק:)(שם להרבות האשכנזים "ונוהגין כ״ה ס״ב דף יששכר (תיקון אילנות של פירות.")במיני תאנה כגון המינים, שבעת של אילנות מיני שלוקחים יש שונים בפירות שמרבים יש אבל העניין. תם ובזה, ותמר
בזה ויש שונים, סוגים ל״ו לקחת שיש הוסיפו והמקובלים ושונים רבים פירות סוגי ישנם כן, כמו הסוד. פי על, עניין לגלעין מחוץ שהוא ויש הקליפה, מן בפנים שהפרי, יש שלא פירות יש בחוץ. שגרעיניו ויש בפנים שגרעיניו יש תמצא שלא ויש בתוכם, מעט חלולים אלא דחוסים כך כל
הרימון כמו חלל שום בהם השנה בראש שאומרים (וזהו
אלא ריק' 'חלל שום ללא כרימון, מצוות לאים מ שנהיה
שאין שאל) בחיים (המובאים הסוד חכמי כדברי המחמירים הם רבים
בספר להשתמש המהססים הם רבים (וכידוע בלילה מקרא. קוראים מהם אחד ואני בביתם, אותו משהים אין ורבים הימים, , חמדת
." שכתבם רצון' 'יהי שום לאמר לא הנזהרים …)ויש
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
ממש.)מלאים מעוקצו חוץ התאנה, כמו כולו שנאכל. יש לסוגים רמזים ואף גדולים, רמזים יש וסוג מין ולכל
האדם בני של. השונים
- קדושה בדברי היום את למלאות שממלאים אנשים יש שהולכים מסכנים כאלה יש ואף בטלים, בדברים יומם את שעון עם ומכוון דלוק הטלויזיה מכשיר עם לישון באיזה לדעת צריך ירחם. ה' צורך, לפי ומדליקו שמכבהו בדברים ולא קדושה בדברי היום, את למלאות תוכן באמצע לתינוקה ולפעות לקום שצריכה אמא גם בטלים.
ושאין שהומצאו ושירים עגבים שירי לו תשיר לא, הלילה קודש שירי לו תשיר אלא קדושה, של ריח שום בהם 'שמע קריאת את לו לשיר תוכל ואפילו שבת, ופזמוני
בה לן ולית. ישראל',
- באילן האדם רמזי הם שכן לאדם, האילנות רומזים עוד שהאדם לך לומר תורה, אלא מים ואין מים, כל על גדלים בתורה ב׳מים', תהיה 'יניקתו' שכל במצב להיות צריך ללא ימים שלשה להתקיים אפשר שאי וכשם ובקדושה. צומח האילן תורה. ללא ימים שלשה ללכת אין כך מים,
כשראשו לצמוח צריך האדם כך למעלה, כשראשו לעולם
''למעלה )(שמים חלילה ולא ולקדושה, לרוחניות
'למטה 'כשראשו )(ארץ וכן ובהמיים. בטלים לדברים לאחרים מפירותיו לתת צריך והאדם פירות, נותן, האילן יכולתו בכל אחרים על ולהשפיע תורה ללמד, צריך
שם הוא איל״ן זה, כל ומלבד התורה. בלומדים ולתמוך
. קדוש
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה