שלישי│ ישראל][שיעור במלחמות חכמים תלמידי השתתפות טבדי בנימין הרב
נושא ג – המלחמה בשעת תורה תלמוד חשיבות
והמלאך יהושע במעשה עיון הראשונים שיטות ולימוד בסוגיה הגירסאות,
א עמוד י דף מכות 1.
שהיו ירושלם שערי במלחמה? שיעמדו לרגלינו גרם מי ירושלם? בשעריך רגלינו היו עומדות דכתיב: מאי לוי, בן יהושע א״ר
בתורה. עוסקים
א עמוד מט דף סנהדרין 2.
מלחמה יואב עשה לא דוד אילמלא כהנא: בר אבא רבי דאמר כהנא, בר אבא דרבי, ופליגא
בן ב ויוא עמו לכל וצדקה משפט עשה דוד ויהי דכתיב בתורה. דוד עסק לא יואב ואילמלא
עמו- לכל וצדקה משפט עשה דוד טעם מה הצבא. על צרויה ומה הצבא. על דיואב משום
הצבא- על יואב טעם עמו לכל וצדקה משפט עשה דדוד. משום
3. רש״י שם
דוד- אילמלא בתורה עוסק שהיה
זכותו אבל מלחמה יואב עשה, לא במלחמותיו ליואב לו עומדת דוד של
דוד. של
א עמוד ג דף מגילה 4.
בין של תמיד בטלתם אמש לו: אמר תלמוד בטלתם ועכשיו הערבים,
! תורה- מהן איזה על לו: אמר
? באת- מיד באתי עתה לו: אמר
יהושע וילן בתוך ההוא בלילה שלן מלמד יוחנן: רבי אמר העמק.
הלכה של. בעומקה
5. רש״י שם
- כו ביטלתם 'אמש בשני האשימן המלאך, דברי תחלת למדין אנו באתי עתה שהשיבו בתשובה ונשתהיתם אותו, ובטלתם הערב תמיד להקריב לכם היה היום, כשהעריב כלומר אמש, דברים:
[משתחשך בלילה מלחמה זמן שאין חנם העיר. ]במארב
- ועכשיו אינכם שהרי בתורה לעסוק לכם היה לילה, , שהוא בלילה. נלחמים
- באתי עתה עכשיו של. על - העמק בתוך ההוא בלילה יהושע וילן מיד על שצר בלילה אלא כתיב, הלילה באותו לא
בתורה. עסק במצור- אחר לילה וכשבא מדבריו יהושע חזר מיד, : קאמר והכי העי,
ב עמוד מד דף סנהדרין 6.
בין של תמיד ביטלתם אמש ליה: אמר
תורה- תלמוד ביטלתם ועכשיו. הערביים, על
באת- מהן? איזה באתי- עתה ליה: . אמר מיד
יהושע וילן ואמר העמק. בתוך ההוא בלילה
הלכה של בעומקה שלן מלמד יוחנן: . רבי
7. רש״י שם
מחמת ורה בת לעסוק יכולין אתם אי דביום וכיון - תורה תלמוד ביטלתם ועכשיו
המחנה ששם בגלגל לשכב לך והיה בלילה בתורה לעסוק אתם צריכים, מלחמות עסקי
במצור. ולא
- באתי עתה במצור לבא עוד הוסיף ולא יהושע נזהר מיד ליפרע באתי עכשיו שם, על תורה. של בעומקה שלן העמק- בתוך ההוא בלילה יהושע וילן בעי נאמר לכך בלילה,
ב עמוד סג דף עירובין 8.
בין של תמיד ביטלתם אמש לו: אמר תלמוד ביטלתם ועכשיו הערבים,
. תורה- באת- מהן איזה? על לו: אמר
מיד באתי. : עתה יהושע וילך בלילה יוחנן רבי ואמר העמק. בתוך: ההוא
הלכה של בעומקה שהלך. מלמד
9. רש״י שם
וגו- יהושע בהיות 'ויהי באתי ועתה בא, דלפורענות מכלל בידו שלופה וחרבו מדכתיב
עכשיו- של על למימר ומדאיצטריך באתי, עכשיו של עבירה על ליה: קאמר הכי ליה דקאמר הערבים בין של תמיד ביטלתם אמש ליה: קאמר הכי היא, ומאי אחריתי, הוה דאכתי, מכלל
עסוקים שהיו לפי תורה תלמוד מבטלים אתם שחשיכה, שיו ועכ התמיד, ביטלתם בערב תלמוד עסקי שעל מוכיח והדבר, בלילה אלא בתורה לעסוק עת להן היה לא ביום במלחמה ההוא בלילה יהושע וילך אחריה שהיתה עי של במלחמה אחרינא קרא מדכתיב הוכיחו, תורה
העמק בתוך הלכה של בעומקה שלן מלמד יוחנן: ר'. ואמר
11 א עמוד ג דף מגילה מסכת תוספות.
הערבים- בין של תמיד בטלתם אמש בשלמא בטלוהו אמאי קשה
בטלו תורה תלמוד ישראל כל העיר על צרים שהיו לפי הכהנים אבל
התמיד מקריבים היו לא אמאי כדאמר במקומו היה לא שהארון לפי וי״ל
סג דף ): ירובין (ע הדר פרק הארון. את נושאין והכהנים לומר ויש תורה ותלמוד התמיד דבטלו דקרא לישנא משמע והיכי וא״ת
מדקאמר דה״פ אתה הלנו דכתיב באת תורה תלמוד בשביל קאמר הכי
לנו צוה תורה לצרינו אם מצרינו עלינו שמגינים הקרבנות בשביל. או
כתבו ועתה ביה דכתיב תי בא תורה תלמוד על ריב״ן פי' באתי- עתה הזאת השירה [את] לכם לא.)(דברים העמק- בתוך ההוא בלילה יהושע וילן אלא כן קרא בהאי כתיב לא
כתיב יריחו על כשצר העם בתוך ההוא בלילה וילן כתיב העי על וכשצר
העמק בתוך ההוא בלילה וילך ולערבם הפסוקים לקצר הוא הש״ס ודרך
כמו יחד לו וקם הכסף ונתן לג דף.). (ערכין
11 א עמוד ג דף מגילה מסכת הריטב״א חדושי.
שלא מפרשים יש וכו בטלתם אמש א״ל באתי עתה,'מאי
שיהיו כדי נלחמים היו לא כהנים שהרי לגמרי התמיד כל בטלו
נלחמים יו שה ישראל של מעמד אנשי ממנו שבטלו אלא, טרודין הקרבן… מעכב אינו ומעמד
הדר בפרק כדאיתא במקומו הארון היה שלא לפי כי והנכון
ולא בו נתבטלו אותו נושאים הכהנים והיו ב ס״ג )'(עירובין
התמיד. הקריבו ביטול על כלומר באתי עתה א״ל באת מהם זה אי על. א״ל קרא וכתיב העם, בתוך בלילה יהושע וילן מיד עכשיו של תורה
, הלכה של בעומקה שלן מלמד ר״י ואמר העמק בתוך אחרינא 'פי
שא״ל לפי בעי אלא יריחו דבר על נכתבו לא אלו פסוקים, ב' במלחמת בתורה ועסק נזדרז יריחו של תורה ביטול על המלאך
העי.
הנצי״ב שיטת
12 א עמוד ג דף מגילה מסכת שדה מרומי.
שמועיל כמה יהושע שראה דאחרי וי״ל וילן ד״ה בתוס' ועי' הלכה. של בעומקה שלן מלמד יוחנן ר' ואמר וגו' יהושע וילן. מיד
של למלחמתם הלכה לימוד שים לו אמר הוא ברוך הקדוש שהרי גדול, לזכות הנחוץ את והבין לעי, כשהגיע הכי משום ישראל,
כדי הלכה של בעומק הלך לכן אורב. לך ישראל. של חרבן את ולשנן הזכות, את להגדיל
13 יד פסוק יד פרק בראשית דבר העמק.
שהוריקן למ״ד איכא דל״ב בנדרים חניכיו. את וירק הענין אבל לד״ת, שעה זה מה פלא והוא תורה, בדברי
דזכות י״ז י״ב לעיל כמש״כ הוא של חרב היא התורה כן על אברם, בשביל ולחם ה' הגין הזכות ובזה ישראל, את ולשנן בהלכה יותר להעמיק יש כבדה שהמלחמה כל
בהלכה חניכיו את הוריק אברם עשה וכך, החרב)(א פניהם והוריקו להבין להם קשה שהיה עד: עמוקה
14 יד פסוק יד פרק בראשית דבר הרחב.
וא״ר העמק בתוך ההוא בלילה יהושע וילן יד מ ג', דף במגילה דאי' וזהו עם העסק דכל התוס' עמדו וכבר הלכה, של בעומקה שלן מלמד יוחנן דאחר הענין אבל העי, במלחמת כתיב המקרא וזה ביריחו היה המלאך כמש״כ למלחמה, שייך הוא תורה שעסק המלאך מדברי יהושע ששמע
למלחמת שהגיע שעה ב מיד כן על ט״ז, מ״ח להלן אגדה אותה בביאור לך שים אמר הוא ברוך הקדוש שהרי עדיין, מתוח הדין כי שהבין עי
תורה. של במלחמתה יותר העמיק כן על וגו', אורב
15 יח פסוק לג פרק דברים דבר העמק.
שיוצאים בשעה ישראל, על זאת לעולם
ול לתורה אנשים מייחדים למלחמה, תפלה כל
, השדה לאהלי הלוחמים עם שיוצאים היום מדין שבמלחמת מטות ר״פ ברבה וכדאיתא לשונם חרב שננו ושם לתפלה, אלף י״ב לקחו במלחמת ד״ד במגילה וכדאיתא תורה, בקול שלן מלמד ר״י ואמר וגו', יהושע וילן מיד עי הקדוש שצוה משום והיינו הלכה, של בעומקה
למלחמה עצה היינו, רב, או לשום אז הוא ברוך תורה של מלחמתה בגבורת לן כן. על בצאתך זבולון שמח משה, ברכת וזהו
המחנה באהלי באהליך ויששכר. למלחמה, ותפלה בתורה עסוק המלחמה שדה, שעל בא עד מלחמה בעלי היה לא בעצמו דיששכר הלכו אבל לבניו, יעקב בברכת כמש״כ דוד
ולתפלה: לתורה זבולון עם
16 יד פסוק מט פרק בראשית דבר העמק.
, בישראל מלוכה היה לא בעוד השופטים שפוט בימי גרם חמר. יששכר היה
, המדינה לשמור והוצאותיהם חיל סך איזה מפריש שבט כל אשר הנימוס ושבט
ובאו דוד את המליכו דבעת מהא כדמוכח, חיל אנשי מפריש היה לא יששכר מאתים אם כי באו לא יששכר שבט מ ורבבות״ורק לאלפים ישראל שבטי, מכל פיהם" על אחיהם וכל בינה יודעי איש מלחמה אנשי היו שלא משום והיינו. , לתולדותם חיל גבורי וגו' יששכר ולבני ז' א' דה״י בס' מדכתיב עוד ומוכח
שבכל משום והיינו, השבטים בכל כזה כתיב ולא וגו', דוד בימי מספרם
גבורי להיות נמנו לא יששכר שבט אבל וד, ד מלוך לפני גם כזה היה השבטים למלחמה. להמנות עליהם וגזר דוד שמלך עד חיל
טוב כי מנוחה. וירא כי מנוחה שראה משום חיל, אנשי מלהעמיד שסירב על טעם
ברבה כמבואר התורה עסק והיא: טוב,
נעמה כי הארץ. ואת לצאת ומוכרח בתורה לעסוק אפשר אי בחיל שיוצא ומי
: מארצו
לסבול שכמו וי. ט עליו שיטילו מה ישראל, כל דעת לסבול שכמו הטה זה ותחת
המדינה צורך: בשביל
עבד למס. ויהי מלחמה ולהוצאת שבטים משאר מלחמה לבעלי הרבה מס. ונתן
17. העמק- קידמת גאון אחאי דרב שאילתות על שאלה העמק ג סימן
ועמו הצדיק המלך דיחזקיהו ידוע תורה להגדיל נפשם נתנו הנביא ישעיהו שנעץ דצ״ד בסנה' כדאי' בישראל כל ואמר בהמ״ד פתח על חרב יחזקיהו
ידקר בתורה עוסק שאינו מי ולא בחרב. מכבר בידם שהיו קבלות בלמוד עוסק חידוש ולהעמיק לחקור תורה הגדיל אלא הלכה כש״ע הכל שנעשה עד הלכות ב״ש עד מדן בדקו שם כדאי' למעשה. ולא אנטיפרס עד מגבת ע״ה מצאו ולא היו שלא ואשה איש ותינוקת תינוק מצאו
וטהרה טומאה בהל'. בקיאין לב יחזקיהו מצא היאך מפליא זה ודבר
בתורה עוסק שאינו שמי כזאת לגזור
בחרב. ידקר סנחריב הי' דבימיו שידוע הענין אבל כמה שוטף והי' הארץ את משחית
ועיקר ירושלים עד ישראל. קהלות תורה בקול הוא ישראל של מלחמתן
רגלינו היו עומדות די״א במכות כדאי' רגלינו היו עומדות ירושלים. בשעריך
ירושלים שערי מלחמה. ב ימוטו שלא בתורה… מלאים שהיו שהיו בשעה ישראל על זאת ולעולם
אנשים מיחדים היו למלחמה יוצאין עם שיצאו ולתפלה לתורה מוכשרים חרב שננו ושם השדה לאהלי הלוחמים
במגילה וכדאיתא. תורה בקול לשונם בתוך ההוא בלילה יהושע וילן מיד ד״ד
הלכה בעומק שלן ואר״י. העמק וזה יהושע שנצרך עי במלחמת כתיב המקרא והכל במקרא. כמבואר ותחבולה לעצה חרבם צור לשנן כדי המלחמה לצורך הי' משה ברכת כוונת וזהו ישרא'. של [למלחמה בצאתך זבולון שמח לזבולון [באהלי באוהליך ויששכר שדה] על יקראו הר עמים בתורה] אז עוסק המחנה
קרוב הר ה על העומד וכל [למלחמה.
צדק וזבחי יזבח שם מכ״מ] כידוע. לנצח
על תודה [שיביאו ימים שפע כי הנצחון] ים דרך לו שהגיעו [משונאיהם יינקו חול טמוני ושפוני ים] שפע ועמם שהטמינו מה זה גם או עצמם. [מנחלת
בחול מה למלח בבואם כוכבים העובדי
הים גבול. ]שעל יחזקיהו בימי התורה כח דנדרש הרי
שלא שראה סנחריב עם מלחמתם צורך ל לטושה חרב מפני סנחריב עול יחובל חרב מפני אלא מלחמה כובד מפני ולא שם וכדאי' להם המיוחדת ישראל
" שמן מפני עול בסנהדרין״וחבל - יחובל חזקיהו של שמנו מפני סנחריב של עולו
וב״מ בב״כ דול. ק שהי' אפשר הי' המלחמה צורך שהי' וא״כ
על לגזור למלך שאפשר כמו ז ע "לגזור בשעת למלחמה חרב ליטול עמו כל
. הצורך
נושא ד - חכמים בתלמידי אנגריה ""שעשה
והארחונים הראשונים והסברי בתלמוד המקורות
18 א עמוד לב דף נדרים.
אבינו אברהם נענש מה מפני אלעזר: רבי אמר אבהו רבי אמר שעשה מפני שנים? ועשר מאתים למצרים בניו ונשתעבדו ושמואל ביתו, ילידי חניכיו את וירק שנאמר: בת״ח, אנגרייא במה שנא': הוא, ברוך הקדוש של מדותיו על שהפריז מפני אמר:
מלהכנס ם אד בני שהפריש אמר: יוחנן ורבי אירשנה; כי אדע לך קח והרכוש הנפש לי תן שנאמר: השכינה, כנפי. תחת
19 א עמוד לב דף נדרים מסכת הר״ן.
- חכמים בתלמידי אנגרייא שעשה כדכתיב למלחמה שהוליכן
לתורה שחנך אדם בני דהיינו חניכיו את. וירק
- מדותיו על שהפריז הקדוש של מדותיו על להרהר שהרבה
והפק. יר ויתר הפריז הוא, ברוך
- הנפש לי תן שנאמר לעצמו עכבן ואילו לו נתנם אבינו ואברהם
שכינה כנפי תחת מכניסן. היה
21 א עמוד י דף סוטה.
אנגריא שעשה מפני אסא? נענש מה מפני רבא: דרש כל את השמיע אסא והמלך שנאמר: חכמים, בתלמידי
נקי- אין יהודה. רב אמר יהודה רב אמר נקי? אין: מאי
מחופתה וכלה מחדרו חתן. אפילו
21. רש״י שם
- אסא נענש. לחלות
המלך. עבודת - אנגריא
וישאו הזעיקן - יהודה כל את השמיע ישראל מלך שהיה הרמה אבני את
לאסא ובא יוצא תת לבלתי כרך עליה. בונה
- חתן וגו לביתו יהיה נקי בו 'שכתוב כד.)(דברים
22 אנגריא ערך הערוך, ספר.
מפני אסא, נענש מה מפני רבא, דרש חכמים, בתלמידי אנגריא שעשה כל את מיע הש אסא "והמלך שנאמר יהודה א״ר נקי, אין מאי נקי" אין יהודה
וכלה מחדרו חתן אפילו רב, אמר
חכמים. תלמידי כש״כ פי' מחופתה-
23 הרש״א מ. שם
מדכתיב" לה ומייתי בת״ח. אנגריא שעשה מפני אסא נענש מה מפני כל את השמיע
" יהודה ת״ח, לרבות - מיניה ש לדרו נפשיה באנפי מלתא הוא כו' נקי" ודקאמר״אין
כו. חתן 'אפילו לביתו" יהיה הכתוב״נקי דברי על שעבר אסא נענש זה מפני דגם דקאמר ואפשר 'גו חתן אפילו יוצאין הכל מלחמה משוח בס״פ אמרינן מצוה דבמלחמת גב על אף
ודו״ק. היה מצוה מלחמת לאו הכא - כו 'מחדרו
24. ב עמוד מד דף סוטה מסכת אורה קרן
רבנן ואמרי חובה. יהושע מלחמת מצוה. עלן אינון אתיין רשות. עלייהו אזלינן וחובה. מצוה. רשות. מלחמות. מיני ג' איכא ולכ״ע
חובה במלחמת אלא יוצאין הכל דאין ס״ל יהודה ור' יוצאין. הכל במצוה. דאפילו
אסא גבי לעיל דאמרינן דמהא אלא … היה התם והרי מחדרו חתן אפי' נקי אין והשמיע בת״ח. אנגריא שעשה מפני שנענש. המלך
כמבואר ארם. מלחמת ע״י ממנו בעשא הלך כבר דהתם וי״ל. הוי כדין שלא ואפ״ה ישראל. מלך בעשא מפני עלייהו, דאתא אויב מפני
צריכין ת״ח ואפי' יוצאין, הכל מצוה דבמלחמת הכא ומשמע התם. בקראי מלימודן. . ליבטל.
הירושלמי מדברי הערה
25. סוטה ירושלמי תלמוד י ח,
במלחמת אמורים דברים במה …'מתני יוצאין הכל מצוה במלחמת אבל הרשות
מחופתה. וכלה מחדרו חתן אפילו אמר במלחמת אמורים דברים במה יהודה רבי יוצאין הכל חובה במלחמת אבל מצוה
מחופתה. וכלה מחדרו חתן אפילו
'גמ… ביניהון מחלוקת חסדא רב. אמר דוד מלחמת זו מצוה מלחמת אמרין רבנין רבי יהושע. מלחמת זו חובה מלחמ' אנן כגון רשות מלחמת קורא היה יהודה
דאתיין כגון חובה ת מלחמ עליהון. דאזלין
אסא והמלך כב טו א ][מלכים כתיב עלינן. אינון נקי אין מהו נקי. אין יהוד' כל את. השמיע לביתו נקי אין סימון רבי ורבנין סימון ר'
בריבי רבי לית אמרין ורבנין אחת: שעה
26 י הלכה ח פרק סוטה מסכת תמר עלי.
ישראל על שבא צר מיד הגנה מלחמת היא מצווה שמלחמת מובנת, אינה הגמרא הנה ו מלחמה בכלל היה לא אסא של ובענין מלכים, מהלכות בפ״ה הרמב״ם כמ״ש למלחמה בעשא בנב אשר עציה ואת הרמה אבני את להרוס נקי אין יהודה כל את שהשמיע אלא
ט״ו במלכים כמ״ש יהודה מלך לאסא ובא יוצא תת. לבלתי
אסא נענש מה מפני אמרו י סוטה בבבלי ואכן מפני ברגליו, קשה פדגרא שאחזתו חתן אפילו נקי אין יהודה כל את השמיע אסא והמלך שנאמר בת״ח אנגריה שעשה
אנגריה שעשה רש״י ופירש מחופתה. וכלה מחדרו המלך עבודת את לשאת שהזעיקן
לאסא ובא יוצא תת לבלתי כרך עליה בונה ישראל מלך שהיה הרמה. אבני
שאחרי הירושלמי שי' כמ״ש ימיהם כל ישראל מלך בעשא לבין אסא בין מלחמה שהיתה
עליו, למלחמה הכנה שהוא בזה אסא ראה שם, ישראל מלך נגד מגן מלחמת הר״ז וא״כ
חובה… מלחמת והר״ז החומה בהריסת אסא ענין היה דאילו מצוה מלחמת הר״ז וא״כ
הישר שעשה המלך שאסא הדעת על יעלה לא ישראל מלך את להחליש כמ״ש אביו כדוד
מצווה מלחמת בגדר היא שזו היתה שדעתו אלא בריבי, רבי את יזעיק י. א, בפס' דעתו היתה שכך אומר שהירושלמי אלא כן היא הירושלמי דעת שגם מזה להוציא ואין
אסא, של בריבי. רבי אף נקי אין מצווה מלחמת באמת שהוא דבמקום מכאן ותלמוד
רוגלר אליהו רבי ודברי בסוגיה– המהר״ל שיטת
27. חיים דרך א משנה ו פרק אבות מסכת
שנאמר" ת״ח עמו טל נ שלכך אברהם וכמו אויביו, על שמתגבר עד עמו הש״י כי גבורה" ממנו ו״נהנין וכן ילידי חניכיו את וירק
ביתו" בנדרים כדאיתא (ל חכמים, בתלמידי אנגריא שעשה על ע״ז )ונענש א ב, נכון. וזה
31 מא יו״ד אליהו יד שו״ת רוגלר, אליהו. הג״ר
28 א עמוד מט דף סנהדרין.
דאמר מאות ארבע רב: אמר יהודה רב תואר יפת בני כולן לדוד, לו היו ילדים בראשי ומהלכין היו, בלורית ומגדלי היו,
של אגרופין בעלי הן והן יו, ה הגייסות
. דוד רבי דאמר כהנא, בר אבא דרבי ופליגא יואב עשה לא דוד אילמלא כהנא: בר אבא דוד עסק לא יואב ואילמלא מלחמה,
משפט עשה דוד ויהי ב דכתי בתורה. על צרויה בן ויואב עמו לכל וצדקה וצדקה משפט עשה דוד טעם מה הצבא.
עמו- לכל ומה הצבא. על דיואב משום
הצבא- על יואב טעם עשה דדוד משום
עמו לכל וצדקה. משפט
29. אגדות חדושי, א מט סנהדרין למהר״ל
וכו ילדים מאות.'ד' לאומ יותר והזרוע הכח כי זה פירוש ב נ״ז )'(גיטין שאמרו וכמו, ות
ילדים מאות ד' לו היו ולכך עשו של זרעו מן בה יש כן אם אלא נוצחת מלחמה. אין יותר שהם דוד, של אגרופין בעלי היו הם והם האומות מן נולדו תואר יפת [בני] היו ובזה אמם מצד האומות וכח אביהם מצד להם היו ישראל כח כי לזה מוכנים
נוצחים.
לקח במלחמה שהרי מלחמה מכח שבאו מפני תואר יפת בני היו לכך כי נראה ד ועו אדם. בני משאר במלחמה יותר מצליחין לכך נולדו, זה ומכח הנשים
על דוד סומך היה לא כהנא בר אבא דלרבי וכו' כהנא בר אבא דרבי ופליגי וקאמר דוד אבל וגו', בסוסים ואלה ברכב אלה כי הגוים מעשה זהו כי כלל, מלחמה אנשי
כל א') (י״ז קמא בפרק קמא בבא במסכת כדאמרינן, הצדקה ועל תורתו על סומך היה בפרט התורה כי בארנו ושם ע״ש נופלים אויביו חסדים ובגמילות בתורה העוסק
את וירק י״ד) (בראשית שנאמר אברהם עושה שהיה כמו האומות נגד מלחמה, עושה האומות על גובר התורה ע״י כך הגוף על גובר ל שהשכ וכמו בתורה שהוריקן חניכיו בזה. להאריך ואין התורה שכל מבלי גוף בעלי שכולם
31 ט פרק ה' גבורות.
בגלות זרעו יתברך השם הביא לכך באמונה, כך כל מתחזק אברהם היה שלא מפני בגלות, אברהם זרע את הביא יתברך השם כי הגדולות מכות מן למצרים שעשה כמו לאויביו, עושה אשר וגבורותיו לאוהביו עושה שהוא מעשיו כח וידעו האמונה, שיקנו כדי
, והנוראות ולפיכך תמיד. וגבורתו שמו שידעו יתברך הוא עושה היה אשר שכל הכתוב מן שמשמע וכמו לאוהביו, שעשה והטובה
למלחמה ולקחם בת״ח אנגריא עשה שהרי לגמרי, בה' בוטח היה שלא באברהם שנראה אבהו ר' סובר מיראתו הראוי לקח אלו ו,
, ירא שהיה מורה ת״ח לקח, אבל הנס על סומכין שאין חטא זה אין למלחמה אשר למלחמה ליקח ולא יתברך בו לבטוח לו והיה
שלימה. אמונה יקנו ובזה עשה אשר גבורותיו שיראו שנה מאות ארבע בניו נשתעבדו ולפיכך ליקח, ראוי אין. . היה שי ראוי עצמו מצד בודאי כי אברהם. זרע על גדול עונש להביא אברהם של זה החטא שקול כ״כ כי לך יקשה לא ועתה מה חטא שצריך רק בעולם, יתברך מציאותו ונתפרסם נודע לא אם העולם נחשב היה מה כי בעולם, יתברך השם מציאות מתפרסם
זה ודבר להכריע, וקטן מעט חטא רק צריך אין כזה ודבר חטא, בלא זה ואין וצרה שיעבוד היה סוף דסוף הפעל, אל דבר, להוציא
: שיבין למי מאוד מבואר
זה ותבין (יומא חכמים שאמרו מה ב) כב, באחת שאול
מפני והיינו לו ועלתה בשתים ודוד לו עלתה. ולא השם שנתן עצמו מצד למלכות ראוי היה שדוד נדחה היה לא ולפיכך יהודה, לזרע המלכות יתברך עצמו מצד ראוי היה שלא שאול אבל ונענש, בקלות
אף עונש יבא שלא ראיה וזה נענש. דוד כמו למלכות זה הפך וה״ה לעונש, מוכן שאין מפני ראוי שהיה כי הזה, הענין כמו עצמו מצד לבא ראוי הדבר כאשר
קל חטא ע״י לכך בעולם מקודש שמו שיהיה ראוי
מקומות. בכמה מבואר זה ודבר העונש בא … לפרש יש עוד מפני שאמר אבהו ר' לדעת כי מצד ת״ח כי מפני חכמים, בתלמידי אנגריא שעשה מן מתפעל משועבד כל כי לשעבד, ראוי אין עצמם החומר בעלי אל רק ההתפעלות יתכן ולא המשעבד, והשכל הנבדלת, הצורה אל לא מתפעל, שהוא ומאחר מתפעל אינו חומר בעל שאינו כיון הנבדל
ראוי ולפיכך שיעבוד, בו שייך לא על מתפ שאינו שכל להם יש אשר ת״ח אל שיעבוד שום יהי' שלא
ו דשנו)(אבות בברייתא חכמים שאמרו וזהו נבדל. אל העוסק שכל חירות, אלא הלוחות על חרות תקרא מאן האי הטעם ומזה לת״ח. שיעבוד אין הרי כו', וכתובים אנביאים אדאורייתא עבר ארבנן כרגא דרמי
א בתרא)(ח, בבבא דאיתא כ רק בשכל, שיעבוד שאין אברהם שעשה ומפני חורין. בן להיות לשכל ראוי
בזרעו… זה דבר נמשך בת״ח אנגריא
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה