פולמוס המספרים - יחסו של אבן עזרא לגִּימַטְרִיָּה 231027 131338

המספרים- פולמוס עזרא אבן של יחסו גִּימַטְרִּיָּה ל

'פרופ של מאמרו ע״פ מונדש אהרן "ליח - ז״ל יין במידת פרשני ה השימוש אל ראב״ע של סו הגימטריי " ה

בר אש י יד ת יד וַיִּרְׁדֹף מֵאֹות עָשָרּושְֹׁלש שְׁמֹנָה בֵיתֹו יְׁלִּידֵי חֲנִּיכָיו אֶת וַיָרֶק אָחִּיו נִּשְׁבָה כִּי אַבְׁרָם וַיִּשְׁמַע דָן. עַד

יד יד בראשית רש״י

של גימטריא מניין והוא לבדו, אליעזר אמרו: רבותינו – עשר שמנה. שמו

רבה מדרש זֶר אֱלִּיע מִּנְׁיַן הָיָה, לְׁבַדֹו אֱלִּיעֶזֶר קַפָרֶא, בַר בְׁשֵם לָקִּיש רֵיש מֵאֹות, עָשָרּושְׁלש שְׁמֹנָה כִּשְׁמֹו. אַבְׁרָם שְׁמָם חֲנִּיכָתֹו, בַעֲלֵי ָחֲנִּיכָיו,

מֵאֹות עָשָרּושְׁלש. שְׁמֹנָה

ירושלמי תרגום ית מינהון ובחר עמיה למהלכא צבו ולא ביתיה מרבייני לקרבא דחניך עולמויי ית וזיין אחוי אשתבי ארום אברם שמע וכד דן עד ורדף ותמניסר מאה תלת ככולהון בגבורתא מתיל דהוה נמרוד בר. אליעזר

א תנחומ מדרש רָעִּים מַעֲשִּים מִּן כ׳: ח׳). (דברים הַלֵבָב וְׁרְַך הָעֲֹונֹות, מִּן כ׳: ח׳) (דברים הַיָרֵא הָאִּיש מִּי לָהֶן, אָמַר בִּדְׁבָרָיו. שֶהֹורִּיקָן מְׁלַמֵד וַיָרֶק,

אֶלָא עִּמֹו נִּשְׁתַיֵר וְׁלֹא רִּאשֹון, רִּאשֹון אֶחָד אֶחָד הֵרִּיקָן כְָך, הֶם ל שֶאָמַר כֵיוָן כ׳: ח׳). (דברים וְׁגֹו׳ יִּמַס וְׁלֹא לְׁבֵיתֹו וְׁיָשֹב יֵלְֵך ָשֶעָשָה, מֵאֹות עָשָרּושְֹׁלש שְׁמֹנ. ה הֲרֵי מָאתַיִּם, ר׳ שִּבְׁעָה, ז׳ שִּבְׁעִּים, ע׳ עֲשָרָה, י׳ שְֹׁלשִּים, ל׳ אֶחָד, א׳ לָמֵד? אַתָה מִּנַיִּן ָאֱלִּיעֶזֶר.

יד בראשית עזרא אבן יד

חניכיו– נזכר לא ואם במלחמה, רבות פעמים. שחנכם

כי דרש, דרך אליעזר אותיות וחשבון כי, בגימטריא מדבר הכתוב אין ולרע. לטוב שם כל להוציא הרוצה יוכל החשבון רק

. כמשמעו

בראשית עזרא אבן יז כג

" עָרְׁלָתָם בְׁשַר אֶת וַיָמָל אַבְׁרָהָם ית ב בְׁאַנְׁשֵי זָכָר כָל כַסְׁפֹו מִּקְׁנַת כָל וְׁאֵת בֵיתֹו יְׁלִּידֵי כָל וְׁאֵת בְׁנֹו יִּשְׁמָעֵאל אֶת אַבְׁרָהָם ֵוַיִּקַח

- אֱֹלהִּים" אִּתֹו דִּבֶר כַאֲשֶר הַזֶה הַיֹום בְׁעֶצֶם נמול כך ואחר כספו. ממקנת חוץ ביתו ילידי מאות ושלש עשר שמנה היו והנה מהרו רק הכריחם, שלא והטעם, ברצונם. אתו נמולו כלם כספו, ומקנת ביתו וילידי בנו וישמעאל בעצמו, ביום גם אברהם

השם רצון ולמלאות לעשות: כולם ***

אב ברא עזרא ן ב י כח שית 'סיני מספר על או 'סמל' להיות סלם,'ודרך ומלאכי העליונה, לנשמה רמז סלם כי אמר, הספרדי שלמה וה״ר. הוא דרש

– אלהים המפרשים ואלה השמים. מן ישועתו וירדה תפילתו בו שעלתה סולם, טעם כי ישועה, ר' ויאמר החכמה. , מחשבות

משל דרך וירמיה. והטעם, ועמוס זכריה נבואת ראו. לא וכאילו בעליונים, תלויים מטה ודברי השם, מן יכחד לא דבר כל כי למלאות יורדים, אחרים ומלאכים כתוב. כן גם בארץ, שהתהלכו אחר הדברים להודיע בו, המלאכים שיעלו ביניהן סולם

משרתיו עם מלך כדרך: שם, ה שליחות

יב סח רבה בראשית סלם- והנה ויחלם בסיני: ליה פתרין רבנין ארצה- מצב סיני; זה מגיע וראשו יז); יט (שמות ההר' בתחתית 'ויתיצבו שנ'

השמימה- עולים- ואהרן; שה מ זה אלהים- מלאכי והנה יא); ד (דברים השמים' לב עד באש בער 'וההר שנ' עלה ומשה

ויורדים- ג); יט (שמות עליו- נצב י״י והנה יד); י״ט (שמות ההר מן משה וירד כ י״ט (שמות סיני הר על י״י!)וירד

יג סח רבה בראשית סֻלָם– הוא צֶלֶם סֶמֶל הוא נבוכדנצר: של פסלו צלמו זה סֻלָם", "וְׁהִּנֵה הן (סמל) זה של אותיותיו דדין אותוי הן דדין אותוי

.)סֻלָם זה של אותיתיו ( ***

ח כא ישעיה עזרא אבן

" אֲדֹנָי מִּצְׁפֶה עַל אַרְׁיֵה "וַיִּקְׁרָא דרש - כמו" כ״ף חסר שהוא בעיני והנכון בגימטריא, חבקוק הוא אריה כי " הוא אוכלה אש

כ)ד ד (דברים. גדול בקול כאריה המצפה ויקרא והטעם, ***

יא ג אסתר ינא תני רא מהדו עזרא אבן

" לְָך נָתּון הַכֶסֶף לְׁהָמָן הַמֶלְֶך "וַיֹאמֶר נביא אחשורוש לא רק, , הוא נאה ודרש. העץ הוא הכסף כי ובדרש שלך, יהיה שאמרת -

משפט ואין. בגמטריא לדבר הקדש לשון

כא ז רבה אסתר דְׁדֵין כְׁחּושְׁבְׁנֵיּה דְׁדֵין חּושְׁבְׁנֵיּה הָעֵץ, כְׁמֹו וַחֲמִּשָה, וְׁשִּשִּים מֵאָה בְׁגִּימַטְׁרִּיָא. הַכֶסֶף

***

יז ב רות עזרא אבן

- " שְׁעֹרִּים כְׁאֵיפָה "וַיְׁהִּי לו אמרתי שעורים. באיפה טעם מה אדם, שאלני אחת, פעם טע אין ספר הכתוב כי, הזאת לשאלה ם

טעם לו יש כי לי ויאמר בעיניו, נקלותי אז היה. , מה לו יש כי לי, ואמר אחד ביום בא והנה. שאלתיו ולא ממנו החרשתי ואני

הרבה. טעמים

'איפה- וטעם בעלה, שם על עמוד להעמיד מבניה אחד היה עתיד כי נבואה בדרך רות שראתה 'האחד על שהיו רמונים צ״ו

בנפשו 'שער כמו 'שיעורים' כמו 'שעורים' ופירוש 'איפה', בגימטריא וזה.'העמוד,

- 'ויהי אחר, 'וטעם רמז אל״ף עם כ״ף והנה מבניה, שהוא אבשלום שיתלה ראתה כאשר והיא ועברית. ארמית מלות, שתי

. עליו כבד היותו בעבור רבים, לשון שערים- 'איפה כך ואחר במותו. אבשלום 'לשנות גמור צדיק שהוא 'ישי' בגמטריא הוא שעורים תחילת עם כאיפה אות תחילת כי אחר, . וטעם

בקרבו לבו וישב שמח. אז

ב צג סנהדרין ברכות [שש] בשש שמתברכין ממנה לצאת בנים ששה שעתידין לה [רמז] רמז אלא סאין שש ליטול אשה של דרכה וכי

***

ז א שמות עזרא אבן – משה של הימים בדברי שנכתב ומה שמספר ישמעאל מלך על והאומרים קבלה. דבר ולא הקודש, מספרי איננו כי הוא, הבל

ישראל על הכתובא בזה. ו יעש מה בגימטריא, כשמו מאד במאד מקבלת [חוץ, ברמיזות או בגימטרון הנביא שידבר וחלילה

. סיני מהר קבלה שב״פ תורה והוא פירושה שהוא והתלמוד, ]המשנה

היה והוויכוח השירים לשיר אוריגינס ופירושי חז״ל דרשות - ודי-נוצרי ב ל תרביץ אורבך א. , אפרים 'עמ169 תשכ״א,)(טבת

***

ל יא דניאל עזרא אבן מקו הוא כי מועדו, בא טרם יוצר ככלי דבריו נפצתי וגם הקץ במועד ספר חבר היוצר ובן ו, עבר מועד ה בדברי דבריו אומר וכלל

( ז״ל גבירול בן שלמה רבי דברי גם קץ. 1021-1058 ) רבי דברי גם העליונים. הכוכבים שני על הגדולה במחברת הקץ לקשור רצה

, [? ] לב בן יצחק רבי ודברי היוצר ודברי קצים בספר הנשיא אברהם הכל גימטריא בחשבון האותיות או המלות החושבים וכל

ועתה יהיה מתי פירש לא רק אפרש, כאשר דבר המלאך רמז רק אחריו הבאים כי ואף הקץ ידע לא דניאל כי, רוח ורעות הבל

לפרש. אשוב

הגאולה ספר רמב״ן, אדם שיוכל בעבור וריק הבל הוא כי בעיניו וידמה גימטריא אותה שקורין האותיות חשבון על בסמכי עלי אדם ישיב ואם אדם אין כי אמת הוא באשר הענין הזה לשואל ומודיעים משיבים אנחנו הזה, בחשבון וזר רע לענין פסוקים כמה להוציא

בדעתו. עלה ענין מהן ולהוציא גמטריאות בחשבון לדון רשאי נמסרו כי הקדושים התלמוד חכמי ז״ל רבותינו ביד קבלה אבל שאמרו כמו והתר, איסור בענין ומהן אגדה בענין מהן פה על הנאמר לענין ואות זכר להיות ידיעות גימטריאות בסיני למשה

אדם שיכול ענין והוא בה, ן תלוי תורה גופי שהרבה שוה, הגזרה כענין בזה והענין יהיה. דכתיב יום שלשים נזירות סתם ז״ל: ולא לקיים הוא והנה מעצמו. שוה גזרה דן אדם אין בה: שאמרו אלא התורה, עקרי וסותרים רעים דברים ממנו להוציא

. לסתור ***

ח ג זכריה עזרא אבן

המשיח הוא צמח זה כי אמרו: ים רב ומפרשים זרובבל. לפני מוכיח הפרשה וסוף שמו, צמח יאמר כאשר זרובבל, הוא צמח- לעולם להם נשיא עבדי ודוד כמו: מזרעו הוא כי זרובבל, . ונקרא בן והוא מנחם בגימטריא צמח כי, דרש דרך עשיתי אני גם

. עמיאל

ד ב ברכות ירושלמי

צֶמַח הּוא דַהֲדֵין בְׁנֵיּה כְׁחּוש דַהֲדֵין חּושְׁבְׁנֵיּה פְׁלִּיגֵי וְׁלֹא אַבָהּו דְׁרִּבִּי בְׁרֵיּה חֲנִּינָה אָמַר שְׁמֹו. מְׁנַחֵם אָמַר אַייְׁבּו דְׁרִּבְׁי בְׁרֵיּה יּודַן ִּרִּבִּי

מְׁנַחֵם. הּוא

טז כב ות שמ עזרא אבן מהתורה בתולה שכתובת יורה כמהר ממלת וה״א כ״ף כי דרש: . ודרך כמהר– טעם מה כן: לדרוש היה נכון ויותר הוא: כמה

מאתן זוזי כסף שהם הוא, . רי״ש

איכ זוטא דרש מ נוסח ה ב ב אמרה רצועה, לבנך קנה להם ואמר לבית ונכנס הלך לה, יולד ילד שהרי פלוני, לבית לך לו ואמרה משיח, אם שכינת שמעה

ראשו על ונשקו הילד אצל האיש בא מיד בו, נולד שהוא היום ארור המקדש, בית שנחרב יום נולד הוא כי לו, אקנה לא לו

לראותו לירושלים בא ושנה שנה ובכל לביתו, לו והלך עליו האם ובקש רצועה, לו. ונתן אחת שנה, עמיאל בן מנחם הילד ושם מִּכָל מְׁנַחֵם לָּה אֵין שכתוב והוא נגנז, שהרי מְׁנַחֵם לָּה אֵין ואמרה קולה, הילד אם הרימה מיד לבית, ונכנס לירושלים בא

ב. א ָאֹהֲבֶיה)(איכה

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות